קורת רוח לשבת - פרק 46: פרשת כי תבוא

יש דברים שקורים [מוזיקה] רק במשפחה. >> למנועים חיגו ככית 6485. [מוזיקה] אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. >> [מוזיקה] >> הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם [מוזיקה] ורטים, סיפורים, יורציתים ופולמוסים על פרשת השבוע. שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסטים קורת רוח לשבת איתי הרב אפרועים זמן מן גלינסקי דידי הטוב עם סוללטגוביז >> ורבי פרוים אני אומר עוד פרק ואנחנו כבר מתחילים להריח את הסוף ואתה יודע ואנחנו מתחילים בינינו לבין עצמנו להתלבט האם יש טעם לחזור ולהמשיך וכולי אבל זה אני מן >> אני אגיד לך את האמת שבעצם הספק שלי הוא כזה כשיה לבן אדם שתי אפשרויות לעשות חזור הרי אני כמעט בטוח שרוב האנשים לא יזכרו את כל מה שאנח מאיתנו אם אנחנו לא זוכרים אנחנו לא זוכרים כן אז השאלה אם יהיה לו התלבטות לחזור על מה שהוא כבר שמע או לשמוע פרק חדש ולפי זה נצטריך להחליט זה >> לא יודע לא יודע בקיצור נשאיר את זה ליהודים פה שיחליטו אה אנחנו מתחילים אנחנו נמצאים עכשיו באמת בשבוע של תיכל לשונו זה לא ממש השבוע של ראש השונה אבל זה שבוע שבוע לפני ראש השנה וממש תקנת עזרה שבשבוע הזה שכיסובוי קוראים את הפרשת התוכחה תכלי שנה וכללותיה ואנחנו יודעים ש למשל רב צודק מביא מביא בשם האישבצר ששבת שלפני ראש שלפני שבת הגדול קוראים לזה שלפני פסח סליחה קוראים לזה שבת הגדול וכי השבת הזאת הוא אומר כך אמר לו איש בצר זה כולל את הקדושה של פסח מני מזבור חן כל שיט בעולם הקבלי לי אז השבת שלפני חג היא כוללת גם את החג אז לכן הוא אומר כיוון שלא רוצים לקלל בתיך לשונו את השבת שכבר כוללת את ראש השנה אז עושים את זה שבת לפני ראש השנה זאת אומרת ככה זה זה יש יש הרבה הרבה הרבה על פרשת סתוכס אנחנו כבר אמרנו מי שמאוד מאוד סקרן לשמוע על פרסתו חסר אולי נגע בזה גם בהמשך אבל אנחנו כבר דיברנו על זה לפני שבועס [נחירות בוז] בפרשה הקודמת של התוכח למרות שהתוכחות פה צריך לומר הרבה יותר חזקות. >> יש באמת שאלה אצל הפורשים. למה באמת פה זה יותר חזק? ושמה יש נחומה ופה אין חומה. יש אחד מהתירוצים רוצים להגיד ששמה זה יותר על הציבור ופה זה על היחידים שיש ציבור יש זכוס הציבור. >> כן. עכשיו גם כמו שאנחנו תמיד אומרים צריך איזה שמיכות בין סוף הפרשה הקודמת שמסתיימת בפרשת עמלק לתחי הפרשה עכשיו שמתחילה בכי תבואו אל הארץ ולמעשה קורה פה ו צריך לומר זה עדיין בתוך הרצף של המצוות אתה הזכרת מקודם שדיברנו שהרמבן אומר שבעצם הפרשה הזו היא סוף המצוות >> וזה אחרי כן אחרי זה שתי המצוות האחרונות שיש עכשיו ביקורים וידוע איסרס זה בעצם המצוות החי אנחנו יודעים שלמשל החינוך [נחירות בוז] סופר במצוות התרייג למשל אתה כתבו לכם את השירה הזאת >> כן זה לא שאלה על הרמבן בגלל שזה בעצם >> כן הוא מדבר הוא מדבר גם על הסוף אני חושב של המציבויים הגדולים אבל אבל צריך לחשוב על זה מעניין לחשוב על זה ולכן בעצם לא כל כך שייך לשאול כמו שאנחנו אומרים פה לאורך כל החומש האחרון על הסמיכות כי זה נהום וצריך להגיד את הכל אנחנו נגיד שהרב אירש נזכיר אותו אחר כך כן >> לא רב אירש כולם כל מפורירש עושה זה אבל אני אומר בפשט דקרו אז אנחנו צריכים אולי לדעת למה הקדים את זה לזה ולזה לזה אבל צריך פשוט להגיד צריך להכניס אותו ב >> צריך להגיד את כל המצוות הללו ובאמת אתה נמצא שלב אחד שפרשה קודמת אחזת כי תצא למלחמה איך אתה הולך לכבוש עכשיו אתה כי תבוא אל הארץ עכשיו אתה כבר הולך לרשת ובאמת זה פרשה מאוד מאוד מרגשת פרשה מלאה בהודעה אבל ראיתי שבאיסר הביא בשם ספר שלמה מה הקשר בין פרשס ביקור לפרשס אמול זה כבר אתה יודע אם אני אומר ביסור זה כנראה יגיע למקום חסידי שניהם אמולי כתוב בפסוק ראשית גויים עמלק פה הביכורים זה עניין של ראשית ואנחנו נמצאים עכשיו בראשית השנה ומלק כך אומר הבאסור בשם ספרים יש עניין לדפוק את הראשית זאת אומרת להרוס לאנשים את ההתחלה וההתחלה היא מאוד מאוד משמעותית גם בביכורים גם בחיים שנות הבחות זאת אומרת את ממש רואה בשנות הבחות יש הרבה יותר הרבה יותר קשיים הרבה יותר בלבולים גם בתחילת שנה בתחילת היום תחילת כל יום ויום א מאוד קשה לקום כן אנשים היו מעדיפים להתחיל את היום בשעה ת [כחכוח] העולם מאוד אתה רואה שהבריאה מכווננת לא לתת לך להתחיל אחרי שאתה מתחיל אז א אתה יודע ואם אנחנו מדברים אז אנחנו נמצאים פה בראשית עמלק מגיע בראשון הוא מקרר אמבטיות והשילוב הזה בין ראשית לזה אז כאילו המלחמה היא >> נמצאת ב בדבר עצמו בבראית >> בראשית [אנחות][התנשפויות] >> אה אז אנחנו קודם כל בוא נתחיל את הפסוקים הדבר הראשון אתה בא אל הארץ ואתה זוכר >> אגב אני רוצה להגיד כמו שאני אומר הרבה פעמים לפעמים אנחנו שוכחים פשוט להנות ומה שנקרא להתגשמק מהפסוק בעצמו יש פה מעמד רבי סוללטר יש פה מעמד מרגש מאוד ואני פתאום חושב על זה שאתה רואה את הפירטה הלוךס של הדברים האלו תחשוב בן אדם מביא את העיוול הראשון שלו ומשמע מהמשנה יש שכל בן אדם שהיה מגיע היו עושים מזה עסק תשמע זה לא פשוט היו יוצאים לקראתו עם חלילים. >> אגב, התיור, הטיור, התיור של המשנה הוא מאוד מאוד מרגש. איך הולכים מכל מקום ומתקבצים ביחד וכל הדיון הזה וצריך לדעת זה לא קורה מקושט >> וזה לא קורה פעם אחת. אנחנו תכף >> זהו זה זה תקופת זמן זה משבועס עד סוקס אפשרי גם עד תנו אפשר בלי בלי לקרוא >> כן אבל זה אז זה מעמץ מרגש והבן אדם בא ועומד >> אבל זה מתחיל עוד קודם זה מתחיל עוד קודם כשאתה רואה >> בדיוק אתה יורד לשדה פתאום רואה אתה פתאום רואה שזה עובד >> זאת אומרת יש פה תיאור אני לא רוצה להגיד אבל יש אחד ההיסטוריונים המפורסמים בעולם דבר שההיסטוריה היהודית הוא דיבר על ביקורת וד ההיסטוריונים היו יודעים שהם היסטוריונים של בכי כל הזמן מקטרים למרות שהם אזורים שהלך להם טוב וזה הם כל הזמן מצאו כל הזמן כותבים את הפוגרום ותפוגרום הבא פה יש איזה רגע שהוא מרגש בה כי תבוא אל הארץ זה הולך זהו גמרנו עם מצרים גמרנו את כל הצרות אתה בא אתה נוטע כבר קבשת עשית עכשיו אתה הולך והנה זה קורה >> אבל אבל שים לב יש פה דבר מאוד מעניין זה הרבה תלוי מה שהיום קוראים נרטיב זה תלוי בנרטיב שאנחנו קובעים לעצמנו כי היה בן אדם יכל להגיע לארץ ולעבור את כל הפעולות האלו של הזריעה והקצירה וכל זה ולשכוח מכל ה מכל העבר מה שהביאו אותו לפה והתורה אומרת לא לא אתה אתה תתמקד ואתה תביא את זה ומה שכואב לי זה שהיום אנחנו איבדנו >> את כל הדבר הזה זאת אומרת היום אנחנו אנשי משכורת כי אני לא מדבר על החקלאים שיש עדיין אנשי משכורת ואין להם אין לנו את המעמד ואין לנו את הרגש הזה. אני יוסיף על מה שאתה אומר כי עוד רגע אנחנו נתעמק רגע בפרשה של וידוי מעשרות. >> זה השלב הבא. כן. >> שהפרשה שבה אתה עומד וענית ואמרת לפני השם אלוקיך. ואנחנו יודעים, אתה עמדת על זה יפה מאוד בפרק של פסח שבעצם כל האגדה של פסח מתחילה מהסיפור הזה. >> עשו התקד בק >> עשו תקדב בק מהפסוקים האלה. והפסוקים האלה חז"ל אומרים זה חייב להיות מתחיל בגנות. אתה מתחיל לתאר בשביל להתרגש מהמזכורת שלך. [כחכוח] >> אתה חייב לזכור שזה לא מובן מאליו. אתה כל הזמן חייב לעמוד ולהיות זה לא מובן מאליו. אנחנו רק לפני שנתיים לא היה כלום >> סוללטר וזה עצוב מאוד בגלל שאני מוכן להמר ואם >> ולא רק לא עושה את זה ולכן אנחנו מאבדים את השמחה אנחנו מאבדים את תחושת ההודעה בדיוק בדיוק >> זאת אומרת אתה בשביל להתרגש מהמצב הטוב שלך אתה חייב לזכור לפתוח בבגנות ניסיתי לחשוב באמת איפה איפה באמת אנחנו כן יכולים לדחוף את זה לחיים שלנו אז יש איזה סיפור על רבי שלמה זלמן שהוא מאוד מאוד כעס שהיו מדפסים לוחות שנה והיו כותבים בתחילת א >> בסוף בסוף הלוח כותבים תכלי שנה >> תכלי שנה וקילוותיה והוא אמר סליחה עברת שנה עם פרנסה נולדו לך ילדים או חיתנת ילדים נולדו לך ניכדים איפה העוד זאת אומרת לפי זה פתאום קלטתי שבחוץ מהאבוידה שיש לנו בראש שונה יש לנו אבוידה ברשונה מצידי תכניס את זה למוידים לא יודע איפה תכניס פשוט תחשוב מה הקדוש ברוך הוא נתן לך השנה אנחנו עסוקים בפחיות ש זה גם מה שצב חינב אב בזויר על ראש השונה אני הרבה חשבתי על זה מה זה אתה יודע יש דיון יש דין הקדוש ברוך הוא דן אסור עכשיו גם לבקש כאילו זה זה נראה לא >> לא אני אגיד לך אני הבנתי אני הבנתי את הזוהר הזה אני רוצה לשמוע מה שאתה אומר אבל אני בשביל להבין את מה שאתה אומר אני אומר ההבנה הפשוטה לזה זה בגלל שבראשונה אמורים לבקש על מרכוס שמיים ועל זה אומרים ה זה לא אתה בא לתת איזשהו נקודה אני חושב שחוץ מהכל האב אב האב הלשון אב תביא עוד [כחכוח] תביא עוד >> זה כפיות טובה