קורת רוח לשבת - פרק 36: פרשת חקת

יש דברים שקורים [מוזיקה] רק במשפחה. >> למנועים חיגו ככית 6485. [מוזיקה] אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. >> [מוזיקה] >> הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם [מוזיקה] ורטים, סיפורים, יורד ציתים ופולמוסים על פרשת השבוע. שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסט קורת רוח לשבת איתי הרב אפרים זן מנגלינסקי >> ידי טוב בסולת הגוביז >> ורבי פרוים אנחנו לפרשס חיקס חוקת עם ו בלי ו כל אחד >> פרשה מאוד מאוד כבדה >> ההכנה תדע לך ההכנה הייתה קשה >> כי אתה גם כל א כל חלק בפרשה הזו הוא סיפור לעצמו והוא דיון אתה יודע על אני מסתכל כשאתה מחפש בחסידי של ספורים על חוקת הרבה מהדברים אתה תמצא בפרשספורו >> בארבע פרשיות >> ובאמת הרבה מהורטר העמוקים יותר והטובים יותר ויש שיעור צת עם השבוע ובלי >> אני מבין שאתה כבר מכין לי פה חבילה רצינית >> אני לא קור חבילה רצינית בכמות יותר באיכות >> א >> אה ביום חמישי יש יו קצת של הרבי מלובביץ שזה >> חיב להתיחס חייב להכיחס >> כן כן זה משנה אתה יודע איזה רבי אחר ויש לי גם יור צד של הרבי אצלנו לפס שמחה בז תמז >> שאתה זכית לראות אותו >> אני זכיתי לראות אותו זכיתי להיכנס אליו א לעת זקנתו אני >> הזה לא היה פשוט זה היהוד מאוד לא פשוט אני זוכר את ה את התכונה כשהוא כן היה מגיע לאיזה מקום זה היה מטורף זה הרבה יותר ממה שגם היום הכמות היא יותר גדולה אבל הטירוף התשוקה ככל ש ככל שיש אה יותר קשה להגיע לדברים אז יש להם יותר שמחה וגם נגיד דברים בשמו אז אבל לפני הכל כשמדברים על פרשס חיקס יש לנו מוגןום וממש בפוסקים ערב שבת חוקת יש תעניס צדיקים כן למה התענית צדיקים היא בגלל שבזמן הזה ושוב יש מחלוקת בין החוקרים על איזה שנה מדובר או שזה קרה בשנת הבאת אומרת אלב או שנת א000 ד זאת אומרת מאוד מאוד קל לחשבן לפני כמה וכמה שנים זה קרה היה משפט פריז והיהודים הפסידו בו והעונש היה ששרפו >> שפס התלמוד >> שריפת הספרים כן בביניהם שריפת התלמוד א מהר מרוטנבורג כתב על זה קינה קינה מאוד מצמרת שאנחנו אומרים עד היום שהיה לי שרופה באש >> מה שמאוד מעניין בגזירה הזאת זה שהם הם אני חושב שזה מוכח שמה ב מה שיש לנו בכתובים שהם הבינו שמה שמחזיק את עם ישראל >> כן >> זה ה זה התלמוד בעיקר והספרים זאת אומרת אם מישהו מעלה על דעתו מה הערך >> הגויים בעצמם הבינו שזה המקום רחמנא ליצלן לפגוע בעתיד העמ >> זה יותר מזה יותר מזה וגם גם היהודים בזה שהם קבעו כזה דבר לדורות א יש בזה משהו מאוד מאוד מרגש זאת אומרת לדורות קבעו שזה זמן כמו שהראה לנו אסון. שרפו לנו ספרים. עכשיו צריך קודם כל לתת קצת קונטקסט היסטורי. כי אנשים היום שנשרף להם ספרים זה לא נראה להם כזה אסון אבל בשנים ההן אין ספרים. זה הרבה לפני מהפכת הדפוס ולכן יש כתבי ידות. וכששורפים ספרים שורפים גוף ידע. זאת אומרת זה לא זה קראו הרבה שריפות ספרים ליהודים במשך הדורות. אבל ככל שהשנים מתאחרות אפילו השרפות הספרים של הנאצים יש בזה אקט, יש בזה ביזוי, יש בזה הכל. פה יש הקחדה כנראה שהרבה גוף הייתורן נעבדו מאיתנו לנצח בגלל השריפות הכתבים הללו מרן מרוטוב מדבר על על סכום של קרונות אני שכחתי אולי כד קרונות 12 קרונות מלאים בכתבים עכשיו תבין כל כתב כזה זה לא משהו ש שהוציאו אותו בדפוס בזה כל כתב כזה ישב עליו מישהו כתב אותו >> האם יש מישהו מהחוקרים שמייחס את ההלמות של מסכתות כאילו שידוע אני לא חושב לא אני לא חושב לא מה שידו לנו זה לא שמה אבל אתה מבין שגופי ידע מאוד מאוד רציניים עכשיו וזה שמר מרוטנבורג ואלה מתייחסים לזה וכותבים על זה כינות זה קצת אתה יודע אנחנו עם הספר והסיפור הזה שאנחנו מתאבלים על הידע שנעלם מאיתנו אנחנו פשוט אבלים גם על זה ומה שמעניין שבהתחלה בשנים הראשונות זה תוקן כתענית ליחידים וככל שחלפו השנים אנחנו מתחילים לראות שהמוקום הוא זה שמביא את זה וזה מובשנה ברירה בורך השולחון ומה שמעניין שעשו שאלת חלום חכמי אותו דור עשו שאלת חלום וזה לא נקבע הרי זה קרה או בו תמוז או בת תמוז והתענית בכמעט באופן יחידאי בהיסטוריה לא נקבעה לפי התאריך >> אלא לפי ערב שבת >> חוקת שזה א זאת חוקת התורה אומר שם תלו >> עכשיו בדרך כלל צריך לציין את זה בדרך כלל יש עניין לא להיכנס לשבת >> למצב של מעונה מה שנקרא >> ממש ונגלה להם הם עשו שאלת חלום ככה מסופר הם עשו שאלת חלום חכמי אותו דור והסבירו להם הראו להם בחלום את התרגום של הפסוק הראשון של הפרשה דו גזרס רייסה זאת אומרת זו גזירת הגזירה על התורה אם תרצה זאת חוקת התורה והם הבינו שהו ודע הם הבינו שזה היום השישי הוא זה שגרם זה היומם חייב ולכן במשך דורות אה הקפידו על זה מאוד אני חושב שרב חיים פלג'י כותב שבזמיר אפילו לא היו יוצאים באותו יום ל יוצאים מהעיר יוצאים לשוק אני הנה אני לנגד עיני הלשון שלו בעירנו הזמיר >> אבל זה מעניין כי זה כאילו עבר לקהילות אחרות אתה אומר בני >> ברור ברור הוא אומר ככה אה בעירנו הזמיר נה מקדבי נתליה דיו כמה אנשים סוחרים שהיו נזרים שלא לצאת אפילו לשוק לעסקהם בערב שבת חוקת ומה שהיה להם לעשות בערב שבת היו עושים ומתקנים יום חמישי ואין עוד היום רבים נזרים שלא ללך מעיר לכפר ביום הזה ויש במוגנברום גם המשתברים מביאים שבימים האלה גם קראו קרו עוד אסונות ב בזמני תחתת וזה מאוד מאוד מעניין אגב עכשיו צריך להזכיר אם אנחנו מתחילים לדבר על הפרשה של השבוע אנחנו לא הזכרנו במילה שכבר א כמה וכמה שבועות מפסח אנחנו ובני חוץ לארץ אלה ששומעים אותנו יש דיליי כל הזמן >> זה מעניין קיבלת על זה הערה כשאנחנו לא >> כן כן כן קיבלתי >> וזה אומר שיש לנו אנשים שגרים בחוץ לארץ יש אנשים שגרים בחוץ לארץ ואמרו שהם שומעים את זה באיחור אבל השבת מתחברים אז זה הרבה יותר קל ומכאן ניכנס לזה הם בעצם קוראים השבת קוירחוקס כן >> שזה צירוב שלבין הארץ ישראל אף פעם לא >> לא לא מכיר רק תנסה לחשוב כמה פרשה שלהם מורכבת אם לנו יש איזה 30 נושאים ב בפרשה הזאת וואם אנחנו מתחילים אז מה שיש בפרשה הזאת יש יש קצת מסתורין בפרשה היא גם מתחילה במסטורין היא גם ממשיכה במסטורין יש את החמרי שזה לא ברור ולא מובן >> יש שם מחלוקת ראשונים חריפה הביטויים שיש שם זה פשוט לא תכף >> דבר על זה כן אבל זה ה >> הקומרנר אני חושב מביא שאין סיכוי בעולם שילוד אישה יבין את החטא הזה ויבין מה היה שם זה מסגור עכשיו אנחנו מתחילים את הפרשה עם פרשת פרה אדומה שגם היא חוקה שאין לה טעם ו >> אבל לפני לפני אם תרשה לי לפני שאנחנו מגיעים לעניין הזה שנתם או לא המיקום שאנחנו מדברים כרגע על פרספור זה דורש ביאור >> נכון >> הנציב עולה על זה והוא אומר הרי כבר דיברנו על זה עליהם מחטת כבר הזכרנו את זה ואז מי שקרא את זה ולא יודע את ה את ההמשך הוא לא יודע מה מדובר זאת אומרת שברור לנו וגם התורה אומרת לנו שיש מושג כזה של מי חטאת של פורא אדומה אף על פי שהתורה לא לא בירה את זה הנציב מוסיף על זה אגב שיש מקור תנאי סדר אוילום שהוא אומר שזה שהפרש שלספורו הפרה האדומה הראשונה שנעסתה נעשתה בחודש השני זאת אומרת זאת אומרת היה הוא קמה משקון מיד אחר כך נעשתה ואנחנו אנחנו רחוקים מאוד מבחינת הפרשיות תסלחו לי על על הכל אני עדיין לא חזרתי לעצמי >> וכאן המקום לומר תודה לאורחים יושב יהודי רב דניאל דיברנו על זה והוא עובר ומנקה הרבה מהשיעולים ומהעניינים ועושה עבודה טובה וצריך לומר הוא לא רק מנקה הוא גם לפעמים מתקן אותנו עם שגיעות >> חייבים חייבים להכיר טובה אז אז הפלא העצום הוא א מה זה עושה כאן מה זה עושה כאן אז מעניין שהנציב זה מאוד מאוד מעניין שהאחרוואין מוכן לדרוש תורים כמו גמרא אפילו אבל אנחנו יודעים שדרישת צמיכת הפרשיות פה אנחנו מדברים על פרשס מריון >> זה ספר שלם של הפרמגודים ד סמוך להד אתה מכיר את לא לא מכיר לא מכיר אז הנציב הנציב אומר את זה שחז"ל כבר דרשו את השמיכות למיצס מיריום פחשוס פור למיסס מיריום בשביל להגיד שמיסס צדיקים מחפרס אבל הוא הנציב רוצה להבין למה זה בא אחרי פרשס קוירח והנציב הוא אומר מסר גדול ואני בטוח שאתה תתחבר למסר הזה >> נו >> הנציב אומר שהרבה פעמים אנשים שרוצים להגביר את הקדוש קדושה הם רק גורמים הרס ומחלוקות בעם ישראל. >> זה המשך של פרשת קורח. ממש >> ממש המשך של פרשת כורח. ואז הוא ממשיך, הוא נכנס לדברים שאני לא מכיר לצערי אבל הוא אומר שהיה מחלוקת גדולה בין הצדוקים לבין הפושים לעניין פרשספורו שהצדוקים רצו להפוך את זה מטירה לקדושה ולכן זה נפקים לגבי טבול יום. >> כן. לא יוצאים מליבום. זה