מאמר ד"ה באתי לגני תשכ"ו חלק ו' - הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

איפה שאנחנו אוזים באמצע סעיף ד', אתמול כבר עשינו בעצם הקדומה. היום אני רוצה ללמוד את זה בפנים ולראות מה הרבי אומר. איפה אנחנו אוכלים עכשיו מהמיימר. הרבי אמר ש השני המדרגס בעיר אינסוף שאומרים שיש באיר עצמו יש שני דרגות למיל ניקץ למטה תכלס זה העניין של מקף הקורב כי כף הרוחיק מה קיף הדיושר מקב דרכיזו. אז אנחנו רוצים להבין דבר ראשון מה החילוק מה הפשט מהקף הקורק כף הרוחק דבר שני השאלה ששאלנו וכייר אם מקיף אז כירה מה זה שייך אלינו מקיף זה עניין שמודל אז על זה הרבי יסביר שגם מקיף פועל פועל בפנימיוס ולא רק מקיף הקורב החידוש של המיימר שלנו הרבי מסביר את זה עם הרבה דוגמאות זה שאפילו מעקיף הרוח אף על פי שאני קורא לו מקפרוכ גם הוא משפיע פועל במקבל אז נקרא עכשיו בפנים אתמול כבר עשינו את הגדומה היום נקרא קצת בפנים רוחק שיס רוחק מכל נקרא בשם מקף א כלומר כפי שדיברנו בשיעור הקודם מקיף פירושו שיש לו שייכוז אף על פי שמקיף אומר שהוא מעל הדבר כן אבל אף על פי כן אם אין לו שום שייכוז אז גם אי אפשר לקרוא לו בשם מקיף זה היסוד שהרבי שם פה במיימר שברגע שאתה אומר מקיף הפירוש הוא שהוא פועל באיזשהו צורה בצורה גלויה בצורה נסתרת אבל הוא חייב להיות שהוא פועל על המקבל כי אם לא הוא לא בגד המקיף מצד שני אתה אומר רוחיק אז איך עובדים שתי הדברים ביחד אתה מדגיש שהוא מקיף הרוחק מצד שני אתה אומר שהוא פועל אז על זה אנחנו נביא עכשיו כמה דוגמאות להבין את העניין בהקדים שכוסב צמח צדק בספר מצוות דרך מצחו אז גם פה הסברנו כבר הצמח צדק לא מדבר על מעקיפה רוחק הצמח צדק מה נותן לנו רק יסוד עמוק באוונה איך מקף פועל בפנימיוס הקשר בין המקיב והפנימי זה אנחנו רואים בצמח צדק כאילו הצמח צדק זה רק הגדומה לכן בהקדם זה הקדומה להבין איך בכלל אנחנו מסבירים שדבר מצד אחד אתה אומר שהוא מקיף ומצד שני אתה אומר לא הוא פועל הוא פועל במקבל אז זה הצמח צדק זה היסוד והסוגיה הזאת ומשמה אנחנו נראה אחר כך הסוגיה של מה כף הרוח ומקף הקור אז מה אומר הצמח צדק בספר המצווה דרך מצווכ דרך מצויסכו שמה המצווה זה מצוו בניין המקדוש ומצוו בניין המקדוש אז יש את הידוע רש"י מביא את זה גם בחומש מובא במדרש כל העניין שהיה ויכוח בבשר רבינו לבית סלב איך לבנות את המשקול כי בתיר בפרש סטרומו כתוב קודם הכל להקלים אורון כן שולחון מנוירו ורק אחרי זה כתוב על הקרושים ויריס כלומר בפרש סטרומו הקילים כתובים דבר ראשון והבניין כתוב אחרי זה למיסה בפרש ויקל כתוב להפך קודם כתוב על הקרושים ויריז ואחר כך על הכלים אז המדרש אומר שזה היה הוויכוח בין מישה לבית צל מי שדיבר קודם על הכלים אח כך ליריס וצלל אמר לו ככה לא בזלים בונים בית בית בונים קודם את הבית ואחר כך מכניסים כאילוים כן משה רבינו אמר לו אתה צודק בצל בצליל בציל כלו איסו אתה יודע את האמת ככה באמת השם אמר לי אז מה אז מה הולך פה מה היה ויכוח למה לכתחילה מיש אז זה בכסידס מוסבר זה היסוד שמה שאנחנו עכשיו הולכים ללמוד ששני העניינים שהיו במישקן זה העניין של מקי ופנימי הקילים זה הפנימי והיר זה המקיף זאת אומרת המשקון היה בנוי כמו סדר שטרלשלוס הרי ידוע באוס למי מקדוש הרי זה המיימר שלנו מדברים פה על הבס מקדוש בסמקדוש היה בדוגמה של מילו כל מה שהיה בביס המקדוש זה הכל שמ לנו איך זה תכלס הבריאה כבונס הבריאה אפן הבריאה הכל נמצא במישקון זה כאילו נגיד המיקרו הניקודי הטכנן של כל כל הבניין של העולם אז כל העניין הזה של הכלים, היריז והקרושים זה מסמל על האופן איך הקדוש ברוך הוא משפיע בעולם. אז כמו שיש בגשמיס יש כלים שזה פנימי שנמצא כלי יש לו את המטרה הפנימית שלו יש ארון יש שולחן יש מנורה כל דבר יש לו זה נקרא פנימים אירס פנימיים השבוא פנימית ויש