לקוטי שיחות פרשת וירא - כ' מר חשון חלק ט"ו, הרב יעקב יוסף קופרמן שנת תשפ"ד

טוב הגו טבוך אנחנו נלמד פה עכשיו את השיחה של וירו חוף מרחום בלקס חיליק סבוב יש כאן ביאור שלם על סיפור של הרבי נשמ סידן בילדותו צמח צדק וזה סיפור שהרבי התיחס עליו הרבה פעמים יש כמה שיחות בלקו סיכס שהרבי מתיחס וראה הזאת ויש כאן בעצם עניין כללי מעבר לנקודה הספציפית שנלמד פה בשיחה שזה יסוד גדול אצל הרבי שכל סיפור שהגיע אלינו אודות הרבים אז הלף ש הרבי הוא זה שחינך אותנו כמה שאין הריך בינינו לרבים זה אין הריך עצום ובכל זאת סיפור של קרה איתם שלכאורה הנו אומרים שזה סיפור של רבי ואנחנו יכולים לשמוע ולהתפעל מהסיפור אבל אצל הרבי יש הדגשה ברורה ש אפשר ללמוד מהסיפור הסיפור נוגע אלינו כי מה שלא הגיע אלינו פירושו יש דברים אצל הרבים שזה למעלה משייכות אלינו ומה שהם כן הגיע אלינו בפרט שהם עצמם סיפרו אז זה אומר שאנחנו יש לנו שיכ ל לסיפור הזה באופן שנוגע אלינו בודס השם שזה חידוש עצום והרבי לא פעם התעכב על זה ומראה איך שהעניין הוא כן נוגע אלינו ואנחנו כן שייכים אלינו רק שקם בסיפור הזה יש פה בעצם ביור ש הרבי התחיל פה סדר חדש שבעצם לפני הסיפור הזה לא היה ויש כאן הוראה שב במצב הזה שהתחדש עכשיו אחרי שקרה הסיפור ואחרי שהגיע לינו הסיפור אז ממילא קיבלנו שייחס לעניין נעלה ביותר בבד השם ש אולי מקודם לא היה שייך לכל אחד כמובן ועכשיו הרבי קובע שזה כן שייך לכל אחד מאיתנו אז בוא נקרא את השיחה בפנים בקשר ים חוף מחוד שדמור בזן ספ דוש מרחו אדמור מיס בבעל י הולדת שירשר ה ילד בן ד ה שוים בשבס פרשת ויר וכפי שנראה בהמשך השיחה שזה נוגע הדגשה בדיוק מה היה הגיל של הרבי רשב בזמן אותו סיפור שהוא היה ילד בן ארבע או בן חמש זה פשוט לא לא היה יכול להיות יותר מבוגר מזה כי הרבי רשב נולד בתוף ריש חוף א ו כשהוא היה בן חמש אז מחסד כבר הסתלק אז לקופונים הסיפור הזה היה כשהוא היה בן ארבע או בן חמש בשע בספר שדמור כס דורמ צדק לקולד וספח בבכי באומרי מפנימה נרא השם אל אברם אבינו לו אלינו אלוב אינ נרא כן צמח צדק שאל אותו למה אתה בוכה וא אמר שהוא למד בחדר שהקדוש ברוך הוא התראה לאברהם אבינו וממילא בכן הוא בוכה למה אליו הוא נראה ו אליו אל הרבי רשב אלינו הוא לא נראה ויניו צמח צדק כאשר יהודי צדק ביס בן צ תס שונים מחליט שאולוב לא מולצ רו שהשם ישגע לילו אז יש באמת בתשובה הזאת שתי גרסאות האם אומרים כאשר יהודי צדק או בלי המילה צדק ובהזדמנויות אחרות הרבי דיבר על זה בהרחבה על ההבדל החידוש במענה כשאומרים את זה עם המילה צדק או בלי המילה צדק אבל כאן בשיחה הרבי לא נכנס לנקודה הזאת אז התשובה היא שאם יהודי צדיק בגיל צדיק טס שונים שהוא כאילו כבר בדרגה גבוהה מאוד באביד אז השם בכל זאת הוא מחליט שעליו למול את עצמו אז הוא ראוי שהשם תגלה אליו זה סיפור כבר דובר כמה פעמים אדס הרדס השם ששל מסיפור זה כשם שכל סיפור רבנו ננו שהגיעו לידנו ובפרט אלו שהם עצמם פרסמו כללים הרס לכל אכות חות תמד על נקוד ספס בסיפור זה אז כן כפי שאמרנו יש כבר סיכס כמה נקודות בקשר לסיפור הזה ועכשיו כאן הרבי הולך לעמוד על נקודה נוספת בסיפור קו דושס מאיר חומי אדמור דיק בסיפור המיסה שבעל כן אז הרבי אומר שהפריד קרב דיג בסיפור הזה שבעם ולדת יז ילד בן ד' או ה שנים ומחר שדיבור של נוסי בישרו בפרט הדברים שהוא אומר בו רבי מצבה אחר כך להדפיס בוודאי מחושב ומדויק ותכלס אז צריך לומר שגם פרט זה בסיפור לא בא רק ללמדנו גדלותו של התמור נשמ סדן שאפילו בקטנותו ממש נצטער מזה שהקדוש ברוך הוא נו מתגלה אליו והדבר נגע לו עד כדי כך שגאה בבכיה אז לכאורה גם זה היה מספיק כבר להגיד שזה זה הנקודה שמדגישים פה בדיוק את הגיל כי זה נוגע לספר את הגדל של הרבי נשמ אבל הרבי לא מסתפק בזה אלא זו היא גם הוראה בעבודת השם לכל אחד ואחד ומזה מובן שאף על פי שיש בסיפור זה כמה וכמה הוראות לכל אחד ואחד כנל הרי ישנה הוראה עיקרית גם לאלו שבגיל זה בני ד' או בני ה' גם בשבילם בשביל כל ילד יהודי בגיל הזה יש כאן הוראה בסיפור ולא רק לגדול בשנים אשר במצבו הרוחני הוא כ קטן בין ד' או בין ה שלא הגיע לשלי מס חינוך והיינו שהוא חסר דעת עד כדי כך שלא זהו בלבד שנו יכול להבין מצד עצמו אלא שאיין ביכולתו גם לקבל השפעה מאחר כן אז לא רק לא רק על אחד כזה שזה העניין שהוא נקרא פה ילד במובן הזה שכמו שהרבי אומר שהגיל זה לא לפי מה שכתוב ב פספורט אז אה אז גם זה יכל להיות הוראה שאחד במצב כזה אה יש בשבילו הוראה מה שאפשר להוציא מהסיפור הזה אבל הרבי אומר שזה לא רק לגודל בשנים שהוא בכל זאת סוף כל סוף יש לו את המעלה שהוא אדם גדול ומבין רק המצב הרוחני שלו הוא כמו קטן בן ארבע או בן חמש ו כשאומרים שהוא לא הגיע לשלמות החינוך פירושו