מקום יחיד שהצויקים מחמירים וחז"ל מקילים אבל לא סתם מקילים אלא ממש מתאמצים להקל ולהויצים מלייבום זאת אומרת עושים מתמים המשנה אומרת מתמים היו את הכהן השורף את הפרה כדי להעוץ מלו את צדוקים חושב החיצרים או מישהו אומר >> שלא צריך ערב שמש בעצם לא צריך ערב ש >> למה למה דווקא פה לא צי מליבום יש כל כך הרבה זה אז הוא אומר שכשם מחמירים שם צריך >> או אז אז זה הנקודה שנציב רוצה להגיד כאן שאל תחשבו שמחלוקת מגיעה רק כאשר יש אנשים שרוצים להקל גם כשרוצים להחמיר ולצערי רבלטר אנחנו רואים בדור שלנו הרבה אנשים >> שחושבים שכל המחמיר טוב היו ברוך >> לא אכפת לי שיחמירו לעצמם אבל שיוצאים למלחמות >> על חומרות >> על חומרות זה פה ה זה זה ככה זה הנציב רוצה לרמוז כאן >> ואיך הוא מקשר את זה אם כן >> ואז הוא אומר שכנראה הוא מבין מתוך זה שהתורה ידעה את הבעייתיות שיש בפורו שיבואו אנשים שירצו לעשות להפוך את זה מטרה לקדושה והתורה שמה את זה מיד אחרי פרשס קוירח שגם פה אין להחמיר יותר מחז"ל >> א סתם אני רק מתקן את עצמי מקודם אמרתי לך שהפרמגודים הוציא ספר סמיחים לאד זה לא הפרמגודים זה הזה העזר אליו רבי אליהו מזמיר באמת הוא יש לו ספר שנקרא סמוכים לעד ואני ראיתי פעם את את הספר הזה בשטיבל של אבא שלי באשדוד אז זה שם ראיתי את זה והוא באמת מקשר בין פרשה לפרשה זה זה הפרויקט >> אה יפה יפה אז הנציב הוא לא הראשון שעשה >> כן הראשון הוא ודאי לא עכשיו מה שמעניין יש יש אין ספור כיוונים על ה על הפסוק הראשון של זו חיקסטוירו ויש יש למשל ראיתי רב מושה פיינשטיין בדרש מוישה אז הוא מביא כולם עומדים על זה שחוקה רש"י אומר מה זה חוקה >> אין בו טעם >> אין בו טעם הוא אומר אבל אנחנו אנחנו מוצאים במקומות אחרים ש שהמילה חוקה מקומות אחרים בתורה אותו דבר הוא אומר למשל א בפרסמטויס כתוב זאת חוקת התורה ובהמשך שם על גיל היקום של כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש שמה גם כתוב זאת חוקת התורה אז הוא אומר גם בפרשת פרה אדומה וגם בפרשת גאולי נוכרים למה שמה רש"י לא אומר ש יש פה גם עוד שאלה למה פה זה פה בשתי המקומות לא כתוב זאת חוקת הפרה ושם לא כתוב זאת חוקת הכלים אז הוא אומר שר משה פינצן זה לטעיל לשיטוס אומר שזה באמת מה שרצו להגיד זה באמת מה שהתורה רוצה ללמד אותנו שבין דברים שלא שייך לדעת את הטעם שלהם כמו פורדמה ובין דברים שהטעם שלהם פשוט ומו אנחנו צריכים ללמוד את זה כאילו זה חוקה כאילו אין לנו זאת אומרת גם אם התורה גילתה את הטעם אנחנו א לא לא זה מה שיגרום לנו א לקיים את זה כמו שהסוד של מה שכתוב שם אני שחכמים לפעמים חתמו את דבריהם ולא הסבירו כדי שלא יבואו אנשים להקל בזה >> או שמרו טעם אחד וכימו לאותם >> כן והצניעו טעמים אחרים אבל אה יש יש >> דווקא בעניין הזה לאור החיים הקודש יש חידוש עצום בדבר הזה ראיתי את זה תגיד >> האור חיים אומר שלכאורה עם ישראל יכלו לבוא בטענה וזה קצת שונה מרב מושה כמובן ש שלכאורה אדם שמקיים מצווה בלי הטעם חסר בקיום המצווה כאילו >> אתה מומר אורחיים אחר אוקיי >> כאילו ברמת האידיאל כן חשוב >> לדעת >> לדעת ויש רמבם מפורש שמ שפירה היה אומר את זה יש רמבם מפורש בסוף מאילה שאומר את זה שבכתחילו בוודאי שאדם צריך לחשוב ויש מצוות מסוימות שאם אתה לא תדע אתה טעם אז אלפך אתה אתה רק אתה רק לא תקיים את המצווה א כי תיקון תקונה אני אמרתי כמה פעמים פה בשם בלייב מיצברג >> על מה אתה מדבר על המשנבור אומר איפה שכתוב למען ידעו למען >> לא לא הוא בלייב דיבר על העניין הזה של אדם שלא אוכל חילב בגלל שזה כמו חזיר נחמון לצלן אז הוא טועה בגדול לא אוכלים חילב כי זה חלב זה זה שייך לגבוה זה שייך ב זה החלק המובחר ששייך לקדוש ברוך הוא אז אתה תיגש לחילב ואתה תגיד אני לא רוצה לאכול את זה בגלל שזה זה כמו חזר זה זה פשוט א זה עיו התורה. אז בוודאי שלדעת את הטעם הוא ודאי חלק גדול מעשיית המצווה. אומר אור החיים הקודש ומה יהיה כאן בפורו אדומו? אומר אור החיים הקדוש מדייק את הפסוקים שכתוב בפסוק ויקחו אליךו שהם יכוונו לטעם שאתה יודע כי משה רבינו כן ידע את הטעם כי משה רבינו כן ידע את הטעם והם צריכים לכוון על דס >> ועל זה אומר אור החיים ומה יהיה בדות הבאים אור חיים יהיה כל דור ודור יהיה לפחות בן אדם אחד >> אולי נדבר על זה בהמשך אבל אנחנו יודעים שרשי אומר באימ ש >> הוא התכוון למסכת יומה >> כן מסכת יומא אצלכם ש אומר שם [‏צחוק] ואני שמעתי אפר פירורו של מוישה לא קלה זאת אומרת שתמיד תמיד היה איזשהוא היה חלק מהפרה האדומה של מוישה >> אה >> וזה זה יותר מחזק את מה שאתה אומר באור החיים >> יפה מאוד >> אני ראיתי א הוא מביאים מביאים מציינים לזה ש במשנה שבמשנה במסכת ספורום בפרק ג' כתוב שבכל פרה ופרה היו נותנים קצת אפר למשמרת בחיל בסיום שם מסביר שהוא ממש מראה איפה היו גונזים את אפר פורו בתוך באו לשער היוצא מעזרת נשים לחיל וכלולים של אבן היו קבועים בכותל מהלות של עזרת נשים וכיסויה של אבן נראית ברכה ובתוכה אפר מכל פרה ופרה שהיו שורפים המשנה למלך שמה באצל הרמב"ם מביא רבי יהודה זניס אומר וזכורני שראיתי במקום אחד כשגלו לבבל הוליכו עמהם אפר פרה אדומה זאת אומרת הוא רוצה להגיד שזה הולך איתנו בכל הדורות ובכל הזה והדבר הכי מפורסם בהקשר הזה זה החידו החידו מביא במידברג דיימונס אז הוא מביא ואני בניותי פשיטה לי שים לב לשון רבנו הארי זצל היה נטער באפרה על ידי אליהו זכור לטוב ואז נחה עליו רוח הקודש להפלי >> וגם כי לא מצאתי רמז מזה ולא שמעתי ליבי אומר לי שהרב זל היה מעלים הדבר העלם נמרץ לרובןו >> מדהים קטע מדהים איפה היחידו מביא את זה >> במידברג דיימונס א זה כולם מצטטים את זה השבוע הכל איפה שלא תיכנס בכל האלונים [‏צחוק] מצטטים את הדבר הזה הזה ויש כאלה שמביאים א מהשינבר השינבר הבן של >> הבן של הדבר חיים >> הוא כידוע ה >> הוא בעצם הבן הגדול נכון >> כן >> הוא הבן המפורסם >> הבן החשוב הוא כן הוא לא המשיך את דרכו שם הוא המשיך דרכו בשנ >> הספר זה דיבי יחזקאל נכון >> כן דברי יחזקל זה ספר ליקוטים כזה מתורותיו א הוא בעיקר תור של בעל פה >> יש עוד ספרים שלו של השבר >> רק זה לא >> בשנים האחרונות זה הולך ומתעדר ויש אבל ספר שהוציא אני חושב אה רבי יוסל מויל איך קראו לו יוסל ויסבום וסברג הוציא על הרבי הקדוש מצנז וגם הרבי הקדוש משינבה חושב שמי שכתב את זה באמת היה חוקר מאיר וונדר >> אה ברכה כן יהודי >> אני פגשתי אותו והוא סיפר לי שזה לא כזה סוד גדול כולם ידעו שהוא למעשה היה הזה שכתב את זה הוא היה חוקר גדול חשוב אנציקלופדיה ל >> פשוט אדם מדהים >> העבודה שלו על חכמים אדם עניב בעל מידות אז הוא מביא השינבר [כחכוח] היה פה פעם אחת היה בארץ ידוע אני חושב שהמנהג שיש עד היום בירושלים לטלות את הנרות שבת מי שהיה פעם בת של טול דסאנטנס הנרות שבת טולים בתקרה >> כן >> א זה סוג של חשש שםיטה >> כן >> כי פעם ראה שמוזיזים את השולחן וזה ו >> אומרים שזה בא מהביקור שלו אז כך [כחכוח] ראיתי טיפה בכל אופן אז הוא אומר שהוא שכשהוא היה פה בארץ הוא עלה על א טיור שהוא היה בגליל הוא פתאום עלה על אחד ההרים ונעצר שם והתייחד זמן ארוך וכולם לא הבינו מה הוא עושה שם ואז שסיפרו את זה לרב של צפת רב שמילר אז הוא אמר מה אתם כל כך טמעים לנו יש קבלה שבאותו הר נטמנו א כלי שרת עם אפר הפרה >> וואי >> סתם זה מעניין זאת אומרת ה כמו שאתה אומר זה הדבר הזה הולך וממשיך בכל דור ודור >> זה משתיך למישה רבינו >> עכשיו יש פה המון המון א אני למשל ראיתי איזה ורד שמובא ב-20 מקומות אני רוצה להביא אותו בשם רבינו האפלואה למה מהסיבה הפשוטה שיש השבוע יורצות שלו בד תמוז והוא מביא לכאורה כולם שואלים אתה אומר רש"י כזה די סותר את עצמו זה אין להדבר הזה טעם אי אפשר להבין שלמה המלך הגדול הצד רבין ומיד מגיע מוישה הדרשן ואומר בדיוק אומר תבוא הם תקנחצוע בנה זאת אומרת זה בא לכפר על חטא העגל אז מה מה ניתן להבין אז אפלואה אומר רעיון חסידי אומר שבעצם >> רק נציין בסוגריים שהפלואה באמת היה חסיד שהגיע >> אתה רוצה לפתוח את זה >> לא לא בסוגריים שהוא הגיע לפרנקפורט בפרנקפורט לא קיבלו חסידים זה ברור >> כן >> השאלה היא מה עשה אפלו שם יש כאלו שטוענים שמהרגע שהוא הגיע לפרנקפורט >> אז פעם שעברה שדיברנו על זה היה יהודי שמאוד מאוד כעס שלח למכתב >> הדבר הזה על החסידות של הפלואה >> כן >> אולי רק להגיד מילה הפלואה זה זה רבנו פינחס הליבי אורביץ >> שהיה אח של >> של הרבי רבי שמלק ניגשבורג >> ומה שאנחנו יודעים שאגב ספרים שלו בעיקר