אלו"ל בביכורים | שפת אמת לפרשת כי תבא- תרמג | הרב יהושע שפירא

ח דודי קרא כלה תר מג בדיבור המתחיל הראשון בעניין מצוות ביקורים אומר הפרשה מונה את מצוות ביכורים ואחר כך מעשר שני ובסוף כתוב היום הזה השם אלוקיך מצוך לעשות ו בהמשך השקיף הממון של קודשך ברך את עמך את ישראל אז אומר השפת אמת שדרשו חזל המביא ביכורים עושה יום הזה כך כתוב בגמרא בת נחומה יורד אדם לתוך שדהו ראש כל שביקר תאנה שביקרה רימון שביקר מניחו בסל והולך לירושלים ובא ועומד באמצע הזהרה וא מבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל ארץ ישראל שנאמר השקיף המון קודשך ברך את אמך את ישראל ואת האדמה שנתת ולא עוד אלא שהיה אומר איני זז מכאן עד שתעשה צרכי היום הזה שכתוב אחריו היום הזה השם אלוקיך מצוך לעשות אז אם כן מכאן חזל מקשרים בין הביקורים לבין הזכות הגדולה שהקדוש ברוך הוא נענה לנו היום הזה וכאן שואל בעצם השפת אמת הגם כי כתיב אצל מעשר ש אצל מעשר אני כלומר סדר הפרשה הוא שיש כאן שלושה עניינים יש ביכורים מעשר רני ורק אחר כך את ה השקיפה ואת הברכה הזאת של היום הזה פרשנו כי הכל תלוי בראשית לכן סמוך לי כי תחלל עסר ר בעצם הביקורים והמעשר הם שני צדדים של המטבע הביכורים זה הראשית והמאסר הוא האחרית כמו שנאמר כי תחלל עסר כלומר ש המעשר מגיע בקילו בסיום הוא סוגר את המעגל שפתחו הביקורים ועל זה הוא מביא את הפסוק שטוב אחרי דבר הוא מראשיתו הפשט בפסוק טוב אחרי דבר מראשיתו לשחרית יותר טובה מהראשית אבל הוא דורש כאן מה שנהגו לדרוש בכמה הקשרים שאיפה טוב אחרי דבר המקור מ ה מתוך לא מ היתרון אלא מ ה מתוך מתוך הראשית מתוך זה האחרית היא טובה הכל הולך אחר השורש ככה גם אומרים הזקנים אומרים יפה כוח הבן מאיפה הוא יפה מכוחו מ המתוח הצעירים אומרים שזה מם היתרון הזקנים אומרים זה ם המיתו טוב אבל אם טוב החרי דבר יותר מראשיתו אז כנראה שהזקנים צודקים אז אם כן ה מעלה של האחרית של כי תחלל העשר מעשר אני היא קשורה במצוות הביקורים והנה מצוות ביכורים הוא להידבק בכוח הראשית כמו שכתוב זה לא כאן זה בשמות ראשית ביקורי אדמתך תבי בית השם אלוקיך הוא כתיב בזוהר הקדוש שכפי שמירת הראשית אין מתערב אחר כך פסולת כלומר ככל שאדם שומר יותר על השורש שיהיה זך כך אחר כך הכל הולך למישרים אבל אם כשבונים משהו מרשע בונים אותו טיפה עקום אז לא פלא שאחר כך אומת לנפול אז כפי שבירת הראשית אין מתערב אחר כך פסת לכן כתיב אחר כך לא תבשל גדי בחלב אמו למה שכש בני ישראל קיבלו את תורה שהוא יום הביכורים היה חירות רק שעל ידי החטא בא תערובת טוב ורע וכפי מה שמדביק הראשית מתברר התערובות נראה כאן שהמילה תערובות זה ההלכות בשולחן ערוך הלכות תערובות תערובות בסר בחלב אז ככל שה דקות היא בשורש של מתן תורה שהוא יום הביקורים שהוא הראשית הוא יותר גדול ככה אדם זוכה אחר כך שלא יהיו לו תערובות כמובן זה משהו מהותי בזה בס חלב שם לארוב כן