ש אפילו לא יכול לקבל השפעה מאחר כי חינוך פירושו שמישהו אחר משפיע לו א אנחנו אומרים שהוא הוד בגיל של בין ארבע או בין חמש שזה לפני הגיל של שליים זה החינוך אז אז גם זה חידוש שבשבילו יש כן הורא בסיפור אבל הרבי אומר זה לא רק זה לא רק בשביל אחד כזה שאף הוא יכול לטבוע ומתוך תוקף פנימי בדוגמת עניין הבכיה מורה שהדבר נוגע לו בתוקף שלמעלה ממדידת והגבלתו זאת אומרת כי מה זה העניין של בחיה שהוא לא מסוגל להכיל את זה ולכן זה זה מתפרץ בבכי אז גם הוא יכול לטבוע תוך תוקף פנימי זה הפירוש ש הוא בוכה שיתגלה איליו הקדוש ברוך הוא ובאיזה אופן כפי שנתגלה לאברהם אבינו בדרגה הזו של התגלות לאברהם אבינו כמו שאברהם אבינו כבר היה אחרי הבריז מילה ו אז אז אז הרבי אומר אז לא רק לאחד הזה אני שנייה מדלג על ה על הסוגריים אלא בעיקר לכון בן בן ד' או בני ה כפשוטו שגם אותו אפשר לחנך באופן כזה שידרוש בתוקף עד כדי בחייה שיתגלה אליו הקדוש ברוך הוא כפי שנתגלה לאברהם אבינו הקופונים אז אז הרבי מתחיל שיש כאן הוראה אפילו לילד קטן ממש כפשוטו בן ארבע ובן חמש שאפשר לחנך אות אותו שהוא יהיה מסוגל ממש לבכות על הדבר הזה שהוא רוצה שהקדוש ברוך הוא יתגלה אליו כפי שנתגלה לאברהם אבינו ולא רק למישהו שהוא גדול אלא חסר לו בעניין החינוך אכשיו אני חוזר לסוגריים והטעם מאחר שאברהם אבינו הוא מגמל האבות של כל אחד ואחד מבני ישראל שבכל הדורות הרי בכל איש ישראל בכל אחד מהבנים ישנם בירושה העניינים שהיו א לבות זאת אומרת מוסבר בחסיד שיש את העניין הזה ש האוב זה היו בדרגה שלמעלה מהשבטים ובכל זאת אומרים זה שקוראים להם אובס והשווים הם לא נקראים העובש א כי אין להם את העניין הזה שהם הורישו כל אחד את העניינים שלו הורישו לכל יהודי ויהודי העובש עלף גודל ל מעלתם אבל הם היה להם את הכוח להמשיך בירושה לכל יהודי ויהודי בכל הדורות את כל העניינים שלהם ו מה שאם כן השותים שאנחנו אומרים אפשר להסביר את העניין של רובן העניין של שימן אבל לו דווקא שאפשר לומר שכל יהודי ויהודי שייך לודה של רובן וגם לודה של שימן כי הם לא אובס אז אברהם אבינו הוא הרי אחד מהגמל העובש אז לכן שייך לבוא ולהגיד שבכל אחד יש בירוש את העניינים האלה שהיו אצל העובש שזה היסוד ל לדרישה הזאת ש יהודי בוכה למה הקדוש ברוך הוא לא מתגלה גם אליו ובעור פה למטה הרבי מציין ל מה שרבי הסביר פעם בתחילת פרשז וירו יש שם את הרשי על הפסוק וירו אל אברהם אואל יצחק ואל ינקו ורשי אומר ואירו אלה אובס מה מה זה בא להוסיף ואירו לובס זה מה שכתוב בפסוק ויר אלא אברהם ליצחק וליקר אז הרבי מסביר שמה שיש יתרון בעניין של ויר לעובש לגבי הבחינות הפרטיות של העובש אפילו הבחינות הפרטיות של העובש אז כל אחד יש לו את העניין הפרטי שלו אברם חסד וכולו ו וכשמדברים על העניין של ר לובס זה מדגיש שזה עניין ששייך לכל העובש לא העניין הפרטי שלהם דווקא אלא זה הכל שייך לעובדה הזאת שהם האבות שלנו וזה עוד יותר מחזק את העניין הזה שיש את זה אצל כל אחד ואחד א באותה הדרגה כמו שזה אצל העובש כן כי זה עניין של ירוש שהיורש עומד במקום המוריש אז ממילא כמו שזה היה אצל המוריש ככה זה אצל היורשים מה שאן כן כשאומרים אומרים שהו האוב מורישים לכל אחד ואחד את הבחינה הפרטית שלו אז פה יכול להיות הבדל מסו בין איך שהמי הזאת אצל האוב ואיך שזה אצל הבונים מה שאם כן כשאומרים רוא לו אוב אז זה עניין שנוגע בכללותם לכל האוב וממילא כל הבנים יורשים את זה אז על דרך זה גם פה בנקודה הזאת שאנחנו מדברים פה ש העוב הורישו לכל יהודי את הכוח ש הוא יוכל לדרוש את זה ולבקש את זה שהקדוש ברוך הוא יתגלה אליו אוקיי עכשיו בסעיף ג הרבי מתחיל לשאול לכאורה יש לשאול איזה דמיון והשוואה יש בין אדמור נשמ סן לכל ילד מישראל אדמור ביו קדוש מבית נוסי בן נוסי הרי כבר בו היה ניכר אצלו מין גדלותו בעתיד כמים רזל בוצן בוצין מקת ידיע כן הגמרא מדברת שם על זה שראו על המירים כבר בקטנותם אז אומרים על זה את הביטוי בוצ בוצ מקט ידי זאת אומרת ש זה משל כזה שבג שמיז רואים על ה על הקישואים איך שזה מתחיל רק לפרוח אז כבר רואים איך הוא יהיה אז ככה גם כן אומרים על אנשים גדולים שגדלו והיו מגדולי ישראל שהיה ניכר אצלם כבר בקטנותם אז ממילא מובן שכבר אז היה ברדת יותר מאחרים ואפילו גדולים ואם כן איך אפשר ללמוד ממנו לעניין חינוכו של כל ילד מישראל בשעה ששיעור החינוך הוא בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו כן זה ציטו מהלשון של התרב בסמן שמג שמדבר על עניין החינוך וא אומר ששיעור החינוך יש פה את העניין הזה שזה בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו אז אז אז יש הבדלים בעניין הזה אז איך אנחנו באים ואומרים שמה שהיה אצל אדמור נש מסידן בגיל הזה אז