קורת רוח לשבת - פרק 47: פרשת ניצבים - וילך

יש דברים שקורעים [מוזיקה] רק במשפחה >> לינויים חיגו כוכבית 6485 אתם מאזינים [מוזיקה] למשפחת פודקאסט [מוזיקה] הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם [מוזיקה] ורט סיפורים, יורציתים ופולמוסים על פרשת השבוע. שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסטים קורת רוח לשבת את הרב אפואם זמן מנגלינסקי טוב בסול אלטרגוביץ >> ואני אומר עוד פרק ואנחנו כן זה כבר פרק של שבת אחרונה בשנה קודם כל עבורנו זה שמחה מאוד מאוד גדולה אישית שאנחנו זוכים לא אתה יודע התחלנו בבריישיס לא האמנו שנגיע ככה לנצובים ויילך אז הפרשה הזאת זה שבת האחרונה בשנה אז הרבה צדיקים דיברו על זה שצריך להתחזק בהלחשב אפשר לתקן את כל מה שקרה השנה אתה מכיר את העניינים האלה >> מה באמת המקור לדבר הזה שהשבת האחרונה אני יודע שרב ללופיאן אמר את זה וזה מופיע אני חושב בספר שלו אבל מה באמת המקור כי זה חידוש זה חידוש גדול שהשבת האחרונה >> אז אז בכלל >> יש משהו הגיוני אתה יכול להגיד לקדוש ברוך הוא תראה אני משתדל א >> אז ברור כיוון שאנחנו יהודים ואנחנו מאמינים שאפשר עד הרגע האחרון לתקן. >> אז יוצא שאתה יכול לתקן את השנה הזאת. דיברנו על זה שנה שבועה, אולי נגיד את זה בפרק שבוע הבא, אבל רבר קרלינר, אני חושב מביאים בשמו שהוא מדבר על זה שבמנחה האחרונה של השנה אומרים ברך עלינו ואת השנה הזאת ואת כל מיני תבואת. זאת אומרת, אתה ברגעים האחרונים של השנה עוד מבקש שהשנה הזאת תהיה מבורכת. למרות שהשנה כבר חלפה, אתה עוד עדיין מבקש שהשנה תהיה מבורכת. זה זבן מביא, הרב זבן מביא. אז אני חושב שזה אותו אותו רעיון נמצא גם בשבת. אתה יכול לתקן את את השבתות של כל השנה הזו. ומתי אתה יכול >> אחי אתה אומר ברנקלון חידש לנו שרטרוקטיבי זה עובד. >> ברור. זה לא זה לא מה שאתה עוד יכול תכנית לתקן. עכשיו בפרשה הזאת גם ספציפית אתה הזכרת שבוע שעבר וזה מאוד מעניין. הזכרת את הרמבן שאומר שלמעשה שבוע שעבר נגמרו המצוות אבל בפרשה הזאת יוצאות פתאום עוד שתי מצוות תופש ביס וטוף רשיות ג שתי המצוות האחרונות שאנחנו מכירים בתרייג זה המצווה של אקל והמצווה של כתיבת זה המצוות של הפרשה הזאת >> והפרשה הזאת השבת הזאת תמיד כמעט תמיד >> לפי הרמבן גם מצווה תשובה בפ >> נכון נכון >> אנחנו נגיע לזה >> ושבתו א וזה מאוד מוזר כי הרמבן די נותן לנו להבין שהוא גמר את שהוא גמר כבר מה להגיד וזה די נראה כי בעצם בפרשה הזאת כמו שתכף נגיע מושה בעצם מעביר את הנוגע הלאה זה מה שקורה בפרשה אם אנחנו מדברים על נצובים והלך שזה שתי פרשות א שתיזה יש פה איזה סתירה מני ובי ויש שאלה למה לחלק את זה לשתיים ברוב השנים זה בקריאה אחת זאת אומרת רק להוציא שנים מסוימות שיש שבת בן יום כן אין אין כמעט את ההפרדה ביניהם ואנחנו יודעים שהשבת הזאת אנחנו ראינו שיש מחזורים ישנים שהשבת הזאת נקראת שבת הגדול כמו כל שבת לפני חג אלא שבמהלך השנים זה הלך ונשחק מה שנשאר זה השבת של פסח למעשה זה אמור להיות שבת מברכין שחודש חודש תשרי >> שאין ברכת >> אבל אנחנו לא מברכים למה אנחנו לא מברכים זה עוד אירוע אה אתה יודע איך צריך סידים מקפידים להגיד בפרט בחבד בשם המגד בשם הבעל שם שאנחנו לא מברכים אבל משמיים מברכים את ה את החודש הזה בשבת באמת זאת אומרת השבת הזאת כבר מתחילים לדבר על חודש על השנה הבאה אני ראיתי ברוך השחון שאומר א הוא מביא עוד יש כמה טעמים למה לא אחד הטעמים האשכנזים המוקדמים זה ספר מתמים שבעצם אומר לבלבל את השטן שהוא כביכול וזה מאוד מאוד מעניין להבין את כל הרעיון הזה שלא ידע מתי ראש השונה ואנחנו זה חג בכסל יום חגנו זה חג של התקסיה ולא מדברים שזה חג זה אירוע שצריך להבין כאילו השטן הולך לשמוע את ה החרוזה שלנו ב >> של החידש >> כן אבל ואני רואה כזה פשט בלבטי שמביא הורך השלחון הוא מביא שבתשרי נהגו לברך החודש בשבת שלפניו והרמז הזה בכסגנו ועוד דיך נזכיר בו ראש חודש תשרי יהיה ביום פלוני ולא נזכיר ראש השנה ואם נזכיר ראש חודש ראש השנה ביום פלוני יהיה שינוי מכל שבת מברכים והוא אומר ועוד שזה לא נקרא בכלל ראש חודש כי זה ראש השנה אז אין פה מה לברך זה זה לברך שנה >> כן יש שאלה גדולה הזאת למה אנחנו לא מברכים על החודש בתפילות של ראש השנה >> אז הוא אומר זה באמת לא נכשל זה לא נקרא לא נשאר בראש חודשים ואתה יודע במקומות אחרים מוסבר שבאמת זה [כחכוח] שהיו צריכים לברך זה באמת כדי לפרסם את החודש >> זה מסתמ הפשט הכי פשוט >> אין אין אין צורך לפרסם את החודש >> כשיש ראשון ויום כפר אז אין צורך >> אני חושב גם שיש פה עניין של קום לבד רב מנה אתה מתחיל להתפלל על שנה חדשה אז דרך שגם החודש יהיה יש בתפלה ברדיצ' במוצאי שבת אז דחודש דבור דיור [כחכוח] כאילו שהשבוע והשנה >> הליטאים שבתוכנו מכירים את זה מהשיר של יהודה גרי >> כן אז א והוא מביא עוד טעם שזה טעם לתאי שאם אתה תברך את היום הזה אז יבואו לזלזל ביום השני של ראש שונה אבלשנה אולי זה יותר מובן כי זה חל להיות זה אגב ראיתי יש יוצרס מיוחדים בסידורי אשכנז כמה שאנחנו תמיד אומרים ואני תמיד מקפיד לצטט יוצרס לשבת שלפני ראש השנה שאומרים את זה בתוך התפילה אה אז זה דבר אחד הבארול היה מספר שהאבא שלו היה ילד עם רמז אז הסבא קרא לו פעם ושואל אותו מה איך אתה מסביר את הניגוד הזה של נצוב עם וילך יש פה עומדים ניצבים בפשטות אתה תכף מעריך תגע בזה יותר לעומק מה זה ניצבים ניצבים זה עומדים >> כן זה זה חלק מהוויכוח כן >> וילך זה לשון הליכה אז נצבים או הולכים אז הוא אמר לו אחד מדבר א על העם אחד מדבר על משה רבנו >> זה בדיוק מה שהוא ענה לו ענה לו משה רבנו אומר כתוב בן אדם צריך להיות מהלך בן אדם צריך כל הזמן להתקדם אתם ניצובם אני כל הזמן זז אתם [‏צחוק] למה אתם עומדים כל הזמן תקועים במקום אבל אתה יודע עכשיו אחד הדברים שקורה מאוד מאוד חזק בעיקר בספרי החסידות אני מודה שאני פחות מכיר ספרים לטעים זה אתם ניצבים היום כולכם היום פה בפרשה נדר דרש על ראש השנה וכולם אתם ניצבים היום היום בזוהר אנחנו יודעים בכמה מקומות שהשטן כתוב אצל אוהב שהיום דו ראש השונה היום הזה >> היום הרסוילום >> כן ולכן א הרבה הרבה מהורטר הולכים על זה שלם ניצבים היום בפרט שזה גם ממש חל עם ה עם התאריך הזה אז הרבה הרבה אתה יודע אתה יכול להביא עשרות עשרות ורטר שבעצם מתקשרים עם הטוב טוב כל ז צריך להבין באמת מה קורה פה השאלה המתבקשת היא שכבר סיימנו כבר את הברית עשינו היה כבר ברית בפרשז קיסובוי קורה עכשיו הקיבוץ הזה הם כבר התקבצו והתקפצו עוד הפעם מכלל ישראל עומד וכולם עומדים ומי הולך ומי חוזר מה מה מה מה קורה פה >> באמת כל הראשונים עומדים על זה ש שהמילה ניצובים אומר שמשה רבנו כנסם למקום אחד ויש אפילו א אחד מהראשון שנים שאומר זה הגורריה מסביר את הפשט ברשי שהוא אומר ניצובים זה לשון נפעל זה הראיה שמש רבינו כינסם זה בעצם הבסיס לרשבן ככה אומר זה מחודש כי בפשטות אנחנו נדבר יש אור החיים פה הניצבים זה תיאור מצב אתם הרי עומדים פה אתם הנה אני אתם כולכם עומדים פה מולי אתם ראשיכם שבטיכם וכולם אתה אומר אתה אתה מצד את אה זה רש"י זה רמ"בן זה כן זה ויותר שמשה רבנו כינסם לשם מטרה מסוימת זה באמת מעורר את השאלה מה קרה פה מה יום יומיים מה קרה פה עכשיו שמשה רבינו צריך לעשות את זה אבל מה שמאוד מאוד מפלי שלפעמים אתה חושב שהאור החיים עומד על נקודות ואתה אומר רגע מה היה עד האור חיים כאילו האור החיים הוריד פה משהו דרמטי >> כי האור החיים למיסה עומד על זה שיש פה לאורך החומש, >> אבל לאורך החומש הוא עומד על זה שיש פה כמה כמה פעמים שבעצם מכנסים את כולם עוד הפעם ועוד הפעם ואז הוא מנסה להבין מה התוספת מה מה שרבני רוצה עכשיו >> והאורחיים מחדש חידוש אני תכנתי להגיד את זה אחר כך בגלל שאנחנו כבר מדברים על זה האור חיים בא ואומר קודם כל משהו לשוני הוא בא ואומר שהמושג ניצב בתנך זה שומר זאת אומרת >> כן יש את זה היום רב רב רב ניצב רב ניצב יש איזה זה ממונה >> כן הוא מוכיח את זה מניצב על הקויצרים כן >> מהירות >> כן אז אז רואים שיש פה איזה מין אחריות מה הנושא פה אומר או חיים זה בדיוק החידוש שנאמר פה דין ארבוס התחדש כאן זאת אומרת אני לא עושה איתכם ברית על כל אחד בפני עצמו זה כבר עשיתי בפרשזסקובוי אנחנו הזכרנו את זה בהקלטה הקודמת פה אנחנו מדברים על זה שכל אחד אחראי על השני והאורחים הקדוש שאומר חידוש עצום אומר כל הפירוד כאן שיש פה בפסוק >> אבל אבל למעשה אם אני זוכר טוב האור החיים בונה כמה כמה שלבים הוא בונה שלב ראשון >> התקלו כל האנשים לקראת התוכה זאת אומרת הולכים לשמוע את התוכחה ואז שלב שני זה אנשים נשים ות שזה בתחילת פרק רובטס ואז מגיע את הם ניצובים ואז הוא בא ואומר וכל אחד יש לו תחום אחריות הוא אומר מי שנמצא בראש כלל ישראל יש לו את החיות על כל האומה. מי שנמצא בשבטים אחיות על השבט. ואז