קורת רוח לשבת - פרק 43: פרשת ראה

יש דברים שקורים רק במשפחה. >> למנועים חיגו ככית 6485. אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם ורטים, סיפורים, יורד ציטים ופולמוסים על פרשת השבוע. >> שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסט עם קורת רוח לשבת. איתי הרב אפרו זמן גלינסקי. טוב בסול תגוב >> ואנחנו רבי פרועיים נמצאים על פרסרי פרשסרי יש לה עוד עניין שהוא כמעט בכל השנים ח להיות זה שבס מברך עם אלול גם שבס בין הזמנים >> כן זה כל נהר נהר ופשט בגור אני יכול להגיד לך כבר סיימו היום בין הזמנים אבל שבסבורמליל >> אני זוכר שממש בילדותי הייתי נופש בחצורה גלילית ושמה היו מגיעים בחורי ישיבת גור >> כן דיברנו מזה >> היו מחליפים כן כם מחליפים >> בתוך הישיבות מחליפות בתוך עצמם את הקמפוסים ב בשבת שבועות האשתו היום זה כבר אפילו זה לא אבל אתה יודע נו אני עכשיו צריך להגיד לך את רבי יצחק בלזר וכל אלה שכשהיו מכריזים א חוידה שאלולי ביום זה הם היו הוא היה מתעלף >> וסיפרו על רבי צקל בלזר שהוא אמר היני מקבל אליי סלול ואבל אבל גם אני חייב להגיד גם אצל חסידים יש לנו מהדברי רחי מצנז ומהרבי מלובלין חוויז מלובלין שכשהיו מברכים חוידשל אצל הרבי מלובלין ככה כתוב אפילו הקירות בחור ויש חסידויות במינקץ' בזה שבשבס מבורך עם אלול אז כמו שהם מוסיפים לרפיו שלימו ואז לצ'יבו שלימו >> אה מעניין >> הם מקומות שהיו מתחילים כבר להגיד את התהילים ומה שאנחנו יכולים עוד להגיד על שבסריי זה בלי סוף אבל אני ראיתי שהחיצרים אומר שיש לשבח את את השבתות שלפני ראש השונה שבעצם הם מעבירות אותנו תהליך הוא אומר בכל פרשה הבן אדם עצמו עובר איזה תהליך אחר אומר למשל בפרשס אייקב אז שומע תשמעו החוש השמיעה מזדחך א פרשס ראי הראייה פרשסופטים הוא אומר זה הריח כתוב שכן לא למרנו ויש פות ואריכו בעירס השם >> על המשיח >> בקיצור אנחנו אנחנו עוברים עכשיו תהליך ודבר אחרון מעניין שראיתי אז צדק שאני הרבה מצטט אותו הוא אומר שבפרשה הזאת אין זוהר הקודש >> מעניין >> אין על ראהי זוהר הקודש והוא מביא הברקה מאוד פולנית מאוד אופיינית הוא אומר כי אנחנו יודעים שיש הבדל בין הגמרא לבין זויר אחד ההבדלים זה בלשון בגמרא אומרים תוש מה בזוהר אומרים תוך הזה אז הוא אומר שכיוון זאת אומרת אז יש לזה כל מיני הסברים הגמרא היא יותר לשון של שמיעה בזוהר בנסתרות מגיעים לדרגה של ראייה ממש אז הוא אומר שכיוון שכאן התורה עצמה מתחילה בראיי >> אז לא צריך >> אז לא צריך א הזוהר הזוהר כבר מתגלה ובקיצר לא צריך עכשיו על על הפסוק הראשון על המילים ראינו חנוס לפני ככם היום בוכו כלול כמו שאתה אומר יש אם אתה הולך ומסתכל על ה על הפשט של המילים הם לבד מדברים המילים מדברות בעד עצמן אבל יש לנו אתה יודע בלי סוף ולכל מיני כיוונים כי הלשון רהס לפניכם היו ברוחו וכלולו בפשטות אנחנו נכנסים פה עכשיו בפעם הראשונה אנחנו נכנסים לא בפעם הראשונה אבל בצורה מאוד מאוד בולטת העניין של הבחירה ובחרת ידי בחיר וזה הסוגיה החביבה עליי וא אתה יודע יש כל מיני עניינים אז למשל אני ראיתי בן איש חי מביא שבן אדם צריך להסתכל על החיים שלו ביחידות של יום ראה אנוכי נותן לפניכם היום יש לך את היום הזה את היום הזה אתה יכול להשחיט את היום הזה אתה יכול לגמור עכשיו הוא אומר זה בדרך כלל כל התסבוחות שלנו בחיים מגיעות מהרצף או מהעבר או מהעתיד אתה נניח אתה דואג דאגות אותה מחר אז אתה מאוד מאוד טרוד להספיק ילדים לדוגמה שאין להם את ה את הקונטקסט הזה >> אז הם חיים חיים מאושרים >> אז זה מה שהוא אומר עכשיו גם לפעמים זה גם הפוך אתה מסתובב מלא מעצמך ממה שכבר עשית ולכן הוא מדבר על כך שאם אתה מסתכל רק על היום רק על הזמן הזה מה אתה יכול לעשות אתה יכול להגיע למרחקים ואני זוכר שראיתי פעם באיזה קלברטור היה לו ייסורים נוראים ושאלו אותו פעם איך הוא מצליח להתמודד. אז הוא אמר, אני כל רגע אומר, אם הייסורים שכבר היו, הם כבר היו. הייסורים שעוד לא היו, עוד לא היו. עם השניות האלה שאני צריך להתמודד, בסדר, אפשר להתמודד כמה שניות. גם בטיפול הנפשי לאנשים שעוברים א צרות, זה הנקודה שמנסים להעביר להם. אל תחשבו על על המחר. בואו תראו איך שאתם עוברים את היום. מחר נדבר על מחר. אני יכול להגיד לך עוד דבר, עוד רעיון נוסף על ראי הם אמרו בגורי סיפור נולדספסמס היה לו בן קראו לו רב נחמיה רב נחמיה עד היום הוא סבא של הרבי מגור של היום לכן יש עליו היום הרבה ישיבות ישיבת באזנח היה נחשב יהודי מאוד >> יש לו בן לרבי יש בן שקוראים לוכן והוא היה נחשב יהודי מאוד מרומם אבל לא משנה הוא נולד בחיי הוא נולד כשסוסמס כן ואז א הסנדק שלו היה רבי ינקב דובד מהמשלנוב זה היה מאוד מאוד נדיר וחריג הוא גם הגיע לגור וההתנגשות בין גור לאמשלנוב בענייני השעות הייתה קשה מאוד >> ו חיקו לו וזה ולקח זמן >> ואחרי זה >> אב פיש כאילו מבחינה גיאוגרפית >> מאוד קרוב כן אבל אפילו בברס יש את הכברים של המשינוב ו יש אפילו קשרי חיתון בין גור להמשנוב לא רבים יודעים הם סיפרו שאחרי זה הסוסמס מאוד כיבד אותו אחרי זה הוא שלח אליו את שני בניו הגדולים עם רמז וכב ומה שבצל שכחו אליו לדבר איתו פרשסראי אז אחרי שהוא בחן אותם או זה אז הוא אמר להם מה זה ראי מה זה מה צריך לראות אז הוא אמר לילד שאתה רוצה להזהיר ילד לחנך ילד לעזור ילד אז אתה צריך להבטיח לו מקלות וגזרים עונשים ואבל מה מה אתה מבטיח אז הרמבם מתאר יש תיאור של הרמבם איך שילד אתה מבטיח לו דברים פשוטים ככל שהוא מתפתח אתה מבטיח לו דברים יותר >> י סונש >> כן אז הוא אומר ראי תסתכל איך שאתה נראה ש צריך לאיים עליך להבטיח ברוך הוא וכלול לאו בן אדם רגיל שאהב את השם היה צריך כבר להגיע למצב א אתה מבין מצב הרבה הרבה יותר חזק והרבה הרבה יותר חשוב ויש לנו פה ספורנו שהרבה מצטטים הספורנו זה מאוד מעניין א ויש כזה ברשוינים ססמס מביא אותו ועוד מביאים אותו שהוא אומר יש ברוך הוא וכלו לו אין אמצע זאת אומרת כל דבר אם הוא לא ברכה הוא