א' דרך רמז נראה לי לומר אני לא בטוח שהוא התכוון לזה שגדי בחלב עמור וזה מה שהזכר נו כוח הבן וכוח האב זה גם כן ראשית ואחרית אבל לא נראה לי שזה היייתה הכוונה אבל הלכות תערובות זה שבאמת יש כאן משהו שהתערובת גורם לזה שאתה לא נקי אתה הרע מתערבב למרות שזה פלא כי דווקא כל עניין התערובות זה ששניהם מותרים רק התערובת סורה ובאמת יכול להיות שזה ה בסוף השורש של כל העבירות הוא כזה כי במידות אין מידה מגונה כל המידות טובות גאווה אז יקבע ליבו בדרכי השם כעס כל תלמיד חכם שנו נותר נוקם נותר כנחש אז כל המידות יש בהם מעלה ושבח מה הבעיה שזה מתערבב שבמקום לחבק את הילת לך אתה כועס עליו במקום לכוס על עובדי עבודה זרה אז אתה לוקח מידות טובות ומערבב אותם רק במעשה אז יש רע חפצה אבל במידות כל המידות טובות והבעיה זה תערובות טוב יש מה להעריך בזה אבל לא לא זה העיקר כאן נדמה לי אז לכן הוא אומר שכש הרשית זה כמו שאם את היסודות של הב ן בונים אפילו טיפה עקום זה לא שכשאתה עולה לגובה ואז צרת זוית ובסוף הבית נופל אז המקום של הקומה ה-17 הוא לא בסדר זה בסדר גמור שין שם קובה 17 בתנאי שהיית בונה את השורשים אצלה ו באופן מבוסס וישר היית בונה את זה על יסודות ש נמצאים תחתיה אבל אם ה נמצאים היסודות במקום אחר רבת את התחומים בנית בחלקה א1 והבניין הלך תרחק ל2 אז אחר כך הוא נפל זהלא שהמקום השני הוא הוא לא לגיטימי הוא בסדר גמור רק רבת בין מקומות אז אם כן ה ה עניין התערובות פה זה שהכל ישאר א קשור בעומק הטוב המתאים והמדויק ו לא ות משל גדיל בחלב ימו גדיל אזה מצוין חלב אמו זה מצוין אבל התערובת לא צר למה ההוראה הזאת ל מה לומ שההוראה הזאת דה בגלל החט לא שעל ידי החטא ב ב תער כלו בגלל זה לא תבשל היה יום קורים יום מתן תורה לא לא תבשל גדיל בחלב אמו זה תיקון התערובת החת הלב טוב ורע ואז בעצם גדיב החלב אמו התגלה את תערובת וצריך להחזיר אותו לשורש זה תיקון לחטא העניין הזה אני מציע בוא הוא נתקדם הוא לא עיקר הפרשה פה וגם אני אני לא בטוח 100 שהבנתי אותו עד הסוף אי איך זה זה נראה לי קצת דרשנות ש הוציא איזה ענף הצידה אבל העיקר זה מה שעכשיו אנחנו חוזרים לראות ועל ידי הבעת הביכורים לביית המקדש זה עכשיו זה העיקר מתעורר גם בשמיים ראשיתן של ישראל וכאן זה אני לדודי ודוידי לי הוא לא כותב את המילים אבל זה ממש אני דוידי ודוידי לי כלומר ש כשאדם מביא ביכורים לבית המקדש בעצם הוא בפועל זוכה להבחין שהשורש שהוא בעצם כולל את הכל בתמציתיות הוא הוא שייך למעלה כל ראשית להשם למה מפני שה שורש של כל המציאות היא אלוקית וכשאדם מביא את הביכורים להשם אז בעצם הוא אומר שהקדוש ברוך הוא הוא ראשית כל הבריאה בראשית ברא אלוקים המילה הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים בכלל מילה בתורה זה המילה הזאת ראשית וזה מדבר על הפעולה האלוקית לכן גם כל ראשית חוזרת להשם זה חוזר לנקודה של כוח הבורא שב נברא