את היריסירס והקרושים שזה עניין של מקי ועל דרך זה גם כן הגיע לעולם יש מקיף ופנימי מזה מה שהוא מתחיל להסביר פה אומר הצמח צדק בוקסנמקי שגם הוא פועל פעולוסי שהדוג מלא זה רואים בודם למטה כן שכוסו מבסור זה מכרוץ צמח צדק שמה מביא שכתוב בנגע לבריא סוילו יש שני פסוקים פוסק אחד אומר כל אשר חופץ יוסו יש הקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם חופץ עם רוצן בפסוקים אחרים כתוב שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם שיש ציומים שישמידס דיבור אז איך איך העולם נברא נברא מהרוץ או נברא מהמידס או מהדיבור אז זה הוא מביא שזה שתי עניונים סיב מלכוללמי מה כי ופנימי סבסילום היה גם מהרוצם וגם וגם מהעניים הפנימיים שזה הסדר שטרס אז כדי להסביר את זה מסביר הצמח צדק שזה מובן מנפש עודו בסוף זה לקחוץ דני יש חיסבורים שהוא חיס פנימי שמסלב כל לפיני כמ כך הרי כחור ברגל ואין חיס המסלבש במחסלבש בלבד ברגל זה הנקרא ככס פנימי חיס פנימי החיס הנפש יש בנפש חיס הנפש באופן של סחלקוס שזה העניין של עסק ככס הנפש אפילו יותר לפעמים רמך כן רמך ככס זה תרייג שזה ריבויסחלקוס שיש בכס הנפש שמתלבש בכל עבר ועבר לפי עני אומנם יש לגם עניין הרוצן כמוי הרוצן להשכיל הרוצן לרס הרוצן ללך בכל עניין ועניין יש הרצון שאב שבדפל בעניין הסכולה הרי לכ מכל מקום אין זה בעיפן של סיש בכ הרוץ הוא המנוע של כל כוח וכוח בכל כוח וכוח יש את הרוצן הפרוטי כאן אנחנו לא מדברים עכשיו עדיין על הרוצן הכלולי כן אנחנו מדברים עכשיו על הרוצן הפרוטי כי זה מהקיפה קורב יש רוצן פרוטי בנפש כל אחד יודע יש קח הרוצן הקלולי ריב דכל ריבן עצם הרוצים שזה בנפש זה לא שייך לעניין פרוטי זה נגיד הנקודת הרצון לחיות לא קשור עם פרטים כאן אנחנו מדברים על הרצונות הפרטיים כל פעולה שבן אדם עושה חייב שיהיה שמה רצון אם אין רצון הפעולה לא יכולה לקרות חסידס מוסבר בממורים שמדברים על זה צמח צדק שמה זה בקיצור ממורים מכרים יותר בריכוס אנחנו רואים אצל האדם יש אפילו מחלה חסיד מובה יש רחמד ליצלן מחלה כזאת שבן אדם יש את ה ה הקיכס הם הם הם נמצאים ואף על פי כן הוא לא יכול לפעול כי יש בעיה בהרוצן זאת אומרת הרצונות לא מגיעים יש ניתוק יש מחלה כזאת שאומרים שהרוץ לא יכול להשפיע באיבורים זאת אומרת האיבר נמצא הקח נמצא ואף על פי כן יש איזשהו ניתוק בין קח הרוץעבר ולכן הבן אדם נהיה הרחמוד נצל משותק פרליסדו כן הוא לא יכול להזיז את העיבר כי יש איזה בעיה אם ה קח הרוצן לא מגיע לעבר ההור זאת אומרת במילים פשוטות זה אומר שכדי שכוח יפעול צריך שתי דברים צריך שיהיה לך את הכוח בעצם צריך שלושה דברים צריך שיהיה לך עבר כן בן אדם רוצה ללכת צריך שיהיה לו עבר הרגל צריך שיהיה לו קיח ההילוך כוח הפרטי שקשור עם הרגל גל שזה קח הילוך ויחד עם זה צריך את הרצון שזה הרצון לחבר בשני הדברים הרצון ללכת כשיש את הרצון ללכת אז הרצון מתלבש בקרח ההילוך וקח ההילוך מתלבש בעיבר וככה הבן אדם הולך עכשיו אם יהיה לך גם עבר וגם כך הילוך אבל לא יהיה רצון הרצון משום מה לא לא מגיע לא לא פועל לא לא משפיע אז העבר לא יוכל ללכת זאת אומרת שהרוץ הוא מתלבש בכל עבר ואבר עכשיו הרוצן עצמו הוא לא הולך דיברנו בשיעור הקודם הרוצן הוא רק סיבה הרוצן הוא סיבה סיבה הפירוש הוא כמו שאמרנו הוא המותו הוא המנוע הוא הסיבה הוא כשיש רצון אז הדברים פועלים הוא עצמו לא מתלבש אבל בזכות הרצון כל אבא יכול לפעול את הפעולה זה מה שהרבי אומר במרץ עצמו אין זה בהפ שלישוס וכילו שהו זה צריך לי שלסחלקוס שהרוץ נעסק לא ידי לרוצן לרס להלך אם הרוצן עצמו היה מתלבש אז היה איסחלקוס גם בהרוצן בהרוצן אין איסחלקוס כלומר אנחנו יודעים בנפש אם אתה לוקח את הדברים קצת קרח הרוץ בקרח הרוצן אותו תקף הרוצן שנמצא בסיכל אותו תקף הרוצן נמצא בהילוך זה לא מצד הרוצן אין