קללה ולהפך >> זה ויכוח ישן האם יש מושג כזה ביהדות שהוא לא מצווה ולא אוירה אם יש מצב של רשות >> אבל אני חושב שגם מצב של רשות אם אתה >> תרבות הפנאי זה יושב על הבעיה הזאת >> אבל אם אתה הולך על השמה על המשדבר רז אז גם הפניאי אם זה עושה לך בשביל ללמוד ולהתקדם אז אז הוא ברוכו ואם הוא לא אבל זה אבל זה בדיוק התנאי כאילו אני רוצה להגיד נגיד ברמז שבדור שלנו אני חושב שכבר קצת הגזימו בנושא הזה ש עם הפנאי בדיוק זה לא לא כל הפנאי אפשר להצדיק אותו בתור דבר שהוא עוזר לאבוידס השם אולי אם נהיה קצת חסידים נצליח למתוח את זה עוד קצת אבל יש גבולות גם לחסידים בקטע הזה >> כן יש עוד דבר שאנחנו אחת השאלות המאוד מפורסמות זה הפסוק פותח בלשון יחיד ר אנוכי נותן לפניכם זאת אומרת ראה זה לשון יחיד נותן לפניכם זה לשון רבים אז מה איך אתה מסדר את זה אז אה ראיתי זה מאוד מי שמכיר להם את צמד המילים אובייקטיבי וסובייקטיבי יכול להבין את זה אני ראיתי את השורש הזה מקוצק שהוא אומר שהתורה היא שווה לכל נפש. זאת אומרת, כל בן אדם מקבלים את אותה תורה, אבל כל אחד יש בה את הכיוון שלו. זאת אומרת, אני נותן לפניכם היום זה אתם מקבלים את אותו דבר, אבל כל בן אדם יכול, >> כל בן אדם רואה את זה אחרת, כל בן אדם מדר סיני שכל אחד היה קיבל אתפי ההשגות שלו. הארי הקדוש אומר יותר מזה שכל אחד קיבל חלק מהתיר של השני אין לו חלק בו. זאת אומרת זה בצורה חריפה. זאת אומרת יש השגות בתרה שלך יש שלי אין >> כן הוא זה יותר מזה זה גם מה זה גורם זאת אומרת הם מביאים ויש מהיסרזה הזוהר שואל הרבה שמעו מה אז הוא אומר אצל איסרוי זה נגמר בזה שהוא פשוט קם לקח את החפצים שלו והתחיל לנסוע זאת אומרת כל העולם שמע קריאת ים סוף אז הוא אומר אותו דבר זה מה שקורה כאן רה זאת אומרת כולם רואים באיזשהו אופן את אותו דבר על אחד זה משפיע וזה מביא אותו פה >> מה שאתה תעשה עם זה כבר תלוי בך >> כן אבל הנוש לפניכם זה דבר אחד אני אני הולך איתך על עוד כמה עוד כמה ורטים יש היה לרבי ריבונים היה בן קראו לו רב אבברו מוישה מפשיסחה הוא נפטר ממש צעיר והוא סיפר שהוא פעם הגיע ביחד ביחד עם א >> הוא הנהיג כי אני לא מכי שם הזה הוא הנהיג שנה זאת אומרת אם אתה מסתכל עם זה מסקרן אותך הפיצול בין גור לכל היתר מתחיל בנקודה הזו זאת אומרת אחרי הרב ריבונים אז היה וורקה שזה המשינוב סטריפו >> שזה תלמיד אתה אומר >> כן אלכסנדר אם תרצה וכל אלה המשיכו אצל הבן רב אברמן שהוא נפטר אחרי שנה וחצי שנתיים זו הסיבה שלא שמעת ממנו >> זאת אומרת היתר הלכו לתלמיד הרבי מקוצק וגור והישבצה ו זאת החלוקה היא נוצרה שמה כבר >> אז אז אז עוד פעם אני קצת בלבלת אותי מי נשאר אצל הבן >> ורקה ואלכסנדר וה הפולנים שהם תלמידי ג >> שהם לא תל לא חסידי גו >> לא חסידי קוצק זאת אומרת אם תרצה סוחות שוב זה בסוף מגיע מקוצק >> אה עוד נדבר יש השבוע היו קצת שר מנחם שלו מסוחצ'וב הוא נהרג בתאונת דרכים הוא היה פה בארץ >> כן הוא זה שהוא למד בכפר חסידים >> הוא למד בכפר חסידים הוא היה הוא היה האידים של הרב מובשוביץ >> אה >> זאת אומרת הוא מגיע בסוף מליטה והם תיארו הוא בסוף נכד של רב חיים >> נכד של הביצה ליובי. >> כן, סליחה, אתה צודק. נכשוביץ היה חתן של הביצה לוי, >> נכון? אז אה לא למה אני יודע? כי הוא סיפר שכשהוא רצה לעשות את השידוך א מווביץ הלך התייעץ עם הבריסקרוב >> והבריסקרוב התחיל לשבח את אבני נעזר. >> אה זאת אומרת זה הלך ככה והוא אמר שהוא היה לם היה לו ביקורת אליו שלא היה אפשר לדבר איתו חוץ מהכה שמת. סיפור שלם שהעולה >> אבל יש קשר הרבה יותר ישיר פריים בריסקר לא רק ביצ פרי בריסקר היה חתן שהיה חסיד סוחות שוב >> צבי עירש גליקסון חס כתבת עליו >> אבל אני מדבר איתך על זה >> שהוא כבן משפחה בא להתייעץ איתו אבל בסלבי מופש בסלבי כן >> זאת אומרת ה הוא למד איתו בכפר חסידים הוא היה ממש אילוי ככה מתאר הוא היה רב של שכונת כפר אליהו תראה איך קפצנו >> אה יוסר ישר ליוור צטים אבל בכל אופן אני חוזר לכל זה כי הם תיארו שהיה איזה צדיק נסתר קראו לו רבי ארשלה ופעם רב אבו מוישה ורבי יצחק בורקם ביקרו אותו והם ניסו להתחיל לחטת לו לטעות על קנקנו מה שנקרא ואז הוא אמר להם אני אני יהודי כפרי אין לי שום דבר אני אגיד לכם תורה פשו תורה של כפריים פירשתו אמר ראיונוכי כל בן אדם צריך להסתכל סתכל על עצמו כן אל תנסה להסתכל על מישהו אחר ו >> מהעניין של ההשוואות כאילו >> לא רק של ההשוואות של ה של החיטות אבל יש לנו בהקשר הזה שיש לנו את האור החיים שהוא מאוד מאוד מפורסם אור החיים אומר שמשה רבנו אומר ראה נויכי אומר תסתכלו עליי וזה יתן לכם ברכה זאת אומרת משבנו אומר את זה אומר את זה על עצמו >> מזכיר את ה את התנה שעמד בצד שיסתכלו עליו. >> כן. עכשיו מה זה הברכה והקללה? >> זה פה מלחמת עולם בין רישוינים בין תנועים. מה שאתה רוצה. הנושא פה הוא מאוד מאוד מסובך. >> זאת אומרת לאן זה הולך? האם אנחנו יודעים שעוד כמה פסוקים אנחנו מתחילים לדבר פתאום על מעמד ברית >> כן >> על הרגריזם ועל הריבול ושמה יש ברכה וקללה. והאם ייתכן שכל מה שלמדנו עד עכשיו בכלל מדבר על המעמד הספציפי הזה? לא כמו שאנחנו אוהבים לראות את הפסוק הזה ב במופשטות שלו. >> אני בטוח שפשוט של מקרות זה מה שיגידו לך. זה הכותרת של ה של מה שהולך לקרוא אחר כך. >> אז כיוון שיש השבוע יורצת מאוד חשוב יורצת לטעי שרבנו הנציב אז הלכתי להציץ בספרו קצת כתוב. >> עשית את העבודה שאני הייתי צריך לעשות. עשיתי את העבודה שאתה היית צריך לעשות אבל אתם בין הזמנים אז להתפקס יותר מחמירים בבין הזמנים אז אני יצצתי והוא מדבר על זה במפורש הוא מדבר על זה והוא אומר ש משהו לשון מאוד מעניינת שבכל הפסוקים האלה חייבים לומר שלכן קוראים לזה משנתורי כי הם סובלים שני פשטים >> מעניין >> הוא אומר את זה על כל הפרשה הזאת >> הוא אומר יש לזה פשט אנחנו נראה את זה לאורך קל הזה חלק שיש פסוקים מאוד ארואים, מאוד כלליים ואתה יכול לשים את זה על הלכות מאוד