הוא בא אומר דבר מעניין מאוד כל זקן היום בשבילנו סבא זה איזשהו מין תפקיד חמוד כזה כן איך אומרים רק נחת בלי עול של חינוך הילדים בא אור החיים הקודש ואומר חידוש לא רבותיי כל הזקנים יש להם אחריות על המשפחה שלהם יש פה עוד דבר אני אם אתה זוכר את הלשון של אור החיים זה שברית זו הייתה להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבעל יעבור פי השם ויהיו נתפסים. זה בעד זה. >> זאת אומרת אנחנו יודעים שהגמרא בסנהדרין אומרת מחפשים יש דין של ערבות. עכשיו צריך לשים לב דין של ערבות זה דין יהודי. >> זה מה שמאפשר לי להגיד ברכה של בדרך כלל זה ברוח לבטולה. כשכבר קיימתי את המצווה בשביל להוציא מישהו אחר. בעצם זה היה צריך להיות אוירה לעשות את הדבר הזה בגלל הדין של ארבוס מותר לי בגלל שהמצווה שלך >> היא גם שלי >> היא גם שלי וזה חידוש דרמטי וזה קרה פה >> והשאלה מתי זה קרה אז למשל בגמרא בסנדרין וזה לומדים את זה מוקשלו איש באחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה יש עוד כמה מקורות בחז"ל אבל אנחנו רואים גם בחלק מהחוינים למיסה שהם רואים בפרשזס ניצובים את המקור לכל ישראל ערבים זה בזה זה עכשיו יש פה גם יותר מזה כשאתה מסתכל אנחנו דיברנו מקודם לפני שהתחלנו דיברנו זה פרשה קצת קשה לדרוש אותה למה היא קשה לדרוש אותה בעיקר בגלל שזאת אומרת מאוד קל לברוח לורטר ובעיקר בגלל שהפסוקים עצמם מדברים כמו בכל חומש דברים רק כאן בהתעצמות אדירה למשל אתה יודע כבן אדם שכל הזמן מחפש את עצמו בתוך בתורה אני חושב שזה אחד המופעים הראשונים שבהם לא הראשונים הברורים שבהם מדברים עליי ועליך את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עםנו עומד היום >> יש דיברו ישיר אתה אומר >> משה רבנו בעצם מדבר אליי ואליך אה כל הזמן הוא מדבר אליהם הוא מדבר אתם ראיתם אתם זה ואז הוא אומר חבר'ה חבר'ה אני הולך אני הולך עכשיו הברית הזו הולכת לחייב גם את הניני נינים שלכם גם שהם לא היו פה ואמר הדור האחרון והוא בניכם אשר לא ידעו הוא ממש כאילו מתחיל לדבר אלינו ועלינו וזה אתה יודע >> כל אחד על השני זה החידוש הגדול >> כן זאת אומרת יש פה גם אני מרגיש בפסוק שיש פה גם אחריות בן דורית זה לא רק זאת אומרת בן אדם גם אחראי להעביר את הסיפור הזה לדורות שחלק [נחירות בוז] מהערבות היא לא רק במרחב >> אני מאוד נהנה ממה שאתה אמרת עכשיו אני רוצה להתייחס לשתי נקודות השקפתיות עם תרשה לי >> בוודאי >> אוקיי אז [‏צחוק] כן אז נקודה ראשונה היה לי פעם ויכוח ואני לא מבקש להיכנס פה לנושא האם כנו זה נכון או לא נכון אני רוצה לקחת משהו צדדי היה לי ויכוח לפני אני לא יודע אם אתה זוכר את הפרשיה הזאת כולם זוכרים את האמריבה אתה זוכר היה שם פשוט משהו לא נורמלי פשוט באו ועקרו את כל רחוב ברילנים אני לא יודע אם אתה זוכר את זה פשוט עקרו את את התשתיות של חוב בר אילן מהיסוד פשוט הרימו שמה זה היה זה היה פשוט אטרף מה שקרה שם ופגשתי יהודי מהחוגים הקנאים ידיד טוב שלי ואמרתי לו אני לא מבין אתה אתה הרי מבין שהדבר הזה מצטייר בצורה מסוימת בחוץ וזה מרחיק אנשים אז להפתעתי אתה יודע אנחנו גדלים בבתי מדרש שכל הזמן מדברים על הארבוס אז צריך להקרב וכל זה. כל שנה יש כינוס לב לאחים. כל הגדולים שכל השנה מצונפים בביתם ועסוקים בתייראה פתאום יוצאים וצריך לקרב. ופתאום בא והוא אומר לי אני לא מבין אותך. מי אמר שזה מי אמר שזה העסק שלי בכלל? ככה הוא שאל. והייתי בהלם מהדבר הזה. ומה שו מאוד הפלי אותי שבסוף אחרי כמה ימים הוא בא ואומר לי הוא חוסיד והוא בא ואומר לי כן מצאתי שיש לי באמת קושיה לעצמי כי הבשט היה יוצא לכפרים לקרב יהודי >> לא אבל אני אומר אבל אתה רואה אתה קרואה את האור החיים הקודש ואתה מבין יש לנו אחריות >> טוב אני אני לא נכנס כעת לשאלה הספציפית עם הקנוים כי הם לא כי הם מחזיקים כי הם מחזיקים שיש פה אנשים שהוציאו את עצמם מכלל ישראל יש להם יש להם א משנה >> יש להם איזשהו א תורה פה זאת אומרת זה לא זה אין מעשה אמחור ממש כאילו הם לא ממש לא זה לא שם אתה תופס אותם >> כן >> לא לא אבל זה הפליא אותי העניין הזה שאדם יכול לחיות בתחושה שבאמת אין לו אין לו אחריות על הציבור אתה אז אתה מסביר זה לא הציבור שלי בעצם >> כן >> אבל הנקודה השנייה שאני רוצה לעורר זה בזכות מה שאתה אמרת קודם זה שאתה אומר שיש לנו אחריות להעביר את היהדות כצורתה כבשלמותה לדור הבא עכשיו יש בזה נפקמין עצומה ואתה יודע זה עכשיו זה מתעורר לאחרונה בגלל המכתב של הרבנים אבל יש פולמוס ארוך מאוד על העניין הזה של הניגונים בסליחות וכל הדברים האלו ואני פעם נכנסתי לוויכוח עם אחד מבני המשפחה שלי הקרובה והוא אמר לי תשמע מה אתה רוצה יש אנשים שהם לא מתחברים מה אתה רוצה כאילו צריך למצוא דרך לחבר אותם ואז אני ניתנתי לו טענה ומה שאתה אמרת מאוד מחזק אותי. אמרתי לו אבל איזה יהדות אתה מעביר לדור הבא? ברגע שהדבר הזה יהיה נפוץ אתה משנה את הצורה של היהדות וזה כבר משהו רגיש מאוד. טוב >> אני לא יודע אם לנו יש את את הס >> לא אני לא יודע אם ניגון לפה ניגון לשם זה נקרא לשנות את הידות אבל >> השאלה היא איפה הגבול מתי זה כבר יהיה אני אתן לך דוגמה העניין הזה של ללכת לאומן בראשונה כשאני הייתי ילד גם אחרי נפלית הקומוניסטים זה היה נחלת א >> מעתים >> מעטים היום זה כבר נהיה נחלת רבים מאוד אז אתה רואה שאפשר לשנות דברים בליכנס אם זה נכון או לא נכון כן אני אומר אפשר לשנות אופי של יום מאוד מאוד בקלות במהלך שנים מועטות. >> יש לנו הוכחות הרבה יותר טובות מזה והרבה יותר זה אבל בוא בוא נעזוב את זה ונתמקד בנו. ידעתי שאתה לא תאהב את זה כן אבל א אני חושב שצורך שלי זה לא שאני לא אוהבנו הזמן השמרנות והחדשנות הם צרות זו לו יש מתח מובנה אנחנו כל הזמן נמצאים במהלכים מצד אחד מתחדשים מצד אחד אני לא יודע אם אנחנו לומדים היום בדיוק את הדרך הלימוד שלמדו לפני 300 שנה אנחנו כל הזמן מתחדשים אנחנו מתאימים את עצמנו לדור התורה לא יכולה להישאר שמה ומצד שני אסור להתקדם. והמהלך הזה הוא מהלך שאני לא יודע. זאת אומרת, כל תורת החסידות שינתה דברים מסוימים, חידשה דברים מסוימים. אני לא יודע כמה אנחנו יכולים להצביע נקודת זמן מסוימת ולהגיד אה אתה יודע, יכול להיות שהמוזיקה בסליכס, לצורך הדיון זה חוזר למסורת עוד יותר קדומה. זאת אומרת שרק החזנות היא לא הייתה פה מאז שנברא העולם וכולו וכולו. אני אומר לא יודע אבל ברור דבר אחד שלאידשק יש בברית עצמה בברית עצמה אנחנו מחוייבים כשמשה רבנו אומר להם וזה מאוד מאוד מרגש כשאתה חושב על זה שמדובר ופה הרמבן וכולם מתחילים לדבר על זה הוא כבר אתה יודע זה כבר הגענו ליום האחרון בפרט בפרשת זוויה ילך זהו אנחנו אוזים בזדר הוא הולך למות ביום האחרון שלו הוא מספיק בלי סוף הוא כותב ספרי טוירס הוא זה אבל זה נגמר וזה נוגע ללב. הרמבן מסביר בתחילת וילך שהוא בעצם מסתובב לעודד את היהודים. זה פרידה. >> איזה מעניין. מאיפה אתה לקחת את המשפט הזה שהוא מסתובב? אתה >> אומר מסתובב וילך. >> אה אוקיי נכון נכון. אוקיי בסדר. אנחנו נגיע לזה בסוף כי יש לי משהו מאוד מעניין >> לא בלילך זה רמבן מפורש. >> נכון נכון נכון. אני מסכים איתך 100% אבל א >> ואתה מבין שמוישה בעצם צריך להיפרד מיהודים להגיד להם חבר'ה לא להישבר זה ממשיך גם אחריי וכל מה שהוא עושה פה עכשיו אתה יודע צידים זה היה חתיכת משנה לעבור מרועה לרועה אתה יודע חסיד בדרך כלל מתקשר ברבו בעומק ופתאום השם ישמור הרבי הולך מן העולם ועכשיו צריך לעבור הלאה לרבי הבא ויש לך חסדויות שזה מהלך שקורה לבן אדם אפילו פעמיים ויותר בחיים ואתה צריך לא לחרוק באמצע ומצד שני לא לשכוח את מה שלמדת וכל האירוע הזה הוא אירוע מאוד מאוד מורפי >> כן אני שמעתי מאדם [כחכוח] מאוד מאוד קרוב לליבי זכרונו לברכה שאמר לי שהמעבר הוא קשה מנצו >> זה והפרשה הזו גם מתארת בין השער את המעבר יש מדרש מצמרר שמשה רבנו מגיע והוא מנסה להקשיב ליהושע בן נן משה רבנו חושב אולי הוא יוכל להסתדר. הוא מתחיל להקשיב ופתאום הוא רואה שהנוגיה החדשה מתחילה ואז הוא אומר 100 מיתות ולא קינה אחת. >> ואתה יודע האיש העניב מכל אדם. אתה יודע בדיוק היום דיברתי על זה. היה פה ידידנו רבי יצחק פינטרוס היה פה ודיברנו על זה על גדולי גדולים שהנושא של הנושא של נגיס אנחנו דיברנו על זה גם פעם שעברה שהיה רשמי הוא דיבר על הרב אליושיב והוא דיבר על הכראה הלכתית מסוימת הכראה פוליטית שהייתה צריכה לקרות והרב אליו אומר לו אז רגע מישהו פגע ברב אליושב ואחרי זה גם ביקש את הסכמתו לעניין מסוים >> אוקיי >> והרב אליושב אומר אז מה כל עם ישראל ידבר שבגלל נגיע ס לא לא עזרתי לו [‏צחוק] זאת אומרת זה חילול השם ככה הוא מסביר לו זאת אומרת אתה אתה מבין כמה כמה זה הפוך זה להסתכל על עצמך מבחוץ >> זאת אומרת הוא הבין שנגיז גם צדקות אם אנחנו רגע אחד חוזרים לראש השנה אתם