נישואין - חירות או שיעבוד • הרב יצחק סבתו, ראש ישיבת מצפה יריחו • כנס אסופות ה-6

שלום לכולם. צהריים טובים. צהריים טובים. הנושא שלנו רק אני אכווה את הלפון. נושא שלנו הוא נושא הקשר בין עולם הנישואין לעולם החופש. בתוך שאלה גדולה, כי כל רווק ודאי בדור שלנו שואל את עצמו האם שאדם מתחתן הוא בעצם הולך לבית החופש שלו. זה אחת הסיבות לרווקות המאוחרת שיש בדור שלנו. אתה אומר אדם אומר לעצמו כשאני רווק אני הולך מתי שאני רוצה, חוזר מתי שאני רוצה מטייל. לא צריך להגיד כל דבר. כבר בגיל מבוגע. לא. אפילו להורים שלו לא צריך להגיד כל דבר. אדם מתחתן כשהוא יוצא הוא אומר אני הולך מתי אתה חוזר יש לו פגישה הוא אומר לאשתו היא מסכימה היא לא מסכימה בעצם אדם אומר אני עכשיו הולך להתחתי אני הולך למד את החופש שלי ואדם רוצה חופש אוהב חופש או אתה מדבר האם יש מה ערך וחופש האם יש ערך וחופש אבל באופן טבעי אדם אוהב חופש זה בכל הדורות בדור שלנו הלחת כמה וכמה ערך החופש עלה מאוד בתרבות בכבר מאות שנים מה בבחה צרופתית נכון חופש צוויון חירות חירות זה כאילו הדבר הכי בסיסי נהיה מאוד בסיסי זה יכול זכות יסוד חירות אז בעצם ברגע שזה בתרבות במשפט בפוליטיקה בספרות אדם בדור שלנו גדל עם עבירה עם רצון לחופש מאוד מאוד חזק ולכן החופש מול עולם הנישואים זה יש פה איזה אתגר מצד שני צריך להגיד ביושר אדם גם רוצה להתחתן כמה אדם רוצה להשאר בודד? אדם רוצה אדם רוצה לאהוב, רוצה להיות נהב, רוצה להביא ילדים לעולם, רוצה להיות אבא, רוצה להיות סבא. אדם רוצה להיות חלק הוא נולד כחלק, הוא בן, הוא נכד, הוא אחם הוא לא היה כים משפחה אז עכשיו הבא לא יהיה. יש בה בדידות סבל. גם אם אדם אוהב חופש וחוצה חופש, זה לא סותר את זה שהוא לא רוצה להיות בודד והוא הוא גם רוצה להתחתן. יש את זה אגב, אחד הסימנים לבשלות לנישואים. מה זה בשלות? צריך להרחיב בזה. אני אגיד אחד הסימנים שאתה רוצה להתחתן. עכשיו צריך להבין לפעמים מה הרצון. אם זה רצון פנימי, אמיתי או זה משהו חיצוני, או לחץ חברתי או דברים אחרים. אבל כשאדם רוצה באופן טבעי להתחתן, זה אחד הסימנים המובקים לבשלות, לנישואים. יש עוד עוד סימנים כמו יכול להיות להכיל מורכבות, יכול להיות להבין אני רוצה ככה, אשתי רוצה אחרת. רגשות סותרים שהדברים לא תמיד הולכים חלק זה גם כן סוג של בגרות סוג של סימן לבשלות ככת אחריות עוד בשלות ויש עוד זה לא הנושא שלנו על כל פנים האדם גם רוצה משפחה זה משהו אמיתי זה משהו טבעי ואם כן יש כופלית בתוך האדם עצמו בין הרצון לחופש לבין הרצון למשפחה זה לא רק קופליקט בין הפנים לבין החוץ כאילו הממסד רוצה נישואים או התורה רוצה נישואים ואני רוצה חופש לא באמת האדם בתוכו יש בו שני שאיפות שאיפה אחת לחופש ושאיפה אחת למשפחה וזה נראה קופליק לא פטור כי ככל שאתה בוחר אחד מהם בכר אחד לפסת את השני אז יש פה קופרליקט לא פטור אבל על זה באנו לדבר היום על הקופליקט הזה האם הו קופליקט לא פטור האם יש דרך או אין דרך השאלה הזאת אני רוצה לפני שאנחנו רוצים להתחיל את המסלול של לבאר אותה אני רוצה להעמיק את השאלה עוד ולהסביר שהשאלה הזאת היא לא רק שאלה של קופליקט בתוך האדם היא גם שאלה בתוך מקורות התורה. אנחנו יודעים פה בני תורה לומדים את התורה, עוסקים בתורה, קיבלנו תורה מסיני ובתורה עצמה בעצם השאלה הזאת נמצאת כי מצד אחד התורה בעוד חופש. לא מה אתם אומרים? התורה בעד חופש תוכיח לי. >> ממי אמר >> אסור להיות עבד. קודם כל זה לא לכתחיל. אתה אומר יצם להיות עבד. כל פרשה של עבד עברי נרצה. מה פתאום אתה עבד? עושה עבד. עבד ליובל רוצים אותו. מה פתאום? איך אתה יכול להיות עבד נכון בחירה חופשית זה צד של חופש נכון מצד שני יכול להקשות עליך לבד דברי כי כתוב כלים בני ישראל עבדים אז בעצם אתה יוצא מעבדות לעבדות אתה לאחר א זה גם קושיה איזה עוד מקורות אתם יודעים שהתורה היא בעד חירות אז מה הראיה לכאורה זה הפוך הוא עוסק בתורה זה רעה טובה אבל תגיד תסביר אותה אני אומר זה מקשה עליך אין לך בן חומי שעוסק בתורה אז מה בעצם אומרים לך הפוך זה נקרא חירות אז מה מה הראיה שלך? >> בסדר, זה כבר התשובה. אבל מה הראיה שהתורה בעד חירות? כי לכורה אני יכול להגיד לך למשפט הזה אין לך בן חורין למי שעוסק בתורה שזה בדיוק הפוך. החורין זה עסוק בתורה, אז כאילו הפכו את זה. >> יפה. זאת אומרת אם אתה יפה זה ההראיה. זאת אומרת כתוב אל תקרא חרות על הלוחות. עכשיו נתן תורה אל תקרא חרות אלא חירות. אין לך בן חורין. מי שצור הסימן שבין חורין זה מעלה או חיסרון? זאת אומרת מעלה. אם זה החיסרון לא היית אומר החירות היא בתורה הייתי אומר אני לא בכלל לא רוצה חירות אני רוצה עבדות אגב יש כאלה יהודים תפיסת העולם התורנית שלהם חירות זה לא אוצר ערכים יהודי זה אוצר ערכים ליברלי אוצר ערכים מערבי לא יהודי מי אמר עוד מצוות מי אמר שצריך חירות ככה הם חושבים או יש כאלה שעושים הבחנה בין חירות לחופש שמעתם על זה פעם אומרים חירות זה חיובי חופש זה שלילי שנאמר במתים חופשי כיוון שאדם מת נעשה חופשי מהתמצוות אגב אני לא מסכים