מאוד ספציפיות. זאת אומרת, אתה יכול לקחת פסוק כזה גדול של רעיון לפניכם היום ולשים את זה על הר גריזים והרבול. >> המסר הכללי של הנציב בכל החומש זה שאתה צריך לדקדק בדברי תיר ולחזור עליהם ולעשות לומדס ולהוציא מהם. זה ממש מתאים מה שאתה איך איך שהוא מפרש כאן. אז אנחנו בעצם מה שאנחנו רואים פה עכשיו זה שוב המשך של הפרשה הקודמת שמוישה בעצם מדבר איתם מכין אותם לקראת העלייה הארצה ובעצם מה הולך לקרות פה איך לא להתפטות ואיך לקיים שם את המצוות שוב שמה עכשיו בפרשה הזאת בפרשה הקודמת הוא דיבר על זה שלא לפחד מהגויים האחרים עכשיו הוא מדבר על לא ללמוד מהם >> או אז פה פה אתה אתה בעצם עכשיו נגעת בשתי דברים שאתה רוצה >> שאני רוצה תתמקד עליהם אבל אצטריך לעשות את זה לפי הסדר כ >> כן אז יש לנו יש לנו פה בעיה קודם כל העובדות הם שפה יש מזשהו פסוק שהוא הוא כותרת כזה וכביאכו השם אלוקיך אשרתשם לרשתו צברוך על הרגזים זקלול על הרבון הקטע הזה הוא מאוד מאוד תמציתי הוא לא מדבר על פרטים >> זאת אומרת ואנחנו כבר למדנו את הפרטים לא אנחנו נלמד אותם הפרטים יגיעו בכיסובוי ושמה יהיה כתום מפורש שצריך חלק מהשבטים כאן חלק מהשבטים תם צריך לעשות מזבח ו יש המון המון פרטים שם ויש אבנים ולכתוב את התורה על האבנים אבל פה יש איזשהו פסוק שלו כותרת הבעיה היא שרשי על המקום >> מה זה ונתת את הברכה >> בדיוק אז רשי על המקום נקריא את המילים של רש"י >> רש"י משתמש באונקלוס >> נכון כי תרגמו יוצ מברכי את המברכים על הר גריזים כלפי הר גריזים הופכים פניהם ופתחו בברכה >> בוא נשים לב רשי משנה את הפשט הפשט הוא הפשט הוא בזה ונתת את הברכה >> לא תיתן את המברכים >> יפה מאוד וזה באמת הקושי של הרמבן כן ברמבן לא לא אז רשי מבין שהפרטים כבר מונחים כבר בפסוק הזה והרמבן לא מוכן לקבל את זה בגלל שאנחנו בכלל לא מדברים כרגע על המברכים. אף אחד לא הזכיר לנו פה את השבטים שצריכים לעמוד ואיפה הם צריכים לעמוד. ורשי כבר מכניס את זה בתוך הפסוק הזה. לכן הרמבן חולק על רש"י ובא ואומר דבר מאוד מעניין שהרבן עזרא אומר את זה ברמז ממש. הבן עזר אומר אין לי את זה פה לפניי הבן עזר אומר שמה שכתוב על הר גריזים >> פשוט לשים שם את הבר >> זה כמו שכתוב על שעיר הזוזל ונוסעת אויסום על ראש השעיר ככה אבן עזר אז מה מה מונח באמרה הזאת של האבן עזרא שבעצם אני לא מדבר פה על סימה גאוגרפית בכלל אני לא זה לא הנושא הנושא הוא שאת הברכה אני אומר >> כשאני עומד על הרי כשאני אומר סמוך אליו או עליו או משהו כזה. מזה הרמבן לומד פשט כמו בן עזרא שבאמת לא מדובר פה על המיקום הגאוגרפי של המברכים כמו שרשי אומר. ואיך הרמבן באמת מסביר את הפסוק הזה? מה הכוונה של הפסוק? אז אומר הרמבן משפט מאוד מאוד תמציתי כי בכאן מפני אזרתו אשר אמר ראי אנוכי הזכיר מקצת המצווה וחזר לבאר אותה במקומה. זאת אומרת זה הוא רק מזכיר תדעו תדע לכם שיש עניין כזה של ברוכר וכלול ואת ההמשך אנחנו נגיד אגיד שהמרל בגירריה על המקום מסביר שרשי לא יכול רש"י לא רוצה להסכים הרמ"בן כי רש"י כי ברכה היא לא דבר פיזי שאפשר להניח אותו ואפשר לקחת אותו לכן רש"י אומר חייבים לדבר על המברכים >> על הפעולה של המברכים יפה מאוד יש משהו מאוד מאוד מעניין אנחנו נזכיר פה יהודי ששנינו אהבנו אותו ואהבנו את את הספרים שלו שקורא לו רבי יודלנדי זכרונו לברחה שהיה תלמיד חכם גדול וח >> אתה מדבר כבר כנראה על ההמשך על אחרי דרך מבוא השמש על הציונים הגיאוגרפיים לא כן לא על עצם העובדה איפה זה היה שאנחנו באים ואומרים שברים החומש פתאום מתחיל לפרט ממש מיקומים גיאוגרפיים אני ראיתי מישהו שאומר שזה בגלל שמשה רבינו יודע שעמוד ענן ועמוד אש מפסיקים כשהם נכנסים לארץ ישראל >> אה אז צריך לכן פתאום צריך לתב צריך להתחיל לדבר איתם בשפה אחרי דרך מבוא השמש אתם חוצים אתם הולכים שמה אצל אלוני שמה תמצאו את ההר זה מאוד פש >> אז קודם כל אגיד שבספר שלו על יהושע יש לו ספר נפלא מאוד על יהושע אז הוא מדבר שם באריכות אני אגיד ממש פה ברמז על מה שהוא מדבר שמה יש לנו פה בעיה מוכח מחזל שבזמן שהם ברכו על הר גריזן והר איבול הם עדיין לא כבשו את שכם >> כן >> אז עכשיו זה יהיה מאוד מאוד מוזר ששליטי שכם יתנו להם לעלות את ההר איבל ואין הרגזים מי שיודע קצת את המפה יודע ששכם יושב בין שתי הערים האלו זה מאוד מאוד ניכר רואים את העיר שכם ורואים את שתי הערים אחד מול השני יש אגב במאמר המוסגר יש פולמוס ארכיאולוגי עצום על הנושא הזה של הר איבל אבל א נזכיר את זה ברמז אולי אחר כך >> אתה מדבר על המזבח >> כן על המזבח שם אז אז נגיע לזה אולי אחר כך אבל מה שהרב לנדי מדבר זה שמוכח מחז"ל שהם עוד לא כבשו את שכם והם עוד לא כבשו את שכם מדבר מתי שביצו את מה שמשה רבנו אומר כאן אז איך הם עלו על ההר אז הרב לנדי מביא משמעויות מחז"ל שהמושג על זה יכול להיות סמוך בדיוק והוא מראה דבר מאוד מאוד נפלא הוא מראה שיש גי כזה מאוד מאוד יפה שהוא עומד מתחת להרים של א הגריזן והלבול והוא אומר ששמה היה מקום לשבטים מכאן שש שבטים מכאן והוא מראה את זה עם ציורים זה מאוד מאוד מדהים אני זוכר שפעם היה לי שם סיור עם אחד מהמתיישבים הראשונים והוא ממש אתה ממש רואה את הכניסה לארץ ישראל זה מדהים להסתכל על זה זה בעצם שער הכניסה כשאתה מגיע מעבר הירדן כן >> שער הכניסה לארץ ישראל זה הרגריז זה שכם ו >> ואתה לא יכול לפספס את זה אתה רואה שני >> כם אתה רואה שני הרים אחד מול השני >> כן ואתה גם מתחיל לראות את את הדיונים שבעצם ההרים זה מאוד מעניין ההרים הם מקום קדוש כן חז"ל אומרים הבת עבדון על ההרים הרמים ועל הגבעות זה >> אין לך הוגבעה שלא עבדו בעבודה זרה >> זה כאילו מאוד אה אתה יודע החסידים מראים אומר את זה הגמרא אומרת גגים ועליוס לא נזכשי יש איזה שבן אדם ההר זה גם גאווה גדולה וזה שהוא מצמיח אז כל מקום שאתה מוצא הר ור וגעניסעת אז שמה יש לא טוב אבל אבל מה שאני ראיתי אתה תיארת לפי מה שאני ממשיך את מה שאתה אומר הרב לנדי הם לא נכנסו עוד הם עשו