כינוס תורה בנושא חמץ בפסח אפילו במשהו, חול המועד הרב אליעזר ברוד - 770 רמת שלמה ירושלים שנת תשפ"ד

פרשות המדע הגון החסיד הרב אבלין דבר ראשון הרב אבלין נענתי למה ש הצעת וקניתי את האגדה החדשה והשתמשתי בה בליל הסדר לקח קצת זמן צ שמתרגלים אליה אבל הגם באמת כל באגדה הקודמת אמרתי לך ש בזה אני משתמש אבל התה באמת הגדה אני מבין את ההשקעה ואני מבין את החידוש שב באמת שנכנסתי יותר ויותר במהלך הסדר אז התאהבתי באגדה הזאת כן באמת יש כוח גדול על זה ועל כל הספרים האחרים כמובן וכמובן אי אפשר להיות פה בלי לא פעם בשנה שאני כאן אבל כל פעם שאני מגיע לכאן אי אפשר להיות כם בלי באמת לשבח את הפאר והעדר ו התכנון המסודר שהכל מתוקתק פה ש מקום טורה מרכזי אבל תרנו בקלי נו מכון תודה לרב אב וכל אלו שעזרו ושלא הפריעו ברשוב דוקמן קל קדוש ונכבד א אם אפשר גם אם אפשר רמבם זמנים אם אפשר בסדר חשבתי לדבר על נושא שקשור כמובן לפסח וגם אני ספרי משהו סתם של בדידי ועובדה זכייתי ללמוד כמה שנים בסמ סמנטי והיה שמה את העניין הזה של הקנים שבחרו שבעה בחורים שיגידו עניין בנגלה לפי התור כל פ אחד פעם בשבוע ושבעה בחורים שמו עניין בחסידות וראש הישיבה אנטליק היה אחרי על זה היייתה לי את ה הזכות להיות גם אחד קנים בנגלה ופעם א פעם הראשונה שהוא ביקש מני להגיד הכנתי עניין והוא רצה לות הממס קודם גם היה מכניס את זה גם לרבי אז הבאתי לו אז הוא אומר לי איפה איפה איפה משהו מהצמח צדק ו אז זה לא היה כמו היום שיש יצור חוכמה אפשר התחום הזה לא היה כל כך מפותח אמרת גיד לא יודע לא א לא ידעתי מ זה בכלל קודם ולא יודע לא לא יודע צ צדק ש מדבר על זה אז המת כל מי שהכיר אותו יודע הוא היה חייל אמיתי אם אין צמח צדק אז אי אפשר לומר את העניין הזה כי פעם אחת הייתה לו רה מהרבי שרבי מעמקים הוא שאל איפה הצמח צדק אז מאז היה חוק ולא יעבור אם אין צמח צדק אז תחליף עניין או שתשב תשבור את הראש תמצא צמח צדק אחרת העדן הזה לא יכל לא יוכל לאמר ישבתי דווקא הבי זמן שבסוף מצאתי משהו אבל על כל פנים אולי ם זה אפשר לללמוד אם אפשר גם לדבר על עניין ש שו לקוטי סיכס אז ודאי שיש בזה חביבות מיוחדת אז נושא שנדבר עליו בעזרת השם זה הנושא של דין של ליסו משהו בחומץ בפסח בפסח יש חומה מיוחדת כל כמעט כל האיסורים בטלים ב60 חוץ מאיסורים בודדים אבל בחמץ בפסח חכמים גזרו שהיות שעל חמץ בפסח אם אדם אוכל חמץ בשבעת הימים או אנוש כרת ויש על זה בע לרוב ובע למות וגם אדם רגיל כל השנה לאכול את זה באו חכמים וגזרו שאפילו משהו חמץ שנופל את תערובת הוא לא בטל והדין הזה של משהו חמץ שהוא לא בטל למשל יין נסח הוא גם הוא גם במשהו אבל יין נסך למשל הדין של משהו זה רק במין במיני לא מין בשיני מיני אם זה מין בשי מינו ין פול למיץ תפוזים הוא בטל ב60 גם ה נסך מה שם כן חמץ בפסח את הכולל של חחים היייתה בין אם הוא נופל מנו תבועה לתבועה מצע למצע מצע של חמס מצע של פסח ובין אם נופל למן שינו מנו לבשר תפוחי אדמה לכל מאכל שלא יאכל אז אפילו שיש אלפים כנגדו הוא לא בטל משהו חמץ חמץ חמץ אפילו משהו של חמץ הוא אסור והוא לא בטל וכל המאכל כל התבשיל אסור זה הדין שחכמים גזו בפסח על הדין של משהו חומץ יש תז מעניין מאוד בידי תז ארוך צ ב הטס בא ודם בשאלה האם אומרים תרי משהו מה הכוונה תרי משהו זאת אומרת כך נניח למשל נפל חמץ לסיר של תפוחי אדמה והיה שמה 2 נגד החמץ אמר ל כל הסיר של תפוח אדמה נאסר עכשיו נופל תפוח אדמה אחד לסיר אחר של בשר וגם ב בשיר הזה של הבשר יש 60 נגד התפוח אדמה כמה פעמים מה הדין של הבשר הבשר נאסר או שהבשר לא נאסר א רוצה להדגיש החמץ נפל רק לסיר של התפוח אדמה אין ש אין שום חשש שהחמץ נפל סיור של הבשר אדם בא וצי גי הוא זיה אותו והוציא אותו אבל כל התפוחי אדמה נעשו כי חמץ עושה במשהו נפל עכשיו תפוח אדמה אחד מהסיר הזה לסיר של בשר ויש שמה 60 ל ש צריך 6 לא משנה עכשיו תז ושח לא משנה יש 60 בסדר אז תקצר את הדרך השאלה האם הבשר נאסר מה בעצם השאלה האם אומרים טרי משהו האם משהו יכול לסור פעם אחת או שיכול לסור פעמיים ולי שלוש פעמים אולי ארבע פעמים זה בעצם הדיון של התז התז בא וסובר שטרי משהו לא אמרינן מ שהו יכול לאסור פעם אחת משהו לא יכול לאסור פעמיים פעם אחת הוא יכול לאסור לא פעמיים הוא מביא זה הה הריה היא מה גמור בחולין יש מחלוקת ידועה בין רבי יהודה וחומים האם מין במינו בטל או שהוא לא בטל רביו סובר שמין במינו הוא לא בטל למה כי הפוך איך מין במינו יכול להתבטל הפוך אחד בחזק את השני וחכמים אומרים שמין במינו בטל רוב הראשונים פוסקים כמו חכמים יש ראשונים מעטים שפוסקים כמו רבי יהודה אגב אני אמ אתזה במאמר מוסגר יש פה רן בן הדורים כזה קצת קצת ו דקרן רבי טוען שמי במינו לא בטל כי אחד מחזק את השני אזם חכמים סוברים שמי במינו בטל אז הרן בן אדורים אומר כך מין במינו שהוא אחד מחזק את השני כששניהם הם אותו גדר שניהם הם התר אבל ברגע שאחד הוא איסור ואחד הוא היתר אז זה לא נקמן במינו אז ממי אחד מבטל את השני אל לפי ז צך חשבון שלם בדוש שלת אם הדו לא בטל לא בש לא עכשיו כנס לנושה הזה בכל מקרה רבי סובל נחזור לעניין שלנו רבי דו סובר שמין במינו לא בטל אומרת הגמרא בחולין אם נופל יסור לפי רבי יהוד עכש אנחנו לאדים עכשיו על חמץ נופל איסור נולה לא משנה נופל איסור לנבלה טריפה בשר נבלה טריפה נופל לבשר כשרה ולא היה 60 היות שלא היה 60 אז הבשר הקשר הזה הופך להיות נחתכה לעשת נבלה הופך להיות רף אסור נבילה אשו נופל הבשר הזה שנאסר לסיר אחר של בשר ושמה יש ש0 אומרת הגמרא במקרה כזה היות שהוא נהיה בעצמו נבלה אז לפי רבי יוד שהוא סובר מין במינ במשהו אז ברגע שהוא נפל לסיר אחר וסיר אחר יש אל פעמים בשר אל חתיכות בשר כנגדו אף על פי כן כל כל הבשרים נאסרים קימים במין ו במשהו אוקיי בסדר שואלים ש תוספות למה הגמרא מדברת במקרה כזה שהבשר שנאסר הוא נאסר כי לא היה לו 60 נגד הבשר שהטריף אותו שואל תוספות בוא נגיד אפילו יותר מזה הבשר הטרף נפל הבשר הראשון הטרף נפל בשר כשר והיה 60 אבל לפי רבי יוד מין במינו במשהו אז הוא כבר נאסר נכון אם הוא נאסר ברגע שהוא נופל אחר כך לסיר אחר עם עם הרבה