איך יש רוע בעולם?!

איך יכול להיות שיש רע כל כך גדול בעולם? לא סתם רוע, רוע מוחלט, שהוא לא רק ההדר האור והטוב, אלא מציאות של רע, מפחיד, גדול וחזק. השאלה היא לא מה המשמעות של זה, אלא איך זה בכלל יכול להתקיים? הרי העולם נברא על ידי הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא ברא את הכל. איך הקדוש ברוך הוא בורא את הרע, מחיה אותו ומאפשר לו להתקיים ולפעול בתוך העולם שלו? היום בפודקאסט מדברים תניה איך יש רוע בעולם ולמה הוא כל כך גדול. שלום ברוכים הבאים לפודקאסט מדברים תניה מביתי צמהפודקאסטים. אני שמולי קפלן ובסדרת הפרקים שלנו ניתן לכם טאימה מהרעיונות המהפחניים שיש בתניה בעזרת אנשים שהתניה הוא חלק מרכזי מהחיים שלהם הרב משה שילט מנהל פרויקט צמה ומלמד תניה הרב אמיכאי אבן ישראל מרצה לחסידות ואורך השי במכון שטיינזלץ והרב שמואל רסקין מרצה ומחבר הספר פגישות אמא תניה ‏Ja. הרוע בעולם מתחזקת דווקא לפי איך שהתניה מסביר את בריאת העולם ואת הקשר של הקדוש ברוך הוא עם העולם אחרי הבריאה ובכל רגע ורגע. אנחנו מכירים את המצווה של אחדות השם להאמין שאין עוד אלוקים חוץ מהקדוש ברוך הוא שברא את העולם. התניה מסביר משהו עמוק יותר. מה היא אחדות השם? אחדות השם פירושה שהקדוש ברוך הוא נוכח בכל המציאות. אין חלק אחד ולהו הקטן ביותר שהקדוש ברוך הוא איננו נמצא בו. ולא רק שאיננו נמצא בו אלא שהוא מהות קיומו. אלמלא הקדוש ברוך הוא שנמצא בתוכו. הדבר הזה לא יכול להתקיים. אין שום אפשרות קיום לשום דבר בעולם מטוב ועדרה אלמלא הקדוש ברוך הוא נמצא בתוכו ולכן אחדות השם על פי החסידות פירושה השם אחד לא אחד ולא שניים אלא אחד כי המציאות כולה רוחנית גשמית טובה רעה הכל כאשר לכל היא דבר אחד שהוא הקדוש ברוך הוא ואם הקדוש ברוך הוא מחייה את העולם בכל רגע והוא המציאות האמיתית מאחורי העולם אז השאלה מתחזקת יותר, איך יכול להיות שיש מציאות של רוע? הרי הקדוש ברוך הוא טוב מוחלט. אם הוא עומד מאחורי כל המציאות, איך יש בעולם רע שהוא דבר אמיתי וכואב ומצער? בשביל זה צריך לדבר על אחד המושגים המרכזיים בתורת הקבלה והחסידות, סוד הצמצום. הצמצום פירושו, האור של הקדוש ברוך הוא כביכול אור אינסופי, אור שאי אפשר להכיל אותו ולהישאר קיים. כלומר, אילו היינו חשים את האור של הקדוש ברוך הוא במלא עוצמתו, לא היינו. וליתר דיוק, לא היינו מרגישים את עצמנו כמציאות לעצמה. היינו מרגישים אך ורק את הנוכחות של הקדוש ברוך הוא. אבל הקדוש ברוך הוא כן רוצה שיהיו עוד דברים בעולם. הוא רוצה שאנחנו נהיה ושיהיו נבראים שמרגישים את עצמם למציאות וכאן נכנס הצמצום לתמונה. הצמצום הוא הכלי שמשתמש בו הקדוש ברוך הוא כדי לגרום לזה שהאור שלו, אף על פי שהוא נוכח במלא עוצמתו בכל מקום, בכל זמן ובכל שעה, יהיו מקומות ויהיו מצבים שבהם האור הזה לא יורגש או יורגש בצורה מאומאמת יותר. התהליך של הצמצום מתקשר למושג הדיבור. בעשרה מאמרות נברא העולם. הקדוש ברוך הוא כביכול אמר דיבורים ונברא העולם. כל התורה מלאה בדיבורים של הקדוש ברוך הוא ויאמר השם וידבר השם. עכשיו כולנו יודעים שהקדוש ברוך הוא אין לו לא גוף ולא דמות הגוף. וברור שלא