לזה זה לא נכון בגלל שכתוב על עבד נרצא לא יצא חופשי והתורה רוצה שהוא יצא חופשי אז זה סימן שזה לא ראיה ויש עוד כשבע עוד ראיות על כל פנים אז עדיין עדיין שאתה אומר אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה סימן שהתורה בעד אחר בן חורין איך זה עוד ראיות אנחנו אומרים אנחנו רואים א בתפילה שאנחנו מחפשים את החרות כב צדחי ישראל שע נס לקבץ גליותנו חירותינו אנחנו אומרים בליל הסדר שרוצה לנו מעבדות לחירות אנחנו לא אומרים שיוצאנו מעבדות לעבדות שיוצאנו מעבדות לחירות כל ההלכות של הסבה למה מסיבים דרך מכורין לכן שתב דווקא בהשבא ולא ולא בצורה רגילה וגם ארבע כוסות למה ארבע כוסות יגידו חכמים דרך חירות אם זה עבדות לעבדות בפ פשוט למה זה נקרא חירות אתה צריך להגיד דרך עבדות א לא לא אתה צריך להיות בן חורין יש לי ארבע כוסות עשב דרך חירות ארבע כוסות ארבע כסן דרך חירות אז אנחנו רואים שהתורה אומרת אנחנו בעד חירות כמו שאמרתי בתפילה התקה בשופר גדול לחירות זה תפילה כל יום התקה בשופר גדול לחירות זאת אומרת המימד של החירות הוא מימד שאתה רואה בתורה שיש לו ערך אמיתי וערך פנימי מצד שני גם המשפחה זהמ שהתורה נכון פרו יש לנו מצווה קידושין נכון מחלוקת מדאורייתא מה המצווה מחלוקת הרמב"ם והראש בסדר אבל עדיין פה ובואו להקים משפחה לכולם זה מצווה בסדר רבנן ודאי לכולם קידושין או נגיד דאורייתא לפי הרמבם אז אם כן התורה מצווה עלינו להקים משפחה והתורה אומרת לנו אני בעד חירות אז אם ככה הקופליקט הוא לא רק בתוך האדם כל החברות חרות בפני אדם >> מה פירוש >> רק חות ביחד אדם כמו עם האבד ועם כל מה זה רוב בתפילה שזה חירות לאומות זה חירות ממית זה לא איך שלא ללך >> אוקיי אז נלך בדרך שאתה אומר נפתח אותם ניתן לה מיליםכ בטח התכוונת לשם דבר על זה עוד מעט על כל פנים אני אומר שהסתירה שהיצבנו הכופליק שדיברנו עליו בהתחלה זה לא קופליק בתוכנו הנה אנחנו בדור כזה כמו שאמרתי דור התמות המערבית לא זה קופליקט שנמצא בתוך התורה כי בתורה יש את זה ויש את זה והתורה מדברת על שני הערכים האלה כערכים ולא כחירות לא איזה מין רצון לפרוק אול התורה מדברת על החירות כערך ואם החירות כערך ומשפחה כערך אז זה סתירה לכאורה בתורה עצמה זה יכול להקשות סתירה בתוכנו יכול להקשות סתירה איך התורה זה בתשב התורה שזה המקורות זה איך תרצה תשאל את השאלה הזאת כך או כך או אנחנו נשאל גם כך וגם כך בשביל להתחיל לסלול דרך בשאלה הזאת והשאלה הזאתי באמת תהיה א אבן דרך ודרך חשיבה בכלל לכל עולם היהדות היא תהיה אמת בשאלה מה היא חירות מה זה חירות עכשיו נראה לנו שזה מושג פשוט והוא לא כל כך פשוט אני חושב שבדור שלנו בתרבות שלנו אם תשאלו את נקרא לזה את המרחב החילוני אני אומר ככה בצורה הסוטיפית וסטיגמטית בסדר לרגע אה תשאל את האיש החילוני ממה הוא פוחד למה הוא לא רוצה להיות אדם שמחובר לתורה ומצוות מה אגיד לך חירות יש אתר לא יודע אם ה פעם היה שיוצאים בשאלה איך קוראים לו חופש חופש כאילו אתר דתי זה נקרא כיפה או משהו לא יודע משהו על הראש ו מה זה חופש תשאלו את את צ'קפלן מה הם רוצים מן הסתם יגידו חופש זה אולי אמירה הכי מרכזית לא רק לא רק אבל אחד מהיסודות הגדולים כאשר עולם של תורה ומצוות זה עולם שבטא משהו אחר מחופש אם מדבר על חופש זה אירוע אחר ואני רוצה לשאול רגע להבין מה זה חופש שאתה אומר אני רוצה חופש אני רוצה מה מה זה חופש בוא בוא ננסה להבין את המושג נסה להתעמק בו רגע מה זה חופש זה לא כל כך פשוט להבין אם הייתי שואל אדם מהתרבות שלנו מצוי מה זה חופש מה התשובה תהיה שוב בוא נשאל אתכם מה זה חופש מה שאני רוצה כמו שהתרתי בהתחלה אני יכול לבחור יש לי חמישה סוגי גבינה אני בוחר איזה גבינה שאני רוצה אני יכול לבחור באיזה מקום ללמוד אני יכול לבחור באיזה מקום לגור נכון זה כל זכויות היסוד של החופש חופש הביטוי אני יכול לבחור מה להגיד ומה לא להגיד כלומר בעצם חופש זה היכולת שלי להגיד כן או לא קח אתי מסכת באופן כללי להגיד כן או לא זה נקרא חופש אם אני מחוייב להגיד כן או לא או לגור באיזה מקום אז אני לא אני לא יכול לבחור זאת אומרת יכולת הבחירה זה בעצם המשמעות של המושג חופש אבל זה לא המשמעות היחידה אבל קודם כל לבטא את המשמעות הזאת הבאתי בו גם ככה מרב חוק אני רואה שאין לכולם מקומות אז אני אקח קצת אני רצה להביא מרב חוק את שני המימדים האלה כי הרב חוק מדבר בהרחבה על מושג חופש >> אני לא בטוח כי עכשיו הבחנה לחופש אני לא בטוח שהבחנה הזאתי נכון גם אמרתי מקודם שאני >> אני לא בטוח אני לא בטוח למשל אני אבא לך מקום אחד שזה חופשי וזה חיובי >> לא חיוב שניהם >> אה שניהם חיוב אה אתה אה מעניין מעניין אם יש שם חנה כזאת מעניין אולי אחרי אחרי זה תחקים אותי תביא לי תראה לי את זה אני אשמח לראות זה לא יהיה פשוט כפקו יש הרבה מספות החופש זה יהיה אתגר אם תצליח תראה לי זה לא פשוט אז אני קורא קצת בוא נגיד בעל פה כי אין לכולם יורות ישראל א' יג מסכן מהפורסמות של מרן הרב קוק ששם הוא מדבר על ה על העניין הזה של החופש במובן האמוני שתי המקורות שהבאתי