Preparing video...
0:00 / 0:00
עבירה קטנה - זה כזה נורא?!
379 views
אתר האינטרנט של צמאה: https://www.tzama.co.il צמאה בפייסבוק: / tzama.co.il צמאה באינסטגרם: / tzama_music הרשמה לערוץ היוטיוב: / @tzamamusic חז״ל קראו ליצר הרע, ״אומן במלאכתו״. האומנות שלו, היא אומנות ההקטנה. להקטין כל מעשה וכל עבירה למשהו קטן, לא נורא, כזה שלא יקרה כלום אם האדם יעבור עליו. מה המשמעות של ׳עבירה׳ והאם יתכן שמצד האמת, אין הבדל בין עבירה גדולה לקטנה? בפרק ה13 בפודקאסט מדברים תניא, על המשמעות של לעבור על רצון המלך. ועל החיבור התמידי של האדם עם הקב״ה. ** פודקאסט ׳מדברים תניא׳ מבית ׳צמאה פודקאסטים׳ מחבר את הרעיונות המרכזיים של ספר ה׳תניא׳ – עם אתגרים יום יומיים בעבודת השם. משתתפים: הרב משה שילת, הרב שמואל רסקין והרב אמחי'ה אבן ישראל עורך ומגיש: שמוליק קפלן
Categories:Torah/Chassidus
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אתה מרגיש שהיצר הרע נכנס לך לראש, אומר
לך כדרכו, בוא תעבור עבירה קלה, שום דבר
לא יקרה. מקסימום אחר כך תתחרט ותחזור
בתשובה. היצר הרע אלוף בלהסביר שהכל בסדר,
זה דבר קטן, שום דבר נורא לא יקרה. בפרק
כד בתניה מוסבר מה זה בכלל עבירה, קטנה או
גדולה. בכל עבירה יש נזק בעולם ואדם שעובר
עבירה יכול להיות נחות יותר מהקליפות
והטומה עד שיחזור בתשובה. איך?
היום בפודקאסט מדברים תניה מה העבירה עושה
בעולם ומה זה גורם לאדם.
[מוזיקה]
>> [מוזיקה]
>> שלום, ברוכים הבאים לפודקאסט מדברים תניה
מביתי צמה הפודקאסטים. אני שמולי קפלן
ובסדרת הפרקים שלנו ניתן לכם טעימה
מהרעיונות המהפחניים שיש בתניה בעזרת
אנשים שהתניה הוא חלק מרכזי מהחיים שלהם.
הרב משה שילט מנהל פרויקט צמה ומלמטניה
הרב המחייב בן ישראל מרצה לחסידות ועורך
ראשי במכון שטיינזלץ והרב שמואל רסקין
מרצה ומחבר הספר פגישות עם התניה.
>> [מוזיקה]
>> פרק כד הוא פרק מאוד צבעוני.
[מוזיקה]
צפעים עזים לרע, לקליפות אלינו כשאנחנו
נמשכים אליהם. אם הוא דיבר בפרק כב על
הסתר אחרא, על המצבים הלא טובים שהקדוש
ברוך הוא ברא בעולם, פרק כד הוא מדבר על
המצבים הלא טובים שהיהודי יכול להגיע
אליהם מבחירתו. הם הרבה הרבה יותר גרועים
מהמצבים הלא טובים שהקדוש ברוך הוא ברא
בעולם. [מוזיקה]
בשביל להבין את הדינמיקה של העבירה, צריך
לחזור לאחד הסיפורים המעניינים בתורה.
הסיפור של בילם הנביא ובלק. [מוזיקה]
בלק מבקש מבילם פעם אחרי פעם לבוא איתו
ולקלל את עם ישראל. ואז הקדוש ברוך הוא
נגלה לבילם ואומר לו, "אל תלך איתם."
