0:00 / 0:00
נוסח הגט - בין המשפטי לאישי • הרב מיכאל אדרעי, ראש ישיבת שדות נגב • כנס אסופות ה-6
2 views
Categories:
Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
האמת שאני חשבתי
שלנושא כמו נוסח הגט אף אחד לא יגיע
זה סידר טוב אבל האמת שלעניות דעתי זה
נושא א יסודי
ואני מקווה ש
בסדר שיהיה טוב אז בואו נחזור
על ה
על ככה אני מניח שכל מי שפה נמצא פה כי
הוא למד פעם גיטין כן אני מניח ברמה כזו
או אחרת נחזור רק על הנקודה הכי הכי
מרכזית בהלכות גיטין הנקודה הכי מרכזית
בהלכות גיטין יש מחלוקת רבי מאיר ורבי
אלעזר האם ידי חתימה קרטה או ידי מסירה
קרטה כש
מפשטים את המחלוקת הזאת רואים שהיא נוגעת
לארמון נושאים אחרים ובעצם היא שאלת יסוד,
שאלת היסוד של הלכות גיטין ובאמת בעצם
שאלת היסוד של מה הוא גט. האם גט הוא א
אני אגיד נגיע לזה בסוף, אבל זה נוגע
לשאלת היסוד של האם למשל האם גט צריך
להיות לשמע או גט לא גט צריך להיות כתוב
לשמע או חתום לשמע. לדעת רבי אלעזר שידי
מסירה קרתה אז באינן כתיבה לשמע. ולדעת
רבי מאיר שבאינן שידי מסידי חתימה קרתה אז
באינן חתימה לשמע נכון
נכון מה הקשר מה הקשר בין שני המונחים האם
ידי חתימה קרת ידי מסירה קרת או בענן
כתיבה לשמע או באינן חתימה לשמע אז
האחרונים בהרבה מאוד מקומות מסבירים את
הנקודה שמחלוקת
רבי מאיר ורבי אלעזר היא מחלוקת מהותית על
מה הוא גט האם גט גט הוא בעצם שטר, נכון?
איך הגט פועל? האם הגט פועל את פעולתו על
ידי העובדה שהאישה מקבלת שטר שעומד לראיה?
הליבה דרבי מאיר ידי חתימה קרט. כלומר
השטר עומד לראיה. זה מה שהופך את הגט לגט.
לעומת זאת אליבד רבי אלעזר שאומר עדה
מסירה קרתה השטר לא עומד לראיה כי הרי
האדים יכולים להיות יכול להיות שהם ימותו
מחר והשטר הזה הוא אה הוא כתוב על דבר
שהוא יכול להזדיף ואין עליו דין השטר לא
צריך להיות עומד לראיה זאת מחלוקת היסוד
בין רבי מאיר לרבי אלעזר אמת נזכיר את די
חתימה קרת די מסירה קרת וממ וממילא מה מה
היא מהות הגט אני רוצה לדבר על שאלה
והיא מה נוסח הגט. נוסח הגט המונח בפנינו
לא הבאתי אותו כאן הוא נמצא אנחנו נוהגים
היום על פי גיטין תסתכלו בספר גט פשוט ספר
גט פשוט למהרם בן חביב אה הדובר הבא אחריי
הוא המרם חביב אבל המרם בן חביב היה חי
לפני כ-300 שנה א רבא של ירושלים יש לו
ספר שנקרא גט פשוט כל ענייני גיטין שלנו
נחתחים על פיו אה
הנוסח הגט שלנו אנחנו נראה אותו קצת היום
כמו מה אנחנו נוהגים, אבל אני רוצה לראות
את נוסח הגט כמו שהוא מופיע בגמרא
ובראשונים ואני חושב שיש פה כמה נקודות
עקרוניות על מה זה גט ומה זה גירושין כן
מה מה זה בכלל הגירושין
המשנה יש שני אני רוצה להתייחס לשתי
משניות אולי בוא נעשה רק איזה סדר הגט
מחולק לשני חלקים והם
>> טורף הג
>> טורף הגט ו
>> תופס הגט כל ילד יודע יש טופס וטורף.
בסדר? איפה המילה טופס כתובה?
איפה כתוב במקורותינו? איפה זה? מאיפה
מביא מגיע מילה טופס? משנה הכותב תופסי
גיטין. נכון המילה טורף איפה היא כתובה?
אין משנה, אין ברייתא. זה ממרה של שמואל
נכון? זה הגמרא אומרת לא ממ של שמואל. כן.
טופסת הוא טורף. הגמרא קוראת לזה טורף,
אבל מילה טורף לא כתובה במשנה. מה ההבדל
בין טופס לטורף? איך אני יודע לזהות מילה
מסוימת? האם היא טופס או טורף? מה המגדיר
של תופס וטורף?
>> האם ההדר של הפוס
>> יפה. זאת התשובה הפשוטה. התשובה הפשוטה,
טופס הוא לכתחילה וטורף הוא לעיכובה. אז
מה התפקיד של הטופס? לתפארת המליצה?
מה מה התפקיד שלו? ספר איזה סיפור בשביל
שלא מה נכתוב שורה? אז בוא נכתוב צתוב 12
שורות כי תוספות אמר שגט בגימטריה זה 12
אז צריך להיות 12 שורות בגט אז נמלא את זה
במלל מה בשביל מה שאת המילים האלה נכון
חוץ מזה כל המילים בגט כל מילה יש לה
חשבון מדויק אין מילים סתם בגט כן ודן
דבלי חיימיני או ואת ההרשעה להתנסבה לכל
גורדתיצבי
יש כל מילה יש לה משמעות
הרמב"ם כותב פרק ד' הלכה יגיד כותב הרמב"ם
שכל מילה בעצם בסוף יוצא מהרמב"ם הוא לא
כותב את זה אבל כשעושים את החשבון ברמב"ם
רואים שכל מילה בגט היא לאיכובה כי כל
מילה יש לה יש לה סיבה למה למה כתוב בגט
וצוויתי בראות נפש למה כותבים בראות נפשה
להגיד לנו שהוא לא היה אנוס אז אם לא יהיה
כתוב בראות נפשי אז מה אני חושב שמה
>> שהוא היה אנוס ואז הגת פסול ככה עולה
מהרמבם אז זה תופס או טורף
>> מה
>> אבל כבודו אמר שטורף זה מה שליכובה הכלובה
הכל קובה מה מה ההגדרה של טוף זה טוב זה
יכול להיות שאתה צודק ואני חושב שאכן יש
ראשונים שנקטו כי דבריך אבל אני רוצה
לנקוט היום בשיטת הרמבם והמאירי והרמבן
אני כבר אומר ואני חושב שבשיטתם רואים
חידוש גדול על כל על כל פנים במשנה יש
מושג שנקרא טופס
בגמרא המוראים הגדירו מושג שנקרא טורף.