הבדל מה אני רוצה עכשיו אם אתה מסתכל מצד הכס פנימיים אז ודאי צריך זה כוח הרבה יותר גבוה הילוך זה ככה יותר נמוך גם בהמה הולכת כן לומדים חוצי נזק צרירוס כן גם בהמה יכולה לעשות פנוז ויכולה זריקה אבל זריקה אז זריקה זה כוח הכי תחתון בנפש וסירו זה הכוח הכי עליון בנפש זה מצד הכס פנימיים כי הם באים בתוך האסלפשוס בתוך העבר הפנימי ואז כמובן יש הבדל אם זה עבר יותר נלה אז הכל יותר נעלה עבר יותר תחתון הכוח יותר תחתון אבל הרוצן אין אצלו את כל ההבדלים האלה הרוץ כמו שדיברנו הרוצן הוא מקיף מה פירוש מקיף גילוי הנפש מצד הנפש אז הנפש הוא אותום נפש בכל העניינים אף על פי כן הנפש אבל עכשיו הוא רוצה ללמוד אז הרוץ נמצא בעניין הסכל עכשיו הוא רוצה לזרוק אז הרוץ נמצא בזריקה אז יש פה שני צדדים מצד אחד הרוץ בא בעניינים פרוטיים כי כמו שאמרנו כל פרט שיש בהפעולות חייב לעבור על ידי הרוצן. הרוצן צריך לרדת עד לכל פרט ופרט. הרוצה להגיד אני רוצה עכשיו ללמוד אני רוצה עכשיו להבין וגם בכל פרט אני רוצה להבין ורוצה להבין באופן כזה או באופן כזה אתה רוצה להבין בעמק או אתה רוצה להבין לריחב כל פרט ופרט צריך שיהיה רצון ספציפי רצון מיוחד לדבר ואף על פי כן אני אומר הרוץ הוא לא באסכלוס הרוץ ממשיך להיות תמיד נקודה אחת גילוי הנפש אז יש פה שני צדדים זה הפירוש מקיף הקורש מצד אחד הוא מקיף למה הוא מקיף מה הפשט מקיף אמרנו מקיף פירושו הוא לא לפי איפני הוא לפי איפן הנפש הוא גילוי הנפש הוא הבלי גבול של הנפש אין דברים לפני הרוצים אז מצד התנועה הזאת הוא כללי ויחד עם זה אבל הוא מעקיפה כל כי הוא הרוץ נחשיו מתלבש לא יגיד מתלבש אבל הוא מצטייר יורד לפרוטים הוא רוצה את הפרט הזה אז מצד אחד הוא נמצא בהפרטים האלה והוא זה שפועל בהם וזה שהאיבורים פועלים זה בזכות הרוץ ויחד עם זה הוא נשאר מקיף אז זה דוגמה להבין שהמקיף פועל זה זה הצמח צדק על דרך זה הצמח צדק אומר על דרך זה גם כן אצל הקדוש ברוך הוא זה מה שהפוסק אומר כל אשר חופי צבה יאוסו אז מה זאת אומרת חופצה יהוס הקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם רוצן הרי אבל רוצן הוא סיים כלל רוצן זה כסף הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הוא ברא את זה בסדר שתלשלוס עם דיבור מידס ששיומים חסד התלבש והדיבור ומזה נהיה יום ראשון איר גבורה ביום שני נהיה מזה רוקיע אז יש את כל י וימי דודט זה מידס פרוטים שמתלבשים באיס דבר ההי שעל ידי זה נברא הכל נברוא ונברו אין חנמן זה הפנימי אבל כדי שיוכל להיות פעולה הדיבו מצד עצמו לא יכול לעשות אפילו שיש דיבור מלכוס ויש ספירס אבל ספירס לא יכולים לעבוד ספירס לא יכולים לפעול כדי שהספיר יפעל צריך שיהיה הרוצה בהספיר כל אשר חופצבה יוסו הרוצנ מתלבש בחוכמה ואז החוכמה יכולה לפעול על ידי הדיבור שיהיה סרס הניברו ששייך לחוכמה הרוץ מתלבש בחסד ואז היא תהיה ניברו שקשור עם חסד ועל דרך זה אז לכן מה עבוד מה מה עומק העניין כמו שהסברנו בשיעור הקודם מה אבות מה הקשר בין רוצן להקחז כי רוצן הוא העצם של הקס זה שני הצדדים שיש ברוצן מצד אחד אנחנו מדגישים שרוצן הוא הבלי גבול של הנפש כן לכן הוא לא פנימי הוא מקיף זה הבליגול של הנפש התוז והמשכס הנפש רוצן מרוצס הנפש זה המהות של רוצן מצד שני הוא הוא הפנימיות הוא העצם הוא כמו שהנפש הוא העצם של כל הכסי של הנפש אז הוא גם כן כמו העצם זה הסברנו מהמים בוסליגני טוב של חופכס שם הרבי מסביר את העניין שהרוץ בגלל שהוא המהות של הנפש אז הוא המהות של כל הכס ולכן כל כוח צריך את הרוסם כדי שיפעל פעולות אז זה ביו על כל זה העניין של מעקי זה מה שהרבי מסיים פה והיינו שאף שפעול עשהורים דרכס פנימיה מלובש בבורים שלסוס הרי הפעולה לקח פנימי שוב ידפס ולהלך היא על ידי עניין הרוץ שפל פעול אף על פי שסג של מקיף אז זהו קלול איך מקיף פועל את