ובילם חוזר לבלק ואומר לו, "לא אוכל לעבור
את פי השם. בלעם לא יכול ללכת נגד הקדוש
ברוך הוא." כמו שהוא אומר שם, פקודתו
יתברך שמרה רוחם. הפקודה של הקדוש ברוך
הוא שומר את הרוח של הקליפות. הם קיבלו
מנדט. הם קיבלו יכולת לשגע אותנו, להביא
הרבה רע לעולם, אבל הכל לפי הפקודות שהם
קיבלו.
>> בפרק הקודם דיברנו על השאלה איך יכול
להיות שהקדוש ברוך הוא מחי את הקליפות
ודיברנו על זה שזה נגד רצונו. הצד השני
בזה שהקדוש ברוך הוא מחי את הרע והקליפות
זה שהם לא יכולים לעבור על רצונו. הם
עושים בדיוק מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מהם.
[מוזיקה]
ההסתכלות על העולם כמו על יצור חי אחד
גדול שאלוקות אמורה לבוא בו לידי ביטוי
רואה בעולם שני דברים היא רואה בעולם תורה
המצוות שזה הביטוי [מוזיקה] הטהור של
האלוקי כמו שדיברנו בפרק כג והיא רואה
בעולם מלא מלא מלא מלא מלא תפורה עולם שלם
שהוא תפאורה וכל העולם הוא תפורה התפורה
היא מדוייקת כי הבמה היא שזה הקדוש ברוך
הוא בעצמו לאזה שום דבר סתם הכל נמצא
מדויק והוא רה הצרגה. כל דבר חייב להיות
כאן. והדבר האמיתי זה תורה המצוות. בתוך
הסיפור הזה יש טובים ויש רעים. גם הרעים
הם חלק מהסיפור. הם גם יש להם תפקיד, גם
זה נמצא בהצגה, גם זה נמצא בתוך המחזה
הענק הזה. והטובים כמו הרעים, ההבדל בין
טוב לרע, טוב זה דבר שיכול לבטא את האמת
האלוקית ורע זה דבר שלא מסוגל לבטא את
האמת האלוקית. פרה יכולה להפוך להיות
להבדיל תפילין [מוזיקה] וספר תורה וזאב
תמיד יישאר בשביל סיפורים. הוא פה כדי
לטרוף. הוא לא הוא לא מבטא אלוקות אבל הוא
חלק מהסיפור הוא חלק מהציור הגדול ואני
יכול דרכו ללמוד מה רבו מעשיך השם
[מוזיקה]
ומאוד עמקום מחשבותיך
>> למרות שהנבראים לא מרגישים את רצונו של
[מוזיקה] הקדוש ברוך הוא הם פועלים בדיוק
לפי הטבע שהקדוש ברוך הוא הטביע בהם
ומתנהגים לפי רצון השם כלומר בעצם תפקו דם
על פי חוקי הטבע השמש זורחת ושוקעת הרוח
נושבת הצמחים צומכים והפרחים פורחים
כל זה גם אם הם לא מרגישים את הנוכחות של
הקדוש ברוך הוא שמלאת אותם הם עושים בדיוק
את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מהם כל
היצורים והנבראים בעולם הטובים והרעים
הטורפים והרחמנים המשותף להם שאין להם
בחירה חופשית האריה לא יכול לקום בבוקר
יום אחד להגיע למסקנה שבשר זה רצח ולהחליט
להיות טבעוני הוא טורף כי זה הטבע שלו ככה
השם ברא אותו והוא לא יכול לשנות בפסיק את
הטבע וההתנהגות שלו היצור היחיד בטבע שיש
לו יכולת לשנות את עצמו מן הקצה אל הקצה
זה האדם. נכון, גם לאדם יש מגבלות שקשורות
לטבע שלו. הוא לא יכול להצמיח לעצמו
כנפיים ולהתחיל לעוף. הוא אדם וישאר אדם
אבל יש לו בחירה חופשית. הוא יכול לבחור
אם להיות טוב או להיות רע. הבחירה החופשית
היא המהות של כל הסיפור פה. ראה נתתי
לפניך את החיים ואת הטוב, את המוות ואת
הרע ובחרת בחיים. האדם הוא היצור היחיד
בטבע שיכול ללכת נגד הרצון של השם. הוא
היחיד שיכול למרוד בקדוש ברוך הוא.