כזאת >> זה לא רק כפיות טובה זה כאילו אתה עוד לא שמת לבך מה שהיה פה זה לא מבקשים למה לא אבל האב אנחנו היום מאוד מאוד בורגנים אנחנו צריכים שיהיה פרנוסה ושיהיה זה [‏צחוק] וטוב [נחירות בוז] זה נדבר אולי שבוע הבא כשנדבר קצת על ראש שונה אבל אה אתה יודע, יש דיון בפוסקים. זה האמת שאני חושב שכמעט היחיד שכולם מצטטים בהקשר הזה זה הציץ אליעזר. זה מוזר כמה הוא מאוחר ורק עליו עומדים שהוא רוצה להגיד שלכל א כל בן אדם בכל שדה יש מצווה להביא ביכורים רק פעם אחת. רק בפעם הראשונה שקורה. שבפעם הראשונה שהוא יורד לתוך שדהו ו >> להפוק מה? >> להפוק כל שנה. אתה מבין שכל שנה יש עיבול מחודש >> והעיבול הזה מגיע ואתה צריך עוד הפעם לעשות את כל הטקס אז מה אתה אומר זה תלוי בקנייה או בירושה זאת אומרת ברגע ש >> לא הוא מדבר על כתבואו אל הארץ בן אדם בפעם הראשונה שהוא נוטה העץ העץ עושה לו את הפרי הראשון אחרי העולם >> לא זה לא יכול להיות שזה מצווה שנאמרה רק לדור ברי הארץ יש לנו משניות על זה אלא אם כן הוא מתכוון לומר שאולי רק בן אדם בפעם הראשונה שהוא בעצמו מתעסק הוא מקבל את העץ שהוא קונה. רב חיים כמובן סותר אותו. הוא סותר אותו מהרשי מחז"ל. חז"ל מתארים איך הוא אומר לו תזכה לשנה הבאה שבאים לכהן והכהן אומר שאתה תזכה כמו שהבאת השנה. בת קול יוצאת ומחריזת כך תזכה לשנה הבאה. אז אתה רואה שזה כן נמצא במצב של א >> שנתי. >> כן. יש לזה אגב ראיתי מישהו מביא בשם רכל זילבר שהוא אומר שיש פסוק מפורש בנחמיה ולהביא את ביכורי אדמתנו בקורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית השם זאת אומרת די דוחים את הדבר הזה אבל זה מעניין לחשוב שעד שמה אין בעצם מישהו שאומר זה כל שנה לנו היה פשוט מאלו שזה כל שנה אבל סתם כדי להאיר את המהלך אחת השאלות היותר יותר קשות ושגם זה קצת עומד מאחורי מה ש מה שאמר הצץ אליעזר זה כתוב ולקחת מראשית כל פרי האדמה אנחנו יודעים זה רק פרי העץ אז זה כבר שאלה ששואלים מהרם בן חבי הקודמים יותר שואלים לא רק כל עץ זה לא מפראשית פרי אדמה אתה גם בעצים אתה לא יכול להביא מהשלוש שבעסמינים >> אז מה זה כל פרי האדמה >> אין אין במילה פרי האדמה להפוקי פרי זה נכון זה פה אתה כבר הולך למקום הזה שכולם הלומדים אוהבים להתפלפל שם בירך על העץ האדמה אבל עדיין זה לא מספיק אבל כ א הרבה רוצים להגיד אחידו והוד שאומרים את זה על האדמה באמת אתה מודה לקדוש ברוך הוא לא רק על העד שקיבלת גם על האדמה שהוא נתן לך זאת אומרת שוב אני חוזר לפשוטו של מיקרו על על ה אתה יורד לשדה כי תבוא אל הארץ אתה זוכה בזה זה עכשיו בעצם זה התוצר של האדמה, זה מה שאתה עכשיו יכול א לברך ולכן נראה לי שהצלעזר רצה להגיד שזה רק בפעם הראשונה כי אתה צריך לברך גם על האדמה אתה בעצם לא מביא פה רק אה תוצר >> תוצר אתה מביא גם את האדמה עצמה >> יש יש עוד כל מיני שרצו יש כאלה שרוצים להגיד בסדר זה כבר מתחיל קבול וזה שהחלק מהסיפור הוא לכפר על חטא האדמה כתוב האדמה ו ואז בעצם בביקרים שאנחנו עושים אנחנו בעצם מכפרים על חטא של האדמה וככה מקדמים את זה ועכשיו יש פה אז מה אתה עושה שוב בוא נחזור לציור של הפסוק אתה לוקח מראשית פרי אדמה ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם >> וגם שמה יש מעמד שלם שהן >> אבל מה שמוזר ברשי שרשי אומר אין לכו אלו כהן שביומך כמו שהוא אגב אחד הסיפורים המצמררים שמספרים על שחופ שמהר שפי פירה נסע לטובת חכמובלין אז הוא עבר גם בליטה אם אתה יודע לפי חלק מהמקורות הוא עבר שם כדי ללמוד איך מקיימים ישיבות כי הישיבות היו בליטה >> נכון בסדר זה >> אף על פי שבוע של דבר הוא הוא >> הוא עשה פורמט חדש >> בדיוק הוא שדרג זאת אומרת בסוף הליטאים למדו ממנו >> נכון את הפנימיה ואיך איך איך עושים את זה כמו שצריך אבל באחד הביכורים אנחנו יודעים שהוא פגש את החופץ חיים הוא הגיע לחופץ חיים והוא אמר שהוא ביקש שחופץ חיים יגיד דברי תור חופץ חיים היה מאוד חלש אז חובץ חיים אמרך בן שבח איך בן קרנק אני חולה אז מן שפירה חזר על החזל הזה הוא אמר לו אני כתוב בוסו אל הכהן אשר יהיה ביום ממועים ורשי אומר כמוישי >> אני רוצה את הדבר יותר שלך >> שלך כשאתה חולה שבאותו רגע החובץ חיים מתחיל לדבר זאת אומרת כאילו החבץ חיים הסכים עם משהו [‏צחוק] עם זה שהוא הכהן שביומי חוץ >> אני אוסיף לך סיפור מבודח על אותו אותו סיור בליטה הוא הגיע כנראה למיר גם כן וביקשו ממנו למסור שיעור אז התחילו להתווכח איתו בלימוד כל הלמדנים ואז הוא אמר משפט שרק מי שמבין את המציאות במיר להבין את העקיצה אז הוא אמר להם אוי כשאני אגיע לגיל שלכם גם אני ידע ללמוד יש פה שני דברים רימ שביר היה מאוד צעיר והבחורים במיר היו נחשבים >> רווקים מבוגרים כן >> אז א אבל ראיתי שהרמבן בשופטם מדבר על שמה כתוב הובת אל הכהנים והלביאים ואל השופט אשר יהיה בימים הם שמה רש"י אומר אין לך אל הכהן שבימך הרמ"בן מנסה להבין למה פה רש"י צריך לכתוב את זה דחידש מלא שיפת שצריך להקשיב לשויפת אז א אני מבין אבל מה החידוש הגדול של >> אני יכול לחשוב בעצמי איזשהו תשובה אבל אני תנסה זה זה [‏צחוק] בין היחידה לא לא אני חושב סתם בצורה פשוטה שבעצם שאני צריך להביא מתנות לכהן אז בעצם [נחירות בוז] כאילו אני תומך בבודס השם שהוא עושה עבורי והיה מקום לבוא לחשוב ש >> יפה יפה זה כמעט זה אני ראיתי בקרן לדובידזר דוד גריד מסת אומר שהוא אומר שיש פה בעצם כזה סוג של חיוב אתה בעצם זה אחד מחובד מתנסקי הבקירים בעצם בעצם שייכים לכהן אבל אה אתה היית יכול להגיד שבן אדם ימתין אני רוצה את הכהן לא הוא מדבר על מטוסקינז הוא אומר אני לא רוצה את הכהן עכשיו >> אני מחכה שיגיע המחזור של הכהן הובד הרי יש חובד משמרות >> לא אין לך לו כהן שביומך כשאתה מגיע >> לא לא בשנים שלך אלא בקש בא אתה מביא לבית המקדש הכהן שנמצא שמה הוא מקבל ואתה לא מתחכם קיצר אז אה כן אז רק נציין הוא מביא את הביכורים לכהן והוא יש מחלוקה האם הוא ודאי צריך להחזיק את זה על הכתפיים שלו והוא אומר את הפרש של ביקורים ויש מחלוקת האם כשהוא מגיע להרה מיועובדובי אז הוא צריך להוריד את זה מהכתפיים >> נכון >> אבל א ויש איזשהו שלב שהכהן שם את הידיים שלו מתחת לזה ומגבע את זה >> יש גם א סתם אני עכשיו נזכר יש הגמרא אומרת מאיפה יודעים שבוס הרן יואוזלניסר כי הגמרא אומרת שש שבעסלים השירים היו מביאים סלים מכסף >> והיו מחזירים להם אותם >> והעניים היו מביאים סלים מ >> מקנים והיו מקבלים מהם >> והיו לוקחים את זה אז ראיתי הרבה שואלים מה באמת הסברה אתה רואה שמגיע אני אז אתה אומר לו יאללה בוא נגזול אותך עד הסוף אז ראיתי שהבל זרוב רביסכרבר אמר שהכהן יודע שהוא מגיע שנה הבאה אז הוא אומר לא לא זהו אתה גמרת יותר להביא בסל נצרים אתה משנה הבאה אתה תביא כמו בן אדם >> יפה מאוד יפה >> בן אדם שיש לו של כסף לא אכפת לי להחזיר לו את זה כן שיהיה לך בן אדם שמגיע פה עם בגדי דלות מכרים לו >> אז א רק נסיים את את ההלכות את את הביקורים האלו רק הכהן והמשפחה שלו והעבדים שלו אוכלים את זה כמו תרומה והוא אוכל את זה רק בתוך ירושלים בטהרה וזהו זה הזה זה מסתיים מכאן עובר וזה גם לא תמיד כשהוא מגיע בזמן כאן הוא עובר לקרוא את הפרשה והפרשה הזו היא כמו שאמרנו ארוכה מרגשת ועכשיו הוא מתחיל להגיד את את הפסוקים של של הרמי אוהבד עובה ופה מתחיל מחלוקשנים מי זה הרמי מה אוהבד ומי זה הובה אז בפשטות כולנו מקובלנו כמו רשי לובון >> רשי אומר הרמבדובי זה מזכיר חסד ד המקום [אנחות] והרמי אוהבדובי הרמי זה לבן מהרם נעריים שהוא ביקש לעקור את הכל כשרדף אחרי יעקב ובשביל שחשב לעשות חשב לו המקום כאילו עשה שאומות העולם אני מצטט רשי הכל שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה רעה כמעשה וירד מצרימה ועוד אחרים באו לחלותינו שאחרי זאת ירד יעקב למצרים רשי מנסה לענות פה על בערך 20 שאלות מי זה הרמי מה זה אויבד, מי זה עובי ומה כל הסיפור הזה קשור לפה? איך זה קשור לפה? אז אנחנו כאילו נראה לנו כמו מתחילים מתחילה עובדי עבודה זרה. זה לא זה לא קשור. אז אז רש"י מנסה להסביר ככה. אתה מגיע ואתה מתחיל לספר את החסדים שהשם עשה איתנו ואז אתה עובר לרגע שבו הקדוש ברוך הוא מציל את יעקב מלבן. עכשיו יעקב ופה קשה מאוד לרשי ולכל הראשונים מה זה עובד? הוא הרי לא עבד. הוא לכל היותר תכנן לאבד ועובד בפשטות. זה מי שהרג זה לא מי שתכנן להרוג. לכן רש"י נדחק ואומר שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה רעה כמעשה. וירד מצרים לפי רש"י זה כאילו כבר סיפור אחר. זה א לא זה מה שגרם לרדת למצרמה אלא הוא מתחיל לחשבן כל מיני דברים שקרו. ש מפורש בגודש שום דל הרמב את דווי זה סיפור אחד ואז אחרי זה ברת מצרים היה