אנחנו לא יודעים עדיין מה ההבדל בין טופס
לטורף. איך יודעים אם מילה מסוימת היא
תופס או טורף? ויש למשנה עוד מונח והוא
המשנה בדף פה עמוד ב פ עמוד א' אומרת גופו
של גט הרי את מותרת לכל אדם. אז יש טופס
טורף זה מונח של המוראים וגופו של גט זה
מונח של המשנה בדם. אנחנו נפגשים איתו ממש
בסוף המסכת. בסוף המסכת אנחנו נפגשים עם
המונח גופו של גט. עכשיו תגידו לי מה זה
מה ההבדל בין גופו של גט לבין טורף?
מה זה גופו של גט?
יש טורף, זה מונח שהמוראים השתמשו בו. למה
הם לא השתמשו במונח שכתוב בגמרא גופו של
גט? במשנה גופו של גט.
מה ההבדל בין גופו של גט לבין טורף?
אז בסדר, זה מה שאני רוצה לברר היום ואני
חושב שזה יתן כלים להבין את ה את הגט ואת
הגירושים. אז בוא נתחיל מהמשנה ואני אשאל
הרבה שאלות על המשנה ב בדף כו ועל המשנה
בסוף המסכת פה הפו אני אשאל נשאל הרבה
שאלות על המשנה הזאת ו טוב הכותב תופס
גיטים צריך שיניח מקום האיש ומקום האישה
ומקום הזמן אז ידידנו הנכבד והנעלה אמר
שטורף זה כנראה המקום והזמן כל הדברים
האלה הם טורף נכון למה הם טורף כי הם
כי הם מעקבים. אחד הדברים שבטוח לא מעכבים
בגט זה זמן. מי שלמד מסכת גיטין יודע דף
יזמן הוא לא לעיקובה ובכל זאת זמן הוא
טורף וצריך להשאיר אותו. נכון? זאת שאלה
אחת. הבית יוסף כמדומני בסימן קו שואל את
השאלה הזאת. שאלה נוספת.
הכותב תופס גיטין צריך שיניח מקום האיש
ומקום האישה ומקום הזמן כי זמן שם האיש
ושם האישה והמקום הם מוגדרים כמה
מה זה
>> כטורף עכשיו תראו איך המשנה כתובה הכותב
תופסי גיטין תדייקו טוב תשייפו טוב את
הלשון של המשנה הכותב תופסי גיטין צריך
שיניח מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן
זמן כי מקום האיש ומקום האישה ומקום הזמן
הם
טורף נכון אז המשנה כתובה נכון מה צריך
להיות כתוב הכותב
>> הכותב מה
>> הכותב גיטין צריך שיכתוב תופס ולא טורף
ומה הוא טורף נכון אבל אם אני לא מבין
כלום אני רק מבין איך לנתח משפט בסדר לא
יודע גיטין אז מה אני מגיע למסקנה הכותב
תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש, מקום
האישה ומקום הזמן כי הם חלק מהטופס אבל הם
חלק מהטופס שאותו צריך להשאיר. שימו לב
לדקדוק בלשון. זה דקדוק חד בלשון. יש ספר
מופלא למי שלומד גיטים שנקרא תפארת יעקב.
הוא לא השאיר מילה לא מדויקת במסכת הזאת.
ונדמה לי שהוא שואל את השאלה הזאת אבל זו
שאלה מאוד מאוד נכונה. אני מקווה ששמתם
לבעיה במשנה. הכותב תופסי גיטין צריך
שיניח מקום האיש מקום האישה מקום הזמן כי
הם טורף אז הם לא טופס
עברית פשוטה בסדר אומרת הגמרא אמר רב
יהודה אמר שמואל צריך שניח אף מקום הרי את
מותרת לכל אדם ורבי אלעזרי דאמר ידי מסירה
קרת ובינן כתיבה לשמה למה צריך להניח את
המקום כי המשנה היא ליבד רבי אלעזר זה כבר
המגמה של שמואל בכל המשניות בגיטין והגמרא
אומרת מת על זה ואין כאן מקום להעריך אבל
פשט המשניות בגיטי נמליבה דרבי מאיר
ושמואל מסיע אותם לשיטת רבי אלעזר זה
עניין אחר עכשיו אומר שמואל גם המשנה הזאת
היא עליבה דרבי אלעזר ולכן צריך להשאיר את
מקום הרי את מותרת לכל אדם אז מה הקושיה
על שמואל אז מה צריך להיות כתוב
מה צריך להיות כתוב
>> נכון הכותב תופסי גיתין צריך שיניח מקום
האיש מקום האישה מקום הזמן ומקום הרי את
מותרת לכל אדם למה זה לא כתוב
אז שאלנו נסכם שלוש שאלות על המשנה בדף
כו. אחד השאלה צועקת וכולם שואלים אותה.
אז למה לא כתוב במשנה הרי את מותרת לכל
אדם? אם שמואל אמר שצריך להשאיר גם מקום
הריט מותרת לכל אדם אז למה זה לא כתוב
במשנה? נכון שאלה אחת. שאלה שנייה הניסוח
של המשנה בעייתי. הכותב תופסי גיטין צריך
שיניח טורף. אז הוא לא כותב תופסי גיטין.
היה צריך להיות כתוב הכותב גיטין צריך
שיכתוב טופס ולא טורף. שאלה שלישית שלא
נענה עליה עכשיו אבל אני חושב שאתם תבינו
לבד בסוף מה התשובה זמן אם טופס זה משהו
לאיכובה וטורף הוא משהו לאיכובה משהו
כנראה לא נכון זמן הוא לאובה הזמן הוא
תופס ולא טורף בסדר שלוש שאלות על המשנה
בדף בדף כ עכשיו נעבור למשנה בדף פה המשנה
אומרת גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם מה
זה גופו של ג? טורף. נכון? רש"י באמת קצת
נראה ממנו ככה כי רש"י אומר רש"י על על
רש"י על כוב אומר צריך להשאיר מקום אף אף
מקום הרי את מותרת לכל אדם שגם זה עיקרו
של גט גם זה כלומר לא רק המקום והזמן והשם
גם הריעת מותרת לכל אדם זה עיקרו של גט
הריאת מותרת לכל אדם זה עיקרו של גט וכך
רש"י גם טוב באופן טבעי כותב על המשנה בדף
פו גופו של גט עיקר כתב הגט עיקר כתב הגט
אולי זה כמו שנאמר פה מה זה טורף תורף זה
משהו עיקר משהו לעיכובה טוב עכשיו א אני
מקווה שלמדתם את זה פעם אז גופו של גט הרי
מותרת לכל אדם רבי יהודה אומר ודן דאבלי
חמיני ספר תירוכין ויגרת שיווקין למהך
להתנס בכול גבר דתיצבי נכון למה רבי יהודה
אומר מה רבי יהודה אומר גופו של גט הרי
מותרת לכל אדם ורבי יהודה אומר צריך להיות
כתוב ודן דב מיני והגמרא מסבירה במה נחלקו
רבי יהודה וחכמים מסבירה הגמרא נחלקו
בשאלה של ידיים שאינן מוכיחות מה לא מוכיח
פה בהריעת מותרת לכל אדם כי אדם יכול
לחשוב שמה שהוא מגרש איך זוכרים
>> לא זה למה לא אומרים ידיים למה לא להגיד ש
למה למה להגיד בגיטין ידיים שאינם אין
ידיים למ שכל התורה כולה
מה חיסרון בהרת מותרת לכל אדם שאולי מה
>> אולי מגרש בדיבור צריך לגרש בגט האדם מגרש
בגט אדם לא מגרש ברצונו לא מגרש בדיבורו
אדם מגרש החפץ של הגט מגרש אז אדם שיכתוב
הריאת מותרת לכל אדם אולי יחשוב שהוא מגרש
בדיבור לכן הוא צריך לכתוב ודן דאבל לכם
בזה את מתגרשת לא בדיבור כי הרי את מותרת
לכל אדם הלשון היא מצוינת ככה לכאורה חסר
בה שהספר ספר מגרש ולא הדיבור מגרש זה פשט
הגמרא כן כך אומרת הגמרא בדף פה גופו של
גט רת מותרת לכל אדם רבי יהודה אומר ודנדה
אומרת הגמרא במקמפלגה רבנן סב ידיים שאין
מוכות הביין ידיים ורבי יהודה סבר ידיים
שאינם מוכיחות לא הויין ידיים כך אומרת
הגמרא בדף פה עמוד ב עכשיו בוא ננתח את
שיטת חכמים ושיטת רבי יהודה
ודומני שרוב השאלות נשאלו בספרי אחרונים
אם הייתי עכשיו מקבץ כאמיר גורנה, הייתי
מוצא פה קושיה ושם קושיה. בוא נשאל אותם
מה רבי יהודה אומר?