ועל ידי זה הוא מעורר גם בשמיים מצידו יתברך ראשיתן של ישראל כי לא רק הוא התברך ראשית אלא גם אנחנו ראשית כדיתה בשביל בני ישראל שנקראו ראשית זה חזל דורשים על המילה בראשית מה זה בראשית בשביל ראשית ומי זה ראשית קודש ישראל השם ראשית תבואתו כלומר אנחנו מביאים ראשית לדבק את השורש במקור האלוקי ואז הקדוש ברוך הוא מביא ראשית זה שדבק את כל העולם בישראל זה ממש אני לדודי ודוידי לי שעל ידי זה ישראל מתגלים כשורש של כל המציאות באמת מוסבר ברב בעולת ריה בעוד מקומות ש כשאדם מביא ביכורים אז בעצם הוא מגלה בזה שכל כוח הצומח שבעולם הוא נובע מן הקודש הוא מעיין מבית השם יצא וישכע את נחל השיטים אבן השתייה הקודש הוא מחייה את כל העולם וכשאדם מביא את הראשית אל הקודש אז זה לא רק בשם התאנה הזאת שביקרה אלא על ידי זה מתגלה שכל התאנים וכל כוח הצומח שיש בעולם בכלל הוא נמשך ממקום הקודש וזה בעצמו כוכב של ישראל לגלות כומר אבן השתייה זה מקום ליבם של ישראל אז ה דבקות של ישראל במקום הזה שכל התפילות אפילו מי שנמצא במקום רחוק אפילו בחוץ לארץ כך אומר מארץ רחוקה הלב שלו מתפלל דרך המקום הזה אז הכל דבוק בראשית אבן השתייה שמנה נשת את העולם אז ארץ ישראל והאומה הישראלית שזה ליבה נהפכים להיות הראשית של הכל כשאנחנו מביאים ביקורים בעצם אנחנו וספים שהדוד והראיה שניהם נמצאים בנקודת השורש של חיות כל העולמות ועל ידי זה שאנחנו מגלים שהוא השורש הוא מגלה שאנחנו השורש כמים הפנים לפנים אז על ידי הבאת הביכורים לבית המקדש מתעורר גם בשמיים ראשיתן של ישראל כדת בשביל בשביל בני ישראל שנקראו ראשית וכמו שהקדוש ברוך הוא חיבב את בני ישראל ומסר להם הראשית של כל הבריאה כמו שאמרו חזל שלו במחשבה קודם הכל עד כדי שכתוב בחז שאפילו מחשבתם של ישראל קודמת לתורה תנת ואליהו התנה פוגש את אליהו אומר שני דברים יש לי בלבבי ואני יודע איזה מהמהם קודם תורה או ישראל וא אומר לו ישראל קדושים קדמו אז מחשבת עם של ישראל זה הקוד לכל זה השורש של הכל הכל חי מזה באמת הכל זה המשכיות של ישראל זה תחילת תורות ישראל הרב כותב כנסת ישראל היא תמצית ההוויה כולה כל השר זה רק הענפים ההסתרות ההתפשטות לחד כמה וכמה שיש לנו ליתן כל הראשית אליו יתברך תמיד עכשיו הוא הפך את הסדר דוידי לי ואני לא כלומר שכש הקדוש ברוך הוא מראשית הבריאה הוא בחר בישראל להיות הראשית אז ממילא ודאי גם אנחנו כמים הפנים לפנים בוחרים בו להיות הראשית רק אחרי שכבר הרד לתוך העולמות אז יש גם סדר הפוך כומר סדר הקדמון הוא שהוא בחר בנו להיות ראשית ואז ממילה אנחנו מתעוררים לגלות שהוא הראשית של הכל ו בפועל אחרי שיש הלם ואסתר אז כשאנחנו חושפים מתוך ההסתר שהוא הראשית אז נזכרים שבעצם הוא בחר בנו להיות הראשית של כל העולמות וזהו שכתוב מיד אחר כך את השם האמרת והשם האמירך כלומר שבאמת אזה מילה יחידאית כתוב שאין אין הפירוש ו התחבטו והלכו בד דרכים רבות ולפי זה אמרת