עוד סיפורים פה מה זה ביקש להקס הכל אז שוב פעם כשרדף את יעקב אבינו וכל זה עכשיו א אם אתה בעצם אם אתה מסכם את רש"י מה רש"י אומר מה זה הרמבדובי פירוש המילות הרמי זה לבן שהוא >> רצה לאבד >> רצה לאבד את את א את יעקב אבינו >> עכשיו אם אתה מסתכל בתרגום אוונקלוס זה גם זה גם תרגום אומר לומוה בוא לאדיוס אבא לבן הארמי רצה לאבד את אבא ושים לב למילה רצה לאבד בוא בוא לעובדה >> כן כפי שאנחנו יודעים שהתרגום הוא לא מתרגם >> כן לא לא רק מתרגם כן >> עכשיו האבן עזרא מאוד קשה לו לאבן עזרא קשה מבחינה דקדוקית הוא שם פה שם פה אריכות דברים של דקדוק על מה זה מה זה אויבד מבחינת האבן עזרא אתה צריך להיות כתוב או מהבד לא מתאים לו עובד על מישהו שלא איבד ו ואז הוא כותב ככה הוא מביא חידוש ואני שהרמי הוא יעקב >> לא לבן >> לא לבן כאילו אמר כתוב כאשר היה אבי יעקב בארם היה עובד מה זה עובד >> כאילו מחפש את את דרכו >> הוא היה בלא ממון וכמו שכתוב תנוחר לעומ >> יותר את המצב של ינקובינו בדרך >> ן היה גמור זה מה שהפסוק בא להגיד הרמיב ודובי זה אבא שלי היה גמור היה עובד >> זה מאוד מעניין מה שהוא אומר כי זה בעצם אם ככה זה חזרה על מה שקובי הוא בעצמו אומר כי במקלי עברתי זה הירדן >> זאת אומרת אנחנו בעצם לוקחים את השבח ש הבינו הקדוש ברוך הוא ואנחנו אומרים את זה כל אחד מאיתנו אומר את זה ש מתחיל לתאר שיעקב אבינו בא בלי כלום עכשיו האבן עזר ממש עומד על זה אני חשוב כמת והוא באמת עובד יעקב אבינו היה מת אבא שלנו התחיל מכלום מאפס ואז ואחרי זה וירד מצרים אז זה מאוד מסתדר גם עם המשך הפסוק אבא שלנו התחיל זה גמור הוא יורד למצרימה ואז משם הוא הוא גם הוא גם אומר ואל יתוח התוען איך איך יקרא יעקב, איך יקרא יעקב הארמי? אז הוא מביא עוד שיש עוד כאלה בדברי היום הוא מביא שיתרו הישמאלי אפילו שהוא ישראלי ואעצם אם אנחנו מסכמים רגע בעוד שרשי מדבר על לובון כהרמי יעקובב אה אה סליחה >> יעקב זהובי >> יעקב זהובי ואויבד לפי האבן עזרא לפי הרשי זה ממש רוצח לפי רוצה לרצוח לפי אבן עזרא לא זה מדובר על עוני והוא מביא הוכח פחות מהפסוקים שתה שכח רשו זאת אומרת תנו שחר לעובד הוא מסביר שעובד זה אני עכשיו יש פה שיטה שלישית שזה רבינו הרשבם הוא אומר פשט מחודש לגמרי מי זה עובי הרמי זה אברהם אבינו ומה זה עובד כמו שאתה אמרת מקודם תאיתי כיסא עובד זה גולה אני מצטט את הלשון של הרשבם זה אברהם הארמי היה גולה מארץ הרם כדי כתיב לך לך מארצך וכתיב ושר יטו אלוקים מבית אבי ואז הרשב"ם אומר מה זה לשון עובד ותועה אחד הם שניהם מדברים על אדם הגולה בעצם הרמי אוהב דובי זה הרגע שבו הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו לך לחו מהארצכו כדכתיבת הייתי עובד ובקש וזה עכשיו מה שהוא מסביר שבעצם יש פה דיבור ור על הקרקע כמו שדיברנו על פרי האדמה וא מביא הביכורים בעצם מה הוא מה הוא משבח את הקדוש ברוך הוא אומר לו סבא שלי לא היה קרקע א הוא אתה זרקת אותו אחרי זה הבנים היו צריכים ללכת בוא בוא לא נשכח מדובר על על הפעם הראשונה שבני ישראל חוזרים לארץ כאילו כשאתה מנסה לחשבן על יהודי בסוף בית שני שאומר רבועז ביכורים אז זה לא זה לא מרגש אותך אבל כשאתה מדבר זה בעצם כיסבו הוא אל הארץ הפעם הראשונה זה בעצם כל כך מרגש בעצם הפעם הראשונה שהנכד של אברהם אבינו חוזרצאה יש לו שדה עכשיו הוא מדבר על על ה >> זה השלמת המעגל של של הגירוש של >> סוגר מעגל ולכן יש פה הרבה הרבה דברים בהקשר הזה אגב לפי רש"י אז יש פה ורד של רבישל מה זה וענית ואמרת אומר רש"י זה בהגבעת קול את שצריך לצעוק שואל הרבי רבישל הגמרא אומרת שהגמרא בברוך שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמונה זאת אומרת כאילו הקדוש ברוך הוא לא שומע לכן אנחנו יודעים ב1 אנחנו מתפללים בשקט אסור אסור להתפלל 18 בקול אז הוא מביא לפי רשי זה מצוין מה זה הרמב דובה זה לבן רצה להרוג את מאיפה אתה יודע שהוא רצה כי הקדוש ברוך הוא בא אליו חלום הלילה הקדוש ברוך הוא יודע מה שבליבו אין לנו שום הוכחה שהרמי רצה להרוג את אבי חוץ מזה שהקדוש ברוך הוא ככה אומר דו פון בעצמו אומר שהקדוש ברוך הוא אומר לו לא לגעת בוטוב דרך אבל זה הוכחה שמי שאומר הרמי אוהבדומי אומר אתה יכול לצעוק את זה בקולי קולות לדעת רשי כי באותו רגע אתה אומר שהקדוש ברוך הוא שומע גם מה שברכשי ליבו של אדם אז א זה ורד כזה חזק מאוד >> זה מאוד מעניין אני רק אסדר את הדברים שבעצם אנחנו אמרנו יסוד פה לפני כמה דקות שכדי באמת להרגיש את ההודיה אתה חייב את הקו את כל הקונטקסט נכון אז תשים לב איך שאנחנו מבינים לפי רשי זה הולך אחורה ללובון לפי האבן עזר זה הולך עוד יותר אחורה שהוא ליעקב [כחכוח] שהוא יוצא שכן עוד לפני שהוא בא כן זה הוא בדרך כן >> האמת האמת לפי לפי אבן עזר לא בטוח שיש פה בחל קשר ללבן >> נכון זה מה שאני אומר שהוא שהוא יוצא מבית אביו בעצם לפי ה >> הרשבם >> הרשבם זה בעצם >> עד אברו אבינו לימד אותנו שבאמת בשביל להכיר טובה צריך לקבל את כל התמונה המלאיה. אתה לא יכול להתחיל סיפור מהאמצע. אנחנו נדבר על זה אבל כשאתה מסתכל סדר האוויד בחושונה >> כן שמה נכון מי אדם הראשון מי אדם הראשון כזה עוש >> דיברנו את זה בסרוח בגלגול הקודם >> מהדור קמ [‏צחוק] [אנחות] בכל אופן יש לנו פה אה הוא אומר לא לא עברתי מצזכך ולא שוכחתי >> אז זהו זה עכשיו אנחנו עוברים למצווה הבאה >> יש פה יש פה גם וסומחתו בכל התואב כן ממש צריך לדבר על זה על וסומחתו בכל התואב שיש מצווה לשמוח בטוב שהשם נותן לנו. אנחנו רואים את זה בהרבה את זה להרבה >> ראינו את זה במייסר שיני גם את את הדבר הזה אבל הבטחתי שאני חייב להזכיר לך >> העיקר שכחנו כי יש לנו שיר בסוף על זה >> רבנו אור החיים הולך פה בדבר הזה בפסוקים האלה הוא פתאום אומר ועצתי בדעת עליון קיצור הוא מדבר על כתבואו אל הארץ הוא מדבר על הארץ העליונה איך בן אדם יגיע לשמיים אחרי מותו איך הוא יתעלה בשמיים וזה ואז הוא מדבר על ושמח חת בכל הטוב ופה יש את הקטע המפורסם שלו שאין טוב אלא תורה ואילו היו בני אדם יודעים מתיקות וערבות טוב התורה היו משתגים ומתלטים אחריו חול ולא יחשה ביניהם ללא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת את כל הטובות שבעולם זאת אומרת זה רגע שהוא ממש יוצא מגדרו מי שקורא את האור החיים בפרשה הזאת זה נראה אחד הרגעים שהוא ממש מתגלה זאת אומרת הוא מדבר על איך להמשיך לטפס כשאתה מגיע לשמיים כשאתה בגן עדן איך אפשר שמה להתעלות מהכהן יקח אותך מהעולם הזה לעולם העוד יותר גבוה ולהגיע ממש עד השכינה עצמה לזכות להידבק כאילו איזה רגעים ש >> עוד לפני שגיסי היקר הלכין את השיר המפורסם שלו על ה על המילים האלו >> רבי ללפלי >> כן אז הוא שמעתי א רב חיים פינחוס שיינברג זה היה כאילו הקטע הוא היה מקרי מהאור החיים הקודש לא מדובר פה אדמו חסידי היה גדול לא ליטאי שהתלהב מאוד מהאורחיים הזה והיה מזכיר את זה תדיר בשיחות שלו. זה זה חתיכת דיבור >> אבל אני התחייבתי אני אמרתי לך קודם שאני רוצה להגיד לך קטע של הרב אירש שמחבר בין שתי הדברים האלה גם ביקורים ובידו מייסריס ואני חושב שהוא נותן מאפט אחר ממה שאני אגיד לך את האמת שאני אני רואה את הפרשיות האלו אני מרגיש שזה משהו על על הבן אדם בעצמו אדם יש לו פירות יש לו חיוב של הקורס הטויף וזה מה שדיברנו עד עכשיו אבל הרב אירש כנראה לוקח את זה טיפה אחרת ואתה מרש אפשר לי לקרוא את המילים שלו. אז [נחירות בוז] א זה אומר חלק המצוות שבמשני תורה מסתיים בשני עניינים מקרא ביכורים וידוי מייסר. המצרפים את עובדות היסוד של ההיסטוריה הלאומית היהודית ואת כללי היסוד של התפקיד הלאומי היהודי וכוללים אותם בשני וידויים. אמירת שני וידועים האלה אחת לשנה או אחת לשלוש שנים זה מדובר על הביקורים אוביד מיססס תזכיר לכל יהודי >> שנגמו אחת לשנה >> כן תזכיר לכל יהודי את מקורו ההיסטוריה הלאומי ואת התפקיד הלאומי הנובע מכך שניהם קשורים לשתי המצוות שכברו בתורה ביקורים ומייסר מצוות אלו וזה העיקר מצוות האלו מבטות על ידי מעשה הודעה רבי תוכן רעיוני הסברנו על זה שזה זה מעמד גדול כצד עלינו להעריך את ירושת הארץ ואת האושר החומרי הנובע ממנה. כי הארץ ופירותיה הם יסודות קיומנו הלאומי ועלינו להכיר אותם על פי מקורם ויהודם. מדהים >> אז לא יש פה איזה נקודה מאוד מאוד מעניינת שכמו שאתה אמרת קודם לפעמים אנשים לא מהקטע הזה של הקורס התובב המובן מאליו לא נותן לךגש >> להתרגש מה מהעובדה שיש לך ארץ ופירות במשור הלאומי לא מדבר על על הבן אדם בעצמו על הקורס הטוב הנקודתי שלו העובדה שיש לנו כאומ >> שיש כאומה שיש לנו ארץ שמוציאה פירות זה הדבר שהתורה רצתה להישמר אצלנו על ידי המצוות אתה זורק מרמוקם למאמר עומק ש