כל אחד בעצם שייך לזה ואף על פי שברור הדבר קנל שתוכן הסיפור שייך לא רק לנוס בישראל אלא גם לכל אחד ואחד שרי כי מדובר ליל מזה גוף א שהסיפור סופר ברבים ונדפס לאחר מכן מוכח שאין זה מנייני הנשיא ביטו משכמו ומל גבוה מכל העם יש עניינים כאלה שזה עניין של הנשיא שלא ש לכולם כי הרי הנשיא אומרים עליו את העניין הזה של משיך מ ומילו גובע מכל הום ו הרבי פה בהערה מזכיר את הלשון את הביאור שאומרים בחסיד שאפילו שכמו שזה לא החלק הכי גבוה אצלו כן אז גם הוא גבוה מכל העם כולל הראש של כל אחד ואחד השכם של הנשיא יותר גבוה מהראש של כולם אז יש אכן עניינים שאנחנו אומרים זה שייך לנשיא וזה לא שייך לכולם אבל אם זה סיפור שכן סופר ברבים ונדפס וכולו אז זה ברור שזה מענייני הנשיא שלכל אחד מכל העם יש שייכות אליהם אבל הרבי אומר לכאורה די לומר שזו רועה לגדולים בשנים ואפילו לאלה שברוח ניות העניינים לא הגיע לשלימות החינוך כנל אז גם להם זה שייך אבל אנחנו כאן מותחים את העניין הרבה יותר חזק ואומרים ש הדבר ומדוע צריך לומר שהדברים שייכים גם לקוטן כפשוט בשנים הרי יש פה חידוש עצום לבוא ולקבוע שהסיפור הזה אומר לנו שכל ילד בגיל כזה קטן שייך לודה הזאת זה חידוש גדול ואם כמו שאמרנו יש פה לגבי חינוך הלשון הזה שיש בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו אז מיחס שאם זה ככה היה צר רבי נשמ סידן אז ככה לכל ילד וילד בגיל הזה זה זה השאלה ויובן בגדים שבעניין החינוך מצינו כמה וכמה שיעורים דאף שבכלל הוס אמרנו את הלשון הזה ששיעור החינוך ו בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו קנל כן אז יש כזה עניין כללי בנוגע לחינוך שזה תלוי לכל אחד לפי איך שהוא אבל הרי אנחנו מוצאים בנוגע לחינוך ישנם כמה עניינים הקשורים מגיל מסוים כן יש כמה וכמה עניינים שאומרים בענייני חינוך שאומרים זה מתחיל מגיל מסוים וזה דווקא קשור לגיל הזה זה לא משנה האם מישהו פה חריף אזה יתחיל אצלו קודם לא זה מתחיל רק מגיל מסוים עד לדין הכללי שהגמרא אומרת בוצר מבר שיס לא תקבל ברשי קבל סופלי גדורה ש אמרו שמה עכשיו רב זה אמר אתזה שמואל בר שילס שהוא אמר לו שהוא היה מלמד קס אז הוא אמר לו שפחות מגיל שש אל תקבל אותו כאילו ללמוד ללמוד אצלו ומגיל שש תקבל אותו ו תעית אותו כמו שור הינו שרמר לכן ביפן סקור שזה מביא לשמ בחינוך בכלל כמ הוא רק ברשית אומרת כמו שרבי אומר פה בה 15 יש בחינה שמתחילים לגלגל איתו שזה מתחיל מבין חומש כמו שכתוב בין חומש למיקרו אבל כאן מדברים על סוף אלי קיטור שזה להעמיס עליו בריבוי בשפע אז אז פה אומרים שזה חד משמעית רק מברשיה ואמנם אף עניין זה תלוי בכוח הבן ובעניין גופו ש בכחו אם הילד הוא כחוש חלש ממתינים עד כבן שבע רק אז אפשר להתחיל להעמיס עליו אז אז יש את ההבדל הזה שהוא מגיל שש והוא מגיל שבע אבל הרי בוצ מבר שיס לא תקבל אבל זה כן נאמר בצורה גורפת שפחות מבן שש לא משנה כמה חזק הוא וכמה חריב הוא שלא יקבל אותה אפילו לילד ב כוח יותר מאחר יותר מאחר שהוא כבן שבע אז עדיין לא לקבל אותו והיינו שהשיעור דבר שיס בנוגע לעניין סופורה שזה שמס החינוך אינו תלוי בדס וכח הכון אלא זה הוא על דרך השיעור דבין יג למצו שאפילו יהיה הקן ברדס גודל ביסר ועולה על אחרים גדלים בונים הרי פט מן התר אי מצטרף למינ וכול כן אז מה אז מה אנחנו רואים פה שאכן יש גם בחינוך כן עניין כזה ש זה מגיע בצורה מוגדרת זה תלוי בגיל מסוים והרבי עוד מעט באמת יסביר מה מה הסבר על זה אבל בכל אופן רואים פה קודם כל את העניין הזה שיש דברים מסוימים שאומרים זה רק מתחיל מגיל מסוים ולפני זה אל תתחיל עם זה ולא משנה כמה הוא יהיה כמו ש אנחנו אומרים שהמושג של בין יג למצוות אז הרי ברור שלא משנה כמה יהיה הקון ברדס הרבי אומר בהערה 23 ולא רק חריב ו בל הסוגי יש לפעמים ילד שהוא חריף הוא בא לסוגי זאת אומרת בסדר אבל חסר לו בעניין הדס משהו בבגרות חסר לו אבל גם אם יהיה קטן שיראה עליו שהוא ממש לא רק חריף אלא ברדס זאת אומרת אחד שהוא מבין אפשר לתת לו נראה ככה שהוא יש לו אחריות הוא מבין ילד בוגר מה שנקרא ועדיין ברור שהמושג של בין יג למצוות זה משהו ששווה בכולם ולא משנה כמה ברדס הכון הזה יהיה כל זמן שהוא לא הגיע לגיל הזה הוא פטור ממצוות מן התורה והוא לא יכול להצטרף למניין וכולו אז על דרך זה יש גם את השיעור הזה לגבי מי מתי יכול להיות את ה נו הזה של סופלי קטורה זה רק מבר שיס ולא לפני זה ו פה באורז הרבי מביא באורז 16 ש שסוף לקיטור פירושו שהכילו תורה בעל כחו כשור אול על צוו זאת אומרת שמתחיל החינוך לעול מצוות שזה כמו בן יג שונו זה בשביל להראות עד כמה שהסוף הקיטור זה מדבר על רמה של חינוך נעלת דומה מתחיל פה החינוך למה שיהיה בשעה שהוא יגיע לעול מצוות ממש שזה בגיל בר