חינוך בדור שלנו- בין חופש לגבולות | פודקאסט לב העניין- פרק 3

איך איך באמת כעמדה של הורים איך לא מורישים את השריטות לילדים שריטות הם גם תופעה אימננטית הכרחית של קווי אופי המילה שריטה באה לבטא איזה חוסר שפיות אני קצת מגנר יש גם קצת צעד לא שפוי לגמרי ואני מקבל את זה אבל שהנזק שבזה לא יעבור לילדים והאמת היא שהרי שלנו הרבה פעמים זה הדבר הכי חשוב שיש לנו להעביר [מוזיקה] לילדים ברוכים הבאים לפודקאסט לעניין מבית ישיבת הסדר רמתגן שמי יהודה אנדלר הוא הפודקאסט השוכח עם הרב יהושע שפירה ראש ישיבת רמתגן על נושאים שבלב החיים בליבה של המציאות ובלב עבודת השם האישית והציבורית נשתדל לדבר בגובה העיניים ועדיין לגד בלב העניין ההזנה הרבה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] שלום וברכה שלום לרב יהושע שפירה ראש ישיבת רמתגן שלום ברך יהודה אנחנו בפרק השלישי של הפודקאסט שלנו ואנחנו רוצים לדבר היום על חינוך חינוך ילדים אולי בתור פתיחה אני אני זה עניין ששמתי לב אליו ש שחינוך או בכלל הקשר בין הורים לילדים הוא משהו שהוא מכיל המון המון רגשות א לפעמים רגשות חיוביים לפעמים להפך א רמת הנתינה והמסירות והקרבה שלפעמים הורים כלפי הילדים שלהם היא עצומה לעיתים הילדים שלהם שמים לב לזה לעיתים הם לא שמים לב לזה ומסביב לכל המערכת הזאת באמת מתפתחות לעיתים מערכות יחסים שהם שהם מורכבות בצד חיובי וגם להפך ואולי ככה בתור התחלה איזה אה הסתכלות יותר עקרונית רעיונית באמת ע על היחס הזה שבין ילדים להורים ומתוך זה אולי נתחיל לדבר באמת על נושא החינוך ומה התפקיד של ההורים ואייך עושים את זה וכולי אז נקדים הקדמה בקודש ובכול להבדיל מצוות כיבוד הורים נמצאת בתורה במקום מיוחד כמה שאנחנו מסבירים את זה זה עדיין מע ומפלי שבתוך חמשת הדיברות שעוסקים בבן אדם למקום גם מצת כבודה בהם נמצאת ו הדבר הכי מתבקש חזל גם מביעים אותו בדרכים נוספות זה שהתורה בעצם אומרת שיש צד בהורים שהוא שותף לקדוש ברוך הוא ב יצירה של הילדים שלושה שותפים באדם זה ממש כמעט מתבקש מהחלוקה של שתי ה לוחות הלוח של ה בן אדם לחברו מלא לא תרצח לא טנף וכולי ובן אדם למקום עם כבוד הורים זה א' ב כלומר קשה קשה להבין פשט אחר אם כי זה לא כתוב אבל זה מתבקש והאמת היא שגם הפסיכולוגיה המודרנית להבדיל מדברת על הדבר הזה ש החקיקה הכי עמוקה אצל ילדים וכמעט כל התת מודה מלא מהמפגש הזה בין הורים לילדים השותפות לקדוש ברוך הוא מדבר על ד עוד יותר עמוק והוא לא רק כשהילד הוא רך ו נייר חלק מה נחקק בו ולאיזה עומקים הוא נחקק ומה ההשפעות שלו לטווח ארוך אלא גם עצם לידתו אבל יחד עם זה הלידה היא לא רק לידה ביולוגית שאם זה היה מסתיים שם אז הנסתר הזה לא היה כל כך יכול משפיע שאנחנו לא יכולים לראות עד שם בעיניים אנושיות