[מוזיקה]
בתוך הסיפור הזה יש רק יצור אחד שמסוגל
לעשות חורבן אמיתי, [מוזיקה] שבאמת מסוגל
לצאת מהשורה, באמת מסוגל לחרב את כל העסק.
וזו העבירה. העבירה הדבר היחידי כשם של
המצווה היא הדבר היחידי שיוצר קשר עם ה עם
האינסוף בתוך העולם. החטא הוא הדבר היחידי
שמסוגל להרוס את העולם,
שמסוגל לעבור את פי השם. ובזה הוא קליפה
נוראה. זאת אומרת, כל יתר הקליפות הם פה.
אולי הם לא מספרים את הסיפור הנכון, אבל
הם מספרים את הסיפור. הם עושים את התפקיד
שלהם בנאמנות. הם עושים מה שם ביקשו מהם
לעשות. החטא עושה מה שביקשים ממנו לא
לעשות. זו ממש הסתירה הכי עמוקה והכי
בועטת
באחדות של הקדוש ברוך הוא. כי לא רק שאני
אומר אוקיי, אני כאן ואני מרגיש את עצמי,
אני לא מרגיש את הקדוש ברוך הוא, אני קם
וברגל גסה רומס את רצונו של הקדוש ברוך
הוא. אני עושה משהו שאומר עכשיו רק אני
ומה שבא לי קיים כאן. לא מה שהקדוש ברוך
הוא רוצה. הקדוש ברוך הוא רוצה X ואני
עושה Y. יש פה ממש התכחשות וללכת נגד
רצונו של הקדוש ברוך הוא והנוכחות של
הקדוש ברוך הוא. ומון שזה לא משנה בכלל על
איזה עבירה אנחנו מדברים, אם היא קטנה או
גדולה. עצם מעשה עבירה שזה מלשון לעבור,
למרוד ברצון של הקדוש ברוך הוא, זה הדבר
החמור. כשאנחנו מתבוננים במהות של עבירה,
בעצם כל עבירה, כל מעשה שאיננו לפי רצונו
של הקדוש ברוך הוא כמו עבודה זרה. הוא
בעצם אומר ברגע נתון זה במעשה הנתון שלי
אני מצהיר אין לי או אין בי אלוקים. אני
עושה את מה שאני רוצה ולא את מה שהנוכחות
האמיתית של העולם מכוונת. את מה שהנוכחות
של הקדוש ברוך הוא אומרת. זו ממש עבודה
זרה. אני מכחיש לפחות לרגע אחד את הנוכחות
של הקדוש ברוך הוא בכל מקום כי אני עכשיו
מלא בעצמי ברצונות שלי שסותרים ונוגדים את
רצונותיו של הקדוש ברוך הוא. לכן אמרו
חז"ל שאין אדם עובר עבירה אלא אם נכנס בו
רוח שטות. רוח שטות נשמע כמו אדם אחוז
שיגאון. כמו שהיום בבית משפט עורכי דין
מנסים לטעון בשביל הלקוחות שלהם שבזמן
ביצוע העונש הוא לא היה נורמלי. אבל כאן
מדובר על רוח שטות אחרת. רוח השטות שאנחנו
מדברים עליה היא בעצם מה שמכסה ומסתיר לנו
על מה אני באמת עושה כאן. יש כאן איזשהו
מסך עשן שמבל אותי ואני מסתכל על עבירה
ואני עכשיו אני יהודי דתי. אני למדתי
שולחן ערוך. אני יודע שמה שאני עושה עכשיו
הוא לא בסדר, אבל מנגנוני ההגנה הרוחניים
שלי, הרוחניים הלא טובים שלי, אומרים לי,
"תשמע, בסדר, אז אתה עכשיו עושה שטות,
עכשיו אתה עושה משהו לא נכון, אבל זה לא
כזה דרמטי. אתה לא באמת מורד בקדוש ברוך
הוא, אתה לא מתנתק מהקדוש ברוך הוא, אתה
לא עובד עבודה זרה." וזו לא האמת. האמת