הרי את מותרת לכל אדם זה לשון גירושין
טובה?
כן או לא?כן
>> כן. אז מה חסר? שהוא מגרש במה?
>> בשטר.
>> בשטר. אז מה צריך להיות כתוב? הרי את
מותרת לכל אדם
>> זה.
>> בגט זה. כמו שעומדים מתחת לחופה. מה
אומרים? הרי את מקודשת לי. אי תגידו אולי
אתה מתכוון שהרת מקודשת לי בפה והטבעת היא
מתנה בעלמה אז מה אנחנו אומרים הרי את
מקודשת לי
>> בטבעת זו שלא תהיה ההמינה להגיד שאת
מקודשת לא בטבעת אגב בגמרא בשום מקום לא
כתוב שהוא אומר בטבעת זו או במאות אלו זה
לא כתוב בגמרא אבל כך כתוב ברמבם ויש
תשובה באחרונים של הזכר יצחק של רבי
צלמיפונוביץ' מה דינו של אדם שאמר הרי את
מקודשת לי ושכח להגיד בטבעת זו והוא משווה
את זה בדיוק לסוגיה שלנו כי באמת זה אותו
דבר נכון אז בקידושין יש לנו בעיה שאדם
עלול לחשוב שהוא מקדש בדיבור
ולא בטבעת אז אנחנו פותרים את הבעיה בלי
הרי את מקודשת לי ודן דב אלייך מיני כסף
קידושייך למאך להתעסרה לכל גבר שלא תרצי
מה פתאום מספיק הרי את מקודשת לי בטבעת זו
גמרנו אז מה צריך לתוב בגט אם זה כל הבעיה
מה צריך לכתוב בגט
>> הרי מותרת לכל אדם בגט זה גמרנו אם רבי
יהודה מרוצה מהמשפט הרי מותרת לכל אדם
שעושים שתי מילים ויגמור את הסיפור בשביל
מה נכתוב את דן לךמינה היא ספר תרכין
ואגרת שיווקין למאח להתנס בה לכל כבר
דתיצבין נכון בשביל מה לכתוב את זה שאלה
זו שאלה למה רבי יהודה צריך את כל האריכות
שלו עכשיו
א שאלה הפוכה
האם
אחרי שאמרנו את רבי יהודה רבי יהודה אומר
ודן דבלי חמיניו ספר תירוכין ונגרת
שיווקים למהך להתנס לכל גברת צביין אז
צריך לכתוב גם הרי מותרת לכל אדם או לא כן
או לא
נחלקו בדבר הראשונים נחלקו בדבר הראשונים
בנוסחי הגט של רשי והראשונים מעידים שגם
בנוסחי הגט הקדמונים של הריף והאיתור
באריכות וראשונים רבים כותבים
שלא צריך לכתוב הרי מותרת לכל אדם הכל
כתוב במילים ודן דב אליי חימיני ספר
תירוכין יגרת שיווקין למאך נתנס בלכו גברת
סבין תראו רגע ברשי רשי אומר זהו תופס הגט
שימו לב זהו תופס הגט למרות שזה עיקר הגט
פטריט יתייחי לי אנט פלונית בת פלונית דבת
אינטתי מקדמה דנה וקדו פטרית ושוקית
ותרוכית יתייחידת רשע וכולי בקיצור מה לא
כתוב? מה לא כתוב בג של רש"י?
>> הרי מותרת לכל אדם. תוספות בדף א כו אומר
בכל דוכמה משמע שכותבים לשון זה בגט ובפרק
בת רננה מתניה גופו של גת הרגת מותרת לכל
אדם והנהיג רבנו תם לכתוב לשון זה בגט
הנהיג רבנו תם כלומר בגיטין הקדמונים לא
היה כתוב המעילים הרי את מותרת לכל אדם לא
היה כתוב ומכל מקום אין להוציא לז על
גיטין הראשונים ש מעריכין לכתוב כמה
לשונות בגד לחשים כמו הרי את מותרת לכל כל
אדם אז שיטת רש"י והבאתי פה באריכות את
האיטור והרבנותם שלשון הרי מותרת לכל אדם
היא לא לעכובה אבל נראה ששיטת הרמ"בן
ושיטת הרמב"ם
ועוד ראשונים רבים שלמרות שכותבים ודן דאב
אליי חימיני ספר דרוכין וגרת שיווקין
וכולי לשון הרי מותרת לכל אדם היא לעיכובה
אולי לפני שנראה את זה כולם שמים לב למשהו
מוזר שיש בלשון הזו הגט שלנו איך כתוב
והרי את מותרת לכל אדם ודן דבלי חיימני
ספר דרוכין ויגרת שיווקים למאח להתנס בה
לכל מה מה מוזר מהר
>> נכון
הגט שלנו באיזה שפה הוא כתוב לא הבאתי כי
א' כי הדף מקורות הוא ארוך וב' כי אני כבר
יהודי זקן ואז לכווץ את זה זה היה תופס את
כל הדף אז מה נכון כל הגט שלנו בארמית חוץ
ממשפט אחד הרי את מותרת לכל אדם זה מוזר
למה לכתוב ככה? או שתכתוב בארמית או
שתכתוב בעברית. עכשיו זה לא רק מוזר. גט
גט כשר בכל לשון. נכון? זה ברור. גט זה זה
לא ברכת כהנים. ברור שגט קשה בכל לשון.