מתכוונים לומר כאן שהקדוש ברוך הוא מדבר כמו שאנחנו מדברים. אז מה המשמעות של המאמרות? מה המשמעות של דיבור של השם? הדיבור קשור לצמצום. להבדיל ממחשבה שהיא דבר פנימי המאוחד עם האדם. הדיבור קורה כשאני רוצה לפנות למישהו אחר ולבטא את עצמי כלפי חוץ בצורה שאני מסנן את עצמי. כי דיבור הוא בסך הכל צוהר קטן לנפש. אולי הדרך היחידה שלנו בני אדם שסובבים את הדובר לדעת משהו ממה שמתחיל אצלו בפנים. אבל בסוף בסוף דיבור גבול תחתון של עולם ענק שהוא בעצם עולם המחשבה. ואם אנחנו אומרים שאלוקים מדבר את העולם, זאת אומרת שהעולם כולו קיים בלבל גבוה הרבה יותר. הוא קיים בעצם, כלומר, הביטוי הפיזי, הטכני של העולם, השרטות של העולם בצורה של אותיות מדוברות הוא צל חיוור למה שהעולם באמת והעולם באמת הוא לא כאן. הוא קיים שם, הוא קיים במחשבה, הוא קיים, יש איזשהו הגיונות שבאים לידי ביטוי בעולם. ומכאן מתוך הצמצום של הקדוש ברוך הוא מגיע כל המושג שנקרא קליפה. כאשר יש משהו שהצמצום נוכח בו בצורה מאוד עוצמתית ואין בו תחושה של הנוכחות של הקדוש ברוך הוא, זאת קליפה. לפני שאנחנו מדברים על רע גמור ורוע מוחלט, צריך לדעת שיש שני סוגים של קליפה. קליפת נוגע ושלוש קליפות עטמאות שתניה מדבר עליהם בפרקים הקודמים. קליפת נוגה היא רוב הדברים בעולם שנראים כמו משהו סתמי, לא קדושה ולא רע גמור, אלא לכאורה ניטרלים. שאתה משתמש במילה קליפה, אתה בא לומר אתה נוגע בדבר שהוא נכון, אבל הוא לא הדבר האמיתי. אתה נוגע בקליפה של הדברים. כשאנחנו רואים את העולם שהוא בא מהדיבור של הקדוש ברוך הוא אבל כמו דיבור שיצא מהקשרו אנחנו לא רואים איך הוא חלק מהקדוש ברוך הוא אנחנו מייחסים לקליפה המציאות משל עצמה וחושבים שהקליפה היא העיקר ולא דבר השם הדיבור של הקדוש ברוך הוא שמחייה אותו ולהייחס לקליפה זהות עצמאית זה להוציא את הדברים מהקשרם והעולם כמו שהקדוש ברוך הוא ברא אותו בצורה שהוא קליפה כלומר שאפשר להוציא את הדברים מהקשרם זה המקור לקליפות, מקור לרוע בעולם. כל המציאות של דברים אסורים בעולם, של דברים רעים בעולם, בעצם מה היא? איזושהיא מציאות שאף על פי שבתוכה מאיר אור השם, היא משדרת אין אור השם. היא משדרת אין הקדוש ברוך הוא. אדמור הזקן משתמש בביטוי אני והפסיעות לי יהורי ואני עשיתי. כלומר, התחושה הזאת של אני כאן וזהו וזה כל מה שקיים כאן, אין שום דבר מעבר. והתחושה הזו, התחושה שאני קיים ושאין מציאות אלוקית מסביבי ושאין לי חיבור לקדוש ברוך הוא, זה שיא הצמצום וזה בעצם משקף מצב של קליפה, של סתראה אחרא. מצב שבו אני מסתכל על הדבר ואני לא רואה שום קשר לקדוש ברוך הוא עד כדי כך שאני מסוגל לראות ההפך. כלומר אני מסוגל לראות מציאות שעומדת וצועקת אין אלוקים. מציאות שעומדת ואומרת אני אעשה מה שבא לי גם אם זה נגד רצונו המוצהר של הקדוש ברוך הוא. איך זה יכול לקרות? מה זה הדבר הזה? זה צמצום במלאו המובן. וכאן מסביר התניה שיש הבדל מהותי וגדול בין הדרך שבה הקדוש ברוך הוא מחי את העולם ובטח את הדברים הקדושים והשפעה שלו על עם ישראל לבין ההשפעה והחיות שמגיעות לקליפות. הוא מסביר את זה דרך מה שחז"ל אומרים. עובדי עבודה זרה קוראים