מעמד עוד בלי לכבוש אז הוא מסביר שהגמרא מדברת א מהפסוקים בפרשה מנתצתם את מזבחותם ופסילי אלוהם תגדון אז הגמרא בעבודזורה לומדת שגידוי אבדזורה קודמים לכיבוש ארץ ישראל וכיבוש ארץ ישראל קודם לביאור עבודה זרה. זאת אומרת א >> זאת אומרת יש שלב ראשוני שצריך לעשות לגבי לאבילזור אחר כך לקפוץ ואחר כך לקעקע אתה זהו שהרבי רבוני שיסח היה מדבר על זה שאנחנו דיברנו על זה בפרק בפודקאסט השני כשדיברנו על נפולאון נפולאון אחד הדברים שהיה איתו הוא הביא מלחמה אל תוך מלחמה מודרנית אל תוך א אל תוך אירופה לתוך מזרח אירופה בעצם היהודים הרבה רבס הרבה זה התחילו לדבר על אפשר ללמוד דרכים לעבוד השם המלחמה של נפולאון אז הרביני תמיד היה מציין את זה שנפולאון אחת השיטות שלו הייתה אם הוא מגיע למקום הוא שואט על כל אירופה אם הוא מגיע למקום מבוצר שהולך שם קשה אז הוא לא נשאר שם הוא השאיר שם קבוצה שתעמוד מסביב תטפל בזה והוא היה ממשיך לדרכו להמשיך לכבוש והרב רבונים אמר ש זה דרך בעבודת השם אתה יודע לפעמים אתה יש לך איזה קטע קשה בחיים בעבודס השם אז אתה לא צריך עכשיו לעצור את כל ההתקדמות שלך בעבודס השם בשביל לפרק את העניין הזה אתה מטפל בזה ומשאיר את זה משאיר את זה בשליטה מה שנקרא מבוכר אבל ממשיך לדברים אחרים להתעלות וראיתי שמרימס אמר שזה הגמרא הזאת שאתה מדבר על זה שגידוי אבו דזורק קודם לקבר ארץ ישראל אחרי זה >> את הקירוש עצמו זאת אומרת דבר ראשון אתה עושה את החיסול מלמעלה את הפיניש אתה משאיר לסוף אתה לא הולך שמה עכשיו יש לנו >> רק רק נשלים את מה שהזכרת קודם יש התעורר פולמוס מאוד מאוד גדול על שתי דברים בהר איבל יש בוודאי מתחם של מזבח אז זה אף אחד לא מתווכח השאלה אם הם מתוארך למזבח שעשה יהושע בן נ או לא היה פרופסור גדול אדם זרטל שהוא ככה הוא נקט יש אנשים שהולכים דרכו יש אנשים שחולקים עליו זה דבר מאוד מעניין אני ארב לנדי מדבר על זה באריכות זה מאוד מאוד מעניין כי מצאו שמה עצמות רק שלמות כשרות והצורה שזה בנוי זה כל להגיד שזה מאותו יום אותו מעמד א אותו מעמד ספציפי זה מאוד מעניין >> להגיד אני זוכר עכשם דיברו איתנו אז זה מאוד מעניין להגיד שכאילו מעמד חד פעמי היסטורי השאיר כזה חותם רציני זה מעניין >> כן כן אבל יש עוד דבר שהתעורר מאז וזה עדיין נמצא בתוך פולמו מוס וזה שהרבה שנים אחרי שגינו את המזבח הזה מצאו שמה איזשהו קמע שבתוכו יש מילים בעברית קדומה שהיא אם דיברנו כל הזמן על זה שהכיתוב העברי הפסוק הראשון שנמצא אצלנו בכיתוב עברי קדום הוא לזמן ימיו הנובי זה נמצא בליד מרכז מורשת בגין נמצא על ידי גבי ברקאי שנפטר לפני כמה חודשים זה ברכס כהנים על טס כסף אז פה אנחנו מדברים על כמע שלפי התיארוך מדובר על זמן יהושע בן >> שזה הרבה קודם >> שזה הרבה הרבה קודם ויש שמה מילים שנראים כמו תמצולס של א זה מדהים >> עכשיו למה אנשים מתווכחים על זה אז יש איזה משהו שאני רוצה להגיד ברמז כאן שהארכיאולוגים יש להם איזה משהו מקודש לדבר הזה קוראים מחוץ לקונטקסט. זאת אומרת שאם אתה נמצא במקום שאתה מצאת את הדבר ומצאת שם ואתה מראה הנה הדבר שמצאתי והנה המקום זה מקבל הרבה יותר ערך ארכאולוגי מאשר שמצאת את הדבר הוצאת אותו מהמקום ולקחת ואתה טוען שזה היה במקום. זה נקרא מחוץ לקונטקסט. הם בונים על זה טילי טילים של דברים. אפשר גם להבין, אתה יכול להביא ממקום אחר, להביא שם א קמאות וזה, >> נכון? זאת אומרת ולכן היום הם מאוד מאוד מקפידים לטד ישר כשהם מוצאים >> בדיוק לכן אז לכן אבל אבל אם זה נכון אם זה נכון זה משנה אבר >> שובר שוויון בגלל שזה אומר שהיה ליהודים כבר שפה ברורה וכתובה מישהו בן וזה מוחק הרבה הרבה תורות כפרניות אז זהו סיכמנו את הנושא הזה ב >> יש לנו פה עוד איזה רמבן ציויני שמביאים אותו הרבה הרמבן מדבר על השיכנו אתדרשו שתלכו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם א אלה ש זה >> מה שקשה לרמבן מה זה המילה תדרישוכן >> מה פירוש לשכנו תדרישו בדרך כלל >> רמבם ממש מתפייט פה ותאמרו איש אל ראהו לכו ונעלה אל הר השם אל בית אלוהי יעקב >> כלשון ציון נשאלו דרך אין פניהם הוא ממש זה ואתה רואה שמי שמביא אותו מי שאני ראיתי שמביא אותו זה הרב הרב טייכטלה עם הבונים סמייכו >> אה >> הוא מאוד עסוק עם זה וכן אז >> מה ההקשר שהוא מדבר על זה כאילו זה ההקשר הוא ודאי ישר יסו אני מבין >> לא כאילו שצריך לרצות לשאוף ולעלות כאילו זה לא זה שלא בא משיח >> לא פותר אותנו מלישוף לנסות לעלות >> כן הרמבן בסוף עונה אומר שמה במסקנה שלו שעל דרך האמס לשיכנו תדרשו זה הכוונה הכוונה היא שאתה צריך לבקש לראות את פני השם ולשכנו הכוונה שכינה אומר וממנו אמרו חכמים שכינה המילה שכינה באה המושג שכינה בא מהפסוק הזה >> מעניין היה רב שול שחנה ב לא ב של הרמונו בקורס אוקיי >> אז בלובלין אז אמרו שיש איזה הגוי בכתב ידו משהו מאוד מוזר שהוא כותב לשחנת נתית ראשי מעניין >> כן בשמס בגיטן הם מנסים להסביר את זה וזה יש עוד דבר מוזר בפרשה לא מוזר מאוד מפורסם שעלם כסף טל וזה האור החיים שמביא משיח השם שמו חיים >> מעניין >> אתה לא מכיר את זה סיפור נפלא והיה מדפיס יש ממש את הדפוס הזה היה מדפיס אחד שמחק את השורות האלה >> וואו הוא חשב שזה >> רבי פי חזקורצר אמר שהבן אדם הזה קראו לו אשר והוא לא ינקה ואתה רואה שבאותו חומה שהוא מחק את המשיח השם שמו חיים הוא כתב בפרשת סוויטה אמן מאיש זה ואמן מאיש אשר >> טעה שם >> טעה בזה בשמו אשר >> כן שאנחנו יודעים יש כס כספי יד של אור החיים שכתוב את המשפט הזה ורואים בדפוס ראשון שיש >> לא לא בדפוס ראשון באחד הדפוסים יש לנו את הדפוס ראשון באחד הדפוסים לא >> חיימשם אורחיים יצא חימים משם אורחיים והוא החליט להשמיט את זה >> כאילו שהור חיים מדבר על עצמו. יש לנו פה ענייני קורבנות, ענייני לביאים. אה אתה יודע זה זה שוב אני יכול להגיד לך ש שסיפרו של א למשל יש לנו איסר אחלסדם אז אני יכול היה יהודי קראו לו רבי שולן צבי משגרז' הוא היה מומחה בלימוד אירועה בקיצור קשור