דורות | עולם הישיבות בארץ ישראל לדורותיו | פרק 7

שלום וברכה לצופי [מוזיקה] פודקאסט דורות. אני אורי בלוי ואני מרדכי וינשטוק והשבוע אורי הפרק שלנו אנחנו ממשיכים את הנושא מהפרק הקודם אבל מזווית אחרת. אנחנו כמובן בפודקאסט שלנו [מוזיקה] בוחנים תופעות מהעה בראי העבר ויש תופעה שדיברנו עליה בפרק [מוזיקה] האחרון שאני חושב לכאורה עד שהמשיח יבוא קווים שזה יקרה כמה שיותר מהר היא תמיד תהיה אקטואלית [מוזיקה] הפרק הזה תמיד תהיה יהיה אקטואלי לא משנה מתי ישמעו אותו א מתי יקשיבו לו הוא תמיד תמיד יהיה רלוונטי כי הוא תמיד [מוזיקה] יהיה נידון א לא משנה אפילו אם זה בארץ או בחול או באיזה גלות שלא נהיה בגללות בין גויים בגלות [מוזיקה] בין יהודים זה יהיה אקטואלי וגם הנושא שנדבר עליו היום הוא המשך ישיר [מוזיקה] לפרק הקודם אז אם בפרק הקודם דיברנו על הגיוס על גזירות הגיוס לדורותיהן כפי שסיפרנו לאורך 250 שנה אחרונות בערך בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על אלה שרוצים לגייס אותם פארי בחירי העולם בני הישיבות עולם הישיבות בפרק הזה אנחנו אומרים אנחנו נעסוק בעולם הישיבות באספקט אנחנו נתפוס רק פינה ממנו ונעסוק בו עולם הישיבות של ארץ ישראל לדורותיו. >> כן. א זה גם האקטואלי ביותר שיש לנו עכשיו. רק נזכיר על דיון שנערך בימים האחרונים בבג"ץ שבו נשמע אחד מעורכי הדין אומר אני רוצה להחריב את עולם התורה. >> דיון שנערך בעצם על חוק הגיוז ובדיון הזה זה הנושא. זאת אומרת מתברר לכולם שהנושא הוא לא שוויון בנטל. הנושא הוא פשוט הרצון להחריב את עולם התורה שקיים בארץ ישראל. אז אנחנו אפשר לומר כתשובת המשקל וכדי לקדם את בני ישיבות שהולכים לפתוח את הזמן בריבותיהם ביום ראש חודש אייר לכל המוחר בבית יאיר אז אנחנו רוצים לדבר על עולם התורה של ארץ ישראל כמו שאמרנו לדורותיו ובעצם אתה יודע שזה דבר מדהים אנחנו יודעים חז"ל אומרים שבמי חזקיהו המלך אז לא היה תינוק ותינוק מדן ועד באר שבע של ידודני טומאה וטהרה אתה מסתכל על זה במשקפיים היסטוריות הדבר הזה לא חזר על עצמים חזקיהו המלך לפני כ2600 שנה עד לדורינו אנו במשך כל הדורות הייתה תורה בארץ ישראל היו תנועים הים אירועים היו היה תורה בארץ ישראל אבל מדן ועד באר שבע לכל אורך הדרך לא תמצא תינוק וזינוקת היום אתה רואה את זה אין לך מקום מהצפון ועד הדרום מהנקודות [כחכוח] הכי רחוקות בכל מקום אין שם ישיבה אין שם נקודה תורנית >> אם לפחות לא ישיבה גדולה אז ישיבה קטנה או ישיבה בצורותיה שונות אבל ממש ממש אתה יודע ביקרנו שנינו בבאר שבע ומסגרת הבדיקות שלי על העיר דברי שיש שם כמה וכמה ישיבות שיבות פעילות ובטבריה בכל מקום בנהריה בכל מקום ישנה ישיבה שבה צעירים יושבים ולומדים תורה זה דבר מדהים ומעולם הפסקה הישיבה מאבותינו זאת אומרת הישיבה הראשונה נוסדה כאן בארץ ישראל אצל שם בעבר בעצם זהב בית מדרש הראשון שאנחנו מכירים ואומר לנו פוסקי שבעה מאבותינו היום אנחנו מסתכלים על עולם התורה כאן בארץ המספרים הם שהם תמיד מדהימים וזה גם נותן לך את ההבנה מה קרה שיש כזאת מלחמה שמתנהלת בעצם מול עולם התורה כי אתה שומע אתה אומר תשמע בשביל 100,000 120,000 150 א000 בני תורה כן ירבו ומהם בגילי גיוס מהם בגיליהם הרבה יותר מבוגרים אתה יודע שישיבת מיר שעוד שנייה נזכיר אותה א עשתה כינוס כי נקרא כינוסדירי התורה בראש חודש אדר כינוסו את כל תלמידי הישיבה שבעצם מפוזרים בעשרות בתמדרשות ובכל מיני מקומות ובכינוס הזה הושיבו במרכז ז העולם את מבוגרי הישיבה אברחים שאפשר המילה אבריחים היא מושאלת עליהם דומני מעל גיל 60 למעלה מ-200 >> וואו >> למעלה מ-200 יהודים בני תורה לא משים מעלה של תורה אתה מבין אנשים 60 זה אנשים שסימו לחתן את הילדים מסימים לחתן את הילדים לא משהו מעלה של תורה יושבים ולומדים הדבר המדהים העולם הזה העולם המופלא הזה שאנחנו זוכים לראות אותו ולהתרכם לקחת חלק בו עולם התורה של ארץ הקודש >> אם תדייק גם כל רחווני שמפורסם בבני ברק בעצם קוראים לו לישיבת כל אחד וניש. זאת אומרת אה זה ישיבה. >> כן. >> ועוד מעט ניגע בהבדלים הללו ב בין הישיבות לדברים אחרים. אבל >> כשאנחנו מדברים בעצם על עולם הישיבות של היום אפשר לחלק אותו ממש לזרמים שונים. ו מן הראוי להזכיר שאם הפרק הגודם על הגיוס אז דיברנו כאילו יצגנו את העמדה של הציבור החרדי כי הציבור הדתי לאומי מתגייס ברמות כאלה ואחרות. 100% 50% 70% וכולי. חלקו ממש נושא בנטל ובחלקו יש להם הרבה טענות עלינו החרדים שאנחנו לא לוקחים אתם את ה את הנטל ו הנושא הזה הוא מאחד מהשנועים ביותר מחלוקת בינינו לבינם עדיין כשמדובר על ישיבות ישיבות שהתורה שייכת לכולם העולם הישיבות הדתי לאומי שנזכיר עוד מעט הוא עולם ישיבות גדול ומפואר ממש זרמים של >> יש זה חווה כל מיני שינויים א ב70 80 שנה האחרונות עולם הישיות בארץ ישראל נזכור שהוא סך הכל התחיל בקושי מר 400 בחורים ולהיות בחור ישיבה זה איך אומרים ביידיש לא היה כזה גרויסגליק א אם אנחנו לוקחים 70 80 שנה אחורה אבל הוא הגיע לממימדים ברוך השם שאתה לא תמצא היום בחור שאין לו ישיבה אוי ואבוי בחור שאין לו ישיבה זה דבר ש מאוד נורמלי פעם בחור שאין לו ישיבה הוא לא כל בחור צעיר יושב ולומד בישיבה אבל היום כמעט כל בחור הוא בחור ישיבה ואם לא אז כבר ישר יש הזקנים מסורים שדואגים להכניס אותו תולחת כזו וגם ישיבות כאלו יש זאת אומרת ישיבות שהם למחצה לשליש רביע כישיבה צריכים שתהיה וזה משהו מדהים >> זה מזכיר בעצם זה מתכתב שוב עם מה שדיברנו בפרק הקודם ובנשתמש בקלישה שהיא ראויה ליותר הגדרה מאשר קלישה כי זה כל כך נכון מה שמקובל בשם החזון שהישיבות הם תיבת נוח של הדור זאת אומרת יש אנשים שאומרים מה הוא סתם ישב בישיבה או כמו הביטוי הזכרת מה אתה אומר ביידיש הביטוי המפורסם בינקוצרסים שזה ביטוי שמגיע מעולם המשכילים אנשים שסתם יושבים על הספס סל אבל אנחנו יודעים שהישיבה היא כמו שהוא אמר חזון ישיבת נוח זאת אומרת היא מגינה פשוט על התלמיד על הבחור או על האברך בשנותיו הראשונות אם הוא עדיין נמצא בישיבה או אם הוא עברך בכולל חזון איש או בישיבת מיר אז הוא יכול להיות גם בן 80 ומעלה יש לי דוד שהוא בעזרת השם באריכות ימים עד כ מתקרב לגיל 80 והוא אברך בכולל חזון איש או מה שאתה אומר ישיבת כולל חזון איש >> אם ניקח את ישיבת פונוביץ' המפורסמת היה שם את רב חיים ברמן >> עודנו >> אודנו שמגיע כל יום הוא לא אברך כילל, הוא בחור ישיבה. זאת אומרת, ברוך השם, יש לו נינים כבר, אבל הוא מגיע כל יום בשעה 9: הוא מתיישב על המקום כנער צעיר, כמו אותו נער בשיעור ביס ושומע את השיעורים של רבני ישיבה, מסכם, כותב אותו דבר בבישות אחרי צהריים בסדר השני בארבע או ברבע לארבע הוא מתיישב על המקום. בוא אני אספר לך אתה אומר בוא נדק אמרת שהוא בחור רב חיים רב חיים ברמן כמו שאתה אומר הוא הוא דמות הוא סמל לבן אדם שלא משיבה הוא היום זקן וישב ישיבה הוא נכנס לישיבה כבחור ועודנו ישב הישיבה עד עצם מהם הזה והוא סיפוד עליו בשעתו א מי שלמדו איתו בישיבה שהיו צעירים ממנו בעשרות שנים שלמוחרתמוכרת השבע ברכות שלו הוא בא לישיבה הוא בא נכנס לסדר שני הוא נכנס בשעה 3 וב כי רשמית סדר שני מתחיל בשעה 3 ובחורים מגיעים קצת אולי לפעמים קצת יותר מאוחר הוא נכנס בשלוש ורב לסידם רואה אותו פחץ לבינשטיין אומר לו עם גרמן דפקו על ביסל שפטר [‏צחוק] אברך צריך לבוא קצת יותר מאוחר אז מאז ועד את זה מהם הזה אנחנו דברים על קרוב ל-60 שנה אולי יותר רב חיים ברמה נכנס תמיד ב3 וחצי אמר למישהו ככה הוא כבר מ-1325 מחכה בחוץ אבל מחר שרב חצקל אמר לו ש הברך מגיע [‏צחוק] מוכן אז הוא נכנס שלך אז הוא אברך בישיבה אנחנו רואים את עולם התורה הזה אנחנו מתפסים אנקדוטות אבל אנחנו מסתכלים על עולם התורה של ימינו הוא מדהים בגלל שאין אח ורע למה שאנחנו רואים היום. הנה הזכרתי מקודם את ישיבת מיר. ישיבת מיר זה דבר מדהים בכל כני מידה. מדבר על מוסד שהוא מונה קרוב ל9,000 תלמידים רק בארץ ישראל. את הישיבה הגדולה בעולם. ודאי הישיבה הגדולה בארץ ישראל. כי תמיד יש איזשהי תחרות בריאה וסמויה בינה לבין ישיבת ליקבוד. כמה התלמידים נימנים על המוסד הזה. מפוזרים בבתי מדרשות בכל שכונת בית ישראל כמו שיודעים אנשים עוד סניפים בארץ בכל מקום מקום. פה פעם שהרב פינקט צריך לשים גג על כל שכונת בית ישראל ולסגור את הישיבה >> כן לקחו זה פעם אמרו שבישיבת מיר שוכנת בבית ישראלים שכונת בית ישראל שוכנת בישיבת מיר >> אבל זה בעצם הייתי מגדיר את זה מגה ישיבה זאת אומרת זה דבר עצום אתה מסתובב בחובות בית ישראל או מי שרואה את התנועה הזאת של האבריחים שמגיעים בהמונה כל בוקר >> הייתי פעם עם אדם באוטו בצומת שמואל הנביא כיכר זקס מה שנקרא ליד זובאותה שעה שבא בא אברחים >> בין 9 לת : בבוקר מגיעים למקום, הבן אדם פשוט התחיל לבכות. הוא אמר לי, מחזה כזה לא ראיתי מחיי. כאילו כל כך הרבה אברכים והתורות הם הרצינות על הפנים נשפחים מעשרות אוטובוסים