מצווה ובעור 17 הרבי מביא עוד דוגמה שרואים שבנ אטיל הס יודים אומרים שצריך שיהיה נטילה ממישהו שיש לו כבונה ולא נטילה של מיסי קוף זה נקרא אבל אם הוא פחות מבן שש אז אין כוונתו כוונה ו דינו כקוף אם הוא ייטול למבוגר זה לא אין בו דעת כלל וזה לא מועיל או דוג אז אז ובשל הגיל ןר גם לדעה שבאמת גם פחות מבן שש הוא כן כשר לנטילת ידיים אז זה לא במה זה לא כי אנחנו אומרים שכן יש לו קצת דס אלא שזה לפי הדעה הזאת פשוט תיל יודה אם בכלל לא צריך כוונה אבל אם צריך כוונה אז כן יש את הגבול הזאת של דווקא שש ולא לא פחות מזה ועוד דוגמה שיש לגבי פעוטות שמחן מכח שמצד אחד אומרים שזה כל אחד לפי לפי החריפות שלו אבל עדיין יש פה גם שיעור מינימלי שהוא צריך להיות לפחות בן שש ופחות מזה אז המקח שלו הוא לא מקח גם אם הוא חריב ביותר ובאור הריבי אומר שצורך היום קצת למה הת רבי לא הביא את השלילה כמו שזה מופיע ברמבם בטו שולחנו רוך שעל הפוס מה שאמרנו פה קודם שהוא אמר לו ש פוחס מ בוצר מבר שיס לא תק לא לקבל אותו אז א משום מה א תרבי הוא כן מזכיר את השיעור הזה של גיל שש אבל הוא לא מזכיר את השלילה שפחות מכאן לא מכניסים אותו אז צורך היום קצס למה טוב אז אחרי שהרבי הסביר לנו את ה נקודה הזאת שרואים בחינוך איך שיש את הדברים האלה שאומרים שזה לא תלוי בגיל אלא זה משהו קבוע לכולם מה הסברה בזה אז הרבי מתחיל פה בסעיף ה הסבור בזה קשורה לחידוש שפעל מתנ תירה בעבודה של תירו מצוו זה לפני מתנ תירה המצו והד קודם מנתר הגיעו עד שירש הברואים כן זאת אומרת זה עדיין היה לפני החידוש למתנ תרה שב הקדוש ברוך הוא בא והוריד את המחיצה ווירד דבי על הר סיני והוא נתן את התורה באופן שהקדוש ברוך הוא הכניס את עצמו שיהודי יש לו בתוך ה המצוות כמו שהרבי יסביר בהמשך שהקדוש ברוך הוא אפשר ליהודי שהוא יכול להמשיך בתוך המצוות שהוא עושה את ה את הקדוש ברוך הוא עצמו אבל לפני זה כל הוודה שהיה זה היה רק מצד הברואים מה שהם יכולים להגיע בכוחותיהם ולכן עד איפה יכולים להגיע עד שירש הנבואיים וממילא במצב כזה ולכן מה שהיה נוגע הוא רק שלימו האדם הניבו בדוס יס בורך עכשו על ידי זה המשיך הלוקוס משור ש נברו מקר זאת אומרת מה שנוגע פה זה האדם מה המצב שלו הוא יכול להמשיך את המקסימום בהתאם לדרגה שלו כמה שהוא השלימו של לי הוא הגיע והוא יכול להמשיך משורשו ומקורו אז אז מה שנוגע זה השלימו של האדם אבל לא היה נוגע כל כך באיזה אופן באמצעות איזה חפץ גשמי כיוצא בזה יעשה את העבודה והמצווה ולכן פעל יקב אבינו תמשוך אש על ידי תפילין על ידי עבודתו במקלות כ מבוא בזהה כן כי זה לא משהו שהוא נצטווה לעשות את זה אלא הוא בכוחו פעל אז מה שהיה נוגע פה בעיקר זה הכוונת שלו המצב הרוחני שלו וממילא הוא יכל לפעול את זה גם כן באיזשהו דבר גשמי כי זה לא זה לא זה לא נוגע זה בן כול לא לא העניין פה לפעול איזה המשוך בדבר הגשמי אלא הוא נמצא בעולם גשמי אז הוא לוקח איזשהו דבר גשמי ואיתו הוא פועל אבל הכל זה מה שפועל פה זה הכל המצב הרוחני והנפשי של האדם שעושה את העבודה מה שאם כן הד תרו מצו לאח נתירה ממשיכה מה מציל ברוך הוא שלמעלה משרש הנבראים ומשוך הזו אין נברו יכול לפעול מצד עצמו אלא רק מפני שכך קבע המציל שעל ידי עשיית מצווה פלונית בא המשוכה ממצי למטה אז ממילא נפלת ההמשכה דווקא כאשר המצווה נעשת בדיוק על פי המדידות והשיעורים שניתנו מלמעלה במתן תורה כן ברגע שאנחנו באים ואומרים שכאן יש פה המשוח שזה לא שהניבו פועל מצד הכוחות שלו אלא המציל קבע שהוא מכניס את ה את הכוח שלו ואת ה התענו נפשי סוביס יוביס במצווה הזאת ויש את המדידות שהתורה ניתנה לנו שהמצווה הזאת צריכה לעשות ב דידס האלה במצווה הזאתי ם המדיד האלה אז אז המשוכה בהחלט לא כל אחד יגיד שהוא יעשה את זה כפי איך שנראה לו כי כל הוורט כאן זה דווקא כאשר המצווה נעשת בדיוק על פי המדידות כפי שזה ניתן מלמעלה וסוגריים הרבי אומר פה דבר מענין ויש לימר שגם אטו גם עכשיו אחרי מתנט ואם יהיה בעולם צדיק יין קובנו אז יוכל לפעול על ידי מקלות את אשר פעל ן כן אם יהיה צדיק כזה כמו יין כבוב והוא ירצה לבוא ולקחת סתם מקלות לא משהו ש קיים על פי תירה אבל הוא ירצה לפעול על ידי מקלות עם כל הכונס והייחודים שלו את מה שין ק אבינו פעל אז הוא יוכל אבל תהיה זורה קמ שוכה משרש ברוים לפי גודל העבודה של הצדיק כמה כוון וכמה מסירת נפש הוא יכניס בזה ולא תהיה בזה המשוך הסם מציל אשר היא הד דח מנט אם הוא היה רוצה לפעול היום כמו לפני מנטרה אז זה גם כן יהיה מוגבל כפי שזה היה אז הקופונים אז כמו שבכלל בטירו מצ יש את העניין הזה שהכל ניתן על פי המדידות והשיעורים אז על דרך זה הרב אומר בנוגע לשיעורים זמן החיוב זה שתיכם מציו של ק שהוא ברדס גדול יותר מגודל בשוני ארי