ניצובים היום אז יש פה גם את הניצובים היום זה גם חסידים וגם לטאים ומדברים על החלק מהסיפור הזה של כל ישראל ערב עם זה בזה המקום הזה של התקללות. אתה כתבת על זה ודיברנו על זה שיש בעם ישראל גם אלמנט שהוא הולך ונשכח. צריך לומר קורה משהו בזמן. גם יש אנחנו מושפעים מרוח הזמן. רוח הזמן שלעד לפני בסך הכל 50 שנה הייתה מאוד מפלקתית. הם רוח הזמן היא מאוד מאוד אינדיבידואלית. >> זה יותר מפלגית זה לאומנית אפילו. כן אומנית הקבוצה >> היום הבן אדם הוא אינדיבידואליסט אפילו אגוצנטרי ממש כבר אי אפשר לדבר איתך על טובת המדינה זה לא רק איתך גם על חילוני רגיל >> בעולם הכללי מאוד מודגים מזה כי זה מיד מתרגם >> להכל >> לא האומה לא מצליחה להגן על עצמה זאת אומרת ברגע ש ברגע שאדם מתכנס בתוך עצמו >> אין כבר הגנה של האומה על עצמה >> עכשיו המתח הזה קיים ים אולי נדבר על זה שבוע הבא בראש השונה הוא מגיע לשיא מצד אחד כל אחד ואחד עובר אצל הקדוש ברוך הוא כבני מרון ומצד שני >> זה המלכת העם את הקדוש ברוך הוא זה פעולה של העם כן >> וחז"ל אומרים שבאש השונה לא להתפלל ביחידות חז"ל גמרא ובן אדם שכן אלץ להתפלל ביחידות שיקפיד לעשות את זה אחרי שהציבור כבר עשה את שלו >> מלך וציבור הגמרא בביתזורה ואני ראיתי אפילו אפילו מהסבא מקם ראיתי שאתם ניצו כילכם שבאמת בראשונה זה כאילו זה המצב היום צריך להיות כולכם כולכם ביחד א >> טוב זה הפתק שהוא טלה ב ב בכניסה לתמותר בכל שהדרך לזכות בימי הדין להיות איש שהרבים צריכים לו זאת אומרת זה להתבטל לצורקי הרבים זה הדרך להק פעם ראיתי מרבי יצחק שזה אחת ההבלות הכי קשות לנפש לבטל ל את עצמ אתה יודע להיות אחד אנחנו יהודים שמתפללים בבסמדרש ענק ולפעמים אתה יכול להיות מוקף באנשים שאף אחד לא מכיר אותך וו אתה יכול למצוא את עצמך עומד בתור אני לא רוצה להגיד לך למה וכאילו השובה ממש וכולל גודל ו כל החיים שלך נכנסים וזה סוג של התבטלות שהוא מהלך מאוד מאוד א >> בהקשר הזה אני אגיד לך ששאלו פעם את אומנוסי פינקל שאגב זה דמות שכדאי לך קצת לשמוע עליה לא הסבא מסבות כן הראשי ושלמיר כן זכיתי לראות טוב >> כן זה זה משהו מיוחד באמת אז שאלו אותו מה צריך לכוון בתקיע שיפו על מה תשובה וים כאלו אמר תחשוב על השני >> שזה קשה >> זה קשה >> אתה יודע אני הסתכלתי היה הרב בברו ממיקולי זה בגזע של פרמשלן שהוא דיבר את זה משל מתכסיסי המלחמה של אנשי הצבא בקיצור מה שהוא מסביר בצבא יש דרגות עכשיו בכל פעם שעומד דרג אחד מעל הדרג השני נניח עומד איזה קצין זותר מתחת לחיילים שלו אז הוא מתנסא עליהם עכשיו ברגע שמגיע מפקד יותר גדול אז הוא נעמד ביחד עם כולם והמפקד היותר גדול מתנסא על כולם וכך אין דרגות שמגיע מפקד העוד יותר גדול אז שוב כל אחד שעולה למעלה אז כולם ביחד מתבטלים לא הוא מסביר שזה בראש השנה גם הצדיקים הכי גדולים גם הזה כולם בסוף א נמצאים בדרגה אחת במהלך אחד שהוא בעצם מהלך של אה >> התבטלות >> של התבטלות עכשיו מה שמעניין חז"ל אומרים שבפרצז ניצובים יש חז"ל במדרש יש עוד אלמנט נחמה על הקללות של פרצ'סקובי >> איפה רואים את זה >> אז כחלק מהלימוד של ניצב מה זה ניצב אז זה בפשטות כיוון כתוב שם במדרש כיוון שהוא ראה את פניהם מוריקות והם שמעו הם שמעו איך איך המדרש כותב ככה למה ניס מחופרש אתם ניצובם לקלולס לפי ששמו ישראל 100 קללות חסר שתיים חטפו על הראש כמו שצריך חוץ ממטס שבתורסקיאנים הוריקו פניהם ולכן בא משה משה רבנו בעצם רוצה לחזק אותם אני ראיתי בצ'יבס הרדבז שהוא מביא הוא עונה למישהו שאלת ממני למה לא לא נכתבת נחמה בקללות של כיסובי בחיקויסיק כן, יש אחרי זה נחמה. אז הוא מביא תשובה שאלה זו נשאלה בספר הזוהר ותרצו ומה שנראה לי לתרץ הוא אומר בעצם יש פה בתוך הזה כמה פעמים שם הויה ואין לך נחמה גדולה מזו ואז הוא אומר עוד יש לתרץ כי פרשת אתם ניצבים היא קשורה למעלה עם פרשת והיה כי תבוא ור בכלל הברית ואחי משמע לאברך בבריס השם אלוקך והרי שיש בסופה נחמות תכתיב והיה כי יבואו אליך ושבת עד השם אלוקיך ושב השם אלוקיך >> זה יחידה אחת בעצם >> בעצם אומר זה יחידה אחת זה והיחידה הזו בעצם בא לנחם אותו דבר א רבנו בחיה רבנו בחיה בתחילת הפרשה אגב בפרשה הזאת הוא מאוד פורא אז הוא אומר ככה ייתכן לומר כי נכללו הוא חוזר על הפסוק אתם נצובם הם כולכם לפני כל איש ישראל כי נחללו בפסוק זה שתי הבטחות האחת שיו ישראל קיימים ולא יתבטלו לעולם אבל יהיו דור אחרון ולעולם יעמודו זאת אומרת הם ישרדו עד הסוף והשני שהיו זוכים לחיי העולם הבא בקיום התורה תורה והוא צריך להבטיח כן מפני שישראל היו רואים לאבד לחוב את התוכחות שהזכיר למעלה כי הם הרי עברו עליהם אבל כן אמר שיהיו ניצבים היום בעולם הזה כרשון לעולם השם דברך ניצב בשמיים בקיצור מה שרבני ברחי וכולם אומרים שבעצם יש פה בתוך הפרשה הזאת יש אלמנט מאוד חזק של נחמה אני אגב ראיתי וורט א יש ספר יש ספר פולני אני לא יודע אם אתה מכיר נקרא גן רוה >> אני ראיתי את את הספר עצמו ראיתי אבל תוכנו לא ראיתי. מי כתב את זה? כתב את זה יהודי חסיד גור שנפטר ללא ילדים לכן זה יש לי בבית ספר שלו שהיה שייך לו עצמו >> הוא בן הדואר האחרון >> הוא לפני המלחמה >> אה >> והוא נפטר יום אחד הוא התמוטט באמצע בית כנסת הוא היה גר בשגרז' והוא הוציא כמה ספרים וכל הספרים שלו מכאן מגיע לדעתי אחד הבלבולים הגדולים הוא צריךניקסדור על הרבר בשל >> פירוש על על >> לא הוא ליקט את זה מה שאנחנו יודעים מהם הרבי רבשל זה >> אה אזה ספר ישן לכן זה ספר ישן זה תר >> אבל לפני המלחמה אתה אומר ממש לפני המלחמה >> הוא ריכז מכל מיני ספרים הוא ריכז >> לא היה הספר של רבי רבשל עד חנוכס >> רבי רבשל אחד הדברים העצובים והטראגים בחייו שתורתו נקחדה יש סיפורים שלמים איך ביסרו לו את זה למעשה כמעט לא נשאר ממנו כלום הרבי רבי של בימיו אנחנו יודעים העיר את כל פולין >> הוא היה רבי של השך כן זה מה שידוע כן כן >> לא רבי שנשח הוא הפיר דרך הלימוד לכל לכל פולין לכל קרוקה לכל >> זה זה לא יומן איזה פרנם הוא היה יש יהודי אנחנו לאחרונה הוא התחיל לכתוב אצלנו בקולמוס רבי שוען בל הוציא ספר בבת עיניי כמה ספרים שלושה ספרים מדהימים מדהימים כמו כל הכתיבה שלו ושמה הוא שם הוא מנסה קצת להסביר לנו מי היה הרבר בשל >> מעניין זה דמות שצריך לעיין >> כי מה שהוא רוצה להגיד שהרבר בשל בכוונה לא השאיר אחרב ספרים הוא מסביר אם אני מתמצאת מאמר ארוך וממוס במר מקומס היו צריכים לגבש את חדות הלימוד בעם ישראל זה היה שנים מאוד קשות ואחרי ברב שלי לקח את זה על עצמו עכשיו מה שנשאר ממנו בשם בספרים מלוקתים זהר פה וזהר שם זה ורטים כאלה אתה יודע שיקו שאני הרבה אוהב לצטט על ה >> זה לא זה לא משקף את ה את המפחה שהוא עשה וטוען הרב אןבל ואולי בצדק שזה אפילו עושה עבל. זאת אומרת כל מה שנשאר ממנו זה מה שהרב אורזון ליקט שזה אין פה זה לא בשר עכשיו עוד ספר רוצה כל אליהו אותו דבר מהגן מבלנה >> אצל הספר זה מוכר כן ספר ספר קטן גם הספר חניק הזה תור במקור הוא ספר קטן רק שהגיע ידידי הרב ידידי הוא יהודי חשוב הוא תחה איתנו הרב שמעון שלסר והוא ליקט ועשה את זה עוד יותר הוא קרא לזה אוצר הרבר בשל הוא סידר את זה עכשיו מה שקורה הרבזון הוא בסוף גם מוציא ספר לעצמו קרא גן רובה ושמה הוא מביא כל מיני מכל מיני מקומות ולפעמים הוא כותב המחבר עכשיו כיוון שהוא נקרד היהודים מן העולם אז זה מעניין לצטט אותו יש לו בתוך גןרוב קונטרס שלם על מה בירחו על המן אתה מבין לבד סגנון של מה הסיק אותו אצלכם בוא משיבה זה לא היה תופס חזק אבל הוא מביא הנה למשל ורד קלאסי שלו אנחנו צידנו את המדרש המדרש אומר שעם ישראל שמע 98 קללות. איך המדרש מנסח את זה? 100 קללות חסר שתיים. למה 100 קללות חסר? למה לא להגיד 98? עכשיו יותר מזה, בהמשך כתוב חוץ ממטס שבתור סקיאנים שמה לא כתוב 50 חסר אחת. אז זה לא ורד שלו זה הרבה אומרים יש עוד שני שתי קללות שלא נכתבו גם כל חולי וכל מכה חז"ל אומרים זה מ זה מסת צדיקים. אומר ארזון החכם [כחכוח] אומר כתוב ככה למה הוא אומר כתוב בספרים למה למה כתוב שמלכות שבת זה מ חסר אחת למה לא כתוב 39 כי יש מלאכה אחת שזה טוויפר ולפי לפי חלק מהשיטות של הראשונים טויפר חייבים עליו רק עשה אחרי זה קשירה ולכן על קשירה חייבים לבד לכן זה לא בדיוק זה לא 40 >> זה לא 40 אין לנו לנו פה 40 כי אתה לא חייב על הטופר על הטויפר אלא אם כן עשית גם קושר אז זה בעצם 40 אבל זה חסר אחת כי אין מצב לחטוף 40 חטוס >> אז הוא אומר עכשיו ופה מגיע הפולניות שלו הוא אומר אין הזדמנות לעשות 100 הוא אומר יש 100 קללות אבל כל חולי וכל מכה זה מת צדיקים אז אומר עכשיו מו נפשוך אם הצדיק באמת מת >> אז הכל מתכפר >> אז [כחכוח] הכל מתכפר אז זה את כל ה-90 ואם ואם ה-98 חלים אז הצדיק לא מת אז זה לא קרה לכן הוא אומר זה מפה לכן זה 100 חסר שתיים כי השתיים האלה לא יכולים להתקיים עם ה-100 >> כן אתה