מתי כיצד והיכן משתחווים | הרב רועי זאגא

טוב אנחנו זוכים בימים האחרונים להשתחוות להשם שזה ממש אור גדול וחידוש גדול ומספיק פשוט להשתחוות וכבר להרגיש את הקדושה הגדולה ש במצווה הזאת אבל אולי נדבר קצת על המקורות בזל איפה היה המנהג והתקנה להשתחוות באיזה זמנים באיזה מקומות היה המנהג להשתחוות באותו זמן של בית המקדש אז דבר ראשון יש את המשנה במסכת שקלים שאומרת יג שת החוויות היו במקדש 13 אישת החוויות היו במקדש איפה במקדש אז יש בזה מחלוקת דעת חכמים הי שאדם הקיף את המקדש והוא משתחווה כנגד הפרצות שבחל ש בסורג מלכי יוון פרצו פרצות שבאו בית חשמונאי וניצחו גדרו את הפרצות ותיקנו להשתחוות 13 פרצות 13 השתחוויות איך אפשר להגיד שזה לא מבחוץ הרב ור הרב ליאור הסכים אית שאפשר גם בהר הבית הבאתי אליו את הרב ברנד והרב בר והרב אלישב הוא הסכים פסק שאפשר בהר הבית אתה שואל על הפסק הישן על על הפסק הישן א אולי לא היה מרוצף אולי פה אולי שם בח לא לא ודאי שכש או או אז יש באמת דעת הראש פירוש הראש של המשנה אולי לפני זה זה בגלל שאלה קפצתי לזה אבל לפני זה ידעה ה שנייה אבא יוסף בן חנן הוא אומר שהיו משתחוים כנגד 13 שערי העזרה ושוב הפשט הוא שמקיפים את העזרה מבחוץ וכל פעם שמגיעים לשער של האזהרה משתחווים זה גם בחוץ בהר הבית עכשיו הראש הוא חידש שהמה שכתוב שם כנגד הכוונה היא שהיו משתחווים בתוך האזהרה ול היו עושים את זה 13 פעמים כנגד אברהם יצחק ויעקב כן אז כנגד 13 פרצות כנגד 13 שערים כותב הראש כי לא בעזרת ישראל או או לא אז בלי להסתובב משתחוים 13 פעמים אבל באמת הפירוש הזה א' הרבה רישונים לא פירשו ככה גם הרמבם כמובן לא אבל בירושלמי ממש מפורש לו ככה וזה הרב ברנד מצא את הירושלמי הזה ממש מפורש שזה לא נכון הפירוש הזה הירושלמי כי הירושלמי אומר משפט פשוט היכן היו אשת החוויות הללו מהז הוא אומר לפי חכמים כנגד הפרצות שבחל ולפי הב יוסף בן חנן כנגד שערי העזרה כלומר רואים זה לא תשתחווה באזהרה רק כנגד מה אלא היכן היו השתחוות הללו איפה משתחווים כנגד הפרצות שבחל והר הבית או מחוץ לשרי האזהרה וכולי עכשיו זה גם במשנה יש עוד אש חוויה 14 של בית רבי חנין סגן הכהנים של בית רבן גמליאל היו משתחווים עוד השתחוה 14 כאן כנגד לשקת העצים שמסורת ביד מאבותיהם ששם הארון גנוז עכשיו זה כמובן פה בחוץ מחוץ ללשכת העצים א לא לא 13 אישת החביות או עכשיו רגע עכשיו היה דיון על המשנה הזאת היו כאלה שניסו ליטון שאולי רק באזהרה מותר להשתחות על האבן בר הבית לו ממש כתוב שה משתחוים כל כך הרבה השתחוויות בחוץ אז אולי ר הבית היה עפר ולא היה מרוצף אז יש כמה תשובות לטענה הזאת דבר ראשון א מביאים יוסף בן מתתיהו אני לא ראיתי את זה בפנים אבל ראיתי שמצטטים בשמו שכל הרחבות של הער הבית היו מרוצפות אז זה דבר ראשון אבל גם כן הרב ברן הוא דיק ככה הוא אמר כתוב אבל אתה משתחווה על אבנים שבמקדש ובמשנה 13 השתחוויות היו במקדש אז זה נשמע א אותם השתחוויות אתה משתחווה על אבנים שבמקדש 13 השתחוויות היו במקדש אז כוונה על אותם השתחוויות שזה על האבן ש השתחוויות האלה שמחוץ פרצות שבחל זה מה שאמרו אתה משתחווה על אבנים שבמקדש לא הבנתי דבר אחד או האם או כנגד שלוש הזרה או כנגד הפר שבכל או דבר זה מחלוקת מחלוקת בין חכמים לבין אבא יושה בן חנן בחל פרצות פרצות שבחל יוסף בן חנן הוא סובר כנגד שערי העזרה כ יש בתוספת הדעת רבי