זה רק בנוגע לש שלו של הניבו אז פה שייך להגיד שיש חילוקים הוא יותר מושלם ואצלו זה שייך בגיל יותר צעיר אצלו צריך יותר מבוגר והרבי מצאים פה באמת בהערה 29 שיש דעת חסם ספר שאומר שגם עכשיו בבני ניח שאצלם זה לא כפי ש שיש את העניין הזה של כמו שזה אחרי מנטרה אלא אצל בני נח גם עכשיו השיעור של גדלו תלוי בכל אחד כפי כלו ודעתו זה חידוש הרבה חלקו עליו אבל כפנים זה החידוש של החסם ספר שאומר ש ש שיך להגיד גם היום שמתי קוטן ב ניח קוטן מתחייב כמו גודל בוא נבדוק בוא נראה מה מה השיעור של חריפותו והבנתו ממתי אפשר לטבוע ממנו כמו מגודל וזה לא משהו ששווה לכולם הקופונים אה אבל בנגיע אצלינו אז הרבי אומר בנגיע לענינים ד מתנ תיירה שזה המשוח הס המציל אז ישנה מדידה מלמעלה שככה זה ניתן ולא שייך פה להתחיל לחלק האם הוא יותר מוכשר או פחות מוכשר ככה זה ניתן באופן כזה שעניין זה מתחיל רק בגיל יג שונו אז כמו שלא שייך לבוא ולהגיד מה זה כל כך נפק מינה אם התפילין יהיו ככה או ככה כי זה גוף המדידה אכ שהקדוש בברוך הוא הכניס את עצמו שאיך אפשר לקחת אותו במצוות תפילין כאשר זה נעשה עם המדיד והגבול כפי שהתורה אומרת לגבי מצוות תפילין איך התפילין צריכים להיות ואיפה בדיוק צריך לשים את זה ומתי אז גם בנוגע לעניין הכללי של מי מתי מתחיל החיוב אז זה גם כן חלק מהמדיד מלמעלה אז על דרך זה הרבי אומר פה שגם החינוך ששלמו החינוך בפן דסוף קטורה הוא מבר שיס אז אז זה זה המדידה של כפי שהתורה ניתנה מלמעלה שבנוגע לעניין החינוך יש דברים שאכן כן משנה וזה תלוי בחריפות שכלו של הילד אבל יש דברים כאלה שאנחנו אומרים לא זה זה מלכתחילה עניין איך שהוא ניתן עם המדידה הזאת שזה מתחיל מגיל שש דווקא וזה מתחיל מגיל 13 דווקא אז כל זה מוביל למה שמזה מובן גם בעניינינו שמאחר שדמור נשמ סידן היה אז בוצר מבר שיס הרי מבלי הבת על גדלותו בדס וכול כבר בגיל זה עדיין בנוגע לענייני מתנ תירה היה בדרגה של בוצר ברשי שלא הגיע לשלי מוס ה חינוך וכיוון שבפרסום סיפור הנל המורה שאין זה עניין מיוחד עבור ישראל קנל דו אדמור לספר גם את פרט זה שדמור סדן היה ילד בן ד או שונים מובן שהדברים שייכים לכל ילד מישראל שהוא בוצר מבריס כ שעל פי המדיד סמס הרי הוא באותו סוג ודרגה של חינוך זאת אומרת ככה הרבי אומר אם אנחנו רואים שיש בחינוך כזה מושג שיש גבולה מסוימת ו לפני שמגיעים לגיל הזה אז לא משנה איזה דרגה אתה אין לך את זה עדיין אז אז אז מובן למה שייך לעשות פה כזה השוואה בין שאם הרב נשמ סידן ראינו אצלו שהוא הגיע לדרגה כזו של חינוך שהוא יכל לבכות כבר בגיל ארבע חמש שכל כך נוגע לו עניין של ההתגלות של הקדוש ברוך הוא אז אנחנו אומרים זה הוראה לכל אחד כי בעצם אנחנו אומרים הרי ראינו שיש את הגבול הזאת שעל פי תירה לפני שמגיעים לגיל שש אז כביכול אין פה חילוקים לגבי העניינים האלה ענייני מנטרי כמו שרבי קורא לזה אז אז כולם בהשוואה אז אז אז אין הבדל אז אז אם הרבי משס כשהוא לפני הגיל הזה ואם הוא עם כל מעלותיו אבל לפני שהוא הגיל הזה אז עוד לפני השלימו החינוך שמתחיל מהגיל הזה של ש סוף אלי קיטור הוא עוד לפני הגיל הזה אז אם אצלו זה שייך אז זה שייך גם לכל אחד כי כולם באותו סוג לפני שמגיעים לגיל שש אנחנו אומרים כאילו כולם באותו בא באותו דרגה ובאור 31 הרבי אומר ש בעצם בשולחנו רוך נראה שיש גם ספה שכבר מגיל חמש מתחילים כאילו מביא פה ש שמה שכתוב בן שש זה בן חמש שנכנס בשנת שש ו אם ככה הרביס יש צד לומר שהוא כבר היה אז בן חמש אבל הרבי מביא מהב שלוש כ בן שש ובן שבע משמע שלא שזה לא מספיק שהוא נכנס לשנה השלישית אלא צריך להיות ממש בגיל שש וככה זה גם דס אדמור זוקן שאומר מפורש בן שש שמס כמו שהוא הריך שם בקונטר סכרין להוכיח את זה שזה לא כשהוא נכנס לשנה השישית אלא כשההוא מגיע לגיל שש וממילא בברור שהרבי מסידן עוד לא היה בגיל הזה כמו שאמרנו קודם הצמח צדק הסתלק כשהוא עדיין לא הגיע לגיל שש על פי הנעל שבפרסום סיפור זה בא קודו כדמור למדנו הוראה בחינוך כותן כפשוט יובן גמה שבסיפור הזה יש לא רק הוראה בעבדת השם אפילו עבור קטנים אלא חידוש עיקרי בנוגע פן החינוך הרבי הולך להוציא פה עכשיו חידוש עיקרי מ מה שהיה מקובל תמיד איך מחנכים ילד וכאן מתברר שיש כאן איזשהו חידוש ממש זאת אומרת משהו שמקודם לא היה ועכשיו התחדש ונגיע לאופן החינוך ידוע ארכוס דברי הרמבם בנוגע לפן הלימודים כותן שצורך לזרז בדבורים שהם אהובים אצלי לקנוס שונו כן אומרים לו קרא ואתן לך אגוזים חולו ככ הרמבם מתאר שצריך כל פעם לתת לו דברים לפי מה שדברים שאהובים אצלו אז יש לב שבו אומרים לו עכשיו גוזים זה משהו אהוב אצלו אז באים ואומרים לו בוא תקע פסוקים ואז ניתן לך אגוזים ועוד אי אפשר לבוא ולהגיד לו בוא עכשיו תקרא מצד העניין