אני חושב קרוב ל-100 אוטובוסים וכולם עם עם הספרים ועם הגמרות ועם ה עם המשנה ברורס הקטנים וכולם ברצילות כולם מתפזרים למקום שאתה רואה שם אברכים בני 20 ואברכים בני 60 ובכל המצבים בכל הגילאים בכל הסגנונות ספרדים וליטאים והחסידים כולם רק רוצים לדעת את השם ומדברים בשל שפות ישיבת מיר פעם נחספתי ל מספר הלאומים בוא נמר מספר המדינות שלמדו שם בחורים למנין היה 32 מדינות כולל באותו הזמן שזה היה בחורים מאיראן >> מאיראן >> מאיראן הם כמה הגיעו לחנה השלישית אבל למדו בישיבה שניים שלושה ארבעה בחורים שהם בעצם האזרחות שלהם אזרחות איראנית והנה הם תלמידי ישיבת מיר >> אני חושב שבמיר גם יש אפילו מהחלל החיצון כל מיני בחורים [‏צחוק] >> אני עצמי הייתה לי את הזכות ללמוד ישיבתמיר גם כבחור וגם כאברך אחרי החתונה ואתה מדבר על ה להישפך מהטנדרים בעצם הסיידר האבריחים שנוסעים הסידר כבר מתחיל בטנדר כי אברכים לא מז >> אני רוצה באמת שנעשה פה קטע מיוחד שבו אתה תתאר מה זה נקרא אוטובוס של ישיבת מיר כל שכונה חרדית שמכבדת את עצמה בעיקר באזור ירושלים באזור הרי הלויין של ירושלים לא מאמין שיש מגיעים כי לכאורה יש אבל לא כל כך הרבה אה יש מחזה שחוזר על עצמו ברטואל קבוע מדי בוקר שבו רואים אברחים ממתינים בתחנות ודיות ומגיע אוטובוס לרוב זה אוטובוס של ישיבת מיר האוטובוס הזה עושה את דרגו לרוב סביבות 83 בבוקר משהו כזה וחזור באזור 8 בערב והאוטובוס הזה יצא לי כמה פעמים לנסוע איתו הוא מוסד בפני עצמו >> זה דבר מדהים אתה יודע באמת אתה אומר אברחים תחשוב 83 בבוקר עומדים מתייצים בתחנה זה אומר כמובן כל הסדר יום שלך מנוהל אתה אבריך ך אתה יודע צריך לקום בש 6 וח בוקר לחול המא מאוחר כמון יש מקדימים כולם צריכים ילדים צריכים להיכנס למוסדות לימוד הכל צריך להיות מנוהל זמן התפילה שלך ארוחת הבוקר אם תספיק או לא הכל מנוהל לפי זה ואז אתה עולה לטנדר עכשיו אני בשעתון נסעתי במיניבוסים אחר כך המיניבוסים הפכו לאוטובוס כי בתשני כבר אני הייתי את זה בסיפור שלפני 18 שנה המיניבוסים האלה צמחו והפכו יחדו כמה מיניבוסים הפכו אותם לאוטובוס ואולי לשניים זה באמת הדבר מדהים עולים אברחים יושבים בצמדים אז בדרך כלל אף אחד לא מבזבז את הזמן זה עוד משלים שעות שינה מהלילה אחר יש לו כבר את החברוסה שלו שהוא לומד איתו יושב ולמד אותו בטנדר באוטובוס זה יש לו את הסדרים הקבועים שלו הוא משלים משני ברור משלים מחומש משלים שני מיקרו אתה נוסע בבית מדרש נוסע אתה יודע או >> שאתה שומע ויכוחים בלימוד ככה אתה שומע ויכוחים סוערים >> ואני השעה בהשקפה או בלימוד >> אבל בעיקר הדברים זה הקביעויות >> כן הכביות שיש לאברכים על האטוס אני עד היום יש איזה יהודי שבשעתו נסנו נסענו כל יום הוא עודנו נוסע לשיבחו יאמר עודנו נוסע כל יום בוקר יהודי שכבר בשנות 40 שלו נוסע כל יום בבוקר חוזר בערב מתחיל את הזמן עם פרישקייט כמו שאומרים זמן חדש והיינו חזרנו היה לנו איזה סדר קבוע ישבנו ביחד באותו מיניבוס והיה לנו סדר חזרה על מה שלמדנו אז ועד היום הוא זוכר לי זה אנחנו חברוסקי למדנו באותה תקופה וזה באמת באמת ואוטובוסים שנוסאים בתוך ירושלים אז אנשים לומדים לך אברכים בעמידה עם המשנה ברורס או הספרים או חבר רוסס או שום מישהו רורים בטלפון היום בכלל כש כל כך הרבה תוכן טלפוני יש והדבר המצחיק ביותר שהוא גם העצוב ביותר ששאל אותי פעם יהודי שאינו נמנה על ציבור שומרי שומרי המצוות שואל אותי תגיד המשכורת שלהם זה ממוצע בשוק או קצת פחות ולך תספר לו שהאברכים האלה לפעמים לא רק שלו הם הם לא הם לא מכסים את ה את הנסיעה של האוטובוס אלא שלפעמים גם משקיעים דמים מרובים כדי לגור בירושלים כדי ללמוד בישיבת מיר >> כן ספציפית יש לנסיעות האלה איזה ספסוד מסוים זה דבר הישיבה עצום מספסדת אותם העלויות שלהם הם מזהריות כי אחרת באמת כל המלגה תאכל תחת זה אבל זה ודאי שמי שרוצה להימנות על ללמוד בישיבת מיר אז אם כל מה שהוא יקבל שמה מלגה ויעשו שם לאחרונה רוויזיה באותו לקראת אותו מעמד ויחדו את כל התוספות השונות כדי שאברך יקבל איזשהיא משכורת שזה מצחיק לומר את זה כי זה מדובר פה על 2000 או ש בין 2000 ל3000 משק משהו כזה זה אפילו מלגד קיום ובאמת האבריחים האלה הם מוסרי נפש מוסרי נפש למען התורה ומספרים בלתי נפסים ממהם שבאים מחול והורים שלהם מחזיקים אותם או שנשותיהם עובדות אבל כאמור זה לא רק ישיבת מיר אנחנו יכולים לראות למשל הנה ישיבת פונביץ' מרשונות הישיבות כאן בארץ שישיבה המפורסמת ביותר בארץ בסופו של דבר לקחה את ה >> אולי אפשר להגידיש ישיבת פונביץ' היא אז גם >> קוראים לה במובן מסוים הישיבות >> עם הישיבות פה ב זה גם המושג למרות שישיבת צלבוד כי היא חברון קדמה לה ונפתחה קודם עלישיבת פוץ שכאילו אתה אומר ישיבה הראש של בן אדם נורמלי אומר ישיבה מתכוון משום מה הולך לחשוב על פונוביץ' זאת אומרת זאת הישיבה אולי בזכות ראשי הישיבה הגדולים והמפורסמים שהיה שם או בראש שם הרב שח שבאמת מצוו את ארון הקודש המיתולוגי של הישיבה כאיזשהו >> זה סמל של ישיבה כאשר אני הובלתי סיורים בבני ברק או הרצאות וכדומה תמיד רצו לראות את ישיבת פונביץ' למרות שבניברק בכל רחוב ממוצע יש בערך שלושה ארבעה ישיבות תמיד רצו לראות את פונוביץ' אז ישיבת פונוביץ' הזאת שהיא כולם יודעים שכשהתחילה אז הוא הכין שמה הרב מפונב הכין מקום ל-500 בחורים בבית מדרש וכולם צחקו עליו והתחיל ישיבה בחורים הישיבה הזאת למיתה בנתי עונה כיום בחורים ואבריחים כ3000 תלמידים וזה בישיבה הרשמית אני לא רוצה להיכנס עכשיו לתוך הפילוגים לתוך לתוך סניפים שמתקיים בתוך הישיבה כשפים בחומרים באברחים בשנה שעברה או לפני שנתיים נכנסו לשיעור א' של הישיבה ושוב אני מדבר על ישיבה שמנהיג אותה א שעומדת ברשות רברל פברסקי אותה ישיבה שמנהל רבי ליזר קנמן והישיבה הזאת נכנסו לשיעור א' 365 בחורים זה פשוט בפ זה ישיבה שלמה רק כשיעור א' >> ועוטים על הפתחים של פונוביץ' כל עונת רישום העונה שמתחילה בעצם עכשיו לעלות לשיא הווליום שלה כן אה אלפים >> מ זה מדהים >> כן >> זה מדהים ופה שוב הזכרנו מקודם את ישיבת חברון שהיא הותיקה מהישיבות הליטיות בארץ וגם היא לא מונה דומני מעל 1500 בחורים כיום או משהו כזה >> זה אנחנו מדברים על ספרים >> אנחנו גם צריכים להבין שמבחינת מבחינה גיאוגרפית מבחינה פיזית הישיבות האלו הם קריאות ענקיות כן אנשים מכירים את הקריאה את המושג קריאה אולי מהקריאה בתל אביב אבל בעצם מדובר בשטחים עצומים שהם כל כולם ישיבה אחת גדולה. הכל כל החנויות שנמצאות באותו שטח, כל הזה הכל מתכתב עם הישיבה. זאת אומרת עסקים שנפתחים שמה זה בשביל לתת לבחורי הישיבה. אם זה מכבסות ואם זה ואם זה א מקומות קיוסקים שמוכרים צ'ונט או סנדוויצ'ים או כאלה מאפיות, הכל זה בשביל בחורי ישיבה. אפילו בתי המדרש שהתמזל מזלם להיות ברדיוס הקרוב לישיבה נכבשים על ידי בני הישיבה. כן? אם זה בפונוביץ' ובבני ברק אז בתי המדרש כמו בלז וכאלה אתה תמיד תראה שם הרבה מאוד בחורים מפונוביץ' אופיי ואם זה בירושלים בקיבעת מודחי שבכלל כל השכונה מסונפת כביכול הישיבה [נחירות בוז] א אם זה בישיבת מר שזכרנו אז בכלל ברדיוס הרבה הרבה יותר רחב של יודע אבל איפה שיש ישיבה א באזור ה ישיבה גדולה זה בעצם היא כוללת בתוכה את כל האזור וישיבת פרנביץ' למשל כוללת הרבה מאוד מבנים והרבה מאוד הקדשות שות והרבה מאוד מוסדות ותתי מוסדות דיברנו על כולל פונוביץ שהוא המשך בעצם של היש שקיים בבניין בפני עצמו ואתה יודע גם בישיבות האלה הכל כזה ארכאי הכל עתיק אסור לך להזיז סטנדר מהמקום וכחלילה לא יביאו ריות חדש ולא יביאו בשביל להחליף מרצפת יצטרכו אולי ללכת לבגץ כאילו זה הכל מאוד מאוד מאוד עם כללים מאוד ברורים שאף אחד לא משנה אותם אוי לאחד שיתחיל איזה ניגון בזמן שאסור או יגיד שנה את הסדר של הקפות בשמחת תורה זה לא דברים שאתה אתה יודע דינמיים כאלה שאתה יכול לשחק איתם >> זה באמת זה לא מעניינינו עכשיו אבל זה בגלל שעולם הישיבות הליטאי הוא בסופו של דבר נשמח עד עצמם היום הזה על סדרי הלימוד שקבע בשעתו רבי חיים בלוז'נר דיוקים כאלה לכאן ולשם אבל בעצם נמשכת המסורת בתוך העולם הישיבות טליטית היא לא זזה אתה יודע אתה מזכיר את המבנים של ישיבות את השטחים בשעתו כשאני הייתי אברך בישיבת מיר בתקופה מסוימת אז במקביל ללימודים שלי בישיבה עסקתי קצת במחקר תורני ולצורך זה אה הייתי הלכתי לספרייה לאומית שהייתה עד לפני לא הרבה זמן בתוך האוניברסיטה בתוך הסניף של האוניברסיטה ה בתוך אוניברסיטה העברית בגבעת טראם עכשיו הייתי מסתובב ה אתה עובר כדי לעבור להגיע לספרי אתה צריך לעבור דרך חצי קמפוס אתה רואה עוד בניין עוד בניין עוד בניין בניין אומר תגיד כמה כמה כמה סטודנטים יש כאן כמה 3000 4000 אני נמצא בישיבה שיש הרבה יותר לא מרגרת שליש מהשטחים על מה אנחנו מדברים פה בכלל אתה מזכיר סיפור מדהים שהסיפור הזה מרגש כל פעם מחדש. אפרופו ישיבת מיר ואוניברסיטה. היו פעם קבוצה של מנהלים בחירים