הפעולה אבל זה מקיף הקורף עכשיו אנחנו רוצים להבין גם במקב הרוחק מה עבוד במקב הרוחק אם אנחנו נמשיך עם המשל הנפש מקף הרוחק זה לא המקף הפרוטי, זה לא הרצון שקשור עם הכס פנימי המקף הקלולי בנפש זה הרוצנה מה שאמרנו ריבוד דכל רייבין מה זה רייב דכל ריבין עצם הרוצן שיש בנפש בלי קשר לכס פנימיים זה כמו שנגיד בן אדם רוצה לחיות רוצה לחיות הרצון לחיות לא קשור צריך לימידס זה עניין קלולי זה הנפש עצמו הנפש הוא חי בעצם ובגלל שהוא חי בעצם הוא חי חיס קלולי יש הרי בחסידס מדברים יש חי קלולי שהגוף חי בחייס קלולי אין הבדל ראש גוף רגל זה אותו חי שנמצא בכל האיבור אויג מלךבוש ותנג וגמורה אומרת יש להם אותו אותו חיז קלולי לכן יש להם אותו שיעור והלוכב שם כיפור כן האיסור לאכול אותו איסור לכולם כוסבס למה כי בניגע לחיסקולי אין לזה קשר עם הכס פנימי עם העיבור עם הפ פרוטים זה נקודה עצמי ככה הרצון העצמי הוא רוצה לחיות עכשיו הרצון העצמי רוצה לחיות גם צעד אחד הוא עוד יותר רחוק הוא מקיף הרבה יותר מהמקיב שדיברנו עכשיו זה לא מקיף פרוטי זה מקיף קלולי אז מצד אחד אין לו שום שייכוס לשום פעולה פרטית שיש באיבורים ולכן אז מצד אחד אתה אומר לא נרגש העניין הזה הרוצן העצמי נשאר ברוצן העצמי האופן הפעולה שלו זה לא באפן של גילוי ויחד עם זה אבל עד רבי אותו הסבר כמו שאמרנו ונגיע למקף פרוטי שבגלל שהוא רוצני רוצני יש לו שני הצדדים מצד אחד הוא בלי גבול מצד שני אבל הוא הרוצן הוא העצם של כל קח וקיח קולש כבקל וחיים הרוצן הכלולי הרוצן העצמי שהוא העצם של כל הפעולות הוא פחות מהיר הוא פחות נרגש כי הוא חלק מה הוא בנפש. אתה לא נרגש אצלך פרטים. זה כמו שאני אגיד דוגמה כדי להבין את זה דוגמה אחרת קצת יותר קרוב למציאות שלנו. בן אדם רוצה לבנות בית. בן אדם רוצה לעשות פעולה מסוימת. רוצה לבנות אז יש גם שמה מדברים חסידס יש רוצה כלול רוצנ פרוט רוצה כלול זהם רוצה בית. אומנם רוצה בית כי זה מה שעושה אותו בן אדם. כל מי שהיינו בסיסנו יודם. אז בטבע אדם מושרש אצלו רצון לבית. זה מה שעושה אותו בן אדם. עכשיו כשאתה בא עכשיו בפועל ממש לבנות את הבית, לקנות את הבית, אז יש בזה ריבוי פרוטים. איזה חדרים אני רוצה, איזה קירות, איזה צבע, איזה חלקים, איך אני אבנה את את המטבח, איך אני אבנה את החדר וכולי. כל פרט ופרט זה ריב פרוטי. עכשיו כמו שדיברנו פה בגלל לנפש גם פה אותו דבר יש את האיסלפשוס פרוטיס בכל חלק וחלק מהבית שזה החלקים של הבית והפרטים של הבית ויש את הרצון שצריך להיות בכל אחד ואחד הרצון מלווה כל פרט כן אתה צריך לרצות שזה יהיה כזה צבע אתה צריך לרצות שיהיה כזה דלת כזה חלון כ כאילו חשמליים כל פרט ופראט צריך רצון ספציפי שיהיה קשור עם עם העניין הפרטי אז הרוצני מתלבש בשכל וככה הוא פועל כל הפרטים והפרטים עכשיו מאחורי כל העניינים האלה יש את הרוצן הקלולי שזה הרצון לבית מי שאין לו ביסנו יודע זה זה המנוע הכללי זה המטור הכללי לכל העניונים זה נקרא בלא שנחסיד רבי דכל רייב הרצון של הרצונות עכשיו הרצון הזה שהוא הרצון של כל הרצונות זה העצם של כל העניינים אבל אם תגיד בגילוי האם כל הזמן שבן אדם בכל פעם ופעם שהוא איך אומרים יושב באשיפות עם ה עם הדריכלים שלו עם עם ה עם הארכיטקטור איך קוראים להם והוא מדבר בכל כאילו כל הזמן הוא חושב על הרצון שלו שהוא יהיה בית מי שהיין לו בייס אני לא ודאי שהוא לא חושב על זה זה המנוע זה הסיבה אבל כל מה שהסיבה היא יותר גבוהה היא פחות נרגשת, היא פחות בגילוי, היא פחות מה שנקרא במודעות קנשס קונסינסיה במודעות של האדם פחות יש את העניין הזה כי זה יותר רחוק. זה נקרא מעקיפה רוחק. זאת אומרת זה לא נרגש, זה לא מאיר את הבן אדם לא כל פעם שהוא בא להגיד עכשיו אנחנו הולכים לקנות חשמלים, עכשיו אנחנו הולכים לקנות את ה את ה את הידית של הדלת, הולכים לקנות