לקדוש ברוך הוא אלוקה דאלוקיה. האלוקים של האלוקים. למה הם נקראים אלוקים אחרים וכי יש אלוקים אחרים? אין כזאת מציאות. אז הוא מדבר על זה שהם מקבלים מבחינת אחוריים כמו בן אדם שנותן משהו לשונא שלו בלת ברירה. באיזשהם סיטואציות הוא חייב לתת משהו לשונא שלו מכל מיני סיבות. הוא נותן לו בלי להסתכל עליו בכלל. זורק לו מאחורי כתפיו כלאחר יד. יש דברים שהקדוש ברוך הוא רוצה בפנימיות שיו כאן, שיתקיימו כאן. הם המטרה שלו, הם הסיבה שלשמע העולם נברא. בעיקר אנחנו מדברים עלינו, על עם ישראל. ודי הוא פנימיות הרצון של הקדוש ברוך הוא. כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, משתמש בביטוי כביכול מה עמד לו מול העיניים? יהודי. זה שודי יהיה בעולם ויעשה את מה שצריך. לזה הוא התכוון על הדרך יש עוד המון המון המון דמויות מסביב יש תפאורה יש ניצבים יש עולם שלם יש מילרדי בני אדם שאינם יהודים וכל זה הוא סוג של סצנה מאוד מתוחכמת בסרט שיש בה המון המון המון ניצבים אבל הם רק ניצבים אי אפשר את הסרט בלעדיהם אבל הגיבורים הראשיים של הסרט הם אנשים מאוד בודדים. אז עם ישראל הוא הקטן שבעמים, אבל הוא הגיבור הראשי של הסרט. בשבילו הסיפור הזה נקרא. בשבילו הסיפור הזה נוצר. ולכן זו נקראת השפעה בבחינת פנים. לשם מכוונת פנימיות הרצון של הקדוש ברוך הוא לעומת דברים שהם שם אבל הקדוש ברוך הוא כביכול מקיים אותם רק כי אין ברירה כי חייבים. הסיפור של השפעה פנימית והשפעה חיצונית מסביר עוד משהו מאוד יסודי שאנחנו רואים בעולם ושעובד השם יכול לשאול עליו. איך זה? שלא רק שיש רו בעולם, אבל הוא לא דבר קטן שנמצא בשוליים של העולם, אלא הוא כל כך גדול בכמות, באיכות, וגם אם לא מדובר על רוע מוחלט, אלא בסתם דברים, בקליפת נוגע, הרי רוב העולם בסוף הוא קליפה. אם העולם הוא באמת סרט והיהודי הוא הגיבור שבו, יש בו הרבה מאוד ניצבים, דברים שנראים סתם בלי משמעות ותכלית. אז הסיפור הוא שדווקא בגלל שהם מקבלים השפעה חיצונית, הם מקבלים יותר גם בכמות וגם בעוצמה. איך זה יכול להיות? כאן יש משל מופלא של בנו של בעל התניה הרבי האמצעי הוא כותב את זה בסידור ספר שבעלתניה הוציאות בחייו עם הלכות ובנו הרבי האמצעי צירף לזה מאמרי חסידות של אביו אחד מאמרי חסידות המפורסמים בסידור זה המאמר עבדים היינו שמדבר על גלות מצרים שם מוסבר שגלות מצרים זה למעשה להתייחס אל הקליפה האלה אלא מסביב ולא לדבר עצמו מביא משל מופלא משל החתולות משל מסיבת החתולות מדבר על מסיבה שמיועדת ל לחברה מאוד מאוד מאוד מאוד מוגדרת. בעצם בכל אירוע עם מוזמנים יש מדרג של אנשים. יש את האורחים החשובים שקיבלו הזמנה למסיבה. הם יושבים ליד שולחנות מכובדים עם כרטיסי שם ומספרי שולחן. יש מאחורה במטבח את העובדים. הם לא מוזמנים לאירוע אבל הם מכינים את האוכל. הם מגישים אותו ותוך כדי ההכנה גם הם יכולים לאכול ממנו. ובסוף בסוף אחרי שהאירוע נגמר וקיפלו את הכל יש את החתולות בחוץ. הם מקבלות את השיריים שנזרקים החוצה. ואנחנו רואים כאן מדרג הפוך. דווקא המוזמנים אלה שהאירוע נעשה בשבילם מקבלים אוכל מדוד וספור לכל אחד מהם שמלצר שמניח לו בדיוק את המנה האישית בתוך הצלחת