אצל הרב קוק שניהם מדברים על הנושא של האמונה הרב קוק דיבר פחות על משפחה דיבר יש לו כמה פסקות לא הרבה מעניין למה לא יודע כל פעמים עשה אמונות יראה הרבה והפסקה הזאת באורות ישראל א' יג סעיף מאוד מפורסם שם הוא מדבר על זה אני אקרא טיפה אי אפשר לאדם להיפרד מהדביקות האלוהית ואי אפשר לכנסת ישראל להיפרד מיצור אישה אור השם אלוהי ישראל זאת אומרת יש איזה מין הכריח בדבקות של האדם בבורא עולם האמונה זה כמו הכרח זה משהו טבעי אי אפשר להיפרד ואז הוא אומר שכל הדורות זה היה ככה אבל בדורות האחרונים נגיד 300 שנה אחרונות פתאום יהיה אפשר לקפור עכשיו מי שמכיר את ההיסטוריה של העולם הוא יודע שבכל העולם העתיק היה מיתולוגיה כלומר היה אילים היה אמונה יש היום היום מוציאים כל מיני ספרים זה מיתולוגיה אירלנטית יפנית סינדית מיתולוגיה יוונית כולם מכירים את כל השטויות שלהם אז אז עולם שלם של מיתולוגיות בעצם העולם העתיק כולו היה מלא אמונה באילות אלוהים אבל אמונה מלא אמונה הוא לא יכל להיפרד מאמונה רק לפני 300 שנה את החדשה מה שנקרא 300 400 שנה לאט התחיל בעצם אנושות לדבר על מושג של כפירה על מושג של ניתוק של פירוד שיש אדם שלא מאמין באלוקים אז הרב מדבר על החידוש הזה על עצם התופעה הזאת בתרבות שבאופן כללי אתה יכול להסתכל תגיד זה ירידת הדורות האנושות הולכת וצוללת וממילא גם עם ישראל הרבה פעמים שפים נגר או חלק מזה היכול בכלל לקפור אז זה שוב ירידת הדורות אז כבר לימדנו הרב קוק ולא רוקור יש לו הרבה מקורות לזה שבמבחינה חיצונית הדורות יורדים אבל מבחינה פנימית הדורות עולים מבחינה סגולית מבחינה פנימית יש עליית הדורות הוא מדבר על זה דבר בכתביו שמבחינה עולמית וכללית באופן פרטי יש ירידה באופן פנימי כתרבות כאנושות וכעם יש עליית הדורות היה צריך לדבר על זה הרבה זה לא הנושא המרכזי שלנו והרבה תופעות הוא מסביר דרך עליית הדורות ולא רק דרך ירידת הדורות דוגמה מה אמר הדור המפורסם ופה הוא מדבר גם על זה ואז הוא אומר שיש באמונה עד לפני 300 שנה הכרח טבעי אבל זה יש בזה מינוס שזה הכרח לכן הוא אומרני ימים באים שתרדמה נופלת על האדם והפרצופים ננסרים זה מזה עד שהפירוד הגמור נעשה אפשרי אז זה ביאור של הרב גם לתורת הנסירה הקבלית שאם האדם ואשתו היו גב אל גב לפי הפירוש הזה של הנסירה לא זנ ולשתי דו פרצופים מה שהגמרא אומרת במסכת ברכות אז הם היו הולכים ביחד אז כל מקום שהאישה הייתה הולכת אדם הולך אדם הולך אישה הולכת זה לכאורה האיחוד הכי גדול שיש מצד שני אין פה חופש לכן באה הנסירה ויצרה קומה עצמאית לאישה וקומה לאדם ואז הקומה הזאת גרמה שהם לא גב אל גר אלא פנים ואז הם בוחרים זה זה דרך הפנים כלומר הנסירה היא בעצם מתרחשת לכל זוג כבר בעולם העליון שהם זוג הם יורדים לעולם התחתון דרך נסירה האיש הנשמה של האישה לפה האיש לפה והם פועלים כל אחד נקרא לזה אחור באחור כל אחד בונה את האישיות שלו את הקומה שלו עד שנפגשים פנים בפנים דרך בחירה לפי זה הפנים המושג פנים מתאר בחירה המושג אחור מתאר הכרח וזה אחד המשמעויות בעולם הפנימי בין אחור ופנים אחור זה הכרח פנים זה בחירה ככה פה מסביר ולכן הפרצופים נצרים זה מזה עד שהפירו גמסף של מה זה הפרצופים איך זה קשור לאיש ואישה בהקשר הזה זה האנושות, זה נקראת האישה ובורא עולם בהקשר הזה נקרא כמו האיש. זה בעצם ה גם כן מסירה. ואז הוא אומר ובכלט התרדמה במקום צלע מחוברת חיבור טבעי גב אל גב אומרת עומדת תפארת אדם בקלדרה שהבחירה השכלית מכרת לומר זאת הפעם עצם העצמי ובשר מבשרי ואז מה אפשר להביא תולדות אם זה אחור באחור אי אפשר להביא תולדות אם זה פנים בפנים אפשר להביא תולדות דווקא הבחירה חופשית והאפשרות לקפור או להגיד לא מאפשרת לכן להביא תולדות אם תרצו זה קשור לכל המלאך של אברהם ושרה שבהתחלה לא הביאו ילדים הוא קרא לאחותי רק אחרי הירדה לפרעה אם זה אחותך אז פרעה לוקח אותו אז לא לא זה אשתי אה זה אשתך אז אפשר אז תראו את המהלך הזה בהתחלה אחותי אחור באחור חוזרים חזר לארץ ישראל ונהים איש ואישה ואז מגיע הילדים תענו בזה זה קשור גם למהלך הזה על כל פנים אז לעבור מאחור לפנים זה בעצם לעבור לבחירה לעבור לפנים מול פנים ואז לעבור לאפשרות לילדים אז זה מה שהוא כותב פה והעולם עולם מתכונן בהופעת חיים ותולדות קיימות הדוק את הממחרב הזה והביא אותו על העולם האמוני האפשרויות לדבר גבוה גבוהה על דבר שמע דבר כפירה דבר פירודים מוחלטים הן תולדותיה של הנסירה המביאה על ידי התאחדות הגמורה הצורית החופשית כלומר הצורה של האדם היכולת שלנו לבחור באלוקים לבחור באמונה באה כתוצאה מהאפשרות לקפור אז אם אתה יכול להגיד לא אתה יכול להגיד כן אם אתה יכול להגיד לו האמונה זה הכרח אז גם לא יכול להגיד כן גם הכן שלך הוא לא כן אבל אם אתה יכול להגיד לו אתה יכול להגיד כן ולכן הכפירה בעצם אפשרה מרחב חדש של אמונה שבא מבחירה תרגו מה שאמרתי עכשיו זה השם תקיעו משפחות יש לכם משפחות הילד שלך גדל והוא רואה רגע יש עולם חילוני יש עולם דתי מי אמר מה אמר למה אמר אם תעצב זה יותר מדי הוא יגיד לך טוב אז אני לא רוצה אני