מחשבה של חג הסוכות הקרוב א אבל א יש פה גם ראיתי עוד דיון זה הגדתי היום להשם אלוקיך כולם שואלים מה זה הגדתי אתה הרי עוד לא הגדת אתה הולך להגיד אז א שם שוב פעם זה שאלה לשונית שאתה רואה שמסבכת את כל הראשונים [התנשפויות] הרסק וזה רוצה להגיד שהגדתי זה אומר אני הולך עכשיו להגיד ויש כאלה שלוקחים את זה אחרת הרמבן למשל אומר הרמבן אומר מה זה הגדתי הגדתי היום בפרי הזה שהבאתי בעצם הבעתי את הפרי אני הגדתי ועודתי להשם אלוקיך זאת אומרת לפעמים אתה לא צריך לדבר הפרי הפרי מדבר במקומך וראיתי שברבנל עושה את זה עד שנדחק הרמבן לפרש בפרי הזה שהבאתי. זאת אומרת הברבנאל אומר שהלשון פה כל כך מוקשט שחייבים להגיד שזה דוחק. וכן ככה נראה שרוב רוב הראשונים לומדים שבעצם האגדתי זה הפשט הבאתי את הפרי שזה מעניין. כתוב לא לא עברתי מצותך ולא שכחתי. רש"י בשם חז"ל מה זה ולא שכחתי? מלברך על הפרשת מעשרות. כולם שואלים הרי הברכה היא מדרבונות. איך זה יכול להיות שזה בתוך >> מה שייך שאתה תגיד שלא שכחתי לברך אותך זאת אומרת לעשות ברכה ופה חסידים מתחילים להתאמץ וזה להגיד ש שתמיד היה ברכה ראיתי מהחדש תמיד היה ברכה רק זה לא היה מנוסך זה לא היה במטבע שזה בזה >> זה טעות שלנו שאנחנו חושבים שאנחנו אומרים דרבונון אז מבחינה היסטורית זה משהו שהתחיל רק מבס שני והלאה זה לא נכון יש דרבונו ש שהם הרבה קודם זה זה כבר ממטן תר דרבנו רק משום מה הקדוש ברוך הוא החליט שזה יקלם כל דרבנו זה נכון שגזרות ומשמרת מבין בחש אם אני זוכר אני לא זוכר כת הלשון אני זוכר את זה מאורפל שמה שהוא אומר בדורות הקודמים השבח צעק מהבן אדם אחרי זה חז"ל היו צריכים להגיד אוקיי אוקיי השבח לא צועק ממך אז בוא תגיד תגיד אחריי בורי אחד הוא השם ככ ככל שאנחנו נהינו יותר חמורים >> בעצם מה שקרה לנו לסדר התפילה בעצם >> כן אתה כבר לא יכול להתפלל לא סומכים עליך שתדע לבד מה להגיד אז אנחנו צריכים ללמד אותך דחוף חלפי מילים אבל מה שראיתי מעניין השם שמואל בפרשה שואל ותמוע ברכות דרבנן והנה כל דושת אבי מוריז צל >> אבניזר >> הרבי אבנינניזר אומר בשם שוטרי מגש דקוי על ברכת שחיינו וברכת שחיינו הוא לא ממשיך ואז הוא מסביר גם איזה רעיון חסידי שעיקר המצווה זה החיות והשמחה והתשוקה במצווה. ולכן כשבן אדם עושה את המצווה מפנימיות הלב אז הוא משחיינו בקיצור זה זה הברכה זה העניין אבל אז אני רץ לעשות חיפוש בתוך אני חייב להודות על כל האמת שאני לא לומד איך מגש על הסדר אבל התחלתי את זה ואני מוצא את הדברים כפשוטם לשיט הסרי מגש רבו של הרמבם ברכת שהחיינו היא ברכה דאורייסה עכשיו אני לא יודע אם כל שהחיינו אני לא הצלחתי אני אני מכיר לך רק שורותיים שתבי איפה זה כתוב כתוב בתורה זה השאלה איפה איפה רביקס שלחיון כתוב בתורה >> אז זה מה שאני לא מצליח להבין אם אבנני זריבים פה אחרת או שאני הבנתי אחרת אז רצי להסתכל ברימיגה של מכון ירושלים >> אה יש רמו שמואל שפירה גם על א >> אני לא לא הכרתי אבל זה נראה שכולם לומדו ככה פשט למרות שהייתי חושב >> זה יגש על מה >> שוט >> אה שוט הוא ניגש אה >> ואז הוא אומר רבנו זה להנהיג את אנשי עלסינה בתחילה שיברכו שהחיינו על הלולב ועל השופר עד רבו רבינו יצחק ז"ל אלפסי הוא ביטל הוא ביטל מלומר שחיינו על שניהם לפי שלא נראה לו זה זאת אומרת בעצם היה מנהג עד הריף להגיד שחיינו על לולב ושופר >> כמו ש כמו שאנחנו עושים היום >> והוא ביטל ונגלת לו אחר כך תשובה לרבנו נסים הוא פתאום התגלתה לו תשובה של רבנו ונסים והחרייה בזה כדברי איראן והתשובה היא מחייבת לומר שחיינו בשופר ולא בלולב וזה לפי לפי שנראה לו שאין לומר שחיינו בלולב לפי שכבר ברכנו שחיינו בלילה בקידוש בחג סוכות וחג סוכות הוא מרגלים שראוי לומר בהם שים לב למילים הבאות אני לא יודע איך ללמוד אותם וחג הסוכות הוא מהרגלים שראוי לומר בהם שחיינו מדאורייתא ועלול הוא מדאורייתא וכבר נכלל בברכת הלילה אבל ברכת שחיינו בלילה בראש השנה ויום כיפור היא מדרבנן >> מעניין >> וברקד שחיינו ממילא צריך לעשות על שו שופר >> וברכת השכיינו לשופר מדאורייתא עכשיו לולדמסטפינה אם לא שאבנין עזר כותב מה שכותב >> נו >> הייתי אומר שיש פה הבנה אחרת ברי מיגש רי מגש אומר זה לא שהשחיינו זה דאורייתא שחיינו על מצווה דאורייתא או שיש רגעים ש אתה מבין מה אני מתכוון להגיד מדרבונו נושאים שחיינו אבל זה שחיינו של דוריי זה לא פותר אבל ככה אני הייתי לומד את מעניין מעניין מאוד צריך להציג להניח את זה בפני הלמדנים הדבר הזה >> זה לא רק זה אני מסתכל שם בעיירות של מכון ירושלים והוא נראה הם כותבים חידוש גדול הוא להגיד ששחיינו זה דורה >> עצמו דוריסה ואתה אתה בעצם מעקר את כל התמיה מ >> אני בעצם רוצה להגיד אחרת אין הסבר לזה ששחיינו שעושים לא הבנתי דרוריס יש שחיינו או אין שחיינו אבל אני יכול להבין זה ממשיך עוד הלאה >> גם לפי ההבנה שלך יה >> מד שכן השופרים מדאורייתא פה משמע להדיה כמו שאומר רב לנעזר ואין חיוב בקד שכינו שבלילה מדרבונו פותר בקת שכיינו של השופר שמדאורייתא לפי ההסבר שלך הוא מתכוון ברכת שופר על דאורייסה >> היא מחוייבת על דאורייסה >> אבל כן ראוי לברך עליו שחיינו וכן נהגו באלינסה וזה נורא מעניין אני ממש אם יש אחד מהלום מד >> לא השאלה היא מה המקור זה אם זה תורה ש צריך למצוא מקור מה מהתורה >> כן בדיוק ואתה רואה שמשמין מביא החסידי שמקור אבל זה זאת אומרת זה מאוד מאוד מעניין אני תמיד אומר לאנשים של זה חידוש הלכתי אם יש לך ספק אם ברחת או לא שחיינו אתה צריך לחזור ואני ממש חשבתי את זה על תפוח כלומר כי השם השמיל לא [כחכוח] מביא שזה קשור לשחיינו דאורייסה יש שחיינו דרבונן הוא שברכת שהחיינו זה דורי עכשיו לכן אני אומר רק אתמול הלכתי לבדוק את המקור >> זה שדבר מאוד מעניין שהרב שניו זלמן רווח דיבר עם מרן הרובד יוצ יוסף זצל האם יש עניין היום לעשות וידאו עם איסרס במנחה האחרונה של אחרון של פסח האם יש עניין היום כי יש הרבה הרבה פרטים שאין לנו היום בוידו מייסרס זה צריך להיות לפני השם וכולי וכולי אז הר עובדיה אמר ש שההדרת היה נוהג והרובדיה בעצמו העיד שכך הוא נוהג גם כן הלכה למעשר לקרוא בשביל של פסח בין אשרי לתפילת העמידה של מנחה את פרשת הוידוי של וידוי מייסרס הנה לנו אבל היום כמה מאיתנו כבר מאשרים היום כאילו >> לא א קודם כל בבני ברק ודאי 120 ויש אה זה שתי הקצוות אתה יודע זה מי שמעסר כל דבר כמו שתלמידי חזון איש ואלו שקונים בשוק בלי בדצים שהם גם כן מאסרים לבד בבית אז זה יש לך שתי הכבוד >> אחת השאלות הגדולות זה מה זה למה זה נקרא וידוי הרי בן אדם עומד ואומר לו עברתי מצוותך ולא שכחתי בן אדם די מתפאר במה בעצמו אז יש כל מיני הסברים חלק רוצים להגיד סתם שזה עניין לשוני שאנחנו לא מבינים וידוי זה כל בן אדם שמדבר על מספר את חייו אבל אבל יש במקור אחר [התנשפויות] ראיתי ש שווידוי זה א לא עברתי מצוותיך ולא שכחתי בן אדם מתלונן ראיתי עשרת מרוב אמר בן אדם מתלונן על זה למה לא שכחתי למה אני כל הזמן זוכר את המצוות שעשיתי [‏צחוק] מדבר על זוכר כל הנשקחות ואין שקחה מלפניס לפני כיסא כבודך הוא ממש מדבר על ה [אנחות][התנשפויות] על הדבר הזה >> אז אני חייב להגיד לך קונטרה לזה גישה רוזינאית לעניין הזה שרביסול צ'ורטקובר היה אומר שהבעיה שלנו זה לא שאנחנו לא מכירים את גודל העבירות שאנחנו עושים בעיה שאנחנו לא אנחנו לא מעריכים את גודל המצוות שלנו כי אם היינו מעריכים את גדול המצוות שלנו לא היינו רוצים לעזוב אותם ולעשות עבירות יש פה עכשיו כמה פסוקים אני רק אגיד לך את הפסוקים של השם מרתו היום >> זה מתחיל קודם פסוק אחד ביום הזה השם אלוקיכו מצווכו לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכלבך בכל נפשך >> שזה נראה כמו משפט לא יודע או סיכום או כותרת אבל זה לא אתה לא מצלי לאיפה זה שייך גם פה מתחיל שלישי כן >> אז הרמבן אומר על המשפט הזה הנה השלים משה לבאר את התורה ולחדש כל המצוות אשר ציווה אותם השם לחדש להם. >> אוקיי? >> אז בעצם מה שהרמבן בא ועושה לנו פה זה שצריך לשים פה את המשפט הזה בכותרת גדולה. >> כן זה סיום חזרת המצוות של משה רבינו שהתחיל בתחילת פרשס דבורים. מה הוא אומר היום הזה השם אלוקיך מצב סחוקים אל משפטים שמרתו ועסיס וסיסם בכל לבובכו בכל נפשכו זה ירידה לכל יחיד ויחיד סיימנו לדבר על התורה היום זה קרה הקדוש ברוך הוא מצווה אותך אני ראיתי ב שרב שמע לזה חובר כן היה משגיח בחלובלין שהוא היה אומר שכל בחור צריך לחזור על הארבע פסוקים האלה ארבעה פסוקים האלה אה אז השם אמר כל הפסוקים שזה הפסוק הבא כן >> והוא היה אומר אם אם מבינים את ארבע הפסוק את ארבעה הפסוקים האלו אפשר לצאת בריקוד זאת אומרת הוא מבחינתו זה פרשקטנה שכל גיף הידור