תג מחיר 2

[מוזיקה] נו נמשיך היום קצת בן שלמדנו בשבוע שעבר הרב מעריך מאוד ב בדבר הזה בדרשות שלו במדבר שור בזה הוא מסביר את ה כל מיני עניינים תמוהים שיש אצל אצל יעקב ויצחק ביחסים שביניהם גם מה שכתוב בחז שיצחק היה סומה למה הוא היה סומה כדי ש יבוא לבקש את ה שהוא יוכל להתברך את הברכות ויצחק לא ישים לב שזה יעקב ושזה לא עשו אז הוא שואל מה הקדוש ברוך הוא צריך לעשות כאלה תרגילים אם הוא רוצה שיצחק יברך את יעקב אז באותה מידה שהוא עשה אותו סומה כדי שהוא לא יבחין שזה שזה יעקב ולא עשו לא היה יותר טוב שיפקח את עיניו ושיראה ושיבה מי זה מי זה עשיו ומי זה יעקב ואז הוא כמו כמו רבקה רבקה אוהבת את יעקב הוא יבין אזה יעקב הוא יתן לו את הברכות באופן שמגיע לו אז למה צריכים תרגילים כאלה כדי שהוא לא יכיר את א את יעקב כן יחשוב שזה עשיו קצור מאריך שמה עוד בכל מיני שאלות בענייני הבכורה והסגולה אבל השורה התחתונה אני אומר את זה בקיצור נמרץ השורה התחתונה היא ש יש מידות רעות ש ה ראות בעצמם אבל השימוש בהם צריך להיות בצמצום בזמן ו במקום הראוי ולא לא צריכים לבטל את זה לגמרי מן העולם ולכן הקדוש ברוך הוא סידר שבאמת יעקב איש תעם יושב ועלים אבל מתוך התפקיד שיש ליעקב אחר כך בפרסום של שם השם בעולם כמו שדיברנו הרבה על העניין שברחו בך כל משפחות האדמה היה צריך גם אצל יעקב במידה מסוימת להיות את התכונות הרעות שיש לעשו רק ההבדל הוא שאצל עשו זה קנוי אצלו בטבע בתכונות האופי שלו במהות אבל אצל יעקב זה צריך להיות הוא קורא לזה קניין חוץ נפשי זאת אומרת שזה בא מבחוץ זה לא במהות שלו ואז יש ליעקב שליטה על הדבר הזה והוא יודע איך ומתי להשתמש בזה אז לכן יעקב ועשיו היו תאומים ומתוך שכנות כזאת אז במידה מסויימת יעקב למד מעשו את התכונות האלה לכן יעקב כשהוא יצא ידו אוחזת בעקב עשו העקב זה עניין אינסטינקטיבי טבעי אדם לא חושב הרבה כשהוא צועד באופן אינסטינקטיבי גליים שלו מתחילות ללכת לעומת זאת היד היא משמשת את הראש את הצד השכלי ולכן אצל מה שנמצא בטבע של עשו אצל יעקב זה נמצא בשימוש השכלי השימוש השכלי הוא מחליט אם להשתמש בזה או לא להשתמש בזה זה מה שהקדוש ברוך הוא רצה שיהיה אצל יעקב כדי שהוא יוכל אחר כך להשתמש אפילו בחרב יש בספר מעלות התורה של ה האח של הגרא אז הוא כותב הכל כל יעקב הידיים די עשיו בניגוד לפשט הרגיל פשט הרגיל אנחנו אומרים הכל כל יעקב מתי זאת אומרת או הכל כל יעקב ואז אין הידיים ידי עשיו ומעלות התורה הוא כותב לא ככה הוא כותב כאשר הכל כל יעקב אז יש לו גם את הברכה של ידי עשיו זה זה בניגוד לפשט הפשט הוא הרי שהידיים הם אצל עשיו והכל זה אצל יעקב אז או זה אוזה כן כמו הלאום לאום ימץ אומר לו אם הד אם הכל כל יעקב הוא מקבל גם את הידיים ידי עשו בתור ברכה יעקב יודע איך להשתמש ב בידי עשו ולכן הקדוש ברוך הוא רצה שיצחק יברך באמת את יעקב בברכה שראויה ליעקב של אשת יושב אוהלים אבל שבתור איזה דבר נלווה הוא יקבל גם את התכוננות של עשו ולכן הופיע לפניו יעקב כעשב ויצחק חשב שהוא עשו ולכן הוא ברך את הברכה שראויה לעשו וככה הברכה הגיעה ליעקב בדרך הערמומית מפני שזה לא המהות שלו הוא הוא מתברך בתור עשו אבל לא בתור יעקב ליעקב זה באמת לא מתאים אבל מבחינת כמו שאמרתי כוח חוץ נפשי צריך גם יעקב לקבל את זה כן אז על הרעיון הזה אנחנו רוצים לראות כמה מקורות יש לרב קוק לא כל כך ספר ידוע שנקרא מצוות ראייה זה ליקוטים שהרב כתב על השולחן ערוך ל הסעיף הראשון של השולחן ערוך כתוב התגבר כארי לעבודת בורו אז כותב למה למה התגבר כארי מפני שזה צריך להיות תכונה נפשית מהותית שהוא יקנה את זה הגבורה אצל הארייה זה חלק מהמהות שלו כן אני מקריא פה זה כאן הוא דילק פה בצילום יש לומר שה הגבורה שלו קנויה בטבעו והחנה מי צריך שיקנה האדם מידת הגבורה על ידי מה שירגיל הלזה והשתמש בחוכמה ודעת איך לקנותה קניין גמור בנפשו כדי להשתמש בה לעבודת הבורא ואם היה אומר התגבר סתם לא הייתי יודע עדיין שזה חלק מתכונת הנפש שלו אומר התגבר כארי כי ידוע אצל הארי מידת הגבורה היא מידה מהותית טבעית אצלו כן אז זה מה שמופיע אצלנו ותהיה מידת הגבורה קנויה אצלו עד שתפעל אצלו ממילא ועל כל פנים עיקר ההוראה אל הקניין בנפש שבאמת ישנם מידות אחרות שהם טובות בשימושם כלומר יש מידות שהם טובות להשתמש בהם אבל מכל מקום אין ראוי שהוא קניין בנפש אבל מידת הגבורה למדים אנו מכאן שראוי ל ותה בתורת קניין בנפש ומכאן הוא עובר להסביר נראה לי דזה הוא החילוק בין מידת הגבורה למידת העזות מה באמת ההבדל בפשט מה זה גבורה ומה זה הזות מה אתם אומרים אותו דבר כתוב הרי גיבור כארי קבורה זה על יצרו לא נכון קבורה זה על יצרו וזו הזות זה שאדם יש לו אומץ אזות בדרך כלל זה כלפי חוץ כלפי אחרים שהוא יודע להתנהג בגבורה כלפי אחרים הגבורה זה משהו פנימי באמת איזה הו גיבור הכובש את יצרו אבל מידת העזות היא כלפי הזולת אז לגבי א גבורה לקנות אותה בתור קניין הוא אומר זה כמו ארי העזות אף על פי שצריך להשתמש בה לעבודת השם יתברך מכל מקום המידה בעצמה היא פחותה כלפי אחרים להופיע בעזות זה לא מידה טובה אבל מה לפעמים צריך את זה אבל הגבורה היפה היא בעצם במהות ר את הנפש כשאדם יודע להתגבר על יצרו ובזה אשכחנא פטרי כלומר אנחנו יכולים למצוא הסבר זה קושיה מעניינת דיוק במה שהאירו החוקרים בלשון ובמידות מתמה אצל מידת העזות מצינו שהחלק הטוב שבה יכונה אז בלא מידת פנים כן כתוב להיות אז כנמר והחלק הרע יכונה עם יחס הפנים כתוב אז פנים לגיהנום כלומר תהיה אז כמו נמר אבל אם ה הזותי בפנים אז זה הולך לגנום בבושת הוא אומר זה בדיוק הפוך החלק הטוב יכונה עם פנים כן כתוב אז פנים לג בושת פנים לגן עדן זה הצד המעולה הטוב החלק הרע בלא פנים כמו לא הביישן למד לא כתוב לא הביישן פנים למד כמו שכתוב בושת פנים לגן עדן אלא בושת לא בישן למד הסר ינות וכולי בדברינו התבאר על נכון כי פנים מורה על הקניין שבנפש זה מורה על הפנימיות על המהות ומי שקנה מידת העזות מקרי אז פנים אם הוא קנה את הקניין הזה זה נקרא אז פנים כי הפנים הוא הצורה היינו הנפש כמו שכתוב בשערי תשובה וצורם לבלות שאול כמו וצורתם דהיא הנפש אז אם כתוב אז פנים הכוונה שהתכונה הזאת של העזות היא במהות שלו בטבע שלו ומשום אכי מי שמשתמש במידת העזות אבל אינה קנויה בנפשו הוא משובח כאשר משתמש בה במקום הדרוש לעשות רצון אביו שבשמיים הוא יודע להיות קנאי מתי שצריך למחות כנגד דברים זה בסדר אבל אז הוא אז ולא אז פנים כי זה לא קנוי אצלו זה משובח אבל הקונה אותה בנפשו ברגע שזה הופך להיות אז פנים זה מגונה לכן כתוב אז פנים לגיהנום אבל מידת הבושת הקונה אותה הוא משובח לכן בושת פנים זה מידה טובה זה הולך לגן עדן אבל אם לא קנה אותה בנפשו אלא הוא רק משתמש בה לבד אינו ראוי להשתמש בה במקום שתמנה מחכמה ושלמות אף עלפי פי שהיא מידה טובה בקניינם בנפש כלומר במהות להיות בושת פנים זה בסדר אבל אם הוא רק משתמש בה אז צריך לדעת מתי להשתמש בה וכשהוא מתבייש כשהוא לומד הוא מפחד לשאול זה זה בעיה לכן לא הביישן למד אבל אם זה בושת פנים זה לגן עדן ועל כן אין לגנות את הבושת פנים כי ניין הבושת הוא מעולה לכן גינה בצדק את האז פנים אף על פי שבפעולה העזות נמצא מעלה