השף | בעריש איינהורן עם בנצי מנגל | סודות המטבח המוסדי | פרק 5

[מוזיקה] השף עם ברי שיורן מבית תוכן אחד ערוץ הפודקאסט החרדי >> ברוכים הבאים לפודקאסט השפף אשבוע יש לנו את הכבוד להרח את בנציימנגל [מוזיקה] חבר א שנים שנים א זהו בוא תציג את עצמך לצופים למזינים >> אז שלום וברכה דבר ראשון אני שמח גם [מוזיקה] א להשתתף בפודקאסט האמת זה פעם ראשונה שלי בפודקאסט ככה באחד על אחד אמנם היה לי כל מיני [מוזיקה] הרצאות ודברים בנושא אוכל לאורך השנים אבל א פעם ראשונה שאני בפודקאסט השם שלי זה בן צימנגל אני כבר מעל 20 שנה בתחום האוכל א בזמנו [מוזיקה] לי בשנת 2003 כבר 22 שנה עבר הקמנו אני וגדי ויטמן שהם הוא מפי גדול לכל ה לכל אנשי הסלב וכולי. הוא עושה הרבה הפקות של חתונות, אירועים, כנסים, אבל אנחנו התחלנו ככה בקייטרינג באדר ציון בירושלים בירידה שם בחוב יחזקאל מתחת החיידר. אה בעצם א אני הגעתי לעולם האוכל בזכותו האמת היא. >> מה עשית לפני זה? לפני זה ניעלתי שעוד פעם הייתי אברך בכולל למדתי בחברון אחרי זה התחתנתי הלכתי לכולל >> למדת בחברון איפה שאתה מנהל היום >> איפה שאני מנהל היום בדיוק >> בדיוק וכולם אומרים לי דרך אגב איך אמרו אנחנו קופצים מדבר לדבר אבל אה בדיוק בחורים אומרים לי בטח אתה כשהיית בישיבה כל היום היית במטבח היית חבר של הטבחים של הזה אז אני אומר להם שש שנים למדתי בישיבה לא נכנסתי פעם אחת למטבח >> וה לא לגנוב, לא לבקש, לא לקחת, לא לטייל, לא לסייר, >> לבשל, >> לא לבשל, לא, תראה, בזמנו כשאנחנו היינו בישיבות אז היה הרבה הרבה מנולים. היה איך אומרים, הנושא של הפריצות למטבחים והסיפורים על הסירים שהיו קשורים בשרשראות, חלקם נכונים וחלקם פחות נכונים. אבל היה תרבות כזאת בכל עולם הישיבות ובחברון בטח. אה שכאילו נכנסים לא יודע מוצאים כל מיני דרכים עוקפות מנולים >> זה מקובל גם היום בישיבות >> היום יש לנו ישיבות שאין להם אוכל טוב >> אז מה יש לך בזה במטבח לא הבנתי >> שאין להם אוכל טוב אז נכנסים לבשל אני גם אני גם התחלתי לבשל את המש אני התחלתי בישיבה >> אה באמת >> כן התחלתי לבשל לחברים ואמרנו וואלה האוכל טעים המגידשיר היה נכנס למטבח, היה רואה אותי, אמר לי אוקיי, אחרי זה תביא לי צלחת לחדר. >> כל [‏צחוק] הכבוד, כל הכבוד לעניין. >> לא היה אוכל. הביאו אז קייטינג מבחוץ ו >> אה אתה אומר שכשמביאים קייטרינג מבחוץ אז בעצם א הגיע אתבח לעשות אוכל לבחורים. >> טוב, בחברון אף פעם לא הביאו מבחוץ. תמיד הביאו. אז בעצם יש לך בעצם היה כמה דברים. נגיד כשהסחורות מגיעות אז עד שמכניסים אותם למחסן ויש גם שחורות תמיד שמגיעות בלילה כל הירקות כל הדברים הרי לחם ופיטות וזה הכל מגיע בלילה >> אז אפשר לעשות מעשרות לפני שזה נכנס והיה אתם מומחים שהיו יודעים להיכנס למחסנים ולקחת אז אני לשם שינוי בתור בחור לא טיילתי לא זה לא עניין אותי בכלל גם כשפתחתי את הקייטרינג בעצם אני הייתי אמור להיות איש הניהול אהכ כי בעצם הכוח החזק שלי זה הנושא של הנאת עובדים. הנעת עובדים, הנעת מערכות, מערכות גדולות, להחזיק 60, 70, 80 עובדים, להזיז את כל המערכות, זה הכוח שלי. ובעצם גדי היה אמור להיות אחראי על הנושא של האוכל, כי גדי נולד בתוך הסירים, להורים שלו היה קייטרינג בחיפה, >> אז גדי ידע לבשל וידע מה זה קייטרינג וידע הכל. בעמ השנים התחברתי מאוד לנושא של האוכל והתהפכו היוצרות בגדול. >> משם עברתם לטלפיות. >> אחרי זה עברנו לטלפיות ואחרי זה עברנו לאתרות >> שהיום זה אחד מהמטבחים הכי גדולים. היום גורמ אני חושב שהוא המטבח הכי גדול אם לא מהמטבחים הכי גדולים בקשות של דת צדה חרדית שמוציא הוא מוציא אוכל לצערונים לגני ילדים לתלמודי תורה לישיבות לצבא למשטרה לעיריות לבתי אבות היום העסק הזה מטורף אני כבר 10 שנים לא נמצא שמה אז אני לא יודע בדיוק א זה אבל אני יודע שהוא שהוא עסק מטורף מבחינת גודל גם כש שאני הייתי אנחנו בעצם אני עזבתי אה כמה שנים אחרי שנכנס כל נושא תוכנית האזנה של הילדים הרי אם אתה זוכר כשאנחנו היינו ילדים לא היה לנו אוכל בחדר על חשבון ה >> נכון הורים ההורים שילמו את זה >> או שההורים שילמו את הצהרון מי שהיה בצרון או שהבאנו סנדוויץ' מהבית או שהלכנו בהפסקה הביתה אני לאישית למדתי בחיידר ממש ליד הבית אז בהפסקת צהריים אנו הולכים הביתה אוכלים וחוזרים לחיידר >> נכון שעד היום דרך אגב בהרבה הילדים שלי הולכים וחוזרים ה >> כן מפונקים אבל יש אוכל ב >> יש יש אופציה של צהרונים כן >> אה ירושלים זה נראה לי תלוי בכיתות אבל זה לא רלוונטי לעניינינו בכל אופן בעצם לפני א 12 13 שנה בערך אז עבר החוק של ה של הסיפסוד של הצערות של של הצערונים >> ואז זה כבר היה מטסמכות של משרד החינוך ואז זה התחיל מתם משרד החינוך כן היה חברה שהייתה נקראת קרן רש"י סוג של עמותה כזאת >> כמה שזה היום מלגם >> היום זה מלגם אז בהתחלת הדרך זה היה קרן רש"י והם אה הם טיפלו את כל הנושא הזה ואז ברגע שזה אז חיפשו מטבחים גם בקשרויות בד צדה חרדית זה תמיד היה אבל בכל מיני קטנות להרים שהם סוציו אקונומי נמוך ובדירוג של ה בדירוג הם נמצאים נמוך. בעצם הרימו את זה לדירוג הגבוה ונכנס גם כל המגזר החרדי. א לדעתי הם יוציאים היום איזה 300 400,000 מנות בכל הארץ אה בהרבה מטבחים. כןכ >> אבל המערכת היום של מלגם לדעתי 300 400,000 מנות ביום >> שזה משהו מטורף. אתה התחלת לבשל שם ביחזקאל. זה היה ל >> היה לנו ישיבות קצת, היה לנו את התלמוד תורה. חלק מההסכם שמה של המקום היה לנו את התלמוד תורה שהיינו עושים כל יום איזה 200 250 עונות לילדים והיה לנו כמה ישיבות ואירועים. אירועים מה זה עבדנו בעיקר על נושא של אירועים הנושאים התחלנו אתה יודע בהתחלה שבע ברכות בר מצוות וזה וזה גדל מאוד לחתונות עשינו אז היה לנו תקופה שהיינו עושים חתונות בכל מקום בבנייני האומה בצורה היה אני לא יודע לא נראה לי שזה קיים היום היה בצורה כמו אוהל כזה גדול כמו של קרקס ענק >> עשינו שמה של חתונות עשינו שם הרבה אירועים היה איפה שהיום מול התחנת דלק בבית מאיר יש שמה היום א פוטרה כזה >> כן >> היה שמה חות אביו זה הנקרא שמה אולם מנה גם אוהל ענק היו עושים שמה חתונות >> אה בכל האולמות בכל העולמות >> גם לא היה אז את הנושא כמו שיש היום שרוב האולמות יש להם מטבח >> היה >> שמוציא את האוכל >> היה אבל עדיין אבל עדיין היה הרבה גני אירועים שהיה על בסיסקייטרינג ובנייני האומה זה תמיד על בסיס סקייטרים >> שעבדנו הרבה בענייני אומה היה לנו איזה ארגון של אה זה היה נקרא ארגון מסמחים של כיפות הסרוגות שהוא היה עושה אצלנו המון המון חתונות אנחנו עשינו לה המון חתונות וגם היום תראה גם היום יש לך עדיין את ה כך בירושלים יש לך את בית הערכה יש לך את א אה גני ירושלים גני ירושלים עכשיו אין אולם אבל אה א יש פור שלהם אולמות שאתה יכול להכניס >> שלו פעם היה תמיר והיה היום גם מבטרכה ב בית וגן >> גם קייטרינג חיצוני >> זה לא דני שמש >> גם דני וגם עוד אחרים אפשר להיכנס >> אפשר להכניס שם את כל אחד >> יפה אז בוא נחזור קצת לאוכל של הילדים שלנוכול של הילדים בעצם זה היה פרויקט ברגע שנכנסו לזה אז בעצם זה היה צריך לעשות התאמות מה אני מתכוון התאמות כי בעצם פתאום אתה צריך לבשל כל יום 8000 מנות שהם אותו סוג. אם יש לך תפריט הם קובעו קובעים את התפריט כאילו מטעם החברה הזאת שמנהלת איזה מטעם משרד החינוך הם קובעים את התפרנכונה ואת כל ה >> יש תזונאיות אני זוכר היה לנו מלא ישיבות עם תזונאיות תן לך דוגמה הנושא של מנסודיום גלוטומט החומר הזה שיש בכל האבקות מרק שיש הרבה שאומרים תעשה לי אני לא רוצה מונסודיום לא רוצה מונסודיום לא רוצה מונסודום זה כן בריא זה לא בריא >> אז אני זוכר שהיה תקופה שבאמת כל הזמן אמרו בוא נוריד באבקות מרג בוא נוריד באבקות מרק אמרתי להם אתם יודעים מה התחליף של אבקת מרק מלח אוכל צריך להיות בו טעם אם אתה לא שם א כל מיני חומרים הרי אתה לא תשים עכשיו א אז אתה צריך לשים מלח >> טיפה שחור משהו >> טיפה שחור פפריקה שום לא משנה כל התבלינים שיש קמון קיג'ון לא יש מלא אבל אה הטעם שתופס מלח זה משהו שהוא בסיסי אוכל שאין לו מלח אין לו טעם >> נכון אה אז אפשר לשת את הטעם הזה וכשאתה שם אבקת מרק בעצם זה אז אתה מוריד במלח אז אמרתי להם אתם יודעים שבמלח יש מלא נטרן אמרו כן עדיין כל החומרים החומרים המשמרים וכל החומרים הרעילים שיש באבקות מרק זה לא בריא אוקיי הורדנו אבקות מרק הוספנו מלח לא עברו כמה חודשים הגיע בשורה חדשה תוריד מלחטרן לא בריא אמרתי להם אבל אז אם אני מוריד מלח אז אני מחזיר אבקות מרק כן כן המונסודיום פחות מזיק מהנטרן אז גם בזה יש אומרים א יש גם בתוך התזוניות ובתוך המדע יש המון דברים >> זה כל הזמן ניסוי והטיה ניסוי והטיה אין באמת לזה תן לך דוגמה שעושים נגיד אתה בא עכשיו להכין פתיטים או אורז או פסטה או כל הדברים האלה התחלת הבישול איך זה הולך אתה מתגן אותו נכון >> מתגן כן >> נותן לו זה לא טיגון טיגון >> אבל מתחילים עם שמן >> דבר ראשון מתחילים עם שמן עכשיו עכשיו יפה. שמן שהוא מגיע לטמפרטורות גבוהות הוא מתחמצן ואז זה לא בריא. >> נכון? >> כי שמן מחומצן הוא לא בריא. אז גם כן אז אתה יודע אז עברנו אז עשינו ניסיונות