יהודה הוא רוצה לעשות פשרה אומר כנגד פרצה שחיה כנגד שרשת חוויה אבל חכמים חולקו עליו אמרו רק בפרות וא רק בשערים בל מו שאפשר צי פ כן עכשיו יש עוד אשת חוויות שהם באמת היו באזהרה כנראה א שזה במסכת רחן שם נזכר השירה של הלים בשעת השירה היו מחלקים אותה לשלושה חלקים לפני כל חלק הכהנים היו תוקעים בחצוצרות תקיעה תרועה תקיעה והמשנה במסכת סוכה המונה כמה תקיעות היו במקדש כל יום לא פחות לא פחות מ-24 ולא יותר מ-48 יש שם חשבון של מדוקדק של התקיעות אז כל שיר היה תשע תקיעות למה תשע תרוע תקיעה היו מחלקים את השיר לשלושה חלקים לפני כל חלק תקיעות והמשנה שם אומרת משנהו הגמרא שעל כל תקיעה כל הם היו משתחווים כל תקיעה השתחוויה תקיעה שהכהנים הייו תוקעים בחצצרות בשע את השיר של יום האם היו משתחווים אז זה עוד מקום להשתחוות אולי כדאי שהלוים ישאירו לנו פה שיר של יום אולי נזכה גם לתקיעות יכול להיות שהקדיש שאנחנו אומרים היום זה במקום התקיעות זה אפשר בהזדמנות להסביר מה הקשר בין הקדיש לתקיעות אבל אנחנו גם עושים ככה מחלקים את כל החלק שאחרי התפילה לשלושה חלקים לפני כל חלק קדיש בהזדמנות אז אז בכל אופן זה עוד מקום שהיו משתחווים עכשיו בתורה חמישה חמישי תורה איפה כתוב להשתחוות במקדש אז כתוב שמי שמביא ביכורים אחרי שה מסיים להביא את הביכורים השתחוויה לפני השם אלוהיך זה ממש מצווה מן התורה וחכמים שוב תקנו שכל מי שמקיף הוא משתחווה וכולי עכשיו זה מה שנזכר ב משניות עכשיו הראשונים פירשו בגמרא ש שהרי הגמרא אומרת יש אדם שרגיל לומר תחנונים אחר תפילתו יש אדם שלא רגיל לומר תחנונים אחר תפילתו יש שם לשון שרגילים לומר לפני שהוא עוקר רגליו אחרי שהוא עוקר רגליו בכל אופן הרבה ראשונים גם הרמבם הרמבם אומר שצריך לעשות אשת חוויה בתפילה וא לא מדבר על המקדש הוא אומר באופן כללי לעשות אישת החויה בתפילה ואיפה עושים את ה אישת החווייה אומר הרמבם בנפילת אפיים שאחרי התפילה שוא אומר תחנונים אז יעשה את השת החווייה והוא אומר יש עושים קידה ויש עושים אישת החווייה ומי שעושה אישת החווייה אסור לעשות על האבן אלא רק במקדש כן אז זה אז זה לא רק הרמבם זה הרבה ראשונים כתבו על זה ש בתחנונים שאחרי התפילה שם היו נופלים על פניהם שעושים אשתי חווייה ולא כולם היו עושים אשתי חוויה יש כאלה שיו עושים בלי פישט ידיים ורגליים רק קידה על אפיים אבל יש שעשו אשתי חוויה ויש שעשו קידה ככה הראשונים כותבים א וודאי שאנשים פה כל כך רוצים להשתחוות חזל תקנו ל 13 ישת חוויות אז זה מקום מצויין להשתחוות בו בתחנונים שאחרי התפילה עכשיו באמת א הרי הרמבם דיבר גם על הגבולים להשתחוות לא על האבן אלא מקום שין אבן או עם חציצה אז למה היום אנחנו לא רואים אנשים משתחווים אז דבר ראשון תימנים שמעתי שהם כן משתחווים גם היום אלי עושים חציצה או משהו אבל הם עושים כמו הרמבם אבל אה אה אז התשובה היא שיש זוהר ודברי הארי הקדוש שמדברים על זה שזה מאוד חשוב הכוונה שלמה בנפילת הפים א והארי הקדוש הוא מסביר ככה הוא אומר בנפילת הפים א' הוא אומר שנפילת הפים זה זמן מאוד מאוד קדוש זה החיתום של כל התפילה השפע של כל התפילה שמגיע זה עכשיו בזמן הזה של התחנון ולכן המקובלים לא מוותרים על נפילת אפיים נכון הרב צורי שום פנים באופן הוא אומר לא מוותרים על נפילת אפיים כי שם זה האיחוד שבסוף התפילה כל ה-1 זה הכנות לנפילת אפיים אז אה זהו אז באמת ואז