קבלת השפע האלוקי על ידי התכללות בעם ישראל | דרוש לראש השנה- חלק ב | מדבר שור ט | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום לכולם שומעים בסדר או א אחרי הרבה חשיבה אני רוצה לעבור לסעיף טו א יש פה כם מה פרקים חלקם אולי היום הייתי אחרי עוד דיון בחלק אחרת לא כל כך חשוב א את הסוגיות ש של המזבח שהיא בעצם הסוגיה הבאה מ וכהמשך לה אבל קצת עומד בפני מה הסעיף ח אחד מד תשובה זה אליהו הנבי זה יעקב זה אליהו יעב זה הוז אליהו זה ח אחרי זה הנאים מתקבצים לאגודה שקצת ראינו את זה דרשות על הפיוטים שזה ט עד יב יש עוד יג שזה עומד בפני עצמו כוח הדיבור בעניין השלום פרשה בפני עצמה יפה יפיה אבל אנחנו לא לא יכולים לראות אותה כמרכז כאן ועוד סוגיה של תפילת הדרך לעניינינו נדמה לי שסעיף טו הוא הכי נוגע לליבת העניין וכיוון ש אני לא בטוח שנספיק לעבור את הכל לכולם יש את את הדפים ויוכלו לעבור מי שרוצה א אז אני רוצה לדלג עכשיו לטו ולראות את ו עד סוף יח א לא עד סוף יט בעזרת השם ו סיט בעזרת השם א היום אשתדל לסיים אחר כך מחר א נראה לפי הזמן גם שישאר לנו בין הסידור הבית מדרש לבין ההתחלה של הסליחות ונחליט א שמה לפי פרק הזמן מה אנחנו לומדים אז במותק ביותר סעיף טו ותק ביותר כוונת המאמר כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת סופה עכשיו הרב מדקדק פה דקדוק נוסף בפסוק לא במאמר חזל אלא בפסוק שהמאמר עומד עליו פירוש הפסוק בראשית השנה ועד אחרית שנה כלומר המאמר לאור דקדוק נוסף בפסוק שפירושו פשוט הוא בראש השנה נידון לחריץ שה יחוסו לעניין כל השנה ש רשע גם כן בדרך פשוטו כלומר יש דרך אחת פשוטה שזה מבראשית השנה ועד חית שנה ואם בראשית השנה השנה רשה לענינינו דבוקה בכלל אז בשפה באחרית היא מתארת וכאן האחרית שלא כמו ש ראינו שזה קרוב קצת לדבר על החתימה ביום הכיפורים כאן האחרית היא לכאורה אחרית ממש כל השנה כולה אם רשה בתחילתה אז יש עשירות עד סוף שנה עשירות שכבר למדנו היא לא מתאימה לכל השנה כולה כי אמרנו מה זה השירות שמה לכאורה לפי העניין זה שאדם לבד יכול להשיג זכויות כמו עשיר שקונה לבד דברים עכשיו הרב הולך בכיוון אחר אחרי זה יש עוד כיוון שלישי מסעיף א כ שאותו כנראה בכלל לא נספיק ללמוד מי שיירצה כי זה כיוון חדש לגמרי מי שירצה יראה את זה אחר כך אה אנחנו נראה עכשיו את הפירוש הזה זה ברוך אתה אדוני אלוהנו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אמן דנה חזל אמרו בירושל מ ראש השנה שמות החודשים עלו בידם מבבל שבראשו לפני בבל בבית ראשון בחודש הראשון בחודש השני כל התנך לא מוזכרים שמות החודשים עד שחזרנו מגלות בבל אלא בחודש הראשון בחודש השני בלבד מגילת אסתר כולם זוכרים חודש הראשון הוא חודש ניסן כ יוצא בזה ואחר כך בחודש ניסן בחודש קיסלב אז יש א מפורש את שמות החודשים וזה לא היה בבית ראשון אז אומרים חזל שכשהם עלו מבבל הם עלו עם שמות החודשים ועוד אמרו שם אף שמות המלאכים עלו בידם מבבל שגם זה נלמד מהפסוקים בראשונה ו יעף אליי אחד מן השרפים זהבי ישעיהו רפים אומדים ממלו כאן ואלך שזה אחרי שבעה מבבל בדניאל ואיש גבריאל כי מיכאל צרכם אז מכאן למדו חזל בירושלמי שיש הבדל בין בית ראשון לבית שני בבית ראשון לא אין שמות לא לחודשים ולא למלאכים אבל בבבל קיבלנו איזה הערה מיוחדת שגילתה לנו את שמות החודשים ואת שמות המלאכים באופן פרטי שואל הרב וצריך להבין איזה דרך עבה רוח יתרון דעת שדו ישראל בגלות פל אחרי שעיבדו רבות מהסגולות שהיו להם בזמן שהיה קיים הבית הראשון דברים שלא ידעו אותם בידם באביר ארץ ישרל מחקים כלומר הרי ודאי שבבית ראשון היה מעלה עצומה היה בית מקדש היה השראת שכינה עשרה ניסים שנעשו נבואה עוד היייתה בראשית הבית השני אנחנו מדברים עכשיו על נביאים וזה אין הבדל לכן לא הזכרתי נבואה אבל היה בית מקדש היה עשרה ניסים לא יצאנו לגלות שזה וודאי גם מעלה העליונה אחרי זה יצאנו לגלות אז ודאי איזה ירידה גדולה במדרגה אז איך בשעת הירידה הגדולה פתאום מתגלה לנו אור חוכמה כזה שאנחנו יודעים את שמות החודשים את שמות המלאכים שבארץ ישראל לכאורה לא ידענו לקרוא להם בשם פרטי קראנו להם רק בשם כללי החודשים לפי מספרם והמלאכים רק בשם הכללי שרף מלאך אבל לא