בניגלה כן העבודה שהוא עשה היא יש לו ספר המקנה אלקדישן ו >> אפלואה >> אפלואה אפלואה זה ראשי תיבות הקטן פינחס הליבי שוביץ כן >> כן אז אז אה יש מחלוקת מאוד מאוד רצינית בין החוקרים בשנים האחרונות האם הוא היה חסיד או לא >> כן >> הנטייה היא שהוא היה חסיד לפחות בתחילת הדרך הוא הגיע למגיד למשל אחד הסיפורים הכי הכי מפורסמים זה ש שהוא ואחיו נכנסו למגיד והיה להם א הם קיבלו שניהם כל אחד קיבל הצעה אחד קיבל הצעה להיות רב בפרנקפורט השני קיבל הצעה להיות רב בניקלסבורג אגב ש שתי ערים מאוד גדולות מאוד חשובות והם לא ידעו להכריע מי מי יקבל מה ואז אה כשהם הם באו הם נכנסו למגיד אז המגיד אמר הרב שניקשבורג יכנס ראשון ו >> אז איך זה הכריע מי ידע >> לא אה זאת אומרת הם הבינו שהבכור ילך ליקשבורג ואני נכד של ה >> של הזה עכשיו מה שאנחנו עוד שמים לב שבפלוא הפלו זה החידושים שלו על התורה יש כמה וכמה פעמים שכתוב שמעתי ואנחנו >> שזה מהמגיד זה >> מהמגיד א פעם אחת הוא כותב המגיד הרב המגיד זה זה מגיד משנה קיצור יש פה ויכוח גדול ומי ש >> מי שכעס עליך מה הוא רצה ליתון המורדשמייצה הגדול של הסוגיה היה יהודי שהזכרנו כמה וכמה פעמים >> כן >> רב דובד קמינצקסקי >> כן >> הוא כתב מאמר >> זכרונו לברכה >> זכרונו לברכה הוא כתב מאמר בקובץ ירושתנוכ >> של המבורגר >> כן >> קובץ שבעצם אמור לדון על רב של פרנקפורט כמו שאתה מאיר >> כן >> עכשיו יש גם שאלה האם האם א >> רגע מה הטענה של דוד קמנצק שהוא לא היה בכלל >> לא כמה וכמה טיונים החשוב שבהם אחד החשובים שבהם למשל זה שהוא מוכיח שהרבנות של פרנקפורט וניקס'בורג לא התפנו באותו זמן >> או זה מתאים לו [‏צחוק] כל מיני חקירות כאלה נכסיות שהרגיזו את ה את החסידים באופן ניבעול כמו שכתוב שם ואה אני >> אז אב דוד רוצה לטעון שלא היה ולא נברא >> ולא שלא היה ש שהוא הוא היה תקופה אצל המגיד והוא היה לו קצת קשר עם תלמידים זה והוא אנחנו יודעים שיש לו הסכום א בכל אופן הוא רצה לתת הסכום שכנוחר חרב >> זה סוגיה שעד היום עושה כיף לכל ידען שאוהב להתעסק בה >> לא אבל מה עיקר הטענה לא אנשים שטונים שהוא היה יחסית והוא הפסיק או כלפי חוץ הפסיק מזה שבספרים שלו אין >> אין ביטוי לזה עכשיו אתה בא ואתה אומר לי פה שבפרשה שלנו מעניין מה שאתה אומר הוא אומר פשט אבל זה לא מחייב. אגב, צריך לדעת לפני כמה שנים יצא ספר נפלא של חוקר שירה. בדור ההוא של החסידס מתחיל איזה גנג שהרבה א הרבה דרשנים חוץ חסידים. >> בין אם רצית, בין אם לא רצית, אתה הושפעת המהדרך. כן. כן. וזה לא שלא יכולים להגיד חסיד ישבות. עכשיו צריך להזכיר, הוא היה רבו של אחד >> מגדולי היהדות, רבינו החסם סופר. הוא רבו, כן? הוא רבו לכל דבר. ביחד עם סנדלר. כל אחד ואחוז אבל הוא אחד מרבותיו הוא מזכיר אותו מזכיר אותו בלי סוף אנחנו הבאנו אותו אז לגבי העוף החי שנפל לתוך ה >> לתוך היורה הרוותחת וזה בקיצור זאת סוגיה מדת >> אוקיי אז בוא בוא נחזור לוורט החסידי של הפלואה ותסלחו לי >> זה לא ורט חסידי זה לא מחיה וחסידי אבל כאילו ברדיצ'בורט שיש אגב באמת כאלה שאומרים שהברדיצ'ב חתום עליו שחשי אומר לפי שהשטן ואומות העולם מונים את ישראל מה המצווה הזאת ומה הטעם יש בא אומר רב פלואה יש טעם הם רק רוצים לשמוע שתגידו מה הטעם החטא העגל הם רוצים לעורר את הכתרוג ולכן אומרים חז"ל לא לא אל תענו להם תגידו להם גזרה מלפניי וא אין לך רשות לערר אחריה זאת אומרת כדי שלא לעורר א שלא לעורר שום קטרו >> שט יפה יפה >> זה זה כתוב בשם הרבה ממש בשם הרבה אגב אני ראיתי עוד דיור קצת שש השבוע אבל על זה ראיתי בשם אבא שלו זה הג'יקבר אה בסדר עםנויה מג'יקב אנחנו מזכירים אותו הרבה >> אבא של מי >> אני אומר האבא של האמרנו מג'יקב היה טרס אישי מג'יק >> אה אוקיי >> ואני ראיתי שהוא היה באיזה מקום ככה הם מביאים ש אה זה הולך עם סיפור שלם בכל אופן הוא לא רצה לדבר ואז הוא מה שהוא מביא שהוא מצטא את הרשי הזה גזרה מלפניי ואין לך רשות להרר אחריה ואז הוא מדבר הנה מה שאומרים הצדיקים יש לו הרבה שתיקלך שמסבירים את הצדיקי החסידות מה שאומרים הצדיקים תורה ברבים הוא כדי להמשיך את ליבם של ישראל לתשובה אבל כל זה אם נופל במחשבתו התורה מתי שהוא צריך לומר אז ידע כי התורה נשלח מן השמיים ותורתו ותורת אמת בפיו >> אבילו מכין זה לא לא >> כן [‏צחוק] אולם לא נכון לחקור אחר תורה ולהכין לו מקודם זאת אומרת הוא מלמד אותך מה זה שמיס יש באמת כזה קטע חסידי זה מה שנופל בראש כאילו >> כאילו ממש היו רואים כאילו הרבי מחזיק איזה חפץ יש כאילו ויש מקומות שממש יש ניגון קודם בלובביץ באמת אז הוא אומר כי תורה כזאת לא תפעל ולא תעשה שום רושם בלב חברו לעוררו לתשובה וזה הוא אומר זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור היינו לומר תכף בעת שציווה השם ועל ידי זה ויקראו אליך פורה בקיצור הוא מביא שגריל מלפני השם יתברך שאין רשות להערר אחר התורה מלפני זאת אומרת בקיצור רבי פרוים לא כמו שאנחנו עושים פה [‏צחוק] >> זה מאוד מעניין כי אני שמעתי פעם אד מהדרשנים הגדולים בארצות הברית ברבנות שהגיע למסור ההרצאה איך מוסרים דרשה אז הוא פתח את הדרשה בסיפור מפורסן לרב שולם שודרון שרב שולם היה אומר כשהוא הולך לכשהוא יוצא מהרכב יש לו דרשה אחת בראש שהוא פוסע בבית כנסת דרשה שנייה שעולה את המדרגות יש לנו תושה שלישית ואת זה מה שהוא אומר בזה אז אותו דרשן אמר את זה אני רוצה לימד אתכם לא לעשות ככה תבואו מוכנים רב שלא מגיע מוכן לא שווה ההדרשה שלו פה אנחנו שומעים מקור מאוד מאוד מעניין שאומר להפך הוא הנכון מה שנכנס מה שנקרא ב בטבעיות זה המסר שהקדוש ברוך הוא רוצה להעביר לו >> אני רוצה להביא פה עוד זאת אומרת יש פה את הקטע הזה של כל הספרים החסידיים עומדים על דרך החסידיס שיש פה את העניין של מטמא את התאורים. אחד אחת החידות הגדולות של כל הנושא הזה זה שזה מטמא טהורים ומתאר טמאים. >> זאת אומרת מי שמתעסק עם זה כדי לתאר הוא נתמע. >> שזה זה באמת א זה באמת מחודש. ובספרי החסידות מביאים שבאמת למשל יש היה לי סבא היוש דברי אמס והוא ממש >> רגע מילה אחת מי זה היו שדבר מישברז' הוא תלמיד של רמך לזל שובר והוא ממש כותב זה ספרון דקיק מאוד מעניין א שהוא מתאר את הפעם הראשונה שהוא היה אצל המגיד מזלוצ'וב ממש הוא כותב אני חושב תקסט אולי אני אפילו מגזים עם השנה כנראה מאוחר אולי תקמ"ט אולי אפילו כט תפוסתי על הזה א הוא היה אצלו בחג השבועות והוא דרש לנו ואני אמרתי ככה ו ואז הוא אומר שבעצם יש פה יש פה איזה מהלך שככל שבן אדםזה יש פה איזה מתח שככל שבן אדם מרגיש יותר מדי קרוב אז מרחיקים אותו ככל שבן אדם מרגיש מרוחק מקרבים אותו הוא מדבר על זה הוא ממש זה ספר שהוא נכתב כמענה כמענה מן הסתם למסנגד או משהו כזה ומאוד מעניין הוויכוח הזה >> זה רוצה להשתמש פה עם הרעיון הזה שמטסטמאים זה טוירים בזה ש >> איך זה מתקשר למסר שלו >> אה פשוט הוא אומר הוא אומר זה מטמא את התיאורים מי שמרגיש טהור ומי שמרגיש שהוא כבר סיים את העבודה שלו יש דברים שמטמים אותו זאת אומרת התחושה הגאווה הזאת שאתה מרגיש שכבר מצית סיימת ולפעמים מד מנדזור רב מן דרב זוהר עוד דבר אחד יש מדרש מופלא שהרבי של מדבר עליו כולם מזכירים אותו כ מדרש חידתי כשעלה משה למרום שמע את הקדוש ברוך הוא אומר הוא שמע את הקדוש ברוך הוא לומד תפסו על חם רב ליזר אומר עגלה בת שנתה פרה בת שתיים כן עגלה זה עגלה ארופה היא צריכה להיות בת שנה ופרה בת שנתיים ואז אמר משה אמר אמר לפניו יהי רצון שיהיה זה מכלצי אך סם סופר מסביר מה מה הוא כל כך התרגש אז בפשטות עצם זה שהקדוש ברוך הוא כאילו מזכיר שמועה בשמו >> כן >> אבל עכשיו ספר עושה פה א מהלך הוא אומר הרי מה אמרנו לפי שהשטן כן מה הטעם של פרה אדומה מה אומר מושה הדרשון תבוא אם ותקנח צועת בנה הוא מביא שיש טויס במסכת בכורות שטויסוס אומרים שפר פרה פחות מגיל שלוש לא יכולה ללדת. לכן הוא אומר שרב ליזר אומר פרה בת שתיים זה אומר שזה פרה שלא יכולה ללדת. ממילא אי אפשר להגיד שתבוא הם תקנח צועת בנ כי הפרה לא יכולה להוליד. >> היא לא פרה תולדה. זה אין לא תולדה. וברגע שמשה רבינו שמע את זה אז הוא אמר יהי זה מחלצה. מי שככה מלמד זכות. זאת אומרת שזה לא התיקון של חטא העגל. אותו אני רוצה ממיכל הצאי שוב אנחנו יכולים להמשיך עוד ועוד ועוד אחרון שאני אגיד בהקשר הזה הוא שוב בגלל יש לנו יורצת השבוע ואני השבוע בגלל שיש הרבה יורצתים אמרתי שנגיד שנגיד את אלה ש שאנחנו מזכירים מדי פעם אז יש גאון משום מה היום הוא לא מוכר אבל הספר שלו מי