Preparing video...
0:00 / 0:00

כל החיים אנחנו במלחמה?!

256 views
צמאה avatar
צמאה

Transcript

Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.

[מוזיקה] תגיד, אני בן אדם בן 40, בן 50, בן 30. [מוזיקה] אמור עדיין להילחם על דברים שנלחמתי עליהם לפני 10 שנים? [מוזיקה] מה? אני לא מתעדן, אני לא מתעלה, אני לא מתרומם? למה אני מרגיש לא בסדר? זאת אחת השאלות הקיומיות שאנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן. זה יכול להיות נער או נערה שמסתובבים בתחושה שהם צבועים ולא אמיתיים כי כלפי חוץ הם נראים לכולם עובדי השם רציניים עם יראת שמיים גדולה מתפללים בדבקות לומדים בהתמדה אבל בפנים בפנים רק הם יודעים כמה הם לא טובים בבפנים במקומות הכי עמוקים שלהם והם כל הזמן נמשכים לרע וזה יכול להיות עובד השם ותיק שכבר 30 שנה עובד את השם ומרגיש שלמרות כל השנים של עבודת השם כל ההשקעה כל ההתמדה הבפנים לא השתנה בכלל. הוא נשאר אותו דבר כמו שהיה נהר צעיר. לא התאדן, לא זדכך. היצר הרע בשיא התוקף שלו כמו שהוא היה פעם. מה יהיה? אפשר לנצח את המלחמה הזו? אפשר לשנות [מוזיקה] את יצר הרע לגמרי? להפוך אותו. >> [מוזיקה] >> שלום ברוכים הבאים לפודקאסט מדברים תניה מבית סם הפודקאסטים [מוזיקה] אני שמולי קפלן ובסדרת הפרקים שלנו ניתן לכם טעימה מהרעיונות המהפחניים שיש בתניה בעזרת אנשים שהתניה הוא חלק מרכזי מהחיים שלהם הרב משה שילט מנהל פרויקט סמה ומלמטניה הרב המחי אבן ישראל מרצה לחסידות ועורך ראשי במכון שטיינזלץ והרב שמואל רסקין מרצה ובמחבר הספר פגישות עם התניה [מוזיקה] בפרק הקודם דיברנו על שמחה, על כמה שמחה זה דבר קריטי בעבודת השם וכמה עבודת השם בלי שמחה, בלי מוטיבציה יכולה להפיל את האדם אל התהום. מה יכול להביא את האדם להדר שמחה, לעצבות? צרות של היום יום, פרנסה, בריאות, ילדים או עצבות מדברים רוחניים, מנפילות שאדם עובר. אבל יש סוג אחר של עצבות. גם הוא רוחני, הוא לא ממעשה פיזי, אלא עצבות ממצב קיומי. ועל זה אנחנו מדברים בפרק הזה. עצבות מעצם זה שעולים כל הזמן מחשבות ותאוות רעים ואנחנו במלחמה מתמדת מזה שאף אחד לא מבטיח לנו. וכנראה זה כמעט בלתי אפשרי להגיע לניצחון המוחלט. להכריע את הרע שיש בנו. לחיות במצב שאין לנו תאוות לרע בכלל ולהפוך את היצר הרע לגמרי. הרגע שאדם מבין שהמלחמה פה כדי להישאר והמאבק הוא על כל רגע מחדש זה יכול לייאש אותו ולהכניס אותו לעצבות גדולה. זה עצבות קיומית, עצבות ממי שאנחנו והחיים שעתידיים לנו. להתמודד עם סיטואציות לא מאירות ולא מחייכות וזה יכול להפיל את הבן אדם לעצבות ולעוד סיטואציות לא נעימות ולעוד עצבות שלא נגמרת. ולא בגלל שהוא עשה משהו רע, ולא בגלל שקרה לו משהו רע. והמדהים הוא שאם נסתכל [מוזיקה] רוב העצבויות של בני האדם הם מזה. הם לא מדברים רעים שהם עשו. הם גם לא מדברים רעים שקראו להם מלמעלה. מה שלמדנו בפרק הקודם. הם דווקא מעצם הסיטואציה שאני לא מושלם ושיש מצבי רוח ויש זמנים אפורים ולא הכל מדליק