היא שהיחס שלי לכל עבירה צריך להיות כמו
לעבודה זרה. וכאן אנחנו חוזרים לרגע מה
שהסביר לנו האדמור הזקן בפרקים יח ויט
בתניה שכשיהודי עומד בפני ניסיון עבודה
זרה כל הנוראות האדומות נדלקות והוא לא
מסוגל לעשות את זה בדרך כלל על מצב התקין
שלו מפני שהנפש שלו איננה מסוגלת לעבוד
עבודה זרה ובאופן טבעי ביהודי שוב כשמצבו
באופן כללי תקין אם הוא עומד בפני ניסיון
עבודה זרה הוא יהיה מוכן למות ולא לעבוד
עבודה זרה לא כי הוא רוצה ולא כי הוא מבין
אלא כי הוא לא יכול אחרת כי באמת כל עבירה
היא בעצם כמו עבודה זרה כל עבירה יש את
אותו פירוד מהקדוש ברוך הוא עבירה קלה
ועבירה חמורה בעצם הפירוד מהקדוש ברוך הוא
אותו פירוד ולכן אם בן אדם לא היה לו רוח
שטות אז כמו שהוא לא רוצה לעבוד עבודה זרה
הוא לא היה רוצה לעשות שום עבירה לא
מהתורה ולא מדרבנן כי בעצם הפירוד שאתה
הולך נגד הקדוש ברוך הוא עבודה זרה ואוירה
קלה הם אותו דבר זה לא רצון השם נקודה
>> [מוזיקה]
>> אז [מוזיקה] מה אם כן ההבדל בין עבירות
קלות בתורה לעבירות חמורות? הרי ההבדל הזה
הוא לא חליל ההמצאה שלנו. [מוזיקה] כתוב
בתורה שיש הבדל בעונש ובכפרה בין עבירות
דאורייתא שיש עלים כרד חלילה לבין עבורות
קלות. ההבדל הוא לא בזה שזה נגד רצונו של
הקדוש ברוך הוא, אלא זה הפגם שנשאר אחרי
העבירה בנפש שעשתה את העבירה. יש לכלוך
גדול. יכול להיות ששפכתי רק שוקו על
הרצפה ויכול להיות שטינפתי את כל הבית.
צריך לנקות יותר זמן. אבל שוקו
ששפכתי כשאמרו לי לא לשפוך זה הייתה אותה
חומרה בדיוק של מעשה שעשיתי נגד השם.
הקדוש ברוך הוא כשהוא אומר לך לא לעשות
משהו אין הבדל מבחינתו יתברך בדבר גדול
מול דבר קטן יש כאן משהו אחר לגמרי זה
שהוא אמר לי לא לעשות ואני מרדתי בו חס
ושלום וזה מה שהדמות יקר מדגיש בפרק כד
שהמרידה לא משנה באיזה מעשה היא מרידה
והמרידה הזאת יותר גרועה מכל הקליפות
והסתר אחרכה כי הם עושות מה שהוא אמר להם
לעשות והם אומרות שהוא היה אלוקים וכשאתה
מוריד אתה אומר שאין אלוקים חלילה כביכול
ואפילו אם אתה אומר לא זה לא כל כך חמור
אני באמת בדברים חמורים לא הייתי עושה אתה
נפרד אותו דבר אתה מתרחץ לעצמך זה רוח
שטות שמקשקשת אותך
[מוזיקה]
הסיפור של הפגם מוביל אותנו לעוד נקודה
שיש בעבירה יש אגדה מיטוס כזה אחד מגדולי
הפילוסופ סופים שדיבר על מוסר ונימוס ואז
התלמידים שלו ראו אותו עושה מעשה לא מוסרי
וכששאלו אותו הוא אמר ברגע הזה זה לא אני
זה מישהו אחר כודי עושה חלילה עבירה הוא
יהודי שעשה עבירה זה היהודים נפש האלוקית
שהיא חלק אלוקה ממעל שהיא יחד עם הנפש
הבאמית עוברים יחד את העבירה אתה חושב
שאתה עובר עבירה בחלקים הנחותים של הנפש