מארצות הברית שהגיעו לסיור בירושלים ואז המדריך אומר להם אני לוקח אתכם למקום שמעולם לא ראיתם לא הייתם במקום כזה לא ראיתם שום דבר דומה לו טו ישיבסמיר קיצר הוא מביא אותם למקום שאלם אותו מה זה אז הוא מסביר להם שזה קמפוס של לימודים מה קמפוס מה לימודים בלאגן אחד גדול חנויות ואנשים וצפירות ונחמה מאפיות ובתי מדרש וזה מפוזר פה וזה רץ לשם והוא הם לא הבינו מה שהם רואים טוב אוקי אתה יודע מה שמאפיין מאוד קמפו זה הרוגע המדשעות השקט הזה הספריות הם נכנסים אחד מבתי המדרש הם בכלל חטפו אלה הם רואים צעקות וצבוחות ויכוחים ואנשים עומדים במדרגות וטוב ואז הוא אומר להם אה במסד הזה לומדים 6,000 תלמידים אני רוצה לשאול אתכם שתי שאלות שאלה שאלה ראשונה, איך אמור להיראות המשרד שמנהל קמפוס של 6000 תלמידים? אז הם אמרו לו, בטח א זה בניין משרדים כזה ווקיי, איך אמור להיראות החדר של המנכל? אז הם מתארנו שבטח קומה שלמה, מלא מלא מזכירות, קורסה מאוד צבי, אוקיי? ואיך אמור להיראות את המנכל? אז אומרים לו הביג בוס כאילו זה שבנה את הכל אמרו לו בטח גבר בן 40 עצבני כזה שרץ ממקום למקום בשיא הכושר בשיא כוחו קריזמה כריזמטי מאוד ווא אומר אין בעיה בסדר וכמה אנשי צוות אמור להיות במקום הזה אז הם אמרו לו ספות עשו חשבון ספות 350 אנשי צוות טוב כמה שטח אמור להיות במקום הזה א בשביל להכיל 6000 תלמידים כמה זה הוא לא שאמור להיות בערך 20 דונם משהו פלוס מינוס טוב הוא אומר להם, אני הולך להבטיח אותכם. הוא מביא אותם לבניין ישן בן 70. הוא אומר להם, פה זה הבית המשרד של הביג בוס. והם נכנסים לחדר שיש בו ריאוט הכי מינימלי בעולם. אין בו אפילו מחשב, שולחן עתיק, א כלום. אין שם כלום. ספה עתיק המרצפות שלא החליפו אותם עשרות שנים. הוא אומר להם, "חכו, חכו, עוד לא ראיתם כלום. זה המקום שממנו מתנהל כל הקמפוס הזה. עוד לא ראיתי את הביג בוס. ואז נכנס רב נוסבי פינקל שכידוע היה חולה פארקיזו. נס בן אדם יחסית מבוגר קרוב לגיל 60 על כיסאי גלגלים בקושי יכול לדבר בקושי יכול לזוז. הוא אומר להם הוא הבן אדם שמנהל את כל הקמפוס הזה. הם היו כל כך בהלם. אותו אחד שסיפר את זה אמר שהוא הוא היה גוי דרך אגב. הוא אמר שהוא חשב להתעלף. הוא לא האמין שזה יכול להיות. אז רבנו צבי שכידו ה היה דובר אנגלית והיה אמריק אמריקאי >> אז הם התחילו לשאול אותו היומים איך זה איך זה ייתכן אז אמר להם אני אגיד לכם מאוד מאוד פשוט אצלכם בקמפוסים כל אחד רוצה להתקדם ולדחוף את החבר שלו אז אז גם 20 דונם וגם 200 דונם לא יספיקו וגם 350 אנשי צוות לא יספיקו אבל פה אצלנו כל אחד רוצה שגם החבר שלו יצליח אז גם חצי דו נה מספיק וגם 12 אנשי צוות מספיקים וגם אני יכול להיות פה הביג בוס הכל בסדר סיפור כל כך חזק עם מסר בכלל אנחנו עכשיו בספיר סורים זה מסר כל כך חזק ואני חושב שזה אם אתה מדבר על עולם הישיבות זה ה זה יגיד שאתה מזכיר לי בהקשר הזה של סיור בישיבה סיפרו בימי שני בישיבה זה עוד לא היה בזמני דומני אולי כן בישיבה ועדת הכספים היא באה לבקר פעם בישיבה והוביל את הסיור אני חושב חבר כנס חרדי והם נכנסו לבית מדרש המרכז מרכזי מה שנקרא בניין המרכזי שלישיבה בערך מכיל 600 מקומות הסתכלו מאוד יפה ואז הוא לקח אותם לעוד בית מדרש ועוד אחד ועוד אחד עלו וידעו ואז אומרים לו זהו לא הוא הוריד אותם למקלט והם גרו שהמקלט מפוצץ ולומדים ובמדרגות היו לומדים אמרו לי שאפילו חברי כנסת אני לא אגיד אנטישמים כי הם היו יהודים אבל ממש אנטי דתיים היו פשוט [כחכוח] בהלם מהמסירות הזאת הפרופה סיור אתה מזכיר סיור שאני ערכתי בישיבת פרונביץ' א לחבר'ה שם מרצים במקצועות של עיצוב ובנייה וכדומה והיה שם יהודי מבוגר למעלה מגיל 70 שהוא היהודי הזה מאוד מעניין עם עבר מאוד עשיר היה מקושר להרבה פוליטיקאים בעולם ומערבב בהרבה דברים והוא היה המום או עמד בישיבת פונוביץ' באו גדולשים מה שנקרא הוא לא יכל להתנתק משם הוא אומר לי אין מקום בעולם שלא הייתי אין תרבות שלא ראיתי הייתי למעלה בלמעלה מ-70 מדינות דבר כזה לא ראיתי מעולם איפה איפה הייתי עד היום? איפה הייתי? ה הוא פשוט אמרתי לו, בוא אנחנו ממשיכים, לא, אני לא רוצה ללכת מפה. הוא אומר, אני רוצה תביא לי מזרו, אני רוצה לישון פה. >> הוא עמד שמה עם הכסט שלו, הוא היה לבוש כזה צבעוני והוא התחיל לדבר עם בחורים והוא אומר לי, "לא לא ראיתי גם אני מרצה שנים באוניברסיטה או במכללות אתה רואה אנשים שחיים את הזה, זה אכפת להם מה שהם לומדים. אין פה שקט, אין פה סדר בספרים, אין פה ספרנית ואין פה כלום, הכל הכל חי. הכל א שם. כן. זה זה עולם הישיבות ואגב כשאנחנו מדברים על עולם הנשיבות זה מאפיין כל כך חזק תפגוש היום בן אדם בן 90 השאלה הראשונה ששאלה אותו כדי להפיין אותו באיזה ישיבה למדת זה יכול להיות גם בן אדם בן 20 זאת אומרת יכול להיות שהוא למד בישיבה שנתיים וחצי אבל זה מה שיאפיין אותו >> הנה הנה אנחנו באים לחלקים נוספים של עולם ישיבות אנחנו עד עכשיו דיברנו בסך הכל על ישיבות בודדות שכמו שאמרנו זה מגה ישיבות אבל אנחנו באים לחלקים נוספים של עולם הישיבות בעצם לנקודה הזאת בשעתו כשאני למדתי בישיבה למדתי בישיבת מור התלמוד ברחובות לא יכול זה לא יצא לי מהראש שעמד בחור שעמד להיפרד מהישיבה הוא היה שבת השבת האחרונה שלו בישיבה הוא אמר רבותיי דו לכם אתם הולכים לקחת לכם את הישיבה לדורות את הולך לקחת את הישיבה למה כי כשיבואו לברר בשידוכים כשאתם תלמדו לחתן ילדים יבואו לברר אז ישאלו רגע איפה הוא למד בשביל גדולה אז אתם תיקחו את זה איתכם לכל החיים פה אנחנו מגיעים לענפים הנוספים של עולם הישיבות פה בארץ שקיימים היום אני רק רוצה להזכיר לפני כן שהמושג הזה של מגה ישיבות הוא כשהיום שייך לא רק לישיבות שהתחילו את יודע יודע לפני 80 שנה או במקרה שלא חיבת חברון למעלה מ-100 שנה אנחנו גם שישיבות שצמחו בוא נגיד בשני העסורים האחרונים כך את הטרס שלו של של הרב סורוצקין למעלה מ1000 בחורים רק בישיבה ברישול לציון ויש לו עוד סניפים >> יש טוה בטיפטו באלת גם ישיבה שטולדסם ותולדסם שאתה שומע את הסכומים והמספר אני חושב שאם נזכיר כל שם יבואו בחורים ויחסו עלינו הרבה מאוד בחורים שונש אנחנו אומרים >> למה לא הזכרת את הישיבה שלנו כי יש כל כך הרבה ישיבות עם כל כך הרבה תראה בתפרטור תראה בתפרטור שי הייתי אומר לקונצרן אני אלך להגדרה אחרת זה של נקראת אורך היסטוריה. זאת אומרת זה ישיבות >> אגב זה מאוד מעניין שהישיבות האלה שהזכרנו כמו חברון בפונוביץ' הם הולידו תולדות זאת אומרת יש ישיבות שהולכות בדרך פונוביץ' והם לישיבות האלו גם כבר יש תולדות זאת אומרת אוסטור לצורך העניין רוב הרמים שלה וראשי הישיבה שלה הם בוגרי פונוביץ' ואנשים שניטואים עמוק בפונוביץ' חלקם אפילו חתנים של ראשי ישיבת פונוביץ' והם הביאו את השיטה הפונוביצ'אית והמשיכו המשיכו אותה כאילו פתחו ישיבה נוספת וכבר היום יש להם תולדות זאת אומרת אם הוא חוסטר תולדה של פונביץ' אז תורה בתפרתה או ישיבה ברינה של תורה בקרמיל היא כבר תולדה של סטורי וככה תולדות על תולדות על תולדות והרבה מאוד ישיבות שיש להם סטייל מסוים יש להם סגנון מסוים סיסטם מסוים א נגיד מסכת מסוימת שלומדים בזמן מסוים ודרך לימון מסוימת או חברון אז יש לך את ישיבות כמו אני מקווה שאני מדייק כמו קאפלן או או או וולפסון או כאלה שזהירת וולפסון היא עוד דוגמה לישיבה שלא נוסה לפני ככ הרבה שנים והנה היא צמחה שלומדים אמא מעלה 800 בחורים ואם פעם אתה יודע אמרו שבפוננוביץ' לומדים 1000 בחורים וזה היה מושג ובחבר'ה לומדו 800 וזה היה איזה מושג אז הנה יש לך ישיבות שלא נפתחו לפני כל כך הרבה שנים והם פשוט צומכות כל ישיבה שפעם למדו בה 80 90 100 200 בחורים נמצאת היום מחזיקה פי שתיים ופי שלוש ממספר הבחורים שהיה פעם וזה אם כמו שהזכרת מקודם הצפיפות שזה גורם הצורך ממש אתה יודע קשה לפני לבחורים אלא הם דוחפים לך ששעה ושמונה בחורים בחדר ובסמר >> כובן אפשר לא להזכיר אתשיבת תפרח המפורסמת >> שגם היא מונה היום אני חושב מעל 1500 בחורים או משהו כזה וגם כן נכפילה והשליש את עצמה במשולדות כן >> זה זה ועד כאן רק דיברנו על עולם הישיבותליטאי בארץ בימינו לצד הזה יש את עולם הישיבות החסידי שעולם הישיבות החסידי גם בו יש ישיבות מאוד מאוד ותיקות אם זה למשל >> עכשיו פה אני רוצה לעצור אותך עולם הישיבות הליטאי עוד איפשהוא היה לו שורש לפני המלחמה היה לו שורש בחוץ לארץ על שורש גם כאן בארץ ישבות כמו לומ וכדומה עולם הישיבות החסידי הוא די חידוש זאת אומרת הכנו את ישיבת חכמי לובלין והיו ישיבות של כתר תורה וישיבות של א >> בובוב א שהיו ישיבות מאוד גדולות בין שתי המלחמות אבל גם הם לא היו כל כך ותיקות וגם הם לא היו בצורה >> של ישיבה כמו שאנחנו מכירים אותה היום >> כן ישיבת קריט התורה כנזכיר זה בעצם אה סניפי ישיבה של רדומסק שבנלות ברשות האדמור רב של חנו >> בעזרת השם את זה בפרק נפרד לישיבות שהיו אז אבל עולם הישיבות החסידי כשהוא הגיע לארץ הוא בעצם עבר איזשהו מהפך הייתי אפילו אומר >> זאת אומרת בוא בוא נגיר ככה עולם הישיבות החסידי מחולק בקווים כלליים מאוד לשני חלקים יש את הישיבות הכלל חסידיות שהוותיקה ואולי אני אומר המפורסמת שבתוכה מישיבת צ'יבין שאותה יסד הרב מציבין כהמשך לישיבה סוג של ישיבה שהיה בעיירת שיבין אבל כאן בארץ הוא בנה אותה עוד פעם בהתאם למושגים נאמר ככה כל הישיבות החסידיות היום בארץ בנויות פחות או יותר כתעתיק של ישיבת חכמי לובלין של רמר שפירה שזה אומר יש פנימיה בתוך הישיבה ובעצם בחור מקבל את כל צרכב יש מקווה בישיבה בהרבה מקרים ישיבת חכמובד המקורית יש מקווה ו >> היום כבר הרבה ישיבות כלחסות הם תטיק של ישיבות לטאיות כן אז זה כבר השלב הבא אבל בעיקרון הישיבות הם איזשהו זאת אומרת הם הישיבות הכלל חסית האלה הם מחילות לומדים שם אחרים מכל מיני מכל גוני הקשת החסידית זה סוג אחד של ישיבות והישיבות האחרות הם ישיבות של חסידויות זאת אומרת לכל חסידות שיש לה מספיק ציבור כדי להחזיק ישיבה ישיבה אין בחינה כלכלית ואין כמספר בחורים יש לה את הישיבה משנה >> שאגב זה חידוש גדול זאת אומרת חידוש של העשרות שנים האחרונות זה לא דבר שזה נתחדש כאן בארץ מן הראוי להזכיר בוא נציין את הישיבה ש בוא נאמר הם הישיבות החסידיות בארץ אפשר לומר את זה זה ישיבה צפסמס א שהיא בעצם הישיבה החסידית הראשונה שנפתחה בארץ היא לא נפתחה בצורה של עולם הישיבות שהוא נראה היום עולה על הפנימיה הייתה שוב במבנה של המסיבטוס הידועות שהיו בפולין שנעסוק בהם בהזדמנות אבל היא נפתחה כאן כבר בשנת תרפה 1925 >> מדברים למעלה מ שנה >> למעלה מ-100 שנה היא נפתחה כאן בארץ והיא בעצם הם ישיבות גור שהמונותק היום אלפי בחורים פשוט בכל רחבי הארץ בכל מיני מקומות >> פגשתי יהודי מבוגר א מחסידי גור ממש מבוגר והיהודי הזה נולד למשפחה ליטאית בלונדון שאלתי אותו איך איך הוא הגיע לגור אז הוא אומר שאבא שלו שלח אותו ללמוד בישיבת מיר והוא הגיע בעישון לילה לשכונת גאולה בירושלים וחיפש את הישיבה הוא לא חושב שיש עוד ישיבה אז מישהו יפלא אותו לישיבת שפת אמת מפה לשם הוא התגלגל לשם הוא ישן שם בלילה א קם שם בבוקר ומאז הכל היסטוריה הבייס ישראל תפס אותו והוא זה פה מדהים זה פה מדהים אבל זה זה דוגמה אחת יש לנו את ישיבות ויזניס כישיבות זה הם מאוד ותיקות נסדו כאן בידי הד >> בדמי הם קרו הם לא נקראו בתחילה ביוד ביו זה ראשי תיבות בית ישראל ודמקל דמקיד על שם בעצם אהבת ישראל והבן שלו הדמץ קלידר שהיה ראש ישיבה >> שהקים את הישיבה כאן בארץ נדומה היא בתחילה קומה בתל אביב ואז היא נקרא בית ישראל על שם אבי ואהבת ישראל ואחר כך מאחר שנפטר בלי ילדים הוא נצח שמו בתוך הישיבות האלה וזה שוב מה שהיה פעם ישיבה אחת היום זה כמה ישיבות מפוזרות בכל מיני מקומות בארץ וכן ישיבות בלז מי בכלל מזכיר שזה מדובר לשרות סניפים שלישיבות שקריפס המפורסמת >> שהיא היום רק אחת זה התחיל משם והיום [כחכוח] יש לך >> שהמרן הרב הקדוש רבי יהרון מבז היה בהנחת אבן הפינה שלה >> כן >> ווזה זה הנה בלז למשל כדוגמה ובז לא היה ישיבות לפני השואה בחורים נולדו בשטיבלח השונים היו בחורים מחריפים מאוד בחורים מתמידים עצומים היה את היושבים המפורסמים שישבו בבלז שהם לא היו בחורים אבל מושג הזה של רשת ישיבות סדורה מאורגנת ישיבות קצת ישיבות גדולות ישיבות בסגנונות שונים בתוך החסידות הדבר הזה הוא דבר דבר שלא היה או אתה מה נגעת פה בחידוש גדול שיש היום זאת אומרת שבחסידות עצמה חסידות גדולות שיכולות לאפשר לעצמה מבחינה כמותית יש הרבה סגנונות של ישיבות ישיבות א לכאלה בחורים ישיבות לכאלו בחורים ישיבות ברמה גבוהה יותר ברמה פחות ישיבות לבחורים מבוגרים שזה דבר שאנחנו מאוד מאוד ניגע בו א אבל זה זה מאוד מעניין >> ופה הנה לך דוגמה של מה שהולך ולתפתח בשנים האחרונות זה התחיל בין אני חושב שזה התחיל בישיבות החסידיות. ישיבות החסידיות בסופו של דבר בוא נמר שהשוני המרכזי בין עולם הישיבות החסידי לליטאי פעם זה היה דרך הלימוד. זאת אומרת עולם ישיבות החסידי בראשיתו הביא איתו באיזשהו מקום יותר דרך הפלפול הפולני הגליצאי בוא נגיד ישיבת שיבין לצורך העניין שהיא ממש ישבה על הסגנון הגליצאי אם זה הרב וצ'יבין איזה חתנו ראש ישיבה במשך הרבה שנים רבי שמן שניורסון העו עולם הישיבות החסידי היום כמו שהזכרתם מקודם במובן מסוים תעתיק של עולם הישיבות הליטאי במובן הזה שרוב מניין ובניין של הישיבות החסידיות קיבלו את דרך הלימוד הליטאית מה שמוכר כאילו דרך הלימוד של בריז כשרב חיים בריזק הרבה הם קיבלו הרבה רמים ליטאים או כאלה שלמדו בישיבות ליטיות >> כן כן וזה מאוד מאוד מקובל יש יוצאים מן הכלל בכל מיני מובנים אבל עדיין זה מאוד מאוד מקובל אז מה ההבדל הגדול ההבדל הגדול הוא משך הזמן של הלימוד בישיבה סיפר לי יהודי שפעם בא איזה יד מלא מרץ ורעיון ונכנס היה לו רעיון לפתוח ישיבת טפחה חסידית הוא נכנס לרב שטיימן והוא שתח בפניו רב שטימן הרי היה הביא הישיבות בדורינו שזה שתח בפניו את כל הרעיון איך הוא איך תהיה הישיבה והכל ש מסתכל עליו עם החיוך הפיקח והכבוש שלו ובסיום הרב שמ שואל אותו שאלה אחת תפרח פצבי יור תפרח [‏צחוק] לשנתיים כי בסופו של דבר שבחסיתי את הבחורים בשנתיים שנתיים וחצי והם יוצאים לשידוכים ואפילו ישיבות שמנהלות מלחמות שבחורים לא התחיל לשמוע שידוכים עוד קודם אני לא אכנס לזה >> אבל אתה יודע דיברנו פה על ישיבות החסידיות אני חושב שאולי אנחנו קצת עושים עוול כי הישיבה החסידית הראשונה בארץ מבחינה כרונולוגית היא דו ישיבת תורת אמת >> אני רוצה להגיד לישיבת חבד בוא רגע אחד אני רק לפני כן רוצה להזכיר את ישיבות הקיבוץ מה שנקרא ישיבות קיבוץ זאת אומרת מה שקרה שבעולם הישיבות החסידי גילו שיש לנו בחורים שלמדו שלוש שנים בישיבה אין להם בעצם מה לעשות בישיבה הם לא מרגישים בנוח נשארו מעט מות מה עושים איתם וזה מצטבר והם לא נמצאים בתוך מסגרת חסידית ואז התחילו להיפתח ישיבות קיבוץ כל מיני ישיבות קיבוץ בכי סגנוות בכאלה סגנוות שבעצם עוזרות לבחורים האלה אם זה בחורים שיש להם אחיות מבוגרות או הכי מבוגרים עליהם או כל מיני סיבות שמונות מהם או שסתם תקועים בשידוך >> זה דבר שהתחיל בשנים האחרונות אה א התחיל ממש בטיפין טיפין אף אחד לא חשב לא חולם שהדבר הזה יצליח א ו בשנתיים שלוש האחרונות אנחנו ממש עד לתופעה נרחבת ביותר >> שתופסת גם את עולם הישיבות הליטעי וגם הספרדי כן >> זה דבר מדהים >> שהיה פה בפודקאסט של השידוכים תארח פה הרב מישה בוקשפן שבעצמו שנים מחזיק ישיבה כזו יש את הרב אולצמן בביתר ישיבתח ישיבת אורייסה המפורסמת רב דוב שפר >> של הרב דובץ'פר יש יותר ויותר ישיבות כאלה כי מבינים את הצורך גם הסגנון של הלימודים קצת שונה לומדים שם יותר א גם כשרות וגם קצת הכנה לרבנות וכדומה אבל בוא נגיד שהישיבות קיבוץ במגזר הלטאי הם לכתחילה >> כן >> זאת אומרת יש ישיבות שנועדו רק לבחורים בקיבוץ כי הרמה שלהם אולי יותר גבוהה או >> או לחילופין אני אזכיר אתן כן דוגמה לישיבת קיבוץ דבר ראשון ישיבת מיר שהזכרנו כי היא בעצם ישיבת קיבוץ כי אין שיעורים בישיבה >> ישיבת בריז כמפס הנה ישיבת בריסק ישיבת בריסק היא בעצם ישיבת קיבוץ קלאסית ודרך אגב כשהזכרנו מגה ישיבות מן הרו להזכיר את ישיבת בריסק שגם היא התחילה כאיזה קומץ בחורים לאבריחים ששמעו שיעור מהרב מבריסק >> בבריסק עצמה לא הייתה ישיבה למה >> נו בבריסק הייתה ישיבה שעמדה תחת רשותו של ארי מושה לא של משפחת סולויצ'יק >> לא בדויק הישיבה הישיבה שלרי מוישה הייתה קשורה אה >> הייתה קשורה אבל זו הייתה ישיבה של משפחת בריסק מה שנקרא אמרו ש >> בחורים נסו בחורים נסו הי ידוע ידוע שבחורים בחירי עולם הישיבות הליטאי נסו ללמו שמע קשורים בקודשים מהרבסקי >> אבל זה לא היה מאורגן תחתם פה מה שקרה לקחו את הבית של הרב מבריסק ברחוב פרס בירושלים והפכו אותו לישיבה ואגב אחד הישיבות המבוקשות ביותר בעולם זאת אומרת אם אנחנו מדברים בארצות הברית חלום של בחור או של אמא זה היא מתפללת בהדלקת נרות שהבן שלה יגיע לישיבת בריסק כי זה מראה על הרמה הגבוהה של הלמדנות שהוא כבר יכול להתלמד בקודשי וגם ישיבת בריסק יש לה הרבה תולדות כבר >> דבר ראשון הישיבה הזאת שאת מדבר עליה היא של רב יושבר הבן הגדול של הרב מבריסק אבל רחב הצעירים ממנו רב דוביד רבי משולם דוביד שהסתלקים אותנו לפני כמה שנים ורב מאיר גם להם הישיבות משלהם וגם הישיבה של רב דוד שכאילו הייתה ישיבה קטנה גם היא היום ישיבה עם דומני מאותחורים ואבריחים שכבר מדת היום ברשות בנור בסוק זי >> כן אתה היום בשכונת הלרזה בגו שמו כן >> כן וזה סיפר לי מישהו אתה אומר שאמא החלום של אמא יהודי סיפר לי מישהו לפני שנים אולי הייתי בשבוקטן כששמעתי את זה שבלייקווד לילדים על הסינר שלהם שהם ילדים בני שנה שנותנים בשביל להם סינר שהם לא יתלכלכו באוכל ויש ציורים אז כתוב כשאני אגדל באנגלית כמון כשאגדל ילמד בישיבת בריסק [‏צחוק] וגם זו ישיבה אגב שאסור