שאוהב חטיפים על התורה בניין [נחירות בוז] אריאל חיבר אותו רב שול מאמסטרדם רשון מאמסטרדם יש בו החידו אומר שהוא פגש אותו הוא מפליג עליו הפלגות לשון אני חושב שהתקתי לעצמי אבל אה הנה הוא מביא בשם הגדולים ואני י זכיתי לקבל פני שכינה בשנת תכת תקלח מדי עוברי בשליחות מצווה הוא פגש אותו באמסטרדם וזכיתי להתבשם מתורתו ומהונתנותו ומשלמותו מה שמעניין הוא היה אחד המישיבים הכי גדולים בדורו >> אתה יכול למקים אותם מבחינת את הרבנים שלו והתלמידים שלו כאילו איפה הוא נמצא >> אני לא זוכר כעת קודם כל הנה יש לך תקלח אני לא זוכר כעת מי הרב שלו באמסטרדם >> אה אני כן יודע שהוא אבא שלו היה נכד של הרבי רבשל אז תבין זה תקלח זה 100 שנה זה אם פרוץ צריך עשית אותו אבל זה באמסטרדם זה באזור אחר לפני כמה שנים יצא כזה ספר על בניין שול ספר עצום עם תולדות שלו כתב אותו יהודי אחד שגר היום באמסטרדם לדעתי הוא באחד מארצות אירופה אני שכחתי את שמו בכל אופן מה שמעניין הוא היה פרשת הגט מקליבה שזה אירוע >> זה באמת אירוע שהסיר את העולם אגב צריך להגיד מקודם דיברנו על הפלואה אז אני חושב שהרבנים פרנקווט היו מעורבים בסיפור הזה עד למעלה מראש והוא בא לחתום יש סיפור חסידי אומר אפלואה בא לחתום נגד רבני פרנקפורט ונשפח לו דיו >> נגד רבני אמסטרדם נגד פרקפורט >> נגד רבני פרנקפורט >> אוקיי אף פה בעצמו היה לא הוא עוד לא היה אה זה לפני שהוא >> נשפח לו דיור ובעצם מנה ממנו לשלוח את המכתב ולימים הוא נהיה שם רע ואז הוא הבין >> הבין למה הוא מפריע למה משמיים לא נותנו לו לצאת נגד >> כן אז איך איך קצו שון מעבשון מעם סרדם היה בצד השני של המחלוקת ונאבק הוא ראש המדברים מה שמעניין הוא כותב בהקדמה שזה סיפור חצי לטעי שהוא אומר למרות שרוב הכתיבה והעיסוג שלו היו למדנים מה שהוא אומר אני לא רוצה לכתוב אה א לאומדס לא רוצה לכתוב עלכה כי אני פוחות שאנשים יפסקו ולכן הדבר היחיד שנשאר לנו ממנו הם זה בניין אריאל זה לא הדבר היחיד יש ממנו צ'יבס שמגיעים ממקומות אחרים אבל מה שהוא כתב זה בניין אריאל ובניין אריאל זה על התורר ויש שם כל מיני כאלה ורטים א אתה יודע מסוג הרבר לזה ה אז הוא אומר הוא מדבר על שוב על אותו עניין של השטן ואומות העולם מושע דרשון הוא שואל את השאלה אז הוא אומר ככה לכאורה היפה תואר אומר ש אסור אין קטגור נססנג זה הגמרא אומרת ולכן כהן גודל אסור לו להיכנס עם בגדי זהב לפני ולפנים >> כי זה מזכיר את חטא העגל מצד שני אנחנו רואים בכל מיני מקומות שאנחנו רואים בדיוק הפוך שדווקא בדבר שקלקלו בדבר הזה צריכים לתקן הוא מביא ויתפרו עלי תאנה בתאנה הם פגמו חז"ל אומרים אה וכמה כמה מקומות אז הוא אומר מה לכאורה פה גם יכולת להגיד א ככה >> כן >> והוא מביא במקום אחר שכתוב קח לכו עגל בן בוקר פה פה יכלת להגיד לא להשתמש עם פר >> א אומר ככה לא הוא אומר א קח לכו עגל בבוקר לחטוס כתוב שהשם אמר לאהרון פרש רש לכפר על עוון העגל אז הוא אומר הוא אומר הוא רוצה לקבוע יסוד לפי יפה תואר שזה תלוי אם אתה בא לכפר על העוון על עוון אחר כן הרי כהן גודל נכנס ליום כיפור הוא נכנס לשאר עוונות אז אין קטג נסנהגו אבל אם אתה בא לכפר את העוון הזה עצמו אז יש עניין >> יש עניין לתקן את זה >> מאז הוא אומר וזה אני יודע שאתה רצית לעמוד על זה למה למה הפרה נעשת באלוזור ולא באהרון >> או כן רצינו להגיע לזה כן >> לפי שההרון עשה את העגל >> בוא זה מעניין מאוד מה שאתה אומר >> אז אז הוא אומר שלכאורה אם המצווה היא אם המצווה של פרה אדומה היא לכפר על עוון העגל אז אדרב היה >> אז עד הרבי היה עניין שאהרון יעשה את זה אז הוא אומר מכאן הוכחה ש וזה וזה פה יש סתירה מני יוה מצד אחד אתה אומר שאהרון לא יעשה את זה כי זה בא לכפר על חטא העגל מצד שני אתה אומר שזה תבוא אה ותיקנח צועדנה אז הוא אומר זה זה אומר שהדרשה של משה דרשון לא סוגרת את ה את הדיון >> זה מאוד מעניין שהרמבן מביא שלוש טעמים למה לא מביא את הטעם הזהגל חט העגל אבל הוא מביא טעם מאוד מאוד מרגש באומר אדרבה היה צריך לעשות את זה על ידי כהן גודל כי זה יש בזה עניינים וכולי וכולי בא ואומר כי המצווה הזאת לעומק סודה ראויה להינתן לגדול שבכהונה ולא ניתנה לאהרון ואולי לגדולתו כי הוא קדוש השם וחסידו המכפר פר במקדשו ולא רצה ליתן לו עבודת חוץ. >> כן. יש כמה קורבנות, אני שמעתי פעם שיעור מאיזה רב באמת דתי לאומי שבאמת עושה את הסדר בנושא הזה ומדבר על כך ש שהפורי הדימה וסעיר המשתלח יש כמה קורבנות שהם מחוץ לבית המקדש והם באמת לא עם הכהן גודל. >> כן. אז גם אומר הרמבן דווקא את זה לא רצו לתת לאהרון מרוב קדושתו שהוא צריך להישאר במקדוש השם. אבל יש ל הרמ"בן עוד שתי טעמים נזכיר אותם בקיצור טעם אחד זה היה בשביל להחתיר את אלוזו באחד מהפעולות של כהונגדוילו >> בחו בפעולה הזאת >> אה ואז הוא מביא נכון סליחה אני מתנצל או היה לעונש העגל כדברי רב מושה הדרשום ככה מסיים הרמבן >> ולכן וזה מה שאומר רביני אריאיר לכן אהרון לא היה זה >> אני לא שמתי לב שזה הטעם האחרון >> אני אני תוך כדי ש מדבר איתך אני כבר רציתי לעבור לפסוק הבא אבל אני אזכר שפגשתי אתמול יהודי חסידן זה יהודי קוראים לו רייך מן הסתם כמו >> אחד אחד מהמשפחות הגודי יהודי חשוב והוא הזכיר לי וורד ואמרתי לו שאני אגיד את זה פה אז אני עכשיו אומר כי צריך לדעת השבוע יש גם יוצא של השפע חיים מצנז >> וואו וואו >> טס הם נפטרו אנחנו היינו בישיבה אז אחד אמר בדרך דרוש ביום השלישי או ביום השביעי או ג תמו זה הלובביצ'ר א הם נפטרו באותה שנה א'סמחה נפטר בתשנב החבצקי נפטר בתשנד ד וא הוא נפטר בג' תמוס בט תמוס באותה שנה נפטר הקלויזנבורגר אני ממש זוכר את הלוויות שלושתם >> וואו >> בכל אופן סיפר לאותו יהודי ואחרי זה מצאתי את זה בכתובים שכב הרבי מקלויזנבורג בגיץ על מוות ב במחנות >> הוא שכבחד הדברים הכי אני פגשתי יהודים שהיו איתו שמה אתה יודע יש מקומות ששם קנית אותך והדרך הוא נהיה רבי אגב רוב החצר שיש יש היום בצנס זה יהודים שנמשכו אחריו במחנות ואחרי המחנות מאוד מעניין >> זה לא צנזכסידים פנדריים במשך שנים אותם תמצא בבובו ואותם תמצא זה השפח חיים זה יהודי שבעצמו בנה את החצר אני מכיר לפחות כל צריך לציין אני מקווה שאני לא טועה מבחינה היסטורית השפחיים היה הרב של קלויזנבורג >> כן הוא היה רב בקלוויזיזנבורג >> הוא הרב של קלוויזנבורג זה זה קלוז הייתה עיר גדולה וחשו >> נכון אבל התפקיד שלו שהוא היה הרב הרב של קלויזנבורג >> לא הקלוזנןגר אם אתה רוצה אפשר לדבר על זה הוא מיוחס יש שני ספרים מצוינים עליו לפיד האש של אהרון סורסקי הרב אהרון [כחכוח] סורסקי ו שמה הוא פותח בכך שהוא למעשה נצר של שלוש שושלות מפואות של זידצ'וב של אי הוא ממש הוא הוא מגיע מכמה חצרות הכי חשובות באזור ההוא של גליציה הונגריה של האימפריה וו >> אבל מה שאני שואל שבתחילת דרכו >> אבא שלו >> הוא לא היה ידוע בתור האדמור מיצנז קלזור הוא היה רב ברזנב >> ברור שלא גם אביו לא היה אדמור מצד אביו היה רב ברודניק >> ברודניק כן >> הם זה זה הם זה בדיוק הסיפור הם הולכים הוא נכד שה בני סוסחור הוא נכד זה זה פאר של כל זה ויש תיורים ממנו בגיל אפס שהוא כבר יודע ללמוד והוא מתאר אנחנו הזכרנו את זה בפרשס שמה ויחי בקידישין [נחירות בוז] של של יוסף מי קידש אותו איך היה די קידישין במצרים הוא צירך שמרחיל אוסטובס ירד ללוות אותו כילד יומן >> זה כאילו אבל הדבר הגדול היה איתו וזה מה שאני רוצה להגיד בפרשה שהוא ישב בתוך גייצל מוות ושם שם היו רואים אותו א לוחש פסוקים ההתנהגות שלו אני פגשתי יהודי אני חושב שהוא עוד חי הוא צריך להתן 99 שבריא קוראים לו שיו דויץ' הוא גר בנרגלים הוא היה איתו בצעדת המוות הם הלכו הוא היה רבי אתה יודע להיות רבי כשאתה על כיסא זה זה קל אבל להיות להיות רבי ברגעים האלה שלא עצמו הוא מתאר איך הם רצו רצו והלכו ואז הם רואים אותו שהוא מוריד את הנעליים להוריד את הנעליים במירוץ הזה זה סכנה >> סכנת הנפשות >> הוא מוריד את הנעליים כתשע בוף >> וואו >> והוא רץ יום שלם וכל הזמן אומר פסוקים באייכו שהוא זוכר תיורים מצמררים על על היהודי הזה כאילו איבד את כל הילדים ואז הגיע לפה ובנה הכל מחדש אה בלתי נדפס וסי >> בעצם המעשה הזה הוא כבר חיזק הרבה אנשים שהוא העובדה שהוא הצליח לבנות מחדש >> זה כבר נתן תקווה לא יודע שאולי לא יודע אם זה המקום לדבר אבל ההחלטה הזאת להקים בית חולים שהוא מקבל אותה בגייצו כשהוא חוטף מכה ואין לו זה והוא אומר אני הוא חוטף מכה מנצי ונפתח לו פצע ביד זה מה שסיפר לי אותו יהודי שהוא