כי יש מצוות תלמוד תירה אז זה הסדר שהרם קובע שצריך לזרז אותו בדברים שהם אהובים אצלו כי למיו שנה וחולשת שכלו זה הלשון של הרמבם אינו מבין מעלת אותו הטוב ולכן צריך לתת לו דברים אחרים בקשר עם הדבר הזה שרוצים לפעול אצלו ש שילמד שיתפלל שיברך אז נותנים לו את הדברים שהם אהובים אצלו והנה כאן דורשים מן הקטן שהדבר המעורר והנוגע לבבו ועד כדי בחייה יהיה לא טוב גשמי וכיוצא בזה אלא מדוע אין הקדוש ברוך הוא נגלה אליו היינו שצריך לחנך ילד שהלכות תהיה חלק מחייו כן דברים שהם אהובים אצלו עד שיצרו ביותר מה שאיני הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו באופן שנתגלה לאברהם אבינו אז אז יש פה מהפכה שאנחנו באים ואומרים בדרך כלל אמרנו הסי דרומה יכול לדבר אליו דברים גשמיים ופה אומרים לא קטן יכול להגיע למצב שמה כל כך נוגע לבבו עד שהוא בוכה זה למה הקדוש ברוך הוא לא מתגלה אליו זאת אומרת האלוקות זה זה הדברים שהם אהובים אצלו וזה מצער אותו שהקדוש ברוך הוא לא מתגלה אליו כמו שמתגלה על אברהם אבינו אלמלא רה מורן על בד מור נשמ סדן אי אפשר היה לדעת אם ייתכן לפעול רגש כזה בכל ילד מישראל דמאחר שמצד טבעון נמשך הוא קנל ברמבם לדברים גשמיים אז צריך לחנכו לזרזור באותם עניינים שהם אהובים אצלו זה למלא רה המאורה אבל אחרי שירה המאורה הנ בפרט לאחרי שכבוד ושת מור חמור סיפר אודות מורה זה ברבים וציווה להדפיס את הדברים דבר ברור שבזה גילו והתירה מזה פתחו צינור ודרך חדשה זאת אומרת לא רק גילו מה שכבר קיים אלא פשוט פה פתחו צינור ודרך חדשה כמו שהרי מצין פה כידוע בנם פוסח רשימ וקצב הזה שכתוב בזוהר לפעמים את הלשון הזה פו סחב שימן כי הכוונה היא שפותחים פה צינור חדש וו ומה שקודם בעצם לא היה שייך אז כשבא מישהו בדרגה נעלת והוא פותח את זה אז עכשיו זהו זה נפתח לכולם אז פתחו פה צינור ודרך חדשה בעניין החינוך שאתה על ידי חינוך כד בויה אפשרי הדבר לפרוץ את גדרי הטבע של ילדי ישראל ולהרגיל לרצות ברוחניות עד שתתעורר בהם תשוקה נפלאה שיתגלה אליהם הקדוש ברוך הוא והרבי מקשר את זה פה בערה עם זה שאומרים שיש פשוט עניינים בעל אוכ שהשתנו מצד זה שנשתנו הטיים יש מושג ש דברים של טבע שהיו בעולם באופן מסוים וחל בהם שינוי אז גם פה חל שינוי בטבע של ילדי ישראל שאפשר לחנך אותם לרצות רוניס עד לרמה של תשוקה נפלאה שהקדוש ברוך הוא התגלה אליהם ואם רואים ילד יהודי שאינו מצטער מזה שן הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו אין זה מפני שאינו שייך לזה זה לא כי הוא בעצם לא שייך לזה אלא מפני שהמחנך אינו מדבר בזה דברים היוצאים מןן הלב כן זה זה זה זה תלוי צריכים למצוא את הדרך איך להגיע ללבו וזה כבר תלוי ב מחנך שידע לדבר דברים הייצר מן הלב שיש להם את הכוח להיכנס ללב שלו אבל זה לא משהו שלא קיים אצלו זה שייך אצלו כי אל קופוני גם או כמו שאמר או שגילו את הדבר הזה או שאפילו ממש פתחו צינור ודרך חדשה אבל כרגע אנחנו אומרים שכל ילד יהודי יש לו שייחס לעניין הזה של תשוקה כזו גדולה לרוח ניס אז זה היה בכול בנוגע למה שמוציאים מתוך השאלה של הרבי נשמ ס ובחייה שלו עכשיו כשם שההוראה מן השאלה ובחייה של אדמור סדני לכל ילד מישראל קנל רוחו מובן שכן הוא גם בנוגע ענה הצמח צדק אליו כאשר יהודי צדיק ביטו בן צדק תס שונ מחליט שעליו למול את עצמו ראוי הו שהשם התגלה לם שמענה זה ניתן לכל ילד מישראל וממילא שייך הוא לחינוך כל אחד מילדי ישראל התשובה הזאת ניתנה לרבי שמ סידן אבל כמו שאמרנו קודם אם זה מופיע בסיפור שהגיע אלינו וזה התפרסם ו לפי הכלל ה ש נו קודם זה אומר שזה שייך לכל כל אחד מילדי ישראל מובן שאין פירוש מנ צמח צדק שקדוש ברוך הוא נתגלה רק לאברום מפני שהחליט ביותר בן צדיק ת שונים שעליו למול את עצמו כן היה אפשר לקחת איזה צמצום כפשוט שמה בעצם הצמח צדק נה הוא שואל למה הקדוש ברוך הוא לא מתגלה ליווא אומר לו לא שייך שהוא יתגלה אליך כי למי הוא מתגלה רק לצדיק בן צדיק ת שונ אבל אחרים ר דוגמת המוש מסידן אין לכך כל שייכות אז אם אנחנו נגיד ככה אז שאם כן היה לה צמח צדק אז הרבי מובן שזה לא נכון להגיד את זה שאם כן היה לה צמח צדק להנות בקיצור שאיננו יכולים לדמות עצמנו לאברהם אבינו זה התשובה אבל הנו צך היה לא בוא אני איתן לך באמת את ההסבר את הסוד איך כן אפשר שהקדוש ברוך הוא התגלה אליו אלא הפשט הוא שזו י רואה איך כל אחד יכול לבוא לידי ויה רלו השם על ידי החלטה שבכל מצב רוחני שיהיה אפילו יהיה צדק בן צדק טס שונו שהוא כבר מושלם עם כל הכוחות שלו וצדק טס זה בעצם כמעט 100 10 כפל 10 כל הכוחות כפי שהם בשלמות כל 10 הכוחות כפי שהם כלולים מכל הכוחות האחרים אז גם במצב כזה עליו למול את עצמו שמה זה אומר למול את עצמו וכניס כלומר עליו להתייגע