לשנות שם ולסור להזיז ויש כללים מי נכנס לשיעורים ומתי נכנס לשיעורים א ואגב משהו מאוד ייחודי בישיבה הזאת שזו הישיבה הליטאית היחידה עדיין בדורנו שבה כל השיעורים מתנהלים בשפת כן >> זה היה נחלתם של כל הישיבות הלטיות לאט לאט זה ירד א וקם זה נשאר רק בישיבת בריסק >> כן והנה אנחנו מגיעים הזכרת מקודם ישיבת טויר הסמס הישיבה החבדית >> פה אנחנו מגיעים לדבר שהוא גם כן אתה יודע אפשר לומר צומח מול עיני המשטעות חבד שהיא פשוט עולם בפני עצמו זאת אומרת פעם הייתה ישיבת הסמס נפתחה עוד בחברון בשעתו הזכרנו כאן באחד הפודקאסטים את הישיב הודיע בחברון ב פודקאסט של החלוקות הזכרנו ככה את הישיב סניף של טום חתמימים הישיבות שנפתחו ברוסיה על ידי הרשב כן >> כן ופה נפתח סניף וחברון ואחר כך הלך ונפתח רב חיים נוה הלך ופתח הפוסק הנודה רב חיים נו שהחסיד לבביץ' הלך ופתח את הסניף שלה בישיבת ישיבת טיר הסמס בירושלים אפשר לומר שהתה ישיבה כלל חסידית בירושלים הסבא שלי למד שם בישיבה במשך שמונה שנים אולי החסיד חבד הוא היה הרבה מהמשפחה שלנו גם כן למדו שם >> מנישחד מזכני חשוב אתהרי נכד למשפחה חבדית מפורסן משפחת טורנשטיין אחד מראשוני בחורים היה אחד בבני משפחת אורשטין >> הם הם עוד למדו בישיבת תורס חיים בעיר העתיקה הם היו מראשי הישיבה שם >> תירס חיים >> אבל כן >> טוב אז תורס חיים אבל אבל >> אחר כך נפתחה ישיבה תויר סמס הייתה הראשונה כיום טויר סמס היא רק אחת מתוך היא אומנם הוותיקה אבל יש לי חבד ישיבה בכפר חבד וישיבה בקריית גט >> במגדל העמק ובלוד הישיבה המפורסמת ועתיקה בפרדס בלוד מה שזה נקרא מה שהרב גרוסמן היה רבי ישראל גרוסמן היה שמה ראש ישיבה >> או הנה אנחנו מגיעים לדבר מאוד מעניין כן ישיבות חבד שונות מאוד מהעולם הישיבות גם החסידי וגם הליטעי מתחתות וזה דבר ראשון שישיבת ישיבה חבדית נפתחת בסדר לימוד חסידס משמעותי כל בוקר ודומ שגם שהסדר שם עוד מתחיל עוד לפני הסדר [נחירות בוז] הרגיל בולם הישה אבל סדר לימוד לכל דבר >> כן בישיבות החסידיות יש מושג של פרטוקס בחורים קמים לפני התפילה ולומדים היום בישיבות עולם ישיבות כללי יש את דירשו שאחד מהענפים הראשונים שלו מי שיודע זה >> בישיבת צנס בנתניה ששמה זה מאוד מאוד חזק הנושא של >> ישיבות גור המושג של פרטוגס זה דבר מאוד מקובל בעולם ישיבות החסידי אבל בישיבות חבד זה לא עניין דוקא של פרטוג זאת אומרת התפילה היא כמו שבחבד אני חושב שבישיבות זה לא ב10 אלא יותר ממ אבל עדיין יש סדר לימוד חסידות רציני של כמה שעות לפני התפילה ודומני שיש סדר לימוד גם חסידות גם בלילה אחרי זה יש סדר לימוד איון בפקירס אבל באמת יש דגש מאוד חזק על לימוד חסידות מה שמעניין שכל הישיבות האלה שהזכרנו בסוף את שנת הקיבוץ מה שנקרא קבוצה בהגה החבדית עושים כולם ב-770 ששם זה מדהים לראות את זה אתה נכנס ל-770 זה חורג קצת מהמסגרת שלנו כי אנחנו לא ישיבות בארץ ישראל אבל >> אתה מגלה ישיבה ישראלית דרך אגב >> דבר ראשון ב-770 השפה אתה מצובר אתה מדבר שומע עברית מסביבך מכל הכיוונים >> אבל תחז 770 בסמר שגדול שלך בא בבור פארק בקרוניס >> אתה פשוט בהלם אני אין לי זה הגדרה אחרת זה מרכז מבקרים ששוקק חיים כל הזמן שתיב לך פעילים של תפילות מעניינים כל כמעט 22 שעות ביממה ואנשים מכל העולם כל הזמן גגים לבקר שם ובאמצע יושבים לך מאות בחורים לומדים הייתי שם ראיתי את זה מול עיניים הייתי פשוט בהלם בתוך כל העמולה הזאת אנחנו צתערו בכזה ברן >> גם בישיבות חבד יש דבר נוסף שאותו החדיר הרבי זכות תגן עלינו שזה ללמוד סמיכי >> ללמוד לסמיכי >> זאת אומרת שבחור עד החתונה יהיה לו כבר שמיכה לרבנות או שמיכה לשיטה >> שזה בסופו של דבר גם הכנה לשליחות אתה נוסה להתשליחי באיזשהו מקום יפסק לך הלכה נכון אתה יכול בטלפון אבל אתה עדיין חייב להיות מושמח להורא >> עדיין גם בישיבת חבד יש הרבה מדרך הלימוד הלתאית ש אם נזכיר ממש בקצרה אחד מראשי הישיבות המפורסמים של חבד בארץ היה רב דוד פובסקי בתה ישיבה בלוד הרב דוד פובסקי היה ראש ישיבה עד שנלקח משם אה בתל אביב סליחה נכון בתל אביב אתדומני שבלוד היה שניים היו שני ראשי ישיבות שהיו חר כך ראשי ישיבות חסידות מפורסמים הנסי ושולם רבי שלמנוח ברזובסקי לימים האדמור מסלונים ורבור שמן שנירסון כשלפני שהשור שלו הגיע לכאן לארץ גם כן רושיבה ישיבת חבד בלוד וואחר כך אבסול גרוסמן >> הזכרת רבי סול גרוסמן וזה עולם הישיבות החבדישוב הזכרנו משהו על קצה המזלג מכאן אנחנו מגיעים לעולם הישיבות הספרדי המפואר שראשיתו בישיבת פורת יוסף שגם היא נפתחה בירושלים אדומני בשתי מלחמות העולם שמת תרפו >> אפשר לומר ש לפני שאנחנו מתחילים לדבר על עולם הישיבות הספרדי שבכלל ישיבה ספרדית כצורה של ישיבה לבחורים צעירים דבר שהתחיל כאן בארץ א יש היו ישיבות ישיבות במרוקו במרוקו על האחים אני עסקתי פעם בתקורותיהם של האחים הקדושים הבבא חסלי והבבא חקי והאבא שלהם היה להם ישיבות ממש לכל דבר וענייןמשפת רבני משפחת הבחסיר יהלו ישיבות אני לא יודע >> ישיבות לבחורים >> ישיבות לבחורים כן ישיבות לבחורים צעירים שישבו למדו קשה לי לתת פה את הנתונים ככה אתה יודע זה דבר שדורש עמכה אבל היה את המושג אבל בעצם המושג המוסד >> הזה זה של ישיבה שבחורים לומדים מבוקר עד ערב מקדישים את חיים לתורה כמו שאתה אומר פסק שהתחדש והלך ומתעצם וגדל כל הזמן אם מוכרחים לומר את זה עולם ישיבות הספרדי בה הרבה מובנים היה אחורג או בן חורג של עולם ישיבות הליטאי בהרבה מובנים היום עולם ישיבות הספרדי הוא חי נושא את עצמו יש לנו את ישיבת תפחסים דומני מעל 1000 בחורים בישיבה אחת זה מספרים בלתי נתפסים שוב עולם ישיבות כישיבת יקרי ירושלים יש בעיר תורה יש לה ישיבות תחתיה זה סניפים על סניפים בכל מיני מקומות בארץ אם הזכרתם מקודם שיש בן שמיא המפורסמת בבני ברק >> ישיבת בית שמי ישיבה שיש ראש ישיבה אשכנזי הרב אנגרד [כחכוח] בחורים ספרדים ישיבת כל יעקב לדוגמה הייתה ישיבה של חצי חצי לא יודע אם זה עד היום ככה >> אבל א אנחנו אומרים עולם ישיבות מפואר וגדול וזה מה שאני אומר הזכרת מקודם שיש ישיבות בכל הארץ מקצה ועד קצה זה נזכף בהרבה מובנים בזכות העולם ישיבות הספרדי שבו באמת מחזיק סניפים בכל מיני מקומות שלא היית חושב למצוא שם ישיבה בתל אביב למשל ישיבה מאוד גדולה של הרב לבד דומני ישיבה גדולה אתה יודע איזה עוד ישיבה חרדית שם בעיר כזאת שהיא הייתה פעם מרכז תורני ישיבה עם כל הברין ישיבת חידושרים של גור הייתה אבל זה באמת מדהים לראות את זה אה עולם מפואר עולם מפואר ממש >> אם כי אנחנו חייבים לסייג ומדוע כי הצורה של עולם הישיבות הספרדי כיום היא לא בדיוק הצורה של עולם הישיבות הספרדי שלפני 70 80 ו100 שנה >> נכון ברובו בוא בוא נמר אולי ישיבת כיסא רחמים של הרב מזוז עליו השלום שמתנהלת ברשות מאוד ייחודית >> כן עדיין מתנהלת בשטת הלימוד התוניסאית הידועה והמפורסמת ומן הסתם גם משבת פורת יוסף במובנים מסוימים עדיין שומרת על המסורת שלה אבל כן אתה צודק זאת אומרת זה בעצם מה שהזכרנו מקודם עולם ישיבות החסתי אפשר לומר שעולם הישיבות ככללותו כיום מתנהל באירוע עולם הישיבות הליטאי בדאי בדרך הלימוד וסדרי הלימוד זאת אומרת מה לומדים בבוקר מה לומדים אחרי צהריים מה לומדים בלילה עם שינויים מינורים כאלה ואחרים. כשאנחנו מדברים על עולם הישיבות הספרדי ש כאן בארץ אנחנו כמובן חייבים להזכיר את פורת יוסף אותו ישיבה אותה ישיבה מפורסמת שקמה בעיר העתיקה >> בידי תלמידי הבן איש חי >> בידי תלמידי הבן איש חי או יותר נכון מדויק רבי בן ציון חזן תלמידו מפורסם שהבן אישחי בעצמו שלח כסף כדי להקים את הישיבה משמעות הוא שלח כסף להקים את הישיבה הבן שלחי גדול הדור באותה תקופה >> המון זמן להקים את הישיבה זמן איזה 13 שנה >> הרבה מאוד מתלמידיו כאן בארץ והבן איש חי >> בעצם הישיבה קוריה על שמו פורת יוסף היא קורה על שמו >> כן ושנה שעברה היא חגיגה 100 שנה להיבזדה >> זאת אומרת היא יחסית חדשה אם אנחנו מסתכלים על יישוב ישן אבל הבניין שהם הקימו לצורך העניין בעיר עתיקה הוא היה בניין ש ש שהפאים את כולם בניין פאר ואדם מי שמכיר את התמונות הישונות של העיר עתיקם אותם שנים א והכל היה שם באותה ישיבה וצריך לומר שלא רק היו שם בחורים צעירים אלא גם אנשים זכנים ממש זאת אומרת אנשים מאוד מאוד מבוגרים בכל הגילאים וגם בכל הסג גנות זאת אומרת למדו שם גם למדנות גם א שס פרויסקים א גם פסיקה וגם קבלה כי ישו שם מקובלים גדולים אין בצוות של הישיבה ואין מהלומדים של הישיבה >> הנה למשל דוגמה הרב אפריים כהן אבא של חכם שלם כהן על המנוח היה מקובל גדול והיה מצוות את הישיבה >> עכשיו אתה מזכיר שישיבת בעיר עתיקה מוכחים מן לא רק מוכחים אלא זה מרגש לספר את זה את התיורים של הרב ודי יוסף איך שהוא מספר הוא היה גר בשכונת הבוחרים וכמוהו חכם בן ציון אבא שאול והם היו למדו בעיר עתיק הלכו כל יום ברגל וחזרו את כל הלימוד שלהם הלוך ושוב לוך ושוב ככה הם הלכות הדרך שלוקחת