רגילות אבל גם בנגלה כשהורים מגדלים את הילדים הביולוגים שלהם אז הם גם חוקק בהם את כל התבניות היסוד עם המעלות ועם החסרונות כמו שהזכרת ובדרך כלל המעלות הם מרובות מאוד אבל הם לא יכולות להיות מושלמות ותמיד יש גם חלקים ש שגם הורים מאוד טובים לא יכולים לשאר מה ילד צריך תמיד בדיוק ומאיזה מילה הוא יפגע ולאיזה מעמקים ולכן א כל המסכת הזאת א יוצרת קשר באמת ייחודי בין הורים לילדים כמו המירה המפורסמת בשם החזון איש שסופר דורכת שמות ומחנך לפעמים יכול להיות דורכת נשמות שלפעמים ישש צעדים ש שאנחנו כהורים או כמחנכים לא לא מודעים לעוצמה שלהם אבל מהצד השני זה נחווה כפעולה שהיא מאוד מאוד משמעותית שוב פה נתתי דוגמה של רע אבל יכול להיות שגם לטוב משהו שההורה לא זוכר והילד זוכר אותו כאיזה שהו משהו שהוא מאוד מאוד משמעותי מבחינתו ר שמחנך נדרוך שזה באמת החלק השלילי יש גם להוליד להעצים לרומם להעיר על נשמות זה אחרי שהם קיימות וצ אצל ההורים זת הרבה יותר עמוק כי זה קשור לעצם היצירה וההתגלות הראשונית בכלל והתבניות יסוד שהילד מפתח מגיל אפס הוא זוכר את זה על ידי ההורים עעם המגבלות שההורים מביאים איתם זה נקודה מאוד מעניינת בעצם אם אני מבין נכון מה שהרב אומר זה ש המיקום של מצוות כיבוד הורים בצד של המצוות של בן אדם למקום זה חלק מהגשה של זה שהקשר הוא לפני מה שאנחנו עושים ושאמא מאכילה את הילד ושאבא של הולך אותו לישיבה עצם זה שהוא נולד להם זה כבר הקשר הנשמתי המחייב המשמעותי אולי אפילו יותר מהמעשים שיקרו במהלך החיים שלו כך נראה לי זה השורש זה לא הענפים של החיים גם לא הענפים ה מוקדמים אם כי ההורים מלווים גם את הענפים המוקדמים אבל עוד יותר עמוק שזה השורש של עצם הבאת הנשמה עולם מעולם הנשמות אז בזה הם משותפים לבורא יתברך יפה מאוד טוב א האמת שזה מתחבר לי לאיזשהי נקודה שלא חשבתי עליה לפני כן אבל עכשיו נזכרתי בה שבאמת הרב בשמונה קבצים הוא כותב שכשם שההורים נותנים לאדם את עצם החיים שלו אז ככה גם במהלך החיים הם משפיעים עליו שפע רוחני שמקיים אותו ה הוא מסביר את זה על פסוק כבד את אביך ואת ימיך ש למען רכון ימיך שהימים מתארכים כתוצאה מהכיבוד הורים מהקשר הזה זאת אומרת שזה לא רק נקודה ראשיתי אלא שזה היא ממש מעריכה את חייו כן לבה אותו תמיד יש דבר מופלא מאוד ששמעתי בסם רבי ישראל מרוז'ין שוא אומר למה ההורים אוהבים כל כך את הילדים זה ממש דבר מפלי מאוד הוא אומר ש כש הקדוש ברוך הוא רצה להוריד ילד הוא סובב בכל עולם הנשמות ושאל מי רוצה שזה יהיה אבא שלו האמא שלו והילדים הם אלה ש היחידים שבחרו שהם רוצים שזה יהיה הורים ולכן ההורים בעומק עומק מרגישים חובה כל כך עמוקה כלומר שבעצם זה זה זה קשר אתה היחיד שרצית אותי כן זה קשר עוד מעולם הנשמות עוד לפני שירדו בכלל לעולם הזה שמה