אבל הקניין מגונה כ טעות פה צריך להיות בא בה הקניין מגונה הוא בא להיות אז פנים זה מגונה להשתמש במידת העזות בשכל בביקורת זה בסדר בבושה זה להפך אם זה מידה בנפש זה בסדר אבל אם אתה רק משתמש בה אז תשתמש בה לדברים טובים אבל לא כשאתה הולך ללמוד הרב התלמידי של אברהם היה כתוב כתוב שהם ביישנים ולא ביישני פנים וגם לפך הרב קוק היה רגיל להגיד כעס הפנים ולא כעס הל הביטוי פנים פה כס הפנים אז הפנים כן פה הכוונה חיצוני כן ברור רואים שהפנים הפוך זה פנים משהו חיצוני ולא משהו פנימי כן טוב אני לא יודע תיקח במחשב תוציא את כל המקורות ואז נתחיל להתפלפל על כל מה שהוא גודב כאן העיקר זה מה שיוצא לנו בפועל דרך אגב יש פה פשט יפה של הרב במשפט הזה למה אז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן עדן אז הוא אמר שבעצם הגיהנום וגן עדן זה לא שני מקומות כן שאז פנים הולך לגיהנום ובושת פנים הולך לגן עדן לא אפשר להבין שגן עדן וגיהנום זה אותו מקום אלא כמו שחז אומרים א אין אדם נכבה אלא מחופתו של חברו אז לא צריכים לשלוח את ה מי שצריך לקבל עונש לא צריך לשלוח אותו למקום מיוחד שנקרא גיהנום אפשר לשלוח אותו לגן עדן והוא כבר יקבל שם את גיהנום שללו בגן עדן אבל זה הכל בתנאי שהוא ביישן ואז הוא נכבה מחובתו של חברו אבל אם הוא עז פנים אז מה אכפת לו זה לא נוגע לו בכלל אז אותו צריך באמת לשלוח למקום מיוחד שנקרא גיהנום ככה שמעתי רב ציודה בשם האבא טוב אז זה זה העיקרון על הדרך הזאת על הדיוק הזה כותב גם הרב במקור ב לא באופן טבעי מידה בנפש ולא מידה בנפש שהם נולדים במזל ב זה המידה שלהם אבל יש דבר שאדם יכול לקנות לרכוש את זה להפוך את זה ל כן נכון אז הוא אומר לא לקנות את זה אתה יכול להשתמש אבל אל תקנה אבל מי שזה בקנין נפשו אז זה מה שהוא מה תגיד לו זה כמו דוד המלך דד המלך נולד אז נולד ככה אבל מה הוא מ מי שבאמת זקין אז הוא צריך להתחכם ולדעת איך להשתמש בזה לדברים טובים כמו שהגר אומר על מי שנולד במזל מעדים כן כן בסדר אז גם אנחנו מדברים פה על ה מה אדם צריך לעשות כדי לדעת איך להשתמש בזה ו ואיך לרכוש את זה כמידה התגבר כארי הוא אומר אז אדם צריך להשתדל שהוא יקנה את המידה הזאת מידות אחרות לא אם אדם הוא נולד ככה ומזל כזה אז צריך להתמודד התמודדות שונה כן תראו יש עוד דיוק כזה אל תהי צדיק הרבה מה מה ההמשך של המשנה הזאת הפסוק כתוב אל תהי צדיק הרבה ואל תרשע הרבה פסוק אחרי זה כתוב אל תרשע הרבה אז מה ההבדל אומר אל תהי צדיק הרבה ולא אל תצדק הרבה אמר קהלת ברשה אמר אל תרשע הרבה מה ההבדל דנה יש לכל דבר שאיפה ופועל כלומר יש שאיפה של אדם ויש את ההגשמה בפועל מה שהוא משיג והנה מי שאינו שואף להיות צדיק גם כן יותר הרבה מערכו הוא פוגם שהרי חייב אדם לומר מתה הגיו מעי למעשה אבות אברהם יצחק ויעקב אז אם אדם אין לו שאיפות הוא אומר ככה אני מה אני יכול לעשות ככה נולדתי אני אל תבקש ממני דברים למעלה סגת אומר זה לא טוב חזל אומרים שאדם צריך תמיד לשאוף לגדולות אמנם בפועל צריך כל אחד להכיר את יכולתו וערכו זאת אומרת מצד השאיפה אז באמת צריכה להיות שאיפה גדולה אבל לפי המצב שהוא במציאות בפועל אתה לא יכול להתנהג כאילו אתה אברהם יצחק ויעקב כל אחד צריך לדעת זה את המצב שלו ועל כן אמר אל תהיה צדיק הרבה כלומר אל תהיה בפועל צדיק הרבה כי מה שאתה בפועל אתה צריך להבין את את האמת אתה לאצ צדיק הרבה אבל יותר אל תהיה צדיק הרבה יותר מערכך אבל בכוח בפוטנציאל במחשבה בשאיפה שם צריך כל אחד להכיר את יכולתו וערכו סליחה אל תהיה בפועל צדיק הרבה יותר מרכך אבל בכוח תצדק הרבה ותחשוב