ישיבת כרם ביבנה: מוקירים ומצדיעים - 20 הצדעה לנופלים ג

[מוזיקה] הוא היה בא אלינו מופיע סתם ככה לא לא מספר שהוא בא פתאום הוא הופיע באתי לשבת או באתי איזה ביום אחד אחרי הצהריים וכשהוא לא הגיע בשבת הזאת שקרה אסון חשבנו שהוא נשאר בישיבה ולא התרגשנו כי הוא לא היה מודיע במוצאי שבת ששמענו על הפיגוע הנורא זה ופתאום ראינו את השם שלו היינו עמומים כי לא ידענו בכלל שהוא נמצא שם חברה הלכו בערב שבת למערת המכפלה להתפלל ויראו בהם והוא נהרג מיד במקום אני בטוחה שאם הוא היה חי איתנו היום הוא היה נשאר בארץ מקים כאן משפחה בונ את החיים שלו בארץ הואב מאוד את הארץ בכל הזדמנות הוא היה רץ לישיבה כנו אומרים לו תבוא יותר תיה אצלנו תבקר אצנו לא אני לא יכול אני צריך להיות בישיבה היו גר במעלי מחמש ודני ממש היה שמח כל יום והוא היה מראה לנו את הנוף לוקח אותנו לטיולים ואומר כמה יפה זה תראו אמא ואבא למה אתם לא באים [מוזיקה] היום שלום ר החדשות הרב מב חות דניל י שנרצח הלילה בהתנחלות מע מחמש ואז הוא נהרג על ידי המחבר כי הוא עצר אותו שאני אוכל לצאת ולחפש עזרה היה ראש השנה והם כולם חזרו לביתה מהצבא ועזבו כמה חברה להשאר בבסיס והוא זוכר את אחי ארון עומד שמה באוטובוס אומר חברה זה זה שלנו איך אנחנו כים להשאר אותם בלי בניין והם יסו אנחנו נשאר לה לא הה לי מניין אני מתנדב להישאר מי עוד מוכן להשאר יחד איתי כדי להשלים לי מניין הוא סיפר לי את זה לפני שנה אומר אני זוכר את זה עד היום זה האישיות של הוא סיפר על אחי ירת שמים היה יוצא מן הכלל אני אגיד לך כאש הוא היה בהתחלה בהזד הוא מסדה את ה שיעור כל יום רביעי היה הזנות שיש שיעור לכל הפלוגה שלהם ואז זה מה שהוא עשה ביום האחרון של [מוזיקה] חייו הלווייה הייתה ביום שלישי ביום חמישי אישה אחת הגיעה אליי ה כופפה לפניי והיא אמרה לי תחי אותי ואז ה אמרתי בעלי מתבייש לבוא הוא התחב מאחרי הפרוכת שכאן והוא ראה איך ש לחם הצא אחד מחבל מאחריו וזרק שטנד על האחרים עד שהשני ירא בו והוא נפל באותו זמן הוא ראה בארך איזה שמש איש הצלי לברח זרקת תנדר זרק שטנדר עשב שלם זה היה אופי לו הוא הה אריה שיהיה זכרו ברוך שגה אחי נולד באושוויץ בשנת 937 בזמן מלחמת העולם הוא היה עם ההורים שלי הם ברכו לוסיה הם היו בסיביר ב49 הגיעו לארץ ההורים שלי היו חרדים היו שמה כל מיני ויכוחים אם להמשיך ללכת לצבא או ללמוד בישיבה והוא החליט שהוא הולך לצבא במלחמת ששת הימים הוא היה בסיירת שריון הוא היה במצה ג'יידי ו שמה חברים שעברו ולא חזרו את המיצר אז שלחו אותו עם עוד שני ג'יפים לבדוק מה קורה שמה וקצת אחרי שהם עברו את המיצר הג'יפ שלו נפגע מ מפגז מצרי אכל במחנה בני עקיבא שהיינו שנינו בגיל 14 הוא היה פעיל מאוד בבני עקיבא אני שמתי עין עליו הוא לאם ים עליי הוא היה אחד משלושת התלמידים הראשונים בישיבה שבני קיבא הקים ביוהנסבורג הוא נפגע בכתף שמאלי שהוא הרים את הראש כדי לראות בסירות שבאו ממצרים ואמרו לי שהוא אמר שמע ישראל לפני שהוא הלך אדם שכולם אוהבים אותו תמיד בחיוך תמיד כן תמיד לתת תמיד להיות בחברות טובה תמיד להתנדב תמיד לעשות את הדבר הטוב ביותר האפשרי אני בטוחה שהוא שלם עם החיים שהיו [מוזיקה] לו א