כבר נחקק ה נחקקה ברית ברית החיים בין הורים לילדים וזה מסביר עוד יותר למה ההורים כל כך מוסרים נפשם על הילדים אם כי הילדים אחר כך עוף גוזל פרסים כנפיים לפעמים הולכים בדרך אחרת לפעמים מעצבנים לפעמים כל מיני וכפיות טובה כמה השקעתי עליך וזה מה שאתה מחזיר לי ובכל זאת הורים סובלניים בדרך כלל בצורה מופלאה הבעיה הזאת אם שותפים עסקיים זה לא היה מתחיל בכלל א ל כפיות טובה הזאת בגלל שיש איזה ברית קמאית עליונה שמיימית מעניין מאוד אז באמת אולי ניקח את הנקודה הזאת ונשאל יש המון מעגלים שמשפיעים על עיצוב של של אישיות עיצוב של הדמות העיצוב התודעתי מחוץ לבית יש את המעגל של החברים וש את המעגל של בית הספר או מסגרות בלתי פורמליות שגם הם מסגרות מחנכות א ולפעמים אפילו זה נראה שההשפעה שלהם הא יותר דומיננטית תלוי בגיל של הילד תלוי בסביבה החברתית ובמקום החינוך שלו אבל מה בעצם מבין המעגלים האלה הוא הכי משמעותי המעגל של הבית אם נקרא לזה המעגל של חברים והמעגל של המוסד החינוכי שבו הוא נמצא יש באדם חלק בכירי וחלק שהוא לא בכר הג'ינג'י לא בחר להיות ג'ינג'י הגבוה לא בחר להיות גבוה ולא תמיד השמן בחר להיות שמן ו בחלק הבחיר הגיל המבוגר הוא מאוד משמעותי ועדיין יש כאלה שבגיל המבוגר ההורים הכי משפיעים כשיש קשר טוב או הפוך לפעמים אבל כשיש קשר משמעותי חי רציני אינטנסיבי אז לפעמים ההורים הם גם משפיעים על החלק הבחיר בצורה הכי דומיננטית לפעמים אז הם קצת נסוגים אחורה להיות דואים יותר ברקע ואו החברים או מדריכים או מחנכים רבנים הם הופכים להיות דמות יותר דומיננטית לפעמים גם איזה דמות שפוגשים במהלך החיים והיא מרשימה היא גורמת לשינוי מרחיק לכת אה שני גדולי תלמידי הרב קוק גם הרב חרלף וגם הרב הנזיר נדבקו במרן הרב זצל בגלל שפיכת הנפש המיוחדת שלו בתפילה הרב חרלפ בגלל הקדמות מילין בשבועות הרב הנזיר בגלל ברכות השחר אז נפגשים עם דמות הם שמעו עליה ידעו שההיא דמות גדולה אבל כשהם נפגשו ם שפיכת הנפש בתפילה אז פתאום העולם שלהם השתנה מקצה לקצה אז גם גם דמויות כאלה יש לפעמים זה כל זה קשור לחלק הבחיר כל מה שאמרנו קודם זה קשור לחלק שהוא לא בכיר אדם לא בוחר לא יו ההורים שלו ולא יו הילדים שלו אז בעצם אם אני מבין אז זה אומר שבהחלט בתוך החיים יכולים להיות שלבים או תקופות או נושאים שבהם ההשפעה החיצונית של החברה או של המסגרת החינוכית או החברתית שהאדם נמצא בו הם יהיו יותר דומיננטים באישיות שלו אבל כל זה זה קצת כמו אפשר לקרוא לזה לבושים או או המעטפת לעומת העניין הפנימי שהוא נשאר תמיד במסגרת המשפחתית נקרא לזה או ההורים אם נהה ההשלכה ההלכתית של זה למשל זה שגם אם אדם מאוד התרחק מההורים שלו ולקח דרך אחרת בוא נדבר שכולם נשארו במסגרת של שמירת תורה ומצוות והוא בחר בדרך אחרת הפוכה