לחיצרים סיפור שלם והוא עמד על זה שהגמרא אומרת אין הבשר יוצא מידי דמו אלא אם כן מולכו יפה יפה ולכאורה צריך להיות כתוב להפך אין אדם יוצא מהבשר אלא אם כן מולכו. מה זה אין הבשר יוצא מדימו? >> אז הוא אמר שלא מדובר על הדם שיוצא אלא בכל פעם שאתה בא לאכול זה מי שמכיר יש מושג כזה בחודש משפות ב אריהי דרביעל. זאת אומרת יש על הבשר יש כביכול איזה ערי שרובץ והארי הזה בעצם עד שאתה לא מולח יפה יפה הבשר לא יוצא מידי דמו מדי החשש והבעיה של דם >> אחד מהדברים שקרה לנו בשנים האחרונות שיש בזה דבר טוב מאוד שהניין הזה של הכשרות של הבשר נלקח מהבתים לחלוטין >> ואז אתה אין לך אפילו מושג >> אין לנו מושג הילדים שלנו אתה אתה אני לא יודע אני עדיין ראיתי אנשים שמלכו >> אתה לא ראית אתה כבר לא ראית אבל א אבל זה אומר שחלק גדול מתירה נלקח מהמון העם זה דבר מדהים שיכול יכול לקרות דבר כזה ואני אומר את האמת אני ביקרתי במשחטות כאילו לראות את התהליכים אני באמת חושב שהם עושים עבודה הרבה יותר טובה ממה שכל בן אדם בבית מסוגל לעשות זאת אומרת ה >> זאת אומרת כי הם מבינים ומנוסעים ומוכים כמו שצריך זה הכמות של המלך שיש שמה זה משהו מטורף לחלוטין אתה אתה מגיע ואתה רואה הר אתה רואה הר של מלח ואחד מהוועדי הקושויות הגדולים פה בדצים בארץ סיפר לי הבן של ראש הבדץ סיפר לי שהם בדווקא אני יודע שיש על זה ויכוח הם בדווקא לוקחים פועלים ערבים או גויים עם משגיח שעומד עליהם מאשר לקחת יהודי שיעשה את העבודה הוא אומר לי כי זה עבודה כל כך מפרכת וצריכים אנשים שיש להם שיש להם כוח ועדיף לי שזה יהיה בן אדם כזה אבל לכן אני אומר מבחינת העידו זה הרבה יותר טוב אבל אתה אנחנו פשוט גרמנו לחלק גדול מהתורה להישכה >> מאוד מאוד מעניין אני סתם אני תוך כדי שאתה מדבר אני התקתי לעצמי כמה קטעים מהנציב בכל זאת יור קצת ברחוב חס אז הוא אומר הוא מדבר על כל הפרשה על זה שהקדוש ברוך הוא דיברנו על זה שזה משתואר זה נדרש לשני פנים ואז הוא מדבר על זה שהקדוש ברוך הוא מזיר שכל הימים אשר חיים על האדמה אתם אתם צריכים לשמור על כל החוקים ולכאורה החוקים הם מאוד ספציפיים ואז הוא אומר עיקר פרשה זו בא בשביל סוף הפסוק כל הימים אשר אתם חיים על פני אדמה והכוונה שכל המבואר בפרשה זו הוא הנהגה תדירית איך ינגו בארץ ישראל על פי התורה ולא ככל המצווה שבאים במקרה או בזמנים ידועים מה שאין כן עסק הקורבנות של פרשה זו בזה תלוי הליכות חיי ישראל בארץ ישראל זה נקרא כל הימים אשר אתם חיים זאת אומרת הוא מסביר זה כל כך שונה מ מהנהגה של האומות ולכן זה חייב להיות כל הזמן הוא מדבר על זה שודים במצב שלהם בארץ ישראל דה כל הזמן מדבר על זה הם תלויים במצוות בהנהגה אחרת זאת אומרת כלפי המצב שלנו >> זה הגדומה שלו באמתך הוא משפמ בו >> עכשיו הוא הוא הוא מביא שעל הפסוק שמור ושמעת חז"ל דורשים מה זה שמור הגמרא במנוכס שמור זה תודה ושמעת כן שמור ושמעת את כל אשר אנוכי מצוה ושוב אכפת לו שלוקחים את זה למקום מאוד ספציפי אז חז"ל אומרים מה זה שמור ושמרת שמור זה עב תודה שמעתו לחמה וזה דעה ראשונה רוב אומר שמור זה עבוה תודה ולחמה ושמעת שלא תהיה רגיל לעשות כן אז הוא מביא לכאורה זה חלק מהדרך שלו דרך הלימוד שלו הוא מסביר לכאורה זה זה הדרש פה לא משרטת את הפשט ומה שהוא רוצה להגיד שבגלל שכתוב פה הלשון הפוכה למה לא כתוב שמע ושמרת >> כן היה צריך להיות זה זה >> כן זה דרך העולם קודם אתה שומע ואז הוא אומר שלכן חז"ל רוצים להגיד שמור מה שאמרתי למעלה מה שפירשתי ושמעת גם דברים את הדברים החדשים >> את הדברים החדשים לכן אני חייב לחזור אל ה אל ההלכות שנשנו פה למעלה ואז הוא ממשיך וזה ברור אני שוב חוזר על זה משנה תוערה הוא אומר זה מתפרש על שני אלפים וזה ברור שלא כיוונו לפרש זה המקרה רק בתודה ולחמה שהרי לא נזכר מאומה בכתוב מזה אלא המקרא מכוון למה מה שהקדים. בקיצור, מה שהוא רוצה להגיד, יש לנו פה אה פירושים הרבה יותר רחבים ואנחנו נכנסים פה עכשיו לאחד הדברים המרתקים שקורה פה זה לפני >> כן רציתי רציתי להשתמש פה במשהו שאני חושב שהוא לא רוב הציבור אולי לא מכיר אבל אם היא מוראתי לידה צרפת והיא נתנה לי מתנה ספר באנגלית שזה הדרשות של הרב זקס מאנגליה כן >> אז קרתי את זה באנגלית לא קראתי את זה בעברית, אני לא יכול לצטט משם. איפה פ שאני יודע שבירוץ שיש את זה בעברית, אבל יש לו דבר נפלא מאוד על הפרשה שלנו והוא פשוט מראה לך את הציטותים. הוא הרבה פעמים עושה את זה, הוא לוקח לך כאילו סקירה על כל הפרשה ומוציא לך משפטים מסוימים. הוא מראה לך שבפרשת ישראל, בספר דבורים בכלל יש המון הדגש על העובדה הזאת שלוש שמחתם לפני השם. זה מופיע בפרשה שלנו בצורה. >> פרשה שלנו גם יש בסוף ושמחת בחגיך. >> נכון. נכון. בהחלט. נדבר על זה. >> אז הוא אומר דבר מאוד מאוד מעניין שזה אמר דבר והיפוכו. זה דבר שהוא לא מובן ברגע הראשון אבל הוא בא ואומר שלכאורה אני כבר אומר את את הפשט שלו לכאורה זה מאוד קל לעבוד את הקדוש ברוך הוא כשאתה נמצא בצרה. זאת אומרת יש לך למי לפנות נכון? מדבר זה >> כן מתוך מתוך הכאב אתה הרצפה כולם >> הסכנה הגדולה לעם ישראל זה שעכשיו הם עומדים להיכנס לארץ הולך לכ >> הקדוש ברוך הוא מבטיח להם שיהיה להם טוב ויהיה להם פרנסה ולא יהיה מלחמות איזשהו שלב שנגיע לזה וכאן מגיעה הסכנה הגדולה ש של ניוון מוסרי בעיקר ומה מה הפתרון לדבר הזה איך אנחנו פותרים את העובדה זה חוק היסטורי בכל העמים הדבר הזה שברגע שמגיעים למחלה יש ניוויון מוסרי אז אומר פה התורה חוזרת וחוזרת עוד פעם ועוד פעם שהתורה אומרת לך אתה בימי השמחה שלך אתה לא מסתגר עם עצמך אתה הולך עם העם ביחד משתף את כולם בשמחה שלך ובעיקר בראשונה יחד מלפני השם זאת אומרת לא לצמצם את עבודת השם >> רק לימ רק לימות חלק מהחיים השמחים שלך וזה ההקדמה הגדולה שלפני שנכנסים לארץ אם אתה תרשה לי בהמשך אני אגיד משהו נפלא מאוד מהסבא מסלבותקה שנשמע מאוד מאוד בכיוון הזה >> אני אני ראיתי בוורט דומה בפרשה הזאת מרב ליזר