ומבריק והיצר הרע נלחם ואני נלחם בו בחזרה ולפעמים המלחמה מתישה וגם כשאני מנצח כבר נמאס לי ולפעמים אני בכלל לא מרגיש את היצר הרע אני פשוט מרגיש אפור פלי מצב רוח סתמי וזה עושה לי עצבות והעצבות הזאת כמובן מביאה לעוד עצבות ובסוף אני הולך לישון ולא יצא ממני כלום. [מוזיקה] איך מתמודדים עם השגרה? ועל עצם המאבק, אומר התניה, קודם כל יש פה חוסר ומודעות עצמית גבוה שמוביל לעצבות. אתה לא צדיק. אף אחד ביקש לא ביקש ממך להיות צדיק. כל האנשים האלה שאתה רואה סביבך הם לא צדיקים. כולם עוברים את מה שאתה עובר. זה סופר דופר [מוזיקה] נורמלי. אתה יודע מה? אם אתה נהיה עצוב מזה, יש פה גם אלמנט של גסות רוח. חשבת שאתה צדיק, חשבת שאין לך יצר הרע? אוי ואבוי. פתאום עולה לך יצר הרע ואתה צריך לדחוט אותו, זה עושה לך דיכאון. מי חשבת שאתה? לא להשלות את עצמנו, לדעת מי אנחנו, לדעת שזו המציאות שלנו, שאני אלו החיים שלי, המאבק, המלחמה. המצב התמידי כמעט הזה שאני שהדברים לא הולכים לי בקלות, שאני צריך להעבק, שאני צריך כל הזמן להגיד לעצמי בא לי אבל [מוזיקה] אני לא עושה או לא בא לי ואני כן עושה. ככה החיים שלי הולכים להיראות. ככה החיים שלי הולכים להיראות. וזה בסדר. זה בסדר. המציאות שלי במציאות של מלחמה כמעט בלתי פוסקת היא דבר שצריך לחבק אותו. צריך לחבק אותו. צריך לא רק להכיל אותו, לא רק לקבל אותו, אלא ממש לחבק אותו ולשמוח עליו. [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> אז הנקודה הראשונה היא להסתכל המראה במבט אמיתי ומפוכח ולהיות במודעות עצמית. ובמקום להסתכל על מה שאין, על מה שאתה לא מצליח להשיג, תסתכל על מה שאתה משיג כל הזמן. כל פעם שאתה מתגבר, זאת שמחה עצומה. גם כשאתה לא עושה משהו שרצית לעשות, אז אתה אומר כאילו ממה לסמוח? ממשהו שלא עשיתי, שרציתי לעשות משהו לא טוב ולא עשיתי. א לשמוח מזה. אומר הדמור הזה כן. כן. ועוד איך ישב ולא עבר עבירה? כאילו עשה מצווה. צא בריקוד. הצלחת לשלוט על עצמך. [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> על בסיס דברי חז"ל שישב ולא עבר עבירה כאילו עשה מצווה. אומר התניה שההסתכלות על המאבק צריכה להיות הפוכה. זה שאתה מתגבר זה המצווה הגדולה. >> אנחנו רגילים להסתכל [מוזיקה] שעל הדברים הלא טובים שלנו שהצלחנו לשלוט אנחנו לא אמורים לשמוח. אנחנו לא אמורים לתפוח לעצמנו על השכי. בסך הכל לא עשית משהו רע, מה אתה מבסוט? אדמור הזקן אומר, תהיה מבסוט מזה. תפרגן לעצמך שמחה. עשית מצווה וזה שלא עברת על לא תעשה זה כמו שעשית משהו אקטיבי. עשה ממש. ובמילים של התניה. ועל כן צריך לשמוח בקיום עליו כמו בקיום מצווה עשה ממש. בעצם זה שאדם מתגבר ולא עבר עבירה ברגע הזה שהוא מרגיש הכי לא טוב עם עצמו. שהוא צריך להתמודד, שיש לו תאוות ויצרים. אומרים לו, לא. ברגע הזה קיימת מצווה. [מוזיקה] קיימת את מצוות לא תעשה בזה שישבת ולא עשית. זה עצמו דבר גדול. וזה לא במצווה מול תאווה שאנחנו מתגברים, אלא כל המציאות היומיומית של השגרה