אין סיבה שלא.
ובכל זאת כתוב ברמה כמדומני בסימן קו
שאפשר לכתוב בכל לשון אבל אי אפשר לכתוב
גט בשתי לשונות. שני לשונות או שתכתוב
באנגלית או שתכתוב בצרפתית. אל תכתוב חצי
באנגיד חצי בצרפתית.
הבית שמואל במקום שואל, אבל כל הגיטין
שלנו כתובים חצי חצי. הגיטין שלנו כתובים
קצת בעברית, קצת ב קצת בארמית, נכון? אני
לא זוכר את כל התשובות באחרונים, אני זוכר
את התשובה הכי נחמדה. אז התשובה הכי נחמדה
שהגט, באיזה שפה הוא כתוב?
מה? לא שומע.
>> יהודי
>> בדיוק ביידיש. הגט כתוב בשפה של יהודים
וככה יהודים מדברים. יהודים מדברים קצת
קצת עברית קצת א קצת קצת ארמית זה התשובה
של נדמה לי הבן שמואל שם כותב את זה זאת
התשובה הכי פשוטה בסדר אני מבין זאת תשובת
אני לא ברור הלכתי זו תשובה מצוינת מה
מפריע לי אבל למה יש שיעור
בגט שלנו של לשון א של לשון זרה למה יש פה
משהו זר בלשון של כאילו מה מה למה כל הגט
הוא א' ואז ב' למה למה יש פה את הער ערבוב
בין בסדר זה כשר אנחנו יודעים אבל למה יש
בשביל מה יצרו מראש את הערבוב הזה בין
העברית לארמית אז
שאלתי על רבי יהודה מה שאלתי על המשנה אם
אתה רבי יהודה מוטרד מידיים שאינם מוכיחות
אז פשוט תכתוב הרי את מותרת לכל אדם בגט
זה נגמר בלי כל האריכות נכון שאלה שנייה
למה לערבב נברית לארמית
>> מה חסר בארמית
>> מה או
מה רש"י אומר
רש"י אומר לא חסר כלום מספיק לכתוב את
הארמית ודן דבלי חמיני ספר תרוחין ויגרת
שיווקין למאח להתנס בה לכל כבר תצבן אמרתי
הכל בשביל לא לכתוב הראת מותרת לכל אדם
היתרו אומר אמרת הכל לא צריך לכתוב הראת
מותרת לכל אדם הרמבם נוסחי הגד שלנו כתוב
שניהם למה כתוב שניהם אז הרמבן בדף פה
עמוד ב מסביר והרמבן כותב ככה
הרמבן כותב א הרמבן כותב כדלהן אומר הרמבן
כל לשון חסרה משהו. אם כתוב הרי את מותרת
לכל אדם מה חסר מה חסר בלשון מה
>> שבדיוק מי אמר שהגט מגרש אולי אולי הדיבור
מגרש אם כתוב ודן דבלי מיני להך להתנס בה
לכל גבר דתיצבי מה חסר שאולי היתרתי אותך
למה
>> לנישואין ולא ל זנות ואז זה גט מה איך זה
נקרא הגט הזה
>> גט חוץ כל פרק תשיעי נכון נכון? כך אומר
הרמ"בן. אומר הרמ"בן, "כל כל אגף בנפרד לא
טוב. הרי את מותרת לכל אדם. מי אמר שאת
מותרת בגט? ודנדי ליחמיני, את מותרת
להינסא, אבל מי אמר שאת מותרת לזנות? אולי
זה גד חוץ. ולכן אני צריך את הקומבינציה
בין שתי המערכות של הריעת מותרת לכל אדם
ודן די ולכי מני. נו אז מה קשה על הרמ"בן?
>> אפשר לכתוב בגל זה
>> א' נכון מה ששאלתי קודם ולהפך גם. מה
הבעיה? כתוב ודן דבליח מיני ספר ירוכין
ויגרת שיווקין למאח להתנס בה אז מה תכתוב
במקום להתנס בה תכתוב
>> לאשטריה למעבה תכתוב מילה שהיא כוללת גם
זנות ופתרת את הבעיה
>> מה כן עכשיו הרמבן גם שואל את עצמו שאלה
הרי בעצם המילה הרי מותרת לכל אדם היא
כוללת כוללת גם זנות והמילה להתנס בה מה
היא המילה להתנס במה היא לנישואין ולא לא
לזנות. אז מה אפשר להבין עכשיו מהגט שלנו?
יכול להיווצר בעיה שאני מתיר אותך להינשא
איך
>> בגט ודן דבליח מיני להתנס בה. הגט מתיר
אותך להינשא ומה מתיר אותך לזנות?
הדיבור הרמ"בן בעצמו שואל את השאלה הזאת
בסדר
בקיצור יש פה משהו לא ברור ב למה צריך
ולכן אומר אומר הרמבן אני נקרא רק את
המשפט האחרון ברמבן
אלא ודאי צריך למי כתב הרי את מותרת לכל
אדם ואם לו אסורה וקרוב אני לומר שאם ניסה
תצא שזהו גופו של גט אחרי זה נחזור למשפט
הזה ברמבן
אז נחלקו הרמבן ורשי לפי לפי שיטת רש"י
ברגע שפסקנו כמו רבי יהודה כבר לא צריכת
והריעת מותרת לכל אדם לפי שיטת הרמ"בן וכך
כמובן נהגו כל ישראל אה נכון פסקנו כמו
רבי יהודה אבל זה לא מייתר את הרי מותרת
לכל אדם בפשטות יש פה איזה בעיה טכנית שכל
משפט בפני עצמו הוא לא מספיק חזק יש פרצות
בכל משפט והפרצה של המשפט הראשון סותמת את
הפרצה של המשפט השני וש הפרצה של המשפט
השני סותמת את הפרצה של המשפט הראשון. זה
הפשטות ברמבן. נחזור. מה הפרצה בכל משפט?
הרי את מותרת לכל אדם. מה הפרצה? מותרת
ולא מותרת. אבל מי אמר שבגט? בשביל זה
צריך את הודן. ודן. מה הפרצה בוודן? מי
אמר שאת מותרת?