ג'יקבר שאומר אסר בשביל תיסה >> יפה מאוד מצוין >> אז אז הוא נכנס לזה שכל דבר בעולם זה כמו גלגל החוזר עכשיו כל פעם שמשהו מאוד מאוד מאוד מצליח. הוא מתחיל א לנבול ולהפך. כל פעם שדבר נובל אנחנו יודעים הצמח הגרעין אחרי שהוא נרכב הוא מתחיל לצמוח. אז הוא אומר שבני אדם יש לך חוש כשבן אדם מאוד מאוד מתעשר אז פתאום הוא מתחיל לחשוב שהגלגל יתהפך עליו. לכן חז"ל אומרים ברגע שאתה מגיע למעלה תתחיל לחלק ואז אתה מחסר וממילא עשר בשביל שתתשר. זה זה ראיתי וורד שהוא מביא וזה וזה עושה אתה מוביל אותי באמת זה שבפרשה שלנו יש את המצווה של מייסר שני ויש שם דבר פלא עצום אז קודם כל נגיד ממש בקיצור נמרץ כי הרבה אנשים מתבלבלים בזה שאם אנחנו לוקחים את שנות השמיטה זאת אומרת יש לנו שש שנים של עבודה בשדה ושנה שביעית שאין עבודה ואין מעשרות יש לנו שש שנים של מעשות זה המחזור שלנו בתוך השש שנים האלו יש לנו שנתיים של מייסר אוני שזה השלישי והשישי וכל השער א'ב שנה הראשונה שנה שנייה שנה הרביעית שנה חמישית זה מייסר שיני מה מה הנקודה של מייסר שיניים לירושלים >> כן לא נותנים את זה לאף אחד אתה משאיר את זה אצלך אבל אתה צריך לעלות את זה לירושלים >> שזה משה חוכמה כן מפורסם מאוד חסידי >> אסור לצטט כן שהולכים ומתאגדים וזה ואוכלים ושמחים >> או בדיוק אז בוא בוא ננקודה הזאת נבי ש שיש פה דבר פלא עצום בגלל שכתוב כשהתורה אומרת את הטעם של המצווה כאשר התורה מדברת על שאתה מעלה את הפירות עצמם לירושלים אז הטעם המצווה הוא למען טילמד רואץ השם זאת אומרת המטרה של המצווה אין לנו הרבה מצוות כאלו שיש לנו את הטעם את המטרה של המצווה כתובה שחור על גבי לבן אבל הטעם הוא ללמוד יראת שמיים אתה מגיע לירושלים אתה לומד יראת יראת שמיים נכון >> כן כן, >> אבל הבעיה היא שכתוב מפורש בעוד כמה פסוקים שכשאין לך קשה לך להעלות את הפירות בירושלים, מה אתה עושה? אתה מעמיר את זה על על כסף ואת הכסף ומה אתה עושה בירושלים? אתה מביא את כל האהובים שלך >> ואתה שמח שם לפני השם. ואומר סלבות כי אני לא מבין אני מכיר לך פשוט משפט שאתה זה זה פשוט מדהים שהסבא כותב את זה אבל הוא אומר על פי מושגנו אנו בניין יראת שמיים היה יוצא כאדם שבא לירושלים ללמוד יראת השם היה משקיע את עצמו בצער ויגון חרדה ודאגה עיניו מפיקות פחד ועיצבון כן ושמה אתה תלמד אירת שמיים אבל כתוב בפסוק ההפך כתוב בפסוק ששם שמה היו שמחים בירושלים. איך זה יכול להיות? איך אפשר ללמוד יראת שמיים מזה? אז אני אגיד את זה בקיצור, בלי לצטט אותו, כנראה שאנחנו לא מבינים מה זה יראת שמיים. אתה יודע מה זה יראת שמיים? אומר הסבא. אומר הסבא שלדעת לחיות עם הקדוש ברוך הוא בשיא ההקפדה על טיר ומיצוס ותירה ולימו טירה, כשהמצב הוא טוב, זה יראת שמיים. ואת זה לומדים בירושלים במקום הכי שמח בעולם. >> לומדים איך לשמוח. בדו הם יודעים איך לחיות כי הירושלים היא מקור החיות האמיתית החיות של התורה זה החיות האמיתית את זה לומדים בירושלים >> מדהים אני רוצה ממש מעניין לעניין בויס עניין א ושמחת בחגיך שוב אני מדלג לסוף הפרשה החינוך מצווה טוף פיחס מצוות ושמחת בחגיך תשמע משורשי המצווה לפי שאדם נכון על עניין שצריך טבו לשמוח לפרקים ככה המכונה שלנו עובדת לפעמים צריך לשמוח כמו שהוא צריך אל המזון על כל פנים ולמנוחה ולשינה אז אדם צריך גם לשמוח ורצה הכל לזכותינו אנחנו עמו וצום מריתו וציונו לעשות השמחה לשמו למען נזכה לפניו בכל מעשינו והנה קבע לנו זמנים בשנה למועדים לזכור בהם הניסים והטובות אשר גמלנו ואז בעיתים הם ציוונו לחלקל החומר בדבר השמחה צריכה לנו אליו וימצא לנו תרופה גדולה בהיות סובע השמחות לשמו ולזכרו כי המחשבה הזאת תהיה לנו גדר לבעל נצא מדרך היושר יותר מדי. זאת אומרת, כשאנחנו שמחים, לפעמים שמחה יכולה להביא אותך רחוק, אבל אם אתה מטעל את השמחה למקומות הנכונים אז הוא אומר, "אשר אמו התבננות מבלי חפץ בקטרו ימצא טעם בדבריי." זאת אומרת אומר, מי שלא רוצה, מעניין החינוך, מי שלא רוצה סתם עכשיו לעשות ביקורת ימצא שאני צודק. אני רגע רוצה לחזור לתחילת הפרשה אה דיברת על קיארכיב ושמש גבול. פתאום פה יש את לראשונה מתחילים לדבר על בשר תוה באמת אה על לאכול את זה בלי >> כן תקדיש כמה מילים כי יש הרבה אנשים מצערנו שלא לא לומדים חומש ולא יודעים שעד הכניסה לארץ ישראל >> לא דיברנו על זה בפרש סנוח עלצי מכונות >> כן אבל כן אני לא שדיברנו על הנקודה הזאת >> שעד הכניסה לארץ ישראל היה אסור לאכול בשר >> היית רוצה לאכול בשר היית צריך להקריב קורבון >> עכשיו אתה אתה הולך ויכול בעצם להתחיל לאכול כמו בן אדם לכן לכן יש פה את האיסור הדם שדיברנו עליו וסתם אני ראיתי איזה איזה ורד שהוא ממש עם שמות על הגואן החיידר הזה של הגואן אז הוא אומר שהיה סכסוך בין א מלווה ללוה הוא הלווה לו כסף ובשטר הוא כתב לו שהוא מתחייב לשלם לו לכשירחיב עכשיו ההוא בינתיים הלך ולא לא תכנן להחזיר הוא אומר זה עוד לא אני צפוף קצת >> אין גבול אין גבול אלי אז באו לפני הגואן ושאלו מה זה לכשירחיב? אז הגואן אמר על הפסוק הזה כתוב כיבשם אלוקיך גבולך ואמרתך לבוס אז חז"ל בחולן אומרים למדכות דרך ארץ שלא יכל אדם בשר אלא לתיאבון מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרה ירק זאת אומרת אנשים לא יודעים את זה אבל לא לשחוק את ה את כל המשכורת על בשר >> זה ממש חז"ל זאת אומרת הבשר הוא נמצא פה הוא תוספת קצת על מויסרס אם יש לחס בשמחה אבל לא אתה יודע לא להתחיל משם ו10 מנה יקח ליטר דגים 50 מנה יקח לפיסו ליטרה בשר זאת אומרת אם יש לך רק קצת אז אתה קונה אז אתה יכול לקחת ירק אם יש לך עוד יותר אתה יכול לקנות דגים יש לך ג אגב גם על דגים אנחנו מדברים בפרשה את הסימנים של הדגים כן >> מסתמ דיברנו על זה פרש שמיני >> כן כן ואנחנו דיברנו על זה שב בפרשה הזאת כתוב טמא לכם אז ראיתי שהחזקוני אומר >> רגע אתה מה עם הגן סליחה סליחה סליחה אז הגואה אמר יוצא שכיירחיב שהולכים לאכול בשר זה 50 מנה >> אומר אם יש לך 50 