אז למה כשמגיע השפע אז עושים את הנפיל אפיים אז אומר הורי הקדוש הקדוש ברוך הוא בא להשפיע לנו אנחנו קודם צריכים להתעורר אליו להתעורר אליו באהבה להעלות אליו כמו המים התחתונים שבוכים ומשתוקקים ורוצים לעלות אל הקדוש ברוך הוא אז איך עושים את זה אז הוא אומר אדם נופל על פניו הוא מכוון למסור את נפשו לקדוש ברוך הוא ועל ידי זה על ידי המסירות נפש אז הוא ככה מגיע למקום שבו נמצאים כל הניצוצות הקדושים ומעלה איתו משם אל הקדוש ברוך הוא ככה בהשתוקקות שהקדוש ברוך הוא יתקן שהקדוש ברוך הוא ירחם וזה ככה ההתעוררות שלנו לקראת השפע שמגיע מאת השם וזה האיחוד השלם עכשיו ההרי הקדוש מזהיר הוא אומר מי שלא כיוון כל התפילה או מי שזה אם הוא יורד למקום ש שבו נמצאים הניצוצות שיש יכול להישאר למטה ולא לקום היה סיפור על אחד שהיה מחזיר בתשובה בתלביב אני חושב ופתאום יום אחד היה מחזיר בתשובה מלמד חילונים וככה יום אחד הוא בעצמו עזב עזב את התורה וחזר בשאלה אז מה זה הוא כאילו ירד למקום של הקליפות לנסות להוציא משם אנשים וכנראה היה חסר קצת זכויות או משהו נשאר שם לא הצליח לצאת אז זה מה שהרי הקדוש מזהיר עכשיו בהר הבית אז יכול להיות שזה באמת הטעם הפנימי על פי המקובלים שאסרו השתחוויה על האבן בכל מקום כי כאילו בדרך כלל להשתחוות על האבן כאילו אתה יורד ממש נמוך עד לאבן צריך להסביר למה אבן ולא עפר וכולי יכול להיות שזה הטעם ובמקדש מותר להשתחוות על האבן וגם בהר הבית עכשיו באמת אפשר לקשר את זה לעוד עניין אנחנו הולכים יחפים בהר הבית בלי מנעלים בלי מנעלה בדרך כלל הגמרא אומרת ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו למה ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו א כאילו יש באדמה דברים לא טובים כתוב שם מכשפות הם היו מכשפות כשהם היו עומדות על הארץ ברגע שהרימו אותם מז סיפור עם שמעון בן שטח הוא הביא את הבחורים לתפוס את המחשפות הוא אומר שכל אחד ירים אותם מהרצפה ברגע שהם מנותקות מהרצפה כבר הם לא יכולות לעשות כישופים כאילו יש באדמה ושאר המקומות איזה חלקים לא טובים אז אנחנו שומרים שמים נעליים שזה ככה יפריד אותנו ונישאר קדושים ותיאורים אבל בבית המקדש ר הבית אסור ללכת עם נעליים למה פה הכל נקי הרצפה פה קדושה וטהורה אז פה צריך להיות מחוברים לרצפה פה לא עושים כישופים מהרצפה פה עושים קדושה ותפילה ואהבה רצו עבדיך את אבניה ואת העפרה יכוננו של מה של ציון ציון הר קודשי אז כמו שלא הולכים עם מנעלים ולא מ חדים ממה שיש באבן וברצפה אז ככה גם אפשר להשתחות על האבן בלי לפחד בדרך כלל אדם הוא צריך להיות צדיק צריך לכוון כל התפילה בשביל להשתחוות בנפילת הפים פה בער הבית אנחנו לא מפחדים כי אנחנו פה אצל הקדוש ברוך הוא כמו שאנחנו הולכים בלי נעליים אז גם אפשר להשתחוות על האבן והקדוש ברוך הוא ישמור עלינו הכל פה שמור דרך אגב גם בעבודת הקורבנות היה את הכוונה הזאת של המסירות נפש בשחיטה רמבן אומר אדם הוא צריך לכוון שוחט את הקורבן שכביכול הוא שוחט את עצמו הוא עוסר את נפשו להשם הוא אומר אני רוצה בעצמי זה הקלת יצחק אני רוצה את עצמי לתת רק הקדוש ברוך הוא אומר אל תשלח ידך אל הנהר אז לוקחים את האיל תחת בנו אבל הכוונה של השחיטה זה אנחנו לא שוחטים פה בהמות אנחנו מכוונים כביכול אנחנו מוסרים את עצמנו זה מסירות נפש אז איך כל אחד יכול לשחות אז התשובה יש שם כהנים קדושים