פרט הזה או איזשהו תמונה שנצה להכיר, אז עכשיו הוא עושה חשבון יש לי בית ומי שבית זה יודום ולכן כל החשבונות האלה לא לא מהירים אצלו זה אבל הסיבה האמיתית הסיבה האמיתית הזאת זה העצם של כל הפרטים, אבל הוא לא נרגש בגולוי בשום עניין. הרצון הפרטי יותר מה קיפור זה כן נרגש לא בסלבשובס כמו שאמרנו אבל זה נרגש הוא מרגיש את הרצון הזה כן אבל המקיף ארוך זה לא נרגש אף על פי שהוא העצם וזה מה שפועל וזה מה שעושה את כל ה כל המוטיבציה של האדם שהוא יעשה את הפרטים אז זה העוון שאנחנו עכשיו הולכים להבין מהמר שלנו אותו דבר זה ההבדל במקב הכומקף הרוחק עכשיו מצד אחד הוא למעלה מהדבר, מצד שני הוא פועל. ובזה יש את ההבדל כמה נרגש תלוי אם זה קורב או רוח סוג של מקיב. אם זה מקיב הקורב לפחות אתה מרגיש עוד פעם זה לא באיסלפשוז אבל אתה מרגיש את המקיף. זה נקרא מקיף הקורב מעקיף הרוחק. אתה אפילו לא מרגיש. אבל זה שאתה לא מרגיש זה לא בגלל שהוא לא נמצא ולא רק ולא שלא פועל. הוא נמצא והוא פועל ועד הרבים הוא פועל הרבה יותר ממה שכל דבר פועל. כי זה בעצם כל המניע של כל הדברים אבל בגלל שהוא רוחיק הוא קשור עם העצם אז הוא לא בא בגילוי אז אתה לא מרגיש את איך בגול אבל זה הסיבה הפנימית שפועלת כל הדברים וזה מה שהרבי יסביר בהמשך המיימר העניין של סטימודקסטימים העניין של מילה דקץ הענינים בליכוס שהם בדרך כיפרקסמו דקסטימים עניונים עצמיים שלא נרגש בהם עומק לא נרגש בהם גיל כאילו אתה לא רואה בזה ואף על פי כן זה פועל ולא סתם פועל זה פועל עניינים נפלאים ביותר כמו שנראה בהמשך המים הבנתם מישהו רוצה לשאול משהו עכשיו בוא נקרא בפנים והנה עכשיו הרבי יסביר מה כבקור מה כבור הדרך מצווה סרחו בעניין המקדוש זה קשור עם כמו שאמרנו כלול עניין של מק עדיין לא דיברנו קורה ורוחק עכשיו הוא יתחיל להביא קורב ורוחק דרך אגב כדי לסיים את העניין שהתחלנו במר של הצמח צדק הוא מסביר זה היה הוויכוח במיש רבינו ובצל כדי שיהיה עולם צריך מקיף ופנימי כמו שהסברנו עכשיו השאלה היא מה העיקר העיקר זה הפנימי או העיקר זה המעקיף מה קודם למה מה צריך צריך להיות מה מהשאלה היא משה רבינו בהתחלה כשהוא רואה את המשקו משה רבינו עניון היה פנימי אצל המילה של משה רבינו דס וכולי אז מישה רבינו רואה בבית סמקדש את הכבוד פנימיז הפנימיות זה הקילים דווקא לכן הוא ישר הלך לקילים צריכים גם את המקיף אבל זה לא המטרה ובצלל לא מסביר לו לא המקיב זה גם חלק מהעניין וארב כדי שהפנימי יוכל לפעול את הפעולה צריך את המקיף וזה וזה עניין מאוד מעניין גם באוידה בכסידס הורט הזה אם חושבים על זה זה ורט עצום גם באווידס השם מה כי בפנים סי ומל באוידה זהידה של אמונה ושיכלו אומרים החובד לתבז כן על תרב גילה חסיד חבד אלתרב אצלו היה עיקר חבד חבד זה פנימי מצד שני חסידה זה עניין של אמונה חסיד הבעל שם טוב גילה מקיב כן הבעל שם טוב רגילה את העניינים של של אמון הרגש עניינים מקיפים אלטר תרבי באיב את הפנימיות אז גם פה יש את כל העניין הזה בהיד מה יותר נעלה מה יותר חשוב מה קודם מה אחרי זה סידורידה קודם צריך להיות אמונה אחרי זה סיכל קודם שיכל אחרי זה אמונה מה מביא למה וכולי כל העניינים האלה גם בתרגום באבידס השם זה אגן זה סוגיה אין כאן עמוקב אנחנו ממשיכים הלאה במים והנה גם בעניין שוב בחינת יש בסדר מה כיפה קורף הרוחק זה עכשיו ממר אחר זה ממר של אלטר בבלקט מזיר חנוקס אבל הביורים שמה יש שם גוס צמח צדק והרבי מביא גם את הגוי של הצמח צדק כי זה הגיע לעוונה בעניין של מקף הרוחק הוא תיר פמו של גשמח שמלבוש ביס המים תיר סתם זה מאוד גשמק לדעת את הרקע של המימורים כי זה נותן לזה גשמק מיוחד המימר בלקוטירה זה ממר דברמסחל מזמיר חנוקס המימר מזמר חנוקס זה מימר שאלטר זה נמצא בסוף לקוטת המיימר האחרון פרש ברוכו המיימר הזהתרבי אמר את זה כשהיה חנוכסבייס