שונה לגמרי עדיין עם כל הקרבה של לרבנים שלו אם מישהו מהם נפטר הוא לא יושב שבעה יש איזה צעד של רב מובק ש שכ אבל לא שיבה ממש בטח לא יש להרב משפחה אם אין אף אחד אז מושיבים ישיבה על קברו אבל ולהורים גם עם עשרות פ שנים הוא היה רחוק מהם והלך בדרך שונה מאוד בעבודת השם ואפילו היה מתח גדול בסוף על ההורים ישבים שבעה אומרים קדיש כל ה 12 חודש 11 אה לרב תלמיד שיש לו שיר אה אני מתפלל על הילדים שלי שלא ירשו את השריטות שלי אז א איך איך באמת א כעמדה של הורים איך לא מורישים את השריטות לילדים בסופו של דבר הורים הרבה פעמים כשילדים קטנים הם חושבים שאבא שלי הוא הכי בעולם ואמא שלי מושלמת אבל ההורים הם בני אדם ויש להם את החסרונות שלהם ואולי באמת השורה הזאת מהשיר היא מבטאת את הפחד המאוד מאוד גדול של ההורים שאומרים אני מכיר את עצמי ואני לא רוצה שאתה תהיה כמוני כ כן א' אני הייתי קצת מאיין בשאלה אבא ששר שיר כזה על ה במים זה לא שריטה שהוא מעביר לילדים בכל מיני דרכים אבל הוא נגע בנקודה משמעותית אין ספק רק היא מעניינת הא יוצרת איזה פרדוקס בעצמו שמע זה בעצמו שריטה אבל אם נניח לקונץ הזה שריטות הם גם תופעה אימננטית הכרחית של כוי אופי ו גם לא כל מה שאצל ראובן זה שריטה אצל שמעון זה שריטה המינ שריטה היא באה לבטא איזה חוסר שפיות חסר נורמליות נורמטיביות אבל חינני בדרך כלל או אלא שהי היא מקבלת את זה זה זה מדיניות ההכלה של דורנו שאתה אומר שחיטה אתה אומר אני קצת מגנר יש לי גם קצת צעד לא שפוי לגמרי ואני מקבל את זה אבל שה נזק שבזה לא יעבור לילדים כלומר אני בכל זאת קצת מודאג מזה והאמת היא שה שריטות שלנו הרבה פעמים זה הדבר הכי חשוב שיש להעביר לילדים ויש עוד שירים אני לא בקי בשירים של הדור הזה כל כך אני מצטער וכאן אני ידעתי את מה שאתה מדבר כי דיברו איתי על זה בעבר ו אבל לא שאני מכיר את כל השירים של חנן בן ארי למרות שהוא למד בישיבה ואנחנו אוהבים אותו מאוד אבל יש א היום בכל מיני גוונים של ברסלב למשל אני לא יודע להגיד אם זה בדיוק אבל אולי אתה תגי תתקן אותי כמו הנסר על השם יתברך לא מכיר שורה ככזאת אבל לא לא מופקע שהיא קיימת וגם יש ממש שורה דומה אבל אני לא לא יודע להגיד אותה בדיוק אבל בוא בוא נדבר על על העמדה שהיא וודאי נמצאת ניסרו על השם יתברך שזה בעצם אומר החלק שבו אני שרות ואני מנפץ את הגבולות המשבצת שלי ו שמה אני אני באמת יוצא מגדרי ונעשה גדול ענק שואף לשמיים שלבת רוטטת וזה מעלה עצומה נכון שהרבה פעמים זה מתלווה לחסרונות וגם שיש שרידות שהם ממש חסרות מה עם החסרונות שלנו כלפי הילדים לדאוג מזה זה יכול להשפיע מאוד לרעה ללילדים אדם חרדתי שדואג יותר מדי מדברים נורמטיביים הוא יכול להשפיע על הילדים לרע ושוב אנחנו חוזרים לקונץ הזה שהדאגה הזאת בעצמה היא נכללת