הזכרת את העניין הזה שיש נחמה בסוף בזה שעושים תשובה שכתוב בפרשה שהם מובטחים לעשות תשובה אז זה באמת מחלוקת ראשוני מאוד מאוד מעניינת איך מפרשים את הפסוק ושבת עד השם אלוקיכו ושמעת בכולילוי ככל אשר נמצכו היוים אז מה הפירוש הפשוט של הפסוק? לא לא מדברים פה על דרושס. כן. >> אז אז הרמבם לא כולל. אנחנו יודעים ממה שהוא לא מזכיר, אנחנו יודעים ממה שהרמב"ם כתב, אנחנו יודעים מה הוא לא סבר. זאת אומרת הרמב"ם לא מזכיר, זה פלא פלאים שהרמב"ם לא מזכיר את מצוו תשובה כמצווה בפני עצמה. מה המצווה לפני הרמב"ם? מצו וידוי. >> כן. זאת אומרת אפשר גם להבין את זה. אוקיי אתה מסביר את הלוגיקה ש >> לא כי מה זאת אומרת לשוב זה כבר תוצאה שלידו אתה מבין אנחנו אומרים תשובה זה זה כאילו בן אדם עשה תשובה מה זה תשובה לפי הרמבם התשובה צריכה להיות מצווה צריכה להיות ספציפית >> משהו מעשי משהו פרקטי >> כן ולכן >> וידוי זה התשובה >> זה המצווה אבל הרמבן להדיו בא ואומר שיש מצווה שגורים לזה מצווה תשובה אז עכשיו השאלה היא כזאת איך הרב רמבם למד את הפסוק ושבת עד השם אלוקך מוכרח להיות שהרמבם למד שזה אפתוכה שעם ישראל עתיד לעשות תשובה ולכן אתה הזכרת שזה באמת נחמה העובדה הזאת שזה כתוב >> לא אני הזכרתי אני ממך הזכר אבל אנחנו ממש אתה יודע בקפיצה עכשיו שעשית פספסנו פסוקים דרמטיים >> רק שנייה סליחה הרמבם אומר את זה במפורש ביחסוב בפרק ז' כל הנביאים כולם ציוו על התשובה ואין ישראל ג תשובה הוא כבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותנו מיד מגלים שנאמר ושבתו עד השם אלוקיך זאת אומרת זה לא רק מהעובדה שהוא לא הזכיר שיש מצובה הרמבם בעצמו אומר שאבשבתו זה הבטחה ולא מצווה והרמבן לומד שבשבתו כולל בתוכו גם מצווה וגם הבטחה לכן הרמבן אומר את המילים האלו ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן זאת אומרת חוץ מהמצווה הולכים לקיים גם את >> לפי הרמבן אני חיב לדבר על זה יש עוד פסוקים קודם בלוי מעבר ליום לפי הרמבן זה הולך על שיוה >> או >> מה זה לא מעבר ליום >> כי המצווה הזאתי המצא מה זה המצווה הזאת לפי הרמבן לפי הספורנו >> אז המצווה הזאת היא מצוות התשובה אבל בוא בוא >> כנגד הרישנים שלומדים כי המצווה הזאת זה כל התורה כולה. הרמבם אומר שזה על על המצווה התשובה הנזכרת. ולכן הוא לומד שזה שיש מצווה בפני עצמה מעבר לווידוי. >> אני חוזר וקורא את הפסוקים המרגשים ולא איתכם הפסוקים שמדברים עלינו. סוף כל סוף התורה מתייחסת אליי ואליך. ולא איתכם לבתכם אני אנוכי קוראת את הברית הזאת ואת העלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני השם אלוקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגויים אשר עברתם והוא מתחיל להגיד אתם ראיתם וזה ואז הוא אומר פן יש בכם וזה מוזר פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מאים השם אלוקינו ללכת לעבוד את אלוקי הגויים ההם פן יש בכם שורש פורי ראש ולאנם זאת אומרת פתאום משה רבנו בחזרה חוזר אליהם וזה נראה גם שהוא חוזר אלינו זאת אומרת אם יש פה מישהו יכול להיות שמישהו פה הלב שלו לא שלם וזה חלק חלק מההשבעה הוא רוצה להשביע בפנים הוא רוצה להשביע את הלב ואז הוא אומר פסוק די חריג שכולם שואלים עליו והיה בשומו דברי העלה הזאת ויתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך אז כולם שואלים מה מה שייך זאת אומרת בן אדם שומע את העלה הזאת אומר אוקיי עליי זה לא יכול מה מה ההיגיון יש כל מיני ניסיונות להגיד את זה אני מכיר את זה בעיקר ורטר אבל בפשטות זה מלמד שיש אנשים ששומעים עלה ונראה להם שזה תפוס אחק את הציבור. אני כאדם פרטי יכול יכול זה למען שפות הרבה את עצמ כן מה זה שפות הרבה את עצמ יש לנו על זה בלי סוף הרמבן למשל הרמבן לשון מאוד מאוד חריגה ו אז למשל הרמבן אומר ככה התאווה גוברת ומתחזקת בלב תקררי שרירות בלשון בלשון חכמים ופירוש למן שפות הרבה את עצמה זה להוסיף הסבעה עם המתהווה כי נפש שבואה תיקרי רבה בקיצור מה שהוא אומר למען שפות הרבה עם עצמ אומר בעצם זה סוד מה שאמרו חז"ל יש מזביעו והוא רעב התאווה באופן כללי כשבן אדם משביע אותם למען שפות הרבה רבה זה הרוה זה הרבוי היא מצמעה והבן אדם אומר הרמבן והרבה חסידים היו לומדים על זה הרמבן אומר יש פה תהליך בן אדם יכול למצוא את עצמו ככל שבן אדם יותר מתמסר לתאוות שלו הוא לאט לאט מתחיל לדרדר וזה חלק מהרמבנים שאתה כל הזמן מזכיר מכת עצמך במיתלך והוא ממש אומר ולכן יאמר ולכך יאמר כתוב בהלכו בשרירות לב שהוא אם ימלא נפשו בתאוות השרירות והחזקות עליו אשר יצמעה להם יסיף נפשו הרבה עם עצמיכווה ויצמא למה שיהיה שווה ממנו זאת אומרת אומר הרמבן יש דברים שאתה בכלל לא היית אמור ליפול בהם ואתה תיפול בהם אם אתה תגרה למשל רשי מה שהוא לומד זה קצת חריג רשי רוצה רוצה להגיד שמדובר על שויג ומיזיד כן אתה זוכר את רש"י רש"י רוצה להגיד רבה עם עצמ זה זה שויג ומיזד >> אבל אתה דילגת על משהו אחד וזה דווקא ספסמס מאוד מאוד חשוב >> יש הרבה ספסמסים בפרשה >> אלא בשמיים >> זה עוד לא דילדקתי אנחנו תכף נגיע לשם >> אוקיי כי זה זה הפסוק לפני המצוו תשובה כן >> נכון אנחנו עוד לא במצובה אנחנו קודם כל מנסים להסביר ואז אומר הקדוש ברוך הוא ככה לא יוה השם סלוח לו כי אז יאשן נף השם וקינתו באישר ורבצק בו כל העלה הכתובה בספר הזה אני ראיתי מישהו אומר כבר שבוע שעבר דיברנו על זה שיש בתוך הקללות יש גם ברכות הגמרא אומרת אני לא זוכר מי זה היה אחד המירועים שהוא שלח את הבן שלו לקבל ברכה מהמויר אחר והם קיללו אותו ואז הוא הסביר לו לא הקללות שלהם זה ברכות הוא יראה לו כל ברכה תזרע ולא תקצור זה הפשט יולדו לך ילדים ולא ימותו בקיצור אז הוא אומר זה הפשט פה ורב צבו כל העולה הכתובה בספר הזה בן אדם שיתחיל לשחק ויגיד שלום מילים לא לא אצל הבן אדם הזה אנחנו נלך איתו עם הפשט עם הפשט >> הברכות המוצמנות >> אבל מה ש מה שיש ספר ספ זה צדק והוא מביא בשם זקנוחדשי הרים ורד נורא מצמר הוא אומר יש לפעמים אבא שמאוד אוהב את הבן שלו והבן שלו מרתיח אותו וגורם לו להתפוצץ עליו הכעס הכי גדול של האבא בא זה על זה שהוא היה צריך לכעוס עליו אז הוא אומר לא השם סלוח לו כי אז יהישן זאת אומרת >> על עצם העובדה שגרמת >> עצם העובדה למה גרמת לי לכוס עליך >> זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אוהב את היהודים ואתה עם השטויות שלך אתה גורם לו לכוס עליך למה גרמת זה לא יובה השם לסלוח לו ראיתי במקום אחר הוא אומר לא יוה השם סלוח למי שלאיש ההוא למי שלא אכפת לו מזה שהקדוש ברוך הוא לא סולח ח לו. זאת אומרת שוב מאמינים בכפרוס אנחנו נדבר על זה כשנדבר על צ'יבוה וכל העניין הזה אז בכל אופן ואז הוא כותב ככה והבדילו השם לרעה מכל שבטי ישראל ככל לעלות הברית הכתובה בספר התורה הזה זה בעצם רגע שבו אנחנו שמים לב שיש פה ברית ושוב פעם הוא חוזר אגב ראיתי החידשרים אומר האור החיים גם שואל אחרי שהוא בן אדם נמחה למה צריך להבדיל לו מכל שבט ישראל >> כבר לא שם >> אז זה לשיטוסה. כך אומר הספס צדק. כיוון שאתה אומר שכל העניין של הפרשה הזאת זה אז בן אדם כזה שהוציא את עצמו לא כלל ישראלי צריך לסבול בשבילו והבדילו השם הוא יוציא אותו ואז היהודים לא כל היהודים יצטרכו לשת בנטל של ה של ה >> של האובוס שלו >> כן ואז ואמרו כל הגויים על 100 עשה השם כך ואז א פרק מסיים הנסתרות להשם אלוקינו והנגלות לנו בנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת וכאן שוב פעם יש ניסיון יון מאוד להבין מה מדובר, מה זה בעצם הנסתרות להשם אלוקינו, מה קורה כאן ויש כל מיני אפשרויות להבין את ה את הדבר הזה מה שאני ראיתי כמה דברים שיש קודם כל אנחנו יודעים שרשי אומר שנקוד יש במסורת יש ניקוד על הניגלוסני בוני אז רש"י אומר שנקוד לנו לבנינו לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את ההרד זאת אומרת כל העונש אנשים מתחילים רק אחרי שעוברים את הירדן שזה בעצם מסתדר עם ההמשך היה כי יבואו אליך כל הדברים ואת הברכה והקללה שנתת כן רק אחרי שיהיה את הברית שיעשה בארגריזים רק שמה רק אחרי שעוברים יתחיל בעצם העונשים ראיתי שביש ספר באר יוסף שהוא מביא שיש 11 נקודות והוא אומר זה לרמז על הזמן שקיבלו את ישראל ערבות בארגריזים בהריבלול ששם שמה כמו שרשי אומר >> זאת אומרת פה זה הציווי לעשות ברית על ערבות עדיין לא חלה ברית על ערבות עד שעוברים >> ואז הוא אומר שלא הוא אומר שלכן יש פה באר גריזים היה יא ברכות ו קללות לכן יש פה 11 נקודות כדי להגיד שבעצם אז ברגע הזה אז הם קיבלו על עצמם את הדין של הערבות א אני ראיתי הנסתרות אז יש כאלה שרוצים להגיד לחלק בין הנסתרות בין טוירסניסטר לטוירסניגלה שוב יש א אני חושבת טיבס הרשבא שהוא מאוד מאוד יוצא על זה כי הרשבה לא אוהב את זה שיש כאלה שחושבים שהם מתעסקים בדברים שהניגלה מה שאנחנו זה זה הפשוט הקדוש