האפורה. ככה צריכה להיות ההסתכלות. [מוזיקה] אז כל דבר טוב שאתה עושה בשגרה תתמלא ממנו בשמחה. וגם כל דבר לא טוב שלא עשית בשגרה בתרגיל פשוט של התבוננות. תהפוך אותו לריקוד, תהפוך אותו לטוב. כשלא עשית לו טוב זה ממש עשית [מוזיקה] מצווה. [מוזיקה] אבל עדיין זה מרגיש כמו שמחה מאולצת. שמחה שהיא בדיעבד כזו. יש פה תחושה של כמו צידוק הדין כזה. הקדוש ברוך הוא ברא אותי קצת הפוק עם שני יצרים ואני צריך גם לשמוח בזה. זה קצת שמחה בכוח. השאלה הזאת פותחת שאלה קיומית גדולה יותר מהשאלה של איך שמחים למרות שאנחנו מתמודדים. למה בכלל ברא אותנו הקדוש ברוך הוא עם יצר הרע? מה הוא מרוויח מזה שיהיה פה למטה יהודים בעולם שיצטרכו להילחם כל החיים שלהם? בשביל מה? למה זה טוב? למה שלא היה מוריד אותנו לעולם? כולם צדיקים או אפילו בינונים שיש להם בהתחלה מאבק אבל לאט לאט על ידי עבודת השם הם הופכים את היצר הרע לקדושה ונהים צדיקים שנגיע לניצחון המוחלט ועל הטייה הקומית הפילוסופית הזונו אדמור הזקן הוא מסיים את מה שהתחיל בפרק יד בתניה כי השאלה הזו היא לא שאלה חדשה שאלה ותיקה ששאל אותה עוד איוב ריבונו של עולם ברא את הצדיקים ובראת הרשעים >> [מוזיקה] >> איוב אומר לקדוש ברוך הוא א זה לא פייר כל הסיפור של שכר ועונש כי כמו שבראת הגן עדן וברא הגיהנום וברא שור פסותיו בשועות וחמור פסות קלוטות וזה טהור וזה טמא הם ברא את הצדיקים ברא את הרשעים בעל התניה בפרק א' מתקומם הפירוש הרי יש בחירה חופשית מה זה ברא את הצדיקים ברא את הרשעים הגמרא אומרת צדיק ורשע לא כאמר שהקדוש ברוך הוא בורא בן אדם הוא לא קובע אם הוא יהיה צדיק ורשע זו בחירה חופשית מה זה בראת הצדיקים בראת הרשעים אז זה פרק יד והוא מסביר באריכות מה זה בראת הצדיקים כעת הוא מסביר מה זה בראת הרשעים יש אנשים שנבראו להתמודד מה זה אומר ברא את הרשעים? לא שהם רשעים בפועל. על זה לכל אחד יש בחירה חופשית בכל רגע, אלא במדרגת רשעים כל ימיהם. כל החיים שלהם הם יצטרכו להתמודד עם הרשע, עם היצר הרע שבתוכם, שמנסה להפיל אותם לרע. [מוזיקה] למה? מה הקדוש ברוך הוא מרוויח מזה שאנחנו מתמודדים? תיקוני זוהר מגלה סוד גדול. אצל הקדוש ברוך הוא יש שני סוגי נחת רוח כמו להבדיל שיש שני סוגי מאכלים. מאכלים מתוקים וטעימים ומאכלים חריפים שמצד עצמם אי אפשר לאכול אותם כחומר גלם אבל אחרי שהם התבשלו הם הופכים למעדן. וככה אצל הקדוש ברוך הוא יש שתי סוגים של נחת רוח מהמעשים שלנו. נחת רוח מדברים מתוקים שזה מעשה הצדיקים ומעשים טובים שבאים מתוך מאבק עם היצר הרע נחת רוח מדברים חריפים ופיקנטים זה שודי קם בבוקר ויש לו איזשהו אתגר יש לו איזשהו קושי אם לקום בבוקר אם ללכת לתפילה אם ללמוד אם להתגבר על איזושהיא תאווה או על איזושהיא נטייה והוא מצליח לעשות את זה הדבר הזה גורם לנחת רוח עצום לקדוש ברוך הוא זה נקרא בשפת הזוהר נחת רוח של התקפיה שיהיהודי קופא את עצמו את הרצון שלו בשביל רצון השם זה נחת רוח גדולה אצל הקדוש ברוך הוא אז נכון אנחנו לא נהיה צדיקים