שלו. לעומת זאת, העובדים במטבח, שהם בכלל לא חלק מהאירוע, לא בשבילם עשו את האירוע הזה, אבל הם יכולים לאכול במטבח כמה שהם רוצים בלי שאף אחד מודד להם כמויות. ובסוף החתולות שנמצאות מחוץ לאירוע עומדות מול הרם יכולות לאכול בכיף כמויות בלתי נגמרות. הרבי המצעי מסביר שככה בעצם העולם עובד. יש את מי שמדברים אליו שזה אם אנחנו מוכנים להקשיב זה אנחנו ויש אלוקים אחרים מה לעשות בסעודה יש הרבה מאוד פריטים מסביב והפריטים האלה אולי יש יותר שפע אבל השפע הזה הוא חסר בו את פנימיות רצונו יתברך כלומר הקדוש ברוך הוא לא מדבר פה זה גם קיים אם יבוא אדם שהגיע מעבר לים למסיבה הגדולה החשובה הזאתי ובוחר לגור עם החתולות אתה יודע מה יש לו יותר בשר ויותר פירה אבל הוא לא היה באירוע וזה נורא עצוב זה גלות וכמה בלתני קורא לזה כאשר אדם שם את עצמו שם אז הוא לוקח את האלוקות את ה את השפע האלוקי שבא לדבר אליו ותפס אותו מהצד הכי לא נכון שלו וזו בעצם עבודה זרה אבל כאן זה מרוער שאלה אחרת אוקיי אז הקליפות מקפלות שפע מבחינת אחוריים אבל למה בכלל השם מקיים אותם ונותן להן שפע אצל בן אדם אני מבין שיכול להיות שהוא פשוט מוגבל באיזה הכרח כמו אתה יודע מה שחרור החטופים אז מדינת ישראל משחררת כנגד זה מחבלים אני לא נכנס עכשיו אם זה טוב או לא טוב, אבל היא עושה את זה כלאחר יד, כמשהו שלא רוצים להסתכל עליו, לא כמשהו ששמחים בו, כמשהו שעושים אותו בהכי לד ברה שיכול להיות. אבל הקדוש ברוך הוא לא מוגבל בשום דבר. למה הקדוש ברוך הוא צריך לעשות סטרה אחת לה בבחינת אחוריים? יש משהו שהקדוש ברוך הוא חייב לעשות בשביל מישהו? אדמור הזקן אומר עוד יותר שזה תואבת השם אשר שנה. השם שונא אותה. אז למה הוא נותן לה? למה הוא נותן לה בחינת אחוריים? הוא חייב משהו למישהו? יש לו אילוצים חלילה. התשובה לשאלה הזו היא יסוד גדול שהתניה וחסידות מדברים עליו הרבה. הוא נוגע לא רק לשאלה איך הקדוש ברוך הוא ברא את הרוע ומאפשר אותו, אלא בכלל לשאלה הגדולה. בשביל מה היה הצמצום? למה הקדוש ברוך הוא ברא עולם כזה שבו לא מרגישים אותו ואנשים מרגישים את עצמם למציאות? >> תשובה היא הבחירה החופשית. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם יסוד נורא. שהעולם יבחר בבחירתו החופשית בין טוב לרע ויגלה פה את הקדושה. לקדוש ברוך הוא. הדבר הזה קריטי. הוא מוכן בשביל זה לתת לשונאים חיות בבחינת אחוריים. הוא מגביל את עצמו שהוא עושה משהו כביכול בלת ברירה. והרשעים האלה מרגישים את עצמם להניפס עוד בכלל לא קיבלתי את זה מהקדושה זה אני המחבלים עם אחשמם כוחות ה הרשע שמפילים אותנו בכל מיני תאוות עם אח שמם דברים שכולנו מרגישים וואו יש פה רוע הרוע זה לא מרגיש שהוא מקבל חיות מאלוקות אבל הקדוש ברוך הוא לא מוותר על התאווה שלו שתהיה לו דירה בתחתונים בד דרך של בחירה שאפשר להחליט כן או לא, טוב או רע. זה ההסבר למה שציטתנו קודם מפרקי אבות. בעשרה מאמרות נברא העולם. והתנה שואל למה בעשרה? הרי במאמר אחד הקדוש ברוך הוא יכול לברוא את העולם. ומה הוא עונה שם? תשובה שלכאורה לא מובנת בפשט. לברוא את העולם בעשרה מאמרות. למה? כדי לתת שכר טוב לצדיקים ולהיפרע