איך קוראים לו אז מה קרה בבבל שנוספה לנו דעת שלא היה באוויר ד ארץ ישראל מחקי אך נבין פשט ה דקרה וסיפר במעלת ארץ ישראל עכשיו הוא חוזר לא לירושלמי אומר עכשיו אני חוזר להסביר לך את מראשית השנה ואחד חרית שנה ש שזה קשור דווקא לארץ ישראל נכון עיני השם אלוקיך בא כלומר שזה דווקא בארץ ישראל מראשית שנה כומר כל הכלל הזה שכל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה זה רק בארץ ישראל וזה פתאום איזה מרכיב שבכלל לא שמנו לב אליו אם להיות רעש בטח לפירוש הראשון שהרב אומר שזה להתחנן אז מתעשרת אז למה בחוץ לארץ לא אפשר לישב הרב לא מדבר על זה א גם לפי הפירוש ש ראשון אפשר להגיד שרשה בתחילתה הכוונה שכ למרות שאתה יכול להיות עשיר אתה מתנהג כרש אבל מחוץ לארץ אתה רש בעל כוחך אתה נמצא בשפל למדרגה זה יהיה שקר לא אז מב אין בזה חידוש זה לא עובד בחוץ לארץ ואולי אפשר לתרץ גם בדרכים נוספות אבל לפי מה שהרב אמר הוא עומד להסביר עכשיו הסבר נפלא שהוא אמר שרשה הכוונה היא שמתנהגים כמו עניים שלא יכולים ל השיג יד לבד רק על ידי א התכנסות כל הרואים אפשר לגלול את האבן מעל פי הבאר אז זה דווקא בארץ ישראל אך נביא פשט הדקה וסיפר במלכת ישראל ואמר שהשם דורש אותה תמיד ועיני השם בא מראשית השנה ועד אחרית ה שנה והיינו שמתחילת השנה נידון מה יהיה בסופה כלומר מה הפשט של המקרא עוד לפני דרשת רשע בתחילתה שתמיד עיני השם בא מראשית השנה עד החית שנה יוצא שאם נזו רגת דקדוק שאין א' מדבר מראשית עד אחרית שמה מעלת ארץ ישראל שמראש השנה כבר אנחנו יודעים מה יהיה בסופה עוד שאני לא אומר שאיין אפשרויות ספות להסביר בפשט אפשר להגיד ש חוץ לארץ חלק הוא דורש וחלק הוא לא דורש וכאן זה תמיד הקדוש ברוך הוא תמיד נותן עיניו בה ללא ערב אבל הרב נוגע בנקודה אחרת והיא שהפסוקים מתפרשים גם באופן שעיני השם אלוקיך בא להכריע בראשית שנה כבר על סופה וזה מתאים מאוד ם מדרש חזל כי המדרש אומר רשע בתחילתם מתארת בסופה יוצא שמה שקורה בראשית השנה מכריע מה יהיה בסופה אם היא בתחילתה רשע אז כבר אנחנו יודעים מה בסופה היא תת אשר וזה מתאים מאוד למה שהרה מסביר כאן שבעצם הפסוק אומר שנודע חריטה מראשיתה ובחוץ לארץ לא זה היתרון של ארץ ישראל שבראש השנה כבר הכל נקבע מה שאין כן בחוץ לארץ אתה לא יכול לקרוע בראש השנה את הכל וכאן על פי זה הרב מתרץ כמה וכמה קושיות של רישונים סוגיות מסכת ראש השנה באופן נפלא כפי שנראה אז אני חוזר והיינו שמתחילת השנה נידון מה יהיה בסופה שראשית כבר מודיעה את כל האחרית וכאן הרב שואל ולמה דווקא ארץ ישראל מיוחדת לך למה זה קורה ככה בארץ ישראל שכבר בראשנה אתה יודע את הכל ולמה בחוץ לארץ לא ואיך יהיה הדין בשאר הרצות יצא שבשאר הרצות יש יום דין בראש השנה אבל זה לא לא קובע מה יהיה בסופה אז איך זה כן מתרחש נשאר פה איזה דילמה איך מפרשים את העניין עכשיו הרב מסביר את הדבר הזה הנה אחרי זה נחזור לירושלמי כן יש לנו את הירושלמי שאנחנו צריכים לחזור לשאלת החודשים אבל עכשיו הרם מסביר את העניין הזה הנה עיקר ההכנה של ראש השנה על כל השנה למה בכלל יכול להיות שבראש השנה אדם נידון על כל מה שייקרה כל השנה שזה לשון חזל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ראש השנה יוצא שלכאורה זה רק בארץ ישראל לפי הרב וזה דבר טמוע הרי זרותו של אדם קצובים לראש השנה ד ראש השנה איפה נכתב המילים האלה בבבל לא כתוב שבארץ ישראל מזונותיו של בן אדם צוים ל ראש השנה אז לכאורה גם בבבל זה כך א עכשיו הרב עוד לא דן שלפי החשבון שלו יצא שבבבל זה לא ככה עוד מעט נראה שמת זה לא לגמרי כך זה לא לגמרי לא כך אבל זה לא לגמרי כך יש איזה דרך ביניים שהרב מציע פה על פי ה נפטרים הרבה שאלות בכל הדיון הזה אבל לפני שתגיע לדרך הביניים אז רק נאמר ש ה נידונים מראש השנה ועד ראש השנה אז צריך להבין מה בראש השנה גורם שכל הקצבה של כל השנה מוכרע שם מה מה גורם לזה מה הסיבה ולמה סליחה הנה עיקר הכנה שב שנה כל שנה מפני שהאור עכשיו ה הוא מסביר את השאלה שלה למה זה כך הוא מפני שהאור של קדושת הנפש מאיר יותר כתחילת היצירה כעניין חדש ימינו כקד כלומר מגיע ראש השנה זה כאילו פתיחה חדשה חדש ימינו ככד יש שנה חדשה אבל היא לא סתם המשך של מה שהיה