בכלל לא רוצה זה נכון לילדים זה נכון לנוער זה נכון בכלל אז אנחנו היום מחלכים נוער עם אופציה להיות לא מכובל לטובה ומצוות. האם זה טוב או רע? במובן מסוים זה מאוד רע. מה זה? זה זה מפחיד, זה יוצר קושי, זה מאתגר. זה מצד אחד. מצד שני זה משביח את כל עולם החינוך. כל עולם החינוך עולה הרבה מאוד דרגות בגלל האופציה שלא להיות מחובר. ואז אתה מלמד ומחנך באופן כזה שאתה בסוף תבחר ותרצה להיות מחובר. אני חושב אני אומר ממש מוסגר שכל בחור ישיבה ודאי ישיבה גבוהה או ישיבת הסדר בגיל הזה צריך לעבור איזשהו תהליך שבו הוא בחר. זה יכול להיות גם יותר מוקדם בגיל ההתנהגות לפני כן אבל אם זה לא קרה לפני זה צריך להיות איזשהי מין אמירה פנימית שאדם אומר אני בוחר אני קוראת ברית עם התורה עם בורא עולם אני בוחר לפי זה קורה בגיל 20 שאז קומת האדם משתלמת ויכול שו לבחור ובשיאה מקוב בתורת הסוד כתוב שהנשמה מהירה לאדם בגיל 20 הנפש הוא נולד הרוח בר מצווה הנשמה בגיל 20 והביטוי המעשי שאדם יכול למכור ונכסה אב בגיל 20 ביטוי ה חדיש הזה למה יכול למכור? כי אדם דעתו יושבת עליו. נדלן זה לא אירוע לנו. אחרי זה תתחרד, אחרי זה פה מה עשית? צ לך אוקץ גיל 20 גם את צריך בסיעת דשמיה אבל וללמוד את הנושא וכולי אבל גיל 20 אדם יכול למכור ונכסה אבי ולא מי שעושה טות שלו חוזרות אז יש לו הדעת שלו שלמה יכול להיות לבחור שלו שלמה זה קורה בגיל 20 בגיל הזה לפחות אם זה לא נעשה קודם אדם צריך לדעת להגיד אני בוחר ובחירה עמוקה אני קוראת ברית זה זה אמירה זה דבר פנימי שצריך לקרות צריך לקרות אה וזה קורה אם יש אם יש אופציה אם יש אופציה בעולם יש זה בכלל ואדם בוחר אדם בוחר אז הוא אומר האפשרות לדבר על על דבר שמע דבר כפירה דבר פירוים מוחלטים תולדה של נסירה בבידי תחות הגמורה הצורית החופשית כי בסוס חתן על כלה יסיך אלוהיך כמו שחתן וקלה בוחרים זה מתוך שמחה ואהבה כך ליך אלוהיך את בוחרת מחדש בבורא עולם והוא בוחר בך ויש אהבה ושמחה ורצון ולא רק הכרח טוב אז ככה הוא משיך הלאה בנושא של התורה. כל זה הבאתי גם כדוגמה להבנה שמה זה חופש לפי הפסקה הזאת. מה זה חופש? היכולת לבחור. כמו שאמרנו עכשיו. כל זה צד אחד ממטבע החופש. אבל יש צד שני במטבע חופש. הסבר אחר מה זה חופש. עולם חדש בהסבר חופש או חירות. מה הוא חופשי? זאת אומרת להיות עצמי. להיות מחוב לעולם הפנימי שלי. מה זה אדון? שאני עושה מה שאדון רוצה. יש לי סדר יום לא שלי. בטירונות אני זוכר זה היה מאוד מאוד בולט אתה הולך עם ה אין לך סדר יום גם לא אומר לך מה הסדר יום שלך למה לא אומרים כי אתה לא קובע אפילו לא תדע מה סדר היום תחת לך פה עכשיו לפה עכשיו לשם עכשיו מה זה לא מגלים לך אתה הולך עם הנשק לא יודע מה קורה היום בזמני זהית אחיזה אתה לא יכול להוריד מה עושים טוב מה עושים מה זאת אומרת סדר היום שלך לא אתה קובע אותו עכשיו אני לא אומר את זה מצד היכולת לבחור אני אומר את זה מצד שמי קובע לך את סדר היום האם זה אתה כלומר האם אתה בונה לך סדר יום ושלך או לא? עכשיו מה זה אדון ועבד? אדון הוא קובע את סדר היום לעבד. עבד זה סדר יום. אין לו סדר יום. מה אני רוצה? מה שאדון רוצה. יש לך רצון? לא. האם זה מחובר אליך פנימה? אני לא זה לא רלוונטי השאלה הזאת. מי אני פנימה? זה לא רלוונטי. רלוונטי מה אדון שם. מה אני רוצה או לא רוצה? זה פשוט שאלה לא רלוונטית. כאשר אדם הוא בן חורין אז הוא מתחיל לשאול את עצמו מה אני רוצה? ומה ב איך אני רוצה לחיות את החיים שלי? ואיך אני רוצה? מה אני רוצה? מה אני רוצה לעשות בהם? או זה שאלה. וכשאדם מתחבר לרצון הפנימי שלו ופועל מכוחו הוא בן חורים. עכשיו לפי זה אם חופשי הוא להיות מחובר לעצמי או לפעול מתוך עצמי היותר הפנימי האם זה פשוט להיות חופשי? לבחור אני יכול להגיד יותר פשוט לבחור ככה לבחור ככה אבל האם זה פשוט להיות עצמי? דיברנו מקודם בתרבות, בתרבות שאנחנו חיים בה אז ברור תבחר איזה גבינה לקנות, מה איזה אישה הכל בחירה יכול להיות הבחירה אבל להיות עצמך אם נשאל בן תרבות מערבית ודאי אדם שחי בעולם חילוני נקרא לזה ככה בסוף סיוטיפי האם האם אתה עצמך זה שאלה קשה אז בשביל זה תחשוב מי זה אני זה לא שאלה פשוטה מי זה אני בזרת הסדר שדובר על יש נגיד נפש ורח נשמה אני יש בו מרחב חיצוני של יש גוף כל אני זה גם הגוף שלי אני זה גם הנפש שלי כל המרחבים ההישרדותיים של שינה אכילה זה גם אני אני רוצה לאכול נכון אבל זה כל העני שלך או יש עוד רובדים בעני שלך בטח אני רוצה לתקשה אני רוצה לאהוב אני רוצה רוצה לתת יש מרחב של רוח אני קורה לזה כל התקשורת אדם לזולתו הרגש החיבור הדיבור האני שבוחר זה אני שני ויש עוד אני האם זה כל האני לא אה כל הערכים הנעלים, הקדושה, האמונה, אהבה ברמתה הגבוהה, כל הארכים הקמיה לאלוקים כל זה גם אני. אז זה רובד הנשמה נקרא לזה, זה גם חלק מהאני שלי. אז מי זה אני? אומר הרב קוק באיזה מקום, אני זה סוד. זאת אומרת אני זה סוד. אני זה סוד. זה לא אומר שאתה לא יודע ממנו שום דבר. זה אומר שאתה לא יודע אותו עד תכליתו, אלא הולך ומתגלה לך, הולך ומתחבר