ברוך הוא לשמיים יש את הנסתרות אנחנו נפלנו עם החלק הפחות מרכזי ואז הוא מדבר עכשיו הרשבי זה כחלק מהמלחמה שלו ב אנחנו יודעים >> בפילוסופים של אז >> בפילוסופים של אז שזה בעצם אנשים שאמרו עזוב אותי להתעסק בהלכוס מקצה כשאפשר אפשר להתעסק בשאלות הגדולות זה קצת אחרת מהרמב"ם ונחנו דיברנו על זה אני חושב >> עשינו פרק על זה על ה >> אני אני ראיתי את שי ארוכה ממנו ודעתה מהן כי לא תשלם העבודה בלתי עשייה כי כן חייבה חוכמתו יתברך כמו חולה שבא לרופא מומחה והתבונן מחלתו ורשם לו תרופה מורכבת משמי מרפה רבים וכתב לו במרשם שאין לו רפואה אלא בלקיחת תרופות אלו ואלו ואז הוא אומר הוא בא לרוקח הוא הרכיב את כל התרופות הוא הכין את התרופה ולא לקח אותה הוא חוזר לגמר גמרא הגמרא אומרת שרבי יוחנן בן זכאי זה דבר גדול זה זה מעשה ממרכוב דבר קטן זה הזב ורובה לרשבי זה מאוד מפריע ואז הוא מדבר הביא ורוב נמשלו לרוקח שהרכיב את התרופה בדיוק כמו שנצבה על ידי הרופא חברו לו תנאים כיצד לקיים ועלינו לקיים מעסק דהיינו לקיחת התרופה כמו שנצוונו אף שאין לנו ידיעה במעשה מרכבה לכל זה מתחיל בזה שרבי מרכי מביא שמעתי בשם הרמבם זהל פירוש בפסוק הזה זה הנסתרות לשם אלוקינו יאמר סודות התורה הנסתרים וטעם המצוות לשם יתליהם ואם יזכה אדם שיקח אוזנו שמץ מיניהם בידיעת שורש המצווה ויקרא בנסתר שבה אל יפתר מכך בן הנגלה שלא יעשה המצווה בעניין גופני אין לו להימנא מזה שהרי נגלות לנו בנינו לעשות והרבני בכי מסיים את זה על הרמבם הפירוש הזה בעצמו יקר וספיר אבל אינו בעניין הפרשה זאת אומרת הוא אומר זה לא הפשט של הפרשה שזה מאוד מאוד מעניין. אתה יודע יש יש חסידים היו מדברים על זה בלי סוף שהנסתרות לנו. זאת אומרת בן אדם יכול לשקר וזה וזה אבל לילדים הנגלות לילדים יודעים עליך הכל. זה אחד ויש חסידים שהיו אומרים ש על כשבאים ילדים בסוף אז אז מתגלה עד כמה אבא היה שמור והנגלוט לנו לבנינו עד עולם. ומכאן אנחנו ממשיכים ופה אנחנו נמצאים ב ושבתו עד השם אלוקיך שמעת בכול השעונך מצבם אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב השם אלוקיך את שבותך ורחמך שב קיבצך אם נהיה נדרכך בקצה השמיים שם מקבצך השם אלוקיך וכולי וכולי ומה לשם את לבבך כן אז גם פה מתחיל סיפור מה זה ומה לשם את לבבך אז הרמבן סובר אני ראיתי את זה מיש מישהו אחר מביא שלפי הרמבן זה ביטלי צרור לגמרי וזה יקרה במות המשיח >> זה הוויכוח הגדול בין הרמבן לבין הרמבם מה באמת קורה בימוס המשיח >> שהרמבם אומר לעתיד לבוא זה מה שכתוב ביחזקאל ונתתי לכם >> הרמבן סליחה נתתי לכם >> לב חדש ורוח חדשה אתם בקרבכם זאת אומרת אם אתה רוצה את הלושן של הרמבן זה לימות המשיח תהיה בחירה בטוב להם טבע לא יתווה להם הלב למה שאינו ראוי >> הוא בעצם הביא את הגר זה כן כבש בשביל הוכחה בל בן אדם פשוט לא ירצה לעשות רע >> ויש כאלה שאומרים ראיתי ספר טול דסיצחק שזה יותר מאוחר שהוא מביא לפי דעתי אינו ביטול הבחירה שאם כן לא יחיו האנשים וכבר אמרו אין בן העולם הזה לימות המשיח אלא שיבוד מלכיות אבל הוא נטייה כדרך החסידים והפרושים שנולדו מוכנים לכל טובה ומידות טובות >> יהיה יותר קל >> כן יותר קרוב בשמ של הרמבן >> כן אני ראיתי עם רב חיים שמואל לויץ שהוא מדבר על זה על קיקור לך אדו מועץ שזה שזה בהמשך הוא מדבר על זה וזה יסוד שאני אמרתי אותו ממקום אחר אבל הוא יסוד שמאיר מאוד מה שרב חיים אומר מה זה כקרוב אליך המצווה הזאת שתשיבה זה קל בקלי קלות עכשיו אנחנו יודעים כמה זה מצווה מפרכת בן אדם עד שיהיו לובדתלימס וכל זה >> רבחץ קלסרנה אמר שמקבלנו סלנטר שיטס רבנו יונה כל מסהב ועל דרך טוב >> או >> זה ה זה מצוס התשובה >> אבל הוא רוצה להגיד משהו שהוא קצת ממש אני מכיר לך מתוך סיכסמוסר שהוא אמר אם המצווה כל כך קלה אז למה לא כולם חוזרים בתשובה ולמה אנחנו רואים שבעל צ'יבס הם מועטים אז הוא אמר ביאור הדברים הוא אסונו של אדם הוא שמתרגל למצבו ומשלים ממצבו בלי לחוש כי הסופה מתקרבת ובאה ומי גרם לכך? ההרגל גרם לך שהוא ממיט כל רגשי קודש של התעוררות והתחדשות. זה קצת כמו הרמ"בן שהזכרנו מקודם. בעצם מה שאומר רב חיים ואני חושב שזה די לא כל פעם שאנחנו קמים מאוחר זה יצר עורך. זאת אומרת בחלק גדול מהמקרים זה סתם הרגל. הרגל מקולקל. >> כוח האנרציה מה שנקרא מה שעשית מקולקל. אני חושב שיש לשון מהחזון איש בימני בטוח אזנחת החיים על מסלולם הטבעי >> יפה >> אתה זוכר את זה >> בהחלט >> כן כאילו בעצם א משאירים את זה ככה זה לא יצרור נכנס בשעת ניסיון הוא צריך להתייצב יש אנשים שמה שקוראים היום בשפה >> אני אזכיר לך על מה שאני הזכרתי בפרק הקודם שלפעמים עניין של תשובה זה לא קרוך באיזשהו מהפכה אמיונלית בלב של הבן אדם ופחיות כות עוד שחקים אלא שבן אדם יושב עם עצמו ופשוט מנסה לעשות לעצמו סדר בחיים שלו לראות זה מה שמתכתב עם רב חיים כב זה פשוט לעשות חשבון מתמטי פשוט מה אני יכול לשפר אפילו בפעולות קלות מהחשב מהרד חשבונ לסור מן ההרגל זה הוא דיבר הוא קרא לזה להיות מהלך לא להיות ניצב זאת אומרת בהקשר הזה ופה מגיע כל הפסוקים המאוד מפורסמים כי המצווה הז אשרךמצב חוב לא נפלאס ממך ולא רחוק לא בשמיים מלאמור מי עללוני השמיים וישמיעניס ונעשה זאת אומרת הדבר הזה אתה יודע כשאתה מסתכל על זה מפה יוצא ההנחש של לוי בשמיימי שבעצם אין מקום להכרה שמימית שזה לא מה שכתוב פה >> בדיוק זה מאוד מעני ההפנה הפשוטה של המילה לא בשמיים היא זה שזה זה בידה ביד של כל אדם ואדם לעשות >> חז"ל אומרים איפה מי אומר את זה רש"י אני חושב שאם אם הקדוש ברוך הוא היה אומר לנו לעלות היינו צריכים לעלות אבל הוא ביקש לך דבר שאפשר לעשות זה בידך אבל משהו מאוד מעניין שמה שאתה אומר הרב ירש גם כן לוקח את העניין הזה שלא בשמיים היא לא במובן הפשוט שלו באמת מרחיב את זה ממש מתכתב עם הנקודה הזאת שהכירות והמעשים שהיא מתכוונת אליהם שהתורה מתכוונת אליהם אינם בתחום האל חושי השממי וכל ההתגלויות האלוקיות הדרושות להבנתה אלוקימה כבר ניתנה לנו במלואן ודבר נותר מהן בשמיים זאת אומרת אם מישהו חושב שצריך להגיע להשגות עילאיות בשביל לקיים את התורה כפי שצריך זה לא נשאר בשמיים >> ככה אתה לומד את זה אני חושב שהוא מה שהוא אומר פה זה רגע בוא נגמר את המשפט ולפי כך לא תוכל לומר היכן נמצא איש בעל רוח על אנושית שיחדור לסודות השמיים או שוריד לנו מן השמיים התגלות חדשה שתשלים את הכרתנו ורק אם נמצא כזה איש אשר לוים נוכל לקיים את התורה לפי רצון השם לא >> הטכנולוגיה קיימת זה פה זה הכל נמצא הכל זה לא יצטרך זה חלק מלזויסתור לא יתם החלפת זאת אומרת אנשים נראה להם שלא יחליפו את זה חס ושלום בקוראן לא לא צריך חדש מה שיש פעיל >> מה שמאוד מעניין שזה מאוד הזכיר לי וניסיתי לעשות חיפוש על זה אבל אתה יודע הלשונות של רבי יוסף אלבוי בספר היקרים הם שירות מאוד מאוד ארוכים מאוד מאוד קשה הוא לוקח רעיון וזה נפרס על ידי המון המון חומר אבל היסוד שאומרים בשם רבי יוסף אלבו בספר היקורים זה שמה שהקדוש ברוך הוא נתן תיר לעם ישראל זה היה מתנה גדולה כי בעצם היינו צריכים להיות כמו אברהם אבינו והיינו צריכים >> כל הזמן לנסות לשאר >> לשבת עם עצמנו וזה ביכולת אנוש אפשר לעשות את זה אבל זה נורא נורא קשה וזה רק ליחידי סגולה והקדוש ברוך הוא כאילו הכניס את כל ההשגות האלו בתוך המצוות המעשיות שלנו זה חידוש עצום שאת ההשגות העליונות אתה מקבל במצוות המעשיות >> ואני ראיתי מישהו שכן רוצה לקשר בין התורה לא בשמיים לזה שרוצה להגיד שזה בעצם משה רבנו עכשיו הולך עוזב ואז הוא אומר רבו יסי אני עוד הייתי עולה ויורד זה אתם כבר לא צריכים אנחנו הורדנו הכל הכל הולך להיות פה ואתם תסתדרו עם מה שיש זה לא תסתדרו עם מה שיש הורדתי הכל >> איך אומר רבירש לא נותר מהן בשמיים >> עכשיו פה מתחיל דיונים סביב הנושא הזה אתה יודע יש את הרייבד ב באנכס א באחס לילב שהוא אומר כבר הופיע רוח הקודש בבית מקדשנו מכמה שמים >> מדרשנו >> בבית מדרשנו ואלינו שהוא פסול כסתם משנתנו והכל מניחולי מן השמיים וישר כל הזמן מתחיל שם דיון האם אפשר לחלוק עליוזה מגד מישה שם ישר על המקום הביא עם כל השבח שהוא משבח סברתו כבר ראה הרמבן דבריו והשיב עליו זאת אומרת נכון שזה מגיע מן השמיים ואתה ממש רואה לאורך הדורות שכולם עסוקים בזה אומר בשוט מארי בן לב הוא אומר שהוא הוא לומד שזה היה גילוי שמימי השאלה מה זה הופיע רוח הקודש באמת מדרש אם תורה לא בשמיים היא ואם אתה יכול להביא אותה לפסק אז הוא אומר ככה רמבן זל מזה המעשה למד באייפלוקטה דניקתם ראש של דרייבות פסקתם משנה וכתב וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשינו ואלינו שהוא פסול ואין ספק הוא כותב בהמשך שהרמבן האמין לדבריו שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו ומקום הניחו לו מן השמיים ונראה לכאורה שהם דברים כפשוטם שעוברחות קודש בבית מדרשו