לעשות טיגון קל ולא ממש ככה שיהיה שורב בשביל שזה לא התחמצן ואז אתה צריך יותר לשפוך מים חמים ולראות שזה יצא במינון הנכון שאתה רוצה שיצא אחד ולא דייסה האורז הפסטה הפתיטים כולם היה הרבה גם התזוניות שבאו הם לא תזונאיות שגם הם למדו את התואר שלהם והם יודעות את החוקים ואת הכללים אבל הם יצור של 10,000 15,000 מענות ביום הוא יצור שאתה צריך בו מומחיות אתה צריך מתכונים אחידים בנינו הבאנו מומחה שהעובד אפילו במאסטרשף ועובד בכל התוכניות טלוויזיה אה לבנות לנו מתכונים קבועים ל לבנות קיטים >> קיטים לכל ה >> היום כל האוכל מיוצר על ידי קטיטים >> נכון >> כמו שאתה קונה המבורגר של הקר או של מם חפץ חיים או שלא משנה של גלטוף לא משנה תמיד זה אותו טעם בגדול בגורמה גם האוכל המוסדי אותו טעם האורז הוא אותו אורז הפטיטים אותם פתיטים ה פסטה אותו פסטה תפוח >> סיפור שהיה בגורמי >> יש לנו בחור קראו לו יוסף קיטים יושב בחדר ועושה את הקיטים >> אה אז הכניסו לו את השם יוסף כיטים >> יוסף קיטים עבד שם הרבה שנים ואז היה אורז אורז אדום בכיתה היה פפריקה והוא שם פפריקה חריפה במקום פפריקה >> מתוקה בהתחלה לא שמו לב אתה יודע מגיעים למצב שלא תועמים זקית עושים כל יום 40 ארבתות אורז >> ואני טעמתי בטעות הגיש לי קצת חריףזה רצתי לשלמה לשב אמרתי לו >> משהו לא בסדר עם האורז בואו בדקו והיה היה טרות של החברה הוא הולך עם הוא הולך [‏צחוק] עם הסכה על התיקט היה רשום פפריקה מתוק >> פיקה מתוקה והחברה שמה במקום זה הוא הולך עם מסכה היוסף קיטים הוא >> אפילו לא בדק >> פשוט הכניס >> מה עשו כל האורז הלך לפח >> כל הלך לפח היה כבר אחרי איזה 20 20 במשהו מרבצות של אורז הכל העיפו לפח והתחילו מחדש >> כן כן זה כשאתה מייצר ביצור אמוני אז הכל הכל זה בגדול הכל זה בגדול זה שאתה עכשיו עושה עופות לול שלם של תרנגולים אתה >> כן משטחים שלמים שמגיעים אתה אתה מפרק אתה שם את צריך הכל לבשל הכל זה לכן לכן כל החברות היום הגדולות שעובדות בעולם המוסדי ובפרחט באזנת ילדים א מחייבים אותם לבקרת איכות מאוד מאוד גבוהה בהכל זאת אומרת גם הניקיון של המטבח גם ההכנה גם הנושא של המתכונים גם הסוגים שיש יהיה מספיק חלבון במנה העיקרית. הם כל הזמן ענו עוקבים. יש רק מוצרים מאושרים שיש בהם מספיק חלבון. טמפרטורות שהם בודקים כל הזמן, >> גרם >> א משקלים שיהיה לילדים מספיק אוכל. אני חושב שבסך הכל זה משהו שעשה מאוד מאוד טוב ל כללית לעולם ולילדים בכל הארץ. לא רק אשור רק למגזר החרדי. שהיום בילד שנמצא במסגרת משמונה עד ארבע, גם אם להורים מצב סוציוקונומי נמוך או אין כסף או אין זה לפחות יודעים שבתלמוד תורה או בישיבה או בחיידר או בבית ספר או בגן יש לו עכשיו הוא אכל לפחות הוא אכל ארוחה מזינה אחת ביום ארוחה חמה טובה זה ארוחה שבנויה יש גם לחם גם ירקות גם פחמימה גם ירקנית גם מנה עיקרית זה משהו הרי אנחנו אומרים שאנחנו מדינה סוציאלית אז לפחות בדבר הזה שאיך אומרים שיש סיפסוד לאוכל אני חושב שזה דבר עצום דבר עצום ויש א והיום יש פיקוח מטורף >> והפיקוח הזה לדעתי קצת מוריד מהאיכות של האוכל ואני רוצה כן להסביר את זה למזינים >> למה אתה ככה חושב >> זה מה שאומרים בוא נגיד ככה שהאוכל שלהם לא טעים. >> אוכל שלהם לא טעים. אני לא חושב שזה קשור. זה לא קשור לפיקוח. >> זה קשור לזה. בוא בוא נחלק את זה. יש אוכל בחמגשיות יש בעיה חמגשית. היא בעצם עוברת חימום וקירור. בעצם במטוסים יש לנו את אותו דבר. רוב האנשים יגידו לך שבמטוסים האוכל מגעיל. >> נכון? כי זה עובר כי זה בעבר שלוש ארשפים הכי גדולים ויש את כל הזה עדיין. כי ברגע שלקחת אוכל, קיררת אותו, הרזת אותו בתוך פלסטיק, הוא ישב בתוך הפלסטיק סגור ואז הכנסת אותו לחימום בתוך התנור, כמה שהפלסטיק הזה הוא לא רעיל ועושים בו באמת הבדיקות מעבדה הכי הכי גבוהות שהוא לא יהיה רעיל ולא יזיק לבריאות, אבל טעם הוא קצת מפריש. מבחינת >> זה דבר אחד. דבר שני, אוכל בחמגשית אין בו רוטב. כי אם יהיה בו רוטב זה ישפך, זה יעשה בלאגן. אז משתדלים כמה שפחות האוכל, כמה שיותר יבש להכניס לחמגשית. אוכל יבש הוא לא טעים. שניצל שמחמים אותו סגור מה קורה לו? הוא מזיע. הוא מזיע הוא נהיה רטוב. שניצל רטוב טעים או לא טעים? לא טעים. אוהבים קריספי. >> יפה מאוד. וכן הלאה וכן הלאה. אין איזה פתרון בשביל זה >> בחמגשיות אין פתרון >> לילדים לבתי ספר להוציא מהחבת לוק פלסטיקים ולהרוס את זה. >> יש יש חברות קייטרינג. דרך אגב שבפלסטיק אלה שמקבלים בקופסאות >> זה יותר >> זה חמי מגש חמ מגש זה לא עובר תהליך של קירור >> הוא ישר מהמחבת נמזג לתוך המכל >> עומד בארון חימום ו המנה העיקרית ישר מהתנורים נשקלת לתוך קופסאות והולכת ישר ל אז פה זה קצת יותר טוב עכשיו אתה שואל למה זה לא אני עדיין לא הבנתי למה אתה חוש חושב שהבקרה גורמת לאוכלו להיות טעים >> כי זה בעצם כל התהליך הזה מה שהסברת יוצא מהתנור במה 80 מעלות יוצא מהמחבת במה 50 מעלות נכנס לשוק פריזר >> בלאס צ'ילר >> בלאס צ'ילר מוריד את זה ל שתי מעלות ארבע מעלות אחרי זה נכנס למקר ואחרי זה עוד פעם חימום יש דברים שזה מקבל אם זה אורז או פסטה אוים דברים כאלה זה מקבל זה נז ישר ואם זה נזג ישר יש פחות את הטעם לבוא הזה. >> כן, יכול להיות >> תיקח אנטיפסטי. כל הכל הירקות בפרט, >> אם זה אנטיפסטי, אם זה שוית ירוקה, אם זה כל הירקות שזה נכנס, חימום, נכנס, יוצא וחזר, גם בבית זה ככה, >> נכון? אין לך אינמי. תראה, יש עוד משהו בבישול תעשייתי. בסוף הטעם אם אני עכשיו אנחנו נחליף מתכונים ואני אקח את אותו מתכון שלך אבשל במטבח התעשייתי בקומבי סטימר הגדול ובמחוט הגדול ובסירים הענקיים ואתה תבשל את זה בבית בתנור של הבית במחבת של הבית זה יצא טעם אחר >> נכון 100% >> ה הצורה גם אם התנור יהיה נוצץ מבריק המאווררים הגדולים העדים ה ה כל האפקט של הבישול הוא אחרת לגמרי לגמרי בבית, גם בבית אם יש לך טורבו, הטורבו של הבית זה לא טורבו של תנור תעשייתי, >> נכון? >> הטמפרטורות, החוזק של האפייה, למרות שם יש לנו תנורים מאוד מאוד משוכללים, יש תנורים שאתה מדבר איתם, אתה אפילו לא צריך, כמו הטלפונים, כמו הטלפונים של הטאץ', היום יש לך תנורים של טאץ', יש לך הכל משהו מטורף, אבל עדיין א זה טעם אחר ובסוף זה אוכל מסדי. איך שלא איך שלא תהפוך את זה. גם משלמים על זה כמה עשיתי >> נכון בדיוק היום מנה שהוא ארמה כמה מנה שוערמה >> ברחוב >> כן >> 50 60 מינימום >> יש כאלה ש 70 80 יש גם ב90 יש גם ביותר >> יפה מה נפלה אפילו היום כמה עולה >> 15 20 והלאה >> 20 ש₪ זה הממוצע אין 15 זה כמו אלה שמוכרים את הפיצה בזה אולי ב-100 שמו בחברון >> בחברון הם מוכרים מנף פלאפל ב5 ש₪ גם אבל אה ופה אתה מקבל מנה שהיא מנה עיקרית פחמימה ירקנית צלחת מזלג לחם פרי כולל הובלה עד המקום כולל חימום וכמה אתשמים את זה 13 14 15 שק זה זה המחיר >> 15 זה גבוה מנות של א את אה גילים יותר מבוגרים 17 20 שאתה מבין שהמנה מקבילה הזאת שאתה קונה בחנות אתה משלם עליה 50 60 ש₪ >> נכון 100% >> אז כאילו נכון זה בישול מוסדי הקייטרינגים צריכים להרוויח כסף בזכות הכמות הגדולה של האוכל שהם מוציאים במכה. >> זה התהליך של >> אבל זה התהליך וככה זה הולך ונכון יש תמיד את הפינצ'מיקרים והמפונקים שלא אוכלים. מצד שני סיפרתי לך היום ששכן שלי פגש אותי ואמר לי מה שמים באוכל שהילדים כל כך אוהבים אותו? אז הנה אז אני רואה שגם יש הורים שחושבים שהילדים נורא אוהבים את האוכל של הצערונים יותר ממה שהם אוהבים את האוכל של הבית. בסוף יש פה גם אפקט של חינוך של חינוך שהילדים ברגע שיש אוכל לומדים לאכול מלפון לומדים לאכול עגבניה לומדים לאכול גמבה לומדים לאכול פרי >> זה קצת יותר קשה לילדים זה יותר אצל הבחורים בחורים כשנכנסים לישיבה יודעים שאין להם הפציעה אחרתים ארוחת בוקר צהריים יש בחורים שבחיים שהם לא נהגעו בלטשו הם יאכלו את זה בישיבה אף פעם לא אכלו מרק חדשים הם יאכלו את זה בישיבה הילדים ישתם את האופציה הזאתי מתקשרים לאמא תביא לי סנדוויץ' אני יש לי את זה הרבה פעמים הילד מתקשר אליי יכול להיות שהילד שלי יש לו קצת סטנדרט יותר גבוה מה מה לעשות יש לו אבא שף >> הוא מתקשר והוא מבקש טוסטינג בונה צהובה >> וואלה >> במקום קציצות עם אורז וזה בורקסים עם א זה >> בסדר >> נכון זה המחיר של >> דבר ראשון מותר לנו לפנק את הילדים שלנו מדי פעם אנחנו צריכים לפנק אותם כל הזמן הבאנו ילדים לעולם בשביל להיות אחראים עליהם ובשיל בשביל לדאוג להם. חלק מהדאגה זה גם לפעמים לפנק אותם. בסוף איך אומרים? החיים שלנו זה מצבור חוויות. מצבור חוויות. וזה יוצר לנו איזשהו מכלול חיים. אז חלק מהחוויות, חוויות הילדות זה שאבא בא לחדר במיוחד והביא לי טוסט. מה >> זה? חלק זה חלק ממצבור החוויות בחיים. מה? >> נכון. אבל עדיין ויש בזה תשמע תן לך דוגמה היום הם מכניסים נגיד יום ללא בשר ביום ללא בשר היה כזה יום שני ללא בשר זה >> זה שני וחמישי בדרך כלל >> אז אנחנו זה בגלל קריסת ערב ובאב וכל הנה בדיוק עכשיו באב >> היום זה יום שני של באב של היום זה יום שני האחרון בעצם שצמים >> לפני שבועיים עשינו מי שברך לאלה שצמים א שני חמישי ושני אז למשל בחברון בבאב לא אוכלים בשר זה לא כל