תובנות תניא פרק יא // הרב אייל יעקובוביץ

[מוזיקה] ו אנחנו היום למדנו פרק יא בספר התניה ספר הפרק שחותם בעצם את המדרגה של צדיק ורא לו חשב טוב לו לפני פרק יב שזה פרק הבינוני א רוצה קצת לדבר על העניין הזה של עיורים כי בפרק הזה הוא גם מדבר בחומרת העורים אבל גם במעלת העורים חומרת העירור היא שעל אף שזה לא מעשה עבירה זה קשה מעבירה זה קשה מעבירה בגלל שזה נדפס במקום שהוא בשורש של האדם בחבד של האדם אם אדם כמובן לא מדובר על ארורים שאדם חולפים כמו ענן שחולף לו ומגיע לו והוא צריך להתמודד איתו כמו איזה משהו שקופץ לך על העגלה זה אתה צריך להתמודד אכ שאדם שוהה בתוך הירו ומפתח אותו ונותן לו מקום וזורם על זה זה באמת רור עבירה והוא הוא לא עושה שום עבירה אבל הוא נותן למוח שלו להירקב בתוך הדבר הזה ואחר כך יהיה לו קשה מאוד קשה מאוד חסימה מאוד גדולה למוח שלו להתמלא בתורה להבין את התורה את הבהירות של התורה זה הבעיה של ערורי עבירה וזה דבר מאוד מאוד מאוד מסובך ומאוד לא פשוט מצד שני למדנו בפרק הזה גם על ערורי תשובה כמה ערורי תשובה זה באמת מדרגה לפעמים הרור בתשובה זה נשמע כמו אדם מתחרט ואומר אני לא בסדר אני לא בסדר מה עשיתי מה עשיתי מה עשיתי אני חושב שהעניין הזה של חרטה הוא לא דבר שמוליך יותר מדי להתפתחות בחיים אולי יותר נכון לדבר על עיורים של אחריות מאשר על עיורים של אשמה אשמה ואשמה ואשמה זה לא מועיל כלום כאילו זה מניח אותי מקבע אותי במקום של הרשע וכמו שכבר למדנו בפרק התניה אין לנו עניין להיות במקום של הרשע כאילו זה הזהירות שלנו ואנחנו מרגישים שאנחנו אשמים אבל אשמים אנחנו ואנחנו לעשות יותר טוב לא אנחנו בינוניים אנחנו בינוניים אנחנו נמצאים עם נפש מאוד מאוד מאוד אלוקית אנחנו נמצאים התמודדות מאוד לא פשוטה בתוך העולם שלנו והעניין שלנו זה הבינוני העניין שלנו זה להיות בדיוק בתא וחזה בתא וחזה שבו אנחנו בוחרים ומתמודדים ולכן אנחנו צריכים לקחת את האחריות על הבחירה הזו זאת אומרת במקום לחשוב אני השם אני לא בסדר לחשוב אני אחראי על המעשים שלי זה בידי הדבר אם זה היה זה לא אומר שזה אני אם זה היה זה לא מתאים לי לכן אני לוקח מעכשיו אחריות על המעשים שלי חשיבות למעשים שלי חשיבות לעצמי חשיבות לגוף שלי חשיבות לכל מחשבה דיבור ומעשה שלי ועכשיו יש פה איזה ערור שהוא עירור של תשובה ורצון של תשובה שכמו שאמרנו שהערעור של החטא הוא פוגם בנקודה הכי עמוקה של האדם הערור של התשובה הערור של החרטה של קבלת האחריות הוא מניח כוח ברצון שזה החלק הגבוה ביותר שבאדם לכן אדם צריך לאהר בתשובה ולהיות כל הזמן אומר וידוי במובן הזה שהוא אומר התגבר ביצ ד הרע אעם מעט ואם הרבה אם במחשבה אם דיבור במעשה אם בדברים יותר חמורים ופחות חמורים אבל עכשיו אני לוקח אחריות על המעשים שלי מדוע מכיוון שאני מודע לשאלה מי אני אני יודע מה הזהות שלי ומי אני אני בינוני בינוני כמו שאמרנו זה לא נשתין ונשתה בינוני הכוונה יש לי תפקיד התפקיד הוא לבחור התפקיד הוא לרצות פנים בפנים לדלג על הש של הנסירה על השלב של הכיתוב שנמצא בתוך העולם שנמצא גם בי ולדעת שאני לא ב נמצא בשני בין שני לא נמצא או פה או פה אני נמצא במקום שבו אני בוחר להרים את העולם בוחר להרים את כל מה שיש את כל הכוחות שלי אל הקדוש ברוך הוא ואין הקדוש ברוך הוא נחת רוח יותר מאשר הרהורי תשובה