הם לוקחים את אדם מביאים ל מזבח הם מעלים את האדם הם דואגים שהוא לא ישאר שם למטה קדושת המקום קדושת המקדש אפשר להשתחוות פה אנחנו שמורים מת השם באמת פה הכל קדוש וטוב אז לכן פה אין חשש להשתחוות בנפילת הפים כמו שהראשונים כתבו והקדוש ברוך הוא יעזור וישמור על כולנו נזכה להשתחוות לפניו בביטול גמור ב שח רום אנשים ונשגב אדוני לבדו ביום ההוא רוממו אדוני אלינו השתחוו לאדם רגליו קדוש הוא רומו אדוני תחבו לר קודשו כמובן לא רק בנפילת הפים אלא חזל תיקנו 13 אישת החוויות אז זה כש מקיפים את הכל אבל א כל המרבה הרי זה משובח בשפלות וענווה ותפילה לקדוש ברוך הוא רק לסיום אני אגיד אחד המפרשים על המשנה אומר למה היו עומדים צפופים ומשתחווים רווחים אז הוא אומר בשת החוויה היו מתוודים ומתפללים ורצו שהקדוש ברוך הוא רצה שלא ישמעו אחד את השני שלא יתביישו אז לכן הוא עשה נס שהיו משתחוים רווחים ואז אז כל אחד יכל להתפלל ככה בפרטיות מול הקדוש ברוך הוא להתוודות שלא ישמע לאחרים תפילתו וידוייו אז זה הזמן גם לתפילה ושפלות ובעזרת השם נזכה שהקדוש ברוך הוא יתגלה עלינו פה בבית המקדש נזכה לכל המצוות זכינו לי שת החווייה זה אחת מארבע עבודות נזכה גם לזיוו שזה השחיטה וקיצור שזה הקטרה על האש וניסו על המים לכל העבודות הקדושות נחזיר את העמוד העבודה שלב העולם עומד להיות לא רק ק עבודה שבלב גם עבודה שבמעשה בקורבנות שתה בעגלה הוא בזמן קריים נומר אמן זה שאלה יפה תראה הנובה הזאת שב השת החווייה זה מלשון שורש שך שאדם הוא לא עומד בגאווה אלא הוא שחרו אנשים מתבטל הקדוש ברוך הוא עכשיו כשאדם מבט הקדוש ברוך הוא מתבטל לפני רוממותו של הקדוש ברוך הוא רוממו אדוני אלוהינו תחבו כ שומרים עירת הרוממות רוממו אדוני אלוהינו והשתחוו להר קודשו אבל כשאדם מתבטל הקדוש ברוך הוא מרגיש איך הוא איך הוא כולו בטל אל השם הוא מרגיש את האור הגדול של הקדוש ברוך הוא לא יכול שלא להתמלא באהבה זה מה שאנחנו אים בדחילו ח חמו דחילו כן מתוך איירתי שמחתי יש בתן הדב אליהו אז גם בבית ה גם המצוות תראה של מורה מקדש זה הרב יהושע אנקלביץ דרש שזה מאוד יפה שיש בחז הרבה מקומות שרואים את החיבור בין היראה לראיה ממש עושים החלפות מוראים גדולים מראות גדול כאילו מראות התרגום אומר חזון רברבן נגד עיניך תהיה יראתי אומר היראה פה זה שאדם רואה מול אנב את המלך הגדול השם צבעות מרגיש השם פה המלך הגדול כאן זה היראה מורה מקדש שאדם שהוא הולך כאן הוא מרגיש כל הזמן שהוא רואה את השם השם פה המלך הגדול כאן וזה כמובן נותן לאדם מרה שהולך לפני המלך הגדול אבל זה גם נותן אהבה כי אנחנו כל כך אוהבים את הקדוש ברוך הוא ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדיך אז כשאדם מרגיש שהשם כאן איך הוא יכול שלו להתמלא גם באהבה ודרך אגב אם דיברנו על מסירות נפש אז כשהתורה מדברת על מסירות נפש היא אומרת שזה אהבה איפה ואהבת את השם אלוהיך כל לבבך בשני צריך בכל נפשך כאילו הוא נוטל את נפשך כלומר זה האהבה הכי נפלאה שאדם מרוב שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא מוסר נפשו להשם ומבטל אותה אז לכן השת החוויה ודאי שהיא לא רק יראה את הרוממות של רוממו השם אלוהינו ושחו לקודש וודאי שזה באשת החווייה אבל גם באהבתה בכל נפשך ש בכל נפשך אתה מתבטל לפניו משתחווה לפניו אז א בעזרת השם שיהיה חיבור של כל המידות הקדושות פה במקום הזה מיכ