ישיבת כרם ביבנה: מוקירים ומצדיעים - 12 שאול מייזליש: פתיחה למסכת הנופלים

תודה רבה לכבוד הרב הרשי לצהל תת אלוף הרב רפי פרץ מורי ורבותיי ערב זה מוקדש לנופלים בוגרי הישיבה גם להם ולאלו שאינם איתנו במשך חודשים ארוכים לצורך הכנת הערב הזה צוות הישיבה המסור בראשות מנכל הישיבה מר שוקי גולן הס המנכל מריתי שוהם עם צוות הצילום של אבי ותל פרידמן מסרת למזכרת ואיתם ידידי מר שאול מייזליש עברו בין המשפחות בכל רחבי הארץ אספו חומרים נברו בארכיונים וברגישות רבה ובכל הכבוד הראוי הביאו את סיפורם גם בקצרה אל הבמה ואל המסכים במהלך הערב משתדל לעבור על כולם אחד אחד פזורים כל קבוצת נופלים בחרם אחר אני מתכבד להזמין את ידידי ושותפי לערב הזה מר שאול מייזליש להציג את סיפורם של הנופלים שלום לכולכם הקנר היהודי הבינלאומי יצחק פרלמן שהיה משותק ברגליו עלה פעם לקונצרט ו1 דקות לאחר ש בכינור הקסם שלו נקרא המיתר הוא הפסיק לנגן הוא לא יודע מה לעשות הוא משותק הוא לא יכול לרדת מהבמה ואז אחרי רגע של מבוכה הוא קיבל החלטה ממשיכים לנגן על שלושה מיתרים בלבד ואומרים שהניקו הזה שיצא מן הכינור היה כל כך מתוק כל כך חודר כליות לב שמעולם עוד לא שמעו ניגון מן הכינור שלו בעבר זאת היייתה גם התחושה שלנו כשיצאנו מבתי 31 משפחות משפחות הנופלים בפעולות קרב נפגעי פעולות יבה וביתו של הנהדר יהודה קץ המיתר נקרא אבל ממשיכים את המנגינה 31 משפחות וכמאמר הקליא דנו לחבק אותם לעטוף ללטף נמצאנו מחובקים עוטפים בהרבה אהבה עת לבכות אנחנו יודעים אבל בעזרת המשפחות האלה למדנו שניתן גם להישאר למרות האסון עם המון ביטחון עם המון אמונה עם המון יופי אנושי ולמדנו שיש אפילו גם עת לשחוק ראינו אנשים גאים שאוהבים מדמויות יקיריהם שנפלו אבל חזקים בדרכם רחוקים ממלווה ומייאש אמרתי לשוקי המנכל שוקי גולן איזה פרדוקס אנחנו מזדקנים בדרכנו והם הנופלים כולם נשארים צעירים פנים יפות עיניים טובות אלומים שלא נגמרים אז אתם הורים אלמנות אחים אחיות ילדים דודים שיושבים בעולם ומשפחת קרם דיו נ קולה לימודי ייסורים אבל עומדים על הרגליים ובלי הרבה מילים עושים מדגישים את התקווה יודעים שאסור לאבד את האמונה את הטוב את החזון את החלום ואתם אתם הציונות הדתית במיטבה חילקנו את הנופלים לפי ארבעת השעורים שמנה אווירת אולי לפני שנתחיל עמרה אחת ששמענו מפי או שקול שביקרנו אצלו שמחנו כימות איתנו הוא ציטט מה זה שמחנו כימות איתנו השמחה היא כמו תענית איך זה הולך איך זה הולך ביחד ואז הוא אומר לנו כמה שמחות יש לנו כבר בחיים ברית מילה יום אחד בר מצווה יומיים נגיד חתונה שבעה ימים הם מושכים את זה אבל תענית על בן על אח שנפל היא לכל החיים אני רוצה אומר האבא הזה אומר לנו האבא הזה שנעשה את החיים שלנו שמחים כמו שהתעניינו רק לכמה ימים שהם יובילו אותנו באמת אל היופי הגדול האנושי הזה שאנחנו מוקפים בו ולסיום אולי רק סיפור אחד שלקחנו איתנו מהביקורים הללו וכל אחד זה עולם אומלו אבל הסיפור של שמואל אר שקור שהיה כבר נשוי עם ילד קטן כאשר הוא הלך לקרב בנפח ברמת הגולן והוא ותקטין הקצין קפצו מתוך הטנק הלוהט מתוך הטנק שחטף פגז ישיר ואחד מן החיילים גם נהרג והם שוכבים שם על הכביש ואיין אף אחד אף אחד לא בא לקחת אותו אותם ואז פתאום כשהם כבר כמעט מאבדים תקווה מגיע אולץ מוביל פרטי מכונית לבנה פרטיית אם אדם נהג שחובש קסדה של כתנועה הוא מכניס אותם פנימה מביא אותם לתאגד מהתאגיד החולים בצפת רמבם חצי שנה של השתלות ובסוף הם קמים חוז חוזרים לחיים אבל הם רוצים לדעת מי הציל אותם הם מפרסמים הודעה אף אחד לא עונה שנה אחרי זה הקרב במעלות ילדי צפת שנרצח שם ואוריאל חפץ גם הוא מגיע אותו אדם שהציל אותם מגיע להילחם שמה ומקבל שיתוק מרסיס של רימון והסיפור הזה מופיע בעיתון ומספרים שהוא היה זה ש סף פצועים ברמת הגולן ושם שמואל רשקו קורא את העיתון ומר זה האיש שהציל אותי הוא נוסע אליו ואוריאל חפץ יושב משותק בכיסא גלגלים והוא שואל את שמואל מה שלום אוריאל אומר מה זאת אומרת מה זה אוריאל אוריאל זה אתה למה אתה שואל אותי לא אוריאל הבן שלך איך אתה יודע שיש לי בן בשם אוריאל כי כל הדרך מי נתן כלת אגד צעקת שם אחד אוריאל אוריאל וזה מה שיחזיק אותך בחיים זה מה שהציל אותך בואו נעבור אל מצעד הדמויות בשער בית המדרש ‏y