חתיכות ר אז הוא עושר את כולם כמים למין במשהו אז מדוע הגמרא אומרת ש הסיר השני נעשה רק במקרה שהראשון נהיה נבלה שלא היה 60 כנגד האיסור זה מה מתרצים תוספות כי אומנם נכון ש לפי רבי יד מין במינו במשהו אבל יות שהוא לא נהיה נובלו רק נאסר במשהו אין לו כוח לאסור סיר אחר במשהו זאת אומרת לפי זה ורים את היסוד שטרי משהו לא אמרנה אם צ משהו לא אמי ממי גם כן בחמץ בפסח אז אם נופל אם חמץ מאכל שנאסר ממשהו חמץ ואם התפוח אדמה הזה שנאסר ממשהו חמץ נופל לסיר אחל של תפוחי אדמה או של בשר עשה משהו למין בשיר השני מותר יש פה עוד כמה תנאים והגבלות לא משנה אבל זה הרעיון המרכזי יש שמה השר בניקוז ס הכסף ש שח קו הכסף ארוך מאוד זה כמעט לא מצוי חולק על השח על התז מתחילה וצוף סו כמעט כל דבר ודבר שמה הוא חולק עליו וש שך אומר שמה שהוא שאל רבנים ישים רבנים ותיקים לא שמעו מעולם דבר כזה שחמץ בפסח תרה משהו לא אמרינן ודאי שתא משהו תראה משהו אמרינן וזה נאסר א יש לו את הרעיה גמור ומטפס אומר בט מאוד מעניין גם כזה אומר אומ אומר הש בס הכסף כך רבי עידו סובר מין במינו משהו ולא בטל כאשר זה מין במינו אז אומר ככה ברגע שנופל בשר טרף לבשר כשר ואיין 60 כנגדו אז הבקשה הבשר הקשר הופך להיות כאילו בעצמו כל כולו חתיך נסס דולה וכל כולו הופך להיות בשר טרף בסדר זה אני מבין ואז שהוא נופה לסיר אחר אפילו שיהיה 60 הוא עושה במשהו אבל הוא אומר אם החתיכת אם אם כשנופל הבשר טרף לסיר ו והיה 60 רק הבשר כשר נשר מצד משהו אז יש כלל שטס אומר שאיסור שנעשה במשהו לא נהיה נביו הוא נאסר אבל נבו לא נהייה אם הוא לא נהיה נבלה אז כאילו ש בחתיכה הזאת שני דברים איסור והתר בפועל הוא עסו כי זה במשהו אבל בפעל יש פ איסור והתר אז זה לא נקרא מין במיני מין במיני שבי דסר כשבא מין שכל כולו אסור למין אחר שכל כולו התר הוא לא מגוון הוא לא גובן הוא הוא חד גוני איסור התר שת אבל שנופל איסור שהוא אולם הוא החתיכה היא אסורה אבל היא מורכבת המשהו עשור והשה הוא לא דולה זה לא נקרא מין במינה ולכן זה מותר לפי זה בא השך ואומר אב כ נפלא אומר אם ככה זה זה יכול להיות הסבר במה כשמדברים על מין ומיני א שמדובר על חמץ בפסח שגם כשה שבת שהוא עושה לא רק במיני זה ההבדל בין חמץ לפסח לשר ייסורים שמשהו חמץ נעשה לא רק מין במין אלא גם שאינו מינו א בסדר הוא לא מינו מה אכפת לך בסופו של דבר זה משהו אז מה שהוא עושר אז מה אכפת לך ש אל סירים בסופו של דבר הכל נאסר אז יוצא לסיכום מחלוקת של השך והט בצ התז ושך האם חמץ האם תרי משהו אמרינן או לא לפי התז רי משהו לא אמרינן ולפי השך רי משהו אמרינן להלכה הפוסקים נחלקו בזה גם כן הגוים אומר שבעצם אפשר להקל כבוס צ רובה הפליס כותב פוסק כמו הז מחוק ייק חסס פוסקים כמו השך שתר משהו אמנון אדמור הזקן הוא גם פוסק למעשה כמו השך שתר משהו אמרי וזה נאסר אדמור הזקן שסם הגדרה מאוד מאוד מעניינת תודה רבה פלד סליחה רק דקה אומר אדמור הזקן כך באמצ בתחי בתחילת סעיף טז שמה כמה שלוש שובות הוא אומר כך רוצה לקרוא את הלשון שלו סתם לשון הלשון שלו