זה להיות נקודת ראשית אף על פי ש איך זה מתיישב במילה בדיוק א שאלה שאני לא יודע לענות עליה אזה טוב זה מילה יחידאית שקשה א אז במילים יחידאיות המנהג הוא שם מפרשים מההקשר אין לך עוד פעם מה תעשה אז מההקשר ובאמת תיתן אחרית לעמך הפיוט שנעשה כל כך אשרי מי ש הפיץ אותו בעולם ה נתן לו ניגון כזה שהפיץ אותו בעולם א דמה לי שזה אזמר א מה אז זהו זה הראשי שמה זה הולך מהסוף להתחלה מהת רק זה זה זה תל איך קוראים לו מה אראל אראל טל אז הוא הוא הוציא את זה לעולם לקח את המילים האלה שהיו גנוזות בסוף מוסף שמה של א מה הניגון הוא כן של נחמון נחמו עמי והוא חיבר אצלנו מחברים ניגונים לוקחים מילים מפה וניגון מפה ומחברים אז הוא חיבר את המילים ובאמת זכות גדולה לה התגלגלה לידו מי יודע כמה געגועים לגאולה הוא זכה לאורר ו ושם שזה הולך מהסוף להתחלה אז באמת נקודת הראשית זה השם האמירך מתימ איך אתה שמע אתנו לך אמך לנו אז ה שם יוצא שהא של הכל עכשיו באמת מי כתב את הפיוט הזה לא ברור א זהו זה בגלל שת הפיוטים שלפני כתב רשי אז יש שאומרים טוב אז יגיד עליו רעו סמוך אבל לא שיש לנו ידיעה לפחות לא שאני יודע א על הפיוט הזה עצמו אל כל פעמים אם זה רשי אז באמת זה יוצא הוא מביאות רגע רשי מהפרשה שלנו אבל יוצא שרשי מכוון שמה ש להאמיר זה להיות בנקודת הראשית הא' של הכל אז וזהו שכתוב השם מאמרת והשם האמירך פירש רשי לשון חשיבות שצריכים בני ישראל לזכור תמיד בהשם יתברך ולהחזיר כל ראשית וכל דבר חשוב אליו יתברך וכמו כן הקדוש ברוך הוא מחבב את בני ישראל יותר מכל מה שברא בעולם אנחנו צריכים א לזכור את זה היום לפעמים כל ה טלטלות שאנחנו עוברים בתוכנו ב בתוך האומה הישראלית לפעמים עלו להשכיח ש הקדוש ברוך הוא חפץ בישראל יותר מכל אז מה שאנחנו עכשיו קצת מבררים את זהותנו בסדר וקצת מתבלבלים בדרך אולי בסדר זה חלק מהצמיחה חלק גדילה גם נער בגיל ההתבגרות לעבור איזה חיפוס לפני שהוא מוצא ובשביל לוודא שהוא מוצא את הדבר הנכון אז הוא חייב לנסות כל מיני דברים אז יש כאלה שמנסים אולי היהדות זה דמוקרטיה ליברלית פרוגרסיבית אולי בוא ננסה כמו שיש נרים שמנסים אולי החיים הטובים זה טוב אני לא רוצה לפרד אולי זה בזה אולי זה בזה ומנסים מתנסים בכל מיני התנסויות למיניהם אז עכשיו יש גיל ההתבגרות אז אולי היהדות יש כאן אתה שומע אותו אומרים כאילו מה שאתה עושה להאמין בהשם ובתורתו זה לא יהודי כי בתורה יש ככה וכך דברים להאמין בהשם זה כך וכך כנות זה לא יהודי מה זה יודי דמוקרטיה ליברלית פרוגרסיב זה יהודי עכשיו באמת זה כמו נער שהוא א הולך פעם ראשונה לבד לקנות בגדים אמא לא מסתכלת אז הוא מודד לו כל מיני דברים לגמרי לגמרי לא ב הרגל בבית אולי זה אני אולי זה אני יכול להיות שאפילו הוא קונ את זה והולך עם זה ורב עם ההורים והור אומרים לו מהזה זה לא המשפחה שלנו לא הולכים ככה הוא אומר כן אבל אולי זה אני ובאמת האולי הם חלק מה התפתחות