בתוך הממרה כן של השריטות אני ברור לי שיש לי שריטות ושהילדים שלי סובלים מזה אולי גילוי נעות אתה החתן שלי אתה גם סובל משריטות שעברתי לבת שלי ו א הדרך הכי נכונה בעיניי להסתכל על העניין הזה חוץ מתמלא חרדה ודאגה ועצבנות ואולי קצת שיפור עצמי לארבה אני לא מאמין שבאמת אפשר להשתפר הרבה מדאגה כזאת זה דאגה מצמת זה אני לא החתי שהילדים האלה יהיו ילדים שלי ושאני יש לי רישיון להביא ילדים לעולם הקדוש ברוך הוא ברא אותי וצוה אותי גם פרו ורו ונתן לי רישיון להביא ילדים לעולם ואפילו מצווה והוא ידע שאני אצא שרות הוא הבין במה מדובר והוא אמר לי ברבו וגם אדם הראשון וחווה עם כל הגובה העליון של מעלתם לפני חטא אדם הראשון בסוף גם חטו וגם כנראה העבירו כמה שריטות הלאה וזה הגורל של האנושות ש לא רק שיש לו כל מיני שריטות אלא שהוא גם מעביר אותם מדור לדור וכיוון שזה מעשה השם זה לא בחירה שלי זה לא המצאה שלי וזה לא לגמרי תלוי בי ואפילו בחלקו לגמרי לא תלוי בי אז אני אומר הילדים שלי קיבלו אבא שהשם נתן להם והם עצובים במצוות עשה מדאורייתא בכל מאודך בכל מידה ומידה שמודד לך הה מודד וד מאוד מאוד אפילו אם כן אפילו אם קיבלת אבא כמו שאני גם כן אתה צריך להדות להשם גם על הטובה וגם על המידת פורנות שיש בזה אני גיליתי הרבה פעמים כ כשהילדים שלי אומרים שאצל השכנים עושים פחות משימות או שעושים נותנים הולכים למקומות יותר שווים אז אני אומר להם תתחלף אני מגלה שהם לאם לא מתחלפים כן ו כל אחד באמת נולד מהשורש שמתאים לו עם המגבלות שלו אני לא חושב שזה סיבה לחרדה ואפילו לא לדאגה אחריות לחנך ולעשות ות הכל הכי נכון ואמיתי לא רק בשבילי אלא כי את דעתי ולמען אשר צווה את בניו וא בתוח הרב ללכת בדרך השם לעשות צדקה ומשפט זה וודאי כל אחד אחראי זה פשיטה אבל דאגה חרדתיות לא הייתי מכניס לכ עסק אבל אם אני לוקח את זה למקום שההורה נגיד קיבל קיבל את את עצמו איכשהו והוא הוא לא מנסה א להתנהג בצורה שונה עם הילדים לעומת איך שהוא מתנהג עם עצמו א אבל אולי כן הורה צריך להיות יותר מגונן או לא לחסוף בפני הילדים את החולשות שלו א כי זה יכול לטלטל אותם או למוטט את את התפיסה שלהם לגבי ה לגבי ה כיבוד הורים או בכלל ליצור איזשהו זעזוע בעולם שלהם כשהם רואים שאבא שלהם הוא או אמא שלהם הם לא מושלמים זה יכול לטלטל עולם של ילד הורים בריאים יוצרים מצא שהשאלה הזאת לא נמצאת או כמעט לא נמצאת הילדים הם א הם א יודעים שההורים הם לא מושלמים וזה בסדר גמור וככה הבריאות עובדת והם שמחים עם זה והם מגלים חסרונות אים כן אבל לא מדובר כולנו אני לא הייתי מדבר על זה יותר מדי בטח לא בגיל צעיר כשהילדים מתבגרים ו הם כבר בעצמם קצת אולי נותנים לדבר על זה בעיקר כשהם הורים בעצמם ופתאום מתחילים להשוות את הדרך שבה הם מחנכים והם