לזנות. ולכן אני צריך את שתי הפרצות. אז
א' עדיין נשאר משהו פרוץ. כן. מה נשאר
פתוח? אולי את מותרת לזנות בדיבור ולהתחתן
בגט זה אחד ושתיים היה אפשר לסגור את כל
הפרצות במשפט אחד הרי את מותרת בגט זה ודן
דיה ולחמני ספר תירוחין להתנס בה וזהו היה
אפשר לסגור את כל הפרצות במשפט אחד ולא
היה צריך את ש את את שני המשפטים כדי
לסגור את הפרצות אז יש פה איזה יש פה יש
פה איזה קושי תראו רגע בעמוד השני
תראו רגע את פירוש המשניות לרמבם וכך גם
כותב הרן ב המאירי בנדרים המאירי כותב
הרמבם כותב ככה רבי יהודה אומר אף על פי
שגוף הגט הוא הרי את מותרת לכל אדם צריך
עם זאת לכתוב בו ודן דיהב אלי חימיני
והלכה כרבי יהודה
מה אומר הרמבם אומר הרמבם עכשיו תקראו כמה
שהרמבם הוא מדוקדק בלשון המשנה גופו של גט
הרי את מותרת לכל אדם רבי רבי יהודה אומר
ודן דבלי מני רבי יהודה מוסיף או חולק
מה אתם אומרים
מלשון המשנה
הוא פגו גם כן מה שהוא מצ
>> יש כלל אם חולקים אז מה מה כותבים
אמר רבי יהודה רבי יהודה אומר זה יותר
לשון של תוספת נכון בסדר לא כל זה נו
מיליון דולר אבל התוספות הבין שזו מחלוקת
גופו של גט תנקמה אומר הרי את מותרת לכל
אדם רבי יהודה אומר ודנן דאב לכי מינהו
איך הרמבם קרא את המשנה גופו של גט הרד
מותר לכל אדם אין על זה מחלוקת רבי יהודה
אומר יש תוספת מה התוספת התוספת היא ודן
דבלי חיימיני ספר תירוחין וכולי נכון אז
קודם כל הרמבם הוא במפלגה של רשי או של
הרמבן צריך את שניהם או לא צריך את שניהם?
>> ברור שצריך את שניהם. ברור שצריך את
שניהם. נכון? ברור שצריך את שניהם, אבל זה
לא נראה בגלל איזה פרצה שיש בכל א בכל
משפט, אלא מהותית. גופו של גט הרי את
מותרת לכל אדם. אז למה צריך את הגופו של
גט? לא בגלל שבדן דאבלי חמינה יש איזה
פרצה. כי זה גופו של גט.
ברור. זה גופו של גט. עכשיו יש תוספת. את
הרמב"ם הזה צריך להבין ואז נחזור לרמבן
ונראה שאני חושב שבעצם האחרונים לפחות אחד
מגדולי האחרונים מבין שככה גם הרמבן למד
אז בוא נסכם עכשיו בעצם מה עשינו שאלנו
מלא שאלות נכון לא אמרתי עוד כלום רק
שאלתי שאלות בסדר אז בוא נחזור פחות או
יותר על השאלות היסודיות ששאלנו שאלנו
שאלות על המשנה בדף כו ושאלנו שאלות על
המשנה בדף פה על המשנה בדף כו
שאלנו היא המשנה אומרת הכותב תופסגתים
צריך שניח מקום מקום האיש ומקום האישה
ומקום הריאת מותרת לכל אדם אמר שמואל צריך
שניח אף מקום הרי סליחה טעיתי א הכותב
תפסגתים צריך שניח מקום האיש מקום האישה
מקום א אה מקום הזמן ושמואל אומר צריך
שיניח אף מקום הרי מותרת לכל אדם אז למה
זה לא כתוב שאלה ראשונה שאלה שנייה
זה לא זה לא מנוסח טוב הכותב תופסי גיטין
צריך שיניח את טורף הכותב גיטין צריך
שיכתוב טופס ולא טורף הניסוח אפס בעייתי
נכון
אה במשנה בדף פה שאלנו בעצם אם כל המחלוקת
בין חכמים לרבי יהודה זה האם ידיים שאינם
מוכיחות אבין ידיים אז למה צריך ניסוח של
חכמים וניסוח של רבי יהודה היה אפשר
להשתמש בניסוח של חכמים ולסגור איזה פרצה
הרי את מותרת לכל אדם בגת זה ודן דבלי
חימיני להתנס בה נכון ורואים באמת ברמבם
שהרמב"ם אומר רבי יהודה אומר גופו של גט
זה הרי מותרת לכל אדם זה גופו של גט אבל
צריך תוספת
אז מה המשמעות של זה שגופו של גט זה הרי
מותרת לכל אדם התוספות רש"י הייתו באמת
השמיטו מהגיטין שלהם את המילים הרי מותרת
לכל אדם כי ברגע שאמרתי ודב לך מיני סתמתי
סגרתי את כל הפינות א אין לנו עוד הרבה
זמן
אני בכל זאת טוב אני אומר בסוגריים עכשיו
בסדר מי ש אה
שמואל אמר שצריך לכתוב הריאת מותרת לכל
אדם איך צריך שישאיר מקום הריט מותרת לכל
אדם למה כי הריט מותרת לכל אדם צריך להיות
כתוב איך
>> לשמע
ודן דאב אליכי מיני זה ליכובה או לאיכובה
אם פוסקים כמו רבי יהודה שידיים שאינם
מוכיחות לאהין ידיים
אז ודבלי חיימיני ספר תירוכין ויגבת
שיווקים זה ליכובה או לא
>> אז זה צריך להיות כתוב לשמע
>> מה
>> יפה אם אחד אומר כן אחד אומר לא סימן שמה
>> שמן שזה מחלוקת שכוח נכון לא נעריך הרן בן
נדרים בדף ה עמוד ב התוספות בקידושין
בסוגיית ידיים שאינם מוכיחות ועוד ראשונים
הבינו שפשיטה הועיל ופסקנו שבדן דעה
ולכימינה זה לעיכובה ממילא זה צריך להיות
כתוב לשמע לעומת זאת תראו את המאירי לא
תראו אל תראו את המאירי אני אגיד את
המאירי בעל פה מאירי בנדרים המאירי בנדרים
וזה ברור שזו שיטת הרמבם הרמב"ם כותב
שצריך שישאיר מקום הרי מותרת לכל אדם
כלומר ודן דבלי חיימיני הוא לא צריך להיות
כתוב לשמע אבל הוא לעיכובה זה לא קשור זה
לעיכובה
וזה לא צריך להיות כתוב לשמע שמעתם זאת
נקודה חשובה גם המאירי גם הרמבם וזה הפשט
שמואל אומר צריך שיש תשאיר מקום הרי את
מותרת לכל אדם הוא לא צריך להשאיר ודן
דבליח מיני איי אבל שמואל פוסק בנדרים
שידיים שאינם מוכיחות לא אבין ידיים אז
צריך לכתוב דתן דבליח מיני אז הרן בנדרים
יש לו שני תירוצים אבל הפשטות היא שזה לא
קשור וכך פוסק הרמבם והמאירי זאת אומרת
הרי גופו של גט הריט מותרת לכל אדם ולכן
זה צריך להיות לשמע
ודאיבל מיניו זה חשוב זה לעיכובה
אבל זה לא גופו של גט ולכן זה לא צריך
להיות כתוב לשמע. עכשיו אני אגיד את
הנקודה.
השיעורים האלה הם שיעורים קצרים אז אני
אגיד את הנקודה. קיבלתם פעם זריקה?
יפה. בזריקה
כשאתה מקבל זריקה אז יש חומר יש נוזל.
בשביל לקבל זריקה אתה צריך נוזל. אתה צריך
מחת, אתה צריך מזרק. נכון?