למעלה יותר עליונה רשעה אמר להפך אל ת הרבה אז מה זה תרשע כש אנחנו כ מבינים תרשע זה במחשבה בפוטנציאל השאיפה שלך אל תרשע הרבה נו וקצת כן כן מעט כן אפילו במחשבה לא תחפוץ לר שוע יש לומר שאמר הרבה משום שהנטיה הטבעיות של האדם אפילו אותם שיסודם הוא היצר והתאווה מכל מקום הם טובות מתי כמנהיגים אותם בדרך ישרה ואדם לא צריך לעכור מלבו את התכוונות הרעות אלא לדעת איך לבשת אותם ואין ראוי לאבדם מן העולם ולא לקוב שם יותר מדי בין בעולם הפרטי של האדם בין בעולם הכללי זה לא לרוסי קלבה משום כל ש בארצכם לא תעשו הגמרא אומרת שהגמרא שואלת האם מותר לסרס כלבים אז רשי מסביר שם למה דווקא הבעייה בכלבים כי הרי כל הוא מאוד מגונה שאפילו מחיר כלב אסור להקריב ממנו קורבן אז א אז אז כתוב בגמרא אז מה השאלה השאלה היא האם מותר לסרס אותו כשבעצם בזה אתה משמיד אותו כן אתם יודעים ש בתקופה האחרונה היה הרבה דיבורים על זה בתקשורת לסרס את החתולים למה יש יותר מדי חתולים צריך ל לא התורה אומרת שזה דבר אסור למה הרי זה משהו מגונה בסדר אבל גם את המגונה לא משמידים כל שבארצנו לא תעשו אם זה קיים סימן שצריך אותו ודרך אגב גם בבחינה ביולוגית אנחנו יודעים היום בכל מקום שניסו להילחם נגד הטבע ולהרוס א א להשמיד כל מיני בעלי חיים אתה מפר את האיזון של בטבע אחר כך רק סובלים מזה כי אם להישמר שלא לעבור את הגבול שהגבול הוא הראוי אבל יותר ממנו הוא הרבה לכן צדיק צריך להיות שאיפה להיות הרבה אבל רשע מעט אבל לא להרשיע כן זה אותו אותו עיקרון א כן נראה מקור ג מנין שאיין רצים לו לאדם בשעת כעסו שנאמר פני ילכו וני חותי לך אומר הקדוש ברוך הוא למשה תן לי להירגע קצת כן אני עכשיו כועס תן לי להירגע אמר לו הקדוש ברוך הוא אמתן עד שיאבו פנים של זם והניח לך אורנו שכל המידות שחקק השם יתברך בטבע האדם בנפשו אין בהם אחת שתהה רעה בהחלט עד שהייתה טובה לנפש בהיותה נהדרת כן אולי אנשים יחשבו שעדיף להיפטר מהמידה הרעה הזאת לא אם היא קיימת צריך לקבל אותה צריך לדעת איך להשתמש בה כי הפועל הטוב כלומר הקדוש ברוך הוא פעל הכל לטוב ר אז אם הוא שם מידות רעות יש לזה מקום רק צריך שישתמש בכל אחת כשאתה וכ מידתה ומזה יצא מה המסקנה שאין לדחוק אפילו המידה הרעה יותר מדי באופן שלא ליתן לה שום מקום לא להתייחס למידה רעה כאילו אין לה מקום בעולם בכלל כי אם מקומה המצומצם ראוי ליתן לה ולהשתדל לתקנה ועל כן בשעת כעסו אין מרצים לו לאדם שהאדם השלם גם כן אפשר שיכעס במקום שראוי ועל כן צריכה מידת הכעס להימצא וראוי להרצות מיד כלומר כועס קצת ומיד חוזר לאיזון אבל לומר שלא יהיה לכעס שום מקום מורה כאילו כוח נברא בנפש להרה זה לא ניתן להמר כאילו אין לזה מקום בע ם בכלל כאן הוא מאיר הערה רמחל שדברי החסיד מסיינת ישרים שכתב שמעלת הנקי המעולה אי שלא יעשה הכעס מעולם רושם בו כלל צריך יון דעתי כי לפעמים כן כמו שהזכרת קודם כעס הפנים צריך להשתמש במידת הכעס ה ומכוון כפי מידת השלמות הראויה לאדם המעלה אז אדם כזה ולכן לצורך האדם המעלה יעשה אד המנהיג העליון יתברך בהנהגתו הכללית איך שהוא מנהיג את העולם שישנם כוחות שתכליתם דומה בכלל לבריאה כתכלית הכעס באדם ואם שאפשר לכוב שם על ידי תפילת צדיקים וזכויות אבל ראוי להניח להם איזה מקום לכן הקדוש ברוך הוא אומר לו שיניח לו רגע כי מעשה השם הכל נברא לתכלית הטוב על כן אמר אמתן עד שיעברו פנים של זם ויפעלו פעולה ב איזה ערך על כל פנים כן מה מה זה שהקדוש ברוך הוא אמר לו תן לי רגע אחד לכעוס כן תזוז ממני תן לי רגע לכעוס למה כי יש מקום להפעיל את מידת הכעס בעולם כי לא לריק נמצאו