תלים בו >> וזה באמת צריך להתבונן בפסוקים האלו כי המילים קשות כאן ועל זה אנחנו רוצים לדבר עכשיו >> אז זה הולך ככה היום הזה כמו שאמרנו את הפסוק הראשון אמרנו היום הזה השם אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך ואז את השם האמרת ת היום להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו לשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו והשם האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך ולשמור כל מצוותיו ולתיתך עליון על כל הגויים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש להשם אלוקיך כאשר דיבר >> אז אנחנו כבר רואים >> המילים הקשות פה שכולם מדברים עליהם זה האמר טוב >> אבל אנחנו כבר רואים שכל מה שאתה תסביר סביר בה והמרת הראשון >> היא צריך להסבירצריך להסביר >> להתאים לשני כן אז לכן נתחיל עם רשי שבתוך דברי רש"י אתה יודע הרבה פעמים אנחנו מדברים פה על כיסוי יד של רש"י הייתי מאוד מאוד רוצה לדבר עם איזה מומחה בכיסוי יד להבין את הרש"י הזה פה כי הרשי בעצם יש פה סתירה מני ובה הרשי מתחיל במשפט אין להם עד מוכיח במקרא >> כן >> זאת אומרת שהמילה >> האמת לא קיימת לא קיים במקרא. זהו, הוא מתחיל בהתחלה. בסוף הרשי הוא אומר מצאתי להם עד. אז לא מובן, אבל הרשי אומר בהתחלה ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה. ואז הוא מסביר את שתי האופנים של המילה הזאת. הבדתי לך מאלוהי נכות לך לאלוקים. זאת אומרת זה מה שאנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא. כן שאנחנו מכירים אותך בתור כל אמת והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה ואז רש"י ממשיך ואומר ומצאתי להם עד והפלא הוא שהעד הזה הוא לא כמו שהוא רש"י אומר מצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו התאמרו כל פעלי אבן >> אז אז ממון אפשר או שהוא מצא או שהוא לא מצא וגם כשהוא מצא זה לא כפי מה שהוא בעצמו הסביר אני למדתי פשט ברשי, >> בוא נשמע, >> הוא קצת דחוק, אבל רש"י אומר, אין להם את מוכח במקרא. זאת אומרת, אחד על אחד אין לנו. לי נראה ככה וככה. אם אתה כן מחפש עד, מצאתי כן איזה עתיד והוא באמת סיפור אחר. >> או אוקיי, בסדר. זה מסתדר. >> אבל אה כאילו באמת בחלק מהמקורות זה כתוב דבור אחר. >> אה, >> דבור אחר. הוא מצאתי מלד והוא לשון תפארת. >> אה, זה יותר יותר מסתב. יש פה יש פה סוגריים יש פה סוגריים מרובעות ועגולות בחלק מהמפרשים כי באמת זה סותר את עצמו >> כן אז בן בא ולוקח דווקא את ה את ה את הפשט האחרון של רשי של >> להניח כי הבן עזר כן מחוייב לת במקרא >> כן אז הוא בא ואומר מלשון גדולה והוא מעניין שהוא לא מביא את הראיה של רש"י הוא מביא ראיה אחרת שאני אני מודה בעוונותיי שאני לא מכיר תנ"ך אז הוא אומר והוא מגזרת בראש ראש אמיר, אתה יכול לעזור לנו בזה? >> כן. א בעצם מה ש מה הוא רוצה להגיד א הוא שם את זה בלשון גדולה. אני רואה שגם המלבים המלבים מנסה גם לפשר בדבר הזה ובעיקר הנסה הניסיון להבין המלב רוצה להגיד אנחנו יודעים יש קידישי מאמר בצלבומה >> כן שזה דרבונון בעצם קידוש דרבונון כן ומה זה מה זה עושה במאמר הוא מקדש אותה אז הוא רוצה להגיד שזה זה נקרא השם האמרך היום זה השם קידש אותך אתה קידשת את הקדוש ברוך הוא >> מעניין >> והשם קידש >> ה בן עזר מבי רבי יהודה הליי כן שהוא הכי קרוב למה שאנחנו מכירים את המילה כפי שאנחנו מדברים היום הוא מלשון אמירה ומה פירוש מלשון האמירה הוא בא ואומר כמ מגזרת ויאמר והתם כי עשית ה ישר עד שיאמר או עד שהוא יאמר שהוא יהיה אלוקיך זאת אומרת עד שזה אתה תהיה כל כך מסור לקדוש ברוך הוא אנחנו נהיים מסורים לקדוש ברוך הוא עד שאומרים עליך שאתה אתה מסור לקדוש ברוך הוא וכן ההפך גם הוא עושה לך עד שאמרת שתהיה לו סגולה זאת אומרת ש פה זה על הדיבוש על הקדוש ברוך הוא עד שאמרת שתהיה לו לעם סגולה גם זה קשה לי ההבנה בדברים אבל איך שלא יהיה זה יותר קרוב ל למילה שאנחנו מכירים >> אגב בכשאתה הולך על הפסוק בישעי מה שהזכרת מקודם שאבן עזרי מביא בראש אמיר >> כן >> שים לב לפסוק ונשאר בו עוללות כנוקב ז שניים שלושה גרגרים בראש אמיר בראש אמיר זה באמת ה החלק העליון של הצמח >> ושמה כולם מביאים את השם מרכו זאת אומרת זה מסתכל באישה אבל אין לנו פה זה באמת מאוד מאוד מסובך אתה רואה את זה יש כאלה שרוצים להגיד את זה שזה לשון תמורה כמו עם אמר אם מרנו החלפה >> אה >> יש יש פה הרבה מהלכים אבל בעיקר מה ש >> נראה שהרמבן קיבל את הדעה של האבן עזרא ששון גדולה כי הוא אומר הוא אומר את זה בדרך רמז הוא לא נכנס כל המחלוקת הזאת הוא אומר כי כיוון שגיבלתי עליכם כל התורה בפירושיה חידושיה הנה קידלתם השם ורממתם אותו שו לבדו לכל אלוקים לא תדעו לאל אחר מה ש מה שאותי צד זה דווקא האונקלוס אונקלוס אומר יעשה השם חטבת יו מדן למאבלוך לאלוקו זה נראה לשון תרגמר חטיבטון חטיבו חדו יש חטיבה אחת זאת אומרת אתם כמו שהמלבים אומר אתם הלכתם איתו לחטיבה אחת אתם יצאתם איתו להיות אחד שזה מאוד >> אבל מה ולפי זה מה השורש של המילה אנחנו לא יודים >> כן אז זה כנראה מה שהמלב אומר >> כן [אנחות] בכל אופן כך או כך אנחנו זה מתקדמים ואז הולכים ממש מפה אנחנו עוברים לפרשות ה >> יש את הפרשה של ה של האבנים והרגריזים והרבול וזה מוביל זה קצת זאת אומרת בעצם אבל יש דבר אחד שלא דיברנו זה הנושא של האבנים >> וזה בעצמו דבר מסובך הנושא הזה של האבנים >> האם יש פה שני האם יש פה שני מזבחות >> לפי הגמור בסויטו יש שלוש אבנים שבעצם מקימים יש משה רבינו ושתיים של יהושע >> כן >> משה רבנו בנו זה בחוץ לארץ ויהושע יש לנו בירדן עצמו יש את האבנים שלוקחים מהירדן לבנות את המזבח ומפרקים את זה ובונים את זה עוד פעם בגללגול ואגב אני רוצה לציין שיש לנו מקור בחז"ל בגמור בסויתו שהמורואים ראו את האבנים האלו שכתבו להם את התורה ככה משמור בסוטו ם כותבים שזה היה אבנים גדולות של 40 שסיח אה זה משהו ואז ואז מזה מה אתה מסיק? לא אני רק אומר עובדה כי יש פה קושיה לכאורה איפה איפה האבנים האלה יש פה אבנים מסיבים דברנו על המזבח שמצאו בגריזים >> כן אז לפי הפשט מה שכתוב בגמור בסוויטו זה לא יכול להיות המזבח כי פרקו את המזבח אז צריך לומר שבנו שמה עוד מזבח אחר כך >> כן לא לא הם יש להם הסבר הזה אני ישבתי פה עם הרב איך קוראים לו קצובר >> והסביר לי באריכות >> בני קצובר >> כן >> והסביר לי באריכות הוא אני חושב אחד מאש >> מאוד ישמח שיתקור לו הרב >> כן כן אני לא יודע אם הוא ישמח או איך איך אבל אה >> נראה לי שהוא היה יושב ראש א מועצת ישר >> כן מועצת ישב והוא אבל אתה יודע שמה זה התפקיד ה >> המיניסטריאלי בא עם קצת ידע >> כן >> אז בכל אופן ישבנו והסביר לי איך הם מצאו את המזבח ואיך הם גילו ונעזוב את זה מה שסתם ראיתי וט נחמד שמדבר על כל מקומות כתוב ערור מקלי אביו ערור מסיג גבול יש מקום אחד שבו כתוב פתאום לשון עתיד הרור האיש אשר יעשה פסל ומסכה למה למה ערור עושה פסל אז הוא אומר שזה ורטפסתורסח שהוא מביא שבדרך כלל מחשוב רו מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ולכן לא עוזר אם תעשה אחרי שעשית אתה ארור יש דבר אחד אבל דזורי כתוב שהקדוש ברוך הוא מחשיב את המחשבה כמעשה ולכן לכן הרי זה הדבר היחיד הרור האיש אשר יעשה פסל ומסכה זאת אומרת אתה לא צריך לעשות מספיק שאתה מתכנן ומכאן אנחנו עוברים בחזרה לפרשת התוכחה שהיא פרשה מאוד מאוד קשה אבל כמו שאמרנו אז החסידים מאוד מאוד המתיקו אותה היו באים נסיא אצל לצדיק בשביל שימתיק אותה וראיתי איזה דינטוירה שמישהו איפה ראיתי סיפור יפה אה רבי ינגל הגלינסקי היה מספר שמישהו שהוא פעם היה יהודי בלדרמן שהגיע מכו את כל האליס ויה לו יורצת אז הוא אמר לגבאי תן לי את התוכר אני צריך כיבדיו אז הגיעו לשאול את רב חיים רב חיים אמר בשום אופן לא אז הוא אומר למה אז הוא סיפר את זה אצל הסטייפרגזה סיפור וזה ואיש אחד אברך אחרי באותה שנה הוא הפסרוויח הרבה כסף אותו הרבה אברך נסע לחוץ לארץ נהיה גביר גדול ונהיה תומך תורר גדול אומר הסטייפל אתה ראית איך זה הזיק לו לא [‏צחוק] זה בורטלי טעי וואו וואו וואו >> זה רבי גלגליסקי במקום להיות אברך הוא נהיה תומך תוירה [‏צחוק] אבל ראיתי אה רפחסקורצר וזה שוא אומר זה אני חושב שהיום היוצת אתמול היה סליחה היה מוצר ברבינים אז הוא אומר ש שבפרשה של התוכחה יש את כל הרפואות והדברים הטובים בעולם אלא שמחמט רוב האור אז אי אפשר לראות את זה ולכן א ולכן צריכים לכן זה מכוסה אגב ראיתי שהסטריקי ורבי אחד היו צתים המעניינים השבוע זה הרבי אחרון מסטריקב בברום אז הוא אומר הוא אומר שיש דבר מעניין רואים בחושב בתוך הקללות כתובות הברכות הוא אומר בדרך כלל אין