לשון מאוד מעניינת אומר ככה וכן וכן אם התערב מקצת תערובת זה בתערובת שנית ו מהתערובת השנית לתערובת שלישית ושלישית לרביעית וכן לעולם הוא מפד מביא דוגמאות אז כולם נאסרים אבל פי ש 60 וכולי הכל נאסר למה לפי שמשהו חמץ שנבל בתבשיל ראשון נתפשט בכל חלקי התבשיל ואיין משהו בתבשיל שלא יהיה בו משהו מטעם החמץ שמשהו אין לו שיעור ויכול הו להתפשט ולהתחלק לאלפי אלפ משון משהו מה זה משהו משהו עובד ות עוב כובן כל פעם ככל שזה מתפשט יותר אז הוא ככל שזה מתגלגל יותר אז הוא מתפשט פחות בסדר אבל משהו מגיע משהו של המשהו של המשהו מגיע יכול להתחלק לאלפי אלפי משון זה היסוד של חמים בפסח אם יש משהו הכי קטן שיכול להיות כמה שות תצמצם אותו בסופו של דבר זה הדי שיכול בססו במשהו לכן אדמור הזקן סובר להלוך כמו השח כילו מסביר את זה גם שלכן גם טרה משהו אמ לא טרה משהו 10 פעמים משהו 20 פעמים משהו גם כן אומרים אז זה המחלוקת אכל פנים מה שאנחנו רגע נצה רגע לחשוב מה באמת סורות המחלוקת למה אתה סובר שתראי משהו לא אמרינן ועכשיו סובר שתראי משהו אמרינן אז הפי גודים רוצה להגיד ש ככה זה יוצא מדבריו בעצם זה כאילו מחלוקת במציאות אתה סובר של משהו אין כוח לעבור ממקום למקום הוא יכול לקבל משהו וסר שהוא יוציא ממנו למקום אחר משהו לא עובר למקום אחר ושח אומר סובר אחרת שמשהו כן יכול לעבור כמו ש זקן אמר יכול לבוא אלפי אלפי אלפי אלפים משון אז לפי הפגוש מקום יוצא זה מחלוקת במציאות לפי התז בעצם מה שהוא עושה לא אכפת לי כמה רק לפי הטס בפועל הוא לא מתגלגל עלא הוא לא עובר עלאה ולפי השחרות שהוא כן עובר הלאלה לכן זה נאסר כאילו מחלקת במצי זה קצת דו בסופ גיד שמחלוקת במציאות האם זה עובר או שזה לא עובר כל פעים זה שת שפ בקודים אבל אפשר לומר פה הסבר אחר וזה יש שיחה של הרבי אני זוכר גם שימר את השיחה הזאת הייתי זכיתי אז להיות בסמתי כבחור כ אחרי שרבי יצא בתקנה של לימוד הרמבם עכשיו צידו 40 שנה ללימוד הרמבם אז הסדר היה שרבי הי מבאר כל שבת גם קטע ברמבם ובתקופה הראשונה הרבי מבאר גם ממש ניג לכל כל פעם ניגלה דיק הרבה הרבה שיחות בליקוט סיכס שיש היום בנויות על השיחות ההם שה בדיבר כל מיני עניינים בנגלה אז גם השיחה הזאת נאמרה בשע מספר של סבורים ת שדמ היו דיבר שם על העניין הזה על אבן שאסור שיהיה פגימה באבנים של ה באבן של המזבח במזבח ובכבד ובכלל באבנים של האכל והזרות ואם יש שמה פגימה של א כמו א כמו חגירת חגירת הציפורן אז זה פגם אז זה פגם באבנים אי אפשר לבנות אי אפשר לבנות את זה במזבח ובכבד שמה מה קורה אבנים שנפסלו אבנים או המזבח והכבש שאבנים שמה נפסלו עשיו אומר גם כן פוגם אבל הוא לא אומר כמה רב שחש לשקטה כמה זה צריך להיות אבל כתוצאה אני לא רוצה כש להיר ב זה כתוצאה מכך רבי עוב להגדרה מאוד מעניינת הרבי מביא שיש עניינים ש מסורים בכל שהו אביזור סורה בכל שהו שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ארני דחס מי שנהנה מני דחס אפילו בכל שהו לוקה יש ינים של כלשהו אבזור אני דחס והרבי מביא שר גצוב מציין לעוד מקום שקשור שם