ואניח לך אחר כך זה יהיה בסדר בהיות המקום הניתן לכעס בהתעוררות האדם המעולה הוא מעט מן המעט כמו כן ההנחה בהנהגה כוללת מצד עצמה כלומר ההנהגה הכללית של הקדוש ברוך הוא את ה ביותם מתנהגת כראוי בלא יתרון קלקולים אינם טבעיים בלא יתרון של יותה מתנהגת כראוי בלא יתרון קלקולים שאינם טבעים היא גם כן רק חלק מועט וקטן מכונה בערך רגע זה מה שכתוב כי רגע באפו אבל חסד אל כל היום אז גם הקדוש ברוך הוא מתנהג ככ בעולם רגע אחד של כעס אבל המידה הדומיננטית היא חסד אל וזה אם הולכים בדרכיו של מקום צריך לדעת שלפעמים יש גם צורך להשתמש במידת הכעס שוב באותו רעיון אבל פה באמת יש לזה כבר שייכות לעניין שלנו א אל תהי כסילים איזה פסוק שכחתי את הפסוק שהם הכסילים טבועים בטבעם בראות התכונות והחטא אינו בהם מקרי כי אם תולדה מטבעם השואף לרע ואינם שמים לב בשכלם לתקן את מקור החטא כלומר הבעיה אצל הכסילים לא שיש בהם את התכונה הרעה כי כמו שראינו יש מקום לתכונה הרעה הבעיה אצלהם שהתכונה הרעה הופכת להיות משהו בטבע דהיינו שכונותיה הרעות על ידי תלמוד תורה ומוסר בינה בלכת אל החכמים להתחכם והם מביאים קורבן שהוא אמנם ראוי לתקן חטא מקרי או בעשייה תשובה שלמה שעיקר שעקר טבעו הקבוע לרע ונשאר רק המקרה של החטא טוב בקיצור על מה הוא מדבר פה אני חבל ש הוא לא צילם לי את הקטע בגמרא הגמרא אומרת שם שמה הבעייה של הכסילים שהם מביאים קורבן והם הם לא עש לא עושים תשובה איפה אה במ כי אינם יודעים לעשות רע חי כן כתוב זה פסוק זה פסוק בקהלת כ אינם יודעים לעשות רע על הכסילים אז שואלת הגמרא הי אחי צדיקים אם הם לא יודעים לעשות רע זה מצוין אלא אל תהי כסילים שחוטאים ומביאים קורבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים או על הרע הם מביאים אמר הקדוש ברוך הוא בין טוב לרע אין מבחינים קורבן מביאים לפניי אז אולי נראה באמת את הפסקה הזאת קודם מי שתיקן את מידותיו בטבע ונעשו תכונותיו ישרות הוא יכיר בהכרה פנימית את גנות הרע ואת קרת הטוב וימשך אחרי דרכי תורה באהבה ונדיבות נפש אז צריך הוא אומר לאדם לתקן את המידות שלו כשזה הופך להיות הטוב הופך להיות חלק מנפשו אז הוא מבין מה זה טוב ומה זה רע ואם הוא מתחלק לפעמים ועושה איזה רע אז על זה יש קורבן ואם כן המשך אחרי דרכי התורה באהבה ונדיבות נפש אם כן המידה התכליתית בקורבן היא שיהיה מקרה החטא אפשרי רק במקרה אני חושב שדיברנו על זה פעם דברי המהרל שהוא מסביר שאיך מועיל קורבן לכפר על חטא מפני שהחטא בעם ישראל הוא דבר חיצוני מקרי הוא לא דבר מהותי אם זה היה דבר מהותי לא היה לזה כפרה כיוון שזה דבר מקרי אז זה כמו אני יודע איזה פצע ששמים איזה משחה ו לכלוך שמעבירים אותו ומנקים אותו אבל ברגע שאדם בא אל הרופא וכל הגוף שלו מלא פצעים זה אומר שזה לא דבר מקרי אלא יש בזה איזה הרעלה בדם צריך לטפל טיפול יותר משהו יותר אינטנסיבי ולכן אם האדם הוא טוב במהות והוא מתחלק לפעמים יש לו איזה עבירה אז על זה בא הקורבן אמנם הכסילים מה הבעיה אצלם שאינם מכירים בהכרה פנימית מה הוא רעה ומה הוא טובה כל כך הם רחוקים מטבע הטוב והישר עד שיוכלו לצייר בעצמם כי האסור הוא טוב כן אצלהם המושגים הם משובשים לגמרי והם מדמים לעצמם שהם עושים מצווה גדולה הם לא יודעים שבעצם הם עושים עבירה אלא שהם אז תשאל אבל הם דתיים לא הם הולכים עם זקן ופאות וכיסוי ראש אזז אז הם הם דתיים הם שומרי תורה הוא אומר שהם כפופים לזה רק מצד גזירת התורה כן הם התחנכו להיות דתיים אז הם לא חס וחלילה לא יחללו שבת וכדומה ואם כן מידותיהם הקבועות מיוסד על דני החטא הם בעצם רוצים