שום מקום בתורה שאנחנו ממש קוראים מילה שלא נכתבה שם יש רק פעמיים חוירים >> ושניהם נמצאים בקלולס >> כן >> יקחו השם א כתוב שמה הוא בפוילים צריכים לקרוא את זה בתחורים ואיש גולנו איש כובנו ואין לזה תקדים זאת אומרת לפעמים אתה מוסיף ו' מוריד ו' מיקרו ומסוירס זה קורה אבל פתאום זה מגיע לכלולס אתה רואה שיש לנו דברים מסורות שבעל פה שברור לנו שזה מה שהיה צריך להיות כתוב וזה רק כתוב בצורה אחרת >> אז ראיתי שמישהו שאל אותו היה יהודי תלמיד חכם צריך להגיד על זה מילה >> אנחנו נדבר חייבים אי אפשר לדלג על הדמות הזאת כן >> כן הוא בריסקטלמן >> כן [‏צחוק] >> טוב תגמור עכשיו אתה תגמור את מה שאתה רוצה להגיד בט שלו מישהו שאל אותו שבעצם כל פעם שקוראים שם השם אז כתוב שם היו ואנחנו קוראים שם תנה אז זה לא הפעם יחידה >> אוקיי נו של הטובה >> אז אז הוא אמר לו שזה פה זה יש מיוט מיוחד לא כשם שאני נכתוב אני נקרו זאת אומרת פה אנחנו יודעים שהכתיבה עצמה >> היא ככה רק הקריאה צריכה להיות אחרת אבל זה זה מעניין. >> יפה. אז צריך באמת לדבר שנייה אחת על ה על הדמות [כחכוח] הזאת. זה היה זה באמת דמות פלאית בגלל שזה לא סתם שהוא למד גם על צר בסקרוב, זה כל ה רואים תמונות שלו, אפשר לראות את זה מיד על המקום. הוא פשוט הוא נראה בריסקר. אי אפשר א [‏צחוק] אי אפשר >> הפולנים יגידו שהוא נראה גר. היה מאוד מאוד עניב. >> לא היה גם היה למדן. מה שעניין אותו בחיים זה למדנות. כן אני שמעתי עם אחד החסידים שלו לא יודע אם אפשר לספר את זה שהם עמדו פעם יש כזה עינקן כהן יעמוד אומרים פלוני הגב אומר אין כן כהן >> ואז הוא אומר אומר אין כן כהן ימד אדוני מורני ורבני הוא קרא לו אז הוא אומר אין כן אדוני מורני ורבני [‏צחוק] >> אני שמעתי על הפנים מנחם זה אתה עליו שמישהו אחרי ה שהוא התחיל עבר לאדמורות אז הוא קרא לו בטור תרושיבו אז אז אז הוא תיקן הוא אמר הרבי אז הוא אמר לו פוסל ריש [‏צחוק] >> אה מה ש מה שאחד ה אחת השאלות זה באמת מה זה התכל שונקלסה שדברת על זה שרבי של ז מדבר מזה מה זה אז הטיפה שלמי מסביר >> שיש עניין של כמו נשאל מו פורים ספוסיני לפעמים אתה אומר באמצעות המילים אתה יוצא יוצא זן את מה שצריך אז הוא אומר אותו דבר אנחנו קוראים את הפרשת הקללות ואז אנחנו תחלשנו כלל יוסה הוא היה מספיק יצאנו כבר השנה הזאת כבר היה קללות גם אם לא היה >> מעניין אני ראיתי מביאים בשם הרדבז שהוא אומר ששמות ה שמופיעים בתוכחה הם ממתיקים את כל הקללות הוא מסביר ששם הו זה מדסור רחמם >> זה מעניין זה רדבז זה לא זה מה שלא חסיד לשבור >> כן כן טוב יש לנו כבר הזכרנו את הרדבז בקדום לכבס פייסך ועוד דבר שראיתי אה כתוב ככה אומר אוריר אשר לא יוק מזברתז עוד קודם למיסה [נחירות בוז] ומופיע ברמבן בפרשה אתה ראית את זה מה זה הרור שלא יקים דברי התורה הזאת הוא מדבר על אגבה שאנחנו עושים עקבה ואמרו על דרך הגדה זה החזן נמצאת אתד רמבן שאינו מקים ספרי התורה לעמידם כתיקנם שלא יפלו ולי נראה על החזן שאינו מקים ספר התורה לציבור להראות פני כתיבתו לכל כמו שכתוב שמפורש במסכת סופרים שמקביעים אותו הוא מראה פני כתיב תיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולא אחריו שמצווה לכל האנשים ואנשים לראות את הכתוב ולכרוע ולומר וזאת הדורה אשר עשה משה וכולי וכן נוהגים >> הוא רומז שהיה היה פעם מנהג כזה שאנשים >> יש כאלה שלא עשו אתה יודע לא לא בכבוד שלהם להתחיל להסתובב להראות לכולם זה ממש אה ממש ממש מעניין ראיתי שהדברי סו ממודץ אומר מה זה בואו כל הברכות האלה והשיגוך אז הוא אומר שלא מספיק ואני צריך להגיד הזה כי זה היום הראיות של הרב רבינים הוא אומר לא והסיגו לך זה לשון השגה זאת אומרת אנחנו מכירים את זה לפעמים בן אדם מקבל ברכה מקבל כוח אבל אין לו מושג מה לעשות עם זה ולכן לא מספיק שאתה מקבל ברכה אתה צריך שהברכה הזאת תשיג אותך שיהיה לך שיהיה לך כוח ויכולת להשתמש בה הוא מדבר על זה שהרב רבני מדבר שלפעמים לפעמים הניסיון האושר אז חז"ל אומרים מרבה נכסים הרבה דאגה כי לפעמים הנכסים מרבה ומדג אותך וזה לא נותן לך דרך בעבודת השם אבל אומר ברצות השם דרכי איש יצליח וישיגורך ושהשפע החומרי לא ימעט מהשפע הרוחני שההשגות במילד דשמיא לא יגראו ממחת ההשגות במילד עלמה >> זאת אומרת העובדה שאושר א ודאי פתאומי יכול להיות להיות לנצ לבן אדם זה זו העובדה המוכחת שלא לא >> מדבר על בורחתוב בעיר בורחתו בסודה אז מביאים בשם אחסם סופר זה וורט יפה אומר שיש מעלה אני לאחרונה התחבדתי בזה עם מישהו שהיה צריך לעבור דירה אז יש לעבור דירה למקום שקט ויש לעבור דירה למקום אז הוא אומר בכל אחד יש מלא וחיסרון כן בעיר אפשר מצד אחד להתפרנס אבל זה חתיכת רדה וברמעניין שח ספר כאילו במקומות שהוא היה גר גם גם בכזה וגם בכזה. מצד שני בכפר יש את השקט ואת השלווה. אז הוא אומר הברכה היא שתהיה ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. >> יהיה לך את המעלות משלה לך את המעלות של שני הצדדים. הייתי סתם אני מביא את זה רק בל ששיעור צת השבוע עוד יהודי גדול וחביב מאוד שהיה פה בשנים האחרונות גם שהיה רפרנט גבד ירושלים >> הוא בעצם היה הרב של סתמר בירושלים >> כן הוא היה גייד אחריס >> זה כאילו השלב הראשון שהוא היה הרב של א [נחירות בוז] ראשי של ס >> הוא היה למעשה רבי הוא היה למעשה רבי לכל דבר >> הוא היה צאצה של אדמור >> כן הוא מגיע מ מ מ מ מנסוד מ סבא של >> הונגריה >> כן ואז הוא ציטט בשם רפש שרבש היה מתבדח שאפשר לעשות לחיים אפשר לעשות גם על בירה וגם על סודה בור אחד הוא ביר ובור אחד הוא סודה ועוד דבר אחרון ראיתי בלושן חכומים שזה יפה הוא אומר ככה אומר ברוך אתה בבריך וברוך אתה בצתך אז הוא מביא בדרך צחות שבפרשס כיסור ובוי לא א בפרסי בפרשה שלנו יש את כל התוכחות פרסי סייצי כתוב עוד קודם ויהפוך השם אלוקיך לך את הקללה לברכה אז הוא אומר זה הפשט ברוך אתה בבואיך כל הבר כל הקללות למיסה של של פרשס כיסוב בבואך ברוך אתה בצתך זה כבר כפרו על זה כשאמרו פוך השם אלוקיך הולכו את כל ה את כל הכו בורכס באמצע התוכחה נוחט הפסוק של תחס אשר לא יובדו את השם אלוקיך בשמחו וכל החסידים כמובן צרים פה ומדברים על הפסוק הזה ועל השמחה אבל אני רוצה להגיד לך שיש לנו משך חוכמה והמשך חוכמה הולך ועושה את זה הפוך וזה ממשיך את הרמבן שהזכרת שבוע שעבר מה זה תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה אז הוא אומר יש לומר דבא להגיד תוכחת מוסר את הסיבה לזה שלא עבדת את השם אלוקיך למה למה לא עבדת את השם אלוקיך >> כי לא היית בסולכם >> הפוך זה החסידים >> אוקיי >> זה הרבי הרבי רבינך באלכסנדר יש ממנו משל מפורסם על ילד שמגיע ואבא שלו שואל אותו מה סליקט inטרף מה מונח מתחת הא' אז הוא אומר לו קומץ ככה היו מלמדים פעם קריאה דביבס קומץ קיצור ואז הוא מגיע שואל וסליקט the high מה מונח מתחת לאות a הילד לא מוכן לדבר טוב מתחיל זה זה מגיע עד עד מכות והוא סליקד אז הוא פתאום מסתכל על אבא שלו זה רק מי שמביא הוא אומר זולך זוגד ביידיש [כחכוח] שחת הרמת שחת גם היא נקראתי >> זה באנגלית גם >> או >> הי >> אז הוא אומר שאני אגיד מה נמצא שם שמה נמצא כל מיני דברים שגנבת >> איי איי איי >> אז אני לא יכול להגיד אז רביך היה אומר את זה תמיד תחס אשר לא יוטוס השם אלוקיך בשמחו למה איך קרה שלא עבדת את השם אלוקיך בשמחו כי אתה לא מספיק מאמין כי אתה לא מספיק מבין את גדלות השם כי אתה >> לכן לא עבדת בשמחה >> כן לא הבעיה היא שלא עבדת את השם אלוקיך בשמחה על זה מגיע כאלה קללות לא [‏צחוק] עבדת זה כבר סיבה >> סיבה שגרם לזה זה הבעיה >> בדיוק המשך חוכמה אומר בדיוק הפוך >> או >> המשך חוכמה אומר הסיבה שלא עבדת את השם אלוקיך זה בגלל שהיה לך שמחה וטוב לבב שהתעסקת בשמחות גשמיות אחרות אתה היית עסוק ותרוד מעניינים אחרים לכן לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה רבינסניבשיץ מביא של תחת אשר לא עבדת את השם אלוקו זה זה הגדרה שונה אומר לא די שלא עבדת את השם אלוקיך עוד היה לך שמחה וכל טוב זאת אומרת זה גם לא הפריע לך לחיים עצמם ולכן אה >> זה מאוד קרוב ל מאיר שמחה >> כן טוב א יש לנו פה עוד בלי סוף אני רק אגיד לך שהיסטורית ערב שעה בכיסו כתוב פרצה השואה וראיתי יהודי היה יהודי בלונדון קראו לו רבי שמון אירשלר אז הוא מביא רמז ש כתוב ואיפלו השמש מכיסכו זה בפרשה אייפלו זה לשון אמ כן לשון כיסוי כיפלה ממך >> כאילו שהקדוש ברוך הוא מכסה ואז הוא אומר חלק מהתוכחה היא שאנחנו שלא ידעו גם להערך לזה הוא מדבר על זה אחת השאלות הגדולות על השואה שאף אחד לא ידע אף אחד מהגדולים מהצדיקים לא ראה ואז הוא כותב כותב ראיתי בכתבי האתים שמלחמת העולם השנייה פרצה