היא דבר חדש אז ממילא מתחילה ראשית כמו קדם שהכל התחיל אז גם עכשיו הכל מ מתחיל עכשיו אולי נגיד משל משלנו כדי לעזור להבין את מה שהרב אומר כאן תינוק שנולד ב dna שלו כבר נחקק מה יהיה גובו מה יהיה צבע שערותיו איך יהיה מראה הוא ועוד אין ספור עניינים שנמצאים בתוך הצופן הגנטי של ה dna עכשיו כשאדם ממשיך עושה כל מיני פעולות זה לא קובע את ה dna שלו מחדש יכול להיות שיש איזה טיפה השפעה החוקרים דנים הרבה בשאלות האלה האם יש השפעה מה היא מה משמעותה אבל וודאי שהיא לא מציבה את היסוד של ה dna זה ודאי לא משתנה אז היסוד של ה dna זה פעם אחת בחיים ברגע התרכבות ואחר כך זה לא יכול להשתבש לא ודאי לא שינוי יסודי יוצא שכשאתה מתחיל משהו אתה קובע את הצווי שלו אתה קובע את הזהות שלו מי הוא וזה מעלתה של נקודת הראשית נקודת הראשית הדמות מוכרעת אחרי זה אותו ראובן יכול לעשות יותר עבירות פחות עבירות יותר מצוות עוד יותר מצוות אבל זה אותו רובן שהוא יהיה שמעון זה כבר בלתי אפשרי לגמרי יכול להיות שראובן לפעמים עושה כמה עשה שמעון אבל הוא רובה לגמרי וזה המעלה של לראשית שאם יש באמת ראשית אז היא מכריעה את הצווי שמת ועד האחרית וממנה אנחנו מבינים שאם ראשית השנה היא נקודת ראשית אז מה היא השנה הזאת נולדה שנה חדשה עם dna משלה לכן גם רבותינו היו נותנים סימנים זה שהרב יצחק נותן סימנים בשנים טוב זה לא חידוש כל תורתו היא מלאה מ רמזים עליונים ומופלאים אבל זה ש הרבי נתן סימנים וכל כך הרבה תלמידי חכמים ואולי יותר מכל שרבנו הרב צודה נותן סימנים בשנים שזה וודאי לא מתאים לתורתו בכלל במובן הפשוט בכל זאת הוא היה נותן סימנים עכשיו אנחנו בסימן ת שנת פריצת דרך פריצת דוד הי אנחנו אומרים כל השנה הזאת שזה יוסף ודוד כאן נכון שיך בן סף בן דוד עכשיו בעזרת השם תהיה פריצת דרך פריצת דוד שיהיה אבל רבותינו לא נותנים סימנים כאלה למה איזה אינטואיציה עמוקה אלוקית של חכמי ישראל שלשה יש צוויון לכן מראש השנה ועד סוף השנה נידונים כל קצבת המזונות ביחד כי זה אופי השנה היא רשעה היא עשירה שנה ברוכה תלולה גשומה או חס וחלילה ההפך זה דין בשנה ומתי נקבת הדמות של השנה מתי נקבע האופי שלה ראש השנה וזה חדש ימנו כקדם כלומר אתה מחדש אותנו כאילו עכשיו ההתחלה ואז הכל כל ה dna מופיע עכשיו ולכן יש הגיון שבראש השנה כבר אחרית שנה מוכרעת עכשיו כמו שהשאלה איך אדם עובר את ההזדקנות בגיל 90 לא כל מחלה אבל תהליך ההזדקנות שעובר בגיל 90 נקבע ברגע לדתו עוד קודם תלוי ב dna מי איזה גיל יהיה לו קרה אחת זה נקבא בגיל מוד מוקדם של העיבור אז זה נקבע זה לא תלוי במה הוא עושה כמה ספורט הוא יעשה זה לא משנה זה לא אומר שלכמה וכמה דברים יש השפעה על איזה מרכיבים אל בסוף זה השפעה מעות מוד צבע העיניים בגיל 90 נקבע בגיל אפס על כן יוכל לראות בעין יפה איך ליישר דרכו כדכתיב השם באור פניך ילכו עכשיו הרב אומר עוד דבר אז לכן בראש השנה נולדה שנה חדשה ויש אור של כל הברייה של השנה הבאה וכשזה מאיר אז אתה יכול לעלות על ה כבת החדשה הזאת כפי האור האלוקי שמיר עכשיו לכן עבודת השם נקבת לכל השנה על פי האבו דזה בראש השנה לכן אומר הירושלמי פלא שהרב לא מביא את זה אבל מן ד דמיך ואנחנו פוסקים את זה להלכה נכון מן דמיך ברש דשת דמך כושת אז לא ישנים עד חצות למה לא ישים עד חצות מי שיש בראש השנה כל השנה הוא ישב האבודה עכשיו זה ככה אתה מתבר לתוך ה dna של כל השנה הזאת יש עכשיו אור או שאתה עולה על הרכבת בכתר או ב מחלקה הראשונה או שאתה עולה תפוס מאחורה של ה תכלית של הקרון האחרון אז על כן יוכל לראות בעין יפה איך לישר דרכו אל פי ש הוא לא חזי אבל מה זה חזי יש לנשמות שלנו יכולת לצפות את האופי של האור באור פניך ילכו זה סוד הפסוק שאומרים באור פניך ילכו שאנחנו הולכים באור פניך האור שמתחדש בראש השנה על כל השנה כולה ואין לם תאריך כזה בשנה זה פעם אחת זה ראש השנה והנה עכשיוו עכשיו זה תלוי גם בעבודה שלך כומר יש אופי לשנה מזונותיו של אדם קצובים לרש השנה ראש השנה ויש את האבודה שלך שכפי אם אתה נרדמת ואולי כאן העיקר זה נרדם בעבודת השם מאיפה יש ראייה בפוסקים שירדן זה בעבודת השם הולך בטל כי ישן דמי מה את אתה לא אתה לא נכנסת נרדמת אז אתה עלול לקבוע