גם רואים את העניין של כלשהו וזה לרמבם בלחי שבס אמ בלחי שבס בפרק יח הוא מדבר שמה זה לא שב בסדר לא משנה סד ככה הוא מדבר שמה לגבי הוצאה להוצאה יש שיעור יש דברים שצריכים כזית יש דברים שצריכים גוגת יש כל אחד כל דבר ודבר יש את הגדרה כמה הוצאה שהוא צריך וישנם דברים שאפילו מחד מוציא כל שהוא חייב עניינים של ריח ריח טוב או ריח רע דברים שאדם מצניע אותם סדרה של דברים שאפילו משהו גם כם אדם מוציא אפילו משהו מזה הוא גם מתחייב איסור גמור כמו שיש דברים כמו שכזאת זה איסור גמור מקבל על זה כל העונשים שיש גם כן אם אדם מוציא בדברים האלו מהש הוא גם נאסר אז הקדוש ברוך ה מציין שגם בשבס מוצאים גם את העניין של משהו אבל הרבי בא ואומר פה שבעצם זה לא אותו דבר הרבי אומר שאפשר לחקור בגדר של ישרו משהו אפשר לפש את העניין של משהו בשני אופנים אפשר לפש אופן אחד שמשהו גם חשוב יש דבר שצריך קזיס יש דבר שצריך כביצה יש דברים שמשהו גם חשוב זאת אומרת בעצם צריכים חשיבות א יש דברים כאלה שהמשוואה חשוב אז בעצם מה הריום פה המשהו פה המשהו פה בא ואומר משהו זה גם דבר חשוב זה סוג אחד משהו זהב חשוב יש דברים ש משהו גם חשוב אפשר עניין שני אני יכול לפרש לא כך דברים שהם נאסרים במשהו הפשט הוא אני לא צריך חשיבות אני צריך מציאות יש מהמציאות הזאת משהו זה כבר נאסר אם אני צריך חשיבות אם אני צריך מישהו צובה אישו תואר כן אז פה יכול להגיד משהו לא חשוב אבל אם אני צריך מציאס במשהו יש גם מצי אז יש שתי אופנים שאפשר להסביר מה הגדר של איסור משהו אז הרגש כאלו מציין את העניין של שבס כשהוא מדבר על הענין של הודור אולי רוצה להגיד שבזה יש חילוק מהותי בין אבזור לבין שבס בשבס צריכים כיבס כמו שאמרנו קודם ביצו צריכים כיבס כזית כ פיפרה כל דבר כפי שכל דבר שאתה מוציא אז לפי הערך של מתי מקבל חשיבות ככה נאשר יש פירו שלם זה ככה זה ככה זה ככה אז הם באים ואומרים ישנם דברים מסוימים שגם משהו שלהם הוא גם חשוב כי בשבס אתה לא יכול להגיד שהאיסור במצי כי צריכים גם כיבס אז זה שיש דברים בשב שם אסורים במשהו כי הפשט הוא שם משהו גם חשוב יש חיבס במשהו לא שיש מציאס רק של הדבר יש חשיב של הדבר זה בשבס מש כשמדובר בויד זורה שב בעל גבי הביזור נאמר הפסוק ולא ידבק בידך מאומה מן אחרים מה הפשט מאומה מה כלום שלא היה כלום דזו נוגע מצי לא נגע שיבס עצם עובדה שאתה נהנה משהו מביד זו מתקרבת עבודה זרה או מיי נסך או מני דחס עצם עובדה שאתה נהנה ממשהו כבר אתה עובר על האיסור לא צריכים פה חיבס צריכים פה מציאס אם במשהו יש מציאס אני רוצה אם ככה בשבס ובבד אזורה שניהם יש את העניין של משהו אבל זה הבדל מהותי אומר הרבי בשבס כי המשהו חשוב וידזו כי לא צריכים חשיבות צריכים את המסיס ולא מאבל לזה הב הול זה לפי זה גם את החשבון שמה של הפגימה של האבנים יש את הבדל אם אתה כשאתה בונה אז פה צריכים שיבס כשאתה כשאתה אם אם אתה אם זה נשבר אחרי שזה נבנה זה הדרך של ס סוקל השם אלקיכם את העניין הזה של לא לנתץ על אפילו מה ששמה נעשה שם לא צריכים י לא משנה עכשיו כל העין הזה כל