לחטוא אבל הם ממושמעים אז הם שומרים על תורה ומצוות ועל כן אמר הקדוש ברוך הוא בין טוב לרע אין מבחינים ואינם משערים בהכרה פנימית על מה הקורבן בא על הטובה או על הרעה שהרי אצלם יוכל להצטייר שהחטא והתאווה הוא טוב כן המושגים שלהם שהם הולכים לעשות מצוות הולכים לעשות דברים גדולים ואם כן מה מה בצע בקורבנות מבינים בשביל מה צריכים להביא קורבן ואינם משיגים ממנו את התכלית המכוונת שהיה פה איזה דבר לא טוב ובזה יבוא המאמר כי אינם יודעים לעשות רע כפשוטו מה פירוש ילים לא יודעים לעשות רע כי המעולה כלומר הצדיק מי שיכך את טבו כראוי זוהי שלמותו שהוא יודע להשתמש כראוי גם בכוחות הרעים כמו כס כמו שראינו קודם גאווה וקנאה ועזות כיוצא בזה אז זה בסדר הוא יודע להשתמש בדברים האלה אומנם מי שהוא נאסר ביד יצרו ומידותיו רעות ולא זזה תכונתו הרעה ממקומו כלל זה חלק מהטבע שלו הוא אם יוכל לפעמים על ידי תורך רב לעשות דבר טוב מצד גזירת התורה וערת העונש אז בסדר הוא עושה מקיים מצוות לא בגלל שזה חלק מטבע נפשו אלא בגלל שהוא ממושמע אבל לעשות עם הכוחות הרעים דברים טובים זה אינו יודע כלל כי גם הדברים הטובים שהוא עושה הם מתוך הרגל ומתוך משמעת אבל לא מתוך מהות טובה ובאמת כל זמן שלא יוכל האדם להשתמש גם בכוחות הרעים לטובה איננו מתוקן בטבעו והחטא יהיה בו טבעי לא מקרי ולכן הוא לא בא עדיין על תכלית הקורבן שזה מועיל רק בדבר מקרי ועל זה אמר כי אינם יודעים לעשות רע מה פרוש לא יודעים לעשות רע כי אינם מכירים הכרה שלמה בפנימיות ההדרכה השלמה שלפעמים צריך להשתמש בדברים הרעים לטוב אז את הטוב עושים מתוך תכונת אופי את הרע לפעמים כי צריך להשתמש אבל הם לא יודעים את זה גם את הטוב הם עושים מתוך מצוות אנשים מלומדה ותרה הם חושבים שזה טוב אז לכן ה הם לא יודעים לעשות רע הם לא יודעים איך משתמשים ברע מי יודע איך להשתמש ברע לא אנחנו אומרים כל יום ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך אומרים חזל בשני יצריך יצר טוב ויצר הרע כי לפעמים מתוך אהבת השם אתה עושה גם דברים שנובעים מתוך היצר הרע אבל אצלהם זה לא ככה אז לכן הם לא יודעים איך להשתמש ברע אז משתמשים בזה במקום שלא לא צריך להשתמש מתי אדם מוכרח להשתמש בכוחותיו הרעים גם כן כמו כוחות התאווה וחמדה והר וגז וכאלה אם כן זאתי תורת האדם המעלה שיהיה ליבו ברשותו לעשות מכל אלה דרך יישרה ומושלמת כאשר האדם באמת יודע לעשות טוב כמו שצריך אז לפעמים הוא יודע גם לעשות רע יודע להשתמש ביצר הרע במקום שצריך אבל הם לא יודעים את זה מה מה כן צריך לעשות בשביל לדעת איך להשתמש עכשיו נחזור לפסקה הראשונה הקודמת אל תהי כסלים שהם תבוא בטבעם ברעות התכונות והחטא אינו בהם מקרי אלא תולדה מטבעם השואף לרע ואינם שמים לב בשכלם לתקן מקור החטא איך אפשר לתקן את מקור החטא דהיינו תכונותיהם הראות איך על ידי תלמוד תורה ומוסר בינה בלכת אל החכמים להתחכם אז מי שיודע שצריך ללכת לשאול את הרב צריך ללמוד אז הוא באמת יגיע בסופו של דבר להבנה מה איך עושים טוב ומתי עושים רע אבל הם לא עושים דברים כאלה כן אין להם רב הם לא לומדים תורה ומתוך הנפש שלהם הם חושבים שמה שהם עושים זה טוב אזו מביאים קורבן שאמנם ראוי לתקן חטא מ או בעשייה תשובה שלמה שהוכר את תבו הקבוע לרע ואז נשאר רק המקרה של החטא מכיוון שכבר נתקן כללו ומקורו אז זה בסדר ובהיותם מביאים קורבן על המקרה של החטא ואינם עושים תשובה לתקן את המקור של הקביעות ומקום הרשע אז זאתי מידת הכסילים כן אז זה בדיוק היום קיבלתי הודעה על על ה הנאשם הראשי בפרשה הזאת אז הוא הוא בן של חברה של הבת