חצי שעה 40 דקות וככה הם הם צמחו וגדלו אה אם הזכרנו מקודם את האבריחים שנשיאים לישיבת מיר ככה הם צמחו אותם פוסקים ענקיים שהקימו את כל >> כ כל כל ישיבת פורת יוסף הייתה חרממה של ענקי עולם שחלקם אפילו התהלכו בצידי דרכים לקח את הרב יצחק הדורי המקובל הגדול זכר צדיק לברכה שאני חושב תקופה ארוכה היה קורך ספרים בישיבה כן והצניע שמה את לימודי הקבלה שלו הוא לא רצה שיכיר בו א וכאלו כאלו גדולי עולם מדבר על ראשייש ורבי עזרתיה א גאון עולם ועוד ועוד שבאמת היו בתוך החרבמה הזאת שבשלב מסוים כמובן מגיעה מלחמת השחרור ואחד המקומות האסטרטגיים ביותר בירושלים זה בניין ישיבת פורת יוסף והישיבה אחר כך גולה לקתמון >> ואז פותחת סיפור >> מנסה להקים את עצמה מחדש ממש בציפורניים ואחר כך פותח את הסיפ המפורסם בשכונת גאולה בירושלים ברחוב מלכי ישראל >> שמה מחיינים בראשות השני הגיאונים העצומים הרב בן ציון אבא שאול והרב יהודה צדקא וכשהישיבה חוזרת לעיר העתיקה אז בעצם שם עומד הרב שלום כהן בראשית הישיבה והישיבה מתלת עם שני הסליפים גם יחד שיש ביניהם איזה יחסי גומלין בשני הסליפים גם ישיבת פורת יוסף יש לה תולדות כבר. זאת אומרת א אם זה הישיבה של הרב שבתי טון וועוד [נחירות בוז] ישיבות שהלכו בדרכה של פורת יוסף. כן? זאת אומרת שאם אנחנו מדברים בסדר כרונולוגי אז הישיבות הללו שכיום אגב לצערנו לא נשאר מהם הרבה יש למיטב ידיעתי היום שני ישיבות א שתי ישיבות אולי ארבע שהם משתייכות למה שנקרא לאנשי הישיבה ישיבות שקשורות כבר יותר לסטמ וכבר זה ישיבת רמו על שם רמוישערי פרינד >> אה [נחירות בוז] וישיבת ביסה הליבי שנמצאת בבית שמש ויבי שהיא גם תוצאה של בריסק ולומדים דבחורים בני הישיבה ישן שכמהניצי בעצם ישיבה לטאית אבל למדו שמה הרבה בחורים מה הישובה שן יש בטויר ויירה >> תויר ועיר כמובן ישיבה מפורסמת של קנאים גדולים א ויש את הישיבה בחזון יחזקאל ישיבת כנסת אליהו מה שנקרא שהיא מיועדת לבחורים מהציבור או מה שנקרא הירושלמי היישוב הישן ועוד ישיבה בטלסטון גם כן אבל בסך הכל לא נשאר הרבה מהישיבות הללו והם הישיבות הותיקות ביותר שהיו כאן. כולם שמעו בוודאי על ישיבת עץ חיים שגאוני הדור צמחו מתוכה וקייענו בראש כמו רבי סרזל מלמלצר. אבל עוד לפני שהגענו לצחים באמת שאנחנו כבר אז הולכים לישיבות של המאה הקודמת בוא נזכיר כמו שאומר נעצור כאן רגע אחד ונציין את את עולם הישיבות הזה עולם הישיבות הדתי לאומי שמור שיטו במרכז הרב בראשות הרב קוק הרב דוד כהן הנזיר זאת הייתה ישב ליטאית וראשית דרכה למי שיודע ובבות השנים הקו האידיאולוגי תפס מקום וגם הרציאה הרב ציודה הכהן שהוא היה יותר מזוהה עם הזרם הדתי לאומי למרות שלא היה לכם כיפה סרוגה אף יום ימיו ובעצם עולם ישיבות טילו הוא גדול ומרבגוני מאוד ש הוא בו אגב נוסע על ידי תלמידי הרב צבי יהודה כהן קוק >> א כאלו שלמדו במרכז הרב ומרכז הרב אחר כך היא עברה [כחכוח] מהעיר מהרחוב הנביאים לשכונת קריאת משה והקימו שם את הבניין הגדול א ו >> יש לנו את [כחכוח] מה שנקרא עם ישיבות הקו ישיב או ישיבות הקו זה בעצם א זן מסוים של ישיבות בתוך הדתי לאומי זאת אומרת את הקו השמרני יותר הקו ה >> מה שמזו עם ההר המור >> הר המור שזו ישתוב הוא בנותיה >> שנמצאת בקריאת יובל ברשות ברשותו של הרב טאו שהוא כמובן גם חניך ישיבות מרכז הרב אבל הם מתאפיינים בקו הרבה יותר שמרני קו הרבה יותר יש שיקראו להם חרדים לאומיים או או זה נכון שיש להם הרבה ציונות אבל גם הרבה תורה והרבה הרבה א שמרנות בדרך היותר מקורית של הרב רב קוק וכדומה א וגם להר המור יש הרבה סניפים לישיבת זה במצפי רמון או בעוד מקומות אה ואז יש לנו עוד ישיבות שהם ישיבות יותר חסידיות נקרא לזה >> חסידיות חסידיות לאומיות אפשר לומר >> כמו ישיבת רמתגן המפורסמת >> של הרב יהושע שפירה >> אנחנו לומדים חסידות וכולל לכם גרסל >> עושים הרבה התוועדויות >> לרב דודקביץ' הרב דוד דודקביץ מישיבת יצר זאת ממש חסל ביצר >> ישיבה ישיבה חסידית לכל דבר ועניין את שהיא תולדה של ישיבה שהייתה פעם בקבר יוסף >> עוד יוסף חי >> כן >> הייתי פעם בטבריה בצביעות היורצת של רמנל טבסק ואני שומע שירה חסידית נלהבת מאחד הביתי כנסת שם ברחבה הזאת של הבית כנסת הישנים אני מסתכל אני יורד למטה אני רואה את הרב דודקביץ' מנהיג זיץ יושבים ישרים >> דודקביץ' יהודי מתוק מאוד >> א רבישוביצר הישיבה >> ראש הישיבה א ואני ממליץ לך פעם אחת בשנים האחרונות זה התחיל להיות יותר ממוסד בלג בעומר במירון במתחם בני עקיבא בשעות מסוימות של הלילה פשוט מתאחדים שמה הרבה מאוד מבני הישיבות הללו א ומעבירים שמה את הלילה ביחד בהדלקות בשירים וריקודים א ממש אני מדבר על אלפים אלפים אלפים אלפים אה וזה מאוד מעניין כן זה כל ישיבה שם זה סגנון מעניין ישיבות שנמצאות דווקא בתוך ה ה המה שנקרא ההתיישבויות כדי ליישב את הארץ אה נו עוד לא דיברנו על ישיבות של כאלה שמכונים נוער הגבעות, שזה פרי הארץ למשל ברחלים, שזה בא כדי [כחכוח] לישב את הארץ או או ישיבות שאפילו השבק היה מעורב בהם. >> אה ואחרים יגידו לך זה בכלל לא קשור אלינו תעזוב וישבות לצד השני כמו ישיבות באלון מורה ובישות בעזרות. זאת אומרת זה עולם זה עולם ענק >> עולם מאוד מגוון וענק שגם הולך וגדל הולך וגדל מיום ליום ואני אבטיע אותך ואני אומר לך שאני יודע שיש כאלה שם שלא עזבו את הישה יום אחד ואפילו לא התגייסו לצבא >> ואפילו לא בהסדר >> ואפילו לא בהסדר עכשיו לפני שאנחנו עוברים בקצה על קצה המזלג א לדבר על עולם הישיבות בארץ ישראל עוד לפני הדור שאנחנו רואים היום יש עוד ענף אחד שאנחנו צריכים להזכיר אותו וזה עולם הישיבות לחוזרים בתשובה >> שזה דבר עצום >> זה קצת הזכרנו בפודקאסט בפרק הראשון >> שעשינו על בעלי התשובה א וזה חידוש עצום של ה50 שנה האחרונות >> שאף אחד לא חלם בעולם היהודי ב-2000 שנה האחרונות שאי פעם יהיו ישיבות כאלו אה אני חושב שהישיבה המפורסמת ביותר בהם זה ישיבת נתיבות עולם בבני ברק שהיא בצורה של ישיבה שהוקמה על ידי הרב שח והרב ברוק א [נחירות בוז] שהייתה ישיבה באמת שהצמיחה מתוכה נכנסו אליה טייסים ויצאו אברכים נכנסו אליה אומנים ויצאו בני תורה אה א ישיבה אחרת מאוד מפורסמת ישיבת תור שמח בירושלים >> כן עוד פעם הזכרנו באמת בפרק הראשון ישיבת אור החיים של הרב רובלבז >> ואי אפשר לא להזכיר את אש התורה שהיא אומנם הייתה יותר מיועדת ועדיין היא מיועדת לבני חול כאלה שחיפשו את הקדושה של הכותל והירתיקה אבל עדיין ישיבות ישיב הישיבות של עולם התשובה וישיבות של בעלי תשובה א רבות מספור והם הולכות וגדלות כל הזמן נזכיר את הישיבה של >> ישיבת התפוצות ישיבה של הרב זמיר כהן בביתר א הישיבה ישיבת חוט של חסד של הרב הרוש בירושלים שגם מאגנת בתוכה רוב מניין ובניין בעלי תשובה היום כבר זה דור שני אבל >> אנחנו אנחנו מוכרחים לציין כשאנחנו נפרדים מהחלק הזה בפרק שהמון המון המון המון המון ישיבות וזרמים מכל מיני סוגים ותיקות וחדשות לא הזכרנו אותם פה לילה של >> נצליח להזכיר אותם ממש מקוצר הזמן חס וחלילה לגרוע >> מחשיבותם >> התכוונו מחשיבותם ורקם לבל אבל ליקח מישהו ויאמר לא הזכרתם את הישיבה שלנו אתם לא חושבים עליה כולם כולם אנחנו מחזיקים ותומכים בכולם מאמינים שכל ישיבה היא המקום >> כולם כולם אהובים כולם ברירורים כולם פותחים את פיהם בקדושה הטרה >> כן עכשיו בוא נזכיר את א על קצה המזלג שוב את עולם הישיבות בראשיתו בארץ הקודש בתצורה הנוכחית כי שוב ישיבות מעולם פסקי ישיבה מאבותינו ותמיד היה כאן גרעין של לימדי תורה בכל מיני צורות אבל שתי ישיבות מאוד מפורסמות פעלו בירושלים של היישוב המתחדש, היישוב הישן אבל רשתו הראשונה זה ישבת אציים שזה בעצם מוסד חיים הותיק שפעל במרכזו זה בית כנסת לחורוה במרכז העיר העתיקה >> הוא קם על ידי רב שמואל סלון ובעצם תלמידי הגאון בוילנה שעלו לארץ רב שמואל סלט >> הפרושים רבי שמל סלנטו חתנו של רב זונדל מסלן שהוא בעצם מתלמידי מתלמידי תלמידיו של הגאום מוילנה והם כולם אה הם כולם אה זה פה על זה ישבת פה מפתח המוסד היה צריך בעצם זה לא רק ישיבה זה תלמוד תורה זה ישיבה שנקרא ישיבה קטנה >> כמו בירושלים בבדיחותה שבישיבות האלו עצחים והישיבה ש נדבר עליה אתה נכנס עם טלית ויוצא תלית >> כן לישיבת אצח חיים היו שוב פעם ישיבות בנות הזכרת את המקר בישיבת פרס חיים של רבי יצחק זבינוגרד היו ישיבות בנות שהם היו תולדות של הישיבה הזאת >> ישיבת משה של זקני לבבית משפחת אורנשטיין ש שהם בעצם לא ממש בנות קיים שייכות לרבי שלבדיסקין כן לא ניכנס כאן לעניין והנה אנחנו מגיעים אחרי 45 שנה שישיבת אצלכם מחזיקה את הבחורה וגם בחורים תלמידים אבריחים חסידיים מוכרחים ללמוד בכי בעצם אין מה מגיע מגיעים יהודים אומרים חייבים לעשות מעשה צריך לפתוח מוסד שבו ילמדו הבחורים חסידים הברכים חסידים ולא יצטרכו להזדק בוא נאמר לטובות עליתאים ובעצם יוכלו להקים כאן וזה מוסד כמו שאתה אומר זה נכנסים תלצים תלית זה מיתמוד תורה