לפי הסיפור אני זוכר נכון זה נאמר בחנוכסבייס אצל רפינכס ריזס פנחז רייזס היה תלמידים מאוד חביבים אחד מהתלמידים הכי חביבים צל רבי והוא היה גם גביר והוא בנה בית של אבנים ו אלטרבי בא לחנוקסב והתוועד אז הוא אמר את המים מיזמ של חנוקס למה אני מדגיש בית של אבנים כי זה היה חידוש ברוסיה לא היו בתים של אבנים אבל פי חזריזס היה לו ירושה שהוא קיבל מהשוויגר שלו הרבה כסף והוא בנה בית של אבנים צמחצדק שאל אלטרה ושאל אותו למה אתה בונה בית של אבנים לא שהוא היה בן אדם מגושם אולי שייך לכל העניין הוא היה פני חזריזס כדי להחסידים הוא אמר שככה המסנגדים יקשיבו אליי היה בעיר היה הוא היה בעיר מאוד מאוד גדולה של שלקלוב שהיה ידוע בתעיר גדולה של מסתגדים ושמה כדי שיהיה לו השפעה והדעה שלו שהוא יוכל להשפיע להשמיע ויהיה להם דרך ארץ אז היה צריך להיות שגם מחיציני נס יהיה אפס חושב ככה הסיפס יהיו אצלי בבית ואני אוכל להגיד דעה ולהחליט גם לטובת העניינים של חסיד ככה ובאמת ידועזריזס איך שיהיה בנגיע לעניינינו מה הסיפור שבמים הראה אלטרבי הסביר את הסוגיה שזה סוגיה יסודית בכסידס חבד מוזן לבוש בביס שמוזן לבוש בי זה כל צרוכדו שלוש סוגים של צרוכי ודו שזה בדיוק השלושה עניינים שאנחנו מדברים פה במר פנימי אר מקיף מקיף הקורל זה לבוש מקיף הרוחק זה בס אותם עניינים שדיברנו איך נראה את זה עכשיו ועכשיו תרגם את זה בפרט גם באבידה זה יהיה מאוד גשמק מהמשך העניינים של המים אז הוא אומר מכל מקום יש חילוק ביניהם שהלבוש הוא בחינת מקיף והבית הוא מקב דמקיף שתי סוגים של מקיף הלבוש זה מקיף על האדם על מקיף הקורב הבית זה מקיף על הלבושים זאת אומרת מקיף עד מקף מה כברכ הרדנו מרש בהמשך מים רבים שהלבוש הוא בקירוגל מסלבש כן גשמס הלבוש הוא יותר הוא פשוט קרוב אל האדם וגם יוח לפי מדוסה לא רק שהוא קרוב הוא גם עשוי לפי מידת האדם לבוש אין יוסי לפי מיד גוף בבור הרי לאזו בלבד שאתה במקרה כתוב בדרך מצוות תגלח מצו אם בן אדם מתלבש בבגדים ארוכים אם הבגד יהיה מדי ארוך אז א אז סכון זה זה יכול להיות מסוכן זה הוא יכול ליפול אני היה לי סיפור שאני הייתי ילד אני פעם אחת בפורים התלבשתי איך אומרים תחפוסת של פורים והתלבשתי איזה כפות ארוכה מדי הלכתי לתת משלח מונס והיה לי בקבוק יין הייתי ילד אמא שלי שכחה אותי שלח מודס ואני זוכר נפלתי בגלל שהכפות אה דרכתי דרכתי על הקפוטה שלי אז אה שברתי את הבקבוק וגם שברתי את היד ועד היום יש לי אפילו זכר כ מהעניין הזה אז זה בגלל שהמקיב היה לא לפי ה שהמקיף לא לפי המידה זה זה סקון אז זה מה שהוא אומר זאת אומרת שבגד מצד אחד הבגד הוא לא פנימי הוא לא מוזן הוא לא חלק מאדם הוא מעקיף מצד שני הוא עשוי ובנוי לפי מידה של אדם שאין כן הבית הוא בריחוק ממנו ואנ מיוחד לפי מידס הדור עד שיוכב בסכו שמה כי בשובה כמה וכמה בני יוד שחלוק מזה מזה מן הקוצר לקוצר כן יכול להיות בן אדם קטן בבית גדול יכול להיות הרבה בני אדם בבית קטן הבית לא זה לא לפי ערך מה כפרון זה יובן גם מנלרוץ טוב זה משל גשמי כמובן אלטרה מדבר אלתרב צמח צדק בממור מיז משיח חנוקס מדברים את זה באווידה גם בליכוז גם באוידה בליכוז זה שני שלוש דרגות בליכוז מה שנקרא ממה לכל העלמים זה מוזם סיבב כל העלמין זה לבוש ויש סיבב או אמיתי מה שנקרא לפעמים עץ מסר אינסוף בסגנון של המים מי שלנו אם נרצה לחבר על מה אנחנו מדברים במיימר שלנו אז העיר הגבול העיר הפנימי העיר שמתלבש באילומס זה נקרא מוזים עיר אינסוף שעל זה אנחנו מדברים במי שלנו עיר אינסוף שלפני הצמצום זה מקיב ואיר אינסוף גוף שתי דרגות אמרנו יש העיר שהוא שייך לגילוי והעיר שאין שייך לגילוי שתי דרגות בהיר עצם האיר וספשטסיר אז לפי המר שלנו ספשטסיר נקרא מקף קורב ועצב נקרא מקיפ לפעמים חסידס מדברים במספר גוף שתי דרגות כמו בבוסי לגני טוב ש יא כולם מכירים