כדי להסיר את הכיסוי את ההלם והסתר העולם כן שיש אור לבדקוס דקוס דקוס ותמיד צריך למול את עצמו לדעת שיש עדיין איזשהו כיסוי והלם ואסתר של העולם וצריך להסיר את זה ולא להרגיש שהוא כבר הגיע לשלמו וכמו ששיחות אחרות ארב מסביר שזה לא סתם א אלא שהוא מוכן למול את עצמו שזה שינוי עצום בעבודה כאילו להרגיש שכל מה שהיה עכשיו זה עדיין חסר מאוד וצריך פה משהו חדש אז אז אם אנחנו באים ואומרים שזה הדרך איך מגיעים לידי וירל השם אז זאת אומרת זה החלטה שאדם יכול לקבל עצמו שהוא ידע שבכל מצב הוא צריך לודא להסיר את או הלם ואסר שיש שלעולם והרגש זה שייך לכל אחד ואחד מישראל כי אף שאברם היה צד בן צ ת שונו וכל שנותיו היו ימן של לכתחילה זה היה כמו שכתוב אברם זוק אים בו ביומ שכל הימים שלו היו שלמים בעבודתו יתברך וממילא ההחלטה שלו שעליו למול את עצמו להתגבר על אלם העולם מחידוש גדול יותר מהחלטתו של מי שאינו צדיק כן אז לכאורה היה אפשר להגיד ש א אצלו בגלל שזה כזה חידוש שאפילו שההוא בדרגה כזו גבוהה הוא בכל זאת מחליט שליו למול את עצמו אז אז יש פה חידוש מיוחד ומילא מגיע לו העניין הזה של ויראל בשם מי שלא בדרגה הזו אז זה לא כזה חידוש שהוא מבין שההוא צריך למול את עצמו אבל הרבי לא מקבל את החילוק הזה הרבי אומר אבל הרי ידוע בעניין ד פוסח שלאחר שהראשון הת יגיע לעניין מסוים עד שימשיכו בעולם הרי בזה פתח את הצינור עבור אחרים שיוכלו אחר כך גם הם להשיג עניין זה ביגיעה פחותה בהרבה ועד שמביאים אפילו יש כזה סיפור איך ש דמני כתוב על הבס יוסף שהוא התייגע באיזה עניין הרבה מאוד ועד שהוא מצא את הפתרון לעניין ואחר כך הוא שמע איך שמישהו קטן ממנו בהרבה גם לומד ככה ולומד את ה את ה הסוגיה היא באותו אופן כמו שהוא הגיע לזה אחרי הרבה הגיעה הוא לומד את זה בפשיטות ככה על לו מזה החלישו סדס עד שאמרו לו לא אתה פתחת את זה אחרי שפתחת את זה אז מי שפתח היה צריך להתייגע על זה אבל אחר כך זה כבר אחר כך האחרים יכולים להשיג את זה אפילו ביגיעה פחותה בהרבה אז ממילא על דרך זה גם פה הריבי אומר שאברהם אבינו הוא היה צריך לפתוח את זה ובאמת אצלו זה דרש הגיעה יותר גדולה שיהיה לו את החידוש גם בדרגה כזו של צדיק בן צדיק טס שונו יחליט שצריך למול את עצמו אבל אחר כך זה כבר נפתח גם עבור כלם והלחץ כמה וכמה הרבי אומר לאחר מ שזה בכלל משנה את כל התמונה שאפשר לפעול על ידי עבודה מועטת וקלה בהרבה מה שאבות פלו על ידי עבודה והגיעה גדולה אז לכן נכון שמצד אחד יש את החילוקים הגדולים שאנחנו כל כך רחוקים ממל סוב אבל דברים מסויימים שאנחנו אומרים הם הגיעו לזה אחרי הרבה יגיע ואנחנו נמצאים במצב של החמת נטירה אז יכול להיות שאצלינו זה יהיה באופן הרבה יותר קל אז וזו וזה מה ש מבי פה גם באור 39 ראים המור אדמור זוקן קצור עם עניין של הבונה וסוגה שרב המגיד היה נוהג שנפלה לו איזה הסוגה היה אומרה בפה אף שלא יבינו השומים מה זה עוזר שהוא אומר את זה בכדי להמשיך את ה סוגה בזה העולם ואז ה יוכל אחר להשיגה אז ברגע שהוא המשיך את זה אז זה כבר אחר כך יותר קל לאחרים אם הוא לא היה מוריד את זה אז זה עדיין כאילו סתום ונעול זו הי ההוראה מתשובת הצמח צדק בניין החינוך גם לקטנים לאחר שמעוררים בילד את התשוקה נפלאה שהתגלה אליו הקדוש ברוך הוא יש להסביר לו שהדרך לזה היא על ידי ההחלטה שבכל את עליו למול את עצמו מה זה אומר להתגבר על הלם ואסתר העולם ולסלק כלומר הרי מפרש את זה פה בזה מילים ככה פשוטות יש לחנך ילד שו להתפעל מהלם ואסתר העולם שלא יושפע מדעת העולם לא משנה מה מה דעת העולם בעניין אלא מרצון התורה וההחלטה זו תהיה אצלו בתוקף כל כך עד שגם כייז כין ליושר ממנו הדבר ישרש אצלו כל כך שיזכור תמיד אפילו ביותר בדרגה נעלת בעבודת השם ואפילו את האיזו דרגה נעלת ביותר וביותר כמו שאמרנו הצדק כמו אברהם אבינו בגיל 99 אז גם אז הוא צריך למול את עצמו זאת אומרת צריך לוודא שלא התפעל משום הלם והסדר של דעת העולם אלא רק רצון התורה וזה מה שקובע וזה יפעל שאם הוא מקבל החלטה כזו חזקה בילדותו על כל החיים שכבר בקטנותו התקיים בו וירא לו בו ודבר יעיר אותו ואת סביבתו באופן של והוי הב לכו לאי רילו כש שרבותינו סנו פתחו צינור חדש בעניין החינוך בנגיע לבינו הודם לעמוקים כן שמה מה זה הצינור חדש כמו שאמרנו שאתה אפשר לחנך את ילדי ישראל להתאוות לעניינים של יהדות לא לשם שכר חול אלא באופן שיהיו העניינים פשוט חלק מחייהם ואף הצטערו עד כדי בחייה מדוע אן הקדוש ברוך הוא מתגלה עליהם כפי שנתגלה לאברהם אבינו וכמו שאמרנו אייזה חידוש כפי שמ הרמבם שמדבר על עניין החינוך ומדבר על זה שצריך להשתמש באגוזים וכליות וכאן באים ואומרים ששייך גם לחנך אותם ש העניינים של אלוקו זה יהיה חלק מחייהם לזה הם משתוקקים אז זה