שבוע >> לא כל שבוע במיר כל שבוע >> אני מכיר הרבה ששני חמישי זה צ'ונט פה וקוגל ביום >> כן אוטונקניק >> מושט >> או מושטוף נקני מוש קוסקוס ביום שני >> אז אז בחמה זה רק באב זה תמיד יוצא על תחילת זמן כי זה תמיד יוצא אחרי אחרי החגים בפסח זה יוצא בראש חודש אייר וב ובסוכות זה יוצא בראש חודש חשבן תמיד אחרי החגים יש את הבאב אז עכשיו עכשיו שני חמישי שני אכלו רק דגים אז מנסים אז הבאתי תאוונה עושים קצת שינויים לא אבל היה זה נראה לי שזה היה של מיקי חיימוביץ' כזה יום שני ללא בשר משהו כזה איזשהו אג'נדה >> יום שני ללא בשר אז נותנים להם לומדים אותם עושים להם קציצות עדשים וחומוס מבושל ושוית מבושלת וכל הדברים האלה שבעצם מחנכים את הילדים לאכול משהו ש בואנה שית בורות עגבניות זה לא כל ילד אוכל את זה ונותנים להם א אני זוכר שאצלי בבית הילדים שלי הקטנים אהבו סלק אשתי אמרה אלה ילדי מאון במאון נותנים הרבה סלק ילדי מאון אוהבים סלק אני זוכר שבבית היה כאילו איזה דיבור כזה שילדי מאון אוהבים סלק למה יכול להיות שזה כנראה סלט מאוד זול וקל להכין אותו אולי בפרט היום שיש את הסלק בווקום אבל זה שזה מבושל אני גם מאוד אוהב סלק אני חושב שסלק אפשר לעשות את זה עם טעמים >> אז מביאים לילדים סלק ק >> הם תמים נהדרים >> הוא גם א >> אפשר גם להכניס את זה בתור תערובת אם עושים קציצות >> ודברים כאלו אפשר להכניס את זה וזה גם א נותן צבע גם יש לו מכומני >> בעיקרון שתדע לך סתם בכל ה קח את המהמבורגרים את הקבבים את כל הזה החלק מהצבע שלהם זה אבקת צלק היום כאילו במתכונים של המפעלים לא משתמשים בפפריקה משתמשים בסלק סלק הוא נותן להם את הצבע כ >> הוא נותן להםח בקיטים שמכינים קיטים אפרופו קיטים שדיברנו זה סלק זה חלק מהקיטים של ה של הצבע של הבשר של הנקניקיות של כל מיני דברים שצריכים אה שככה שלחזק לו את הצבעים גם בארינגים >> נכון עושים את זה עם סוכא צלק כן >> גם בארנגים נותנים את הצבע האדום כי הרי הם מגיעים יותר בהירים >> נכון רוצה לקבל את ההרינג ה האדום הכה >> זה עם סלק >> אז שמים להם מכניסים להם בשמן אבקת סלק ו הוא שוכב בפנים ומקבל את הצבע האדום >> כן זה מכיר עכשיו בוא נעבור לישיבות >> ווא למה הישיבות זה בכלל עולם בפני עצמו >> אתה היום מנהל את הישיבה של ישיבת חברה >> מטבח של חברון כן >> כמה שנים כבר >> עוד רגע 10 שנים >> וואו >> עוד רגע 10 שנים חזרנו לצור מחצבתנו בעצם מה שקורה >> כמה אני זוכר אני הייתי שם בקורונה באתי לשם חכות >> לא באמצע בקורונה הייתי בארץ לא היה עבודה דיברתי איתך עם הורים אבי ובאתי לעזור לך אז היה לך אז פרויקט פשוט לחלק את כל האוכל לכיתות >> נכון לפי קפסולות קפסולות >> לפי קפסולות >> קפסולות >> ואז בקורונה שחשבו שזה יהיה לתמיד >> קפסולות כן ו מדובר כמה בחורים מדובר שם א היום יש בישיבה 1800 בקורונה היה לדעתי 1500 1600 בוא נגיד שחלק מהמבוגרים הוציאו אותם יצאו לכל מיני מקומות כי לא הסתדר עם הקפסולות היה גם איזה מסגרת שהיה לנו בחדרה אני מאמין ש1200 1300 בחורים היה לנו בישיבה בעצם מה שקרה בקורונה הקורונה הרי התחילה אם אתה זוכר היא התחילה מיד החיפורים >> פה בארץ כן >> פה בארץ היא התחילה מיד אחרי פורים אני זוכר ש אני זוכר שבכאילו שיומיים שלוש אחרי פורים בעצם בפורים עוד חגגנו די רגיל אני חושב >> היה כבר סגרים אצל ה לא אצלנו היה כבר סגרים דגור כבר על זה שהולכים לעשות פה כמו בסין כמו באירופה כמו בארצות הברית >> אבל נראה לי מסיבות פורים וזה עוד היה רגיל לא ביטלו אותם מסיבות פורים >> לא אבל בפסח כבר היה סגרצים >> פסח בכלל מה ככה ליל הסדר אני זוכר ליל הסדר עמדתי במרפסת של הבית אני צופה על כביש ירושלים תל אביב מהבית שלי זוכר עמדתי בליל הסדר יצאתי בשולחנו ערך ככה קצת לנשום אוויר במרפסת כפי שירושלים תל אביב ריק וואו אתה עומד 10 דקות לעובר אוטו אחד אה אני בכלל הרי מה שקרה בעצם אז בעצם שחררו את כל הישיבות אחרי פורים שבוע לפני סוף הזמן כבר שחררו את כל הבחורים הביתה >> נכון >> אוקיי ואז אה ואני זוכר את הימים בכלל של האירועים. אתה זוכר מה היה? אנשים בעצם פתאום הודיעו להם הרי בין פורים לפסח עד שבוע לפני פסח, עשרה לפני פסח, זה שלושה שבועות של עונה מאוד מאוד חזקה בעולם החתונות. >> וסגרו את העולמות והורידו את זה ל-50, 60, 40 בהתחלה העולמות בכלל לא עבדו. בהתחלה סגרו היה גבלה לשים 60 בהתחלה. אחרי זה עשו קצת הגבלות בשבוע היה שבוע >> שהיה אסור לעשות אירועים >> והגדולים הרי אומרים שאסור לדחות חתונה אז אה אני אומר לך אני זוכר ששכנה שלי מתקשרת אליי בוכה בוכה בוכה אני אומר לה למה את בוכה היא אומרת לי מחר הבן שלי צריך להתחתן ועכשיו הודיעו לנו שאין א זה ואין לי איפה מהמה מה מה אני עושה מה אני עושה מחר צריך להיות חתונה מה אני עושה עכשיו זה הבן זכונים שלה היא הונגריה אמיתית כאילו לקחה את זה מאוד מאוד ללב ואני אומר לנו נו מה בא אוכל אני אעשה לך אל תתיג או תודה תודה תודה תודה בהתחלה אחד דיברו חד פעמי וזה פתאום עד החתונה כבר היה לה זרוחית והכל הכל הכל ברמה הכי גבוהה כן ואז זה מתקשר די אחרי כמה שעות יש איזה יהודי יקר ב ברמת בית שמן משועפת ברמת שלמה יש לו בית גדול, יש לו סלון גדול, יש לו שתי קומות אז בקומה למעלה יהיה הגברים במרפסת, בקומה למטה יהיה נשים. בקיצור אני אומר לך, אני זוכר אפילו היה יום אחד שהתקשרו בשעה 11 בבוקר. אתה יכול לעשות להם חתונה בח: בערב? >> לא. יאללה, עשינו חתונות בבתים, בחצרות, בזה ומשטרות שהגיעו באמצע ובים המלח, בחוף ביאנקיני ובנו מדבר, מלא מלא חתונות עשינו שם בקורונה. אבל בעצם מה שקרה בישיבה, עכשיו אנחנו נחזור חזרה לישיבה. אנחנו קופצים קצת מדבר לדבר, רק שאתה יודע איך אומרים, דבר מזכיר דבר. הקורונה זה היה אתגרים מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מעניינים. ולטבחים ולשפים יש הרבה שזה פתח להם את ה את החיים אז >> אה ודאי מה כל השפים החדשים >> כל השפים החדשים אנחנו אומרים שאתה רוצה לעשות פרסומות או שאתה לא רוצה לעשות פה פרסומות אני לא יודע אבל >> יש מלא שפים שהם כבר היו מוכרים וידועים כי כבר עבר חמש שש שנים שהם התחילו את ההחקריירה שלהם בקורונה >> בקורונה כן >> התחילו לעשו את האירועים הקטנים עשו את הזה בשלו מהבית בשלו מפה בשלו משם עשו אוכל ומשמה הם צמחו. יש היום המון המון המון שפים שהתחילו בקורונה ומשם יצמחו. גם אני דרך אגב נכון שיש לי רזומה של מעל 20 שנה ועשיתי אני מסתובב בחדר אוכל בחברון אז באים אלי בחורים עשית לי את הברית או את הבר מצווה או עשית לאח שלי או או לאחות שלי או את החתונה או את האירוסין >> כי בסוף זה הציבור שלי זה הלקוחות שלי אה יש לי המון המון המון בחורים בישיבה שהם לקוחות שלי אבא אמא אחות גיס גיסה >> זה מרגש זה נותן את הדרייב נכון >> כן זה מאוד כיף לראות ככה אנשים וואי סיד חתונה או הבוקר הבוקר בדיוק נכנסתי לישיבה הבוקר איזה בחור שואל אותי תגיד לי למה לא ראיתי אותך באירוסין א לא זוכר את השם שלו של איזה בחור שהיה שבוע אירוסין כי הוא בדיוק לא זוכר שסיפרתי לו שהוא היה לידי או שהחתן בעצמו סיפר שהם בודקים אצלי לעשות את האירוסין שלו בסוף הם לא הם לא הזמינו אצלי אמר אתה יודע למה לא היית באירוסין אה לא הזמינו סליחה בסוף לא הזמינו הכל בסדר פרנסה משמיים ברוך השם >> יש עבודה יש פרנסה עסק נוסע בורך השם אין תלונות אבל בעצם מה שקרה בעצם התחיל זמן חורף התחיל זמן קיץ היה פורים היה איזה שבוע כזה בבלאגן החליטו לסגור את כל הישיבות שהלכו אותם בערך שבוע לפני פסח לפני ראש חודש ואז הפסח בכלל שהיה סגר מטורף ואז הגיע ראש חודש שיער צריכים לפתוח את הזמן את הפ >> עדיין יסגרים עדיין זה ואז התחילו קפסולות >> עם אישור חיוני. >> עם אישור חיוני וקפסולות. כל קפסולה עד 30 איש או עד 20 איש, אני כבר לא זוכר. >> בהתחלה היה 14 ואחרי זה זה עלה ל-20 ומשהו. כ >> אז התחילו את הזמן לדעתי באיחור של איזה כמה ימים ואז רצו לעשות קפסולות בכל הישיבה. עכשיו אי אפשר להכניס את כולם. אז אני זוכר שאת כל ועד א' שחרו להם מקום בבית שמש וכל ועד א' היה בקפסולות בבית שמש. ואז בעצם נהיה יותר מקום בישיבה כי הוציאו את 300 תלמידים למקום אחר ולמבוגרים אמרתי לך פתחו מסגרת בחדרה אז התחיל קצת טיפה מקום אז התחילו וסגרו והיו סוגרים עם א שמו גדרות שמו גדרות בתוך הזה ובמסדרונות עשו בתי מדרש בעצם הרי צריך חדרים אוקיי לקחת 20 בחורים שמת אותם בחמישה שישה חדרים אבל מצד שני אתה צריך שיהיה להם עכשיו מקום שירותים ומקל מקלחת כי זה מקלחות במסדרונות זה לא חדרים עם שירותים ומקלחת צמודים בכל חדר אתה צריך לדאוג להם שירותים ומקלחת אתה צריך לדאוג להם לאזור של בית מדרש ואזור לאוכל צריכים ללמוד הרי כל הרעיון שהם יהיו בישיבה שהם ילמדו >> אז בעצם דבר אנחנו הרזנו בעצם כל יום היה לנו לא זוכר איזה 20 ומשהו קפסולות בעצם בישלנו את האוכל הרזנו אותו במגשים קטנים בתוך קרטונים ואז כל העובדים היו צריכים להתחיל לסחוף בכל הקומות להוציא לכל קפסולה עכשיו זה בוקר צהריים ערב בבוקר צריך לדאוג שיהיה לכולם לחם וחלב וגבינות ושבכל קפסולה יהיה מקררים וכשהגענו ולבית שמש הייתי שולח כל יום פעמיים ביום