שואלים ומתייעצים כהורים עם הורים אז ה בדרך כלל לפחות מה שהיה אצלנו זה הזמן שזה יותר יצא לשיח בדרך כלל זה גם הזמן שזה מגיע כבי ואז כבר אי אפשר גם זה נכון נכון ו האם ההורים צריכים לחסוף חסרונות הם לא יכולים להסתיר אותם הילדים הם חדי עין בדרך כלל ואת החסרונות העיקריים הם רואים מצויין וגם אם ההורה מאוד תאמץ הוא לא יכול להסתיר מה שהוא יכול להסתיר זה חסרונות משניים וחלק חסרונות המשנים זה נכון להסתיר אשרי כסוי פשע זה לא חסרונות אנחנו לא עסוקים לגלות אותם בכלל לעשות עבירה בפרהסיה כדי לא להיות צבוע זה לא עצה טובה עבירה בפרסה יותר חמורה כי מתלווה לחוצפה וזו מצח אם כבר מישהו עושה עבירה שעשה אותה בצינה ו התבייש בה וכל ה עושה עבירה ומתבייש בה זה חלק מהמחילה וזה שההורים מתביישים מהילדים ם החסרונות שלהם זה חלק מאותה מערכת וזה נכון להתבייש בעבירות את עומק החסרונות בבית אי אפשר להסתיר ז זאת האמת הורה בריא לא מנסה יותר מדי א אוקיי אם ניקח את זה למקום שבו הילדים שהדברים הם כבר נמצאים על פני השטח וילדים הם ביקורתיים דרך כלל בגיל ההתבגרות וההורה נפגע ההורה נפגע מהילד אה שהילד ידע שההורה נפגע זה דבר שהוא נגיד נגיד שאפשר לשלוט בזה נגיד שההורה יכול להביע את הפגיעות שלו או לא להביע את הפגיות שלו זה דבר שנכון לעשות אותו שלא נכון לעשות אותו זה שאלה של [מוזיקה] סגנון לא כל הדרכים מתאימות לכולם כשם שפרצופיהם שונות שונים כח דעותיהם שונות יש אחד שישתף אחד שלא ישתף אה אני בדרך כלל מעדיף לא לשתף אני חושב ש ההורה בדרך הטבע הוא מה שנקרא המבוגר האחראי ו כשיש לבונות ומישהו מראה את העלבון הוא מכניס ל דינמיקה הבן אישית קלף מאוד מטלטל ללב זה קלף זה א זה החוזקה של החלש או במידה מסויימת אפילו החולשה של החזק ולהכניס אלבון זה לשחק את החלש ולנהל את האירוע וכשיבוא בעצם אומר להורה עכשיו תורכ לפתור את המצב תלך לקראתי אם ההורה משחק את זה זה בעיני ילדותי פשוט אין אין הגדרה יותר טובה וגם כמו שהרב אמר יכול להחמיר את המצב כי זה הופך להיות המשחק שביניהם שבדיוק הילד פוגע בהורה ההורה נעלי ואם ההורה ילדותי אז הילד יכול להיות א' פי כמה ילדותי כדי לנצח לציר של ילדותי או שהוא יכול להיות ננסות המבוגר אחראי כי אין לו בריירה וזה חילופי תפקידים ש בדרך כלל מביאים הרבה מאוד נזקים אם כי לפעמים ילד מרוויח מלהיות מבוגר אחרי אני לא אומר שזה רק קטסטרופה לפעמים גם יש ילד עם עוצמות והורה חלש אין מה לעשות ובכל אחד בכל אחד יש איזה חולשות עם ילדים שיש להם עוצמות איפהשהוא חלש הי אפשר להימלט מזה אבל בכל זאת אם הדברים נתונים בחירה ואתה הבאת מקום שזה נתון לבחירה כ שזה לא נתון לבחירה אין שאלה אז אני חושב שלהכין מהמשחק זה הדבר הפחות נכון אבל במינון מסוים לדמויות מסויימות זה יכול