והורה בדבריו עם כל זה חלק על דבריו זאת אומרת הוא אומר הרמבן לא נבהל הרמבן אומר תורה לא מן השמיים ולכן אני מאמין לך שרוח הקודש הופיע מה הריד אחז כי הריבד הרי ידע את הגמרא הרבד ידע את את הסיפור שמובא בהגמרא לגבי לא בשמיים >> ואני רואה שהחיד גם מביא שהוא מדבר על הריבד אז הוא אומר הוא אומר שוכתב עוד שזה שכתב הריבד באסוגס זה א רוח אוסף לו מ מסוד השם לרב הוא מצד את מרי בן לב אבל ביש ספר קפס תמורים >> כן >> ושמה הוא מביא >> ספר יסוד שלומדים סוקי >> כן אז הוא חולק עליו >> יש לו קפסטמורים יוים טרו >> נכון >> יו זה הכל קרוך ביחד >> נכון ותכף אני אזכר את את השם השלישי של הספר ומה שהוא מביא הוא הוא נראה שהוא הוא לא מסכים סליחה זה זה רב מוישה בן חבב יש לו גט בושט וגם את הספר הזה שהזכרת והוא מביא בפירוש שלו סיגס ראיתי בריבל שהבין כי רוח הקודש ממש הופיע בבית מדרשו של הרב של הריפד ואף על פי כן חלק עליו הרמבן משמדילו בשמיים ואחר נשיקת ידו של מרי בן ל כן נראה כי לא נשתבח הרייבד שממש הופיע רוח הקודש לו בדין זה אלא כיוון שהרב לו הפירוש והחילוק שפירש אמר כן בדרך גוזמה אז זה ריח הקודש כאילו הוא כל כך התרגש ממה שהוא אמר זאת אומרת זה לא ב חזון איש במכתבים א כנראה לא סבר ככה כי החזון איש שהוא עומד על כוחם של הראשונים אז הוא אומר הראשון מאשר רוח הקידוש הופיע בבית מדרשו זה לשון החזוב >> לא משנה ודאי הוא לא הבין כמו הקפסמורים כי אחרת החזון איש כאילו בא להביא את זה בתור בתור סיבה למה אנחנו לא יכולים לחלוק על הראשונים רוח הקודש השאלה היא אם מדבר שמימי או דבר ארצי זה לא ברור >> איך שלא יהיה איך שהחזון איש הבין את פשט ברייבוד הוא הבין את זה שזאת מעלה רוחנית שאין לנו >> אני יכול להראות לך יש חסם סופר שהוא מתכתב עם מרץ חס יש על זה אתה יודע דיון שיהיה להם בספר על מרץ חיץ ש שהוציא דוקור מאיר הרשקוביץ >> כן >> אז אני פעם שמעתי על זה גם שיעור מרבוש ויס יש יחס מאוד מעניין בין החסם סופר למרץ חז על פניו הם לא אמורים א >> להסתדר אבל זה מאוד יש ביני מערכה >> יש חידושים מאוד מעניינים בצו שחייס כן >> כן אז הוא אומר >> לגבי הסמכת >> אז זה מה שהוא ש כותב לו מה שכתב הריבד ביחס לילב זה ג'יבס חמסופר אורחיים רשחס וכיוצא בזה הוא הופיע רוח הקודש פעמים הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו וכיוצא בזה כמה פעמים אין רוצה לומר רוח הקודש כמו שהיה לדוד למשה רבנו עליו השלום וחבריו אבל היינו רוח השם על עוסקי תורה לשמע אשר זוכים לכוון האמת אפילו אם לפי טבע חוכמתם ושכלם לא ישיגו ידיהם תושיה כזו כל מקום הקדוש ברוך הוא בחסדו יעיב חוכ סיעת דשמיא כזאת מיוחדת >> ונותן להם הוא בעצם נותן להם כישרונות ווא אומר שאף על פי שנטלה הנבואה מן הנביאים מחכמים לא נטלה לא כמו שהסביר מעלתו שהחוכמה לא נטלה מהחכמים לא משמ כן אלא הנבואה לא נטלה מחכמים פירוש אותו חלק נבואה שמשיג על ידי זה מחוכמתו זה הוא מביא >> אנחנו לא יכולים לעבור ובלי לצטט את הספסמס על המילים לא היי בשמיים היא >> כן >> כי למי שרוצה בכל ליבו להידבק בתורה שאף אם היה בשמיים היה מחפש אחריו כמו שכתוב ברשי אליו הוא קרוב באמת עד כאן והכל אחר היגיע מתקרב עד שקרוב אליו שנראה שלא היה רחוק מעולם ממנו בלי הגיע נדמה שרחוק זאת אומרת זה לא תנאי זה זה די פירוש בפסוק אתה יודע למה לא מעבר לימי כי בפיך ובלבבך אתה חופר בפנים אתה מוצא שזה לא מעבר לים הם תמיד היו מביאים בהקשר הזה יש משל מאוד ידוע הסיפור של בייזקרביקלס >> כן עם ה >> עם האוצר שמתחת לגשר ואמרו אתה הולך לא מעבר לימי ולא מזה פשוט אתה צריך לחפור בפנים אתה תחפור תראה שהכל הכל קיים, הכל נמצא שזה מאוד ספסמ שיטתו בהרבה מקומות, בהרבה עניינים אהבת השם הוא תמיד שואל איך אפשר לצוות בן אדם ואוהב אותו אי אפשר אפשר לצוות בן אדם על אל על אל תשנע או גם זה קשה על רגשות אומר הסמס הרגשות קיימים אתה פשוט אתה פשוט צריך לגלות אותם אגב בהקשר הזה מביאים אצלנו מביאים בשם הקוצץ כרבי שהוא שאל כתוב מה לשם אלוקיך את לבבך ואת לבב זרך זה כתוב בפרשה הזאת לפני כמה פרשות כתוב ומלתם את הורלת לבבכם כן שמה משמע שאתה צריך לעשות את זה ולא ולא הקדוש ברוך הוא ואז הוא מדייק שפה יש שם כתוב מה אתם את אורלת לבבכם אומר בן אדם צריך להוריד את האורלה שמפריעה את המעשה האמיתי של המילה זה עושה הקדוש ברוך הוא >> זה פעולה שלנו ש >> טוב נזרוק מילה על פרשו וילך למרות שזה >> כן אני אני רוצה להגיד משהו קצת מרגש על העניין הזה אתה הזכרת את הרמבן לגבי בי אז נקריא את הדברים של הרמ"בן כאשר >> עוד שנייה אבל אני רוצה להגיד למה מה קשה פה מה זה וילך מאיפה לאיפה וילך מושבדבר אנשים >> כן זה ברור שזה הנושא שכולם מתעסקים איתו לאיפה הוא הולך לאיפה הוא הולך אתה עומד כולם מדברים אז בחלק מהמקומות משמע עכשיו יותר מזה בסוף פר שסאזינו פתאום כתוב עוד הפעם ויומו משה זאת אומרת שהוא באמת הלך וחזר ומה מה יהיה פה אז אתרגמיונס בןזל כותב ואוזל מוישה למשקן ביס אולפנה מה זה אוהל מועד לא אוהל מועד שאנחנו יודעים שזה בדרך כלל המשכן אלא הוא הלך לבית ולפנה ואז אלה שמסבירים אותו את התרגמים אומרים שכתוב שמשה רבנו נטה או עלו מחוץ למחנה והיה כל מבקש השם יצא אלו מד מחוץ למחנה רש"י שם מסביר מה זה זה בית ועד למבקשי תורה ושמה אונקלוס וכולם אומרים משכן כאן ביסול פנה ולכן רוצים להגיד שמשה רבנו בעצם סיים את הנאום כלל יסרו להתפזר כבר לא אתם לצובים ואז הוא הלך הלך לו אל האוהל מועד זאת אומרת אל האוהל מועד שלו וישב ושמה לימד תורה הלאה עכשיו הרמבן הרברבנן משמע אחרת לגמרי >> כאשר השלים כל דבריו אז הלכו כל הנצבנים בפניו ועטף אנשים אישו עלו לא כצוב להזכיר את זה וכולי וכולי ואחר עברם הלכו מפניו ויומ כתוב אתה כי משה הלך ממחנה לבי שואל הרמבן אתה מדלג פה שאלה >> כן שלכאורה יש פה שלב נוסף שכולם התורה לא מפטרת לא [כחכוח] מספרת לא מפרטת >> אז הוא אומר התורה לא צריכה להגיד את זה אתם ניצוב עם זה החריג היה פה איזה רגע של אתם ניצובים הוא נגמר >> עכשיו הם הלכו כל אחד לא >> ועכשיו מי שמתחיל לטייל זה משה רבנו >> ב כתוב אתה כי משה הלך ממחני לבייה למחנה ישראל כבדם כי מי שירצה להיפטר מחברו הוא בא ליטול רשות ממנו כ היהודי הולך מן העולם אז הוא עובר הוא עושה גזגנן מקורים מה שקוראים לזה חסידים הוא פשוט נפרד מכולם >> הספורנו מתאר את זה יותר ברגש הוא בא ואומר אחרי ששלים מענייני כיתת הברית תעורר לנחם את ישראל על מיטתו כדי שלא יערבבו שמחת הברית הראויה להם להורות אלותם מקבלים הברית בשמחה זה מתקשר למה שאתה אמרת קודם על דרך ישמח ישראל באורסיו מקום רוב זחת שלמים כלת שם והוא הלך לנחם אותם כדי לא לפגוע בשמחה >> מדהים >> זה דבר מאוד מאוד מרגש >> לא אבל אתה גם רואה איך הרמבן ממשיך בפסוק הבא איך הוא עודד אותם [כחכוח] מה אומרים לאנשים אני הולך למות אל תת זה לא אז הוא מתחיל ויאמר עליהם בן 120 שנה אנוכי היום וזה לנחם אותם על עניינו כלומר אני זקן ואין לכם אותו ממני ועוד כי השם ציווני שלא אבור שם ואל תפחדו ואל תיראו כשם יעבור עמכם לא יסלק שכינתו מכם בעוברי ויהושע הוא עובר לפניכם במקומי בקיצור מה שמוישה עושה כמו סבא טוב זה פשוט נפרד מכלל ישראל בצורה הכי >> עכשיו זה מאוד אני אגיד לך למה זה מאוד מעניין בגלל שבתורה אין לנו כמעט תיאור של הרגעים האחרונים האלו זאת אומרת יש את המילה הזאת וילך משה ויש לנו את מה שהספורנו והרמבן אומר אומרים אבל כפי שאתה יודע לפעמים אני מוצא כל מיני דברים מעניינים בכתבים של אחד ששירת כהן בבייס המקדוש קורא לו יוסף בן מתסיוו >> כן כן >> וידוע שהגויין ביקש שתרגמו את כל כתביו כי הוא גדל בירושלים >> כמה אתם רוצים את הולךת בשביל זה שאתה מסתכל כן אוקיי [‏צחוק] >> יוסף בן גוריון היה לו גם אפיזודת לא מרדק בסוף חיה >> כן בהחלט >> יש דור שם לשבח ויש דור שםני ל אבל חז"ל מה לעשות ורשנים >> נעזרים בו >> אז מצאתי פה טייאור מאוד מעניין שלא מופיע אצלנו והוא כותב ככה כשהלך למקום בו עתיד היה להעלם הלכו אחריו כל העם בוכים אולם משה נהנע בידו לאלה שהיו רחוקים וציום לעמוד ומן הקרובים ביקש בפה שלא יוסיפו ללך אחריו ולהפוך את הסלקותו לבחייה גדולה גדולה זה ממש זה מתכתב במה שהספורנו אמר הוא לא רצה להרוס פה את את החגיגה והם החליטו לעשות עמו גם את החסד הזה ולהניח לו להסתלק לפי רצונו ונתעקבו והם בוכים זה לעומת זה רק הזקנים ואלעזר הכהן הגדול ויהושע שר הצבא ליוהו בדרכו כי כשהוא הגיע להר ששמו >> זה כבר של שבוע הבא אבל כן >> כן כן אז הוא אומר פה דבר שלא מוזכר אצלנו בתורה שילח את הזקנים והוא נפרד מאלעזר ויהושע ווא פתאום עמד עליו ענן והוא נעלם ליד גאי אחד זאת אומרת יש פה טיאור ש >> שונה שלא שלא בדיוק שלא בדיוק נמצא אצלנו >> זה נמצא אצלנו לגבי אליהו א אליו >> הנוגרה שממה >> טוב יש פה בלי סוף הוא