פרק כז // הרב אייל ורד

[מוזיקה] בפרק כ"ז הוא רצף מ מחלק מרצף פרקים שעוסקים באחד הדברים היותר מסוכנים לבינוני וזוהי העצבות עצבות ממי לידלמה ועצבות ממי לדשמיא עצבות מענייני העולם הזה דאגת פרנסה בני חיאי מזוני ועצבות מלדש שמיאה ממצבו הרוחני עכשיו עצבות זה כמו יש מחלות מסוימות שהן א מורידות את הרמה החיסונית של האדם לרמה מאוד מאוד נמוכה ואז האדם לא מת מהזה שהרמה החיסונית שלו ירדה אלא הוא מת מנזלת פשוט אין מה שיגן עליו ככה העצבות העצבות מורידה את הרמה החיסונית הרוחנית של האדם ואז כל דבר יכול להפיל אותו ולכן צריך להתרחק מאוד מאוד מהעצבות ולהיות בשמחה להיות בשמחה תמיד וכאן אדמור הזקן בפרק הזה עוסק, אפשר להגיד שהוא עוסק כאן ב בעצבות שמתחפשת לעצבות קדושה. שמה על עצמה חליפה וכובע ומגיד לה זקן נאה ומתנדנדת כהלכה ואומרת לה בןני לוחשת לו באוזה נו מה יהיה איתך ועד מתי יבואו לך כל מיני עירורי עבירה כאלה ואחרים ענייני עריות וענייני ממון וזה ומורידה אותו ואתה כבר לא שבכלום וחסר סיכוי ותראה כבר אין לך שום התקדמות אותם דברים שהרערת לפני 20 שנה אתה ממשיך להערר עליהם גם עכשיו הכבוד שלך עדיין מעניין אותך והכל הדברים ומורידה אותו מורידה אותו אז סכנה זהירות סכנה להיזהר מאוד מה מהדבר הזה אבל גם צריך עדיין להתמודד אוקיי להיזהר הבנו אבל איך מתמודדים אומר אדמור הזקן לבינוני תקשיב באה לך מחשבה לא טובה עשית לה התקפיה קפית על עצמך מחשבה אחרת דחית אותה מעליך צא בריקודים ותשמח התגברת אל תסתכל על כך ש עוד פעם באה לי קימה מחשבה עזוב יכול להיות כמו שאומר כאן אדמור הזקן את המשפט הזה אולי גם אם הוא יהיה כל ימיו במלחמה כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו להתקפיה לסתר אחת תמיד אנחנו יודעים למה מה נבראנו למה נשלחנו אף אחד לא יודע אנחנו אין לנו איזה ידיעה יכול להיות שאנחנו נבראן באנו לעולם להילחם תמיד ולא אנחנו מצפים לאיזה מנוחה שנגיע אליה לאיזה אי בודד רוחני שסוף סוף לא נהיה מותקפים מי אמר יכול להיות שנשלחנו לעולם הזה כדי להיות לוחמים חפשים גולנצ'יקים שזוכלים בשוחות ונסרטים כל הזמן. אז אם זה השליחות שלנו, על דעת זה באנו בשמחה נמלא את תפקידנו. אז אומר אדמור הזקן לבינוני שבאות לו מחשבות, אל תתעצב מעצם מעצם בועם של המחשבות, אלא תתמלא שמחה על כך שכשהם הגיעו אליך נתת להם שתי סתירות ואהבת אותם והבאת מחשבות אחרות אלטרנטיביות. כן? במקום מחשבת עצבות הבאת מחשבת שמחה. במקום מחשבת עין רעה הבאת מחשבת עין טובה. במקום מחשבת עריות מילית את ליבך בחוכמה ובתורה והסכת את דעתך מן העבירות זה נראה לנו אולי נראה לנו מה אני רק אני רק מסיח דעת כזה מה הייתי רוצה שמעולם שזה בכלל לא יבוא אליי לא כך אומר אומר אדמור הזקן הסחת זעת זה דבר גדול נאבוקת בחרת בעינוני בא אליך הניסיון לא נכננת לפניו אלא אמרת אני אתן אלטרנטיבה אני אלכם אני לא אתן למחשבה השלילית או או למחשבת היצר או מחשבת הראות לשכון קבוע אצלי אני אייצר לאלטרנטיבה ואני אגרש אותה או אני אביא איזה משהו אחר, תשמח על הדבר הזה, על כך שבזמן המאבק הפעלת בחירה והצלחת לשנות. ואז אומר אדמור הזקן, אתה צריך להיות שמח. צריך להיות שמח. זה מאוד מאוד תלוי על מה אנחנו נותנים את העיניים. אתם יודעים, חסידים אומרים שאם ניקח את כל ספר התענה ונסכם אותו, המשפט יהיה אל תהיה רמאי. לפעמים אדם מרמה את עצמו ואומר, הייתי רוצה שיהיה לי איזה מדרגה שאני רק כל היום מחשבות מחשבות קדוש וכל זה. ואז הוא כל פעם חוטף מכות כי הוא רואה שבאות אליו המחשבות מסוג נמוך. אבל אם אדם הוא לא רמאי וא אומר אני יודע זה אני באות עליי מחשבות כאלה ואחרות ולכן אני צריך להתכונן לדבר הזה ואיתו לעבוד והוא כשבא לו מחשבה לא טובה יש לו כבר סדר פעולות מוכן ספר שהוא לומד תהילים שהוא אומר א הליכה שהוא יוצא לעשות א תפילה שהוא פונה לשם יתברך מתמלא בשמחה הצלחתי שוב פעם לכפות את היצר הטוב על היצר הרע ולגרש אותו ויכול להיות שהוא יבוא מחר עוד פעם ויכול להיות שיבוא גם איים עוד פעם ויכול יכול להיות שהוא יבוא עד סוף ימיי עוד פעם וכל פעם שהוא יגיע אני אחם בו ויכול להיות שאחרי 120 נגיע ונראה שמה שבכלל היה מצופה מאיתנו זה באמת להילחם עד השנייה האחרונה ולא להגיע לשום מנוחה אלא להיות לוחמים מתחילה ועד סוף לא לוותר לא ליפול בעצבות כי העצבות היא מסוכנת מאוד אלא להתמלא בשמחה שהצלחנו להילחם להתגבר לתת אלטרנטיבה במחשבה בדיבור ובמעשה ולהיות בינוני לוחם ‏Ja.