שמה הוא מדבר שבספשטס גופה יש כן למה לא משכס לאומ שכס לאומס לפעמים זה שתי הדרגות במק אבל במיימר שלנו בבוסי לגני בסעיף שלז יז שזה הממורם חוב וכוז הרבי לומד שהעניין של מקף הרווחק זה לא הספשטוס זה עצם עצם מור שזה עניין של מקף הרוח מה זה באבידה מה הפירוש באווידה דיברנו על רוצן הרי דיברנו מהצמח צדק קודם דיברנו בעניין הרוצן שהרוצן זה מקיף ואמרנו שברוץ גופה יש שני דרגות אז בצמח צדק בדרך מצח הוא לא מדבר על זה אבל בצמח צדק במזמיר חנוכס יש הגויה של הצמח צדק בליקודי תיר שהוא מסביר מה הם שתי הדרגות ברוצם בניגע לעניינינו בוא נראה בפנים עוד גשמ ובזה יובן גם בעניין הרצביר הצמח צדק בגלל גתיר בעניין נסה ונשמע מאוד מעניין הצמח צדק מסביר שהעניין של מקיף הקורבן מקף הרוחק בהבידה זה נסה ונשמע זה שתי העניים שבני ישראל אמרו עכשיו זה לא הפירוש הרגיל בנעשה ונשמע בדרך כלל תמיד מה זה נעשה ונשמע בני ישראל אמרו נעשה ונשמע נעשה קדם לנשמה נעשה זה קבולסל נשמע זה סיכל הבונה פשטוס נשמע מלאשן עוונה לא פשטוס פשטוס חסידס כן חסידס מפרשים נשמע להבין אבל פה לא בממורים האלה גם נסה וגם נשמע זה הכל עניין של קבול הסל זה שתי סוגים של קבול הסל נעשה פירושו מה שתגיד נעשה אני אעשה אני עושה פירושו לא אין לי רצון בטל רצינך מבני רציני אני מבטל לגמרי את הרצון אין לי שום רצון אני עושה תגיד לי מה לעשות אני עושה נשמע פירושו אני רוצה לעשות את הרצון שלך אני רוצה לשמוע מה הרצון שלך והרצון שלי זה מתאים עם הרצון שלך זה לחייר על דרך המים וחז"ל בתל רציך ועשה רצינחו בתל רצינחו זה תנועת הביטול עשה רצינחו זה לכן לפעמים בחסידס מוסבר שהעניין של נסה זה ביטל לבעל הרוץ פה הוא לא מדבר על זה אבל יש ממורים שדברים שהעניין שנעשה זה ביטול לבעל הרוצן זה לא ביטול על הרוצה אין עדיין שום רוצן קבלו מלחוסי אין רוצ אני מתבטל אל המלך וממילא רצון פה לא מציא זה ביטל ביטל עצמי כל כולי עבד מלך זה נקרא נסה אחרי זה נשמע יש לי רצונות והרצונות שלי מתאימים עם הרצון שלך אני אשמע מה אתה רוצה ומה שאתה רוצה אני גם רוצה זה נקרא מקיפה הרוחק זה נקרא מקיפ קורב זה מה שהצמח צדיק אומר נעשה זה מעקיף הרוחיק כי למה אין פה בגולוי אין פה שום רוצה להפך הוא רק עושה זה הרצון לא קיים כאילו שאין פה רצון אבל אדרבי כי יש פה משהו יותר עמוק מהרצון יש פה את בעל הרצון נרגש אצלו המלך עצמו שהוא למעלה מרצינס אז הביטול הרבה יותר עמוק בגילויים אבל הבן אדם יותר בטל פחות מצייס פחות אני אין פה הרגש של מציאות שלי גם לא רצון מה שאין כן בנשמה זה להפך נשמ רוצה להבין אני רוצה לשמוע לא להבין לשמוע מה הם הפרטים זה נקרא ביטל הרוצן ומה שהרוץ יוצא זה מה שאני רוצה זה יותר קרוב אל הפרוטנים זה נקרא מקור מה נקרא בפנים אומר הרבי רוצים מנסה ונשמע שב שך שניהם לקם רוצה כמו שאמרנו כאן אנחנו לומדים שגם נעשה גם נשמע זה עניין של ביטל רוצב מכל מקום יש מילה שהוא ביטול הרוצה לגמרי שמבצ לגמרי היינו שלא יזו בלבד שפל שהרוצה כדי בואו זה נשמע אלא יסאירו מזו שהוא לרוצ לגמרי שלו נקשם נעשה שיש אצל רק השם משלב הרצון שלי לא קיים בכלל שניזה נמשנז ריבד כל ריבן או כאן הוא מזכיר את העניין ריב דכל ריבן הרצון רצון של הרצונות רוצה לא רוצה בעבידסודו מכמה מצווה זה הצמח צדק עם הצמח צדק הזה אנחנו כבר מבינים מה שאמרנו קודם מה אנחנו מבינים שלא רק מקיף הקורב אלא גם מקיף הרוחיק הוא פועל לא סתם פועל הוא פועל על כל המציאות של האדם אבל האופן הפעולה יהיה מאוד מאוד שונה מהקיפה קורב אתה מרגיש גיש הרצון שלי מרגיש את הרצון שלו יש קשר יש לי כוח הרוץ והכוח הרוץ נרגש בי אני רוצה לקיים מצוו אני רוצה לעבוד את השם ואני רוצה מה אני רוצה אני רוצה לעשות מה שהוא יבקש ממני שבכסידס מדברים העניין של א ההבדל בין ה יש עבד מלך ויש את המלך עצמו לפעמים