מה החומר ש שעושה
את ה את הריפוי? החומר הפעיל. מה אחוז
החומר הפעיל ב בכל המהלך? הוא נמוך מאוד.
עכשיו בלי כל השאר נגיד יש לך נוזל. בתוך
הנוזל הזה יש חומר פעיל. החומר הפעיל הוא
אחוז. 99% זה נוזל כדי שזה ייכנס. מה יקרה
אם לא יהיה נוזל? זה לא יעבוד. מה יקרה אם
לא יהיה מחת? זה לא יעבוד. אבל מה החומר
הפעיל? החומר הפעיל זה האחוז אחד. כשהמשנה
אומרת גופו של גט בעצם מה היא אומרת? זה
המילים שמגרשות את האישה. כדי שהמילים
האלה יגרשו את האישה צריך מעטפת, צריך א
כן ידיים שאינם מוכיחות. זה זה בדיוק זה
מה שזה אומר. זה לעיכובה. אבל זה לא גופו
של גט. עכשיו תראו איך זה ממש
ממש מדויק בלשון המשנה, בלשון הגמרא.
המשנה אומרת
בעצם מה מה אני רוצה להגיד? יש שני
מושגים, טופס, טורף וגופו של גט. גופו של
גט זה החומר הפעיל. זה המילים שמוציאות את
האישה מבעלה. זה המילים שמגרשות את האישה.
זה גופו של גט. אבל גופו של גט, כדי שהוא
יעבוד הוא צריך סביבו טופס.
ובתוך הטופס יש איבר מסוים שהוא נקרא
טורף. הוא לאיכובה או לא לעיכובה? הכלובה.
אין שום דבר לא לעיקובה. הטופסיכובה
והטורף ובטח שגופו של גט לעיכובה. ברמבם
יוצא שכל מילה היא לאיכובה. עד כן רבה
בגיטא. עד כין הביה בגיטה. כל מה שהביה
תיקן וכל מה שרבה תיקנו שזה נוסח הגט שלנו
הכלובה. ברור שהוא אבל מה זה טופס? מה מה
ההבדל בין טופס לתורף? מה הבדל קודם כל מה
זה המילה טופס? מה זה טופס? מה זה המילה
טופס בעברית? לא
>> מה טופס זה תבנית נכון? בעברית ט וד
מתחלפות. טופס זה כמו דפוס. יש דפוס של
עוגה, יש דפוס של יש טופס של גט. יש דפוס
יש טופס לגט. יש דפוס לגט. כן. בתוך הטופס
יש טורף שהוא גילו של הטופס. זאת אומרת זה
הטופס. אבל מה בטופס הזה הופך את זה לגט
של פלונית ולא של אלמונית? המקום, הזמן
והשמות. נכון? הכותב תופסי גיטין
צריך שישאיר מקום האיש מקום האישה ומקום
הזמן כי האיש והאישה והמקום זה הטורף זה
לא גופו של גט על גופו של גט בכלל לא
דיברנו הטורף הוא חלק מהטופס ויש עוד משהו
שהוא מה שעליו בכלל המשנה לא דיברה כי מה
המשנה אמרה הכותב הכותב מה תופסגיטין ולא
הכותב מה גופו של גט. הבנתם? יש גופו של
גט ויש טופס. ובתוך הטופס יש טורף. גופו
של גט זה הזה זה המילים המגרשות. הטופס זה
הדפוס של הגט. בתוך הדפוס של הגט יש מילים
שמנתבות את הדף הזה לפלונית או לאמונית.
מה זה המילים האלה? הזמן והשם והמקום. אז
אותם צריך להשאיר. הם חיצוניים.
אז הטופס כולל בתוכו זמן, שם, מקום וכל
מיני דברים מאוד מאוד חשובים. כי מזרק בלי
זריקה בלי מחת לא עובדת. אז צריך שיהיה
כתוב שם ודן דאבלי חימיני שזה שהגט כל
מיני
כל מילה פועלת את פעולתה. כל מילה נותנת
לגט איזה כוח מסוים לפעול אבל בסופו של
דבר המילים שמגרשות את האישה זה הרי את
מותרת לכל אדם. עכשיו אני רוצה לתת לזה
נפקמינות ואז להסביר למה הגט שלנו בנוי
כמו שהוא בנוי. תראו, היום אם יהיה גט
שיגיע גט לבית הדין והמילה והמם של המילה
מותרת תהיה מחוקה, ברור שמה נעשה נקרא את
הגט ונכתוב גט חדש. אבל כשיהודים התחילו
לנוע מרוסיה לארצות הברית, היו שאלות מאוד
מאוד מעניינות בהלכות גיטין. ואז נשאלו
שאלה נשאל בכמה פוסקים
הבאתי נודע ביהודה שמובא בביתחי תשובה
בסימן קווה ואני אביא עוד אחד מגדולי
האחרונים אה
הגיע גט מארצות הברית לרוסיה ובגט הזה
המילה האות מ של המילה מותרת מחוקה האם
הגט כשר או פסול מה הרמבן אמר שבלי המילה
מותרת תצא תצא נכון אז אני יודע שהבעל רצה
להתיר אותה אבל המילה מותרת לא כתובה אז
לכאורה תצא אומר הנודע ביהודה לפי הרמבן
יש לי פתרון מצוין יש תשובה של הגד פשוט
אחרת אבל לפי הנודה ביהודה הוא אומר ככה
תראה הרי מה הרמבן הסביר מה רע במילים ודן
דאב לך מיני ספר תירוכין ויגרת שיווקין
וכולי וכולי מה מה ראה שמה כתוב בהם
>> להתנס בה ולא מה ולא לזנות ולכן הבעל יכול
לערער אבל אם הבעל אם אנחנו יש לנו ברור
לנו
שהבעל ציווה לסופר לכתוב את המילה מותרת
והסופר
טעה ולא כתב מ נכון אז ברור לנו שכשהבעל
התכוון אמר להתנס בה מה הוא התכוון
מה הוא התכוון הבעל
>> הכל הוא התכוון גם לזנות אז הועיל והגט
יצא מארצות הברית עם המילה מותרת ורק בדרך
לרוסיה נמחק לו המם אומר הנודע ביהודה אין
שום בעיה כי ברור שהבעל התכוון שהאישה גם
מותרת לזנות כך אומר הנודע רבי יהודה היה
בליטא היה אחד מגדולי ליטא בדור שלפני
המלחמת העולם הראשונה קראו לו האור גדול
הגודל ממינסק רבי רווחם פרלמן אה היה
מגדולי ליטא בדור שלפני המלחמה והוא חולק
על הנודה ביהודה ומחמיר ומה הוא אומר אומר
לו לא הבנתם את הרמבן
הוא פחות או יותר הולך במהלך שאמרנו והוא
אומר לא הבנתם את הרמבן הרמבן לא אמר שאם
כתוב להתנס בה אני חושב חושה שהבעל לא
התיר אותה להינסא. הרמבן הרמבן התכוון
להגיד דבר כזה. מה המילים שמגרשות את
האישה? הרי את מותרת לכל אדם. אבל כדי
שהמילים האלה יגרשו את האישה אני צריך גם
את המילים האחרות כדי לגלות לנו על