שלי ו כתבה לי שהוא מגיל צעיר לא למד לא עשה שום דבר סכסך עם ההורים והלך לגבעות כמו כל החברה האלה והם הולכים לתקן את העולם אז זה מה שיוצא מתוך שיבושים נפשיים ושכלי של אדם ש לא למד תורה רב שלומה פישר אני זוכר תמיד היה אומר לנו כל הבאבות האלה שעוסקים בכל מיני א א קמות ועצות וברכות וקללות אם זה לא בא מתוך תורה אל תאמינו לזה זה לא שווה כלום אם הוא תלמיד חכם זה משהו אחר אבל אם הוא לא לומד ועוסק רק בדברים האלה זה לא שווה כלום רב אבל פם מישהו לומד תורה מ מידות רעות מידות הרעות אם אלה שמניעות אות ללמוד תורה לא הבנתי לפעמים אדם לומד תורה מתוך מידות רעות כ סיבת הלימון זה מידות הרעות שלו פס קצת כבוד גוה דים כאלה וקצת אינטרסים בסדר א לא פה בעצם התורה לא זה אבל זה סיבה גם לאחד שלא לומד תורה בכלל א לאלא בכלל לא אבל גם א בסדר צריך לבדוק גם את זה אם אם אתה רואה תלמיד חכם ש שחוטא אז זה סימן שיש בעיה איתו אני לא מדבר עלב אומר פה כאילו גם לגבי הכסילים גם שודים תורה הם שמידות הרות הם סיפ התורה שלהם בסדר זה לא מה שהוא מדבר פה הוא מדבר על אחד שלא לומד תורה ולא הולך לחכם לשאול אנחנו לא לא מדברים פה הקטע הפסקה הזאת זה כל הבעיה שיש יש עוד בעיות מה שאתה אומר זה גם בעיה אני מכוון שהב ו פ תמ וס בינה כן הוא לא תמ וסנה תורה דג שתורתו לחוץ כן צך את שניהם ביחד נכון מה לעשות שיש גם רבנים שאומרים ש דברים כאלה כמו שכאילו להשתמש במידות הרעות בשביל א דברים שלעשות כל מיני דברים אתה מכיר מה שיש רבנים כאלה אני לא מכיר כמה שאומרים את זה ו מה יודע בדיוק על הנושא הזה שכן שכאילו ללכת אני לא יודע אני יודע שרבנים שבתקשורת מזכירים אותם כל הזמן הם יצאו בתוקף נגד הדברים האלה אז אולי יש רבנים שאנחנו לא מכירים אבל למה הרב הרב גינסבורג כן כבר יצא יצא נגד ה לעשות בפועל אבל כבר שנים שהוא מדבר על זה לא עכשיו כן אבל עכשיו הוא יצא בפועל נגד ה נגד המעשים האלה צריך להחליף את השלטון וצריך מלכות תגיד לי הסמולנים לא מדברים על להחליף את השלטון לא אבל הוא מדבר על אנחנו לא בדיקטטורה מה מותר להגיד להחליף את לא אבל הוא מדבר על הפיכה לגמרי זה לא מעכשיו הוא מדבר על זה כבר שנים זה בסדר ישראל את לכות תפיל תורה לא לא ללכת להרוג בשביל זה עכשיו בתקופה האחרונה הוא דיבר נגד ה לא יודע אני לא מכיר אותו בכלל אבל אבל ברדיו דיברו כמה פעמים שמעתי שהוא יצא נגד המעשים כאלה גם בתורת המלך יש כל מיני תאוריות שמה אבל אבל כל הרבנים אמרו שחס וחלילה היום לא להשתמש בדבר דברים האלה כל מה שהרמיוני [מוזיקה] ולכן לא מעניין אותנו שערבים גרים שם ושזה שלהם מותר ל לקחת את זה מהם כן כל מיני טענות כאלה יש פה נאום של שהרב דיבר ל לא יודע אם זה היה בייסוד של הקרן הקיימת אני לא חושב הקרן הקיימת כבר הרבה אבל הוא כותב כאן על הפסוק פיתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים גם מדבר פה קצת על העניין ההלכתי אבל הוא כותב כאן שאף על פי אולי רק נראה את המילים הראשונות הוא אומר שיש לנו שתי תכונות שהם סגולות הקודש של כנסת ישראל ד הסגולה של שמירת אמונים כלומר מאמינים והברית הקרטה בין ישראל לצור מחצבתו הוא גם גוי צדיק דהיינו עושה צדקה וחסד עם כל יחיד גם עם כל אומה ולשון ומשום כך הוא שואף שגם כיבושיו ההכרחיים שהוא כובש את ארץ ישראל יהיו בדרך של צדקה ואמונה ולכן כשאנחנו חוזרים עכשיו לארצנו אנו כובשים אותה לא בחיל ולא בחרב כי אם בדרך של שלום ואנו משלמים במיטב כספינו בעד כל של אדמה מאדמת אף על פי שמעולם לא פקעה זכותינו מעל אדמת ארצנו הקדושה וא מביא כאן להלכה של אחד