ביום ערב שבת פרשת כתבו שנת תרצת אומר ויש בזה רמז כי בפרשת השבוע מתחלקת לשישה קרועים כנגד שבעת ימי השבוע ויום השישי ערב שבת הוא הקריאה שבין שישי לשביעי וזה התוכחה טוב א אנחנו יכולים עוד הרבה הרבה להמשיך אני כן אסיים בדרך צחז כתוב לא עוברתי מצוסך ולא שוכתי אז יש בורד מהר ונחל מה זה לא שוכחתי אז הוא אומר >> מי זה הר ונחל >> אר ונחל זה רב דובד שלומי בשיץ מסיר מסורקה הוא היה אחד מראשוני לא מראשוני דור שלישי לחסידות הוא קבור פה בצפת >> אה אגב אתה אמור להכיר אותו זה הלבושוד הלבוש יסרוד על השכן אורך >> אה אוקיי >> אז הוא היה גם >> מכירים אותו בתור לבוש ישראל אוקיי >> כן אגב בעולם הכירו אותו בתור לבוש ישראל אז הוא הוא מביא גמרא ש מביא מדרש המדרש אומר שבן אדם שלא מעשר כראוי אז העכברים אוכלים לו תבואה אומר הגמרא אומרת ברסבן אדם שאוכל ממה שעכבר אוכל אז הוא משקח תלמודו אז הוא אומר לא עברת מצסכו ההוכחה היא שלא שוכחתי כי אם הייתי זה אז היה פה עכברים ואני הייתי שוכח [‏צחוק] אז זה דבר אחד אנחנו נעבור לכמה יורצתים של יש המון המון יורצטים השבוע ואנחנו נצטרך לכתוב להגיד אותם על כמו זה >> צי מזליים >> כן יש לנו מהרם על שקר שזה כן יש יש שוט מרמל שעקר ואנחנו יודעים שהוא בדור הגירוש של גירוש ספרד הוא יש לו ספר שבו הוא מוציא בתוך שוט מרן מלשקר יש לו שהוא נהבק בשם טוב אבן שם טוב על לכבודו של הרמבם יש לנו את א היה רב מינקב אורביץ מפרוביזנה זה הוא היה בתקופה מסוימת חבר נשיאות של ישיב זכרח מלובלין אני לא אכנס לזה הוא היה יחסיד ישעית ובסוף ימיו גליציאנר בסוף המבלזרוב מינה אותו לרב קראו לו הפרובוז'נרוב שוב לטובת המאזינים באזור גור יש בתז יש יורצרש דישקס זה חסיד קוצק עשיר שהפך למחותן של הרבי מקוצק ורבר שלומזר שהזכרנו שבוע שעבר הוא נכד שלו הוא קראוי על שמו יש לנו את הסטריקה ורבי שהזכרנו בזלל הדבר היחיד שמצאתי זה רב קופל רייך אתה מכיר את השם >> היה פה עסק בהונגריה >> זה זה יותר ממה שהוא היה פה גותלמק סוף ספר הוא היה הוא הציל את היהדות בהונגריה הוא היה לוחם הוא היה בסוף ימיו יש תמונות ממנו >> מאוד הדור פנים כזה >> כן והוא היה חבר פרלמנט בסוף ימיו >> אז אה יש ממנו כל מיני ורטר וכל מיני א זה אני לא לא אכנס לזה עכשיו חי הלל חי הלל רבנו הגדול והנשגב רבנו אמרל מפרג טוב אני רואה שנינו [‏צחוק] שנינו לוקחים אחורה ואין אין מאיפה להתחיל אפילו אני חושב ש מעטים מבינים את המהפכות שהוא עשה זאת אומרת המהרל מגיע ויוצר אחד הדברים המעניינים >> נתן הוא נתן מבט חדש על כל היהדות זאת אומרת >> על כל היהדות על כל התורה על כל החומש מבט למשל אהרון מרקוס עליו השלום כשהוא בא להסביר את קוצק ופשיסחה אז הוא מסביר שהם החליפו יש בזה חלק בהגדרה הזאת זה לא זה לא מדויק הם החליפו את הזוהר במהרל מהרל מביא איזשהו גרסה אני לא רוצה להגיד רציונלית אבל שמתעסקת במהות באזור לא כל כך מיסטי זה נורא מעניין שוכ [אנחות] >> מאוד מרומם ומאוד גבוה אבל זה בלי בוא נגיד זה בלי הלשונות של הזוהר כן וכן אבל יש לו את הספירות ואת את המספרים ועולם מאוד מאוד מסוים משלו אני רוצה להגיד לך סיפור, אבל אני רוצה להשמיד שמות בגלל שאני לא יודע אם אני לא רוצה לקחת אחריות על כבודם של אנשים אבל היה יהודי גדול מאוד שהיה א גדל בסביבתו של הרב דסלר והרב דסלר תפס אותו פעם שהוא מציץ בשירה עברית זאת אומרת זה פואמה פואמה מה שנקרא >> והרב דסלה אמר לו אם אתה אוהב פואמה אתה צריך להתחיל ללמוד מהרל ויש במשפט על זה משהו מאוד מאוד מעניין. זאת אומרת שהמרל היה לו את היכולת לקחת מילים ו ולראות זה מעבר למה שזה מה הפואמה עושה. היא לוקחת כמה מילים בודדות ומעיפה אותך למעלה א למשהו לעולמות אחרים. >> אני יכול להגיד שאצלנו בחיידר שבליניזר בזה מקובל הפואמה שאתה מדבר. יש איזה אריכות גדולה במרל. זאת אומרת כשאתה לומד הוא די בוא נגיד לו את הרעיון שוב ושוב מפתח >> אבל אתה חייב >> אתה חייב את כל ההקשר ואת כל האור >> לא לא [‏צחוק] חייב למצוא את כל המקומות שהוא מדבר על אותו נושא כי הוא מש >> כן זה זה אירוע אחד אבל הבניעזר אמר אין לו שום כפילות יש כל מיני תאוריות מחקריות למה יש את הריכות הזאת יש כאלה שרוצים להגיד שלא היה לו רבס אז הוא כותב מה שהם קוראים אוטו דידקט אני פעם כתבתי את המרל עצמו מזכיר את רבותיו ואנחנו לא יודעים בדיוק מי הם זה כן צריך להגיד יש גם יחידות סביב סיפור חייו מי היה איך היה כמה הוא עבר הרבה קהילות הוא הגיע לפראג ואנחנו רואים את ההשפעה הגדולה שלו על הטיסיון ועל רב דובד גנז על אזור שלם ומה שרציתי להגיד לך בבחינת מרימוקם אפרופו מי שאוהב פואמות יש בספר היזכור לרבי יצחקנר אתה מכיר את הקטע הזה >> את על הקט ההשתתחות הוא נסה פעם להשתתח על קבר המרל >> ואחרי זה הוא כותב את רכשי ליבו מה קרה לו ואני אומר לך באתי לקבר של המרל פעם אני לא יכול להגיד שאני קרוב עם המהרל כי לא למדתי הרבה מתורתו קצת אלובס קצת אפרס אסרול ועוד כמה אבל לא לא מהרליד אבל רק מלהיזכר בפואמה הזאת אתה אתה נלפט זאת אומרת כי יש היום משהו בפראג שהוא מאוד כזה מוזאוני מאוד מאוד אחר אז זה רבנו המהרל ראיתי שאבני עזר אמר שהוא אחד האנשים שהיה להם שכל הנבדל לא שאני יודע מה זה אבל ממש הריצו אותו וראו בו א מקור השראה מקור לזה וגם יש את הטוסינדו כותב שהוא התעורר לכתיבה לכתיבה הביאור על המשנה אז בגלל שהמרל ניסה המרל ניסה לטפל גם בדרך הלימוד מי שמכיר את ההקדמה הידוע שלו את הביקורות הידועה שלו אלו שמתחילים ללמוד משני 12 גיל צעיר הם גם נסמכים על >> אני אזכיר עוד יהודי שנפטר באותו יום למרות שהוא פחות מפורסם גם אצל החסידים קראו לו רב נוח אברום אלר הוא פשוט סבא סבא של בני בנותיי אז רזיס את אברש מנו ספר הוא אחיו היה הרבי היושר דברי אמס והוא אחיו >> אתה חייב להגיד לי משהו על הספר יושר דברמס בגלל שהשבוע דיבר איתי יהודי קר שקוראים לו הרב קפלן שהולכים לצאת ת לאור שיעורים של הרבי מססוב שליטה על היושר דברי אמס >> אוקיי אז אני אומר הספר הזה ספר יוש דברי אמס הוא מאוד א מאוד נגיש מאוד הוא כתוב הוא פונה ללטאי >> שמנסה להסביר לו את מה תורת החסיד הוא ספר קטן אגב הוא ספרון >> אה >> באותו יום יש לנו אורצד של יהודי שאני זוכר כילד שמעתי את שמו ודי נבעתי כי אני מגיע מאזור מערבי אבל אחרי זה למדתי שיהיהודי הזה בעצם כל תורת בבל עליו רבי עבדללה סומך עבדללה סומך >> כן לתקופה של הבן איש חי >> הוא רבי של הבן איש חי הוא רבי של רבי של הכף חיים הוא רבי של רבי אליהו מני הוא רבי של רבי יהודה פטיה הוא בעצם נחשב למי שישד את בית המדרש זילחה בבגדד הוא בעצם הרביץ תורה בעצם איך שזה נתפס היום צריך לדעת כל מי שמסתכל על יהדות המזרח היום רוב השמות הגדולים למרות שהרוב העם מגיע ממרוקו >> [אנחות] >> אני חושב שרוב השמות הגדולים מגיעים מבבל. הרב עובדיה משפחות הרב עובדיה משפחות הלל משפחות צדקה משפחות הרב חכם שלום כהן ואביו כל מי ש הרב עזרת ואביו א הרב עזרת >> במרוקו זה יותר עניין של המקובלים של משפחת הבוחצ >> היה שם היה שם זה אני חושב סתם עשיתי חשבון שהרב למשל פה בארץ הראשון לציון היחיד שהיה במרוקו זה הרב אמר כל היתר הם כמעט כל היתר זה רב ניסים יוספים כולם מגיעים מבגש >> אגב נצעין שאני זכיתי לרעיין את הרב אמר והוא אדם עם הרבה בתי מדרשות. זאת אומרת הוא הוא אדם שקיבל כי הוא מרוקו של השנים האחרונות הוא למד בחבד. >> זה לא רק בחבד, הוא גם אצל תלמידי חזוניש ואצל הטוניסאים וגדולי ג'רבה. >> טוב, יש לנו במילה אבא של אבננייזר היה הרב גידס אייזוב רבנו חמז מביאלי. יש עליו כל מיני זה אחד הסיפורים הגדולים למה הוא זכה לניננייזר. למד בפורים כשכל העולם לא למד וכולי. ויש לנו את רב אברום וינברג ראישס בקיר מורשה ואני עכשיו רוצה שני לתת להפיל עליך שניים שאני יודע שאתה הולך לכעוס עליי שהפלתי את זה רק עכשיו אחד מהם זה הפונוביץ'רוב >> אוקיי >> והשני זה רבלופיאן [‏צחוק] ואני מעריך של כל אחד מהם א אפשר אפשר פשוט לא להפסיק לדבר >> אז אז מה מה להתחיל מה להתחיל ראשון >> אפונוביץ'רוב אני חושב שאי אפשר אפשר לא להבין איפה ראיתי וורט על הפרשה שפוננוביץ' הרוב אמר סיפר למישהו על המילה של היו אומר לו כל פעם שאני חוזר מחוץ לארץ לארץ אני מחדש מרגיש שבאתי פעם ראשונה ואני מתרגש והיהודי הזה צריך לומר בעצם חלק [נחירות בוז] גדול מהעולם התורה של היום זה עליו זה מאוד מעניין בגלל שהרבה פעמים אם אתה תזכיר את השם של הפונו ויזרוב אנשים ביטור על העניין של הסכנות שלו כאילו נכון לא לא עולה ללמדות נכון >> עזוב עזוב על הלמדנות אני מפע שאני הצלחתי להבין הוא היה איש רוח גדול מאוד זאת אומרת שהוא היה אדם זה כלישעה כןאדם הנכון