פולם זה הרעיון י שני סוגים במשהו ואז לפי זה אומר הרבי כך יש שמה הערה עכשיו כל כשקצת קצת מכיר את הסגנון של הרבי לקוט סיכס בכלל לקוט סיכס ה הרבי היה אומר אחר כך היו מכינים וכותבים עוב הזה ומתקן ומגיע ושוב היו מכינים ושוב מכניסים אבל יש דברים שאפשר לראות לפעמים גם בפנים של הליקו סכס ביקר אולי חלק מהחלקים הראשונים ואפשר לראות את זה עוד יותר בהערות שלפעמים אתה רואה שזה הרבי כתב את זה ני דעתי מדבר עכשיו על הערה אני חושב שהרבי כתב אותה זה לא כתבה כזאת מאוד כזה צו כזה וא אני אקיר לכם השיחה היא בחלק חב טס פש סקסוי סוב ביז בהרה 34 אומר שרביק כשהוא מדבר על ההבדל בין שבס לבין זורי אומר שמה הרבי בערה 34 כובות בקיצור יש לו מע נפק מינה מי ש תסתכל בפנים קצת מכיר את הסגנון של הרבי גיד 100 שזה 100% כן הרבי כתב את זה בשיעור גדרו שאפשרי שוגרה אם אתה אומר שצריכים שיעור לא משנה עכשיו גם אם זה משהו אז אם אתה אומר שצריכים שיעור אז יש מצב שאם הוא פחות אז זה כבר לא זה כל שהוא גדרו להפך זאת אומרת אם אתה אומר שצריכים מציאס אז לא אכפת לי כמה שיש פה שילך ויקטן ויקטן ויקטן זה ממש לא משנה יש פ מצי נאסר ז יוצה א ככה אם אני אומר אם אני אם אני אומר שמשהו כי המשהו חשוב אז יכול להיות מצב כזה שמשהו מתמט אולי פה כל לא חשוב אולי פהק יהיה דין אחר אבל אם אני בא יש את המשהו שאני אמרתי אבל אם המשהו הזה שאני אדבר עליו עכשיו זה לא אותו משהו שעליו דיברתי יכול להות שכבר י מותר אבל אם אני אומר כלשהו אז א מה אכפת לי שיתמיד ויתד תמד ישר אותו דבר כאילו בויד זו לא אכפת לי כמה שהוא תמד זה ישר אותו דבר עכשיו שימו לב ממשיך ה ואומר כך ונפ כמינה כ כתוב מאוד בקיצור כשנפל מהתערובת לתערובת שנייה וכולו הורי פלוקס הס התז ושך בן קוש הכסף ועל פי זה אין זה פלוקס במצי סורי פרגודים שלו חדור הזקן ואין כ מקמה זה רה מאוד קצרה כן אומר אמה בעצם כך לפי זה מה הפשט פה במה שהרבי אומר הרבי אומר כך הטס והשק לא חולקים במצי גם אתה סובר גם אתה סובר שמשהו עובר כמו שן זכן אומר זה יכול לבוא לאלפי אלפים משהים כולם סומים שזה עובר מה המחלוקת של הטס ושך אתה סובר שמשהו של חכמים עשרו משהו בפסח זה דרך משהו של שבס מציאס מציאות של משהו בפסח היא גם חשובה אז אמ לך אין לך בין לו חידושי אבל אם הוא הולך ומתמעט זומר שהוא מתמעט זה לא אותו דבר שיה בפעם הראשונה גם זקר בעצמו אומר ה הוא מתפשט זה לא אותו דבר כמו שהיה פעם הראשונה אז על זה לא הייתה את הכל החומים זה החומים לא הייתה על זה אם זה ממלא זה לא היה על זה אז משהו שהוא מתפשט למקום אחר כבר עשה משהו לאמין על זה לא הייתה את החומים כי כן צריך להיות אישו מציאס אישו כשיבש אז זה משהו שיכול להתמעט אז אמלי צריך להיות חשיב אז אמ אז על זה לא הייתה תקלה על זה לא הייתה סת חכמים שזה אסור אבל השך לומד שמשהו חומץ בפסח זה כמו וידי זורה זה לא נוגע ליפה החשיב נוגע לי פה המצי המצי אם יש משהו ממצית הזאת שהיה אל בלף גלגולים וכל פעם זה מתמעט אין ויכוח שזה מתמט עוד פעם ו מה זה משנה אבל יש פה משהו