לפנות אל ה' בגוף שני | דביר גלסר | ערב השקה 'לעבור את הגבול'

[מוזיקה] אני רוצה עכשיו להגיד כמה דברים לגעת ככ בשלוש נקודות סיום מהתהליך של הספר ואחרי זה איזהשהו משהו רעיוני לשתף כם בו קודם כל להגיד שזה באמת לא מובן מאליו שקרה הדבר הזה אניני הולך עם ההרגשה ש שעשיתי איזשהו מאמץ איזשהו עבדתי על משהו באמת באמת לא ידעתי אם זה ייה רצוי לפני השם כאילו אם הוא אם הוא יזרום לי אם הוא יתן לי צ'פחה יפרגן ו מן תחושה כזאתי של כמו קין ואבל ששניהם מכינים משהו ומשקיעים מקריבים את מנחתם ואל אחד הקדוש ברוך הוא שואל וחד א אל כן חתו לא שם זאת אומרת זה לא מובן מאליו ו וזה משמח מאוד ההרגשה הזאתי ש שכן מעשים רצוים ולכן באה גם ההודעה ונראה לי שזה קצת מה שקורה כאן סוג של גם מסיבת התודעה ע האור הזה שמתג בעולם נראה לי שחלק מההודעה זה גם שיתוף אז הייתי רוצה להגיד איזה כמה שלוש נקודות סיון מהמסע הזה שהספר עבר אחד זה הוא התחיל בבית מדרש פה למלה שת המתן זה חבורה שחלק ממי שנמנע עליים ם כאן ובמקרים ככה כמו שכתוב בקדמה של הספר הולכים עם ארוחת בוקר בהובלת אהרון ברנשטיין שנבצר ממנו להגיע לכאן הערב אבל לגמרי כל הקרדיט הוא אליו מגיעים ככה ומתופפים מסביב לשולחן ומסתבר שאפשר להת לא רק בשעות הקטנות של הלילה גם גם על הבוקר לפעמים זה עוד קשור ללילה מהצד השני שלו אבל גם על זה אפשר לדבר על הקדוש ברו הוא וזה גם נותן הרבה הרבה צבעוניות חדשה זה נקודה אחת נקודה שנייה זה אפילו עוד יותר קרוב לכאן זה ממש פה מאחורי הקיר הזה יש את הספרייה של ישיבת רמתגן ש שעות על גבי שעות ככה או למסך של מחשב שכבר העיניים להיות א מרקדות כאלה א שאלות על שאלות של עבודה והרבה חווייה מצד אחד של כזה ווואו אני עובד על זה כל כך הרבה אבל שיצא מזה משהו וא איזשהו חלום כזה ש שמסנן לעבודה ומצד שני גם הבנה שממש ממש יכול להיות שזה פשוט יהפוך להיות ישאר כקובץ בדרייב באיזה ענן ולא יקרם זה שום דבר ממשי ושלף לכם ב ב החווייה הזאתי ש שיש בה מצד אחד רצון ומצד שני גם חשש ופחד לחלום א ולהאמין נראה לי זה דברים באמת קורים כמו שאמרתי קודם זה ממש סמח נקודה שלישית מהמסע יש באמת הרבה הרבה נקודות זה מסא של יותר משש שנים א הרבה נקודות הרבה אנשים א נקודה אחת שיש בה גם איזשהו פן אישי שרציתי לספר לכם עליה ש כשהספר כבר היה יחסית קצת יותר מגובש אז החלטתי ללכת לרבט שטיינזלץ להראות לו את הספר והרב שייז כבר היה בתקופה יחסית של הרוב ימו א הוא כבר לא היה מסוגל לדבר הוא הבין לגמרי והוא הוא לא היה מסוגל לבטא את עצמו והחלטתי ללכת אליו עם ה כתב יעד המודפס א ככה ממש התרגשתי וקבעתי פגישה ו בבוקר לפני זה טבלתי ונסעתי לירושלים עליתי לירושלים הגעתי למכון של סיילס ונכנסתי סר חכיתי בחוץ ואמרו לי להיכנס וממש פתאום תפס אותי רעד כזה ואמרתי וואו איך אני נכנס ו נעמדתי בכניסה ממש פשוט קפאתי ואני רואה את החדר ככה עמוס בספרים ו ושולחן עץ כבד עם כל מיני רשימות ודברים ברב שת זה יושב על הכיסא ככה מתעסק בזה משהו כ שם לב שנעמדתי מתי שהוא הרים את העיניים ו גם היתה הסיטואציה היייתה מצד אחד מוזרה ומצד שני מיוחדת בגלל החצי אתריות הזאתי שבאתי להראות לה את הספר ולשתף אותו ולספר אותו והוא לא יכל לבטא את עצמו טיפה בהבעות פנים אבל אפילו לא ב לא יותר מזה והתיישבתי מולו וסיפרתי לו גם על עצמי ו גם על הספר שאני עובד עליו ועל איזשהו רעיון שככה בפרק השמיני והתשיעי שלא הייתי בטוח שזה מה שהרשה מתכוון וככה לוודא שזה עומד ב בחוקים א וגם סיפרתי לרב מה הזכרתי שיש שהרב עצמו מוזכר נ עצמו מוזכר