אפילו להיות עם נסיעת חן כי אני מגלה משהו את החולשה שלי אני לא רק חזק אני לא רק עוצמתי אני לא רק מעבר לעניבה ולשריין אלא אלא בגובה העיניים יכול להיות בזה גם איזה חן שאני יכול לראות טוב א עכשיו הייתי רוצה לדבר על על סוגיה שקצת שונה ממה שדיברנו עד עכשיו סוגיה של גבולות אנחנו נמצאים בדור שבו א המרחב בכלל המרחב של להגיד לאנשים אחרים להגיד לעצמך מה לעשות זה יש איזה הסתכלות ביקורתית כלפי כל תביעה א שישנה א וגם במרחב החינוכי א מולי ילדים אז הרבה פעמים הסוגיה הזאת היא סוגיה שהופכת להיות א מה מותר לי לדרוש מהילד באיזה ווליום מותר לי לדרוש את זה מהילד א עד כמה אני מכבד את העצמאות שלו א ועד כמה אני מכניס אותו לתוך מערכת של חוקים בבית בין אם זה חוקים שהם קשורים לעניינים של המשפחה או לעניינים של היגיינה אם מדובר באיזה ילד שלא אוהב להתקלח או לא משנה כל כל דבר שהוא הכללי של הבית אה עד כמה הנושא הזה של הצבת גבולות במציאות שבה אנחנו חיים הוא הוא דבר שצריך אולי לרכך אותו או דווקא להפך שאנחנו כבר נמצאים באיזשהו צד של מטולטלת שזה רך מדי וצריך להקשיח אותו יחסית למה שמקובל היום שאלה מאוד חשובה ו אני חושב שצריך ללמוד להבחין מאוד חד בין שתי סוגי גבולות יש סוג גבולות שבדור שלנו צריך מאוד למהט ויש סוג גבולות שצריך להרבות וככל שנבין יותר טוב את ההבדל בין גבולות לגבולות נרגע כי נרגיש שאנחנו עושים את הדבר הנכון במקום להתלבט כל הזמן מהגבול פשוט נגיד את אלה כן ואת אלה לא יש גבולות שבאים מתוקף סמכותו של ההורה אמר למה יש גבול כי אני אמרתי ת הגבול הזה צריך למייט לא שלורה אין סמכות אבל שהבלתי של הסמכות של ההורה היא תקבע את ה חוקים היא תקבה את המחירים היא תנהל את החיים זה לא מתאים לדור שלנו גמלנו מזה היה לזה יתרונות היכולת המעבר של השרית מדור לדור היה לו הרבה מאוד מעלות כשזאת הייתה התבנית וגם יש בזה היגיון שההורה הוא המנוסה הוא היודע הוא המנחיל וזה מוצדק עדיין כשהוא אומר את זה כך אז הוא אומר אני העיקר ואתה התפל באופן סמוי בעבר זה לא היה משתמע שאני העיקר תה התפל אלא זאת הדרך אני לא הסיפור פה אני אבן דרך ואתה אבן דרך בתחנה הבאה הדרך היא הסיפור וכיוון שאני בתחנה לפניך אז בין תחנות יש היררכיה וככה זה אמור להיות והכל בסדר בסדר אבל לאט לאט העולם העדן והבחין שבכל אבן דרך יש גם מטרה ולא רק אמצעי לאבן הבאה והמטרה הולכת מהירה מתוך הדרכים היום ובצדק יש לנו פחות סבלנות לחכות עד לתוצאה מפני שהקדוש ברוך הוא כבר מאיר אור של תכלית ולא רק אור של אמצעי גם העץ הוא בטעם הפרי ולא רק הפרי בטעם הפרי ונכון שם מגזימים עם זה אז מגיעים לזה שכבר הגענו לתכלית ואז אפשר לשקוע במצב הנוכחי עם כל תמותי וחולשותיו וחסרונותיו וזה וודאי לא הכוונה אבל איזה ממד של ידון שאנחנו