במקום הנכון הוא לא היה אדם אופטימי בצורה קיצונית שהצליח להפיח רוח של תקווה בזמן שאנשים היו על הקרשים וואני אספר לך סיפור אחד שאני לא יודע אם אתה מכיר את זה אבל היה שהגיע בשורות על על השואה ואני לא צריך לספר לך שהפוננו בעצמו עצמו כל מה שהיה לו >> כן נשאר עם בן אחד בעצם שזה רבון קנמן והוא בכלל היה בחוץ לארץ >> קהילה שלא נמחקה הכל הכל נמחק >> וה והיה כנס בזכרון מישה שכל גדולי הדור השתתפו בכנס הזה והם כולם באו ופשוט בכו על המצב והפונובי היה שם והוא התחיל לדבר הוא אמר אמר רבותיי זה הזדמנות שלנו עכשיו לבנות מחדש אם פעם מישהו היה נותן כמה שקלים בשביל א בשביל איזה ישיבה או משהו הטומה שלו לא הייתה נחשבת כמו שהיא נחשבת היום היום זה תקופת הבניין והוא התחיל להלהיב את הציבור ושינה >> את כל התפיסה >> את כל התפיסה והרוממות רוח שלו וה תראה הרבה אנשים אמרו עליו שהוא היה אדם חוזה בעקיץ כאילו הוא היה אני שמעתי עידות אישית מארב הרב מאיר שלזינגר שיחיה שהוא הקים את ישיבת שעלבים איפה שאבי זכרונו לברכה היה עובד והוא ה הוא סייר איתו בגבעות של הישיבה והוא היה מראה לו הרפון ג'רוב אמר פה יהיה פה יהיה והוא היה מצייר לו כאילו את ה מה שהולך להיות פה היה לו יכולת לדמיין פריחה בזמן שאנשים אחרים לא יכלו לראות את זה. >> מזכיר זה כל הזמן מזכיר את רבי עקיבא שבתוך השועלים הוא רואה גאולה. >> כן. זה זה תופעה. זה באמת תופעה. אני אני זכיתי לשבת עם הגן בנחם כהן לאצל יד ימינו של הפוננו שקוראים לו הבנקף לויסון. הקינוס שלו זה ג'ק לויסון. כולם מכירים אותו. הוא גר עמנו היום בירושלים. יהודי מבוגר ויהודי יקר עד מאוד ופשוט הסיפורים שהוא סיפר לנו על פנובי ג'ורוב משך שעתיים שלוש זה זה פשוט גם היוישר והפקחות והצדקות והלמדנות זה דמות שחבל מאוד שאנשים מצמצמים את זה ליכולת שלו לגייס כספים בשביל ישיבת פונבייש >> כן >> אז בזה מהחעתנו כן [‏צחוק] >> אוקיי לא נספר את הפורט לאותי להוציא כסף כן ורבל אלופיאן >> כן אז א רבלופיין היה בעצם כאן בארץ ישראל כנראה השריד האחרון של הבלי מוסר המוקדמים בגלל שצריך להבין שהבלופיאן הוא מגידולי כלם בשנים הראשונות כן צריך לדעת שלפני הישיבות המוסריות הגדולות של סלבותקה ונוברדוק היה רק ישיבה אחת אנשים חושבים רבי סול סלנטר היה אבי הישיבות מסול סלנטר לא הקים ישיבות מוסריות הוא הקים כמה תלמידים בודדים והתלמיד היחידי מבן תלמידיו שהקים ישיבה זה היה הסבא מכלם והישיבה הזאת הייתה מאוד מאוד מצומצמת היו שמה כמה עשרות אנשים בלבד אבל כל אחד מהם זה פשוט הפך את העולם ואחד מהשרידים שהגיע לארץ פה אחרי השואה והריך ימים למעלה מגיל 90 שנה היה הגוי יצא להקבל פיאן שהיה לו לו כוח עצום. אני לא יודע אם אתה שמעת פעם, אבל יש הקלטות שלו של השיחות מוסר שלו. אתה מרגיש את זה בעצמות. אתה קודם כל היה לו קול חזק מאוד חמי זכרונו לברכה רבי יוד פלי היה מאוד מקורב אליו כי הוא למד מכבר חסידים והוא סיפר לי סיפור שאני אספר אותו פה כי זה קצת משעשע אבל היה הפגנה על שבס באזור גאולה הוא היה גר בגאולה לפני שהוא נסע לכפסידים להיות המנשגיח וועצרו אותו במשטרה בגלל שזה היה זה היה כנראה הפגנה ביום חול ועצוות במשטרה שהוא השתמש עם רמקול במקום ציבורי בלי אישור. אז אז רבלופיין בחקירה שאל את השוטר איך אתה יודע שהשתמשתי עם רמקול? אז הוא מה אני הייתי שם? אני שמעתי. אז הוא אומר טוב אתה רוצה לשמוע איך אני מדבר בלי רמקול? [‏צחוק] הוא הרים הוא הרים שם אתה את תחנת המשטרה ופתרו אותו מיד מהזה. אחד מהדברים מהאלפים שמספרים עליו זה שבזקנה מופלגת אחרי [נחירות בוז] יום כפר שהוא היה עומד כל היום על הרגליים הוא היה זה סיפוק קצת פילי על בעל מוסר כן אבל היה עומד בסמדרש והיה עושה כפיפות ידיים עם הבחורים בכבר חסידים ולהראות להם שהוא [‏צחוק] >> שהוא עדיין בסי קור גם גם הרב לאו תמיד מספר בשמ הבחורים שבוקרי כפרסידים לא שוכחים אותו ובגור מספרים שפעם הוא היה זה ספסמס ומשהו ספסמס דיבר על זה של >> אה על זה גד גילוי >> אברך שהיה לו גילוי אליהו >> מה ענה רבי ללופיאן >> רבי שיודע ש >> מי שיודע שהיה לי גיל אליהו מה היה הסיפור של הגיל אליהו אז נספר בקצרה שנדמה לי שאשתו או הבת שלו היו חולים ווכל הרופאים לא הצליחו לרפות אותה ופתאום מישהו הגיע לבית דפק כבית ו היה לו ביד כמה עשבים או משהו כזה דחף לו את זה ליד ואמר לו תעשה מזה איזשהו תה או משהו כזה >> והתברי וזה מה שהציל אותה >> טוב אחרון חביב רבינו רבי יונס נייבשץ א גם פה קשה להבין דיברתי פה עם יהודי שמבקי בהיסטוריה של העולם הוא טוען שלא הייתה דמות כמוהו במובן של התעניין בכל חלקי התורה בכל תחום דעת קבולה אלוכה אתה אתה רואה את הספרים שלו כאילו רגילים מה שרגילים מספר בשמו זה כל מיני קונצים עם ויכוחים עם מלכים >> אנחנו יודעים שבה בהלכות הכי חמורות אנחנו אנחנו פלייסי עכשיו מה שמדהים איתו וזה ידידי וחצי רבי הרב פרופסור מאוז קהנה כתב עליו ספר הוא לא כתב עליו ספר הוא כתב ספר על התקופה אבל הוא אחד הכוכבים בה מעשה רבי יונסנבש זה בכמה שאלות הלכתיות. הוא אפשר לומר הרב הראשון שמתחיל להתייעץ עם הרפואה המתחדשת. שולח שאלות לאוניברסיטה המקומית. הוא מנסה להבין הוא מנסה זה מתחיל הפולמוס מתחיל ב בתרנגולת בלי לב. כך קוראים לספר. זה מעשה חכם צבי היה מעורב בזה. וכאילו השאלה הייתה שאלה מדעית. האם יש אפשרות שתרנגולת תחיה בלי לב? או שאין כזו חיה. ורבן סיבשיץ שולח את היעצם עם האוניברסיטה בעלה האוניברסיטה הגרמנית ואתה רואה יהודי שבקי בחוכמה של זמנו ופוסק את ההלכות יש גם לגבי מנקת עוד עניין שלם שהוא ממש פוסק לפי זה וזה כל זה אפילו לא התחלנו את התחום שקבו לשחסידס של כל תחום דעת הוא נמצא שם והוא נמצא עד הסוף וחסידים הריצו אותו. זאת אומרת יש בספר מאירגולה שפעמים >> הוא נמצא בתקופה ממש לפני החסידות נכון אם אני לא זוכ >> יש איזה תיאור [כחכוח] ש שאומרים שחידושי הרים אמר פעם שאם אם לא ההתנגדות שהייתה לו סבל התנגדות לא פשוטה [אנחות][התנשפויות] אם לא ההתנגדות שהייתה לו הוא היה מגיע לדרגות הרבה יותר גבוהות הוא נקף בשמו של אחד מרבותיו אתה לא מבין מה אני אמרתי עכשיו אגב שאם לא הוא היה מגיע לד דרגה של הרבי של החיצ'רים שזה דור כמה דורות מאוחרים יותר אבל אה בכל אופן זכותו דגן עלינו אחד הדברים המרגשים בסיפור שרבי רבינו זה הקבר שלו אני רגע מכיר לך על המצבה כתוב המצבה עומדת עד היום אגב ליד רבי יאנקמדנה בר פלוקטא הגדול כתוב כך אחרי כל התארים וזה וזה נמצא בכתב יד להציג על הציון וזה ראשי תיבות יונתן זל כתוב פה ככה ירו כל עובר החרות על הללו האיש אשר עמד לנס והיה כשושם פורחת ושב אלפר ומראהו מאיש נשחט נשימו על לבבכם ושובו בתשובה נוצחת תפילה תרבו באדו לאלוקי הרוחות נפשו אליו יאסוף ובל תהיי נידחת זכות מעשיכם יגונו כי נפשות ישראל אחת לימדו מוסר לשנו כבוד ומגדולה תהיי נפשכם בורחת זה היהודי החכם הזה ביקש עכשיו שים לב לענווה תתפללו עליי תבקשו עליי כי רק ביחד כי ישראל נפש אחת כמו שהוא אומר ולכן אתם יכולים לעזור לי אתם יכולים להגן עליי וכמובן שאנחנו מסיימים כזה שבוע עם ניגון של גיסחה רב אילל פלי אילו הלשון של אור החיים שמופיע בפרשה גוטנדר שבס >> [מוזיקה] >> بنادم [שירה] מшиم הוניו [מוזיקה] מרגישים [מוזיקה] ומזיק תבתו >> הזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גורביז תודה לעורכת טהילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולשטיין ולאורכי הסאונד אברי מויזל דניאל [מוזיקה] לוין ויללה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים >> הוי [מוזיקה] או ה משתגים אם נסעתים [מוזיקה][שירה] אחרי [מוזיקה] אם סלחם מחרהו אוי אוי [מוזיקה] משתקים אם סלחתי אחריהו אם נסלתם מחרבו [מוזיקה][שירה] ולא יהיה [מוזיקה] חושי בעיניהם כו כזו למטל [מוזיקה] כל שב >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> שב [שירה] כлеל [מוזיקה] بنادم [מוזיקה][שירה] מшиم ندم [מוזיקה] مرگش [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] יבו [מוזיקה] בנידון מרגיש >> [מוזיקה] >> بنادم מרגיש [מוזיקה][שירה] מסגის [מוזיקה] אוי משתג [מוזיקה] אם נסלתם [מוזיקה] אחרי אם [מוזיקה] סלטים אחרבו הוי [מוזיקה] [שירה] משתגים [מוזיקה] מסל אחרי הסתי [מוזיקה] מחרבו ולא ייחושי [מוזיקה] בעיניהם כמלא [שירה] כסף אויז למימוס [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> שבתל כלב כי הטו [מוזיקה] כל הטו כיל [מוזיקה] כלל [שירה] >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> שבת [מוזיקה] שבו [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> שביל [שירה] הטו כל הטוב שבו ล