לעצמך לכל השנה שאתה בתרדמה לכן יש התעוררות טבעית בראש השנה להתגייסות גדולה כדי שזה יהיה חר ככה כל השנה יש משפיעים היום שמדברים על הפוס אפוס אפוס אנו מדברים על זה כל רגע וכל הקשר כל וצריך לדעת שלא בכל הקשר לאל שפוס יש אותם משקל אל בראש השנה זה א לה שפוס באמת כל ההשפעות של כל השנה זה פסוק וזה מאמרי חזל זה לא לקוח מאיזה אוד דקדוק שהוא אמת אבל בדרגה אחרת לגמרי כאן זה פסוק מפורש מראשית השנה ועד אחרית שנה ומ חזל מזו נתם שתם קצובים לעומת דד ראשת שתה וכולי ומכאן גם הנטייה הטבעית שלנו לאיזה התעוררות גדולה אפילו שאנחנו לא יודעים למה מה הזדכה זה הנשמות שלנו יודעים שעכשיו בא האור והעד כמה אנחנו דבוקים באור הזה זה לא לרגע זה משפיע על כל השנה עכשיו הרב אומר שתי אפשרויות מה קרה בראש השנה ולפי זה מה קורה בכל השנה על פי כל זה אז זה שני מצבים והנה הקבלה שאדם מקבל את עצמו להיות כל השנה הזאת שיבתי בבית השם זה לא שהוא הולך לשוק זה לא שהוא לא הולך לסקב הוא הולך לסקב שיבתי בית השם גם הסקב הוא שיבתי בית השם הוא אוהב את השם כל הזמן בכל הקשר והקבלה שאני רוצה כל כולי להיות שיבטי בבית השם כל ימי חיי כל לרבות מה אפשר להגיד לרבות יומים שאני לא עולה לרגל אבל היא הנותנת שהכוונה היא שאני לא עולה לרגל ובכל זאת שות את השם שאני כמו ברג ל גם בשרים אני שיבתי בבית השם גם בעסקי אז הקבלה יש לה שתי דרגות או שהיא באמת קבלה תקיפה ביותר וממילא היא נותנת ביטחון שבאמת היא תלך איתו לכל השנה או כבלה חלשה שאני לא יודע מה יקרה איתה בהמשך הדרך אומר הרב הכונה איא באמת נכונה ובטוחה מספיק שיכתב וייחתם לטובה בספרן של צדיקים והוא כבר שייך לגמרי לכל השפע של כל השנה לשוס כל הישועות של כל השנה הוא כבר דבוק בהם כי הוא קיבל אותם באמת הוא נעץ עצמו באמת בתוך באור פניך ליחו של כל השנה הזאת שעכשיו התחדשה הוא חלק מה dna שלה אז מספיק שיכתב חדב לתורה בסחן של צדיקים ויש בכוח רו ש השנה תקן כל השנה הבאה כולה והיא כולה מתקנת לטובה והוא לא צריך שום דבר יותר זה אפשרות אחת ואז מתקיים בו מראשית השנה רכית שנה אבל אם אינה כבלה כל כך בטוחה אז אף על פי שדינו נחתם לטובה לא יש לך חתימה קיבלת אתה צדק חזרת בתשובה עמדת בתפילה תפילה תשובה ו צדקה עשית כל מה שצריך אבל לא היה תוקף הנפש בשביל להיות לגמרי שרוי בתוך זה אז חותמים אותך אבל מכל מקום צריך עוד חיזוק בכל עת להוציא לאור צדקו אתה נכתבת בספרן של צדיקים בכוח יש להחתם מספרן של צדיקים בפועל וכבר הכל מוכן בחוץ כם ורק הזמן מגלה את זה או שאתה חטו בכוח עכשיו אתה צריך עוד מערץ כל הזמן שמנו לך כסף בבנק אבל כל ה זמ אתה צריך למשוך אותו זה לא מזומן בכיס יש אחד שבראש השנה קיבל מזומן על כל השנה יש אחד אומר לו שמנו אתה צריך למלא פה טופס וללכת לבנק ולקבל ערבות יש הרבה פרוצדורה עד שתתקבל את הכסף זה שני עולמות שניהם צדיקים שניהם קיבלו שפע לכל השנה כולה בראש השנה אבל אחד קיבל כש כל מזומן בכיס ואחד קיבל שזה בכוח על כן החילוק הזה בין כל השפע בכוח לכל השפע בפועל מתרץ פה הרבה קושיות כמו שנראה על כן נתן השם יתברך רש חודשים לישראל כלומר כשאנחנו לא זוכרים בראש השנה שהכל מזומן שהכל בפועל אז צריך מה שיאפשר לנו להוציא את זה מהכוח אל הפועל אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו עוד ראש השונה פרטי לכל חודש ראש השון ראש חודש יש לנו עוד פעם ראשית אז כל חודש אנחנו מוציאים את ה כסף מהבנק לאותו חודש כי מזומן לכל השנה אתה לא יכול לקבל אתה לא במדרג הזו וכל ראש חודש שופת קדושה שנקה לחדש כוחו כאין ראש השנה כלומר זה מנגנון ש הוא נמצא בכוח עם כל השפע אבל הוא מותנה וכל פעם אתה צריך לפעול עוד פעם התחדשות וראש חודש הוא הזמן לזה שזמן חדש נולד לא זמן של שנה אבל בכל זאת גם חידוש הלבנה הוא איזה חידוש והקדוש ברוך הוא נתן לך את כוח החידוש הזה כדי לחדש את התקציב מתוך התקציב הכללי של ראש השונה כשאין לך את זה במזומן הוא מחדש כוח בכל חודש להוציא לפועל מה שנגזר לטובה בראש השנה לכן גם ראש חודש הוא זמן כפרה לכל תולדותיו כלומר שוב יש בראש חודש איזה עשר ימי תשוב כזה יש יום כיפור קטן יש ראש חודש בכסל ליום ראשי חושינו כמו ראש השנה שהוא ראש חודש גם זה