היה לדוק שזה קרה ו >> הוא שמע את ההבטחה אותו יהודי >> אני לא חושב אני לא יודע אתה יודע רמת הצלילות של הגיל הזה היא כבר לא חדה אבל כן היה שם יש שם איזה נס נס המים זה נקרא בצד מאוד ידוע >> שהוא פתאום הגיע במקום הם היו נורא צמעים זה גם מזכיר את המשך הפרשה של מי מריבו והוא אומר להם חבר'ה להתחיל לחפור פה והם התחילו לחפור ויש מפות יודעים בדיוק איפה זה קרה הם התחילו לחפור ופתאום הם מגלים מיםזה לא נתפס >> בקיצור סיפר יהודי בשם רבי יאן כבקיש אני חיפשתי את הסיפור הזה בתוך לפידה ש שהוא פעם הם שכבו באחרי יום עבודה לא פשוט הם הוא שכב מתחתיו ואז הוא אמר ורט על הפרשה היה חשוב לו כן להמשיך הלאה את את הזה ואז הוא אמר תבין מה הטריד אותו אז הוא אמר הפסוק הראשון של הפרשה אומר זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור אז הוא אומר למה למה לא כתוב זאת חוקת הפרה כולם שואלים את זה האור החיים שואל את זה ומה אור החיים עונה אתה זוכר האור החיים עונה שבלי התורה אין משמעות לטומא וטהרה. זאת אומרת כל הכוח של של טומ א >> בגלל שהתורה א קבעה שזה >> זה לא זה יותר מזה אור חיים הולך שם מיסטי האורח חיים עושה משל מאוד מפורסם לכלי שהיה בו דבש אחרי שהם מרוקנים את הדבש הזבובים באים אליו יהודי אחרי שהוא נפטר כל החיצונים נתפסים אליו והופכים אותו לטמא זה קורה בגלל שהוא יהודי תורני לגוי אין את הדין הזה אצל גוי הם לא נתפסים עכשיו זה מאוד מענייין לשום בעל חיכל כל העניין של טומאה זה בגלל >> היא שייכת היא שייכת בגלל התורה בגלל הכוח שיש לנו בגלל ה >> בגלל הדר התורה שיצא ממנו >> הראשון עם דנים למה ויש פה איזה ראיתי מארי חושמ שלא רצו שנהיה מסובבים ממתים שנחזיק את המתים לידנו לכן הרחיקו אותם הוציאו אותם היהדות היא חיה היא היא זה עכשיו אה אה אז הוא אומר ככה אז הוא אומר לו איך יהודי תבין מה מטריד יהודי באו שוויץ מה הוא אומר לו יש פה איך יהודי צריך יכול לזכור את הלימוד מוד שלו. אז הוא אומר זה יש פה יש שלושה דרכים לזכור את את הגמרא שאתה לומד וזה רמוז בפסוק הראשון של הפרשה. הדרך הראשונה ללמוד כמו שחז"ל אומרים 100 פעמים ואחד. [נחירות בוז] הדרך השנייה לצייר שם הבול עיניו. ככה הארי אומר שזה עוזר לזיכרון. >> בדרך השלישית שילמד בכל רם וישמיע לאוזניו. ואז הוא אומר זויס חי כסתוירו. מה זה זו? זכור אל תשכח. ראשי תיבות אשר ציווה ציווה הוא אומר בגימטריה קא זה 101 >> לא יאמנו [‏צחוק] >> ש זאת אומרת זו זכור אל תשכח אשר ציווה תלמד את זה 100 פעמים ואחד השם >> שם השם לזכור >> תצייר את השם הב נגדך לאימור זה שתגיד בפה בקל גדול >> יפה מאוד >> אז אני חושב שצדק אותו הרב [‏צחוק] רייך ו >> יפשה מאוד >> ואמרנו את זה פה >> א אני רוצה אני רוצה להתייחס למשהו שאתה הזכרת ממש בעגביות שלי שנייה אחת >> אתה הזכרת את העניין הזה של ה של רבי יוסף בחורשור >> שאמר שרצו להרחיק אני אני רוצה לעמוד על נקודה שהרבה אנשים לא שמים לב אנחנו בלי שאנחנו שמים לב אנחנו חיים את התורה כבר עם התורה שבעל פה מובנה בתוכנו עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו מאוד מעניין לפני כמה שנים משום מה נכנסתי לראש שאני רוצה לחקור את היהדות אתיופיה לא היה להם היה להם רק תורה שבכתב וכל התורה שבעל פה שלהם רק עבר בעל פה יש להם כל מיני הלכות וכל מיני גישות דברים שעבר מדור לדור ואני פעם חקרתי את הנושא הזה רציתי לברר מה מה היה להם אז קודם כל דבר מעניין שמצאתי זה שבגלל שלא היה להם כל הגזירות של חז"ל אז כל העניינים האלה של התרחקות מהגויים זה מסובך מאוד כאילו אתה העניין הזה של אתה מתקרב לגויים יותר מדי אתה לא יודע זה מאוד מעניין שבאז איזשהו שלב אצלהם בלי לדעת מטור שבעל פה שלנו היה להם איזשהו חכם איזשהו קייס זוכר אני לא זוכר את השם פעם פגשתי פה במשרד אחד מהקייסים פה ב במשרד אז שאלתי אותו את השם >> אז אחד מהקייסים שלהם הקדומים שהוא התקין כל מיני דברים שממש מגבילים לחז"ל שלנו לדוגמה שלא אוכלים עם גוי תחת קורת גג אחד כמו שלנו יש כל מיני הגדרים של יין נסר דברים כאלו והפת שלהם והחלב שלהם. מה שנוגע לפרש שלנו זה שאני רוצה לספר לך סיפור מאוד מעניין. >> שודי הגיע, זה יהודי חשוב מאתיופיה, כנראה קייס אחד, הגיע לארץ והגיע לאחד מהרי הדרום ויום אחד הוא רואה שמחוץ לבית שלו יש שיירה של אוטובוסים אז הוא שואל מה מה זה הסיפור? אולי איפה כולם נוסעים? אז כבר אמרו נוסעים למרון. אמר מה זה מרון? זה שמה קבור שום ב יוחאי לא הבנתי לא הבנתי אתם נוסעים לבית קברות באתיופיה אתה לא מבין מי שקורא תורה שבכתב >> אין מקום כזה >> אין אין דבר כזה אתה צריך להיות מרוחק מוות >> אומר באתיופיה בגלל שאנשים לא רצו להתאמות אז באיזשהו שלב גויים היו לוקחים את הנפטר והם היו קוברים את ה את הנפטר אז תשים לב איך שאנחנו אצלנו בראש שלנו אנחנו כבר מובנה אצלנו התור שבכתב את שבעל פה שכל העניין הזה של טומבה ותיירה זה רק מקום שיש מקדוש אבל בלי זה כן אפשר נות תפיסה חדשה ל >> מדהים אני רוצה רגע לעבור לעוד נושא כי שוב יש לנו גם יוצד של א' לפמחה >> כן >> ואחד הדברים הסיפור חמוד עם א' שמחי היה א' שמחי היה לא אני אספיד את רבי אבל אחד הדברים שהיה בו הייתה בו איזה גאונות גדולה שהי הייתה מוצנעת בתוך כאלה אמירות חצי אגביות ולמשל אחד הדברים >> אתה פעם סיפרת לנו על משהו ויכוח בינו לבין הפנימנח >> כן היו הרבה ואני עוד רגע נגיע לזה כשנדבר על ממרי ו אכלל הנהגה מאוד מאוד מעניינת מאוד מאוד שמימית נינוחה מאוד אבל אה לא לא לי לדבר כאמור אבל מה שהוא אומר ש נכנס פעם יהודי ואמר שהוא צריך לעבור בדיקת אולטרסאונד זה היה די חדש והוא וירך אותו אני חושב שמעתי את הסיפור הזה הרבי מטולנ של היום שיהיה בריא והוא בך אותו ואז כזה אחרי שהוא יוצא אומר זה אנטי כפרשה זה זה פרשת השבוע ואז לא הבינו מה מה הוא אומר אז הלכו אנחנו חסידים זה בקיצור הגיעו לזה שיש דבר מאוד מעניין יש תרגם יונסן בפרשה שאומר שהביאו את הפרה לא אלוזור ותתנו יתי לאלעזר ו ובדקיני בתם נסרי טרייפון זאת אומרת הוא יבדוק אותם ב-18 טריפות עכשיו יש גמרא הגמרא אומרת בחולין שלא בודקים את הפרה בגלל שכתוב ושחט ושרף ממה שחיטתה כשהיא שלמה אףשרפתה זאת אומרת לא אי אפשר לפרק >> אחרי השחיטה של הפורה אדום אי אפשר לפרק אותה >> כן אז איך כן אפשר קיצור מי שדם בזה באריכות זה רב שפיסך [נחירות בוז] והוא אומר יש פה דיון שלם >> אצל פסר פרנק רב שפיסר פרנק שהוא כתב במכתב זה אני ראיתי אצל אצל רב אברי מיר רוזנטל דיון ארוך בזה >> מץ שרוב >> אז קודם כל הוא התחיל אתה יודע אם אני צריך להגיע ל לקפוץ לרנדגן אני מתלבט אם לעשות פה רגע את הפלפול כי ברפיסך אמר מישהו רצה להגיד לרבי שפיסך שרבי יוניסן בן אזל הולך לשיטת רמאר שחיישינ למיוטה ולכן צריך לפתוח את זה ולכן צריך לבדוק [נחירות בוז] ואז רבשפסך לא הסכים אומר החשש למיוטה זה דרבונון והתרגום זה על פסוק בתורה אז לא ייתכן שהפסוק בתורה צריך והוא אומר ויותר קשה שהגמרא אומרת שצריך לשרוף אותה קשרה שלמה >> שלמה >> ואז הוא מביא רמו בדרכי מושה בשם התשבץ התשבץ כותב את המילים הבאות מצאתי כתוב בשם הרב רבי יהודה החסיד כן מראשוני האשכנז שאמר שיש להעביר למשמש למשמש היד על גבי בהמה בהודה חיה אם אתה רוצה לבדוק בהמה אם היא חיה או לא אתה מניח עליד היד והיא מתכופפת אז ככה אם תשפיל לארץ תחת ידו אם היא מתכופפת מתחת ליד שלו אם היא מצליחה כאילו לעבור מתחת ליד שלו אז סימן שהיא בריאה זה סימן פיזיולוגי סימן שהיא יכולה לעשות את הכיפוף הזה ומה ששבור לה משהו בפנים כנראה לא לא יכולה ואם לא היא לא יכל ואם לו טריפה ונתתי בו סימן לב נשבר ונתכה אלוקים לא תבזה ושפל רוח להחיות ככה הוא אומר אז הוא אומר שאומר רב שפיסך ככה עשו שמו עליה את היד וזה היה הבדיקה אז אה רבשפיזך מסתבך עם זה הוא אומר זה לא ייתכן כי הגמרא לא רוצה ללמוד מפה שסומכים על הרוב שלא חיישי עלמיות בקיצור כל זה הוא דיון אחד אבל מה מה שהם בסוף מביאים שאויס בשבס בשם אומר ככה זה מביא רבי יצחק שמלקס מ מהבייס יצחק הוא מביא שיש טויס בשם שאומר בשם בריסה שמלכז המשכון שבכל 40 שנה שהיו במדבר היה מאיר להם עמוד הענן עד שכאשר היה אדם מסתכל בתפיח מבחוץ היה רואה מה שבתוכו אז הוא אומר בדור של המידבור היה אפשר לבדוק את >> התל זה התרגום מתון >> ועל זה התרגום מתכוון >> אז ממילא אתה רוצה להגיד זה מה שלב שמחי התכוון ככה [‏צחוק] ככה אמר הרבי בתול בריכות מישהו יראה לי שא הרב קמלר מרי שדם בזה המצאה חדשה הנוכחית עוררני על ספק