המילים. הרי את מותרת לכל אדם. היינו
ברמבן וברמבם. בוא נפתח רגע בוא נראה רגע
את פירוש המשניות. אף על פי שגוף גוף
הגורת מותר לכל אדם. זה מגרש אבל אני צריך
להסביר לך את זה על ידי המשפט ודנדיבלי
מיני גם ברמבן אותו דבר כן קרוב אני לומר
שאם ניסה תצא שזהו גופו של גט מה הגוף של
הגט הגוף של הגט זה הרי מותרת לכל אדם
אולי הוא התכוון לזה אל תדאג הוא לא
התכוון לזה ודתב לך מיני אבל אם חסר המילה
מותרת
אז אולי יש מזרק אבל אין תרופה המילים הרי
את מותרת לא לא יהיו קיימות. כך אומר האור
גדול ואז זה ממש הנקודה שאמרנו. עכשיו אז
נסכם ואני רוצה לקחת את זה לעוד עוד קומה
ולהסביר
מהלך מסוים למה יש לנו שני מהלכים בגט
ולמה אחד בעברית ואחד בארמית. בסדר? אז
נסכם. היה לנו המון קושיות ובעצם כל
הקושיות האלה מתרצות בנקודה אחת. ולהבין
שהריעת מותרת לכל אדם זה להבין את המושג
גופו של גט לעומת טופס. גופו של גט זה
המילים שמגרשות את האישה. זה המילים
שמגרשות את האישה. כדי שהמילים האלה יגרשו
את האישה צריך מעטפת. אבל המילים שבאמת
מגרשות את האישה זה המילים הרי את מותרת
לכל אדם. וממילא אם חסר במילים האלה הרי
את מותרת לכל אדם. גם אם כל המעטפת תהיה
קיימת זה לא יעזור. וזה פשט הרמב"ם בפירוש
המשניות. הרמב"ם כותב רבי יהודה לא חולק
על תנקמה רבי יהודה אומר אף על פי שגופו
של גת מותרת לכל אדם צריך להוסיף ודנדיב
לכי מיני כי יש פה איזה בעיה אבל המילים
המגרשות זה הרת מותרת לכל אדם נפקמינה
מה שהבאנו המחלוקת הזאת בין הנודע ביהודה
לאור גדול עכשיו אני רוצה לקחת את זה לעוד
נקודה ועוד דקדו קטן בלשון הגט בסדר תראו
בראש
בסדר כתיבת הגץ ראיתי בתופס נוסח הגץ של
רב אלפס שכתב בו איך אנה פלוני כן אנסעד
לא הבאתי את נוסח הגט אבל בנוסח הגט כתוב
בשני בשבת זה איך אנה פלוני ככה ככה כתוב
בלשון הריף מה זה איך איפה כתוב איך
>> כתובה למה כתוב בכתובה איך
>> סיפור דברים
>> מצוין אומר הראש
ראיתי בתופס נוסח הגט של רב אלפס שכתב בו
איך אנפלוני וכן כן, בשאר תופסי תיקון
הגדולים ואינו נופל על הלשון. הלשון איך
לא מתאימה? דוודאי בשטרות שכותבים העדים
הדבר שנתקיים בפניהם שייך למכתב זכרון
עדות. איך נעשה הדבר בפנינו? אבל לשון
נוסח הגט הוא סיפור דברים שהבעל מספר.
עכשיו זה שתי גרסאות בגמרא. אם כותבים איך
אנה או כותבים אנה. נכון אומר הראש למה לא
כותבים איך אנה? כי מה זה גט? גט זה
>> סיפור דברים כי גט זה סליחה למה לא כותבים
איך כי גט זה לא סיפור דברים אלא
מסר ישיר לשון הבעל נכון
איך הלשון שלו סיפור דברים שהבעל מספר מה
זאת אומרת הבעל מספר מה זה הבעל מספר
>> הוא מדבר הרי את מותרת לכל אדם עכשיו
תקשיבו למילים הרי את מותרת לכל אדם זה
דיבור של הבעל מה הדיבור הזה אומר? אני
מה? אני
>> מגרש אותך. אני מגרש אותך בדיבור, אבל
מילים בעלמה זה באוויר. ולכן אומרת התורה,
איך אתה איך הבעל מדבר עם אשתו? הוא מדבר
איתה איך? בכתיבה. זה דיבור בכתיבה. דיבור
בכתיבה הוא חזק. הוא לא דיבור במילים. זה
הרי מותרת לכל אדם. ואז אפשר להבין שתי
דברים. או ודן דבליח מיניה הוא סיוע באלמה
או
שאם אם לשיטת הרי והרמב"ם כותבים איך אנה
פלוני מה זה בעצם אומר שמה יש לנו בגט
שני דינים הראש אמר מה זה גט סיפור דברים
ומה הרמבם יגיד הרי את מותרת לכל אדם זה
סיפור דברים זה דיבור ישיר של הבעל האישה
איך אמרתם את זה
>> מסר ישיר זה מילים של רב מוישה נכון נכון
זה דיבור של הבעל האישה. זה דיבור של הבעל
האישה. נכון? זה
אה זה המילים הרי מותרת לכל אדם. אבל אם
כתוב איך, מה אני בעצם אומר? יש פה שני
דינים בשטר. החלק הארמי של השטר מה הוא?
מה?
>> הפוך. א כן. החלק הארמי של השטר הוא סיפור
דברים. מה זה בעצם סיפור דברים?
>> מסמח משפטי.
>> מסמך משפטי. שטר. נכון? והחלק העברי של
השטר מה הוא
>> דיבור דיבור ישיר שבין האיש והאישה הרי את
מותרת בכל אדם אני מגרש אותך במילים האלה
ודן דבלי חימינה ספר תרוכים תקשיבו למילים
זה ממש זה ממש מה שכתוב וזה נגיד היה כתוב
רק המילים בוא ניקח מה חסר במילים ודן דה
ולכי מיני ספר תירוכים זה יהיה לך הגט מה
חסר
מה
>> הדיבור את מתגרשת את יוצאת מהב את אני
מגרש אותך אני עושה מעשה גירושין ודן ד
ספר גירושין אבל זה לא אני לא אומר כאן
למשל אם אדם אם אדם יגיד לאישה בקידושין
זה טבעת קידושייך יפה מה חסר
>> שהוא יקדש אותה נכון זה מה שחסר לא זה לא
מספיק להגיד זה הרי זה כסף קידושיך טוב
אני צריך לקדש אותה אז להגיד זה ספר
הגירושין שכוא אבל איפה גרשת גירשת במילים
הרי את מותרת לכל אדם עכשיו אני רוצה לקחת
את זה צד קדימה אני חושב ותראו הבטישי הוא
אומר את זה אבל הפוך אני הייתי אומר לא
בדייטלי הייתי אומר הגט שלנו מכיל בתוכו
שני גיטים גט של רבי מאיר וגט של רבי
אלעזר הגט של רבי אלעזר הוא דיבור והגט של
רבי אלעזר הוא שטר הוא מסמך משפטי נכון
הגט של רבי אלעזר כתוב באיזו שפה בעברית
והוא מדבר בלשון נוכח הרי מותרת לכל אדם.