אבל בסוף בסוף הקדוש ברוך הוא אוהב את ישראל וכל זה זה רק דרך גידולם אנחנו צריכים להתחזק בזה היום עוד יותר משאר שנים ובמדרש נחומה ראה משה רבנו עליו השלום שבית המקדש עתיד לחרוב וביכורים עתידים לפסוק מדרש לא מפורסם כל כך אנחנו רגילים לגמרא ותיקן שלוש תפילות ר למה אנחנו מתפללים שחרית מנחה וערבית כי אין ביכורים עכשיו באמת זה פלא מה מה הקשר ב של מילא כנגד קורבנות יש יש תמיד של שחר תמיד של בנה א והקרבת איברים אבל מה מה זה קשור לביכורים אז הוא אומר אם נחזור להתחלה הרי המביא ביכורים עושה יום הזה כ ביכורים זה בעצם אומר שכל התחדשות זמן היא באה מהראשית ולכן הביכורים זה שהיום הזה כי זה מגלה שכל ענף הוא נולד מהשורש עכשיו צריך לגלות שכל נף נולד מה שורש אז מגיע בוקר או רבוני שללם זה בא מהשורש שכס מגיע אחרי הצהריים רבו שללם זה בא מהשורש מנחה מגיע הערב רבים שללם זה מהשורש מרב לכן התפילות הם כנגד ביקורים ויש כאן משהו שהוא הפוך מכנ תמידים כי תמידים זה איך שהשורש מתגלה בתוך הזמן תלמיד שש אחת של בן ארים אבל כאן זה המעל הזמן הוא מאיר את כל הזמן זה היום הזה שהתורה מצמידה לפרשת ביכורים ואחרי שאין אתה מעל הזמן שמאיר את כל הזמן אז צריך לגלות את זה בתוך הזמן כלומר בעצם זה ירידה לגלות את זה בתוך הזמן לגלות את זה בביכורים זה דבקות הרבה יותר ענינה כי זה לא ללכת עם הזמן אלא אתה מביא ביקורים פעם אחת בשנה וכל השס מנכ מירים שלך כמו מירים לכל השנה כולה וזה מה שמצמיד את היום הזה למקרה הביקורים שנראה לי דרוש מופלא ו הוא לא אומר את זה בפרוש אבל נראה לי שזה מה שמונח כאן בתשתית דבריו שבעצם הוא מתכוון ששלוש תפילות ביום זה אומר שכל שינויי הזמנים נעוצים בראשית על ידי הביכורים ולכן היום הזה זה שייך לביכורים ומה שיש מעשר בגלל שזה סוף הגלגול כל הענפים כל האחרית הכל בא מראשיתו אבל באמת היום הזה זה שכל האחרית הזאת שהיא ההפרטות עד כי תחלה עד מעשה רני הכל זה בעצם התפשטות של הביכורים ולכן אם יש ביכורים לא צריך שלוש תפילות ביום הכל כל הזמנים מאיירים ממילא אז במדרש תנחום ראה משה רבנו עליו השלום שבית המקדש עתיד לחרוב ובכירים עתידים לפסוק קן שלוש תפילות כי אמרו חזל וכאן הוא קושר את זה עוד קשר נפלא הפאה וביכורים אין להם שיו אז הוא אומר הפאה וביכורים בעצם זה האחרית והראשי כי מתי מביאים פאה אחרי שאתה כותב את הכל תשאיר זה האחרית והביכורים זה תאנה הראשונה שביקרה אז הבעה והביכורים אין להם שיעור מה זה אין להם שיעור הם נוגעים בשורש שלמעלה מהגבול הביקורים היה להם שיור הם ה בלי גבול הנקודת השקה אלא בלי גבול כי דבקות עד השורש והראשי הו מאין סוף אין תכלית אין סוף אי תכלית כאן זה פירוש למילים אין שיעור כלומר זה לא שייך לחילוקי זמנים לחילוקי גדלים השווה ומשווה קטון וגדול זה אור אינסוף וזה אין להם שיעור אז זה הראשית ואחרית וזה הרמז זה רק נגיד שאין סוף ואין תכלית יכול להיות