לבנה מתכס גם זה יום כיפר אז יש את כל האלמנטים של סרת ימי תשובה באיזשהי מידה בכל חודש אבל רק רק במובן של אבל אנחנו אנו מתפללים שתהייה הסכמה לטובה בטוחה ולא נהיה צריכים להוציא להור את המשפט מעט מעט שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הכל את כל השפע בראש השונה ולא נצטרך כל חודש לחדש אותו אז בשביל זה אני כבר רוצה לקפוץ ולסגור את המעגל כי הרב ד קור מכים לנו עוד מעגלים עכשיו לפני שהוא פותח עוד מעגלים אומר מה זה שעלו עם שמות החודשים בבית ראשון בראש השו קיבלנו לכל השנה כולה מומה זה ארץ ישראל יצאנו לבבל לא קיבלנו כל השנה כולה אין לה את הכוח הזה אז מה קיבלנו רק בכוח ולא בפועל אז כל חודש צריך התחדשות אז צריך לקרוא לו בשמו הוא בל אופי כשהיינו בארץ ישראל לא היה אופי לחודשים למה כי לא צריך שהחודש יפעל עוד פעולה ראש השנה פעל את הכל אז ממלה לכל חודש אין מהות ייחודית אז דווקא מפני מעלה זה שרגה בתירה מפני מעלת האור ה ד של ארץ ישראל ושל ההבטחה על השפע לכל השנה כולה כפשט הכתוב שבארץ ישראל ני השם אלוקיך בא מראשית שנה עד אחרית שנה אז מה ראש חודשים ראשון שני זה הכל מספרים בתוך הסיפור הגדול אבל הם לא לא סיפור עצמאי אוטונומי הם לא מרכיב שעומד לבדו אז אין להם שמות ואחרי זה הרב אומר וגם המלאכים זה כך המלאך הוא זה שמוציא לפועל את השפע האלוקי כל מלאך לפי מה שהוא ממונה עליו אבל אם השפע אלוקי הוא ניתן על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו עני השם אלוקיך הוא בעצמו נותן את הכל אז אני לא צריך שו מלאך יפעל את פעולתו הפרטית אז לכן אין לו שם כי האור האלוקי כל כך גדול שהיחיד תפלה אליו אבל אבל כשירדתי מהמדרגה הזאת והאור הכללי לא מאיר אז אני צריך שיהיה גם הוצאה לפור נוספת וזה המלאך עושה לכן אנחנו צריכים להתחנן להשם שהמלאך יוציא לנו זה לפר ממש דברים נפלאים עכשיו הרב רק מסביר את העניין הזה באריכות את מה שאמרנו והוא בשביל זה אומר עוד עוד פסוק הפסוק הזה בעצם חוזר על מה שאמרנו למילה תשימו לב באור פניך ילכו המילה אור חוזרת עכשיו והוציא כאור צדקך ומשפט צהריים כלומר יש להוציא את הצדק בשני אופנים או כאור או לא כאור להוציא צדק זה לא להוציא לא צדק יכול להיות שיצא צדקך לא עם אור ויצא צדקך כן עם אור מה אלטרנטיבה ל אור ויצא צדקך כנר הרב לא כותב את זה בפירוש אבל זה לכאורה מה שהוא מתכוון יש יצא כאור ויש יצא כנר אחרי זה הוא אומר משפטיך כצה יש משפט שיוצא כצוהר ויש משפט שיוצא כ הבוקר הבוקר והנר זה כשזה רק ב בכוח ולא בפועל כמו שנראה עוד רגע את הפירוש והצהריים והאור זה שכבר הכל מעיר לגמרי שאור הכוונה אור גדול לצהריים הכוונה אור תקיף אבל נר הוא אור קטן ושחר זה רק ההתחלה עוד אין אור תקיף אז הוא יצא כאור צדקך ומשפטיך כ צהריים הכוונה שבארץ ישראל האור הוא גדול כל כך שבכלל לא צריך כלים להוציא את זה לפ הכל כבר בתוקף וזהו והוציא כור צדקך ומשפטיך כ צהריים שהשחר הוא מאירו בה מעט מעט מה זה מעט מעט חלקים חלקים לא כל האור מעיר בבת אחת זה תלוי בפרקי הזמן כל שעה יש עוד אבל הצהריים אורו תקיף מאוד ואז הוא מאיר את כל צהריים מאיר את האור את הכל בשווה נכון בשחר אז יש המון צל בערב יש המון צל אבל בצהריים הכל מאיר אין חלוקה בכלל למרכיבים מרכיבי משנה הצהריים הור תקיף מאוד ואם הקבלה כלומר עד כאן זה אם הקבלה היא תקיפה אז יש אור ויצא כאור צדקך באור פניך ילכו וצדקתך קצורים אז הכל מעיר ואני לא צריך עוד משהו שיוציא את זה לפועל אחר כך אבל הכבה של רש השנה היא מסופקת אז הקדוש ברוך הוא מניח את המשפט חטו בכוח לא נותן לך מזומן והיינו שיהיה צריך בכל חודש לחידוש זכות כדי לזכות באותו החודש וחלקו הקצוב לו בראש השנה וכאן הרב אומר יש פה שניים בעצם החלק צוב בראש השנה כל הזנות של אדם קצובים לו ראש השנה וראש ה אבל אם זה נקצב לו באופן של בכוח ולא בפועל אז הוא צריך אחר כך בכל חודש להוציא זה מהכוח על הפול יש לך עוד שלב יש סעיף בתקציב המדינה לעמותה פלונית כסף אז יש לה את זה בבנק לא ה היא צריכה עוד הרבה עבודה עד שזה יהיה בבנק כן חלק שפרים לא מצליחים או שהשר לא אוהב אותם הם עושים עושים עושים סף הכסף לא מגיע אעז זה שנתנו לך שפע זה לא אומר שהוא כבר