סוד המספר 3: ממלחמת ששת הימים ועד לשלושת המחנות בהר הבית | הרב אליהו ובר

אתמול [כחכוח] היה ראש החודש השלישי. צריך לדבר קצת על המספר שלוש. כן, חודש השלישי. אמנם זה לא תאומים זה רק שתיים, אבל א חודש השלישי כנראה זה המחבר בין התאומים. אה ואז צריך לדבר קצת על המספר שלוש. דבר ראשון, היום זה בית סיבון, יום השישי למלחמת ששת הימים שניצחו את המדינה השלישית. כאילו היה הרבה מדינות שיעזרו אבל היה שלוש מדינות שהשתתפו זה הירדנים, המצרים והסורים. אז א הירדנים כבר הסתיימה בערב ראש חודש סיבן כבר הם התמוטטו. המצרים זה הם חיקו עוד יום עד ראש חודש סיבן. ואז לעם ישראל היה זמן פנוי להתעסק עם אסורים בצפון. והיה מלחמה עוד יומיים. היה יום שישי ושבת היה אז ובשבת קודש בשעה 6 :30 היה הפסקת אש. כדרך האומות שכשעם ישראל מצליחים אז מיד קופים עליהם עסקת אש. כולם יודעים זה היה הרבה מלחמות אז זה היה אחד מהם ואז היה נס גדול אז סיום המלחמה עם שלוש מדינות דבר אחד אבל א נזכיר פה את העניין של שלוש מחנות פרשת שבוע וישחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שואלת הגמרא מה למה זה כתוב בצורה כזאת למה לא כתוב ושלחו ממנו מחנה כל הטמאים בבת אחת מכאן לומדים שיש כמה מחנות אז אז הצרוע נמצא במחנה נפרד כי כתוב עליו בדד ישב מחוץ למחנה מושבו אז מבינים שהוא יושב מחוץ למחנה באופן שאין עוד טמאים איתו אין עוד טומות איתו אז זה המצורע הוא יושב ודד ישב מחוץ למחנה זה היה כל צרוע יש כל זב ויש טמא לנפש עכשיו מה קוראים שאר הטומות לא כתובים בפרשה אז א הגמרא לומדת ככה זו צריך צריך למצוא מה מה המיוחד בזהב. אז על דרך הפשט זהב הטומ שלו גדולה מטמא משכב ומושב ומטב תחת אבן מסמ שיודע זהב שאפילו נמצא על מיטה ולא מזיז את המזרונים מתחתיו. אם יש מתחת מזרונים כל המזרונים טמעים. יושב על אבן כבדה הישיבה שלו לא משפיעה כלום. אף על פי כן, אם הוא יושב ע על האבן הכבדה, כל מה שמתחת עדיין טמא. זה טומאה חמורה שלו. אבל כתוב וכל זהב. לומדים מזה שגם עוד דבר שטומן לזהב זה מי שיש לו טומאה יוצאת מן הגוף. אז גם אם הטומאה שלו לא כזאת חמורה כמו בעל קרי אז גם בעל קרי אסור להיכנס למחנה לביטמאמת מותר להיכנס למחנה לביאה. אסור רק להיכנס למחנה למחנה שכינה. אז למדנו שלוש מחנות וצריך לדעת איפה איפה החילוקים של המחנות בשטח. אז מחנה א מחנה שכינה זה כל האזהרה שגם מחולקת לא אפשר לומר למחנות פנימיות שזה האזהרה ההיכל וקודש הקודשים מדאורייתא מדרבנן יש גם חלוקה בין עזרת כהנים לעזרת ישראל בתוך עזרת כהנים אז בספרי זותה יש גם חלוקה בין הלביאים לישראלים שהלביאים מותר להם להיכנס לעזרת כהנים קצת בשביל לעמוד על הדוכן והישראלים אסור אה אבל זה הכל נקרא מחנה שכינה שמי שנכנס לתוכו בטומאה אז הוא עובר איסור חמור טומאת מקדש וקודשיו הוא חייב כרת כמובן שאם נכנסים לצורך זה לא עכשיו הנושא אז זה לא ככה הדין אבל מחנה שכינה