להיות שהמציאו קרני אור רנדגן אשר על אדם נוכל להסתכל על תיבה סגורה מבחוץ ונראה לדעת מה שם בפנים וכבר מדובר להניג זה קיצור הוא מדבר על זה ואתה נסתפקתי אם יועיל גם כן לראות על ידי זה בבהמה בחייה אם אין בטרפות המצויות לשוחטה אחר כך ולאכלה בלא בדיקה זאת אומרת האם בדיקת הם הרע יכולה לעבוד זה שאלה הלכתית מעניינת הוא מביא את הביסחק וסתם הוא מביא שם שהעורך העורך של קובץ תלפיות ששמה קמלר פרסם את הספק כותב >> מירסקי זה היה >> א אני חושב קסבורג >> לא שמואל קמן מירסקי >> אני חושב שזה יותר מאוחר זה תלפיות האמריקאי אתה מדבר אנחנו מדברים טלפיוטה ההונגרי >> אוקיי >> שמואל מרסקי נכון זה תלפיוט אמריקאי היה את זה ביוצר של ספר חדש שרים שבא למדתי זה סט ענק סט כחול כזה >> הויצר ההוא זצל לפי מה שידוע לי >> וכל הספרים ירדו חיים שעולה בכל אופן אז הוא מביא שם שיש הערה שאמר עורך לא עת לעסוק בספקות כאלה על המצאה הזו כננה עוד בשלמות להבחין זאת אומרת זה ההמצאה הזאת עוד לא בשאלה שהוא כותב אז אז סתם מעניין אז בקיצור מפה אנחנו צריכים לקפוץ ל יש לנו >> מי מריבה >> מי מריבה אתה יכול להגיד לנו במי מריבה אז אז א סתם צריך להגיד הזכרנו מקודם את הקומרנה יש חידושי הרים בספר הזכות >> רגע יכול להיות שאנחנו א נאגנו על מיססס מיריום >> הנה [‏צחוק] אז מיסס מיריום הרי היא גרמה את מי מריבה >> וואו וואו >> היא גרמה שלא היה מים >> אתה חייב אבל לתת לי להקריא ערביר של מיצסמריו >> תקבל אני מבין שזה רגיש אם אתה אומר חייב >> חייבים רבותיי זה משהו בפרט המאזינות ש לפרק הזה חייבים לשמוע שהרב זקס עושה איזה מהלך שלם רבי יוניסן זקס מהלך פסיכולוגיסטי שלם שהמהלך הזה בעצם הפטירה [‏צחוק] של >> אה על מושה ראיתי את זה גם כן לא אהבתי לא אהבתי את הניסה את משה רבנו והיא גרמה לה לכל הנפילה >> גם ראיתי את זה ולא אהבתי את ה >> הוא היה כל כך קשור מן המים משיטו היה קשור אליה >> לא שהטעות שלו לא נבע מזה נבע מהאבילות שלו על לא יכל לצאת מהאבילות שלו על מירו >> אוקיי בסדר אז הזכרנו את זה [‏צחוק] >> אבל אני צריך להקריא משהו בשם הרבש כדאי לשמוע את זה. ותמת שם מרים ותקבר שם. היא שימה את שליחותה עלי אדמות, נקברה בקדש, יודיע לדור אחרון שלא הסתלקה מן העולם עד שלא היה הדור החדש מוכן לעתיד המופטח לו. אוקיי? זה ההקדמה. במשע הארוך והעשיר בניסיונות קשים לא היו אנשים שותפות למעשה הבגידה בשם שבאו מתוך יאוש. בשמחת לבב הן בטחו בהשם ויכלו לו בהתמסרות ולפי כך גזירת המיטה במדבר לא נגזרה על הנשים מביא שזה מדש רבי מדש רבי >> ז כל הגזירה למות היא הייתה על הגברים >> ככה ככה אומר מדרש רבי כן ואתה אמהות וסבתות עמדו לעלות עם דור חדש של הארץ המובטחת והם שמרו בליבן את הזיכרון החי של העבר במצרים ושל המסע במדבר על פי ש >> רגע רגע צריך לשים לב צריך לשים לב הוא בעצם מדבר אנחנו קופצים פה 40 שנה אנחנו >> מי ש מי שמעביר את המסורת [כחכוח] זאת אנשים ככה הוא טוען >> והן יכלו לרבות את נפש הנכדים והנינים מן המעיין הרוחני של חוויותיהן עם השם אכן נשי ישראל הקדימו להצטייד ברוח ישראל והיו חדות בה עד לעומק נפשם ועוד זויה להיות נסכפה לזכותה של מרים שהאירה לפניהם כנביאה. זאת אומרת מה שהוא אומר אם נסכם במילים שלנו פחות מוקצאות גרמניות א אוא בעצם אנשים שרדו אנשים לא חטו בחטא העגל אנשים היו אלו שהתיקו את המסורה מהדור הראשון לדור שבאי הארץ >> אנחנו אנחנו יודעים היום שהעובדה שאין אין אין מישהו חי שמעביר [נחירות בוז] >> מסורת היא שוברתור הדברים נשכחים במהירות עצומה אבל אנשים הצליחו לשמר את המסורת החיה הזאת. >> טוב, בוא בוא רגע במילה אחת, במילה אחת אין מילה אחת, אבל קצת ניכנס טיפה מלמעלה לסוגיה של מי מריבה. אני כן רוצה להכיר לך הקדמונת של ספר הזכות של החיצרים כי זה חשוב הוא אומר בניין מריבה נאמרו פירושים רבים ברמבם אבן עזרא ורמבן ואין מיושב וטב על הלב וכתוב את אשר חנן השם לשפל כמוני והגם זה אני רוצה השורה הזאתי חשובה לי כי היא חוצפה להיין במה שנחשב חטא למשה ואהרון זאת אומרת אתה הולך עכשיו לעשות לומדס אתה יושב לך בספה והולך לדוד ובוודאי שאי אפשר לאנשים כמוני הוא כותב להרגיש כלל שזהח >> זה שהראשונים תווכחו בזה אז בסדר אין אין מה לעשות >> אם כל זה מאחר שעשה השם יתברך מזה תורה ונתנה לנו ניתן רשות להתבונן לכל אחד בישראל ובכל דור מתגלים פירושי תורה כפי הדור וכפי הצורך לנהגתם יש לו מהלך שלם מאוד מעניין אצלנו בגור מסופר בספר תולדותיו המהלך נקטע באמצע כתוב פתאום עד כאן בכתב יד אין יותר >> בדיוק על הנושא הזה >> כן ואצנו יודעים שיש ספר מרן הגילה שהוא הוא דיבר אה זה לא ככה. בספר מנגולה כתוב שהוא אמר שיש לו תורה בהקשר הזה שאותה הוא יגיד בשמיים. >> א >> והוא הוא מתחיל להגיד הוא לא מבאר עד הנה הגוילו זה ספר ביוגרפי על חידוש. >> ואנחנו יודעים יש לנו מסורת מפי חסידים. ראיתי את זה יש יהודי אני מזכיר אותו הרבה רבי חיים יצחק שביץ הוא מביא בשם חסידים שחידושי הרים התחיל להגיד את השמיס הזה ופתאום הוא השתעל נהיה לו שטף דם הוא לא יכול היה להמשיך לדבר אז הוא הבין ש >> ומה שאנחנו סתם אני אומר לך בגור קודם הזכרתי א' שמחה יש לו אריכות דברים על הנושא הזה >> שזה נדיר >> שזה נדיר והוא אמר גם אני אגיד את התורה הזאת בשמיים בהמשך בהקשר הזה של חידושי הרים והוא נפטר באמת בשבוע הזה >> וואו >> ואני רק אשים קוד כי זה מאוד מפ מאוד מסובך קצת התורה שהוא עושה הם יושבים על הרמבן אגב מאוד דומה לזה צריך לדון בזה אני דיברתי עם אבי מורי על ההבדלים המשך חוכמה גם די קרוב לזה א דיבור על כך שמשה רבנו יכול היה להראות לעם ישראל ליצור מצב אם הוא היה מדבר אל הסלע הוא היה עושה את שם הוא היה מזכיר את שם השם והיו עם ישראל היו רואים את הנשמה זאת אומרת הם היו רואים א בחוש >> אני מבין למה אתה אומר שזה מבוסס על הרמבן כי הרמבן עומד על >> אז אז בוא אתה רוצה תתחיל מהתחלה יש לנו רשי אומר רש"י יש רש"י פה ויש רש"י בזווי סבוכו ללוי אמרתך וירך לאיש חסידיך אשר נסיתו במסע תרוה ומי מריבה רש"י אומר מה זה תריבהו על מי מריבה נסתקפת זאת אומרת הללת לו לבוא בעלילה עשית לו הוא לא באמת חטא אם משה אמר שמעון האמורים אהרון ומריה מה אסור הרמבן שם מתייחס לרשי ווהוא גם רוצה להגיד שזה חדק [כחכוח] ממש כאילו שהקדוש ברוך הוא ממש העליל עליו כביכול אבל פה פה רש"י אומר היה צריך השם אמר לו לדבר והוא יקרע ככה למדנו בגן במשך כל השנים וזה באמת זה ככה יוצר היום עד היום הפשט הרמבן מתחיל ואומר הפסוק לא לא מסביר זאת אומרת אומר הרמבן אין לנו בפשט פשוט מאחל ח ואה >> הוא מביא את הרמב"ם >> הוא מביא את הרמב"ם הרמב"ם אומר שהבעיה הייתה >> כעס >> כעס הוא כעס ואמר שמעון המוירים ובא לכלל כעס בא לידי טעות הרמבן תוקף >> במילים חריפות מאוד >> ואומר מה זה לא קשור אנחנו הכתוב אומר לא האמנתם בי להקדישני הוא לא אומר כעסתם >> ואם אתה רוצה להגיד שעל כעס הקדוש ברוך הוא יעניש אז למה הוא לא הניש על הכעס שהיה אצל דורש דורש מוישה >> נכון ה >> קודי החולל >> הרמבם בדיוק הרמב"ם מביא שיש יש כמה מקומות ש שיש [כחכוח] נכון ו יש ניסיון גם האבן עזרא גם הוא הולך כמו הרמבן והוא לא מסכים שהחטא היה כעס והוא רוצה להגיד משהו מאוד דרך המקמק שהיה איזה כביכול מיעוט של דבקות בהשם שזה היה החטא היה שם חי >> הרבן בסוף בסוף בסוף מביא פשט אחד שהוא לא מביא בדיוק בדיוק. זאת אומרת זה אם אתה רוצה לדבר זה כאילו הדבר הכי מסתבר אבל אפיל שהרמבן בעצמו אומר פשט אחר על דרך ה על דרך האמץ אבל א וזה נוגע למה שאתה אמרת קודם שהוא לא הזכיר את שם השם בזמן עשיית הנס >> יותר מזה הרב הרב רוצה להגיד שהוא אמר המינסלה הזה נוציא >> בדיוק היה מקום לגרום >> היה מקום שהוא גרם כאילו הוא בסיפור >> שמעשו מחוכמתם ככה >> כן [כחכוח] וזה מאוד מעניין יש פה מהרל ארוך יש פה זה אבל זה אני צריך להביא רבי רבשל שהוא מסביר איך הכעס הוא רוצה ללכת על הרמבם איך הכעס קשור לחטא הוא מנסה לענות על השאלה של הרמבן אז הוא הולך לשיטתו אנחנו יודעים שיש גמרא הגמרא אומרת בוב ומציאה כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכים בעצמו אז הקדוש ברוך הוא עשה לבניו בעצמו >> זה הרמבן בעצם >> וכל שעשה מהסובסים לבון >> כן וכל לא זה גמרא >> כן אבל זה המהלך שרבן בונה את כל ספר וכל דבר שאברהם אבינו עשה למלאכים על ידי שליח אז הקדוש ברוך הוא גם עשה על ידי שליח מה הדבר היחיד שהוא עשה אלבו קורצומר הכל הוא עשה בעצמו מה הדבר שהוא עשה על ידי