בידך הוא עומד לרשותך אם תוציא את זה לפ כל שנה בתקציב המדינה יש היום המון דברים שלא זה וחוזרים וצה אז הקדוש ברוך הוא מניח את המשפט חו בכוח והיינו שיהיה צריך בכל חודש לחידוש זכות כדי לזכות באותו חודש בכלל קוח קצוב ראש השנה אבל כשהקבוצה נפסק הדין לגמרי בכל כוחו או בפועל בראש השנה עצמו על כן אנו מבקשים שתוציא כאור צדקנו זה תפילות ראש השנה נכון ותצא כהור משפטנו היום קדוש מה זה כאור כמו הצהריים שזה יהיה במזומן שתוציא כעו צדק פירוש לא לא נזכרתי אולי יש יש כאור צדקנו בתפילות ראש השנה מה זה אמרתי אבל כאן הרב כותב כאו צדקנו מה כן אז אולי אולי נוסך אשכנז יש פה מישהו נוסך אשכנז טוב פירוש שיהיה כאור שאינו רק לפי שעה כ זה מריד ן שיהיה כאור שנו רק פישה כך צריך לקרות אתזה לא שיהיה אור שהוא רק לפי שה אלא שיהיה כאור שאינו רק לפי שה אלא כל הזמן ביחד כ דברין על פסוק ותורה אור למה מה זה תורה אור על שמגין גם באדנה דלא הסיג בה נר מצווה מצווה באדנה בזמן שהוא עוסק במצווה מגנה ו מצלה בתן זה לא הסיק ב לא מגנה צ אבל תורה בין בדני בין בלא דני מגנה צלה אז זה תורה אור מפני שהיא למעלה מהמרכיבים הפרטיים של המציאות אז הם ראה את הכל בשווה זה הורה תקיף ומשפטי צהריים לא כשחר שצריך עדיין אה אה הוא פשוט הוא חוזר לפסוק זה זה הפירוש על כן מבקשים שוצי קרו צדקנו כמו המשפט צי קור צדקך עכשיו הוא ממשיך את הפסוק ו משפטנו כצה לא כשחר שצריך עדיין להתגבר על ידי קדושת כל ראש חודש אז זה היה בארץ ישראל רגע איפה אנחנו עכשיו כמעט בסוף טז וואו ט את עיקרי הדברים ראינו אז עכשיו נרוץ יותר מהר כי יש פה עוד חידושים אין רגע בלא חידוש אבל א מה לא לא לא אחרי זה הוא עושה את החשבון עושה את החשבון השאלה שלך מופיעה בהמשך ומפני שקצת היה צורך לזה תמיד תמיד היה עוד צורך ש התפילה תהיה לתת לזה תוקף גדול למרות שזה ארץ עני השם אלוקיך בא אבל שזה יהיה עד הסוף צריך בכל זאת תוקף מיוחד היה עניין חטאת ראש חודש כי לערבב את השטן כן צ משתלח ובוב את השופר כלומר ראש חודש היה תמיד אז שזה יהיה לגמרי בפועל זה אי אפשר אז לא צריך בכלל ראשי חודשים אז באמת כל גם בארץ ישראל כששם מ ראשית שנה חי שנה עדיין יש רש חודשים ובראשה חודשים עדיין יש גם את יום כיפור וגם את ראש השנה הכל חוזר מה שאמרנו קודם זה פרק ד רבי אליעזר וראש השנה שהכל זה שייך לראש חודש גם כן אז עד כאן להבין איך עובד ראש השנה בכלל עכשיו לפני שהוא חוזר לשאלת החודשים והמלאכים שאנחנו כבר הגדרנו אותו מאוחר והסברנו הוא חוזר לרשע בתחילתה לפי הסברו שמה ההסבר של הרב לראשה בתחילתה דבוק בכלל והנה כוח הביטחון הוא רק אצל הרבי לפרט לא יכול להיות ביטחון כמו שבאר בעקידה על דבר קריטת הברית שאף על פי שהיחיד חופשי בבחירתו מכל מקום הרבים הרי הרבים הם כמוכרים להיות וקים בשם יתברך זה סברה רלית שמרל חוזר עליה הרבה נמצאת בהלכות תשובה ברמבם עעל הקושיה למה הפסוק אומר ועבדו וינו אותם אז יוצא שמי גזר ש המצרים יענו את ישראל הקדוש ברוך הוא אם כך זה לא בבחירה אז מה זה חריזה זה אשר עבו דודן אנוכי רץ הרמבם לכל מוסטפה במצרים אם נגיד שהיה שמה איזה סטפה אז כל אחד היה לו בחירה אם לשעבד את ישראל אבל המצרים כאומה להם לא היה בחירה וכאן הוא אומר שה הברית שנחתה בין ישראל בין הקדוש ברוך הוא לישראל נחרתה עם האומה כולה אבל לא עם כל יחיד האומה ודאי מנצחת בדין אבל חי יכול להיות שלא לכן לאומה יש תוקף עצום של קריטת הברית יש ודאי יש ביטחון למה אנחנו הולכים עם בגדי חג בגלל ניצחונם של ישראל ישראל ודאי יצים זכאים בדים אז יוצאים בשמחה על כן כל מה שיכלול אדם עצמו יותר בכלל הרבין יהיה כוח קבלתו עד כמה אני מקבל על עצמי להיות מעורה בתוך השפע שהוא כבר יהיה שפע בפועל כוח כוונתו יותר ברור ויהיה יכול להיות נידון לטובה על כל השנה כולה אז זה תלוי במה ברשה בתחילתה שאמר אז ממילא כל שנה שרשה בתחילתה היינו שאנשים דבוקים בכלל אז ממילא היא מתעשרת עד אחריתה מראשית השנה אם דבוקים בכלל בראשית השנה אז ממילא זה עד אחרית שנה בלי צורך בראשי חודשים שחד שול זה לחודש זה לכל השן כולם מרקה אחת בפועל אף על פי שתמיד יש צורך קצת בראש חודש אבל הוא לא אוטונומי זהו אן זה התעוררות בלבד והנה