מנה הוא עשה לו את החשבון אתה חייב לשלם לו זה מעניין שהביא את זה מפה רק הגוי יכל למצוא את זה >> הביא את זה מפה זה כזה שתיק לרב חיים קניבסקי אני ראיתי שהרי החזקוני אומר שטמאו לכם על הדגים אז הוא אומר אין לפרש טומ ממש שהרי אין טומ בדגים הוא מביא משנה בקאלים אלא פירוש הוא טמא מאוס ונטאו הוא מביא פסוק באיחזקאל שאומר ככה יכלו בני ישראל את לחמם טמא זאת אומרת זה פשוט דוכה אני רגע אחד רוצה לדבר אתה יודע אנחנו מתקרבים שוב לסוף יש בין הזמנים וקשה לנו ולמאזינים אז רק הנושא הזה של בונים אתם לשם לבקיכם שזה תחילת פרק יד קודם כל יש שם כמעט בוודאות יש שם חלוקה לא נכונה של ה >> של הפרקים >> כן יש בפרשה הזאת אתה רואה כמה פעמים שהחלוקה היא לא >> שהיא לא חלוקה יהודית בכלל >> כן כי אתה רואה ש אחרי זה הוא מתחיל את ה בסוף פרקת בית אתה רואה שהפסוק הראשון שהיה הולך הולך אחורה שוב זה מחלוקת רשי ורמבן אבל על בלטויסף בל תוסף זה ממש בולט בל תוסף על מה זה הולך הוא פותח את זה לא תוסיף ולא זה הוא פותח את זה בנפרד ומראשונים משמע שזה הולך על קודם, על כל מה שקורה מה שאסור ללמוד משאר העבודות הזרות, מה שקורה אצל השכנים. א לא אבל בוא נמ לוקחם זה דווקא כן התחלה ומה זה לא תתגודדו כעם קדוש אתה. אז בפשטות הפשט אסור לשרוט את ה לא לעשות חבורות כשמישהו מת. כן תכף אקח את הלשון של הרב אירש כי הוא מצי אפילו יש רש"י שפה מאוד מאוד יפה על זה אני צריך >> לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות הוא מביא הוא מביא את חז"ל >> נכון כן >> הרמבן מדבר על מה זה מה זה לפי דעתי מה שכתב עם קדוש כי עם קודשו יש בזה הבטחה בקיום הנפשות לפניו יתברך כלומר מכיוון שאתה עם קדוש וסגולת השם ולא ישא אלוקים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידך ממנו נידח כלומר אין הקדוש ברוך הוא נוטל את הנפש מכל וכל אלא הוא חושב מחשבות כן על כן אין ראוי לכם להתגודד ולהיקרח לנפש אומר יש לנו שתי סיבות לבכות על בן אדם סיבה אחת זה יש לנו כאב בתוך הנפש שבן אדם א שבן אדם הולך אז זה התורה התירה קצת ימים לבכי למספד ויש את הדבר השני שאנחנו כואב לנו על המת על המת עצמו ולכן הוא אומר זה לא שייך בגלל שאנחנו יהודים המת עצמו אין לך מה לכעוב עליו כי הוא בסך הכל עובר הלאה והקדוש ברוך הוא דואג לו ה הקדוש ברוך הוא חשב מחשבות לבלתי דח ממני דח על כן אין ראוי לכם להתגודד ולהיקרח על נפש ואפילו ימות בנוער אפילו אם עומד צעיר ואל סור כתוב הבכי כי הטבע יעורר יתעורר על לבבות בפירוד האובים ונדודם אף בחיים זאת אומרת אפילו שבני אדם נפרדים אחד מהשני בחיים הם בוכים ומכאן שמח לרבותינו באוסרם להתאבל על נפש יותר מדי. זה נורא נורא מרגש הדבר הזה. ואני ראיתי, אני רוצה לקרוא לך אה הרבש עושה מיקס אחד בין כל ההוראות של הפרשה. הוא מנסה להביא את הרעיון. אומר, "בנים אתם לשם אלוקיכם." זה יסוד זה יסוד שאנחנו רגע אקרא אותו בשפה של הרב אירש, השגתי אותו בתרגום בואר. הוא קצת רגיש לזמן שלנו שכולנו עסוקים. אנחנו מאוד מאוד מתמכרים לאזור שלנו, לרבי, למשפחה, למפלגה והוא ישר עושה לינק בין לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות, לכאורה זה לא שייך, הדרש לא משרט את הפשט והוא אומר זה אותו רעיון והוא נכנס לזה, אנחנו לא דיברנו על זה אבל יש את ה בפרק קודם יש את כל הסיפור של נביא שקר שמסית ואז הוא אומר ככה הפרק הקודם דן באנשים המנצלים לראה את כוח השפעתם כדי להסיר את ליבנו מאחרי השם הרי אז הוא אומר זה מקרים בודדים של אנשים הבולטים ברוחם או במעמדם החברתי כן זה נביא שקר ומדיחי עירדחת או אנשים היקרים לנו מחמד קרבה או ידידות כן ההתקשרות שלנו לאנשים אחרים >> בני משפחה אולי >> כן וזה הכלל העולה מן הפרק הזה מעלה רוחנית מעמד חברתי קרבה וידידות כל אלה יהיו בעינינו כאילו אינם אם הם אינם נעשים כלי שרט של הבגידה בהשם המצוות הכתובות כאן בפתח הפרק החדש קשורות לכך בקשר הדוק מצוות אלה כבר ניתנו בעיקרנו אומר למעלה בויקרו אכן נשנו כאן משום שיש להם חשיבות יתרה לתקופה ממשממשמשת ובה אומר עם ישראל הולך עכשיו להיכנס לארץ כאשר בני ישבו כיחידים הם מתפזרים הקבוצה מתפזרת וכל אחד הולך איש לאעהלו ישראל אז הוא אומר א בספר ויקרא כבר דיברנו על איסור שריטה וקרחה למת וכאן כי כי שמה זה בא לקיים את ההערכה העצמית של כל יחיד הנובעת מותו כנוי להשם במיישרים ולכן יש לשמור על הערכה הזאת מול אישיותו של כל אדם אפילו היא יקרה ונארצת ביותר זאת אומרת אנחנו בנים לקדוש ברוך הוא וזה עולה על זה אפילו אם מת לנו מישהו הכי קרוב לנו זה לא מצדיק שאנחנו נעצור את זה ונשרודט את עצמנו שום אישיות אל תרתק אותנו עד כדי כך שנזדהה מה בהתבטלות גמורה ובהסתלקה מן העולם נשליך את עצמנו >> זה הקשר לנביא השקר שהוא בהתחלה >> ובהסתלקה מן העולם נגיע למצב שנשליך את עצמנו נו אחר ככל אין חפץ בו ואין זהו הרעיון הבא לידי ביטוי על ידי שריטה או קרחת תקבוהה שבן אדם משחיט את עצמו הוא אומר לא שווה החיים שלי אומר אין אף בן אדם בעולם >> אין מצב כזה >> שמצדיק את זה שאתה לא שהחיים שלך לא יהיו שווים >> זה לא יומן אתה יודע שיש סיפור מאוד מאוד מפורסם שבהלוויה של החזון איש ידוע החזון איש נפטר באופן פתאומי פחות או יותר יחסית הוא היה חולה קודם אבל סך הכל הוא היה צעיר >> ווהאנשים היו בהלם מוחלט שם בבני ברק ואחד אמר שהוא היה עם הרב שחלוויה ומיד אחרי הלוויה הרב שך אמר טוב כלב החיים מנר מאוד חשוזגר >> ההוא הביא את הוא היה דג >> זה לא יאומן זה לא יאומן כאילו ההרגשה הזאת רבותיי זהו עכשיו אנחנו לבד אבל הכל תלוי בנו >> והנה וזה הוא אומר והנה הפרק הקודם תהרת הסכנה הנשקפת ליחסינו להשם אם נתמסר בלא גבול לאישיות המעוררת בליבנו רגשי אהבה והרצה. סכנה זו גדולה באיכות בתקופה הקרובה כאשר בני האומה ישבו כיחידים במקומותיהם. במצב זה חוגים קטנים המרוחקים מהשפעת המרכז כן הם כבר לא ליד ירושלים עלולים להיות נתונים להשפעת האנשים המרשימים אותם