שזה גם שני הצדדים של ראשית ואחרית אנחנו אומים באדון עולם ש אין [מוזיקה] נו בלי ראשית בלי תכלית אני ראשון ואני אחרון או מה שהוא אינסופי הוא למעלה מהגבולות והגבולות של הראשית והתכלית הראשית והסוף הם המשיקות אל הבלתי בעל גבול אז זה הפאה וביכורים אין להם שיעור וזה הרמז פ וביכורים לתת הראשית והתכלית לכן בגלל שהוא כותב כאן עוד פעם תכלית שזה הסוף למרות שהוא אומר מאינסוף כי יש סיבה שכתוב בספרים שלא אומרים אין ראשית כלפיו יתברך לא אומרים אין ראשית אומרים רק אין תכלית או אין סוף אבל יש בזוהר הקדוש שהוא למעלה מעלה עד אינסוף ומטה מטה עד אין תכלית יוצא שתכלית זה מה שאנחנו קוראים סוף אינסוף בעצם זה ההתחלה כך הבי סיבה שלא אומרים אין ראשית כי אין לנו שום יכולת לחוס בזה אין סוף זה כאילו אנחנו מתחילים פה והולכים אחורה אין תכלית זה אנחנו מתחילים פה והולכים אל העתיד אבל אין ראשית זה כאילו לבוא משם לפה זה אין לנו שום יכולת זה אינסוף בפועל זה לא יוצא מהסוף זה יוצא מהבלתי בלבול זה אין לאדם יכולת לכן אם הוא אומר אין ראשית הוא שקרן לכן אסור להגיד את זה אבל כשאומרים אינסוף מתכוונים כאילו לכת אחורה ואין תכלית ללכת קדימה או ללכת למעלה וללכת למטה מעלה מעלה עד אין לא שם כתוב אין קץ מעלה מעלה עד אין קץ ומטה מטה עד אין תכרית זה הלשון וזה המשך כי תחלה סליחה אחרית לשם כמו שכתוב בשוך ב ובקומך כלומר שמתי אתה אומר שמע ישראל בסיום היום ובתחילת היום זה נקודות ההשקה ל בידך הפקיד רוחי נשמה שחזרת בי כלומר בלילה כשאדם ישן אז הנשמה חוזרת ליוצרה אז מתי אתה אומר שמע ישראל בראשית ובאחרת וקוך ובשכבך זה דרשה נפלא זה המשך כי תחלה להסר אחר מצוות ביקורים שתחלה לאסר זה האחרית ומרת ביקורים זה הראשית וכל העניין של היום הזה שהכל מאיר מתוך זה זה שמתוך האחרית בא הראשית ומ כל המעגל כולו מאיר לכן כל יום ויום מאיר מהביקורים ובכל ע הבאת הביכורים דבקו בשורש הראשית מ מ מדרגה למדרגה עד שורש התורה שהיא יום הביכורים שהיא בעצמה נקראת ראשית בשביל ישראל שנקרא ראשית בשיל תורה שנקראת ראשית שנאמר כד מפלח ראשית א כדם פלחה מאז איך פסוק במשלי על התורה ראשית דרכו שם קנני שכורך שם קנ היא ראשית דרכו כדם פעליו מאז אז התורה היא ראשית אז זה המדרגה של יומי ביכורים לכן יום הביקורים קשור למתן תורה כי הראשית שלמעלה מהכל ישראל הסתכל באורייתא וברא עלמה זה ה שורש בכל יום יש שערה מקבלת התורה עכשיו הוא חורז את זה כמו שאמרנו שביקור מתגלה בכל יום ולכן שלוש תפילות ביום זה המשך של ביכורים אז ככ גם תורה כמו שכתוב אשר אנוכי מצבך היום היום כל יום יש ציווי התורה מחדש בכל יום יהיו בעיניך כחדשים אז כל יום ויום יש התחדשות התורה מחדש בכל יום מחדש בכל יום תבו מעשה בראשית זה נקודת הראשית שמתחדשת גשמיות וערבות מכסה וא מצות האלה מתברר הטוב טוב יש פה עוד זה אבל עוד א דרשות נפלאות אבל נעמוד כאן צפר תבה שבת שלום