ועד אחית ימינו הזכרנו כאן בפרק על החלוקות את זה שבעצם ניו לי ירושלים היו קודש לתורה וזה ישיבת חיילום המוכרת המפורסמת ש >> שקמת בהתחלה בעיר עתיקה בסמיחות לכותל המערבי >> ברחוב ברחוב מלא חלדיה ככה שם ממוקמת שמה היה המבנה הראשון של היהודקמוד >> מה שנקרא היום רוב המוסלמי >> רוב המוסלמי ויש תמונה מפורסמת שבה יושבים שלוש דמויות הרב קוק הרבי מאפט שפעל פה בירושלים ורבי צבחי זוןפל זה מהנחת אבן הפינה לסניף של הישיבה הזאת מבנה של הישיבה הזאת ברוב המוסלמי אה ישיבת היא עמדה בראשות טומניק הראשי הראשון קראו לו ביום ברנשטין היה חתנו של רבי יצחק דוד בידרמן בנו שרב מוישה מללב שלל כאן לארץ והיא הגדה את רוב תלמידי חכמים החסידיים שלמדו בירושלים שוב כשנחבת העיר העתיקה הישיבה חרבה קובעת את מושבה בכיכר השבת בירושלים במבנה הענק שנמצא שמה ובאמת כל מיני דמויות חשובות ומפורסמות שנבאו לפה לארץ ורצו להסתתר הלכו וישו שם אם זה רבי שלום קזוילר אם זה הרב מציבין >> בעל הסולם בדלי בעל הסולם שעד היום תלמידיו בעצם יש להם בית מדרשם בישיבה >> וזה משהו מדהים שהישיבות האלו מאגדות בתוכם גם חיידר מה שאנחנו קוראים תלמוד תורה גם ישיבה קטנה וגם ישיבה גדולה וגם כולל כי כי אין הפרשים בגילאים הרי מתחתנים בגיל 16 כן אז אתה לא עוזב את הישיבה אתה ממשיך ללמוד בישיבה זה הישיבה ואני אגוד יש עד היום בית כנסת בירושלים ברחוב צפניה שנקרא אר צבי אתה בודאי מכיר את הבית כנסת הזה הזה בקומה השנייה או השלישית של בית הכנסת הזה יש ישיבת עץ חיים זאת אומרת זה אנשים שלמדו בצעירותם בישיבת עץ חיים היום הישיבה הגדולה של אציים לא קיימת כבר וממשיכים עדיין ללמוד תחת ישיבת אציים יהודים מבוגרים מאוד ביניהם תמות חכמים גדולים א ובעצם ישיבת אציים הייתה הישיבה שאתה נכנס לחדר ואתה יוצא כמו שאמרנו אינטנית אתה הישיבה לא מסתיימת כשאתה מתחתן טוב הלכתי לכוילל כי צריך >> רוב הישיבה היא בעצם אחרי אחרי החתונה בכלל >> כן כן ישיבת חיים היא זאת שזכתה להתפאר ברבי סזן בן מלצר שבא להיות בראשי ש >> והיא כבר עוברת גם היא עוברת מהעיר העתיקה >> היא עברה מהעיר עתיקה לאזור מחני יהודה בעצם חלק גדול חלק גדול מחני יודה היה שייך לה עד היום אתה יכול לראות מחני יהודה שחנוות מסוות כתוב זה שייך אקדש שני שליש ליציים ושליש לביקור חוילים מי שמכיר את >> כן יש רחוב אציים גם שמה א ברחוב יפו הבניין המפורסם מאוד של ישיבת עץ חיים א >> שהיום כבר לא שייך לה >> וגאוני עולם שמה צומכים בתוך המקום הזה זה אגב הרבה >> אבל זה כמנהג גדולי ירושלים אנשים כאלה צנועים ופשוטים רק שמגיע רבן קוטלר לישיבה אז פתאום מתגלה מה הם יכולים ומגיע איזה בחור אילוי ככה בסרלינן כיפישר כשהוא בחור והוא רבן קוטלר פשוט עומד נדהם מהחריפות של הבחור הזה שהוא תלמיד ישיבת בחור בישיבת אציים כן >> ונזכיר את אחד המפורסמים רבי שמואל אובח גם הוא חניך ישיבת עץ חיים אה ובצד השני של ישיבת חיים חיי עולם מה שהזכרת הישיבה החסידית פורח חת ומתעלה וגם הרבה דמויות שהם לאו דווקא דמויות למדניות חסידיות אלא דמויות קבליות דמויות א של חסידות כל הדמורים בוא נמר למשל הרבי מישמות חמ למד ישיבת בחיילום הוא למד דומני בהתחלה בעץ חיים אבל אחר כך הלך למד חיילום צמח שמה כן על זה הדרך כל גדולי ירושלים החסידית א צמחו שמה ואז ברבות הימים אז העולם השתנה איך אומרים באו ונפתחו עוד כל כך הרבה ישיבות וזה אז הישיבות הראשונות האלה איבדו את הזוהרם ואת הפ >> כ מה שנשאר מהמוסדות האלה כמובן הרבה מאוד מבנים אה וחדר חדר חדר אציים תלמוד תורה אציים תלמוד תורה אחרי העולם כן >> עכשיו אה אני נזכיר ככה בקצרה את שעולם הישיבות בארץ ישראל לא מתחיל לא בצים ולא בחייו עולם הישיבות בארץ ישראל כאמור תמיד היה אז נוכל להזכיר את ישיבת כנסת ישראל של אור החיים הקדוש >> אור החיים הקדוש בחצר אור החיים הקדוש בירושלים >> שהישיבה הזאת נוסדה הייתה אמורה היה בה חלק של לומדים קבלה וחלק שלומדים פשט אנחנו היה לנו זכות לבקר במבנה שלה שעדיין קיים שם איזה קויל שמתקיים בתוך הבית מ השם המדויק של המקום הזה זה חצר רבי אמנואל חיירקי [כחכוח] בעל המשנת חסידים שהוא בעצם יסד את המבנה הזה >> ביום זה נקרא חצר משפחת וינגרטן >> וינגרטם מוזיון היישוב הישן ברחוב אור החיים בעיר העתיקה רחוב שיורד לכיוון >> אז עדיין במקום הזה פועלת ישיבה אנחנו בעצמנו ביקרנו שם וראינו באמת יש שמה את ספרי משנת חסידים ככה להזכיר שכאן מי הסד את המקום הזה אבל לומדים שם אנחנו >> בן אבריחים שם יודעים שם אברכים בני תורה בתוך המקום הזה אבל >> אנחנו מדברים על מקום שבעצם משמר כל תורה למעלה מ >> למעלה 250 שנה >> וצריך להזכיר שהישיבה הזאת נוסדה לא רק כדי להיות מקום ללמוד תורה אלא בעצם כדי להביא את המשיח הורח החיים הקדוש עלה לכאן לארץ באותה תקופה שבה עלו לארץ כדי להביא את המשיח הורחים הקדוש תכנן והיה לו סדרי לימוד מאוד מפורטים איך ילמדו ומה יעשו ואיזה חבורות יהיו בישיבה דומני שהיה אמור להיות סדר לימוד 24 שעות סביישון שלא יתבטל כל התורה מה הישיבה והיום אמורים ללמוד בה לצערנו נתרפה שעה ישיבת כנסת ישראל המשיכה להתקיים גם אחרי האור החיים הקדוש הנדיבים עוד המשיכו להחזיק אותה אבל כבר לא היה לה את ה עוצמה והפאר והחזון האדיר שהיה לאור החיים הקדוש בשל צערנו לא זכינו שתתגשם משלתו אנחנו יודעים שהולל פה לארץ בשביל זה אבל לשם דור רצה להיפגש איתו כאן אלו דברים ידועים מפורסמים עוד א ישיבה מאוד נודעת שפעלה כאן בירושלים היא לא ישיבה בסדר גודל שאנחנו נקראים אבל נקראתה ישיבה זה ישיבת בית אל ישיבת המקובלים הידועה והמפורסמת שלא נוסדה אפילו ידי הרשש הקדוש נוסדה קודם הרשש הי מראשי ישיבות שזה עוד ג'נר של ישיבות ישיבות המקובלים שזה בעיקר קרה אגב בארץ אתה לא מוצא כל כך טיוד בחוץ לארץ לישיבות מקובלים ישיבות מקובלים זה בעצם ישיבה שבדרך כלל לומדים בהם אנשים מבוגרים יותר א לומדים בעיקר קבלה ומכוונים גם בכוונות הרשש או כוונות אחרות א יש הישיבה המפורסמת להיות ישיבת בטל שנוסדה על ידי הרשש הקדוש נכון >> לא נוסדה על ידי הרשש הקדוש נוסדה דומן על ידי חותנו רבי גדליחיון נכון רבי גדליחיון הרשש הקדוש היה שמה שמש שמש ואחר כך התגלה שהוא בעצם מביא מתורת הכבוד נלקח לחתן ואחר כך היה שמה ש מנגי ישיבת בטל ו 100 שנה אחר כך או אפילו 200 שנה אחר כך צריכה ישיבת שער השמיים שזו ישיבה ללימוד קבלה אשכנזית על ידי רב חיים לי בוארבך אביו של רב שלומי זל >> גם היא נפתחת בעיר העתיקה ובבות השנים כשהעיר עתיקה חרבה עוברת נמצאת >> לצין ששתי הישיבות האלו עדיין קיימות בישיבת בטל בעיר עתיקה ישיבת שער שמיים ברחוב רש"י בירושלים >> אולי נאמר שמה שעומד בסתירה מוחלטת בישיבות האלה למה שאנחנו קוראים ישיבה זה שאף בחור לא לומד בישיבות האלה זה ישיבות ש >> רוב האנשים שעומדים שם הם אנשים באים בימים כן ב כל פנים למשל אנחנו יודעים שרב גרשן מקיטוב גיסו המפורסם של הבעל שם טוב שבא לגרו בירושלים עוד לפני התחדשות הישיבה האשכנזי בירושלים ונמנעל חכמי ישיבת ביטל אשתו נפטרה באו אליו חכמי הישיבה ואמרו לו א פה בישיבה יכול להיות רק מי שנשוא אישה אתה לא יכול להמשיך לגרור בירושלים בכלל לא נתנו לרגו בשו ששו אישה לא יכול ללמוד ישיבה הוא לתקופה מסת הלך לחברון אחר כך הוא נסע אישה ספרדיה לא הייתה לו ברע הוא נסע אישה ספרדיה והקים יש צצעים מנדומ שמשפחת אופלטקה מפורסמת אמצא צעיר בגלל שמק טוב מאשתו השנייה ספר לי בבקשה על ישיבת מרן הבית יוסף בצפת או צפת הגענו לצפת א הבית יוסף כולנו מכירים רבי יוסף קרו מחבר השולחן ערוך גדול הפוסקים ללא ספק של העולם היהודי >> מפינו חיים והוא מחזיק ישיבה א בעיר הקודש צפת. אנחנו מדברים על לפני למעלה מ-450 שנה א תקופת תור הזהב של צפת מה שנקרא כאשר צפת מלאה בחכמים ומקובלים מכל גוני בעלשיך הקדוש הארי הקדוש הרמקב בית יוסף קצת שנים לפה שנים לשם אבל זו התקופה הזוערת של צפת הרבה גם אם מגורשי ספרד נמצאים בצפת הגדולי תלמידי חכמים של העולם היהודי מתנקזים לצפת והבית יוסף רבנו יוסף קרו מחזיק שם ישיבה שיש כאן לשתנים שקיימת עד היום א [נחירות בוז] >> המבנה ודאי קיים >> המבנה אה כן בית כנסת קרו יש מקום אחר שמראים אותו שוע הישיבה יש איזה מערה כזאת שאומרים ששם מתגלה המגיד המפורסם לבית יוסף על כל פנים זו אחת מישיבות ארץ ישראל הקדומות ביותר שמתועדות שאנחנו יודעים עליה א וכמובן שם יוצאים גדולי תורה רבים גם בהלכה גם בקבלה ישיבה ארץ ישראלית קדומה מאוד >> עכשיו קדמה לישיבה הזאת ולא אין לא מקמא אגב אני אציין כאן במאמר המוסגר כי לא הספקתי לבדוק את זה יותר מדי אבל דומני שגם לשלושת הישיבה כאן בארץ זאת אומרת הש תופס ישיבה והוא מאוחד יותר בבית יוסף אבל החזיק כאן ישיבה הרי גרה בהחתחלה בירושלים ואחר כך גלה לטבריה תומני שהיה תופס ישיבה כאן ולא רק א הוא היה תופס ישיבה גם בחול על כל פנים אני חוזר בחזרה אם דיברנו בספר אנחנו הולכים עוד