הגאונים שכתב שאדם יהודי יכול לקנות מטלטלין בקניין אגב אף על פי שאין לו קרקע אבל כל יהודי יש לו קרקע בארץ ישראל ו בסוף הוא כותב תראו את ככה ברבע האחרון שברצוננו הכיבוש שלנו במקום שאפשר רק בדרך של שלום על ידי קניין כסף וברצוננו לקיים מצוות אהבתה לרכה כמוך לא רק לגבי יחידים כי גם לגבי האומות ושלא תהיה גם לאומות העולם טענה וינה עלינו כמו שאמרו חזל ששני מקומות אין לאומות העולם אני לא יודע זה פה איזה טעות א כן כי במדרש שם כתוב מקומות שלא יהיה להם טענה לומר שהם גזולים איתנו והם מערת המכפלה וגורן הרונה וכתוב שם גם כברו של יוסף מכיוון ששילמנו את כסף מכרם וכך אנו זוכים בארצנו בשני הקניינים קניין הנצחי של ארץ ישראל מכורתו ו בקניין כסף כדברי הירושלמי שבשני דברים זכו ישראל בשבתם של האבות ובכיבוש של בנים והכיבוש הוא על ידי קניין ובניין והקרן קיימת לקחה על עצמה את התפקיד הגדול לגול את דמת ארצנו בקניין כסף ולכן נוכל לומר בפתיחת הבית הזה שעתיד להיות אז זה היה הבית של הקרן הקיימת שעתיד להיות המרכז לעבודה הגדולה הזאת פיתחו שערים יבוא גוי צדיק שומר אמונים אנחנו לא רק שומרי אמונים אלא גם צדיקים ולא עושים עול אז לכן הוא כותב כאן באמצע יכול להיות שהוא היה אני לא יודע אם זה היה תרז תרפז רז בטוח זה לא היה יש פה טרות למטה מה תרז זה לא יכול להיות רפז רז אם זה ה רז ה תחת השלטון הטורקי אם זה ה תרפז ה תחת השלטון של הבריט כבר היה רב רשי רב רשי לא יכול להגיד בזה ו נמצא תחת לשלטון הבריטי א רב רשי הוא יכול להגיד ע ידי יבוש הואן בריה לדבר כ רזור הגים אותו תגיד לי ככה אתה רואה את הרב קוק שבגלל שאין לו בריירה היה לי פעם סיפור עם אחד היה אחד שכותב כתב את כל הספרים שלו על הרב מבריסק ואני נזפתי בו על זה שהוא לא הכניס את המכתבים של הרב מבריקס לרב קוק אז הוא כתוצאה מזה היה לו בעיות גדולות בגלל ש צביק רייזמן לא רצה לתת לו כסף להוציא את הספר כי אני אמרתי לצביקה תגיד לו שיכניס את המכתבים האלה אחרת אז עזבו אז יום אחד הוא רדף אחריי בטלפון איפה איפה אתה וזה הוא אומר תשמע ריזמן אמר לי אם אתה לא מסתדר עם רב מוטייה אני לא נותן לך כסף אז מה מה הבעייה הוא לא יודע בכלל אז אמרתי לו אתה לא זוכר שדיברנו פעם על המכתב של הרמי בריסק רב קוק למה אתה לא מכניס את זה אז ואז הוא אמר לי תשמע אני רציתי להכניס את זה אבל הילדים שלו לא מוכנים בשום אופן הם עוברים ממש עם זכוכית מגדלת על כל מילה שאני כותב והוא אמר לי כמה דברים ככה שהם יצאו נגד הוא היה צריך להחליף לפעמים פרק שלם בספר על שלא מצא חן ביניהם והוא אומר אם הם לא יתנו לי את ה א את ההסכמה שלהם אז חבל אף אחד לא יקנה את הספר אז אמרתי לו אבל אבל מה עושים עם המכתב הזה לו הרב מבריס כותב לו שמה תערים כאלה מופלגים אז הוא אומר כן הם אומרים שבמכתב שהוא כתב לו הוא מבקש ממנו איזה טובה אז הוא היה חייב לכתוב א דבר כזה אז אמרתי לו תגיד לי הם לא מתביישים לעשות מאבא שלהם כזה דבר הלו אבא שלהם היה ידוע כאיש אמת כזה שהראש הירי סיפר לנו הוא היה הולך איתו הר כל יום לטייל אומר הוא היה עובר על הלוחות מודעות והיה מעיר על כל מיני דברים שהם לא מדוייקים בלוח מודעות מה אכפת לך לא הוא לא יכל לסבול דבר שקר אז להגיד על האבא שלהם דבר כזה שהוא היה צריך טובה אז הוא התחנף לרב קוף וכתב לו כאלה כאלה תערים זה משהו הזוי הרב קוק כתב דברים גם נגד הממשלה הבריטית ואתה יכול להסתכל במאמרי הריאה או באגרות איזה דברים הוא כתב על הבוגדות של ה של המשטר הבריטי והוא לא פחד משום דבר ואם זה לא היה נכון הוא לא היה כותב את זה