שלך בנפש הבמית עכשיו עם הנפש הבאמית
לכולנו יש יצר הרע וזה בסדר זה נורמלי
שמתחשק לנו עולם הזה והנפש האלוקית יכולה
לבוא ולומר לעצמה תשמע הרי אני חולקת
אנחנו שתי נפשות סוף חולקים את אותו גוף
זה נכון אני עם האידיאלים שלי אני עם
החלומות שלי בערב אחרי לימוד הגמרא אני
אצא ואני אוויר זקנה את הכביש והנפש באמית
עם השטויות שלה גם היא תעשה את מה שהיא
צריכה לעשות בוא הסכם שלום הנפש שלבמית
תעשה מה שהיא רוצה והנב שלא כ תעשה מה
שהיא רוצה ו יש אנשים נבח שכולנו חיים ככה
באיזשהו מקום אבל יש אנשים שזה ממש
שיכולים להיות דוקור ג'קל מיסטר כשאתה
עובר עבירה אתה לא נפרד מהנפש האלוקית אתה
גורר את הנפש האלוקית איתך אתה עושה את זה
בגלל הנפש האלוקית שלך ובאיזשהו מובן אתה
מכריח את הנפש האלוקית לעשות הפוך בתפקיד
שלו
[מוזיקה]
מכיוון שהנפש האלוקית שמה כני אלוקית והיא
חלק אלוקה ממל ממש
אז הירידה הזו של האדם בזמן העבירה שמוריד
גם את נפש אלוקית איתו כביכול [מוזיקה]
מוריד גם את הקדוש ברוך הוא את ניצוץ
האלוקות שבאדם ביחד לתוך הקליפות התניה
משתמש כאן בדימוי חריף מאוד כדי להסביר את
הירידה הזו זה כמשל התומן אוחז בראשו של
מלך וטומן אותו בבית הכיסא מלא צועה 20
שניות של מחשבה יגעילו אתכם מספיק זה דבר
נורא אומרת מורזקן אז זה לא משנה לכמה זמן
אני לוקח את ראשו של המלך וטומן אותו בתוך
כל הגועל הזה. גם אם זה ל20 שניות זה חמור
מאוד. כשאנחנו עושים עבירה אנחנו יוצרים
נתק והנתק הזה יוצר שבמקום החיבור לקדושה
ולאור האלוקי שמאיר בנו מתוקף היותנו
יהודים ברגע הנתון הזה החיות שאנחנו
מקבלים עוברת דרך היכלות של קליפה וטומאה
ואנחנו מטעלים
את כל האור והטוב שקיים בנו את הנפש
האלוקית שלנו לביוב למקומות לצינורות הלא
נכונים. אנחנו מקבלים את האור, אנחנו
מקבלים את השפע של הקדוש ברוך הוא
מהמקומות של הקליפה והסתר אחה אנחנו
מכניסים ודוחפים את הראש של המלך אל תוך
בית הכיסא מלא צורה וכשמתבוננים לרגע פשוט
עוצרים לשנייה לחשוב על מה שדיברנו עד
עכשיו על מה היא עבירה על עצם זה שזה
פירוד מהקדוש ברוך הוא שאפילו הקליפות
עושות את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה והאדם
בוחר שלא לעשות ועל איזה נזק ופגם זה עושה
לנו הלכלוך והגועל זה אמור לפעול עלינו
ברגע באופן ממש חזק כשאנחנו מרגישים שהיצר
מנסה להפיל אותנו לעצור ולהימנע מלעשות
עבירה.
>> אדמור הזקן אומר כאן, תראה, בשביל לא
לעבוד עבודה זרה היית מוכן להרוג את עצמך,
למסור את הנפש, כמו שראינו בעם ישראל בכל
הדורות, אפילו על השתחווה לבדה, בלי אמונה
בלב כלל, אפילו רק על האקט שאני משתחווה.