יותר אחורה יש הייתה ישיבה מאוד מפורסמת שפעלה כאן בארץ הקודש וזאת ישיבת בעלי התוספות ישבת יש עלייה ידועה מפורסמת עלייה בתחילת ה1000 הנוכחי עליי 300 תלמידי בעלית תוספות קדם להם קצת רבי חיל מפריז ממפורסמי בעלות תוספות שמוכח היה לעזוב את פריז אחרי הוויכוח הגדול בפריז שחיפת הספרים בפריז ועלו לכאן לארץ הימים צריך להזכיר ככה מדובר על ימי הכיבוש הצלבני בארץ ולמרות שצ >> למרות ש אנחנו מסעות הצלה וכיבוש הצלבני מתפסים אצלנו כתבח ביהודים וזה נכון ב99% זה לא סתם אבל עדיין אחרי שאנו צרים מתבססים כאן בארץ והם אורכים טוח בודי ירושלים מן הראוי להזכיר את זה לא עלינו השם מקום דמם ואז אחרי זה שמתבסים כאן בארץ בשלב מסגרשים אותם מירושלים מגיע צלח הדין מגרש ירושלים אבל לנוצרים לצלבנים יש אחיזה באקו עוד הרבה שנים לא כל כך מהר מתפרקת הממלכה שלהם באקו הם מחזיקים באקו ואז מתקיימת עלייה מהמדינות שאותם ממלכות אחיות בעצם מעבר לים זה בצרפת של ימינו >> תחת השלטון הצלבני בעצם >> ומתקימת באקו בישיבה יש כאן עלייה עליית תלמידי א בעלי התוספות נקרא מקובל שעלו 300 בעלי תוספות בראשות הרש משנץ רבנו שמשל משנץ בא על הפירוש הרעש הידוע שנמצא על מסכתות סדר זרעים וסדר טהרות מהמשניות יש פירוש הרש בגדולי בעלת תוספות רבנו שממשון משנץ הם עולים מכאן לארץ הם מקימים כאן ישיבה גם העלייה הזאת היא עלייה שעניינה לקרב את ביאת המשיח ישנן נגדות או עידויות שרבי חין פרץ רצה להקריב קורבנות בהר הבית היה נשמעו פעמים משיח אז באותה תקופה מלא לאורך כל המלחמות. הישיבה הזאת התקיימה כאן זמן מסוים של שנים. אנחנו לא בדיוק יודעים את הפרטים כי לא השתמר כל כך. אנחנו יודעים שהיה קיים כזה דבר. ולסיום הציין כאן ואנחנו כנראה צריך להקדיש את זה פעם יותר א סקירה יותר חבה. זאתי ישיבת ארץ ישראל הוותיקה. ישיבת ארץ ישראל היא בעצם ישיבה ש אולי נגדיר שנוסדה ביבנה א כשרבי רבנו חנן בן זכאי מבקש תנו לי יבנה ותלמידי וחכמי. רבן גמליאל מגיעים צצב של הזקן וזה בעצם המשך של ישיבה של שמיה ואבטליון אומר תמיד הרי אנחנו אומרים תמיד התקיימה ישיבה בארץ ישראל ישיבה מתקיימת הישיבה ביבני הישיבה הידועה ישיבה שלומדים מהתנאים כן חנסו רבותינו לקרבי ימנדם בישיבה הזאת צומכים התנאים >> תיד תורה שתשתקח מישראל אמר להם רבי שמעון בר יוחאי כי לא תשכח מפיזרו לאכ פיזרו זה מתקיים כשנכנסו חמקר בימנה ובאמת לא תשכח הישיבה הזאת ממשיכה להתקיים היא כידוע התורה בארץ ישראל גולה לא קלקנה משטר האם לא תחת המשטר הרומאי ולא תחת המשטר הביזנטי שיורש אותו >> על הגליל >> הישיבה הזאת גולה היא מצפה בני ואז היא גולה ואז היא מתמקמת לתקופה ארוכה בטבריה ברשות רבי יוחנן מהירושלמי וגיסור רש לקיש והםשם נכתב בטבריה נכתב התלמוד הירושלמי בטבריה ב >> מה שנקרא בני מערבה >> בני מערבה לבבל ביחס לבבל אבל זה בעצם ישיבת ארץ ישראל כשנחתם התלמוד הירושלמי ובדורות אחר כך נחתם התלמוד בבלי כמות ישיבות הגיונים ישיבת ארץ ישראל ממשיכה להתקיים ישיבות הגיאונים בבבל הם המשך של ישיבות סורה פומפדיטה ונהרדה של רב ושמואל שנוסדות בידי רב שמואל ואבא ורובה רב ורב יוסף רבינה ורבשי הם הישיבות ישיבות צורה סורה ונהדה נהרדה סור פדית תולי בתקופות הם המשך ישיבות גיוני בבל הם המשך ישיר של ישיבות המוראים האלה ומקביל מתקיימת ישיבה שנקראת ישיבת ארץ ישראל ישיבת גאון יעקב בראשות גאוני ארץ ישראל כמו שיש מעמד הגאון בבבל יש מעמד הגאון בארץ ישראל >> תקופת הגאונים >> באות תקופת הגאונים יש גאון בארץ ישראל משיבת ארץ ישראל היא מוסד עצמאי היא קיימת חלק מהזמן בטבריה וחלק מהזמן בבית שען אחד הדברים המפורסמים שהישיבה הזאת מנחילה לכל העם היהודי מטבריה זה את הניקוד הניקוד שבו אנחנו משתמשים היום מטבריה יצא כל הניקוד ככה מצטטים רבנו רבותינו הראשונים >> יש כאלה שקוראים לזה ניקוד טבריאני >> כן צורת הניקוד הזאת זאת אומרת אנחנו יודעים שהנקודות נסרו למשה מסיני אבל עדיין הצורה שבה אנחנו משתמשים היום זה נוסד על ידי משפחת בין אשר שפללו תחת חסות ככל משפחה מהגאונים כן >> כן באותה תקופה באותה באותה תקופה אה לחכמי ישיבת ארץ ישראל היה מעמד ייחודי בעולם היהודי באותם שנים הם היו אחראים עלוח השנה זאת אומרת נכון שנקבע בשנת דק קיט עוד בזמן התלמוד הירושלמי על ידי רבי יהודה נשיע נקבע לוח השנה היהודי העברי שאנחנו משתמשים בעד היום >> כשר הפסיקו בעצם לאבר את החודש כל פעם על פי העדים ועל פי זה לא כבר לא היה שייך חששו שלא יצליחו אז >> לקדש את החודש להב את השק עיבור קידוש החודש ועיבור השנים שני דברים שעולם יהודי לא יכול להתקיים בלידם רבי יהודה הנשיא קבע כללים מתי יהיה שנים מעוברות ומתי יהיה חודש חסר לפי כל הכללים הידועים והמפורסמים >> לא עדו ראש לא בדו פסח מולד זקן בערד לא אזכיר כאן את כל הפרטים מי שמוסמך עדיין אין לוח כן וגם הכללים האלה לא כתובים וזה נקרא סוד העיבור ככה זה נקרא סוד העיבור זה מוסד סגור בעצם סוד שדוע לגדולי התורה בכל דור וישיבת ארץ ישראל מוסמכת ומנהלת בעצם את את הלוח שנה היהודי אה כל שנה יש מעמד מאוד מיוחד ירושלים סגורה בפני ודים באותם שנים אי אפשר יהודים לא יכולים להתגר בירושלים השלטון הביזנטי הוא שלטון נוצרי קנאי חשוך והוא לא נותן לידים לגור בירושלים יהודים יכולים לגור בטבריה בית שן אין יהודים בירושלים אבל פעם בשנה או פעם בשנה נותנים יהודים לבוא לירושלים תשעה באב ו ביום שנה רבה ביום השנה הבאה באים לירושלים עולים להרזיתים למקום שנקרא אבן עליית השכינה ככה זה נקרא את האבן ידועה שמקובל היה בפניהם שם הסלקה השכינה שם תדה להתגלות את השכינה ומקיפים את האבן הזאת הרי בושנה רבה עושים הקפות >> הקפות סבי המזבח מזבח >> אז עושים הקפות עם הערבות וורים פיוטים שאומרים ליושב ערבות לרוכב תהילות קדוש ברוך הוא זה הפיוט שסוגר אותם כידוע שהפיוטים נכתבים באותה תקופה של הישיבה חלקם הגדול רבי אלעזר הקליר אולי הוא לא חלק חלק מחכמי הישיבה הזאת, אבל הוא פועל באותה תחת אותה מסגרת א יהודית א מסגרת תורנית. על כל פנים שם בישיבה באותו מעמד של השנה רבה יש הכרזתה. באכרזתה הזאת שמתקיימת אחרי הקפות של השנה רבה מכריזים מה הולך השנה? הולכת לשנה פשוטה או חסרה מלאה שנה מעוברת כל הדברים האלה מוכרזים ומנשלחים משם לכל העולם היהודי כל עולם היהודי מקבל את ההודה עם חשבון וכסלב יהיו חסרים המלאים ממילא אתה יודע באיזה יום יחול פסח באיזה יום יחול שבועות ואיזה יום יכול ראשי שנה ששנה הבאה אם השנה מעוברת או חסרה ככה הדבר הזה מסור בDM והשיבה הזאת גם זוכה לתמיכה באותו מעמד החרסתה גם מכריזים על א מציינים את לשבוח את כל תומכי הישיבה מחוץ לארץ עושים להם א יש תפילה שנקראת מצלעיין נחנה זה תפילה שמקובלת מאז תפילה שאומרים אותה יש קהילות שמזכירים אותה עם שמחת תורה זה תפילה ששורש השם באותו מעמד מתפללים לזכות תורמי הישיבה שמחזיקים אותה מכל העולם אה הישיבה הזאת קיימת ופעילה אבל היא מאבדת את הבכורה בגלל מחלוקת על חישוב ראש השנה אם ראש השנה יחול ביום שלישי או ביום חמישי נתקמת מחלוקת בין חכם הישיבה הראשי קראו לו אהרון בן מאיר הרב אהרון בן מאיר ראש הישיבה לבין רב סעדיה גאון איזה יום לעשות ראש השנה נעים ביום שלישי ביום חמישי לא יכול להיכנס לפרטים על מה הוויכוח ויכוח על מולד זקן מתי יכול ראש השנה וזה ויכוח ש השאלה היא לדומן ראש שנה ד תרפו או משהו כזה לפני כ1000 שנה פחות או יותר וויכוח מתקיים שנה קודם כי לפי איך שיכו ראשי ראש חודש חשבנ וכסלב לפי סלב אז ממילא יכול ראש השנה הוויכוח הזה מתקיים ורב סלייה גאון מרגיש רואה הוא אוחז שהאהרון במאיר תורה בחישוב שלו והוא הוא חושב שהתורה הלכ העולם היהודי לך להתפצל שתי תורות יהיה לוח שנה בבלי ולוח שנה ארץ ישראלי אנחנו יכולים לחשוב רק איזה חורבן יכול לצאת מזה הרב סד הגון מפרסם בכל העולם היהודי את חישובי הלוח וחכמי [נחירות בוז] התורה שבא עולם היהודי שבכל מקום א מקבלים את הת ומצדיקים את החישובים של רב סעדי גאון ומילא עולם הודיעי מקבל את דעתו ולא נפכה התורה לשתי תורות לא נפח לוח השם יהודי לשתי תורות ואז [מוזיקה] יורדת ישיבת ארץ ישראל מגדולתה זאת אומרת היה לה את הכוח הזה והשלתה בזה זה אני חושב שאנחנו מסיימים את [מוזיקה] הפרק הזה באחד האקורדים היותר צורמים של עולם הישיבות שאסור [מוזיקה] להתעלם ממנו שהרבה מאוד ישיבות לצערנו א [מוזיקה] בסוף נעלמו בגלל מחלוקות לשם שמיים >> כן אז גם כאן זה דוגמה באמת לישיבה שירדה מגדולתה לא רק בגלל מחלוקת אלא גם בגלל רדיפות בגלל קשיים אבל עדיין עם כל הישיבות שנסגרו אנחנו רואים שכל הישיבה שנסגרה נסתחו עוד 20 ו30חי קיים וימשיך להתקיים בעזרת השם >> מכאן שלוחה ברכתנו לכל ריבות בני התורה שהמילים תורה תחת חק המילים בתורה בחשש מי יודע מי יחפש אותם ויהרוב להם ומה יקרה להם שלך בקתנו הצלחה בזמן החדש בעזרת השם עשו חל במרבה ואנחנו אומרים כן נרבה >> כן אתם מקיימים את העולם เฮ [מוזיקה]