שליח הוא אמר יוקחנ מעט מים שמישהו אחר יביא מהם ולכן המים בעצם היה א נגזר על עם ישראל שזה יעשה על ידי שליח הקדוש ברוך הוא לא יביא להם אלא מושה יצטרך לדבר להכות מושה יצטרך להביא להם את את המים ואז הוא אומר יש חז"ל ואנחנו דיברנו על זה אז מהעין יצחוק בשמוס ששכינה מדבר מתוך גוינו שם עוד חז"ל שלישי ועכשיו נצא לדרך חז"ל שלישי אומר שהכועס שבן אדם שכועס אם חכם הוא שכינה מסתלקת ממנו ואז אומר אומר רבז לדבר גאוני הקדוש ברוך הוא שולח את מושה אומר לו קח איתך את המטה כן כולם שואלים לפי רש"י למה הקדוש ברוך הוא אמר קח את המטה אבל הוא אומר למה הקדוש ברוך הוא אומר כי משה רבנו אם הוא יגיד להם אם הוא יגיד אם הוא יוציא את אם הוא יגיד לסלע תוציא מים מה יקרה בעצם שכינה מדברת לתוך גרונוי וזה אומר שהקדוש ברוך הוא הוציא את המים לא מושה >> זה צריך להיות על ידי שליח >> זה צריך להיות על ידי שליח לכן שיקה אבל הוא אומר אז קורה משהו משה רבנו כועס ברגע שהוא כועס השכינה מסתלקת ממנו ואז הוא כבר יכול לדבר הוא לא צריך להכות [‏צחוק] ואז הוא מסיים הוא מסיים ואומר ככה הפסוק אומר ויקציפו על מי מריבו וירא למושה בעבורום כי אמרו את רוחו ויבטא בשפתיו אז הוא אומר הוא מסביר את הפסוק לפי הפשט שלו ויקציפו הרעה נגרמה כשהם הכיסו אותו כי אמרו את רוחו זאת אומרת בעצם אמרו זה באותו רגע שהם הקציפו אז התחלף מלשון אמר אמרנו והשכינה כבר ויבטא בשפתיו שלו זה כבר לא זה כבר לא שכינה מדברת בתוך כהנה אני כן אגיד במילה את הא'מח א' סמך אומר שהוא היה צריך להראות להם את שם הוואה ומי שקצת מי שפעם מסתכל לציץ אפילו בטעות בספר לפס שמחה יודע שזה היה קצת הוא היומר זאת אומרת כל חייו בכל קטע שתפתח ממנו אתה תראה דיבור מאוד ארוך על שיימס זה בגימטריה שימסגנון מאוד מאוד חריחים זה בעצם >> מה מאוד מאוד מאוד מאוד חריג בגור אני אומר א יהודי שהסתובב כל חייו ו כלפי חוץ היה נראה וכל הזמן הוא דיבר זה ממש טיורים של אנשים אתה יודע זה לא רבי סודי זה רבי אחד הגדולים באותו דור אולי אפילו הכי גדול בבחינת חסידים מבחינת זה והוא מוקף במלא מלא אנשים וא יש ממש את התיורים האלה של הרמבן בבוי טידבוק על החסידים שמדברים דיבורי חול ובתוך כל זה וכל הזמן כל הזמן כל דבר הוא מוצא גימטריה בכל דבר שיימס בידשימס בטרפט הוא הסתובב בהרד פה פה זה עם הכול ועם השמ כל הזמן עכשיו זה היה בחינה של א ראשו היה רגליו היו נטועות בארץ אתה יודע הוא עשה הרבה מהפכים עסקניים מאוד מאוד גדולים אבל ראשו הגיע שמה זכותו תגן עלינו >> רק סיפור אחד שאני זוכר זה שזה עשה עליי ראשו מאוד מאוד גדול >> ש שהיה אחד זה שהוא נפש בצנז הוא היה נפש הרבה בגלי צנ גלי צנז ויש רצה להראות לחבר שלו דבר מעניין אומר בוא בוא איתי בוא תסתכל תסתכל פה בחור הזה ותראה שהלבס כל הזמן לומד >> סיפור שהקלוויזנבורגר אמר בוא אני אראה לכם פולי שגנב >> או זהו כל הזמן יושב ולומד ורק אתה דופק בדלת אין ספרים על השולחן שום דבר גוניש זה זה משהו הנהגה קיצונית כזאת של אסתר >> היה איזה זה הוא לא היה מאוד כזה מסתתר, הוא כן היה חי בעולם משלו. זה זה יותר ההגדרה הנכונה. התהלך יש לו פתאום אחרי שנים שאנחנו יודעים שהוא היה מאוד הרבה מסתובב ליד הים והוא פתאום מדבר נחספו כתבים שלו וירסו לסייר דגדוילו על היום א ראו את השכינה על הים הוא כל הזמן מדבר על זה על הים יש שיימס יש שם הוואי יש זה יש מקום שהוא מתאר שהוא ראה מראה של שם הוואה כשהוא היה להרים בשוויץ אה מאוד מאוד פיוטית הוא לא כותב הרבה אם כי בתחילת דרכו יש כמה כמה מכתבים בודדים שהשתפחות מדהימה >> התחילת דורגו כאדמור >> לא לא היה >> הוא נהיה אדמור בגיל 80 >> וואו >> וזה כבר שהוא נהיה אדמור זה כבר היה מוסתר לגמרי המכתבים שהוא כתב היו על תקנות של דיור ותקנות של זה א אני רק רוצה להגיד עוד בורט חביב כי אני יודע שיש לנו קהל שמחבב את הסגנון הזה בשם מאר לאפטר אומר ויך את הסלע במטהו פעמיים [נחירות בוז] אז הוא אומר מה זה ויך את הסלע במטה ופעמיים? יש לנו אומר תיקח את המילה סלע סע אם תגיע למילה ס האות האמצעית שלה? >> מ אם תיקח את המילה ל מה האות האמצעים שלה? >> מ >> אם תיקח את המילה ע מה האות האמצעית שלה? >> י זה מים >> הוא אומר ויח את הסל פעמיים הוא היכר אותו משני הצדדים יצאו יצאו >> מי זה המלפטר? מהר לפת הוא היה רבי מאוד מאוד גדול בזמנו של החידושי הרים מגור >> א >> קשור לאפטה או זה אפטר >> אפטה הוא לא הוא לא קשור אל המשפחתית הוא קראו לו הוא היה רב בסטאבניץ הוא היה רבי בפני עצמו א יש ממנו ספר עמוק קצת אור לשמיים הוא היה רבי בקרוקה אני רק רוצה להגיד ככה יש וורט מאוד חשוב שאומרים אותו מופיע בספר שנקרא שיח שרפי קודש מי שכתב אותו אותו זה ליקוטי מכל אדמורי פולין ושמה יש ספק אותו וורד מופיע פעם אחת בשם חידושי הרים פעם אחת בשם וורקה הוא מאוד מתאים לורק מדרש >> כן אבל יש לזה את ההתגש של אהבת ישראל וזה אז הוא אומר מה יהיה הסיפור של לדבר אל הסלע הוא אומר ככה חז"ל אומרים שיש קל וחומר אם האבן שומעת לדבר השם אז ודים שלא שמעו זה כטרו גדול אז אומר משה רבנו מסר את נפשו לא לדבר אל הסלע הוא קה אותו כדי ש >> לא יהיה קטרוג. >> כן. וראיתי הבאר מים חיים אומר אנחנו מזכירים בגשם בתפילת גשם אנחנו מזכירים על הסלע אח ויצאו מים וכולם שואלים זה לא רגע להתפאר בו. אז האמרה משונה בפשטות שמדובר על הפעם הראשונה שהקדוש ברוך הוא בבשלח אז הקדוש ברוך הוא אמר להקות >> כן והוא היקע הכל היה בסדר >> קול היה בסדר פה זה הסתבך אבל אני ראיתי מישהו שמבין עכשיו ב באר מים חיים מביא על מהבורד של אבורק לא זה הוא לא מביא על עבורד של הבורקה על הרעיון הזה שמשה רבנו היכה משה רבנו היקה וו ולא הסכים לדבר הוא הסכים לקחת על עצמו את את החטא הזה זה כדי שיהיה כפרה ליהודים. ולכן בזכות זה אנחנו מבקשים אה בעבורו אל תמנע מים. באמת א חיפשתי שיר לפרשה הזאת ויש שיר מאוד מפורסם של חבד. >> זה קשור גם לורצת על הסל האח ויוצו מים שמה הם חוגגים את זה בהקופה השביעית שמדברים שם על זה וראיתי שראיתי במקורות חבדים שהיה פעם אחת שהיה איזה ירד הרבה גשם באמריקה והוא אמר תשאירו את זה וזה יעצור את הגשם. [‏צחוק] מאוד >> אני רוצה להזכיר משהו ש אני נדמה לי שזה נציב אבל זה ועודי מתאים למהלך של הנציב [נחירות בוז] שדווקא אתה הזכרת שבפעם הראשונה זה היה הציבול הקאב הוא העיקר פה היה ציוול אמירה נדמה לי שנציב אומר >> שהקדוש ברוך הוא רצה ללמד אותם שעכשיו הם הולכים להיכנס למהלך של דרך הטבע כמו שהזכרנו הרבה פעמים >> כן אז פה דווקא זה המקום להראות כוח התפילה >> וואו >> ולכן הקדוש הקדוש ברוך הוא צה תראה להם מה כוח התפילה יכול לעשות כי זה מה שיעמוד להם כשיכנסו להנהגה החדשה בארץ ישראל זה מוסר בשבילנו גם כן >> מדהים עוד אחרון בשם ורקה בהקשר הזה ראיתי בספר שהרבנו גוד וינטרו אז הוא הביא ככה שלמה למה היה כזה משה רבנו כעס על היהודים הוא אומר הוא רוצה להסביר את הרמבם מה החטא של הכעס אומר משה רבנו כעס על היהודים ואמר להם שמעונו המוירים אומר היהודים הסתכלו על כל תנועה של משה רבנו וסברו ראו אותו כועס הם חשבו שמהשמיים יש עליהם כעספ באמת לא היה כעס וזה החטא >> וואו >> כאילו להלחיץ יהודים סתם זה מאוד בור כל שתושה תראה אין לנו אפילו מאיפה להתחיל זתור אודום קיומס בויל יש על זה בלי סוף יש פה את נפשנו קצה בלחם הקלוקל אגב בהקשר של האולטרסנט ראיתי המקורבורך אומר מה זה למה הם אמרו על הלחם הזה לחם הקלוקל כי חז"ל אומרים שהוא היה שהוא היה מראה להם כל מה שבחורים וזדוקים די אי אפשר אז הלחם הזה תופס אותנו על כל [‏צחוק] על כל דבר קטן ואז יש את מלחמס מלחמס וישמע קנני ולחם בישראל יש אתדוים רגע לפני זה יש מיססרן חז"ל אומרים שכל בני ישראל בכו ובכו עליו למה כי הוא היה עושה שלום הוא היה אהוב מאוד על היהודים והדבר הזה זה יש ממש כאילו >> מדיקים את זה שכתוב כל ביס ישראל >> כן אז הוא אומר ככה [כחכוח] רש"י מחפש טעם למה מת אז הוא אומר שם שזה היה קשור לזה שהם באו הם באו וישמע קנני והוא >> לא הקנני בא בגלל שכן לא קנני בא זה נכון זה רשי אחד הקנני בא בגלל שהוא שמע שער נפטר אבל כתוב שם שהם באו שהם התקרבו לגבול אדום על ארץ א כתוב שם שאהרון מת על גבול ארץ ארץ אדום. מה זה גבול ארץ אדום? אז רש"י אומר למה מת מפני שנתחברו כאן להתקרב לעשיו הרשע וחסרו אז חסרו הצדיק הזה ככה רש"י אומר אזסימס שואל מה זאת אומרת אתה מחפש כתוב בפסוק במפורש למה הוא מת הוא מת בגלל חטא ממריברו אז למה אתה רש"י צריך לחפש אז הוא