בספר מ שרוצה במ 34 ישם סיפור ככה סיפרתי עלו הסיפור ואז פתאום העיניים שלו אורו והוא חייך כ ושימח אותו ואז בסוף השיחה אז אמרתי טעיתי לעצמי כזה ללכת אחורה ללחוץ ל את היד והתקרבתי אליו לחצי את היד וציפיתי הוא היה ממש כבר תשוש הזקן ולחיצה רפה שהוא החזיר לי ורב סנז תפס לי את היד ולוחץ עליה חזק חזק מקרב אותי אליו פותח את העיניים שלו החו כחולות כחולות כחולות ובלי מילים שהוא לא יכל להגיד פשוט ככה מסתכל עליי לתוך העיניים שניות ארוכות של מבת שאני הרגשתי כאילו שהוא עוטף אותי ואיז שהיא עמירה כזאתי של א שמחזקת שממש נותנת כוחות נו ואז הוא רפה ונו הלכתי אחורה וכולי נסער ונרגש מהמפגש הזה זה ככה הנקודה השלישית ש רציתי לשף אותכם בא שהיא היייתה לי גם משמעותית בדרך הזאת א אני רציתי להתייחס לרעיון א מקצרה ש גם מהספר וגם שחשבתי עליו לאחרונה א מופיעה איזשהי שורה שתכף אני אקרא ולפני זה רציתי להגיד את זה שעמדתי השבוע בית כוה וחשבתי תוך כזה שאני תפס טרמפים ברוח הקרה שכנו חווינו את הסערה הזאתי חשבתי יום חמישי תכף מגיע ומה אני אגיד א אז אמרתי טוב אני לא אחשוב איפה אני מונח בעבודת השם מה היחס שלי לעבודת השם מכוניות עוברות ולא צרות והמחשבות שלי קצת אני מרגיש ש רכות סחור סחור ולא מריות ו אני שאל את עצמי איפה איפה אני ביחס לבוד את השם מה יש לי להגיד על זה ופתאום מקטה בי ההכרה ש שמשהו מפוספס שאני לא במקום א שאני לא לא שואל את השאלה הנכונה ו לא קורה את הסיטואציה נכון כמו שתם מכירים את זה שמישהו נכנס לנכנס למכולת רואה איזה מישהו מסדר את המדפים של הקטניות ואומר לו סליחה תגיד איפ פה בעל המכולת זה אני אה זה אתה כאילו כזה שניה לא הבנתי את הסיטואציה נכון אוקיי שלום עכשיו אני יכול לפנות אליך וגם גם בחבה שלי עצם הניסוח של השאלה איפה אני מונח בעבודת השם מה היחס שלי לעבודת השם היא תפיסה לא נכונה של ה של הסיטואציה של המציאות שלי וזה זה ממש שינוי קרתי של של שאלה צריכה להיות איפה אני מונח ביחס אליך זאת שאלה אחרת לגמרי לפעמים זה מרגיש כאילו כאני שואל איפה אני מונח ביחס לעבודת השם אז עבודת השם זה דבר זה דבר רחוק הכזה עבודת השם כאילו יש איזה שם כזה שאיפה אני ביחס אליו ולשאול אפה אני ביחס אליך זה שאלה אחרת [מוזיקה] לגמרי אני אקרא את המשפט האחרון של הפרק האחרון כשיושבים עעם ספר ביד וקוראים מילים שעוסקות בקדוש ברוך הוא ואומרות שכל דבר בעולם הוא רצון השם כדאי סתכל על עצמנו ולהבין שהקדוש ברוך הוא רוצה שנקרא את המילים האלה הקדוש ברוך הוא נוכח כאן ממש עומד עכשיו מעבר לכתף שלנו ושואל אותנו אם אנחנו מבינים סוף סוף שהוא מדבר אלינו עכשיו כן ממש עכשיו זה שינוי שינוי נראה לי משמעותי בחווייה ב תודעה וממש כשעמדתי שם בטרמפיאדה אניני הרגשתי שפתאום פתאום משהו אחר באמת בחווייה שלי שהיה משהו מרוחק משהו זר בשאלה כל הזמן איפה אני ביחס לאבדת השם להגיד איפה אני ביחס אליך וא אוקיי אז כשיש כשיש חבית נוכחות חווייה של נוכחות אז מה בדיוק אז מה אז השאלה שאני שואל עצמי על מה שקורה סביבי שאני שואל את עצמי למה מה שקורה סביבי קורה סביבי הופכת למה אזני נהית מה ובמקום לשאול למה כמו שיש ספר יש פרק בספר שקוראים לו במקום למה מה אני שואל מה מה שקורה כאן אומר לי אם אני נמצא בתודעה של נוכחות שהקדוש ברוך הוא כאן לא איזה משהו רחוק איזה למה שסיבה נעלמת שצריך לחפש אותה אז אז פתאום אומרים לי דברים פתאום כל ההתרחשויות שמסביבי זה בעצם התלחשויות יש כל מיני לחישות שבעולם לא רק התרחשות ואז אני יכול להקשיב לה ו אז כשאני מקשיב לה אז אני יכול לשמוע דברים ומעבר לחווייה הזאתי של הנוכחות שמביאה להקשבה נראה לי שהדבר ש משמעותי ש הופך את זה למשמעותית זה זה שעושים עם זה משהו זאת אומרת עכשיו אחרי שאני יכול אחרי שאני בחווייה ש אני כאן והקדוש ברוך הוא נוכח בסיטואציה ולא נסתר אז מה אני עושה עם זה בפועל ולזה חשב שיש שני כיוונים יש בשביל לדעת מה הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אעשה זה ש התורה של בכתב ששם זה ממש ערוץ שהוא מ שהוא פנה אלינו ופונה אלינו ואומר כל מיני דברים שיש לעשות זה דברים ר או חוקים מעשיים ובדרך כלל אם מול התורה שבכתב מעמדים את התורה שבעל פה אז דווקא לאום מה שאמרנו אפשר להגיד שבעצם יש את התורה שהיא בעל פה זאת אומרת התורה כתובה גם כאן כמו שאומרים שהקדוש ברוך הוא כל הזמן כותב את התורה שבכתב הקדוש ברוך הוא גם כל הזמן כותב את העולם העולם זה גם סוג של תורה שהקדוש ברוך הוא כותב לנו כל הזמן פה היא כתובה על פה היא כתובה על הסטנדר היא כתובה על על העצים שבחוץ היא כתובה על זה שאני פוג פגש חבר על דינמיקה בן אישית והיא והיא כתובה על היא נאמרת אליי דרך סיטואציות גלובליות וכלכלה בינלאומית מהדברים הכי קטנים ו הדברים הגדולים זה זה רעיון שאני חושב שהוא ממש יכול להשפיע על ה על החיים שלנו הואילה קצת גדולה וברעיון הזה אני לא בטוח שיש חידוש ובעצם גם לא בטוח שבספר הזה כולו יש איזשהו חידוש בסוף יש חוויה כזאתי שהרבה פעמים שאני שמע רבנים מדברים אז בסוף הרבנים אומרים את אותו דבר ו והאמת הי שזה שאולי זה צריך להיות ככה ושלא רק בסוף כל הרבנים אומרים את אותו דבר א בסוף גם גם כל האנשים הדתיים ואנשים שצועקים אלי מהצד השני גם הם בסוף אם אולי נקשיב קצת יותר טוב נראה שהם אומרים את אותו דבר [מוזיקה] ו בעצם יש האותו דבר הזה הוא הוא הדבר האחד ש שמנסה לעבור אלינו שהקדוש ברוך הוא מנסה להגיד לנו בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבפה ולהגיד שיש איזשהו דבר אחד בשפה של ה של הרשא של הזוהר של ואלוקים כל אחד ובאמת כן יש בזה חידוש לעומת התפיסה שהיא היייתה נהוגה בעולם המון המון שנים תקופה ארוכה מאוד של זה שלא כל אחד שאנשים משתחוים לעצים ולאבנים זאת באמת הייתה החווית חיים שלהם שלא כל אחד זה שאנחנו היום בחוויה כזאתי שכל אחד זה התקדמות ו ולבי ואני מקווה שנגיע ל אולי לדרגה שהיא מעבר לזה שלא רק נצטרך לפרשם את ההתרחשויות בתור התלחשויות שממש נשמע את הדיבור של הקדוש ברוך הוא זה שלב ש אולי יש לנו כברה דרך אלי אבל אבל אנחנו כנרה בכיוון ונראה לי שהשלב הזה יכול להיפתח אלינו אנחנו יכולים לשמוע את התדרים האלה שלא תמיד האור הטוב שלנו מסוגה לשמוע אבל הם קיימים במציאות כש שניפתח ושננתם שהשם אחד עד כמה שאתה אחד אני רוצה לסיים אם קודם הקראתי את המשפט האחרון של הפרק האחרון זה דווקא להקריא עכשיו משהו ממש מה מההקדמה לסיום אנחנו בסופ הדבר אמיתי גם הספר עצמו זה סוג של התוועדות כתובה התוועדות ארוכה שכתובה כי בהתוועדות קורה משהו שהוא קצת א יותר בגובה העיניים אולי יותר נוגע מאשר הגם טציה הזאתי שמישהו עומד ואנשים ישבים ולכן זה נראה לי מסף גולת הכותרת של הערב הזה הזדמנות להתוועדות אולי זה תירוץ לעשות רב השקה בשביל להתוועד כמה אנשים לדבר על החיים שלנו אל על הקדוש ברוך הוא לדבר עליך [מוזיקה] ו אז לחב זה להקדמה אנו מזמינים את כל מי שהרצון למשמעות מפאם בו להצטרף במהלך הקריאה לחבורה שסביב השולחן בתקווה שיהיה בה כדי להעניק בהירות הדרך להולכים במסע החיים אז מכאן אני רוצה להזמין את הציבור לשולחנות לשב תול מנגנים בחרוד