צינור חדש רבי סנו סינו פתחו זה בעניינים של בן אדם למוק על דרך זה מצינו נקודה זו בעניינים של בני אודם לחבר וגם זאת בסיפור מבעל יום ההולדת במי קטנותו כאשר הדמו בסידן היה בן ד שנים הביא חיית פעם אחת בגד שתפר עבור אמו הרבנית בשעה שבחנו את הבגד הוציא אדמור נשמ סידן לתומו חתיכת בגד מכיס אח היד הוא עמד שם כזה ושיחק ומתוך הכיס הוציא איזשהו חתיכת בגד החיית התבייש והתחיל לתרץ ששכח ע דבר חתיכה זו שנשארה אצלו ו וכולי זאת אומרת זה היה חתיכה מהבד הזה שהוא קיבל בשביל לתפור את הבגד בשביל האמא וזה נשאר אצלו והוא התבייש ווא התחיל להתרה שהוא שכח על זה אחר שיצא החיית הוכיח אותו אמו רבנית על כך שבגללו התבייש החיית כי הואזה כאילו חשדו ב שהוא גנב את זה וכולו אז אז הוא יצא מבויש שרבי שדאי לא מכוון אבל בכל אופן ככה זה יצא והוכיח אותו על זה כששמע זאת געה בבכי המרורים לאחר כמה שבועות נכנס לאביו אדמור מרש ושאלו מהוא התיקון עעל עוון לבנת פנים ככה שאל הרבי רשב את הרבי מרש כששאלו אבי מדוע שואלו על כך השיב שרצונו לדעת זאת מבלי לספר מה התרחש הוא מבקש שהרבי יגיד לו מה התיקון מבלי שהוא יצטרך לספר מה היה כאשר אמ הרבנית שאלה מדוע לא רצה לספר לאביו את כל המעשה השיב אז הילד ענה וכי לא די בזה שנכשל בהלבנת פנים עד שעליו לעבור גם על רכילות ולשון הרע ככה הוא ענה ארבי אומר ככה בהשקפה ראשונה הלבנת פנים זו לא היייתה עוון חמור ביותר שכן הדיוק בסיפור הוא שדמו בסעיד הוציא את חתיכת הבגד לתומו היינו בשגל כן הוא לא התכוון וב אורה פה באור 44 ר מציין שאכן חיוב ביש הוא רק במסכה יש הרי את ה ארבע חמש דברים של שאדם יכול להתחייב כשהוא מזיק את חברו נזק ציפ שזו בשס אז שאר הדברים זה באמת דברים שמתחייבים גם אם הנזק היה בשג אבל אם אנחנו מדברים על החיוב שהוא גם גרם לו בושה זה רק קיים איפה שהוא היה מתכוון כן אז ממילא אז גם פה הלבנת פנים הזאת בעצם אי אפשר כל כך לבוא אליו בטענות כי זה היה לתומו ונוסף לזה לא היה זה ברבים כי רק אמו הרבנית הייתה שמה רבי מציין באור 45 שלא היר שיש דעה שהמושג הזה של הבנת פנים הא באמת רק בורבי ואף על פי כן מיד כששמע שחית תבייש נגע הדבר ללבו מאוד עד לבחי מרא והרי זה מורא שנצטער לא כל כך מלבנת הפנים שהייתה על ידו מכך שמגיע ללא עונש וכולו אלא מעצם העניין שנגרמה בושה ליהודי יש לפעמים אדם מרגיש או יש פה איזה משהו שהוא עכשיו לא היה מושלם הוא נכשל במשהו וממילא זה זה יותר מה שמפריע לו אבל כאן יכול להיות ש לא מגיע לו בכלל שום עונש אז זה לא משהו ש יש פה איזשהו עבירה עלעל על על שמו אלא זה עצם העניין נגר גם פה בושה ליהודי וזה מה שגרם לו את הצר ולכן גם לא רצה לספר לאביו אודות המאורה הגם שדר המנה לשלה לאביו עלול להיכנס בגדר כבודה וכולו שמה זה האבא שואל והוא לא עונה אבל בכל זאת הוא לא רצה לספר ועוד זאת שגם אלוא היה מספר הרי היה זה עבור תיקון החטא בלבד לכן הוא סיפר את זה לא בשבילו שנור אבל כיוון שלא היה יכול לשת את עצם העניין זה לא נוגע לפה החשבון כמה זה יכול לחשב לא כעבירה אלא עצם העניין שידובר עודות הלא טוב של יהודי באיזה אופן שהוא אז שוב הרבי אומר וכיוון שמעשה זה סופר לנו וגם בסיפור הזה אנחנו אומרים יחד עם ההדגשה שדמור נשמ סעיד יעז בן ד' שנים הרם זה ראייה שאתה אפשר לחנך כל ילד מישראל אפילו בגיל זה באופן זה כל הנל יש ללמוד על דבר גודל החיוב גודל חוב המותר על כל אחד ואחד מישראל להשתדל בעניין החינוך הם בנוגע לילדו הילדים שלו עצמו כפתגם בעל יום הולדת נשמ סדנה ידוע הרי זהור של הרב רשב שכשם שנחת תפילין בכל יום ם מצוו דריסה על כל אחד מישראל לא חילוק בין גודל בתר לאיש פשוט כך חוב גמור על כל איש ישראל לחשוב בכל יום במשך חצי שעה ודות חינוך הילדים ולעשות כל שבכוחו לעשות ויתר מכפי כחו לפעול ילדים שילכו בדרך שבה מדריכים אותם אז גם בנוגע לילדים שלו צריך להשתדל מאוד בעניין החינוך והם בנוגע לשאר ילדי ישראל שהוריהם איזה סיבה שתהיה לא נתנו להם חינוך כדי בויה וזי מותה לחוב על כל חוכם וחכם מישראל לדאוג שילדים אלו יקבלו חינוך כדי בוה שזה הלשון ברמבם שם בכס תמוד תיירה אה שיש ברגע שאם האבא לא עשה את זה אז יש חיוב על כל חוכם וחכם ישר לדאוג לזה ומסיים פה בערה שהלשון הזה של כל חוכם וחום זה על דרך מה שאומרים עושה הקדוש ב כל צדק וצדק ו הרבי מסביר את זה בשיחות שזה הכוונה שזה כולל יש הרבה סוגים אז כשומרים את הלשון הזה כל חוכם חוכם זה כולל כל סוגי החכמים אז כל חוכם וחכם אנחנו אומרים כל חוכם ס צריך לדאוג שהילדים האלו שלא קיבלו מאיזה סיב שהיא מההורים את החינוך כדי בז אז הם ידאגו לחנך אותם ועל ידי זה יעמידו את סיב השם שייצאו מן הגלות בנ הרינו ובזקנינו בבנינו נסינו על ידי משך צדקנו קורב ממש