אומר יסוד מאוד מעניין בשם הרב ריבונישח שאומר משפטי השם אמת צדקו יחדיו כשהקדוש ברוך הוא עושה למישהו עבל זאת אומרת נניח נהרג זה הולך ככה יש סיפור חסידי שאומר שפעם היה יהודי חולה הלך למות נכנס לרבי רבינים רבי רבינים אומר לו תעשה סעודה לקבוצה של אנשים שאתה לא מכיר לרפואתך עד היום היהודים עושים את זה למה אומר משפד השם סות יחדוב הם רוצים עכשיו יש קבוצה חדשה של יהודים שרוצה שתחייה והקדוש ברוך הוא כשהוא עושה נזק הוא מחשבן את כל הנזקים העקיפים אז מה ש >> אגב זה מופיע גם אצל ליטאים הרעיון הזה כן >> אוקיי >> נו רעיון טוב >> דרך כלל כן >> אז הוא אומר ככה רשי יודע למה ארו נפטר >> אבל הוא הוא לא יודע למה ליהודים נגזר לסבול. אז פה הוא אומר והם באו לקצה ארץ אדום זה עונה על על העני זה עונה על הדבר הזה. >> אה בקיצר המשך חוכמה אגב אומר שכתובקס זה כל ביס ישראל. מה זה כל בית ישראל? אומר המשך חוכמה בדרך כלל כשכהן גודל מת היה אנשים שהיו שמחים >> אלו שהיו משתח >> אלוה שהיו בערב מקלט. אז אומר אצלו כל אותן שנים לא היה אנשים שגלו בזכות שלו הגנה א זהו רק אני אסיים רק עוד ורט מהריז'נר ורד אחד מהריז'נר שהוא יפה הוא כותב ככה יש ספר נר יסרול אתה זוכר זה שישה חלקים על אתה עוד אתה עוד בדור שסתכל בזה לפני הירקדש א כן אבל אני לא זוכר תשעה חלקים כן אוקיי יש לי משהו אחר בבית אוקיי >> אוקיי לא משנה אז הוא מספר שבימים של הריז'נר היה איזה מלומד גוי שהתחיל ללמוד עבראיסט כזה הוא התחיל ללמוד והוא בא הוא שמע על הריזינר אז הוא בא אליו והוא אמר מה זה איך מה הקשר בין פטירת האהרו להסתלקות ענני הכבוד והוא גם רצה לדעת מה פתאום העננים זכו לתואר ענני כבוד אז הוא אומר שהרבי מריזן אמר לו ככה א חכמי המחקר אומרים אני לא יודע איפה זה שכאשר מגוף של בן אדם תמיד עולים עדים דקים כן יוצא לו יש בן אדם יוצא סביבו אה אבל כזה זה אומר והנה אם התחברו שני בני אדם אוהבים זה את זה אז מה אז העדים האלה מתלקדים ביחד ואם פוגשים שני אנשים שהם לא מספיק ידידים אז א האוויר הזה לא מתחבר ביחד אומר היהודים ההרון הכהן היה מה שהוא עשה הוא כל הזמן העיב בין יהודים הוא עשה שיחד מה שיצר את ענני הוד >> זה מה שיצר את ענני הכבוד טוב א מה אנחנו מסכמים יש לנו פה עוד נחשנחוישס ובלי סוף אני רק רוצה כמה מילים על על ה ככה ג' תמוז אמרנו הרבי מנוובביץ' אה אני חושב באמת ש יש לנו אגב כל מיני יהודים ששומעים אותנו והחסידים בכל העולם אגב יצא לשמוע יהודי אחד מפריז שליח ששומע אותנו לפעמים ובעוד מקומות והם שולחים כל פעם הם בעניין של הפוצב הם שולחים המון המון ורטר וזה זה ממש כאילו הם אומרים שאם היה רבי בדור האחרון שדיבר על חמש רשי וצריך לדעת את שיעורים שלו שיעורים לכים יש רש"י אבל השיעורים רציניים תקרא את הפעם ממה זה הוא מפרק יש לו שני סוגי ממרים יש ממרים בחסידס זה נקרא אצלם זה נקרא מיימר ויש המון יש היה במשך אני חושב כמה שנים שהוא מסר כל שבת אחרי צהריים על א שיחה ארוכה על רש"י וזה ממש ניגלה הוא מפרק רש"י רמבן זה וזה בסוף יש ינו של תויר שזה ולכן הם אומרים וכל שבת הם שולחים לי ובאמת לא נעים לי כי כל שבת יש להם ורטר מצוינים וצריך לדעת את זה. זה יהודי שכתב אני חושב על כל חלקי התורה. אין עוד הרבה יהודים שכתבו על רמב"ם על חלקי התורה גם החלקים הפחות נלמדים אולי בעיקר על החלקים הפחות נלמדים. מאוד מעניין שהגוינר שלמ פישר שהיה עילוי עצום אמר שמה שהפליא אותו בחיבורים של האדמור מחבד זה שהרבה פעמים הוא היה מחביא בתוך ההערות האלו למטה חידושים בומבסטיים שהיו צריכים להופיע ב >> למעלה >> בלמעלה >> בכל אופן החידוש היותר גדול זה מה שהוא עשה בדור ואני צריך להגיד זה לא רק המפעל הקירוב שלו אלא אני אגיד לך את זה באופן מאוד מאוד אישי אני חושב שבדור שלנו אם יש שאלות של דת ומדע >> הוא התעסק בזה כן הוא התעסק בזה הרבה >> אחד הדברים שהיו לו באחד המענים ש שהוא נתן לדור הזה קודם כל לא היה אצלו מושג אין לשאול יכולת לשאול אותו הכל והכתיבה שלו לכל העולם ברמה הכי זאת אומרת הבן אדם המודרני היהודי החרדי המודרני יש לו איזה מלקוד יש יש איזה פר שלא גישרו עליו מספיק שוב אני מדבר מתחושתי האישית הרבי מלובביץ' נותן איזשהיא הצעה ליהודי החרדי בעולם המודרני חושב שהבשורה הזאת באמת את רואות הולכת וכובשת כללים אבל איזשהו מבט על אבדן זהות על על הכל עלומיות על זה קודם כל הוא תפס את הבעיות של הדור >> והוא יציע פתרונות >> זה זה אחריות עצומה וומחשבות עמוקות איך אפשר להשפיע וזה דבר דבר לא יומן ויש איזה אמרה שאני רוצה שתמצא לי מה המקור של האמרה הזאת ואני מחפש על זה כבר הרבה זמן שמישהו שאל מישהו מה אתה כל כך מעריץ את האדמור מחבד אולי זה היה אפילו הרב זקס שאמר את זה >> נו >> שהוא אמר לו אני אתן לך משל אם היו מעדני העולם באים ואומרים לנו שבעוד שעה או בעוד חודש העולם כולו יתכנס מתחת למים זאת אומרת יהיה יהיה הצפה אולמית כל העולם כולו זאת אומרת כל האנשים בעולם כולל הרבנים וכולם יחשבו מה אני יכול להספיק תוך החודש הזה איזה מצווס אני יכול להספיק אדמור מחבד היה חושב איך אפשר להתקיים מתחת למים זה פצצה של רעיון זאת אומרת היה לו היה לו את החשיבה האינסופית הזאת וגם החשיבה אני שוב אומר אתה יודע רבס בדורנו מה שמקובל יש להם חסידים מה שהיה לו זה כל יהודי גם אם הוא לא חסיד שלו, הוא מדבר איתו, תעשה אתה, תפעל אתה, תצמח אתה. זה קוצ'ר של דור שלם זה כל הוא הצמח רבס, הוא לא הצמחסידים. תלך, תיזום, תעשה וכל פעם אתה שולח לו משהו, אתה רואה את את לראות את החלוקת דולרים. מישהו אומר לו עשיתי ככה וככה ומה הלאה? וכל הזמן אתה פה טיפעל תעשה יש אני זוכר יש יהודי שכותב אצלנו משפיע רציני מאוד בדור קוראים לו שניור אשכנזי הוא בן של הרב מכפר חבד שעשה את ה >> כן >> אבא שלו הגאון גדול עשה את השכנוך הרב המבואר >> אז הוא כותב אצלנו בקולמוס אז הוא סיפר פעם סיפורים על הרבי לובביץ' לא חסר זה ככל אשר דם אבל לא יודע למה זה נגע בי סיפר שהייתה קבוצה של נשות חבד נסו למסע משהו והם פתאום ו המטוס הבריז מה שקורה וזה קרה בשדה תעופה והם נתקעו שם שבת והם שלחו התקשרו משם למזכירות של הרבי להגיד באנגלית הם סטק בשדה תעופה ו מה לעשות התשובה שחזרה אליהם היא תשובה ש צריך לדעת אמר להם יהודי אף פעם לא סטק אם אתם שמה תתחילו לחפש מה אפשר לעשות שמה >> זה זכותו הגן עלינו >> אני חושב אגב שהרב זק שהזכרנו אותו כמה פעמים היום טען שכל המהפך בחיים שלו להשב שהוא פעם הוא שאל אותו בתור נער אני חושב כאילו מה משהו איזשהו עצה לחיים ואמר לו ומה אתה מתכנן לעשות בשולם ישראל >> טוב אנחנו מאוד מאוד מאוחר אני רק אזכיר במילה ז תמוס באותו יום שהיוצד של א' שמחה יש גם יוצד ש סבא של א' שמחה והוא גם סבא שלי רבנו הבורךם זה רבורך תואמליפניק ואנחנו יודעים שמי הוא היה שור של ה של הדבר חיים מצנס וכנראה לפי ההשרות הדבר חיים היה זה שערך את הצ'סו יש לנו הזכרנו את הבניין אריאל זה רב שעון מאמסטרדם זה בחס יש לנו את האמרינו מג'יקוב ויש לנו אה סתם אני רק אגיד ורד מהמרנו א למה הבאר בזכות מרים אז הוא אומר הפסוק האופכי עצור אגם מוים זה סופי תיבות מרים מרים >> יפה >> פה דיור קצת חשוב יהודי שיצא ליו לפני שנה ספר אתה תדע עליו יותר יהודי שהיה פה אחד מאושיות הקיום שזה רב זלמן סורוצקין אחד הוא הקים את ועד הישיבס הוא היה פה נשיא מועצת זה >> זה מאוד מעניין שפה בארץ אחרי השואה מי שהיה כאילו הדס תיר של עולם התורה זה היה הבריסקרוב והחזון איש >> אבל מי שבפועל הנהיג את היהדות החרדית זה היה רב זלמ צורוצקין הוא זה שהיה ישבות שמות גדולה תורה הוא זה שהפעיל יומיומי את היהדות החרדית כאן בארץ >> וכרנו הקלוויזנבורגר זכותם שכולם תגן עלינו ונעשה את הניגון על הסל האח ובעזרת השם יהיה ישועות לכולם עבור אל תמנלסל הלסלח [מוזיקה][שירה] הלסלחר עצומים על הסלך אחלסלך [מוזיקה] אחלסלך אחים [שירה] איล [שירה][מוזיקה] >> [מוזיקה][שירה] [מוזיקה][שירה] >> ‏Ai >> [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] >> యנתם [מוזיקה] לקורת רוח לשבת מבית משפחה [מוזיקה] פודקאסט אני הרב אפריים גלינצקי ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת טילת סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולשטיין ולרך הסאונד אבריאמי ויזל כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים על הסלח הך הלסלה ביצים >> [מוזיקה][שירה] [שירה] [שירה][מוזיקה] >> ‏A [שירה] >> [מוזיקה] >> رهي [מוזיקה] ترا باي [מוזיקה]