מהרשעים שמאבדים את העולם בעשרה מאמרות. זה הסוד של דברי חז"ל שאדמור הזקן לצטט פה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם להניש את הרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים. בשביל זה הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות. בשביל זה הוא הכניס את הדיבור שאדמור הזקן מדבר פה שהדיבור יש בו מימד של פירוד בהבנה של בני האדם. למה הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות? זה משהו שיוצא ממך החוצה. אפילו שבפרקים הקודמים האדמור הזקן הסביר שהדיבור לא נפרד מהקדוש ברוך הוא אבל דיברה תורה כנשום בני אדם והיא רוצה להגיד כן בהרגשת הנבראים יש פה פירוד אז למה עשרה מאמרות למה הפירוד הזה לתת שכר טוב לצדיקים ולהיפרע מן הרשעים נו באמת הקדוש ברוך הוא עושה הכל בשביל בסוף לתת שכר או עונש יש כאלה שמבינים בצורה שטחית שזאת מטרת הבריאה לתת לנו שכר על העבודה שלנו. הרעיון פה עמוק הרבה יותר. בלי בחירה אין שכר, אין עונש. זה לא אמיתי. זה לא הבן אדם עשה את זה בכלל. אם אין אפשרות לתת לו שכר על מה שהוא עשה או להעניש אותו על מה שהוא עשה לא טוב, אז זה לא הוא, זה אני עשיתי. לקחתי בובות והפעלתי אותם כמו בתיאטרון בובות. אז זה לא ניתבה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. הוא רוצה שהדירה תהיה לא רק במקום התחתון, אלא מתוך התחתון. מי זה התחתון? מי שיש לו בחירה, הבחירה היא נוראית, היא בין טוב לבין רע שהקדוש ברוך הוא ברא אותו וזורק לו חיות בבחינת אחוריים הוא מגביל את עצמו הקדוש ברוך הוא כאילו נכנס ללית ברירה כי אחרת לא יהיה תחתונים ואחרת לא יהיה מי שיעשה דירה בתחתונים אבל עדיין למרות כל ההסברים שהקדוש ברוך הוא רצה שתהיה בחירה חופשית ולכן הוא צמצם את האור שלו ולכן הוא נותן מקום לקליפות ולרע הגמור והוא נמצא גם בקליפות ומחייה אותם אדמור הזקן כן, קורא לזה סוד גלות השכינה. כמה שנסביר את זה, זה ישאר לנו סוד. איך הקדוש ברוך הוא בחר בלהגביל את עצמו בצורה כזאת שהוא ברא מפלצות בעולם, מפלצות של רוע. והקדוש ברוך הוא מאפשר לזה לקרוא. זה סוד גלות השכינה. זה משהו שאי אפשר בחיים להבין אותו. כל ההסברים שלנו על בחירה חופשית וזה שהקדוש ברוך הוא רצה דירה בתחתונים, הם לא נותנים לנו המחשה. הם לא נותנים לנו הרגשה נכונה בדבר. הם מסבירים למוח שלנו את הסוד שנשאר סוד. אז לסיכום הפרק דיברנו על זה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בצמצום. הוא מסתתר אבל עדיין נוכח כאן גם בקליפות. על זה שזה הפירוש דיבור של הקדוש ברוך הוא ועל זה שהבריאה מתרחשת בדרך של עשרה מאמרות. הסברנו שהקדוש ברוך הוא ברא את המציאות של הקליפות כדי שתהיה בחירה חופשית וכדי שנוכל להשלים את הכוונה של בריאת העולם שהיא לעשות לקדוש ברוך הוא דירה דווקא בתחתונים, דווקא בעולם שלנו התחתון. תודה שהזנתם למדברים תניה מבצם הפודקאסטים. אני שמולי קפלה ניהול והפקה מנדפלוי. הפודקאסט שלנו טעימה מהתניה. אם אתם רוצים ללמוד עוד ולהעמיק בתניה אתם מוזמנים להצטרף לתוכנית הלימוד של מעיינותך. חפשו בגוגל תוכנית התניה של מעיינותך. להתראות בפרקים הבאים. เฮ