לך. האני הזה הולך וצומח, הולך וגדל ואז מה זה להיות חופשי? ככל שאתה מתאים את ההתנהגות החיצונית שלך, אלא אני המתפתח שלך, אז אתה יותר חופשי. אבל זה תנועה. זה לא כן או לא. יכול להיות לבחור לפעמים היא כן או לא, אבל להיות עצמי זה כמו מידות. האם אתה אמיתי? תשאל מיש אתה אמיתי? מה התשובה? לא ובך אתה אמיתי? אז התשובה בדרך כלל תהיה אם אתה באמת מדייק אני הולך ונהיה אמיתי יותר ויותר אני שואף אני אמיתי אני משתדל להיות אמיתי אז מה שתדל אני יותר ויותר אמיתי אני יותר ויותר חופשי אני יותר ויותר גומר חסד נועת המידות לא סתם כתוב הלכתה בדרכיו כי זה הליכה אז זה תהליך התפתחותי זה לא תהליך של כן ולא זה תהליך שיותר או פחות זה פשוט מושגים אחרים זה לא מושגים של כן ולא גם שאלה של אמיתי זה אני יותר ויותר אמיתי כי העולם הפנימי של כל מה להתפתח אז ממילא אני הולך ונהיה אמיתי יותר ויותר פעם מישהו אמר תשאל אותי מה זה אמת אז שמעתי פעם אשם הזה תמיד חכם אחד שהוא אמר שאם שחצי אמת חצי אמת זה שקר זה אמת זה שקר אז אם חצי אמת זה שקר אז כל העולם התורני שלך עד היום נח אתה עכשיו בגיל 40 אתה פוסק הלכות וכותב חדש בגיל 40 מה יקרה בגיל 70 עכשיו מול נפשך אם בגיל 70 אתמר כל מה שת אתה בגיל 40 סימן שמה שמה מה קרה לך אם אתה בגיל 70 אומר אותו דבר כמו שבאת בגיל 40 אותו דבר בדיוק אז מה קרה לך לא התפתחת נשארת כפור מגיל 4 נשארת אותו דבר שואל פעם את הרב ישראלי פעם הוא כתב פסק וחזר בו וכתב פסק אחר שואל אותו אבל הרב לפני 10 שנים הרב פסק אחר פסק אחרת אז מה הוא ענה ולא למדתי מאז לא למדתי מאז עכשיו ברור שגם שפסק אחרת היה איזה משקל גדול זה לא סתם טעות זה במשקלים שונים בתוך בתוך התורה אבל עדיין הוא התפתח הוא גדל ואם אתה בגיל 40 בגיל 70 אז לא התפתחת אוקיי אז מה זה אומר זה אומר שכל מה שעכשיו זה שקר אם חצי זה שקר בגיל 70 תגיד עוד דברים או תשחלל או תשזבץ או תפתח אז כל מה שעכשיו זה שקר לא התשובה היא שחצי אמת זה חצי אמת וככל שהיא תגדל ביחס לאמת המוחלטת תקרא לזה שקר אבל ביחס לאמת המתפתחת אתה תקרא אמת מארץ תצמח היא צומחתים אחרות אדם הולך וצומך ככל שאתה יותר נאמן להניח המתפתח שלך אתה יותר חופשי ולפי זה חופשי זה לא יכולת לבחור אלא חופשי זה להיות עצמי וזה את המקור הבא רק להראות ברב שזה שככה הוא מסביר חופשי במקור הקודם ראינו שזה יכול להיות לבחור המקור הזה נראה שזה להיות עצמי יש לו כמה מקומות הבאתי מקום אחד שנקרא הקריאה הגדולה אגב זה מרי הראייה יש שם כל מיני קירות גדולות אומרים מעודפים שהרב קרא קרה לעם ישראל דברים מעניינים אז הוא מדבר בקריאה הגדולה הנושא הוא החופש וההכרח מתחיל עם זה שההכרח זה פתגם שגור מוכחים לעשות טוב כח הוא מדבר נגד הכפירה ואז הוא מדבר אחרי זה על החופש אז אני אקרא אני אקרא פה אה החופש אני קורא באמצע זאת התרועה ההולכת עם התקיעה של ההכרח הוא צוחק שיש תקיעה ותרועה חופש והכרח אחד תקיעה אחד תרועה אז החופש שאתם מדברים על תרבות שרוצה חופש מה עתיד התרבות הזאת לקרוא מה יקרה בסוף החופש יצא כארי נורא ממסגרתו אשר ירמוס את הכפירה בזעפו כרמז תולעת ארסית בזויה ומגועלה אומר הכפירה היא כמו תולעת ארסית בזויה מגועלה אין חריפות עצומה אומר מה זה הכפירה הזאת אומר גם ההכרח יגרום להלחם בכפירה וגם החופש למה למה החופש למה החופש לוחם בכפירה נשאל כופר את האיס סטוי עכשיו שהוא חופשי נכון הוא אומר הפוך אתה אתה דתי אתה מה זה דתי דתי זה כאילו אתה עם דעת אתה עם חוקים מערכת חוקים יש לך כיפה על הראש קיבלת מצוות אתה אני החופשי ככה הוא חושב פה הרב אומר הפוך החופש הוא ידרוס את הכפירה הזויה הזאת למה תראו תשוקת החופש תבוא למרום פסגתה הוא כבר אומ יש הרבה רמות לחופש תשוקת החופש שהיא עכשיו יכולה בהרבה רמות תבוא למרוב מסגדה המקום הכי גבוה שלה ומה יקרה והאדם יכיר שהוא יש לו רשות לחיות ברוחו פנימה כאשר הוא כפי החפץ הטבע האביר של נשמתו החיה ונשמה הזאת חיה רק באלוהים אומר הנשמה שלנו חיה רק באלוהים אם תקשיב לכל הנשמה שלך בלי אלוהים היא מתה היא מתה היא רעבה והיא צמעה והיא ומללה והיא מדוקת וכשאתה מדבר איתי על חינוך חילוני אתה מדבר על דיקוי דיקוי הנשמה לפני כ 20 שנה הייתי רב בגרן בת השרון שיצא בישיבה שלנו והכרתי שם הרבה משפחות הייתה שם אישה אחת שהיא היום מורה יכול הרבה שנים כבר שהיא גדלה הסבא שלה היה אדם שם תורה מצות אבא שלה כבר פחות והיא גדלה בארץ ישראל בחינוך מה שנקרא ממלכתי והיא לאט לאט התחברה ליהדות לקח זמן תהליך ארוך היא העבירה את הני של חינוך המלכתי דתי ופעם דיברנו על הנושא של חינוך והיא אמרה יש בי כעס עצום על החינוך הממלכתי על מדינת ישראל מה הכעס איך אשקו ממני את החינוך היהודי כל הילדות שלי והנהרות שלי אשקו ממני אשקו ממני את האמונה היא הייתה מלאת כעס כאילו איך לקחו לה את את האור הזה את החיבור העמוק הזה לנשמה שלה כועסת כועסת מה זה מה זה עסקו ממני אז היא אומרת ככה אז הוא אומר פה האדם יכיר שיש לו רשות לחיות ברווחו פנימה כאשר הוא כפי החפץ הטבע האביר שנשמתו חיה והנשמה הזאת