הייתי מוציא מסאית לבית שמש היה לי שמה קפסולות הייתי צריך לדאוג להם בוקר צהריים בעצם הייתי שולח צהריים ואז ערב עם הבוקר >> הייתי מוציא כל יום פעמיים ביום משאית א שזה גם היה חתיכת פרויקט עכשיו הפרויקט הכי גדול הגיע בשבת ישים לך 30 בחורים או 20 בחורים בחיים לא טיפלו באוכל אין להם שמץ של מושג איך נראה האוכל חוץ מלאכול אותו פתאום הם מקבלים עכשיו 10 קרטונים אתה יודע איך זה אתה שולח אוכל לשבת ל-20 איש בחורים >> הם צריכים להסתדר לבדות זה חלות זה סלטים זה אוכל אוקיי והבאנו להם שלוש פלטות אתה יודע גם זה אתה שמת את הדגים צריך לדעת להפוך באמצע להקפיד להסתכל שלא ישרף שכן ישרף שהצ'ונט לא יעמוד חצי בחוץ ואז הוא יחמיץ וואלה הבאת להם וואלה כמו נכים לא נעים להגיד אבל זוכר הכנתי להם דפי הוראות ואז התחלתי לעבור בן הזה עכשיו יש מקומות בחורים יותר מבוגרים בעצני שלישי רביעי שזה כבר היה רק היה קבוסות מאוחדות אז תמיד יש את הקודקוד שהוא יודע לקחת פיקוד והוא יודע לארגן חבר'ה ובואו נערוך יפה שולחן שבת בעצם הם לבד, הם רגלים, באים לחדר אוכל. הרי בחורי ישיבה במובן מסוים הם נורא נורא מפונקים. במובן של האוכל למשל הם נורא מפונקים. מה אני מתכוון? נכנסים לחדר אוכל. יש להם בעצם שלוש פעמים ביום ארוחה ברוחניים. כמה חתמים? >> הבוקר זה הבוקר זה זמן ארוך. כאילו זה נגיד לא יודע משנה עד איזה 9 וחדר אוכל פתוח כי מתפללים בשטיבלח בזה באים אוכלים מתי שרוצים. צהריים הם באים יש להם על השולחן מנה עיקרית פחמימה סכין מזלג צלחת הכל נמצא קנקן פטל או מים כל יש להם על השולחן הם באים אוכלים הולכים ארוחת ערב אז יש בערים אז לפעמים אולי טיפה יש איזה דחיפות אולי אבל באים אוכלים שבת הם באים לחדר אוכל ככה אחרי מהיריב נכנסים כל השולחנות ארוכים בחון אפילו שמים פרחים על השולחנות בשבת >> כן זה מיזם של הרבנית כבר כבר כמה שנים שיהיה פרחים זה הרב חברוני ככה רצה ל >> לכבד את השבת אני זוכר שכשנכנסו לחדר אוכל החדש אז דיברנו אית על כל מיני שדרוגים של האוכל לשבת וזה אומר רב חיים קנייבסקי אמר לי יצאו בסחוזרויס >> כתוב בגמורה >> נכון אבל ככה אז בדיוק היה אצל רב חיים וזה אומר לרב חיים אמר לי שאני לא אדאג על הכסף של הוצאות שבת >> יפה >> אז באמת יש פינוקים שבת גרים כזה דבר שבת בלי פחים >> אה בליס >> אין כזה מושג ילדים הולכים קונים כבר אוטומטי >> יפה אבל ישיבה אין אין >> כן בישיבה להכניס פרחים זה >> אין ישיבות אז זהו זה >> זה כבר סטנדרט גבוה >> אז כל שבת יש פרחים על השולחן ופתאום עכשיו אתה בכלל עכשיו באלה שהיו בבית שמש בעצם זה שיעור א' הם כאילו בקושי עוד מכירים אחד את השני פתאום אתה מפיל להם עכשיו קפסולות ואז התחיל ואז הגיע אלול בכלל >> בחורים חדשים >> בחורים חדשים היה גם קפסולות אלול התחלנו עם קפסולות ופחורים חדשים צריכים לדעת ולהסתדר היה שמה קצת כאוס אני נסעתי אז אני זוכר לבית שמש חזרתי הביתה ממש בכניסת שבת תי שמה כמה שעות עברתי בין הקפסולות איכשהו לנסות לאזן אותם קצת אבל אה זהו אבל תקופה ארוכה הבאנו להם אני זוכר שבליל שישי שבעצם אנחנו רצינו לגרום לבחורים כמה שפחות באמת להזדק לצאת החוצה כי אתה יודע איך אומרים פרצה קוראת לגנב וגנב שקוראים לו מה הוא עושה בא >> הגיע >> אז אנחנו לא רצינו שהבחורים יצאו מהחלונות ויתפסו על הגדרות ובשביל לצאת החוצה אה לחפש אוכל בחוץ אז באמת דאגנו כל ה לשלוח להם מלא אוכל למשל בליל שישי כל שישי היינו מכינים א וזה כמות עצומה כן צ'ונט קוגלים חלות שלא יהדות >> היינו מגיעים הם לא יכלו לצאת יכלו אולי להתפלח אחד שניים אבל בעיקרון הם לא יכלו לצ >> מי שה יוצא מהכפסולה >> כן יוציא אותו מהקפסולה אז הוא לא יכול לחזור לישיבה זה נהיה בלאגן שלם אז כל יום רביעי היינו מעמידים את הסירים הענקיים האלה של ה-150 ליטר. הייתי כל יום רביעי מעמיד 450 ליטר צ'ונט. שלוש סירים הקיטור הענקיים האלה של ה-150 ליטר. ביום חמישי בערב הייתי מארגן צוות, היינו באים מוצגים את כל הצ'ונט לתוך המכלים של ה4 ליטר. לפי כל גודל היה קפסולות יותר גדולות, יותר קטנות. מכין פלוס קוגלים, חותכים להם קוגלים ו וחמוצים וחלות. ואז צריך לסחוף שמע יש שש קומות יש חלק מהפנימיות שלנו זה שש קומות אתה יודע מה זה לסחוף את הארגזים האלה שש קומות למעלה אני אומר לך והיינו מביאים להם מי עדן ללקומות שיהיה להם שתייה כאילו ולשבת ארסי הכל אני אומר לך הריטרים עבדו באותה תקופה גם כן מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד קשה >> לכבוד התוירי >> אמנם שטחים ציבוריים בעצם לא היה הרבה עבודה נגיד חדר אוכל וואלה לא ניקו אותו חודש אולי יותר לא זוכר לא עבדו בדרך כלל אף אחד לא נכנס בוזה כמה לפחות חצי שנה זה היה >> זה התחיל בקיץ >> עברנו את הקיץ אחרי זה היה אלול ואחרי זה היה תחילת החורף ואז א עד שזה נרע העסק אני זוכר בחברון עשינו מלונית קורונה בסוכות בעצם מה שקרה עבר נגמר תקופת החגים היה אלול היה חגים ובעצם א כולם יוצאים לבין הזמנים אחרי יום כבר כולם צים בין הזמנים ופתאום מתברר שיש מלא מלא בכל עולם הישיבות יש מלא מלא בחורים חולים בקורונה שבעצם חיפשו פתרון לבחורי ישיבה כי בעצם בכל המלונות אין לך שום פיקוח >> שהולכים אותך למלון יש לך טלוויזיה בחדר יש לובי יש אנשים דתיים לא דתיים חרדים לא חרדים נכון שהיה מלונות יותר יהודיים קצת לחרדים אבל עדיין היה תהר קרובת גדולה בכל הבתי מלון. תשמע, היה פה כמות עצומה של בחורי ישיבות. >> עשיתם אצלכם בישיבה >> מלונית קורונה? >> כן. >> וואו. >> ואז היה פנייה, לא זוכר מהרבנים, מ מהגדוילים, משהו, היה איזה פנייה בעצם בגלל השטח הגדול שיש, חברון בעצם זה הישיבה היחידה בארץ שהיא כמו בנויה כמו קמפוס אוניברסיטאי. זאת אומרת לפני 50 שנה צקה חברוני זכרונו לברכה קנה את השטח בגבעת מרדכי לא יודע חמש שש שבע דונם ובנה עליו ישיבה שהיא זה קמפוס אנחנו מוקפים יש גדר יש שומר בכניסה זה קמפוס יש לך בניינים של פנימיות יש לך בניין מרכזי של הבסמדרש אוצר חדר אוכל אין בשום מקום בעולם חדר אוכל שנכנסים לאכול בו 1800 איש במכה אחת. >> וואו. >> אין דבר כזה בשום מקום. גם לא בלי כבודה גדולה. יש דיברתי ובדקתי את זה שמה כמה חדרי אוכל הישיבה במיר זה כמה חדרי אוכל. >> כמה בופה אתה עושה כל פעם? כמה תחנות >> עוד פעם? ארוחת צורן זה בשולחנות >> ארוחת ערב ארוחת בוקר? >> ארוחת בוקר זה תחנה וחצי כאילו אני מפריד. יש יש לי >> שכולם מסטארים על אותו תחנה כדי לקחת >> ברוחת בוקר. אין הסתרות כי הם א מתפללים בזה. לא כל הלחת ערב >> ארוחת ערב יש יותר התנפלות אני עושה ארבע עמדות גדולות מאוד שכל עמדה היא בערך 5 מטר >> שיש מכל דבר כמה >> הכל הכלו >> חוץ מזה שאני מחלק נגיד אם יש בורקס אז אני גם שם על שולחנות בנפרד שלא שמי שרוצה עוד יכול לקחת אבל א כן >> ארוחת ערב יש אין באמת פתרון יש בעיה בעצם מה שקורה בגלל שנכנסים כל כך הרבה אנשים במכה זה יוצר לחץ במוח אם תפזר את זה ל10 תחנות אז על כל אחד יש 180 בחורים >> אה בסדר זה לא מסתדר אז אתה חס אז גנבת את כל המקום של הישיבה כמעט >> הבנתי >> ותמיד ליד הבר זה מלכלכים את הרצפה גם אז אתה מבין אז בכל מקום שאתה מהמדבר אתה בעצם צריך לפני כן לקפל את כל הכיסאות בשביל שתוכל לנקות אחרי אחרי זה >> פרצידורה שלמה >> איך אומרים כל שינוי יש לו הרבה נגזרות הלאה כל שינוי יש לו הרבה נגזרות הלאה ואז בעצם יום למחרת יום כפר הגיעו לנו מכל עולם הישיבות מבית מטיטיה מי זה לא זוכר מאיפה ממד מי זה מכל עולם הישיבות הגיעו לחברון יום אחרי זה ופתאום אתה צריך עכשיו הם רוצים >> עכשיו סוכות אתה צריך לעשות סוכות רוצים עזוב יש לך סוכות שאתה צריך לאכול >> ויש שבחור רוצים גם לישון בסוכה עשינו פרויקט חבל על הזמן האחי מנדורסקי אתה מכיר את שימן והושר ובנצי כל אחד איך אומרים נתן את נתן את כוחו בעניין ובנינו את הסוכות >> 2500 מטר סוכות >> וואו >> היה לי כל החניה למטה סוכה וכל הרחבה של הבית מדרש סוכה משהו מטורף משהו מטורף ואז יהודה ויספיש מהאייחוד נכנס לעניין גם של ה בשביל הפעילויות. יש לך בעצם עכשיו 600 700 אישי ובוחרים שהולכים לבות פה את סוכות. הם במקום סוכות שיו בבית עם המשפחה, סוכות תמיד כולם בבית הולכים לשבת פה בישיבה צריך לתת להם קצת מצב רוח. אז הוא הביא שולחנות סנוקר ושולחנות פינפון ודרי פעילות. מאוד יפה וגם מודע כל לילה היה שמחת בית השבע. פה הפכנו להיות חסידים. פה הפכנו להיות חסידים כמו בתולדסר בתולדסבר יצחוק כמו כל המקומות כמו 100 שערים כל לילה היה שמחה בתשבע בחברה אתה פעילות היה צריך פעילות כל לילה היה שמחה בית השבע בחורים רקדו ועשו בעצם עכשיו הזמר לא יכל להיכנס לתוכו שכולה קורונה עשינו כן עשינו עם ניילון לא חילקנו את החדר אוכל לשניים חצי חדר אוכל היה בעצם רחבת ריקודים בחצי הפנימי יותר עשינו בנינו במה. לפני הבמה עשינו אה מחיצות מניילון ובדים ובעצם התזמורת ישבה מאחורי המחיצה שלא ידבקו ב מהקורונה. איי >> זה אתה מבין? היה ימים מאוד מעניינים. היה ימים מאוד מעניינים וגם אז הייתי צריך לדאוג לכולם לאוכל. היה חגים היה צריך לתת להם ארוחות חג. צריך לתת להם א כל יום בוקר צהריים ערב בסוכה כל ההגשה היא