כוח השפע כשיורד מעת השם יתברך וניתן למלכו עושה רצונו שהם אלה שפועלים בפועל מיכאל צר של מים גבריאל צר של אש הם הפועלים את הכוחות בעולם הזה להגיע ליד הזוכים בהם גם כן תלוי במעשה שגרם הזכות של השפע אם היה המעשה שעבר או כבלה ברורה ובתוכה אז הדבר נמסר ליד שליח בתוקף גזירה שיגיע לייד המקבל ואי אפשר לחר כלל כלומר המלאך נותנים לו את זה אומרים לו תן זה סגור גמור חתום תעביר את הכסף תעביר את השפע אבל אם הקבלה מסופקת קצת אז דבר נסר די השליח אז יש לו מרחב שיקול דעת אז הפקיד מקבל מכב שקולד תראה אם הוא באמת יש תקציב בשבילו אבל תראה אם הוא עמד בכל המשימות מילה את כל ה תפסים עמד בכל התנאים אז אם כן תיתן לו ואם לא אל תיתן לו אז למלאך יש כוח להחליט אם הוא מעביר או לא אבל אם הקבלה מסופקת קצת אז הדבר נמסר להות שליח אבל עדיין צריך להיות נידון בכל עט אם לא הוריד אליו שפע או לא לפי מעשו המתחדשים על פי קבלתו אם הוא ממשיך להתנהג כמו שהוא קיבל אז הספק עובר לבד ומגיע לו אבל אם אחרי זה הוא מתחיל לזייף הופה אז מודדים אותו אתה קיבלת ככה תה עושה ככה זה לא מגיע לך אתה עמותה אתה אמרת שתיתן אל מנות תמחוי לל עניים כל יום בארוחת הצהריים הבא השליח לבדוק אם התקציב הוא רואה שאתה נותן רק 500 א תן לך רק חצי התקציב שאומרים שכל מצוה מוריד ש לעומת ראש השונה לפי זה זה ככה תב שאלה אחרונה אנחנו לא נותנים מקום לשאלות הקבלה זה חלק אינטגרלי מהש ש הקבלה זה שקבלת השייכות לשי בית השם זה זה מה שהסבר עד כמה אני מקבל עלי להדבק בשפע של של בור פניך ילכו הלאה עכשיו הרב על פי זה מתרץ וח בזה קושית הטוס פק עד ראש השנה שאנחנו פוסקים שמזונותיו של אדם קצובים לראש השנה ד רש השנה אז מה אתה מתפלל באמצע השנה דנן מצלי קצרי על מחלות אבל אם אדם נידון כבר אם הואה חולה בריא חי אומת בראש השונה אז כשאחד הוא חולה מה אתה מתפלל זה נגמר הרי זה נפסק בראש השנה זה קושיית התוספות ולכן הוא שואל אם כן הוא כמן דמר אדם נדון בכל יום ולא בראש השנה את אומר לא לא לא לא שתי דרגות דיון בראש השנה הוא דן האם בכלל יהיה לו שפע בכוח ואחרי הוא נידון עוד פעם האם יהיה הכוח יצל הפועל ראש אם כן למה אנחנו מחזיקים את ראש השנה ליום דין אם זה אדם נידון בכל יום כאילו הטוסט יוצא מנקודת הנכה שאו שקיבלת או שלא קיבלת אין באמצע רב אומר לא יש קבלה למחצה קבלה בכוח ולא בפועל אבל באמת הוא שעיקר הדין בראש השנה העיקר הוא בראש השנה ועל פי כתו נגמר הדבר אבל מה נגמר א אלא שאם הייתה הכבה מספקת אז הוא נגמר בכוח הכל כבר נמצא בבנק נידון בכל יום לפי מעסו של אותו יום לפי שהקדוש ברוך הוא מנהג את למו לפי מסב בני אדם בהווה לא על פי ידיעתו יתברך הוא יודע שהוא קיבל ויש לו אבל הוא בודק עכשיו מגיע לו ו הוא נוהג איתו על פי ההוה כי אולי במדרגה שבראש השנה כבר הכל בפועל מראשית עד אחרית והנה כוח קדושת אחדותם של ישראל הוא קרוה הוא בארץ ישראל עכשיו הרב חוזר לירושלמי אנחנו אמרנו ש בעצם עוד קודם הוא חוזר לפסוק למה עיני השם אלוקיך בא מראשית שנה ועד אחרית שנה מפני ששם באמת אדם יכול לקבל בתוקף על ידי מה שהוא קשור באמת לכלל ישראל ולכלל יש ברית כשאדם מתקשר לכלל זה לא משה אני רוצה בגללי או בגלל המפלגה שלי או בגלל המגזר שלי בגלל החברים שלי שהם הצודקים בכל המחלוקות בעולם כן אבל הם רק אני רוצה בגלל שכלל ישראל הוא דבוק בשם עם כל השיק מות רונים והיהודים וכ כולם מאיזה סוג שיהיה אני לא רוצה מכוח האישי הפרטי לא שני ושלא של קבוצתי אלא ישראל אשר בחד פעה מצד עצם היותינו בנים למקום כעם ישראל ובזה שותפים כלל הציבור צדיקים נונ ורשעים שידוע שזה רשי ציבור רשי טב הציבור רב צודה חזר הרבה זה לא שהוא אמר אין רשעים כל אחד והאמת שלו כל אחד מה שהוא תורם לא לא לא מה שהוא אמר בכלל בכלל מה אמר רבנו הרב צודה יש צדיקים בינוניים ורשעים אבל ציבור זה כולם ביחד זה לא מפקיע מרש ים את רשותם כשאתה בא אחר כך לראות מה צריך לתקן צריך לתקן רשות אבל כשאתה בא לזכות רק מכוח הברית שקרה לכולם קרטה בין לאלה ששומרים ולה שלא שומרים ישראל אף על פי שחטה ישראל הו ורק מתוך הדבקות לכולם ושום שיקמה לא בחוץ שום איהוד לא בח בחוץ שום אארון לא בחוץ כולם כי זה לא מצד הפעולות אלא