חיה רק באלוהים ואין אמונה עמוקה וזוהרת אין לה חיים והורה מתנדנדת כצל ומדקת בייסורים נוראים וצחייה צמ אכזרי תחשבו אדם חי בלי משמעות אני לא חושב שאנשים מבינים מה זה אתזם מדברים עלייזם חושבים שהם מבינים את זה אבל הם מבינים את זה עד הסוף זה דבר נורא והיום לא נורא כי נורא כי לחיות ככה אם אתה אתה בעצם אתה אומר שהכל במקרי הכל הכל הכל מקרי זאת אומרת כל העולם הזה זה פיצוץ מקרי הכל מולקולות וכימיה וביולוגיה ופיזיקה ואין שום משמעות לכלום אין משמעות כי אם הכל מקרי באמת אין להם משמעות לכלום לא רוצה ללכת בזה יותר מדי מי שיתעמק בזה יבין את זה כי אוקיי לחיות חיים בלי משמעות בלי באמת רק משמעות שאני יוצר לעצמי כל מיני דברים כאלה תועלתני מוסר תועלתני ומשמעות תועלתנית והכל הכל המצאות זה לקחת מהנשמה את החיים שלה ולהפוך רוך אותה כמו שהוא אומר פה להתעונן כצל ולהידקות בייסורים נוראים בתחילית צמחזר מי מעכב על ידה בשל מי לא יתן לה לחיות באלוהים מי מבריח ציפור שמיים זאת מכינה מי ישים אותה בסוגר מי יעצר מלשות מלאכבי שמיים מקום הזוהר ואבוי הנמלא אור חיים אומר הרב הנשמה נשמת האדם בעצמה תכיר מיד את אוי מי זה אויבתה הכפירה במבט בוז ושעת נפש תשקיף על פני השפחה נחרפת הוא קורא לה כפירה לפני כך הוא קורא לה בת העבדות הזויה אשר תתגלה בכל נבלותה אחרי אשר תקרא ממנה את המשווה של הדמיון החשוך והלועט שהספיקה איזה זמן לשים על פני השכלים והמגועלים וכולי וכולי אומר עוד מעט הכרה הזאת עומדת לפתח כי עוד מעט העולם כולו שנדקע תחת היד של הכפירה אשקו מהאמון מהנשמות את הדבר הכי מאיר הכי מחייה הכי מרומם אותם נתנו להם במקום זה הרבה מאוד תובנות וידיעות שלא נתן לנשמה שום אור ושום מזו ושום חיות אומר עוד מעט כל העולם כולו התעורר ובזכות החופש האמונה תתעלה ותתרומם אחרי זה בהמשך המאמר אומר כמובן האדם יחזור לשתות בצמה את האמונה אבל צריך להיזהר כבר עולם למד שלא כל מה שנקרא באמונה זה טוב יש הרבה רפש גרש העולם הגדול הזה של האמונה זה דיבור זה בירור מה שהוא עושה בספריו וכתבריו לו שם המשך הקריאה הגדולה מאוד מאוד חשוב על כל פנים הוא אומר כמו צחי צמה. אני יכול להגיד לכם שאני פגשתי יהודי שהיה ברוסיה הקומוניסטית הוא היה חי בצבא האדום הוא נפטר בקורונה צריך לנו לברכה ואני פקשתי אותו הוא גר במצפ רחוב שאני גר וניחמתי אותו שאבא שלו נפטר אז היוציא לי את הפנקסים האדומים ככה היה ו מה אומר לי תדע לך שברוסיה הסובייטית הקומוניסטית האיטאיסטית הוא אומר הקומוניזם היה ממש דת שלנו גדל כודי לא שומצוות האמונה היה הקומוניזם היה הדת. זה היה נתן את כל הטעם ואת כל התכלית. תחשבו על זה שברוסיה הסובדטית המנהיגים הפוליטיים כמה זמן היו נועמים? אתם יודעים כמה זמן היה נועם מנהיג סובייטי ממוצע חמש שעות שש שעות היום יכול לה יותר קצר יותר טוב אז חמש שעות נאום תגיד מה מה כי זה תחליף דעת במקום ב להתפלל כל לימוד תורה הוא נועם חמש שעות אז איך הוא רצ'וב נעם חמש שעות וסטלי נעם חמש שעות וזה נעם כל אחד שם נעם חמש שעות שש שעות ארבע שעות זה היה הזהות הרוחנית שלהם ברגע שהקומוניזם קרס ואז כך סיפר לו לו רובן הוא אומר נהיה וקום רוחני עצום אדיר אומר ואז זה טלטל את כל רוסיה ואז הוא אומר יש כאלה שהנצרות כאילו הגויים הלכו לנצרות בכל רחוב נפתח נסיעה וביהודים זה התחיל להור להם צמה לעולם היהדות התחיל להם מחדש ליהדות כי זה בדיוק היה להם תחליף כאילו פתאום התחליף התגלה כתחליף זול בחיקוי שיחזר משיח שקר ואז האדם לא יכול להישארק הנשמה מחפ מחפשת ערכים ומחפשת משהו גבוה ונעלה ואז נהיה עוד פעם נהיה עצומה אחרי עולם האמונה אחרי שהם ניסו עשרות שנים לרדוף בכל כוח את עולם האמונה על כל פנים אז זה מה שהרב פה כותב עכשיו אני שואל את זה הבאתי כחלק מהשאלה שלנו מה זה חופש לפי הרב במר הזה מה זה חופש האם זה יכול להיות לבחור כן מה זה יכול לבחור גם בכפירה זה יכול להיות לבחור הפוך דווקא הכפירה מגדילה את החופש נכון פה הוא קורא לה כפירה בזויה מגולה. הרי רק בסיף שמנו מקודם, הכפירה זה חלק מההיפרדות של הנסירה. זה חלק ממה שמאפשר את האמונה הגדולה. כך הוא דיבר מקודם. אז מקודם דווקא הכפירה תרמה לחופש בפסקה הקודמת. ופה בפסקה הזאת הכפירה היא האויבת הכי גדולה של החופש. היא היא שמת את הציפור בכלא. היא היא מושקת את החופש. ככה הוא אומר. אז אני שואל הכפירה היא תורמת לחופש או הכפירה היא הפוך מהחופש? תלוי מה זה חופש ולחופש יש מטבע זה שני צדים מטבע אחד זה יכול להיות לבחור בנושא הזה הכפירה היא לא החופש עצמו אבל היא עוזרת לחופש ותכה לבחור אבל יש הסבר שני מה זה השנייה חופש של עצמיות להיות מי שאתה להיות מחובר אל הפנימיות שלך ככל שהפנימיות שלך יותר מהירה לכן קורא זה הנשמה אומר חופש למרום פסגתו לא באמצע באמצע אתה יכול לחשוב שהגוף שלך זה העיקר שלך האני שלך זה יכול שלך לדבר אני שלך לא אני שלך זה קשור לנשמה הכי פנימית שלך לכיסופים הכי אמ עמוקים שלך. זה האני שלך. ואם זה האני שלך אז האמונה היא הביטוי היותר נעלה של החופש. אם חופש זה עצמיות, איך