אומרים עבד עבד מלך כמלך לפעמים עבד מלך מלך זה שתי דרגות בביטול ויש ביטול של עבד באופן שהוא מציוס מה הפירוש מציוס צריך להיות בן אדם יש פה בן אדם שהמלך בחר בו והמלך אומר מקש אז אני בן אדם שיש לי רצונות אלא מה אני מוסר את הרצונות שלי שיהיה מתאים לרצון המלך אז זה דרגה נמוכה יותר זה איך שאתה כבר קשור עם המדרגה הזאת של המלך שהוא רוצה שתי דברים יש אבל אתה התבטלות אל המלך עצמו אז בגילויים זה מה שהוא אומר אם אתה מדבר בגילוי עם הרוצם העצמי הוא יותר פחות נרגש להידורגיסה אדרבה הוא פועל זה מה שהוא הסביר עד עכשיו עכשיו הוא מסביר הלאה ואומר בלקותי תיראה שגם במצוו שתי סוגים של מצווז מה שהיה שגם במצווז זה שתי סוגים של מצווז אומר שיש ביזמיני מצווז טוב אין לנו זמן אני רק אסיים את העניין ככה בעזרת השם בשיעור הבא נוכל כבר להמשיך את הסוגיה הבא פה רק להגיד בעל פה מה הרי עכשיו להגיד שבע בעצם בקוטירה על תרבי מסביר את זה גם כן חוץ מזה שאמרנו שזה שתי סוגים של קבלסיל כן יש את זה גם כן במצווס עצמם הוא אומר יש שתי סוגים של מצווס יש מצוו שבן אדם מקיים אותם באופן קונסינטי באופן מודע זאת אומרת הוא יודע שהוא עושה את זה יש אבל מצווה זה שבן אדם מקיים את זה באופן שהוא לא יודע מצווה זה שאתה מקיים בלי לדעת זה נקרא אחד תראה מביא שתי דוגמאות מצווה שיקחה יש הלכה בבתי זה שאם בן אדם שוכח אומר בסוד אסור לו לחזור צריך להיות לעניים עכשיו המצווה הזאת אי אפשר לקיים עם רצון זה לא יעזור אתה צריך לשכוח ולכן על דרבי מביא שמה שכתוב מיסה בכוסכד שהוא פעם שכחו וסודה ואז הוא הביא קום לב מקדוש זה והוא עשה חגיגה והוא שמח שהוא הצליח לקיים את המצווה הזאת כי זה מצווה שאתה יכול לחיות 120 שנה ואם אתה לא שוכח אתה לא יכול לקיים זאת אומרת זה מצווה שאפשר לקיים רק בלי רצון רק באופן של שיקח עסק חדש על דרך זה ונגיע לעניין הנסיוס הרבי מביא פה עניין של נסיוס לרצות להיות נוסי אתה לא תהיה נוסי צי אף פעם להפך הבירח מן הכובד הכובד ב הגמרא מספרת שממשח הוא ברח למצרים ואז צריכים להביא אותו זאת אומרת הוא לא רצה לא סי זה קשור עם י שבט גם כן כולנו יודעים הרבי לא רצה לקבל את הנסיוס כל הנסיוס אצל הרבי זה היה באופן שהוא ברח מזה לגמרי ואז כן אז זה אומר עניים כאלה שאי אפשר להיות בזה רוצה מאיפה זה מגיע זה מגיע ממקב הרווחק כלומר, עוד פעם אנחנו רואים פה דוגמה על עניונים שהם מצד אחד לגמרי אין פה שום גילוי, עניינים עצמי ואף על פי כן הם פועלים פעולוסום אצל האדם לא סתם פעול פעולות נעלות ביותר אבל זה לא בא של גילוס וכל הדוגמאות שבאנו עד עכשיו רואים את העניין הזה עוד דבר שהרבי מביא פה בנגיע לתירה גם כן הרבי מרש אומר שמקפרוכ יש את זה גם כן בתיר אנחנו מדברים עכשיו על מצוו במרש מחדש שגם בתיר יש עניין של מקף הרוכת תיר שבעל פה שומר על המצווז אומר שמצווז בגלל שמצוו מלובשים בדורון גשמים אז יכול להיות יניקס החיצוי מצד האיסלפש של המצווה בדורון גשמים אז יכול להיות שיהיה מזה יניקה של קליפס מה שאין כן תרשב בעל פה זה רוץ שמה רוץ נר בגולוי אז שתר שבעל פה שומר על המצווז כמו שבית שומר על בגדים, איפה הבן אדם שומר על הבגדים שלו? אם אתה תשים את הבגדים ברחוב אז ירד גשם והבגדים יתקלקלו. אז הבגדים שומרים בתוך הבית. על דרך זה תרשבעל פה הוא הבית ששומר על הקופני כל מיני דוגמאות קלולוס העניין הוא מה שלומדים עד עכשיו זה שיש שתי אופנים של מקיב. מקבור מקיב הרוחק. מצד אחד זה באין הריך זה לא זה. מצד שני לא רק מעקב הכב גם מעקב הרוחק פועל דרבי הוא פועל פעולות עמוקות ביותר אף על פי כן זה לא באיפה של גילוי זה בפ של אל וזה הכל הקדומה כדי להבין איך העניינים של סתמו דכל סתימים העניין שלמילו עדן קץ שזה האצר סטומים שיש אצל הקדוש ברוך הוא איך זה פועל על האדם באבידוס בפרט בעיקד משיח ‏Ja.