בלי להאמין בזה, אנשים עשרו את נפשם,
יהודים אסור את נפשם כל הדורות שלא
להשתחוות לעבודה זרה, אפילו שבלב אני יכול
לקלל אותה, לא, אבל אני לא אשתחווה אפילו
מבחינה חיצונית. אז באמת אחי דחילק לעמוד
מול התאוות שלך לעשות איזה עבירה זה הרבה
יותר קל מאשר להרוג את עצמך אז אין לך כוח
בזה אתה נופל זה אותו פירוד מהקדוש ברוך
הוא בעבודה זרה כמו בכל עבירה אחרת יש לך
את כל הכוח להתחזק לא להרוג את עצמך רק
להתחזק נגד היצר המפתא המסכן
האומלל שדקה אחרי שתעשה את העבירה הרי אתה
יודע איך תרגיש אז תעצור עכשיו זה רוח
שטות רוח שטות שמשגעת את האדם ולוקחת אותו
לעשות עבירות זה אפילו לא תאווה זה יותר
רוח שטות בתוך התאווה הזאת ההתבוננות הזו
היא חזקה מאוד ואמורה לעבוד על הרגש והמוח
שלנו אם אנחנו חושבים על זה ועדיין זה לא
עושה לנו את זה הסיבה היחידה שהיא לא
עובדת מפני שאנחנו לא מספיק חושבים על זה
לא מספיק חיים וחווים את התחושה הזו אומר
לנו אדמור הזקן אילו ודי היה יודע והיה חש
את זה אם לא עוצמת המילה שכאשר הוא עושה
עבירה הוא בעצם עובד עבודה זרה. הוא בעצם
אומר אין אלוקים ברגע זה הוא לא כאן. אני
עושה מה שבא לי. אני הולך נגדו. אני הולך
נגד רצונו. אני מתכחש לאמת של העולם לזה
שהקדוש ברוך הוא נוכח בכל דבר. יהודי לא
היה מסוגל לעשות עבירה. וכל הסיבה שאנחנו
מסוגלים לעשות עבירה זה כי אנחנו לא
מודעים לדבר הזה. ויתירה מזו. לפעמים גם
כשאנחנו מודעים לדבר הזה הוא לא חודר בנו
בצורה מספיק פנימית. אנחנו לא חשים אותו
ולכן המעטפת הזאת שנקראת רוח שטות מאפשרת
לנו לעבור עבירה.
[מוזיקה]
אז הסיכום הפרק דיברנו על זה שכל עבירה
קטנה כגדולה היא פירוד מהקדוש ברוך הוא.
עצם המרידה ברצון השם היא החומרה, היא
העבירה ולאו דווקא גודל המעשה. הסברנו
שהקליפות עצמן עושות בדיוק את רצון הקדוש
ברוך הוא ודווקא האדם בבחירתו החופשית הוא
היצור היחיד שמסוגל למרוד ולעבור על פי
השם דיברנו על זה שבעבירה משתתפות יחד
הנפש האלוקית והנפש הבהמית שזה כמו חלילה
להכניס את ראש המלך למקום מתונף הדרך
להתמודד מול היצר היא לייצר מודעות עמוקה
לזה שכל עבירה היא כמו עבודה זרה ועל
עבודה זרה היינו מוסרים את הנפש אז מה זה
לעמוד מול פיטוי היצר
>> [מוזיקה]
>> תודה שהזנתם למדברים תניה מבית סם
הפודקאסטים אני שמולי קפלה ניהול והפקה
מנדפלוי הפודקאסט שלנו טעימה מספר התניה
אם אתם רוצים להעמיק קוד אני ממש מזמין
אתכם לחפש בגוגל את תוכנית הלימוד של
מעיינותך ולהצטרף ללימוד תניה באיול
להתראות בפרקים
>> [מוזיקה]
[מוזיקה]