הוא אומר? האדם יכיר שיש לו רשות לחיות ברוחו פנימה כאשר הוא כפי חפץ הטבע האביר של מי? של נשמתו החיה. אז ככל שאתה מחובר יותר פנימה, אתה יותר חופשי. ואז האמונה שלך באה בתוך חופש עצום. עצום כי זה בחירה, כי זה העצמיות שלך. אז לפי המהלך הזה חופש זה ביטוי לעצמיות. אני לדעתי זה ההבדל בין החופש. אם אשאל אתכם שאלה איזה חג זה הכי החופש. מי חג החופש? כל החגים שלנו. מה הוא חג החופש? מה התשובה? >> פסח. נכון. למה פסח? עבדו לחירות. יש לכם עוד רעיון? שבועות פורים. שבועות באומן הבאתי כל החגים זה חופש. אבל לכאורה פורים זה מה זה מסכות. הור קיבלו ימי אחשוורוש. נכון? מה זה לא קיבלו ימי אחשוורוש? פורים. כיפורים הכל בסוף אז אני לדעתי פורים ופסח פורים זה חופש ופסח זה חופש פורים זה חג של החופש במובן של היכולת לבחור מגילת שם שמיים זה הבחירה של הנסירה הזאת מדוברת לפי המקובלים פורים זה חג של נסירה פורים ויום כיפור בש צדים אז היכולת לבחור זה פורים הכל באסתר אין שם השם המן אח אתה בוחר ולכן זה חג של מסכו זה חג של המון המון בחירה זה חג חג של פורים יש לך את השט היין שתי היין עושה הרבה דברים שלא עשית זאת אומרת זה חג של חופש אבל מהבחינה של יכולת לבחור בפסח איזה חופש הרי זה מעבדים היינו מעבדות לעבדות לכאורה לא אבל די כן כן לא זה חופש בן העצמיות עבדות לחירות כי זה לצאת לחופש מובן להיות עצמי להיות הנשמה שלי ולכן סומכים גאולה לגאולה גאולת פורים לפסח למה שאתה רואה מה זה חופש בפורים אל תחשוב שחופש זה רק לבחור במהות זה להיות מחובר לנשמה של פסח לכן מחברים בנים אחרות אם בחופש של פורים לא רואים את פסח אצלך סימן שעוד לא הנשמה שלך עוד לא מהירה בך אם אתה שותה יין של ארבע כוסות בפורים ויוצא לך אני יודע מה אתה אתה תעלים אתה פרוץ שמה שאתה לא מבין מה זה חופש החופש שלך לא עלה למעלה זה חופש בלי פסח תספלו בפורים יש פסח נכון בלילה ההוא יש לך כל הסיפור בלילה ההוא כל כל זה פורים א פסח בפנים אם פסח בתוך פורים אז החופש של פורים יכול להיות לבחור הוא הוא מצוין אבל אם אין פסח עוד לכן פסח הוא הראשון לחודשים ופורים הוא אחרון לחודשים צריך להרחיב את זה לא נחיב את זה עוד יותר מפה אז אבל זה שני הצדי המטבע של החופש חופש פורים וחופש פסח שני הצדים פסח זה להיות עצמי ופורים זה לבחור זה שני הצדים א יש לרבי נחמן משפט יפה שהוא אומר עד היום הגאולה התחילה מניסן אבל לעתיד לבוא הגאולה תתחיל שלוש נקודות שסעל פורים לא הפשט זה פורים כמו הציונות שבעצם בכה יכול להיות לבחור הציונות נתן לו אחריות ויכול להיות לבחור החיבור לעצמיות זה כבר מרחב הבא זה כבר מבחינה של פסח מבחינה של פורים זה יכול להיות לבחור שזה כל המרחב של שבעת ציון בסגיון הציוני צריך להחיב בזה לא להחייב בזה נחזור חזרה אלינו דיברנו על שני סוגים של חופש אז צריכים לחזור לנישואים שזה הנושא שלנו האם נישואים זה מתנגד לחופש או זה מרחיב את החופש אז מה נגיד בהתחלה בשלב ראשון בחופש של היכולת לבחור זה מקטין את החופש צריך להגיד ביושר לפני זה אתה יכול לבחור בהרבה עכשיו יכול לבחור באחת ויחידה קוראת ברית כמו שאמרתי הכל עם האישה כן לא אז לכאורה ביכולת לבחור במרחב של יכולת לבחור אז זה מקטין אבל החופש במובן השני של להיות עצמי האם בניית משפחה זה מקדין או מגדיל את החופש אתם איתי האם בלהיות עצמי להיות מחובר על העצמיות שלך האם הקבת המשפחה מגדילה את החוף שמקטינה אותו? מגדיל. למה מגדילה? כי יש לך תשוקה עמוקה להיות אבא, להיות סבא, לאהוב, לאהב. זה מאוד עמוק בבין. אם נקשיב לפנימיות שלנו, מאוד אנחנו מאוד רוצים את זה. מאוד רוצים את זה. ולכן בניית משפחה זה ממש חופש. חופש עמוק. דומה הדבר לבית הראי או לבית כאב. אם כל יום אתה בוחר אישה אחרת, אוקיי? הפנימיות שלך בא לידי ביטוי. החיצוניות של החיצוניות. אתה לא יכול באמת לדבר את הפנים שלך כל יום מכל אחד אתה צריך אישה אדם שמתים ומבין אותך לעומק אם לא אותך לעומק זה לא אשתך אתה בית הראי כל יום בית אחר אתה תשקיע בבית הזה לא אבל אם זה הבית שלך שקנית ותשקיע בו ותעצב אותו ותרעט אותו ותבחוט וגם את התוכן הפנימי שלו לפי רוחך פנימה לפי החובש במון הפנימי של המושג העצמיות שלך וזה אחד הסימנים למציאת אישה כמה אתה מסוגל לדבר את הפנים פנים שלך לידה או איתה. אם אתה מדבר רק את החוט שלך אבל הפנים שבך אין לו מקום זה סימן שהיא לא בשבילך אבל אם לידה אתה יכול לדבר משהו מהפנים שלך זה סימן טוב ואם זה ממש הפנים זה הכי טוב ועוד יותר צריך משיפות משותפות אם מדברת את שלה ואתה את שלך וזה וואו אם זה ככה זה מצוין זה אחד הסימנים המובקים לקשר קשר פנימי קשר שקשור לעולם הנשמתי לא רק לעולם צריך גם רגש צריך מציאת חן צריך תקשורת טובה זה ובפנים בפנים זה ישיפות העומק מסוגל ופעם צנו בישיבה בלי פעם בחור אומר לי תשמע אני מדברת על הכל והכל נחמד אבל את העומק שלי אני לא יכול לדבר ז זה בעיה עכשיו זה לא אומר שאפשר להתחתן ככה אבל זה אומר זה חתונה ברוב יותר נמוך לא יודע אם אדם יש שיפות עמוקות לא גד כך אם אדם הוא פשוט באופ אולי צריך