בסוכה אז היה לי צבטות היה לי צבטות הייתי צריך להרכיב צבות של חבר'ה שכבר נדבקו בקורונה ש כמה חים >> שכלו שיוכלו ללכת בין החולים בין החולים אני לא יודע אני חשבתי שכבר נדבקתי מהחתונות הראשונות אני לא יודעת אם יש לי או אין לי אני לא כזה עוד פעם מסכה וזה אבל לא הולכת כל הזמן גם עם כפפות והכל ולא יודע וזה מעניין ודווקא אחרי חנוכה שכבר לכאורה ממש הקורונה ירדה פתאום נדבקתי שכבתי >> וואו >> שכבתי בבית א שלושה ארבעה ימים ממש גמור אחרי זה היה סבבה כזה אבל אתה יודע שמרתי את ה שבועיים את השרה ימים את השבועיים שהיה צריך לשמור שצריך לשמור כן >> זה >> וכשנגמר הקורונה חזר בבום האירועים הגדולים >> וחתונות והפקות >> ואז בעצם התחלת לעשות את ה אז נכנסת חזק באירועים >> אז אז כן אז כאילו נכון אני בעצם כי בעצם היה כמה ש אני עוד פעם התחלתי דרכי באירועים >> כן >> לפני 21 22 שנה עשינו המון המון המון המון המון במשך הסור עשינו המון המון אירועים חתונות כנסים בריטות בר מצוות אירוסין כל הסוגים בעצם כשנכנס מלגם שזה היה בערך בשנת 2012 11 משהו כזה אז נכנס מלגם אז נכנס מפעל האזנה אז בעצם עברנו לעולם המוסדי ובגדול הורדתי מאוד מאוד את הרגל מהגז באירועים אחרי זה שעזבתי את גורמי חשבתי לגמרי שאני יוצא מעולם האוכל בכלל חשבתי כאילו הייתי כבר אחרי עשור בעולם האוכל אמרתי יאללה זו מצינו את עולם האוכל >> כ ש הרבה שיושבים פה אומרים את זה. כמעט כולם כשיושבים פה יש איזה שלב בחיים שזה מגיע לסחיקה כי זה באמת קשה מאוד התחום של אף זה מאוד צוחק. >> כן. אה לעבוד באוכל זה מאוד מאוד שוחק. א' זה מכמה סיבות. א' סתם לעבוד באוכל. אתה עובד בתוך לכלוך. אתה אתה מגיע הביתה כולך מסריח מהנדבק חטיגונים, בישולים, תבלינים. מייצר הרבה ריח, הרבה אוכל, הרבה לכלוך, נדבק בך כל הריח, כל הזה, זה עבודה פיזית. אין מה לעשות. אם עכשיו יש לך, אתה עכשיו צריך לסדר עופות, אז יש לך קרטון ששוקל 15 קילו, איך שלא תהפוך אותו, אתה צריך להרים אותו, לפרק אותו, לסדר אותו במגש, לטבל, לקחת את המגש אחרי זה ששוקל שבע, ש 10 קילו, לשים על העגלה בשביל להכניס לתנור, ללכת עם עגלת מלאות. זה משקלים זה >> לפעמים הזמן תנור זה גם לא זמן תנור אז גם בשעות זה לא עובד כמה ש נכון בדיוק ואם יש לך לחץ אז יש חש זה לא עבודת מזכירות שאתה יכול להגיד אוקיי נעשה את זה מחר לא הספקתי היום להוציא את החשבוניות נוציא מחר לא קרה כלום לא הספקתי היום לשלוח מכתבים לכל מי שאני רוצה נעשה את זה מחר לא קרה כלום אוכל אין אה איך אמר לי הרב חברוני לפני שנכנסתי לעבוד בחברון הראשי הוא אמר לי, "תשמע בןצי, אם אני לא אהיה יום אחד או יומיים, כן, אמסור שיעור, לא אמסור שיעור, אף אחד לא ישים לב. גם אם ישימו לב, לא קרה כלום. אם אתה יום אחד לא תיתן ארוחת צהריים, שומעו שמיים מה יהיה. טרגדיה, טרגדיה, >> טרגדיה. >> כן, תחליף לזה. >> אז לכן אוכל זה משהו אינטנסיבי. בפרט שאתה עובד יש לך תמיד לוחות זמנים מאוד מאוד קצרים. בפרט שאתה רוצה בטיחות במזון ואתה רוצה אוכל קר זה גם זה לא שיש לי מפעל פסטה מפעל פסטה אתה מייצר למדף מדבר זה >> אתה מר זה גם עבודה קשה מכל ארוחה זה מתחיל עם שש שבע פרודוקטים לפחות וזה לפעמים מגיע ל-12 15 20 כדי לצע ארוחה >> נכון זה הרבה הרבה התעסקות וזה מאוד מעייף וזה יום אחרי יום וזה אותו דבר כל הזמן ובפרט כשאתה מתעסק באירועים אירוע ממוצע נגמר בסבות 12 בלילה ואתה בתור אחראי אם אתה צריך גם לדאוג שכל הכלים יחזרו וכל המפות ושהמלצרים ישאירו את המקום בצורה מאוזנת ומסודרת אז חופשי עד אחד בלילה אתה באולם עד שאתה מגיע הביתה שתיים בלילה וחוזר חלילה בשבע פותחים מדבר >> כן וזה עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום אז בגדול אני החלטתי שאני פורש מעולם האוכל ו ואיך אומרים ניסיתי את מזלי ובכל מיני דברים וחז >> ואז בדיוק פתחו את המטבח החדש בחברון בעצם מה שקרה בנו מטבח חדש שאני עזרתי בתכנון שלו בגלל שאני כאילו יש לי הרבה ניסיון בתחום המטבחים אז אני עזרתי בכל הנושא של התכנון של המטבח ואני בוגר ואני ידי טוב של כל המערכת שמה אז עזרתי להם בכל התכנון של המטבחים ובדיוק לפני 10 שנים עוד רגע פתחו את המטבח החדש והמנהל שמה לא זוכר היה מגמגם קצת לא תפס את המקום כמו שצריך זה יכול להיות גם היה קצת גדול עליו כי זה באמת היה מטבח מאוד משוכלל מאוד יפה הכל חדש הכל נוצץ ואז התקשרו אליי וקראו אותי לדגל ואמרתי להם די נו אני כבר יצאתי מהאוכל לא רוצה לחזור תבוא תבוא לפגישה תבוא לפגישה וגיליתי שבסוף אזור הנוחות שלי זה המטבח זה הה להזיז את העובדים זה לעשות את האירועים, לשבת עם המשפחות, לתכנן את האירוע, להופציא את האירוע לפועל, להזיז את כל הזה. בסוף זה ה הבן אדם נמשך לאזור הנוחות שלו וברוך השם אני מתפרנס מזה וטוב לי עם זה. א אז נכון היה לנו את הקורונה אז בהתחלה איך אומרים התחלתי בקטנה. מה הייתי עושה פה אירוע, שם אירוע אתה יודע בכיף שלי כמו שאומרים. א מדי פעם היה גם איזה הפקות גדולות וכאלה אבל אז הגיע הקורונה פתאום איך אומרים צורךם חומרובים ובעצם לי וכמו שאתה אומר כל מיני שפים שהתחילו אז היא הכחה לנו לתת מענה מהרגע להרגע כי על המטבח בישיבה אה אני מכיר את כל הספקים יודע לארגן סחורה מדקה לדקה אם אין בשר יש בשר אם אין טלפון אין לי מוביל בסדר אין בעיה. שלח עליך בן אדם. תארגן לי עכשיו חמש קרטון מספר ארבע, מספר חמש, רולדה, לא משנה מה שיש, תארגן לי אתה עופות, אתה תארגן לי פרגיות וודעים לבשל צ'יק צ'ק ויש אירוע, כן. תוך כמה שעות אנחנו יודעים להרים אירוע. >> אז בעצם אנחנו סגרנו פינה להרבה אנשים כי ככה אתה עכשיו יש לך >> אם אנשים גם לא היו אז לא ידעו יומיים לפני זה מה הולך להיות. אנשים התקשרו יום לפני מחר בסוף אנחנו עושים את החתונה בבית הזה בעולם הזה בחצרך הזה בבית ספר הזה כיז ציורים כלי אדוםכי כי סגרו את כל העולמות דרך אגב שעד שהעולמות החזרו כסף גם אנשים היו בזה וואלה כבר שילמתי לו את כל החתונה כבר שמתי אצלו 100,000 שקצר היה שמה >> שמתי לו 100,000 שק ועכשיו אין לי חתונה >> והיו אנשים שאמרו אנחנו רוצים חתונה באותה רמה שהדר דימו הבטיח לנו דוגמה או כתר הרימון או לא משנה מה שהיה היה אה וגם בגלל שזה היה חתונות מאוד קטנות אז אנשים הסכימו להוסי יותר כסף על פר מנה כי אם גם אם הוא עשה חתונה בארמונות וולף שהוא תכנן שהחתונה תעלו ל-20,000 שק עדיין גם בארמונות וולף אולי 20 25,000 שק החתונה גם כשזה 40 ש₪ למנה כי זה כפול 400 פלוס מסמכים פלוס קצת העלות של האולם פתאום הוא קיבל בית של מישהו בחינם אז הוא אומר אני בכל מקרה הכנתי להוציא 20,000 שק על החתונה אז אז בוא נוציא את ה-20,000 שק במקום על 400 איש על 100 איש אז בעצם אנשים קיבלו חתונות מאוד יפות >> אז גם על הרף של ה הרב של האוכל הצבור הח >> התחילו ללמוד שיש ארוחה של ארבע מנות חמש מנות >> התחילו להבין מה זה בשר >> שהוא לא חייב להחתך ככה עם המזלג >> שאפשר גם ללוס קצת שזה לא בדיוק לדעת מה זה סטיקים >> סטייקים מה זה מרקמים מה זה מרקים טובים פה היו רגילים ל >> כן אוכלים הר קופים קנדלך >> קופים פנדל וגם מה מה כלו החתונות בלינצ' בורקס מוסקה אם זה היה משודרק זה כבר היה כבד על כבד או בצל >> בדיוק בצל במקום כבד עם בצל בצל עם כבד >> רק שנות את הסדר >> כן >> אה כן נכון ופתאום קיבלו מושגים של צילחותים יפים של צלחות של זה עשו בבתים עשו בזה עשו הרבה פרימיום מה >> זה היה אז ה זה היה התחום שזה חשבנו אנחנו אני חשבתי את האמת ש אני חשבתי שכבר החתונות יהיו קטנות אחרי הקורונה היה כל כך כיף >> נכון נכון >> דרך אגב שגם הנושא של המקלות של החסידים שיש היום את כל הנרננו ונשומה וכל האלה מלכוס >> כן >> זה גם מאוד התחיל בקורונה זאת אומרת יכול להיות זה היה כבר קודם אבל בקורונה זה תפ תפס תאוצה גדולה כי בעצם בן אדם בגדול אני אומר לך בתור אבא שחיתן כבר שלוש בנות אני יודע פחות או יותר הלילה של החתונה יש איזשהו תקציב אחד זה 100,000 שק אחד זה 200,000 שק אחד זה 50 60 אבל את ה50 60 זה המינימום של המינימום אוקיי גם אם אתה עושה חתונה עכשיו של 400 איש או0 איש בארמונות וולף אז עלה לך עדיין הצלם והווידאו גם הבאת את הזולים עלה לך 6 7,000 שק לכל אחד ותזמור אתמיד עולה הכי ז 60 70,000 שק זה זה איך אומרים 100 זה סביר בגדול לילה של חתונה עולה בין 150 ל-200 זה בלבטיש נורמלי זה בין 150 ל-200 יפה מאוד עכשיו עשית חתונה בוא נגיד הלכת לזה בחוף בינקיני בים המלך שהוא יחסית לקח יקר שילמת 100 ש₪ לכיסא או 80 ש₪ לכיסא אני כבר לא זוכר מה הם לקחו אז ויש לך 100 אנשים אז עלה לך 10,000 שק על המקום שזה בדיחה אז ואמרת מה אז בוא בוא בואו היה שקיעות מול הים עכשיו עשו חתונות מוקדם >> גם לא היה הרבה אורחים >> אין הרבה אורחים מאוד משפחתי מאוד כיפי מקומות פסטורליים חבל על הזמן כל מיני חוות בודדות כל מיני חורים כך אפילו שמה אני זוכר איזה חופות מול הים עכשיו עשו את כל החתונות מוקדם כי אמרו שהמשטרות בלילה משטרות מסתובבות וגם בלילה יש הרבה הרעש מחסומים >> הרעש נשמע לרחוק >> אז עשו חתונות בשלוש בצהריים בארבע בצהריים אור יום אור יום נופים מטורפים אז עשו חופות