מצד הברית הכללית הסגולית של האומה מצד זה יש את תוקף הברית שמה זה לא בחירה זה סגולה אלוקית מצד זה אני רוצה ומצד זה אני אחד עם כל ה רשעים באותה מידה כי זה לא על פי המעשים אבל את הכוח לזה יש דווקא א ישראל רק להתקן אתכם אנחנו בארץ ישראל והנה כוח קדושת אחדותם של ישראל יקראו בארץ ישראל שרע ל הגלות כתיב והפיץ השם אתכם הגלות זה שאתם נפרדים שאנ חנות בשלמות על כן נקראנו ש פזורה בגלות אבל כשא אנו בארץ ישראל נקראים אנו עדר השם יש הבדל בין מצבנו בחוץ לארץ שאנחנו בפיזור נפוצים לבין ארץ ישראל שאנחנו אחד גם אלה שאומרים אני לא אח שלך אז מה מי שאל אותם מי התייעץ איתם מי מתחשב בדעתם בטח שאנחנו כים צ ד בשמיים ואם הם בארץ ישראל זה לא רק שאנחנו וכים יכול להיות שאפילו מחר ניפגש במילוים איתו עם בנו עם בן בנום כאןו שם בסוף ומי כמ ישראל גוי אחד בארץ בארץ אנו כחד בארץ הם נקראים אחד מיח ישראל גוי אחד בארץ נקראים נודר השם בקיבוץ ואחדות וכוח האחדות גורם ביטחון הקבלה שמקבל עליו זה שאני מקבל עלי עכשיו להיות שיבטי בבית השם זה לא בגללי זה בגלל שבנים אתם השם אלוקיכם בן עושים רצונו של מקום בן לא עושים רצונו של מקום אנחנו בנים אז ממילה מצד זה ד השבתי את השם ועד כמה שאני נקשר לזה אז ככה הברית הכללית מהירה גם את האישיות הפרטית שלי וכוח האחדות גורם ביטחון הקבלה שמקבל עליו כי עניין ברית ש רבים בטוחים הם על כן כשהוא מבטל את עצמו בכל דרכיו אל הכלל אז לא אני עומד לבד דינו נפסק על פי מידת הכלל שקבלתם תוחה וכיוון שהקבלה בטוחה של הכלל הכלל ודאי קיבל על עצמו להיות רעיה לדוד אין לו בחירה אחרת סגולי זה ברית על כן נידון בראש השנה עד אחרית שנה ואין הדבר צריך מיתון בדין חדש והנה עיקר הגלות היה בשביל שנשבעת השלום נרוץ את סעיף יח והנה עיקר הגלות למה היה הגלות בשביל שנשבעת שלום שהרי חבור עצבים אפריים כלומר אפרים הוא מחובר אף על פי שהוא עובד את העצבים אנח לו בעיקר גלות בבל שלא היייתה ממנה גאולה שלמה היה מפני חסרון האחדות והתקלות למה לא חזרנו מבבל לגמרי כי לא היו אחדות שהרי דרשו חזל בפרק מה דיומא אם חומה הי נבנה עלי טירת כסף ואם דלתי נצור עליה לוח ארץ אז הגמרא דורשת אם חומה שהיא סגורה לגמרי וכולם מכונסים בתוכה אז זה כסף שהוא לא מתקלקל אבל אם דלת חלק בפנים חלק בחוץ לא כולם התכנסו בפנים ארץ ישראל אז לוח ארז שהוא מרכיב אזה לא זה לא מחזיק מעמד לכן גלות בית שיני לא החזיקה מעמד כי לו כדלת ולא כחומה לא כולם יתכנסו לארץ ישראל שאם היייתה עלית ישראל כחומה ובאחדות גמורה היייתה מתקיימת ומפני שרבים לא עלו בטל נותנו רבים כח האחדות והנה נודע שגדר השם נקרא כל דבר על שם עיקר פעולתו איך קוראים לו על שם מה ש דמותו במיוחד מה הוא פועל בעולם ראובן הוא פועל ראובן נכון שאנחנו אולי לא יודעים בדיוק אבל אנחנו יודעים שהשם הוא המהות של הדבר בכל זמן שהייתה קדושת אחדות שורה כמו בזמן בית בניין בית ראשון שכבר האינו דיברנו על זה חלה הקדושה שכל אחד היה כלול בכלל ונמצא שלא היה צריך בכל חודש כוח מיוחד להוציא לדור לא השפע נגזר בראש השנה א שמצד כוח ראש השנה היה בא בכל חודש בזמנו כי ראש השנה גזר על כל חודש להוציא את זה לפעל בלי עיקובים בלי שיקול דעת על כן לא היה שם מיוחד לכל חודש כי לחודש לא היה שמחו משלו אז הוא לא פעל אם הוא לא פעל נו שם אבל משלנו מבבל כדלת וחות נשבתה בעוונותינו הרבים צריך כל חודש כוח מיוחד להוציא ור שפע נגזר על פי הקבלה התובה זה ראש השנה מפני שמצד יחידו של היחיד העניין מסופק על כן לנו בידם שמות פרטים כל חודש כי עכשיו חייבים את זה כי זה רק בכוח מה שיש בראש השנה וכמו כן שמות המלאכים שכל זמן שהייתה אחדות גדולה היו מלאכים מוכחים להגיע שפע הטוב להגיע להביא אותו ולא היה צריך לבקש רחמים שהם ו יסייעו למנית זכות על הורדת השב שבדם על כן חכמים הקדוש ברוך הוא כן שהם יסייעו על כן לא היה צריך שמות פרטים לכל מך לפי עניינו רק מצד כללות עניינם שם שלוחי השם יתברך אבל בבל לוי בן אדם שבות מלאכים מפני שאחרי שנמסר בן אדם צריך להיות נידון בבית דין של מטא אם לאוריד את תובה לחדול חס וחלילה ונעשה להם כישור ד המלאכים בפרט עד כאן להיום השאלה שלך זה בדיוק ההתחלה של האות הבאה הש