כנראה המלחמה כאן כדי להישאר החיים מלא עליות וירידות אבל זה מה שהקדוש ברוך הוא רצה שיהיה לו נחת רוח מהבינוני מאיתנו שאנחנו מלאים בסתירות ומצבי רוח ומלחמות ומכל התגברות והתגברות יש לו נחת רוח עצומה גם הקדוש ברוך הוא בעצמו בתוך הסרט הזה גם הקדוש ברוך הוא מתמודד עם הרע בעולם עולם ובכל דחיה ודחייה שבן אדם דוחה את הרע הקטנצ'יק אצלו הקדוש ברוך הוא מתמלא נחת עצומה יותר מעל ידי מעשים טובים ומאירים נטו וזה חידוש גדול הנחת רוח של הקדוש ברוך הוא מתגברות על הרע מבריחה מהחושך ממעשה טוב שבא מתוך מאבק וקושי הוא גדול יותר ממעשה שנעשה בלי יצר הרע ומלחמה כמו המאכל החריף שנהפך בסיר למשהו טעים ופיקנתי הרבה יותר [מוזיקה] השמחה העצומה ביותר אצל הקדוש ברוך הוא שגורמת גם לו להשפיל ולהוריד את כל כוחות הרשע בעולם היא כשודי עושה התקפיה, כשיהודי קופא את הרע. הכפייה הזאת שהיא מעשה קשה בתוך האדם, מעשה כאילו חשוך, היא הנחת העצומה ביותר אצל הקדוש ברוך הוא, מה שאין לקדוש ברוך הוא בכל המעשים המהירים והטובים, היפים [מוזיקה] הנקיים שאנחנו עושים. ובכל דחייה ודחייה שאנחנו דוכים את הרע, הוא דוחה את הרע הכללי בעולם. וזה גורם לקדוש ברוך הוא שמחה יותר מכל הדברים האחרים הטובים והמאירים שאנחנו עושים. מכאן אנחנו חוזרים לשמחה. לא רק שיש לך מימה לשמוח, אלא להפך. דווקא [מוזיקה] בזכות המאבק, דווקא בגלל מצבי הרוח והקושי, אתה אמור לשמוח אפילו יותר, יותר מהצדיק. לצדיק אין רע. הצדיק זה סיפור אחר. אתה עם הרע שלך נמצא באותו סירה עם הקדוש ברוך הוא שבורא את הרע ומחכה שתקפא את הרע, מחכה שתתמודד עם הרע ומתמלא בשמחה הכי גדולה שיכולה להיות. אתה שמח? זאת שמחה שגם משמחת את הקדוש ברוך הוא מאוד, יותר מעל ידי כל דבר אחר שהיית עושה. זאת גישה חדשה. גישה [מוזיקה] שמסתכלת על הדברים הלא טובים שאנחנו מתמודדים איתם. לא כהכנה לדבר הבא, אלא [מוזיקה] כמטרה משמחת מאוד בפני עצמה. זה חידוש גדול בעבודת הבינוני. הבינוני הוא לא בדיעבד. הבינוני הוא לכתחילה. הקדוש ברוך הוא ברא את הבינונים כי בעולם הזה זאת העבודה. >> [מוזיקה] >> והרעיון הזה של התקפיה לא רוצה רק בשמחה, אלא הוא ממשיך כפרקטיקה לחיים, לנסות ולייצר סיטואציות ורגעים מכוונים של התקפיה. בגמרא נאמר שבזמן התלמוד אנשים רגילים היו אוכלים בשעה רביעית ותלמידי חכמים היו מאחרים את האוכל שלהם לשעה שישית. אבל מה הקטע? הרי את אותם שעתיים הם ילמדו גם אחר כך. זאת אומרת, הם היו יכולים לאכול את ארוחת הבוקר שלהם השעה הרביעית כמו כולם ואז להמשיך ללמוד שעתיים. זאת אומרת זה לא שבגלל שהם דחו את ארוחת הבוקר שלהם בשעתיים הם למדו עוד שעתיים. את השעתיים האלה הם היו לומדים בכל מקרה. אז מה הקטע? מה הרעיון של לדחוט את ארוחת הבוקר שלי סתם? זה מה שאומר לנו האדמור הזקן, זה לא סתם. יש פה עניין. זה שאדם לא נותן לתאווה שלו ולרצייה שלו להוביל אותו, אלא להפך. האדם אומר לעצמו, אני הבוס כאן, אני זה שמחליט מתי יקרו דברים ואיך יקרו דברים. הדבר הזה עצמו