מרגשות חופות של 40 דקות אז נכנס חופה של 40 דקות של שעה הביאו מקלות הביאו זמרים ופתאום נהיה הכל א זה עכשיו זה חתונות גם יחסית קצרות >> התחילו בשלוש בצהריים ב89 בערב כבר סיימנו חתונות >> גם וגם נינו יותר זכר את החתונות קודם כל המחתונים אכלו >> נכון הם לא צריכים לרחו משפחה הם ננו גם מהאוכל היום אלינו מלך שהכל נהיה בדברו >> אומן היום בחתונות אני רואה לפעמים את המחיתונים >> לא נושעים לא מכניסים אוכל לפה >> נכון >> צריכים להגיש אליהם עם שתייה עם לחיים עם משהו אני לא מבין אני באמת לא מבין למה למה חזרו לכל הכמויות האלו >> זה נדרש כאנשים כאנשים יכולים אני חשבתי אני חשבתי שאחרי הקורונה אנחנו נהיה באירועים האלה של ה100 זה הה כאלה כאלה אירועים כיפיים הייתי בטוח ש שזהו העולם משתנה העולם משתנה אנשים ירגו יעשו אירועי יוקרה יותר ואבל במשפחתי יותר כן וקרה בדיוק >> במציאות זה קרה בדיוק אף התפרצו לאירועים ענקיים שלא היה לפני הקורונה לדעת היום ישירות רואים של מאות אנשים ומזמינים ומסמכים וקבלת פנים וכל הדינרים הגדולים >> והרב שלך לא ירד >> הם אנשים יודעים להזמין ארוחה של 600 800 700 איש >> עם ארבע חמש מנות כן כן שנים רוחים של 200 ו-250 ש₪ מנה >> היום אנשים רוצים מוכנים לעשות אירועי יוקרה אתה יכול לראות היום שכל העולמות הגדולים עובדים המון במגזר החרדי גם בעולמות החילוניים היום כל הדינרים אנשים כאילו בסוף אני אומר לך אני עושה אוכל זה ואני שואל את המפיקים למה אתה צריך את כל הפאר והאדר הזה פתאום בונים לך מסכים מטורפים אה מקלות זמרים הכי גדולים שיש עושים לך עיצובים אתה רואה שדרות של פרחים שעולים עשרות אלפי שקלים אומר תשמע בסוף זה מביא כסף אנשים מרגישים שמ מכבדים אותם אפילו בקהילות של אבריחים שמגיעים באוטובוסים. עשיתי כבר דינרים שבונו בית הכנסת או איזשהו כוילל או משהו. >> התורמים מגיעים באוטובוסים. >> לא התורמים. א כאילו זה התורמים בפועל. הם מציימים טהורת קר. >> אני אומר לך לא מקריית ספר מזה. כן. הביאו הגיע שתי אוטובוסים מקריית ספר לאיזשהו עולם באזור שמה באזור מטה מטה בנימין שמה. אני אומר לו, לא הבנתי, אפילו אין להם מכוניות להגיע. למה אתה משקיע להם כזה אבריחים צריכים להרגיש שמכבדים אותם? ברגע שמרגישים שמכבדים אותם, שכיף להם, שיש אווירה טובה, הלב נפתח, אנחנו צריכים להגיע לח מיליון, אנחנו נגיע לח מיליון וככה וה >> נכון? זה >> זה קורה, >> זה קורה. אז גם ב גם בנושא של האירועים, זאת אומרת זה איך הוא אומר? זה דבר מביא דבר אם כמו שאמרנו פעם לפני 20 שנה 30 שנה רוב האנשים לא באמת הבינו באוכל זאת אומרת תמיד היה את הבשלניות היה את המרוקאים שהיו >> זה גם היה פעם יותר תחום של נשים שהיום זה יותר תחום של גברים ככה אני מחשב נכון >> הם יש מלא שפים מלא מלא מלא מלא שפים נחשבים שעושים שיוצרים שעושים דברים טובים דברים מעניינים גם במגזר החרדי וגם במגזר הכללי >> מישהו שרואה אותך עכשיו אתה כבר מעל 20 שנים בתחום יש את צעירים שהם עדיין בהתחלה וזה קשה אני לא צריך להגיד לך דיברנו על זה מה הטיפ שאתה יכול לתת לו >> דבר ראשון צריך סבלנות אין מה לעשות זה לא הוקוס פוקוס לתפוש שם זה לוקח זמן להיות עקבי לעשות באמת אוכל טוב מכל הנשמה לתת בשפע לתת בשפע כאילו גם אם א זה לא הרמה של הטעם הכי הכי גבוהה תמיד בוא נלך מהסוף בגדול תמיד יהיה מישהו שיעשה אוכל יותר טעים ממך >> נכון וגם לתם אי אפשר לקלוע יש אנשים ששבים את הטעם הזה >> יפה מאוד בפרט שאנחנו עובדים עם ודים כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות נכון >> כל אחד יש לו זה דברים מאוד מאוד אינדיבידואליים דברים מאוד מאוד אינדיבידואליים ואתה צריך לדעת שבגדול תמיד יהיה מישהו שיחכה אותך ו או שיחכה אותך ויעשה יותר טוב ממך או שלא יחכה אותך שסתם יעשה דברים יותר טובים. אממה מה בסוף? אנשים מתחברים לאנרגיה שלך, אנשים מתחברים לארגון שלך ואנשים אוהבים גם שאתה עושה להם שקט. אני תמיד אומר קח איזה קטרינג שאתה רוצה. אתה לא חייב לקחת אותי גם ללקוחות שבאים אליי. אני מבטיח לך שני דברים. דבר ראשון שאני אתן לך תמורה מלאה על הכסף שלך. זאת אומרת גם אם לצורך אתה אומר לי יש מנה ב-100 שק ואני לקחתי על אותה מנה 130 שק שזה 30% יותר יקר נכון אני נותן 30% על אותו תפחיד הוא נותן לך שמונה סלטים וסלמון ובקר והכל וזה ואני נותן אני אומר לך עדיין את אצלי אתה תקבל תמורה מלאה לכסף שלך מנות יותר יפות הגשה יפה שירות ולתת להיות שירותי ולעשות לאנשים שקט כאילו אתה צריך בסוף שבא אליך בעל השמחה אתה כל היום עושה אירועים אני כאילו באיזשהו מקום ליבי גס באירועים כי אני כל היום נמצא באירועים זאת אומרת אז גם מחר שאנחנו מגיעים לאירועים משפחתיים כאילו >> כבר לא מעניין >> כן מה מה אתה רגש אותי עכשיו כאילו מה אתמול עשיתי חתונה פי שניים יותר יפה מזאת או גם אם הזמין אותי עכשיו למקום מאוד יוקרתי אוקיי סבבה אז אני נהנה אני נהנה אני עדיין הולך למסעדות עדיין אני אוהב אוכל טוב עדיין אני אוהב לחוות כל מיני דברים חדשים. אה, אבל קשה לרגש אותי. אז אבל עדיין לכן אני אומר כאילו אבל מצד שני הבעל השמחה שעכשיו מגיע מולך ואתה עכשיו הולך לעשות לו את החתונה או את הבר מצווה או את האירוסין או את הברית בשבילו זה עולם אומלו. הוא חיכה שלושה חודשים לחתונה של הבת שלו. הוא היום הזה זה הולך להיות היום הכי גדול בחייו. אתה צריך לתת לו תחושה טובה ושהוא יהיה רגוע שהוא ידע שהוא נמצא בידיים טובות. אני חושב שמי שיודע לתת את התחושה הזאת ובאמת בפועל להיות נוכח, לעשות הדרכות עובדים טובות, א לדאוג באמת שהאולם מסודר יפה לפני האירוע לעבור באמת שכל האוכל נמצא, שהכלים נמצאים, שיהיה סדר. סדר. אם אתה אם האירוע שלך מתחיל בסדר אז הוא יגמר מצוין לעשות דף >> ודאי >> כמה שאתה עושה דף קניות לבית אני אומר את זה לראש מלצרים תרשום לך הכל על הדף מלצר הזה שולחנות האלו ככה אתה אותו מסודר ככה אתה יודע גם להביא את הפקודות יותר טוב וגם אם יש איזה פשל אתה מיד בודק איזה שלך מי זה לא הלך עכשיו לחפש איפה הזה הזה >> בסדר אז בגל בגדול אפשר להגיד שלוש נקודות שאמרת פה. סבלנות, שירותפע. >> אמת. אמת. אני חושב שאם אתה אם אתה נותן את הדברים האלה זה מכפה. דבר ראשון זה עושה אנשים שמחים. ברגע שיש שפע לשולחן בן אדם רואה אין לחץ וודע שגם אם הוא עכשיו ילך וידבר עם מישהו ויבוא עוד חמש דקות עדיין יהיה לו מנה. עושה לו טוב בלב. עושה לו רוגע. עושה לו רוגע. סבלנות אין מה לעשות כי אתה יושב מול אנשים הם רוצים להגיד לך את כל הפנטזיות שלהם בעצם אתה אמור להגשים פנטזיה שאתה עושה למישהו אירוע אתה בעצם מקשים לו פנטזיה >> מגשים לו חלום אז אתה צריך שיהיה לך סבלנות לשמוע מה החלום שלו ולא לפעמים אתה צריך קצת להוריד אותו לקרקע המציאות אה ובסוף בצורה כזו או אחרת להגשים לו את החלום הזה אז אתה יכול להגשים את את זה יותר טוב, אתה יכול להקשים את זה פחות טוב. ודבר שלישי, ברגע שנתת שפע ונתת שירות טוב, גם אם עשית פאשלה קטנה, סולחים לך. כי בסוף אין מה לעשות. אנחנו בני אדם ואנחנו א מייצרים אוכל. בסוף זה דברים שעושים בידיים. כמו שסיפרת על הפפריקה החריפה. ואם הוא שם טיפה יותר סויה או לפעמים זה ישב בארון חימום. תן לך דוגמה הגעת לזה הרי אנחנו באים עם ארונות חימום. כל החול נמצא בארון חימום לא יודע או בטעות אנוש או או אפילו לא מחוסר מחשבה לפעמים מחופה >> שמו לך את השניצלונים בדיוק צמוד לגוף חימום ובדיוק הם צריכים בכלל לצאת רק בבר מסמחים שהם בשעה 6 בערב שהכניסו אותם לארון חימום והם יוצאים רק ב10 ובארבע שעות האלה וואלה התייבשו של החיים אתה בא להוציא וואלה אין לך שני צילים עכשיו להוציא למסמכים למה זה התייבש אתה לא תוציא דיקטים אבל אם היה לך בסיני היה לך קצת הספר או במעורב של המנה הראשונה הבאת בשפע ונשאר לך חצי מגש או מגש יש לך אוכל חילופי יש לך יש לך פתרונות >> יש לך פתרונות לתת אני יכול לספר לך ממני לא מזמן עשיתי שבת וההשכרת כלים שכחה לשלוח לי כפות וכפיות >> כבר >> הכל היה >> לשתי ארוחות לא היה לך כפות וכפיות >> לא שלחה בהרגה של הסכום >> אין כפות ואין כפיות עכשיו אז בוא נגיד שכפיות זה בעצם לסלטים ולמנה האחרונה אחד פעמי זה עוד נשקוש כי לא צריך לאכול עם זה בפה רק במנה האחרונה בוא נגיד איכשהו בסדר >> כותר כפות לצ'ונט >> כפות למרק בוא נגיד שכפות לצ'ונט זה גם לא אוכלים עם זה יש אוכלים מזלג אתה גם יכול להורץ' שונ >> כף למרק >> נו מה עשית >> מה עשית תי בעלי השמחה הלכו לשכנים וביקשו כפות ואכלו עם כף חד פעמית כן לא היה גם כפות חד פעמיות כי אני לא אמור לשלוח כפות חד פעמיות כי אני אמור לקבל כפות ברזל אז כפיות יש בפינת קפה בכל בית הכנסת זה אולם מתחת בית הכנסת המנהל אירוע שלי באותה שבת הוא שוראת הברוך אה בכניסת שבת כאילו עוד פעם אני ידעתי על זה בכניסת שבת אבל כבר לא היה לי מה לעשות אה המנהל אירוע ראת הברוך הלך לפינת קפה הביא כפיות מבית הכנסת הזה היה כפיות של הסלטים עם האחרונה היה דווקא פלטת קינוחים אז לא הייתי צריך כפיות וכפות הוא אמר לבעל השמחה שאין לו כפות אז הוא הלך לאיזה שכן וביקש כפות >> עכשיו יפה מאוד עכשיו >> איך