אומר לו כי חייך ואורך ימיך ואנחנו יודעים הרבי רבוני מפשיסח מובא ברבתיים צופים מה זה כי חייך ואורך ימיך זה זה קצת כפילות. אז הוא מדבר על זה שיש שלב שהבן אדם מקבל תרופה מרופא. רבי רבינים היה רוקח תרופה מרה היא לא נעימה. אז הוא אומר לא התורה זה לא ככה. התורה היא גם חייך. זאת אומרת היא גם תיתן לך חיים. היא גם היא גם טובה פה. היא גם מתוקה וגם אורך ימיך. היא גם היא גם מועילה. זאת אומרת הטוב והערב והמועיל משתלבים יחד. וואתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. כן הוא ממש אגב ראיתי ברוך שמן את שניוסון שאמר מה זה ועטו מה מה זה הזה אז הוא אומר זה המצווה האחרונה בתרייג אז הוא אומר אנשים באים כותבים שספרת אז באים אנשים מה מה נחפזת מה כבר כבר קיימת את כל התרייג שאתה חייב להגיד אומר לכן כתוב את מיד זה לא לא לחכות לא לעשות את זה לפי הסדר >> חייבים לציין שלפי שעשה הרמבן המצווה הזאת זה לא כתיבת [כחכוח] >> ספר תורה אלא זה פרסאזינו >> כן נכון >> והוא והוא אומר פה דבר מעניין, אני חושב שהפעם דיברת על זה, אתה תזכיר לי. ויקראי השירה כי ישראל יאמרו תמיד בשיר ובזמרה. וכך נכתיבה השתירה כי השיעורים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה. זאת אומרת זה כתוב בצורה כזאת יש שם, זאת אומרת ההפסקות שאנחנו רואים על גבי לבנה הם גם הם גם מסמלות את המוזיקה. >> כן. ומה שמאוד מעניין האם יש לנו מסורת על הן [כחכוח] >> הלוואי לנו יש לנו את הטעמים שטעמי המקרא. >> כן. אני ראיתי דעסק כאן בפר שאומר שמשה רבנו אומר לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד מצד ארון ברית השם אז הוא אומר באותו יום ששיבה באדר קודם פטירתו הוא כתב את זה ואז אומרים יש אומרים שירד גבריאל ונטל את התורה מידו של משה וה אותה לבית דין הגדול שבשמיים ואז הוא אומר ולא עוד אלא שצדיקים שבמרום שים לב דסק עם בלת דזס צדיקים שבמרום קוראים בו בספר תורה שמו שכתב בשני וחמישי ובשבתות ובאשי חודשים בימים טובים >> וואו זה רישונים אומרים את זה >> כן >> רישונים שהופיע רוח הקשב מדרושו >> ואז אנחנו מדברים הפרשה הזאת נגמרת וידבר מושה באוזני כלרו לסדברי השירזס עד תומם מה זה באזני כל ישראל ולא לפני כל קהל ישראל אומר עצרו אמור לרמז שדברי השירה הזאת עמקו ויש בה דברים נסתרים והיה צריך לומרה לאוזניהם ולא לפניהם זאת אומרת הוא דיבר על האוזניים אתם לא תבינו את זה בן קובחו עד הסוף עד טומם הוא אומר בתוך הדבר הזה זה גם יש דברים נסתרים ויותר מזה האטומם זה הם מושלמים זאת אומרת הם הדברים האלה כותבים את כל מה שיקרה ככה אומר צרור אמור אצלנו בפולין יש סיפור היה רבי רבנך מאלכסנדר אני הרבה מזכיר אותו הוא עמד פעם מחוץ לפתח של הרבי רבוני מפשיסחה שהזכרנו שבוע שעבר והוא שמע את הרבי שלו לומד את הפסוק הזה ומתחבט בפסוק ככה כתוב בספר שמחה סיסרול אומר מה זה אטומם היה צריך להיות כתוב אטומה הם מדברים על על השירה על ה >> עד שהוא השלים את את עם ישראל >> זהו אתה פעם אמרת את זה >> אז הוא אומר ש שבאותו זמן הוא אומר עמדתי בחוץ וחשבתי לעצמי שמושה רביניזלזל בזרזגנסגמ הוא עשה הוא לימד אותם כל כך עד שהוא עשה עד שהוא השלים אותם הוא אומר פתאום הרבינים יצא ואומר אין לך לו זה מהנגבת אתה מאוד >> הוא אמר את זה >> לא לא הוא חשב >> חשב על ש יש לנו אנחנו מוצאי שבת אומרים סליחס די אשכנז קצת אנחנו מקפידים להגיד את זה יש תיורים בחול הזה אצלכם מדברים על התעלפויות ועל א חסידים היו אומרים מתחילים שם לכו השם צדוקו ולא נביספונים נחפסו דרכיני ונחקורו אז ראיתי בספר יש שיח צדיקים של איטינגלה יש לי את זה בבית אז הוא מביא שכתוב שלעתיד לבוא בור קורות ביתו של אדם מעידים עליו אז הוא אומר בן אדם שיתנהג כמו שצריך לא יצטרכו להביא את הקורות בית אז הוא אומר זה נחפסו דרכנו ונח כוירו לא יצטרכו להביא את הקורה קורה תנוח יש יש המון המון על סליחס בלי איסוף בלי זה אנחנו נדבר על זה אולי כשנגיע אנחנו יודעים הקלוויזנבורגר היה מתאר שר מחלזלצ'בר אגב השבוע היורצד שלו חופיי עוד רגע נדבר עליו זה דור לא ראשון, זה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. >> ולכאורה, כפי שאנחנו יודעים, מחקרית, הוא הראשון שהתפלל באיחור. אבל שם טוב לא התפלל באיחור. >> אה, >> אבל שם טוב לא יחר זמן תפלה. לפי מה שיש בידינו, מכתבים מסוימים, מכתבים של גניזה, אבל הוא היה הראשון. לכאורה ככה מספרים בבל. הם אמרו שהוא פעם אחת הגיע והוא כל כך רומם את האום שכולם הלכו למקווה עד כדי כך שמישהו שאל מה זה ערב שבס היום? זאת אומרת א אבל אה אני רק אגיד וורט אחד שאומרים בסוף יש בסוף סליחס אומרים בפיו שם מוח עם מסי אז הוא או ביזצו או בשביוסו או במקויוסו זאת אומרת זה בשבי זה ב אז היה יהודי מאוד מעניין דיברנו גם עליו בפרק על פורים קראו לו מוטל רקובר הוא היה כזה בתחן שם משמח את הרמבן מבלין אז הוא פעם ניגש אליו ואומר הגמרא לפעמים אומרת שהגמרא יש לה שאלה אז הגמרא לא קשה אה בככה ואה בככה אז הוא אומר פה אנחנו צריכים להבין צריכים לשאול את הקדוש ברוך הוא מה הייתה השאלה שהוא היה צריך לענות על זה אה בביזסו אה בשיביוסו אה במלכיוסו השם יעזור שיהיה לנו רק טוב שיהיה בקוצק אומרים לכו השם צדוקו לו יגיד תבוך שיהיה שבוע טוב אבל רגע אחד רק נזכיר כמה יוצ אז נזכיר באמת הזכרנו את רבי מחלזלצ' שברך לזל שבר הוא דור ראשון יש לו תלמידים שבעצם מישהו הבחן גיסי פעם ראה לי שהתלמידים שלו מטיבים לכתוב הם מתארים בשמו הרבה תיורים וזה אריכות גדולה יש היושר דבריז תלמיד שלו רבי נחל תלמיד שלו האור המאה האור המאיר מתאר סיפור שהרב אליהו כטוב עשה אותו על איזה 30 עמודים אומרת מתר אני חושב שזה בפרש זכורו שהוא פעם הלך הוא נתקל באיזה ניסיון עם אישה יפה תואר ואז הוא אומר הוא במקום להיבה הוא התחיל להתעמק ב זה לא הצל לעשות את זה אבל הוא ככה כותב מה עשה האישה הזאת יפה אז הוא התחיל לחשוב כמה טרייפס וכמה וכמה דברים מכוערים ואז הוא אומר פתאום הוא הגיע למצב שהוא פשוט התחיל להקיא את כל מה שהיה שם את כל מה ש מרוב גועל הוא התבונן עם עצמו זה אנשים א סיפור אחר לגמרי יש אה אני מדלג לחז. בחובזן יש שיעור קצת של אחד מהאנשים אחידתיים אבל א רבנו רבנוס נדלר שהוא היה רבו של אחסם סופר ואחסם סופר מדבר עליו אני רק מצטט לך באקדום אל הדרו שחם סופר כותב הנכד שלו רבי יוסף נפטולה ארשום פה מה ששמעתי ממורי חמי רב שלם אלכסנדס אופר ששמע כמה פעמים מאביו אבי היה רב שמן ספר הרב של קורקה שבת לילדותו הוא אומר התחלתי לכתוב את התולדות של אבא שלי זאת אומרת של אחסן סואף ועל רבו רבנוס נדלר כתב מלאך השם צווקות אתה מכיר את זה >> שמענו את זה מודי שהוציא לאור את הבנוסדר היה כותב ממש ברמזים במשניס תכף נדבר על זה אבל א הוא סיפר לי את ה >> אז זה אומר שפתאום אחת ספר עבר וראה בטעות את הרשימות האלה אז הוא אומר לו על הרבי שלי אתה כותב מה ל רשם צבוקס >> אין מלאך שיכול להגיע אליו משהו כזה >> הוא אף מלאך כמך גקומן לא היה שום מלאך או שרב שהגיע כל כך רחוק אסות קן מלך דצי זוכבזן וסמן רבי ותחסהו מעט מאלוקים הרבי שלי זה ות זה לא יומן מה זה הרצה ובמקום אחר הם אמרו שכשהוא אמר ותחסרי מעט מאלוקים אז הוא יראה באצבע הוא צימן שתי אצבעות אמרס >> ווא ווא ככה החסםספר הזה >> כן אומרים שהחסםסופר אמר אז הוא עשה עם שתי אצבעות כאילו ותחסרה עם מעט מאלוים >> וואו מדהזה >> זה לא לא נדפס והם אומרים שהוא נפטר בחובז שלושה ימים לפני ראש השנה בחסם ספר קבע את היום הזה ליום של התעוררות חשבון נפש והוא היה כל שנה מקפיד לשת דרשה אפילו שהוא עזב והוא היה שולח הוא עזב את פרנקפורט אחסים ספר >> אנ צריכים לציין את זה שזה זה מוסר אסקל נורא בגלל שהציבור לא ידע לא ידע להעריך או לא ידע א >> ה הוא סבל רדיפותנוס >> זהו זה דבר נורא בהיום כאילו ה מדברים מצד אחד על גדלות פשוט מטורפת ו >> והיה לו תלמיד אחד זה לא יו מני אנחנו בכלל לא מבינים את הקשר ביניהם זה היה יותר מקשר של יותר מקשר של סתם רבי >> הסיפור שמפוסם גדל אצלו הוא אכל >> סיפור שמפורסם זה שבוסן אדלר היה בב מצווה שלו סםסופר דרש שתיקלטרן נגד הסבא שלו הכויסי שואס >> אמר ששח >> כן ו ואבא שלו כעס עליו למה הוא חולק על הסבא וס אני לא יכול להשאיר אותו ב >> אתה לא יכול הוא לא יכול יותר להשאר אצלך הוא צריך לגדול אצלי >> בדיוק >> ואז הוא פשוט אומרים שכל חייו הוא היה מתגעגע והוא היה שולח כסף לקהילה בפרנקפורט כדי שיתפללו ושישתחו על הקבר שלו ו ממש מעניין א אומרים יהודי אחד שקיבל על עצמו להשתתח על הקבר של רב נוסדר בפרנקפורט אז סמסוף כותב לו נדר גדול נדר לאלוקי ישראל >> אני חושב שהיום היום אפשר לראות רק חלק מה >> מהמצבה מהמצבה כי כבר אז צריכים להסתמך על טיודים קודמים של הנוסח המלא אבל משהו מאוד מעניין שאנחנו רינו יהודי חשוב מאוד הרב רפאל אורבך >> כן >> שהוא נכד של הנחל אשכויל אני חושב ש >> הצבא >> ש שהוא >> הצבי בנימנובח קראו לו הצבא >> כן והוא כתב ספר שהוא מפנח את ה את הראשי טיבס שרב נוסן אדלר כתב על המשניס שלו הוא הסביר לנו ש עדחז שההתר >> העתר לכתוב דברי תירה זה רק אם אתה שו להגיד את זה אפרופו בפרשה שלנו >> כן >> אתסולחםשירז הראש אני חושב לומד >> שבזמן הזה זה נאמר על תור שבעל פה >> על ספר יוספרי קודש אז אז לכן בנוסדלר שלא שכח את תלמודו היה אסור לו לכתוב חידושים >> רגע אני חוזר אחורה אנחנו שכחנו את אחת הדמויות החשובות ביותר רבנו בנו חופץ חיים >> נכון אתה הזכרת לי שאתה רוצה >> כן זה לפני חופש חופץ א חופץ חיים זה חופץ חיים נו מאיפה מצ זה השאלה הגדולה שצריך לשאול על דבר כזה שאני מנסים לדמיין את העולם שלנו בלי החופץ חיים >> יהודי שחי פה במאה האחרונה כאילו לפני שנה השנה לפני חודשיים נפטר נכד שלו הייתי בבית האלמין שם בנחלת יצחק בתו של החופץ חיים קבורה זה כל כך מדהים הסיפור הזה של החופץ חיים השור שלי סיפר לי זכרונו לברכה ש שהוא לקח פעם את החתן שלו חפץ חיים לטיול צפת מנדל זקס והוא צא שם בית כנסת שישוב למדו משנובורה אז א עמדה שמה גם הבת של החובץ חיים אז הוא אמר לה ל לה עמדים זאת >> של חובץ חיים והם צעקו עליו שיצא מפה כי הוא עושה מהם צחוק זאת אומרת מבחינתם >> זה איזה קדמים כן >> כן זה לא יכל לא יכול להיות שזה הבת של החובץ חיים >> עכשיו לך תמיד הוא עצמו החובץ חיים זה אחד הגדולים היחידים שעובר מהלך תוך כדי חייו של התפרסמות שהוא עצמו לא מצליח להיות מודע למהלך הזה אנחנו דיברנו על זה הוא הולך עם כסקט הוא לא מצליח לשנות את אורחותיו והוא פתאום העולם נהיה תקשורתי ובאמריקה מתחילים להחזיק ממנו עולמות >> צריך לדעת שהעולם הליטאי שגדל בלי החובץ חיים באמת הדבר הדבר הזה היה זה היה שינוי דרמטי. זאת אומרת אנשים שגדלו בדיוק אתמול שמעתי שתבר של שכטר מישהו עשו איתו רעיון על החיים שלו אז הוא אומר שהרבי שלו רבי יושב בר מוסטון אומר שהוא היה לומד איתם על אוכה הוא היה לומד איתם שוכנו מאגוגנ רום זאת אומרת לא >> ברור >> לא לא היה אנשים האלו שגדלו בדור הקודם משתברו את זה לא היה ב ופתאום מתחיל דור חדש שהדברים שגם זה בסוף גם הוא ניצח תחסידים זאת אומרת >> הוא קבש את העולם. זאת אומרת אין היום אין שיעור הלכתי היום שמתחיל ונגמר בלי משתב. >> אתה יודע מה יותר חידוש זה איך החזון איש לוקח אותו ברצינות. חזון איש >> עם כל זה שהוא חולק עליו. >> כן אבל הוא ממש >> אומר כסנהד כלישקסגוזיס. >> כלישקסגוזיס זה מדהים. תחשוב כמה הוא חולק. [‏צחוק] ו >> אבל מה הפשט בזה? מה הפשט בזה? הפשט בזה הוא שזה נהיה ספר היסוד. כן, >> נכון שהוא יחלוק, אבל זה הבסיס. זאת אומרת, מזה מזה אנחנו לומדים >> אין אפילו דרך להתחיל לחשוב על זה. יהודי במאה האחרונה פשוט הפך לקדמון. כאילו אתה יודע א עם רמז מגור הוא אחד הראשונים שמזהה את הכוח הזה >> הוא זה שציווה ללמוד ספרוש >> כן >> חופץ חיים משמר סלושנו עשה בכל גרש טיבל >> היה להם את זה בטליטות בשקיות של הטליתות >> הוא מדבר איפה אפשר לקנות את הספר את זה בני המחבר עכשיו הוא הכיר אותו אישית >> והוא כותב יעידו עליי שמיים וארץ שאני אצמי היה לי תועלת מהספר זאת אומרת זה בעצם להחתיר אותו וציתים זה היה יותר מורכב כי היה שחינוך חרב שלא כמו את זה אצלכם היה חי דום >> אבל פה היה שחנו חרב והוא זה פשוט מדהים זה משהו שמימי הסיפור הזה של חופץ חיים >> כן צריכים להגיד מילה אחת שהדרך הפסק של המשנבואה הוא חידוש בזה שנדמה לי שזה היה ככה זאת אומרת אם ניקח את האור חשוכון בתור ה הספר המגביל אז המינגה אוילום היה הרבה פעמים הקובע לא המינגלום היה קובע מה לעשות צריך להצדיק אולי את מינגוילו החבוב חיים בא ופותח את הסוגיות מתחילתם ופשוט עושה את החשבון כמי להכריע ואני חייב לספר פה את מה שסיפרתי הרבה פעמים אבל אני חושב שזה חיזוק גדול מאוד שאבא שלי זכרונו לברכה שמע מפרופסור אברהם יהושע אשל טו שהוא אמר שיש לו ראיה שאין עליה תשובה שביטחון עצמי זה לא סתירה למידסנובה [נחירות בוז] כמו חובץ חיים היה עניו מכל אדם ואם לא היה לו ביטחון עצמי הוא לא יכול לחבר משנו בורא זאת אומרת להכריע בעלוכם מה לעשות בכל מקום אדם חייב להיות בטוח בעצמו >> אתה רואה גם בסרט שיצא ממנו בחצי שנייה הזאת >> כן >> אתה רואה שהנובה היא טבעית אתה רואה שהוא באמת היחיד שלא מבין את גודל השעה >> לא הוא גם לא מוכן שיעשו איתו משחקים האלו להחזיק אותו ולבוא הוא כאילו זורק את את היד הצידה >> חצים הוא בני בראון והפרופסור הם קוראים לו בא לבית הסיפורים שלו קטנים, הוא לא תופס עצמו כאיזה ועד שזה מגיע באמת כמו שאתה אומר זה מאוד מעניין שהסידש היה אדם מאוד מאוד ביקורתי והוא באמת ביקורת על כולם שהוא אמר לי הבן שגדל אצלו בבורום ויינגורט הוא אמר לי שכשהוא היה מדבר על החופץ חיים הוא היה מתחיל לבכות זאת אומרת הרמת הצדקות שהוא ראה אצל חובץ חיים זה היה פשוט דבר לא מצוי >> מדהים מאוד טוב יש לנו עוד עוד אישיות אחת לא הזכרנו מאריבי מלוגיה אשכנז יורצת השבוע ואתה יודע מגיעים עכשיו ליום הנרואים אז אי אפשר בלי מאריל זה זה הבעל תפילה והבל המינוגים וכל זה שלושה ימים לפני זה בבלז הלך הסכרשולם >> שזה אביה השולשלת >> אביה השושלת שוב תמיד אביה השושלת זה מדובר באישיות ענקית ענקית שמגיע כילד וצם ומקים כל מה שאתה רואה עד היום ויש מנו המון המון המון המון ורטר אחד מהורטר יותר שגם שמה מובבל שבשמיים היה חסר בל תפילה אז שלחו אותו שלושה ימים לפני לפני ראשונה שיבוא שיעלה לשמיים ויכפר אז יש ממנו הרבה סיפורים שהוא היה פוגש המרצים גם אחרי ליל הסדר וזה מ שפעם בליל יום כפר אז הוא שאל איפה החיית מברודי אומר אני צריך אותו אז א זה בקיצור לוקחים יודע חיית שמביאים לרבי אמר רוצה לשאול אותך שאלה בפירוש בפסוק פסוק אומר זה פסוק פסוק שאנחנו אומרים בס אם עוונינו אנו בנו אז כמובן הוא אמר לו את זה כמו חסידי שגם אבוני אוני בוני אומר לו מה זה מה הפשט מה הפשט של הפסוק אומר מה הרבי לא יודע אם אם אבני אם הוביני אם אם אנחנו עשינו עוונות [אנחות] אז זה הכל עם כל זה הוני בוני אנחנו בנים שלך והוא אומר באותו רגע בז זהוב נחת דעתו אומר זה הפשט ועוד וורט אחד זה שהוא אמר לפי ה לפי הדקדוק צריך להיות כתוב כתוב בצר לך ומצורך כל ומצרוך כל הדברים האלה באחרית הימים שבת עד השם אלוקיך אז הוא אומר לכאורה ההפסק של הפסוק הנחתו היה צריך לעמוד איך אתה מפסק פסוק בצר לך הוא מצאוך כל הדברים האלה באחית הימים ושבת עד השם אלוקיך פה נחתון נמצאת בצר לך מצר לך כל הדברים האלה אומר רבי אלזרוב מכאן ראיה שהפשט הוא שבאית הימים כולנו נשוב עד השם אלוקינו יש הבטחה משמיים שהדורות יהיו מתוקנים >> ובזה גם הרמבן וגם הרב מסכימים >> כן יש וורד בלזה ידוע שני חושב זה הפרידי קרוף הם הביאו את זה מאחד לשני במנגינה מבוס זן מבוסת זן מה יהיה מה יהיה מה יהיה הרמבם פוסק שצריך צריך לעשות שווה והריבות לא חולק עליו [‏צחוק] אז חייבים לעשות שיוה אז בוא נעשה [מוזיקה] שיוה שיהיה אצלנו אומרים באזורים שבהם אני בא אגיד סליחה שיהיה שכל אחד תתקבלו תפילות ובעזרת השם אני מקווה ש נספיק להיפגש גם שבוע הבא [מוזיקה][שירה] הזנתם לקורת רוח לשבת מבית בית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת טילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולשטיין ולאורכי הסאונד אברי מוויזל דניאל [מוזיקה] לוין והיילה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים יכין צבכו היו [מוזיקה] לא נתליס [שירה] ממכו ולא לכו [מוזיקה] לאי נפלאס ממכו לא [מוזיקה] לא [מוזיקה] בשמיים לי [מוזיקה] מילנו שמים אוי שמנו >> [שירה] [מוזיקה] >> הימי [מוזיקה] לא [שירה] מי [שירה] יבנו [מוזיקה] לידום היו ויכוח אוי שמינויס ונסנו [שירה] [מוזיקה] לאנפליס ממכו [מוזיקה] ולא יקו לא נפליס [מוזיקה] ממחור [שירה] אלא ידו >> [שירה] >> מיזר [מוזיקה] [שירה] לא יכים צבכו היועים [מוזיקה] לא נפליז ממ ולא [מוזיקה] לך הלו נתלי [מוזיקה] ממכו אלוי מלווי [מוזיקה] בשמיים לא מי >> [מוזיקה] >> שמים אכילנו או שמנו [צרחות] ונסנו ולי ולי [מוזיקה] מלומי >> [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] >> הנושמנו ונסנו [שירה] לא נתפליס [מוזיקה] ממך רחויקים אילו נכסים [מוזיקה] ממכוכי קוריד לך [מוזיקה] הדבר מיויד אילך הדובר מיו כי קור הלכו [מוזיקה] מיוחדבר מיו כי [מוזיקה] מיופי [מוזיקה] סוכב [מוזיקה] לבסיק קורך [מוזיקה] כל מייד בפחו [מוזיקה] סוי כי קורב [שירה] מיו בפחל [מוזיקה][שירה] סוזי >> [מוזיקה] >> קורי [מוזיקה] בלחתור בפחו [מוזיקה] סוי אבור [מוזיקה] לבכו לזו כי [מוזיקה] [מוזיקה] בכל זכי לכולי ביחלס [מוזיקה] לא נפלס היא ממך [מוזיקה] ולא רחוי כהי לא נפליס [מוזיקה] ממכו [שירה] ולא ירידוי כלי >> [מוזיקה]