מפרק את הדומיננטיות של הנפש הבעמית שלנו. כי זה גורם לנפש הבאמית שלנו להרגיש ולהפנים את הידיעה הזאת, לא אני זאת שמכוונת את הדברים כאן. יש פה אדם בעל שכל ובעל דעה והאדם הזה שהוא בעל שכל ובעל דעה הוא זה שמוביל את הדברים הוא זה שמכוון אותם הוא זה שיודע להגיד אני עכשיו מחליט אם אני אוכל עכשיו או שאני אוכל עוד שעתיים זה נראה לנו משהו קטן משהו זניח משהו פאות משהו שאולי הוא קצת חסר משמעות אבל הוא מאוד רחוק מזה מפני שהדבר הזה בעצם הוא עבודה על שריר ההתקפיה שלנו ככל שאנחנו נעב בוד על שריר ההתקפיה, על השליטה העצמית והעיפוק. נסגע לעצמנו את היכולת להתגבר ברגע האמת ולדחות ניסיונות שהם לא מתחום הדברים המותרים כמו ארוחת בוקר, אלא ממש לעמוד נגד היצר הרע והניסיון להפיל אותנו ברע גמור. ולכן חסידים ימצאו לעצמם את השריר הזה כמעט בכל דבר שהנראה לה מיותר. משפט חסידי התיק אומר האסור אסור והמותר מיותר. >> [מוזיקה] >> התניה מסיימת הפרק עם הבטחה. >> הבטחה שהיא בשורה טובה, מה שנקרא. [מוזיקה] מודקן מחליט ככה לצ'פר אותנו עם עם בשורה טובה. בשורה טובה היא והתקדשתם [מוזיקה] והיתם קדושים. אם באמת תתמיד ותילחם היצר הרע, [מוזיקה] תקדש את עצמך, תעשה כאילו נעלה אותך כיתה, ותבוא להתמודדויות גבוהות יותר. המוטו של הפרק הזה זה הערך של ניצחונות קטנים ואת השמחה שזה אמור להביא לנו בחיים. זה מה שאנחנו צריכים להעריך וזה מה שהבינוני צריך לזכור כל הזמן. הוא צריך לזכור שכל מעשה שלו, כל אחד מן הניצחונות הקטנים שהוא מנצח במלחמת היום יום שלו, דקה אחרי דקה, שעה אחרי שעה, ניצחון קטן פה, ניצחון קטן שם, כל ניצחון קטן כזה הוא דבר גדול, הוא דבר שגורם לקדוש ברוך הוא נחת רוח נפלאה, הוא דבר שגורם לנפילה ולשבירה של רוח הסיתרא אחה. וכשהבינוני קולט את זה ומפנים את זה, הוא באמת יכול להיות בשמחה מדרך החראים שלו. [מוזיקה] אני לא סוג ב', אני הכי סוג א'. אני הדבר שעושה נחת רוח לקדוש ברוך הוא. ואת זה יהודי מפנים, [מוזיקה] מעקל ונמצא בשמחה. לסיכום הפרק דיברנו על העצבות הקיומית שמגיעה לא מחטאים אלא מעצם העובדה שהמלחמה ביצר הרע לא נגמרת ובשום שלב לא מובטח לנו הניצחון המוחלט. הסברנו שהתשובה לזה מודעות [מוזיקה] עצמית אמיתית, לקבל את זה שאנחנו בינונים ולא צדיקים ושדווקא ההתגברות הקטנה, כל התגברות היא שמחה הגדולה הנחשבת כמו מצווה ממש. למדנו על שני סוגי הנחת רוח של הקדוש ברוך הוא. נחת מהצדיק, הילד הטוב, שהוא מתוק מטבו, אבל נחת גדולה אפילו יותר זה ההתקפיה של הבינוני, המאבק מראה כל הזמן. וראינו איך אפשר לתרגל את זה ממש בשליטה עצמית בדברים הקטנים כדי לחזק את היכולת, את השריר, לעמוד בניסיונות הגדולים. [מוזיקה] תודה שהזנתם למדברים תניה מבצם הפודקאסטים. אני שמולי קפלה, ניהול והפקה מנדפל. הפודקאסט שלנו טעימה מהתניה. אם אתם רוצים ללמוד עוד ולהעמיק בתניה, אתם מוזמנים להצטרף לתוכנית הלימוד של מעיינותך. חפשו בגוגל תוכנית התניה של מעינותך. להתראות בפרקים הבאים. [מוזיקה] เฮ