מזה כמו בזור גביות ח מאומ מן אחרים מה זה מאומ כמה שיש מה אכפת לי כמה אז גם חמץ ופסח השך לומד שזה לא כמו שמס אלא זה כמו אביזור אם זה כמו אביזור אז גם כמו שדמור זקן אומר גם זה התחלק לאלפי אלפי משהו יש פה מהצי הזאת אז אומלי זה נאסר אז אמ יוצא לפי אומר פה זה יוצא ביאור חדש בכל העניין רה חדשה א' ג חדש בכלל שני אופנים למו עד של משהו וגדר חדש יך להבין את כל המחלוקת של הטס והשר זה בכלל לא מחלקת במצי כמו שפ גוד רוצה לומר זה מחלקת בגדר שניסו משהו של חובץ ופסח יש לנו מת מתי מבי לין גב מתי אז טוב זה באופן כללי העניין הזה של המשהו זה דיברנו זה משהו זה משהו מתוך המשהו יש הרבה ראיות ושק ות רק עוד מילה אחת אני לא יודע כמה הסיפור הזה נכון על מספרים כשהרבי הקודם הרבי הקודם אה הרה לרבי את את האגודה זאת אומרת שהרבי הראה לרבי הקודם את האגודה אז אומרים שהרבי קודם התבטא א לא יו אני לא יודע כמה זה מדויק א מפורש ככה שמעתי פעם שכאילו כאילו חבל שרבי לא כתב אותי על ארבעת הבנים הכפ בקח בשיחות של הרבי רואים א רואים בלי סוף ביאורים בנושא של ארבעת הבנים אז א פשטו יש ר מה שכתוב בגודה מהבדל בין החכם והראש גם הוא אומר אתכם ווא אומר לכם רק הוא מזכיר את שם השם וא לא מזכיר את שם השם אגב הרייתי עוט מעניין זה לא עוט כבדי שאומר שב בין הת ההבדלים בין ה הבין החכם לרשע החכם וגם הטם הם כתוב בפסוקים כיי שאול ךו הוא בא ושואל אז הבן הרשע הוא לא בא ושואל וק עליכם בניכם הוא בא לשאול מישהו מבין יותר טוב מכולם לא שואל לכן הוא אומר אומרים שלכן גם בפסוקים של החכם שלא ידע לישון כתוב בסוף לאמור מה זה לימור תגיד לי תסביר לי אצל הראש שלא כתוב ק ליק עליכם בניכם בכ לא בבקש שתסביר לו הוא יודע הכל הוא מבין הכל מה ישלך מה יש לך אין לו מה לשמע ך יודע הכל אבל יש אצל הרבי באחת השיחות הרבי דיבר על העניין הזה הרבי דיבר דווקא באפלו צת נוגע אולי לזמן שלנו באפלו של הבן של יודע לשאול הוא דיבר ודיבר שהבן החכם נכון אומנם שהוא חכם ווא רוצה להבין וא שואל דז והחוקים והמשפטים מה נוגע כל החילוקים במצו הרבה בורים בנושא הזה בסופו של דבר יש לו שאלות פ קצת חוכמולוג יש לו קצת שאלות בד העניין הזה שעניין ה של הבן של יודע לשאול אין לו שאלות הדברים הברורים לוקות מאירה אצלו ענינים מאיירים אצלו אן ו שאלות זאת אומרת זה לא הכוונה שרבי אומר שלא צריכים ללמוד ולא צריכים להבין הרבי בא פה להגיד את העניין הזה של הפלו שצריך ות את התנועה הזאת בפד בימינו בניסיונות של הדור שלנו לדעת את העניין הזה של שאינו יודע לשאול ע דברים צות מונחים אצל כל אחד מאיתנו שול לעצמי כן באופן של אני לא יודע לשאול בורים אחד שמים לא לא מסתפקים בזה לא מתפלספים בזה אפשר להבין אפשר לרצות לדעת אבל הנחת היסוד צריכה להיות שהדברים הם שאינו יודע לשאול ם פה שאלות הכל ברור ופשוט הקדוש ברוך הוא יעזור שבאמת נהייה מקושרים נהייה מקושרים לרבי לענינים של הרבי למלא את הרצון השליחות של כל אחד מאיתנו זכה שבסנה זה בניס גלו בניס סיד גואל בגול מתס ושלמו ו מלכנו בראשנו