לבדוק יכול להיות אבל אם אדם שיש בו עומק והוא מחפש עומק לא מתאים ככה בכלליות בסוף בסוף צריך שת חכם על כל סוגי אל תפסיקו זה באופן פש שתני רק עקרונות אני אומר אז לכן שאתה מוצא קודם כל בן זוג בת זוג שיש בה שאתה מסוגל להביא את העומק שלך ואת הפנים שלך ואת השיפה אותה והיא בקשיבה וזה מאיר אותה ומאיר אותה ביחד זה מצוין שיפות האלה משותפות מצוין אבל ועכשיו אתה הופך להיות יכול להות אחרי זה כל כל בן זוג אוהב מריף אהבה מקבל אהבה נותן מקבל צריך גם לתת לקבל לא רק לתת לתת ולקבל מעולה זה זה זה אתה אחרי זה נהיה אבא ואחרי זה נהיה סבא זה נמצא בנוכל מי שיושב פה יש פה גם סבא אני יודע לעצמי אבל יש פה בחינת אבא גם אם זה עדיין לא יצא לפועל זה נמצא בך בחינת סבא איך זה יוצא לאור יוצח הדין פתאום הסבא היות יוצאת יוצא ממד שלם שנמצא בתוך האדם יוצא לאור ממד אבא ממד אבא ממד בן זוג כל זה נמצא בנו ורוצה ומשתוקק לצאת לאור ולכן בידת משפחה זה הדרך להוציא את זה לאור מילים אחרות להיות חופשי לכן הנישואים מגדילים את החופש אומרת של חופש פס שלא תצמי רוצה להוסיף עוד נטבח ולומר שאפילו בחופש הראשון שאמרתי יכול להיות לבחור זה גם מוסיף לך מחוהב בחירה חדש אבל לא בן איזה בן זוג אבל כן איך לחיות החופש מה לבחור כאבא מה לבחור כבן זוג זה אמר יש לך המון המון בחירות כל הזמן יש לך בחירות כל הזמן ועם הבחירות האלה אתה גדל עוד בחירה ועוד בחירה יש לך המון המון בחירה לא בבחירה של אוציות החיצוניות אבל בבחירת הפנים איך לבחור מה לעשות כך או כך או כך או כך פשוט מב חדש איך לחנך את הידים שלך זהב חדש תניחדים שלך המון המון בחירות אבל אחרות זה בעצם אחיו משהו אחר אני רוצה לסיים נכון א כן אני רוצה לסיים רק בשאלה ותשובה קצר אפשר להקש את כל מה שאמרתי שאם נישואים וחופש מתחברים אמרנו שיש איזה קונפליקט אמרנו פה זה הפוך בחופש במ של עצמיות אני סוחמתחברים יחד הולכים זה לקראת זה ממילא גם בתורה ישבנו על התורה תורה בעד חירות בעד משפחה כי זה חירות במובן הפנימי של המושג הזה זה לגמרי המשפחה והתורה קוראת לנו לצאת לאור כמו שאמרת מקודם בן חורים שזה בתורה כי התורה הולכת ומציאה לאור את הפנים שלנו כ מסביר המהרל בן תיב התורה ועוד תפארת ישראל אתה לומד תורה הפנים שלך הולך ומאיר הולך ומתגלה בלי תורה החוט שלך מופיע עם תורה הפנים שלך מופיע כי התורה שייכת את העולם הפנימי שלנו לכן חיבור לתורה מציא לאור פנים עוד פנים ועוד פנים ועוד פנים אפילו הפנים להיות יותר מהירות כי אתה מחובר אל התורה שמוציאה אותך לאור ולכן זה בן חורין מי שעוסק בתורה גם בן חורין במובן הזה שלא כל משהו שבעולם החיצוני חייב לעשות כבן תורה אתה צריך יכול לבחור זה ויש דברים שכאדם חילוני חייב לעשות לא לא אם אתה בן תורה לא חייב אני אתה יותר חופשי לעשות דברים לפי הפנים ולא רק לפי החוץ זה עוד דבר אחרי כל מה שאמרתי אני רוצה לשאול שאלה ולשובה וזה אני עושה אפשר לשאול להקשות על כל מה שאמרתי עכשיו קושיה ולומר אמרתי שניסואים זה חופש כי אם חופש זה עצמיות במון הזה אתה ותך ויוצא לאור דרך הניסוי ודווקא דרך הניסוי אבל לכאורה יוצאים לאור עוד דברים לא רק הדברים הטובים נכון פתאום אדם מגלה בעצמו חלקים לא מתוקנים מגלה באשתו לחלקים גם לא מתוקנים כל שלא התחתנתי אז לא ביטיתי את כל החיים שלי לאור אבל בסדר אבל גם הדברים פחות טובים ישארו גנוזים יצאתי לאור אז עוד חלקים מסוימים בדו גם אם יצאו לאורי איתה אז כאילו מה מה קורה אז זה השאלה כן. א התשובה לדבר הזה זה תלוי וזה דבר מאוד חשוב תלוי במגמת החיים שלך. האם מגמת החיים שלך זה לגדול ולהתפתח להביא לו את הנשמה שלך לידי ביטוי? אז אוקיי אז תעבוד תעבוד היא תעבוד תעבדו ביחד לעבוד זה לא מילה גסה למה? כי זה להוציא לאור את החירות הפנימית שלך. אנחנו לא חיינו בו רק להנות באופן החיצוני. אתה חי בשביל לגדול ולהתפתח. וזה עבודה. זה עבודה גדולה. אבל זה עבודה קדושה. עבודה מהירה. זה עבודת המידות. ולכן צריך להיות עם מגמה לעבודת מידות. לא עם מגמה רק להגיד אני רק מבסוט מהחיים. מבסוט מהחיים בטח אבל בתוך מגמה של עבודה. עבודת מידות פנימית. זה כל מה אתה מתקנת יש לך יום ויומו. יש לך מלא בחירות. מלא בחירות. צורך העניין קראתי פעם איזה משפט כזה שאלו את האפיפיור מתי החטא האחרון שלך זה אתגר לפיור לשאלה הזאת חשב חשב חשב חשב אמר בגיל 16 עשיתי איזה משהו טוב שאלו איזה הגדול בתורה צדיק מתי החטא האחרות שלך אומר לפני שעתיים לפני שעתיים פספסתי לא הייתי מדויק כל הזמן בתשובה כל הזמן בתשובה זה לא אנחנו קים בתנועה בתנועת התפתחות לא לפני זה הבדל זה הבדל בתפיסה אתה בבית שלך כל הזמן בתנועה אתה גדל ומתפתח ובסוף גם השמחה היא הרבה הרבה יותר עמוקה והאשר הרבה יותר עמוק מאשר אתה קלו במכבים החיצוניים שלך אז י רצון שנזכה באמת להיות חופשיים בכל המובנים של המרחב הזה מובנים הנשמתיים מובנים שבפועל לאכול את הבחירה ובתוך זה אמונה עמוקה וזוהרת עם משפחה שמחה ואוהבת וילדים ונכדים וברכה ותיקון מידות ותיקון עולם וכן י רצון אמר אמן >> אמן ‏Yeah.