א אסור להיכנס א בטומא בכל טומא שהיא אפילו מחוסר כפרה אסור להיכנס יש חידוש של הרמב"ם שאף אחד לא יודע מה מקורו חידוש של הרמב"ם שלכאורה נסתר לא רק זה לכאורה זה מפורש בתוספת לא ככה וגם בגמרא יש ש הכרח לזה שמחוסר כיפורים שנכנס לאזהרה הרמבם אומר שהוא לא חייב כרת א הוא אסור אבל הוא לא חייב כרת פלא עצום לא כל כך ברור מהמקורו של הרמבם אבל זה עניין מחוסר כפרה >> שהוא לא לפי הרמבם לא יהיה מלכסף הוא גם לא יצרך להביא קורבן אם הוא נכנס בשוגג האם הוא חייב קורבן חטאת יש לזה כמה נפקמינות זה א מחוסר כפרה אבל מחנה בכל אופן מחנה שכינה אסור להיכנס בכל טומה שהיא אלא אם כן באמת שצריך לצורך קורבנות ציבור שומע ותר בציבור או לצורך בניין זה סוגיה אחרת מחנה לביאה זה מה שנקרא יום ההר הבית לשמה מותר לצממת להיכנס וביותר אומרת הגמרא אפילו מת עצמו מותר להכניס לפה אז לכתחילה לא מכניסים מתים אפילו לא לירושלים כל שכן לא להר הבית לא כמו שנוהגים האלו שנמצאים פה בשטח שהם מכניסים את המתים שלהם לתוך קודש הקודשים אוי עם אח שמה מזיכה אבל אנחנו א לא מחליפים לפה מתים לכתחילה זה לא כבוד המקום רק אם יש פה מת לא צריך מהר להוציא אותו למה כי מחנה לבייה מותר לצמי מת להיכנס אז מותר לנו להיות פה אין שום הלכה שעוסרת לא רמבם לא גמרא לא משנה גם בשולחן ערוך זה לא כתוב רק זה לא ראיה כי הוא לא מדבר לכות תומת מקדש כל כך אבל אין שום פוסק בעולם שאומר שאסור להיכנס אפילו הפאת השולחן שחי פה לפני כ-200 שנה והוציא ספר פאת השולחן רבי ישראל מי שקלוב היינו מצפים שהוא יכתוב שאסור להיכנס להר הבית לאף אחד אבל כנראה הוא לא ידע על איסור כזה והוא כותב שם בהלכות ארץ ישראל הוא מדבר בדיוק על החלקים שאסור על הרבית הוא מדבר על ההלכות מה מותר ומה אסור והוא לא כותב עדיין שיש כזאת גבירה שלא להיכנס אז אז זה הדין שלנו. מצד שני צריך להיזהר וזה הדין של א מי שטומאה יוצאת מלגופו. זף זה מחלה לא כל כך שכיחה אבל אישה נידה יולדת עד שהיא טובלת אחרי הלידה ו נידה עד שהיא טובלת אחרי לנידתה וא בעל קרי צריך לטבול או אישה שהיא פולטת שכבת זרע א צריך לטבול לפני שעולים לפה לטבול במקווה כשר כמובן בטהרה ולבוא לפה אז א עם ישראל יש לנו שלוש מחנות לא לערבב בין המחנות מי שמערבב בין המחנות בסוף הוא יערבב בין עוד דברים. יש מחנה שכינה אסור להיכנס בטומאה. חייבים גם כרת. יש מחנה לבי אסור להיכנס בטומה. מי שנכנס עובר בלו לא חייב כרת. והערבוב הזה של הדברים יוצא רק הקמימויות ודברים. אז הקדוש ברוך הוא יעזרינו שנזכה גם להתאר בטהרה שלמה, בטהרת פרה אדומה, להיכנס למקום האזהרה בטהרה. ובאמת עם הכלה שהיא באיתנו אז תוך שנה כבר נוכל להיכנס להברה להקריב את הקורבן יולדת של הכלה הכהנים שלא זכינו שהלו איתנו היום כהנים אבל אור >> אתה כהן >> או אז יש לנו פה כהן אז יש כל מי שיקריב את הקורבן יולדת אז במרה בתוך שנה וכן יהי רצון נאמר אמן ‏Eh