אומרים אני דיברתי איתם במוצאי שבת איך היה שבת ואני יכול להגיד לך ש עכשיו אני ידעתי שאין כפות וכפיות כבר אני יכול להגיד לך שלפני אתה יודע אם אפילו שהשבת כאילו התחילה על רגל שמאל כי בעצם הם באו לשולחן וראו שיש כפיות חד פעמיות בסלטים וגם המנהל אירוע ישר בא להגיד להם שידאגו לכפות כי הוא יודע שעוד שעה אוכלים הרק ואם עכשיו לא יהיה לו מיד אחרי מיירב להביא לי כפות אז לא יהיה לו איך להוציא מרק אני אומר לך שהשיחה התחילה איזה שבת יפה הייתה איזה שפע >> וואו איזה אוכל טעים. המשפט השני היה על הפשלה של הכפות, אבל הם לא התחילו ישר בפשלה ואיזה פיצוי אנחנו רוצים ואיזה זה כמובן שפיציתי אותם והכל בסוף אתה צריך להוציא אנשים עם הרגשה טובה. >> ברור אתה רוצה שהם יחזרו אליך >> בדיוק אתה רוצה שיחזרו? אתה רוצה שמחר ישאלו אותם אז הם יגידו לך יפרגנו עליך צריך לצאת בהרגשה טובה אבל מה שאני מראה לך שבזכות השפע ה המילים התחילו במילים טובות לא במילים רעות שכששאלתי אותם איך היה שבת זה התחיל במילים טובות לא ישר וואי וואי וואי נכון זה אנשים טובים אני יכול להגיד לך שיכול להיות לקוחות שעל כזה דבר ישחיטו אותך >> וזה אנשים לך את הראש מה דפקת לנו את כל השבת הרסת לנו את כל השבת הרסת לנו את כל השבת לא רוצים שלם כן רוצים שלם זה כבר דיון אחר אבל אה לכן אני אומר לך שהנושא של שפע עכשיו גם אם זה לא הכי טעים ברגע שזה בשפע ועם חיוך זה עובר מקבל ציון עובר לא מצוין אבל ציון עובר זה מקבל >> יפה עכשיו בוא נסיים עם סיפור מצחיק אני אוהב לעשות לעשות את זה עם כולם. תן איזה סיפור שהיה לך עם לקוח ש איזה סיפור שהיה לך בכל השנות ה20 שנים שאתה נמצא בתחום הזה. משהו שהפיל אותך. >> סיפור מצחיק. >> מעניין מצחיק. >> הופה. תראה, יש כל מיני. תכד היה לי יום אחד אירוע שאני בעצם עשיתי לו את כל ההפקה. גם הזמנתי לו את האולם, גם את הקיטיין, גם את המעצבות, גם את הכל. ותיתי ביום. וואו. >> הכל היה רשום לי ליום קודם. >> עליתי על זה >> יומיים או שלוש לפני האירוע. >> וואו. >> כאילו אתה יודע, דיברנו על אותו שבוע. כן. ביום לא זוכר מה אמרתי לו משהו נגיד ביום שני והאירוע בכלל היה ביום שלישי. >> מה עשית? >> ואצלי רשום ביום שני ולא זוכר. אני אומר לו טוב ביום שני וזה. אומר לי מה יום שני? יום שלישי. אומר לו מה יום שלישי? יום שני. פותח את הני אומר לו זה רשום לי פה אומר לי לא כי אמרתי לך יתבר שהוא אמר לי אור >> לכן היום אני מאוד מאוד מקפיד א סיעתא דשמיא התקשרתי לאולם אמרתי לו תקשיב >> היה פנוי למחרת >> כן היה פנוי למחרת זה היה בפרמה פלס אפילו אני זוכר זה היה בפרמה פלס שמה למטה במלון מלון המרכז מה שנקרא >> אה לא הזתי את כולם ביום >> כולם היו פניים >> כן זה היה בר מצווה וזה לא היה חתונה לא >> צלם אה נראה לי שצלם המשפחה סגרה אז היא סגרה ליום הנכון אז זה לא היה בעיה אבל כאילו מהצוות ומלצרים וזה ברגע שהעולם פנוי אז אני מסתדר יום אחרי אה אבל לכן היום דרך אגב שיום שאנשים כותבים לי ג' כסף ד מה התאריך הלועזי זה יוצא ביום זה וזה נכון אוקיי מצוין >> לא אור לא כי אנשים לפעמים מתחקמים אה א מה מה מתי אתה אור לד אה זה איזה איזה יום זה יוצא ו זה >> רוב האנשים היום בציבור שלנו לא יודעים את התאריכת הלא אנחנו חיים על התאריכים הלועזים ל בן אדם נכנס וד מחתן תזבוב יד אורלה ככה זה עובד >> זה לא מש >> כמה אחוז אצלנו רושמים בהזמנה את התאריך הלועזי אצלי אצלנו בדרך כלל כן >> כן >> אולי בציבור החסידי פחות >> החסידי כמעט שלא כם יחידים אני כותב בזה שאלה אז אנש שנים סתכלו עלי מוזר עשיתי עשיתי רק א ברית לילדים שלי בינתיים עשיתי רשמתי את התאריך הלוזי בגלל ששלחת את זה למה אנשים שנובד איתם ורציתי שהם יבוא אני עושה את זה בצהריים לא בבוקר >> כן מוכר מוכר >> כן לפני השקיעה >> אני לא בפני השקיעה אבל תמיד בצהריים ככה שתיים שלוש בצהריים >> והסתכלו עלי מוזר באתי לשים את זה בבית כנסת אמרו לו תעשה לבית כנסת בלי התאריך להזי >> עד כדי כך מה זה גם כאילו מפריע לאנשים שיש ד לא מכירים את זה היום זה כבר פחות היום זה כבר אה משתנים הדברים אבל יש את שטנץ ויש את מה שמכירי אתה בא להכניס למ דברים חדשים בהתחלה באוכל עשיתי דינרים למוזדס ולזה שאלו אותי על היוולי >> מה זה >> אם זה ביצה אלומה אם זה ביצה חיה ראו פתאום איזה כתר יודע היום אה >> היום היום היום שתדע לך שבציבור החרדי יש הרבה יותר הבנה. קח דוגמה. בוא בוא בוא בוא שנייה נדבר על נושא היין. קח דוגמה יין. כשאנחנו היינו ילדים, מה שטו אצל אבא שלך בבית בליל שבת? על מה הוא עשה קידוש? אבא שלך >> נו ירושלים. >> ענווה ירושלים. נגדימון קונדיטון א איך קראו לי היין הזה? גן עדן. כן. >> איזה דברים מה היה? יין מתוק. אני זוכר שאני איתך. סבא שלי, זכרונו לברכה, היה סוחר יין מתל אביב. היה לו עוד חנות בשוק הכרמל של פיצוחים וממתקים ויין. מה שהיום בכל פינת רחוב יש. לפני 50 שנה היה בשוק היה כזו חנות. א והוא היה חרדי אז הוא הבין ביין. אז אני זוכר תמיד מאיד שאני ילד תמיד גם אצל אבא שלי וגם אצל סבא שלי היה שות מינות יבשים. אה זה לא היה כזה מבחר אבל היה ענייינות יבשים. היו שותים חצי יבש קצת לבן חצי יבש היה 77 ברנדי זוכר אבא שלי מאוד אוהב ברנדי אני זוכר שויסקי למשל אז אה על אבא שלי חותים את הפלינקו איך זה נקרא את מי מי הפלינקו הזה בהונגרית היו שותים את ה >> סטר סטאר כזה לא זוכר >> אני לא זוכר ש מהגסים משזיפים שזה 50 60% אלכוהול כל הלקרה היו היינו מכינים בבית >> כן >> אבא שלי אני זוכר היה מכין ליקר שוקולד, ליקר אגסים, היה קונה את הכולה 96%וקים של הכהל 96% ואז מבשלים ואז מדלים עם הכהל וכל פעם לפני שהיית שותה הייתה צריך לערבב למה הכל היה שוקע למטה זה לא היה הכל מתחבר הכל היה שוקע היה צריך לערבב אותו טוב ושותים וזה היה חריף אבל אני זוכר שהיה לאבא שלי חבר שהיה טס הרבה לחול היה סוחר אז הוא מדי פעם היה מביא לאבא שלי בקבוק ויסקי אז גם אתה מבין הג'וני בוקר האדום זה כאילו היה פסגת הויסקי או שיבס היום את זה אנחנו לא שותים בכלל אתה תביא היום לבחור ישיבה >> היום תביא לבחור ישיבה ג'וני וקר אדום אגיד לך מה אתה מבין את הדבר המגעיל הזה >> נכון >> היום פחות מגלנד ליוד 12 18 הם לא שותים היום אם זה לא בקבוק של 350 ש₪ הם לא נוגעים בו יין אצל מתערכים מלא בחורי ישיבה בלילות שבת וזה באים אליי הרבה חגים שבתות לאכול אצלי בשבתות בחורי ישיבה אתה לא יכול להביא להם את היין של ה-30 שק של השלוש ב100 הם לא אתה תשים על השולחן תפתח אף אחד לא יג הם לא ישתו הם ישתו קולה וזירו ולא ישתו יין אתה רואה אנשים אגם רוצים יהנות של 100 שק בקבוקהם בכל המתגים ב >> כן אני אומר לך יש לי בבית מקר יין פשוט יו באים פה זה איזה יונות יש לך אפשר לפתוח אפשר לפתוח אתה מבין שמים ליין על בקבוקים של 400 500 שק שק אפשר אני אומר להם לא לא תרגיעו יש לכם ינות ב-100 ש₪ מצוינים 100 120 ש₪ יש יונות מצוינים היום שאפשר לשתות אבל אבל הם מבינים >> כן >> אבל הם מבינים בירות טובות תראה נהיה אפתח מפשלות בירה בכל מקום בירות טובות ויסקים טובים אז כמו שבנושא של היין היום נהיה שוק מאוד מאוד מאוד מאוד בכלל האמריקאים עכשיו נתתי לכמה משפחות בסוכות זה אז אני זוכר שיש איזה אמריקאי אחד שהוא כבר לקוח שלי חמש שנים אז כל פעם נו בנצי מתי אתה בא מתי אתה בא אני חייב תוך כדי החג לבוא כמה פעמים לעשות איתו לחיים חלק מהשירות >> חלק מהשירות והחיוך והסובלנות והסבלנות זה לבוא לעשות איתו לחיים תוך כדי החג אז הוא מראה לי יש לו כמו צנצנת כזאת וכל פעם הוא מראה לי עוד איך עולה הגובה של הפקקים אומר אתה רואה הבנים שלי שומרים קנו הזמינו כל כל החג פשוטים מלא יין ושמים את כל ה שמים את כל הפקקים בתוך כמו צנצנת כזאת. אז כל פעם הוא מראה לי איך שזה גובה הצנצנת. הוא אומר לי, "תה רואה כל זה שתו פה החג הזה?" >> וואו. >> אז זה נהיה תרבות. אז כמו שנהיה תרבות של היין, נהיה תרבות היום של גם של האוכל. היום יש מסעדות שף בקשרויות גבוהות מאוד, >> נכון? בדצים או כל מיני בדצים בפוס הקודם היה פה ישראל לודק >> אה יפה יש לו מסעדה מאוד טובה >> נכון הוא גם מקילה מקיל בדה צדה חרדית >> כן לעשות אוכל ברמה שלא בדה צידה חרדית זה אתגר מאוד מאוד מעניין >> בוא צלח את זה ברוך השם >> למרות שתדע לך שהבדת צדה חרדית הם חבר'ה מקצוענים והם גם כל הזמן משתפרים כל הזמן מכניסים עוד מוצרים בדיוק עשיתי אירוע יש היום חסלליק יש היום המדברים שפעם לא היה בלצה החרדית >> נכן נכון חס הלליק זה טענו ביום שיש לפני שנים הייתי מחפש תאטיות >> נכון >> עד שהייתי פגש אתיות מזונה שלידה חרדית רק סיטונאי רק אם אתה קונה אגזים היום ברוך השם יש בשפע >> יש פה מכולות כבר >> יש מקולות הכל >> יש לך היום הכל הכל בד צדה חי אתן לך דוגמה בדיוק עשיתי אירוע לפני שבועיים שרצו שיהיה משגיח באירוע של בדת צדה חרדית עם תעודה על אירועציפי נכון >> אז היה משגיח כל האירוע אתה יודע היה לו היה לו משעמם וגם אני העסק נסע אז פטפטנו קצת אז הוא אומר לי שלא מזמן הם נכנסו כאילו בכל הנושא של החנויות של הפיצוחים שרוצים שכל סוגי הג'לי הרי תמיד היה את הג'לים של בדץ וג'לים של איגוד הרבונים >> לא הם החליטו שאין איגוד הרבונים הם רוצים שכל הג'לים כל המוצרים בחנות אם נותן כשרות על החנות >> אז הכל >> כל החנות צריכה בדצדה חרדית אז הוא אומר לי בהתחלה כל הגידי מזרחי וכל החבר'ה של הפיצוחים הגדולים עשו נעמדו לרגליים ומה מה פתאום ומה פתאום ומה פתאום והבואנים של שמביאים את כל הג'לים הבינו שהם כבר לא יכולים למכור איגוד הרבונים כי לחנויות פתאום לא עברו שלושה חודשים ויש כל הסוגים כל המינים כל מה שהיה פעם רק גוד הרבונים יש כל היום בדץ דחדית הם פנו לה בדץ נתנו כשרויות לעוד כמה מפעלים, עשו עוד סוגים ופתאום הכל נהיה יש בשפע, >> הכל נהיה הנה קח דוגמה, יש לי מפעל לסושי. אוקיי, בעצם אנחנו היחידים בארץ שיש לנו עצות בדת צדה חרדית. יש לי שותף יש חנויות סושין ביגל, לא יודע אם שמעת, יש לו אבי >> של אבי ארנטרוי, נכון? >> כן, כן, רצה טוב. >> יפה. אז לא, בעצם אבי ארנטרו השותף שלי. הוא אויר הראשון לארץ בקורונה. אתה זוכר שהוא נסע ליפן בקורונה? כן כן >> יפה אבי נסע ליפן ובילו רובן כס קשה היום להשיג >> מה >> אני יודע מישהו שיש לו מסעדה של רובין של סושי >> שלפעמים הוא נתקע >> נכון רובין אני לא יודע אם יש לו יבוש שלו של הצקשרות של רובין לדעתי רובין הוא קונה הצות פה בארץ והמשגיחים בודקים בו >> בודקים את זה >> אז לנו יש מפעל ביפן דבר ראשון זה רק מיפן ולא מסין בדץ לא הסכים להי שיביאו צות מסין רק ביפן אז אני זוכר שאבי נסע ובדיוק תפס אותו הקורונה, נסע ליפן והרב שטרנפלד, הרב של התולעים של הודץ, נסע ליפן גם כן והוא הכשיר מפעל ויש לנו הצדות בעדה צידה חרדית. אז א יש חנויות של סגפוד, מה שנקרא, סושינט ביגל. ולפני שנה ומשהו גם קנינו מפעל היה מפעל שהוא מפעל של סושי של איזה יהודי אחד שנפטר בפתאומיות את זה לבד >> והיורשים שלו חיפשו למכור את העסק הפכנו את זה לבד צדה חרדית אה אני הזרחיין של רשת פטל בעצם כל מלונות פטל בארץ קונים ממני סושי >> מים המלח ועד חיפה וצפת ותבריה >> וואו >> התקופה שגם היינו מספקים לאילת הייתי מוריד עם אוטו קירוב לאלט כל יום שישי סושי >> סושי מוכן >> סושי מוכן כן מה בעיה באותו קירור אין בעיה ו למרות שאין להם דרישה של בדץ אבל ככה זה יצא כי הפכנו את המפעל וכל הקייט כל הקייטינגים בדץ הם שצריכים א סושי לוקחים אצלנו עמדות גם אנחנו עושים עמדות של סושי פרונטלי >> זה וזה גם משהו ש >> בכלל כל הנושא של עמדות שיש להם את הביקוש הזה של החרדים דין שדין שאוכלים את הסוש זה גם משהו שזה לא היה פה >> נכון כל הנושא של אוכל לשייתי כל הנושא איך אומרים אה השוארמיות כבר קיימות 30 שנה זה כבר שעוד היינו בחורים פלאפל שוארמה זה האוכל המזרחי נכנס חזק כולם אוכלים אוכל מזרחי אוכל עשייתי זה רק בעשור האחרון >> לא אסור האחרון >> אפילו פחות מעשור שלוש ארבע שנים אחרונות >> בשלוש ארבע שנים זה זה >> עד עד היום עם אנשים שמצא להם לפעמים עם סושי, הם לא מבינים מה זה. אה, אחרי זה נזכרים שזה מגולגל עם אורז. הם לא יודעים בכלל שקוראים לזה סושי. >> נכון. במגזר החסידי האותנטי זה פחות נכנס. זאת אומרת יקח לזה עוד קצת זמן. אבל בגלל שהיום היום כמעט לכל אחד יש קרוב משפחה אמריקאי וזה. האמריקאים מאוד אוהבים סושי. >> הם רוצים בכל אירוע שיהיה להם סושי. א ובגלל שגם עוד פעם נכנס מלא חנויות יש גם הכל בקשרויות מעודרות יש איריס יש רובין יש פדץ יש מחפוד סליחה יש הכל אז אנשים בסוף למה שהח שלנו מתרגל זה מה שאנחנו אוהבים כאילו אתמול הייתי באירוע היה לי עמדת סושי אז יצאתי למישהו אומר לי לא אני לא אוהב דגים אוקיי יש אנשים שלא אוהבים דגים >> נכון >> אם הוא לא אוהב דגים אז הוא לא אוהב סושי כי זה הולך ביחד אמרתי לו אני נענעשה חסוש צמחוני אומר לי לא העצה המרכה הזה >> ההצה הזאת זה לא אני לא אוהב דגים אני לא מכניס לפה שלי דגים עזוב אל תנסה להציע לסי זה לא המוצר זה לא המוצר אבל אה בגדול מי שאוהב סושי מי שאהב דגים >> מי שאוהב דגים אוהב סושי >> ונכנס כל הנושא של דגים נעים מי אכל פעם איזה חרדי ידע מה זה דג נע טרטר קרפצ'ו אה אה אה אה מ זוכר היית אומר היית אומר לאמא שלך תאכלי דגנה מה אתה מביא לי אם אתה רוצה להריל אותי מה אתה מביא לי דג לא מבושל מה אתה מביא לי בשר לא מבושל קרפצ'ו לאכול בשר לא מבושל בשר כבוש טרטר בכלל סוויצ'ה מי מי שמע הדברים האלה הם בכל מסעדה שאתה הולך >> גם ירו אני עושה יורים לאנשים הביא להם >> מה ודאי מה טרטר בשר א קרפצ'ו בשר קרפצ'ו דג זה הדברים שהולכים היום מאוד יפים >> זה מאוד טעים באמת >> נכון >> זה מאוד מאוד טעים >> זה הדברים שאומרים שלא טעמת אז אי אפשר זה אנשים טעמים את זה ו >> נכון לכן היום נכנס מאוד תרבות של אוכל אסיאתי אוכל עשייתאטי נכנס היום אתה רואה שבאמת אנשים הרבה יותר מבינים באוכל שהם באים לזהור אתך אירוע הם רוצים לדעת מה אתה הולך לתת להם להם יושבים איתך על התפריט, יש להם הערות, זה אני כן אוהב, זה אני לא אוהב, זה ככה, זה ככה, זה תעשה ככה, זה תעשה ככה, פתאום פעם אתה היית המוביל, תעשף, אתה קובע >> היום זה הפוך את זה אני תמיד אומר לאנשים היום היום אתה יושב עם לקוחות אומר לך רוצה את זה הם הבעלים של העסק, הם הבעלים שלך, הם מחליטים בשבילך, אם אתה יודע לתת להם את השירות אז ניצחת את זה פעם מה יש את הקטנג הזה הוא נותן 1 2 3 חצי מהאנשים לא אכלו חצי מהאנשים אכלו כי הם כבר רגילים לזה הלכו הביתה היום אתה צריך לדעת שמי שבא לבית לעסק שלך זה לא כוח אתה צריך להתין את עצמך >> לצרכים שלו ברור שאתה צריך לדעת את הקו שזה אתה יודע לעשות ולא לא לחיות מעל ה מעל הקרקע אבל זה הנקודה של שמצליחים היום שיודעים לתת ללקוח מה שהוא אוהב. אני חושב שאפילו היום אפילו העולמות המאוד מאוד זולים שיש שמה כאילו קווים מאוד מאוד ברורים נגיד אם פעם לא יודע ביד אליעזר או בכל מיני מקומות כאלה >> עדיין עובדים על המקומות האלו >> כן ודאי מה >> בגבת שואלש עדיין את החתונות האלו >> גוטניק עובד ודאי ארמונות א ארמונות חן לא זוכר ארמונות וולף הפך לארמונות אור >> שזה אותו רעיון יש לך את ארמונות פרידמן באשדוד ארמונות פרידמן בבני ברק שעדיין אבל אני חושב שהיום נותנים כן את האופציות להכניס דגים וכאלה פעם לא היה אופציה בכלל אין זה התפריט איך אמרת בלינץ' בורקה וזה מוסקה >> מושקה כבר היה משדרג >> בדיוק ומנה עיקרית רולדה >> רולדה שניצל ועוף ותמיד נגמר העוף >> בדיוק וה זה היום אני חושב שהם נותנים לך אופציה להכניס בשר נותנים לך אופציה להכניס דג כי הבינים שגם בציבור הזה זול שרוצה לי בזול כי בגלל שיש לו 10ה ילדים ואין לו כסף לא משנה למה אנשים יש גם הרבה אנשים צנועים שרוצים לעשות אירוע לא רואים עניין בלהוציא הרבה כסף על אירוע מפואר אנחנו איך אומרים אנחנו בתוך התחום הזה שאנחנו עושים לעצמנו אירוע >> כן אנחנו מחפשים את הזה אנחנו מרגלים לזה כי תמיד אני אומר לאנשים שאלים אותי לפעמים אני רוצה לארח אותך >> אם אני בא להתערך אצלך תעשה מה שאתה יודע לעשות אתה רוצה לרגש אותה לאכ כאילו מה תעשה חלתי כבר את כל הסטייקים את כל הוירציה כלתי כבר כאילו אני בא להתר בשביל החוויה >> נכון בשביל הכיף לשבת לדבר לאכול לההנות >> זה ה בסוף >> אנחנו כללנו בני אדם >> ואני חושב שאם אנחנו למרות העבודה הקשה שכבר א סתום גם לך היה הרבה אירורי פרישה או ניסיונות פרישה לאורך השנים ניסיתי פעמיים וראיתי ש >> בסוף א זה זה >> צריכים לאהוב את העבודה זה מה שאני אוהב אני אוהב להרח ולתת לאנשים לאכול ולראות אנשים יוצאים סביב ומבסוטים היה לי כבר פתרון מפעם אחת שבן אדם אמר לי >> אה לא אוהב לא אוהב את האוכל שלך >> קורה >> אמרתי לו תודה שאמרת לי ושלא שכחנו הלאה תודה אין לי בזה שום עניין במקור לך אוכל מה אתה לא אוהב את האוכל שלי אני יודע יש לי את סוג האוכל שאני מבשל וזה מה שאני יודע אם לא רצית ללכת למישהו אחר וזה גם נקודה אנשים חושבים לפעמים לא אוכל מהז אתה לא אוהב כן כמו שאתה אחד הולך נייק ואחד הולך אה סס בנעליים אז יש אחד שאוהב את האוכל שלו ואחד שאוהב את האוכל שלו לגמרי מובן לגמרי מובן אבל בסוף אנחנו צריכים לדעת ש זה שאנחנו משמחים אנשים עושים טוב לאנשים שהם נמצאים אנשים בסת שמחתם בדיוק אתמול אמרתי ל עשיתי אירוע ואיזה חבר שואל אותי מה נשמע וזה ואיך העבודה ואתה עובד קשה ואני רואה את הסטטוסים שלך וזה אמרתי לו בסוף זה כיף לי אני תמיד נמצא עם האנשים בזמן שהם הכי יפים הכי שמחים הכי רגויים יש אירוע באים אנשים לשמוח אתה רואה אותם תמיד כולם לבושים יפה רגועים הם יודעים עכשיו שהם באו לאירוע הם באו לההנות אתה נמצא בווייב מאוד מאוד מאוד טוב עם אנשים כי אתה משמח אותם. אוכל זה תמיד דבר שמקרב. אה אז אם אתה איך אומרים יש לך את ה גם תערך מוסף חוץ מהסוף של פרנסה ושל עבודה ושל הכל יש לך גם תארך מוסף. אני זוכר שאבא שלי אמר לי לפני הרבה שנים תמיד תכניס לך גם בראש. אתה נותן אוכל לבחורי ישיבות לילדים בתלמוד תורה אתה משמח אנשים. זה עוד ערך מוסף מעבר לנושא של פרנסה ועבודה. א' זה יעשה לך טוב בלב. ב' זה באמת נותן לך נותן לך ערך לעבודה. >> זו תודה רבה לך שבאת לתרח. >> תודה רבה. בשמחה רבה. >> היה כיף ותהנו. >> תודה רבה. เฮ [מוזיקה] เฮ