לא אומרים היום מי האמצעי ומי התכלית גם לא במשתמע זה דבר יקר מאוד ויותר מכך צריך היום במידה לא מבוטלת לתת תחושה שהבן הוא התכלית וזה נכון באמת הילדים הם הדור הבא הם היעד להפך אם מישהו אמצעי זה אבא הוא אמצעי לגדל את הילדים אבל אם נעזוב רגע את את המבנה ה תאורטי הזה אולי נספר על זה אחרי אזה סיפור אבל נלך לטכניקה של הצבת הגבולות אם כשמציעים גבולות אז הסמכות והאני אמרתי הם עיקר אז זה דבר שצריך לעדן מאוד בדור שלנו אני לא אומ שאף פעם הוא לא נכון אבל הוא צריך להיות בשוליים רק שזה באמת נצרך אבל האם הבן זקוק לגבולות בוודאי האם זה טוב לא האם למענו כדאי לו גבולות כן והצבת גבולות למענו זה וודאי נצרך וזה נצרך יותר ממה שעושים עד היום כי היום מרוב פחד מגבולות של עודף סמכות אנחנו גם פוחדים לשים גבורות למען הילד ואז הילד נטש הוא נאבד מחוסר א ידע מה דבר מעניין שעשו מחקרים על שנות ה60 הסט שאז חופש אמרו תן לילד לגדול חופשי אז הוא יצמח הכי טוב זהוא טבעי אל תיקח אותו לכל מקום אז זה שהם נולדו שהם גדלו להיות אנרכיסטים יותר מהדור שלפניהם ואחריהם בהרבה זה פשיטה כל אחד מבין השארת את זה חופשי מכל גבול אז אין לו גבול אבל מה שמעניין זה שמחקרים הרים ש עם הרבה פחות ביטחון עצמי למה הם לא יודעים מה הדרך הם נאבדו הם נאבדו לעצמם אני חייב גבולות כדי לסמן לי יד כדי ללכת אחרת לאן אני אלך וזה תובת הילד בעומק עומקים ברור שהוא צריך גבולות לא נכניס את היד לשקע למענו מה זה זה אינטרס של האבא ברור שזה גם אינטרס של האבא שהילד לא ימות מ חשמל אבל זה בוודאי למען הילד אז בעצם אם אפשר לנסח את זה בדרך אחרת השאלה אם הם הגבולות הם לצורך ההורה או לצורך הילד זאת אומרת האם האבא או ההורה מטיל את ה מתיל את ה סמכות הוא מטיל את הגבולות מתוקף זה שהוא שהוא יכול או שזה התפקיד שלו או שהוא מטיל את זה מתוך מתוך זה שהוא סבור שהגבולות האלה נצרכים לטובת הילד א ואז ואז המקום שלהם הוא הוא יותר א נדרש מצד האמת ולא מצד המבנה המשפחתי שאני האבא אתה ילד אתה תעשה מה שאני אומר ואם נסכם את זה במילים אחרות הגבולות הראשונים זה גבולות של יראה והגבולות השניים זה גבולות של אהבה המילים שבהם אומרים בסוף זה החלק הכי דל העמדה הפנימית האמון הפנימי כשאבא אומר גבולות הילד כי הוא באמת אוהב אותו ורוצה בטובתו זה אי אפשר לא לחוש בזה ואז הילד אומר אם האבא הוא למני פה הוא לטובתי הוא משקיע בי מסור אליי אני התמונה איך הוא יכול להתנגד לזה עכשיו אני לא אומר שהוא לא יכול אבל זה כבר משהו אחר לגמרי אבל אם זה בגלל ראה והיום אנחנו עובדים עוברים ראה לאהבה טוב תודה רבה לרב יהושע תודה רבה פודקאסטים שיעורים ומגן תכנים של הישיבה יכנסו הישיבה או חפשו ישיבת רמתגן בפלטפורמות החברתיות השונות נתראה בפרק הבא [מוזיקה]