הגט של רבי מאיר איך הוא איך הוא מנוסח?
אנחנו מנוסך בארמית כי ארמית זה שפה
משפטית כן ודן דאבליכי מני כתובה כותבים
בארמית לא יודע יש רבנים שקוראים את זה
בעברית לא מבין למה מה זה כל כך חשוב
להגיד כמה זה עולה להתגרש שכולם יבינו אבל
א אפשר לקרוא את זה בארמית מסמכים משפטים
כותבים בארמית לא כותבים בעברית ודן דבליח
מיני זה הגט הארמי כלומר הגט של רבי מאיר
זה לא הגט של רבי אלעזר הגט של רבי אלעזר
הוא דיבור שבין האיש והאישה הגט של רבי
מאיר הוא גט שמוחי יח ש שיש פה גירושין
ועל ידי זה שאני נותן לך ביד ראיה
לגירושין על ידי זה את מתגרשת אבל ביסודו
הוא גט הוא שטר הוא שטר הוא שטר הוא שטר
ראיה שעל ידי הראיה נוצר קניין זה גט של
רבי מאיר אז הגט של רבי מאיר הוא בלשון
משפטית שטרית סיפור דברים והגט של רבי
אלעזר הוא בלשון הוכח ואז זה מסביר עוד
נקודה מה הרמב"ם אמר המאירי אמר הרי את
מותרת לכל אדם צריך לכתוב
לשמע ודבליח מיני זה לעיכובה ולמרות שזה
לעיכובה
זה לא צריך להיות כתוב לשמע נו תגידו
עכשיו למה למה לא צריך להיות כתוב לשמע כי
כי זה הגט של רבי מאיר ורבי מאיר לא צריך
להיות כתוב לשמע רבי מאיר לא צריך לא צריך
שטר לשמע נכון הגט של רבי מאיר החלק
המשפטי שבשטר לא צריך להיות כתוב לשמע
החלק האישי שבשטר הוא זה שצריך צריך להיות
כתוב לשמ שמע נכון אז מה זה בעצם גט שתי
דרכים איך להבין גט דיבור אישי בין האיש
והאישה או דיבור משפטי שבין האיש לבין
האישה ומה הגט שלנו זו מחלוקת רבי מאיר
ורבי אלעזר וכדרכה של תורה מה הגט שלנו
הגט שלנו אנחנו לא מכריעים בין רבי אלעזר
אלא הגט שלנו הוא מכיל גם את הדיבור של
רבי אלעזר וגם את המסמך המשפטי של רבי
מאיר אני רוצה לסיים
בנקודה. קודם כל ישאר כוח לכל מי שהגיע
לפה. יש פה הרבה נושאים ככה מרחיבים את
הדעת ולשמוע איזה צ'ופצ'יק על נוסחת. כל
הכבוד לכם חבר'ה. לא האמנתי שיגיעו לפה 20
חבר'ה. אז א אבל זה נושא חביב עליי. אה
אני רוצה אה לדבר קצת על כל מי. אני מניח
שמי שפה למד גיטין ושם לב שמסכת גיטין היא
מסכת שבמחילה היא כאילו עומדת על הראש.
נכון? כל מי שלמד גיטין שם לב לזה. זאת
אומרת בש"ס יש יכול להיות שתי שתי דרכי
עיצוב של מסכת או רמב"ם או נגיד משניות
פסחים. משנות פסחים זה הכי קלאסי. עם מה
מתחילים? עם אור אור ליד. לא בגלל שזה
מהותי אלא בגלל אם היינו רוצים להתחיל
במהות היינו מסבירים שיש איסור חמץ ומה זה
איסור חמץ וכן הלאה. אבל אנחנו מתחילים
בסדר כרונולוגי. אור ל-14 בודקין את החמץ
א לאור הנר. נכון. ו
זה מסכת פסחים אפשר להתחיל קונספטואלי כן
מה זה ככה הרמבם תמיד פותח הלכות קובץ
הלכות מה זה גט 10ה דברים נאמרו בגט מן
התורה כן מתחיל יש להם מתת אבות מלאכה וכן
וכן הלאה איך מסכת גיטין פותחת
>> לא ככה ולא ככה נכון קונספטואלית זה ממש
אתה צריך לקרוא את את המסכת מהסוף להתחלה
למה מתגרשים ואיך מתגרשים ומה זה גט ואיך
נושים את נתינת הגט ושיש בכלל שליחות אז
הגעת כבר לפרק שישי כל הכבוד ואז הגעת
לפרק ראשון אם הביאו גט עם מדינת הים מה
צריך פה שם נכון אז ישורט ידוע מאוד מה
הורט הידוע מכירים למה למה המסכת קטועה כר
קודם כל מסכת גיטין היא מסכת לא נעימה
נכון זה זה לא נעים לדבר על מסכת גיטין אז
זה קשה אז יש ורט ידוע מאוד מאוד של בעלי
לבושים שמה הוא כותב
לפתוח באמונה שזה מה שהוא ראה
>> כן הוא קורא לזה גט מאהבה יש שני סוגי
גיטין יש גט משנאה וג מאהבה המסכת נסיימת
בגט משנאה והיא פותחת בגט מאהבה כן למה
אדם נותן גט למה אדם שולח גט ממדינת הים
כי הוא דואג לאשתו כי אוהב אותה אז הוא
שולח לגט נכון יכול להיות שובאחרונים
אחר כך באחרונים הפלפלנים מאוחר יותר. אז
לקחו כל מיני נפקמינות שאולי גט מאהבה הוא
צריך לא יועיל בו אה למשל א אם אין שני
עדים כן אם אין עדים בזמן ה בזמן ה בזמן
הגירושין אז גד מאהבה לא יועיל א לא יועיל
גירושין בלי עדים ככה ראיתי שפעם אחת
אחונים כותב לא זוכר על מה הוא מה הוא
מתבסס יכול להיות שבעצם זה שני א סוגי
הגירושין הגדהבה הוא פורמלי הוא לא הוא לא
דיבור בין האיש לאישה. הוא לא אומר לה הרי
את מותרת לכל אדם אתה עוף מה עם שלי. זה
לא זה לא זה לא הגט של הדיבור זה הגט של
המסמך המשפטי. אולי הפוך אבל כך א כך ככה
אני הייתי אומר שהגט הגט מאהבה הוא גט
משפטי ולא גט אישי. לעומת זאת הגט משנאה
שהוא כאילו הגט הקלאסי. זה הראת מותרת לכל
אדם. תציא מהבית שלי. זה הגט הגט של הגט
של רבי אלעזר והגט של רבי מאיר. אז תודה
רבה וישאר כוח לכולם ובעיקר למארגנים.
תודה. ‏M.