ברוחם ובמעמדם. משום כך חוזרת התורה כאן על איסורי שריטה וככה שהרי ייסורים אלה באים לקיים את הערכה העצמית מול הנפש היקרה והם מחדירים לכל שכבות העם את המאמר הגדול בנים אתם להשם אלוקיכם >> ברור שבראשונה אתםזה פלא עצום איך שהדברים פשוט מתכתבים מהדור שלנו פשוט מדהים >> הוא אומר בראש ראשון אתם קרובים להשם והקשר הקושר אתכם לאלוק לכל הקשרים האחרים הקושרים איש לאיש בלב ונפש אומר זה לא משנה אם זה רב שיותר גדול ממך אתה צריך תמיד אסור לך ללכת אחרי שום כריזמה אחרי שום אהבה אחרי שום התקשרות ואם אני רק אביא לך היה רבי צחק איזק מקוריץ אני רוצה לסיים אז הוא אמר בנים אתם להשם אלוקיכם אז הוא אומר אנחנו אומרים בראש השונה היום הרת עולם ואנחנו מתלבטים אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמינו כן אם כעבדים אז הוא אומר מזה יוצא שאנחנו מסופקים אם אנחנו בנים או עבדים ובנוג שבעולם זה בדרך צח הוא אומר בק שבעולם אם אדם מסופק בדבר הוא מתגרד הוא מתחקך עצמו אז הוא אומר וזה פירוש הפסוק בנים אתם בוודאי לא תתגודדו אל תתגרד אין ספק אתם אתם בנים לשם אלוקיכם וזה אם אתה רוצה יש לנו א הברבנל שמדבר על הרגל אז אני יכול להמליץ לציבור להסתכל כי הוא גם נכנס לזה הוא נכנס הוא מביא חמש תועליות למה מה עוזר עלייה לרגל וזה מאוד מעניין כל אחד מהם התועלת הראשונה כן הוא מדבר להודות להשם. שוב צריך לזכור עם ישראל מתפזר וצריך פעם בשלוש פעמים בשנה לחנס אותו. השאלה למה? מה מרוויחים מזה? אז הוא מסביר פעם פעם בשנה צריך להתכנס להודות להשם. זה תועלת הראשונה. תועלת השנייה זה לבס את האמונה ואת הזה בעצם לאחד אותנו בחזרה. להיזכר בסיפור המשפחתי הכולל נקרא לזה. התועלת השלישית הוא מדבר על להכניס בליבנו אהבה למקום גם אהבת השם וגם אהבת המקדש והתולט הרביעי זה מה שרציתי לומר זה קשור לרב אירש להרבות אהבה ואחווה שלום וראות בין בני ישראל כי אחד השינויים הגדולים שקורים זה שאנחנו מתפזרים וכל אחד ולכן אנחנו צריכים להיפגש זה עם זה ואז אפשר לעשות עסקים הוא ממש מדבר על זה ברמה של של האינטראקציה איך היא מחברת כן זה מתכתב ממה שחז"ל אומרים של אדם שהיה נאבד לו עבדה משתמש הוא מדבר ויהיו חפצים ומזומנים להשלים אלו עם אלו צרכיהם מאשר יצטרכו קצתם אל קצתם יעשו ביזנס וזה הדבר האחרון >> מי שאמר לי אגב שבגור >> הרבה מהעסקאות קוראים א >> יכול להיות יכול להיות >> לא יש שנפגשים הרי מנחמיירי ו >> יש מצב והדבר האחרון שהוא מביא זה לימוד התורה שזה מעניין לחשוב על הירידים שהיה בפולין אנחנו נכתוב על זה מרץ השם אה הוא אומר התועלת החמישית היא לימוד התורה כיצד כל אדם בעירו בוסקו בתורה מתחדשים אצלו מפעם לפעם ספקות העולים בתלמודו והנה בכל עיר מהר ישראל היה בזדין ופעם שלוש ב שנה פשוט כולם מגיעים ביחד אפשר להעביר את >> אפשר ללבן את העניינים >> כן הדבר האחרון שבזה אני מסיים אז ראיתי סתם ורט יפה שמגיע מהאייסובוך מהאים ראשון ממודץ שהוא מביא על הפסוק נתון תיתן לו מדברים על צדקה יש בפרשה המון המון על צדקה אז הוא מביא הוא כותב כותב ככה ראיתי פעם גביר עצום אבל קמצן גדול והוא היה גם למדן אז הוא אומר החלטתי שאני מאתגר אותו אז הוא אומר שאלתי אותו למה לא עושים ברכה על רווח במסחר אומרת הרווחת למה שלא תעשה ברכה אז אז הוא אומר תירצתי לו הוא לא ידע לענות כמובן אמרתי הגמרא אומרת כתוב הגמרא שואלת סתירה בין שני פסוקים אחד לשם הארץ ומלאה והשני בארץ נתן לבני אדם אז שמי הארץ אז הגמרא אומרת כאן לפני ברכה כאן אחרי ברכה אבל הוא אומר זה כל זה בשאר הדברים לכן אתה יכול לברך לפני הברכה זה לא שלך אחרי הברכה זה נהיה שלך הוא אומר בכסף וזהב זה תמיד נשאר של הקדוש ברוך הוא כתוב לי הכסף ולי הזוב ולכן פה לא שייך ברכות אז סתם מאוד מעניין יש לנו בוא נעבור על כמה יורצדים יש לנו יורצד מאוד זה כי אני ראיתי נכנסים עכשיו לימים היום כבר לא יודעים אבל פעם היהודים היו מתחילים ללמוד בחודש אלו לאיזה ספר מה אתה פריד >> כן עד עד אחרי סוקס >> כן >> זה פלא עצום שפויסק אחד מכללי ישראל נהיה מנדאומר במשך חודש וחודש וחצי >> כן אז יש כאלה שח יש כאלה שהיו מתחילים ארבעה ימים קודם כי אז אז היצה של בחוב א מאוד מאוד מעניין בכלל כל ה >> אני קראוי על שם מישהו שקראוי על שמו אגב >> אה רבי פרים זנמן וואו ואנחנו יודעים שהוא היה חבר מחסם סופר יש לו סקום מסרבה הוא היה עשיר גדול ה הוא בעצם היה הוא בעצם היה >> הוא לא רצה להיות רב >> הוא לא רוצה להיות הרב של ברוד >> כן >> אבל הוא מינה את הרבנים שלו >> הוא היה מחכמי הקלויז והוא היה אחד הראשיים ויש הספרים שלו מאוד מאוד מפורסמים זה מדהים >> כן בי ספריים וודיו ספריים ו >> והיה מיליונר גדול ביום מחרת זהס יאנקב כן זה רבי ינקב הונשטיין והוא היה מאוד מאוד קרוב עם הרבס בגליציה גם איתו היה כל מיני זה הוא היה פה עסק נחשב מייקל גדול והוא פעם אמר שמה ההבדל בין רב שמקל לרב שמחמיר אומר רב שמחמיר זה בנו אדם לחירו כן הוא עוסר על אנשים אחרים אז זה אפילו יום כפר לא מכפר רב שמקל אז יום כיפר לפחות יכפר לו >> יש סיפור מפורסם שעובר בעולם הישיבות משמו שסחזיסל ברוידה מרן ישיבת חברון והוא סי סיפר עלי שסנקף שבעל הקצחוישן שהיה אדם לא ידוע מתי שהוא חיבר את הספר הגיע לבקש הסכומה מל שהוא הסיין כף לספר והוא מגיע והוא אומר לו טוב תניח את זה אצלי ואני אין בזה כמה ימים הוא בינתיים הלך לאיזשהו אחסניה ועוברים כמה ימים וזה לא הוא לא קורה לו >> לא מחזיר לו >> אז יום אחד הקצויס שהיה באחסניה שלו שמע שיש הכנוסף טירה בחוץ והוא יוצא מהאחסניה יורד לרחוב וכשהוא מגיע לאכנוסף טירה הוא פתאום רואה שמפנים לו שביל לתוך הקהל והשביל מוביל עד לחופה והוא רואה שם את שציין כיף מחזיק את הכסב יד של הכסויס בידיים באתי להחזיר את הספר תרלה לבולב >> וואו >> זה סיפור מאוד מאוד יפה יש אנשים שאומרים שמחנה היסטורית הסיפור קצת בעייתי אבל זה סיפור יפה איך שלא יהיה ואם הפסיד לסיפר את זה כנראה שיש לו מקורות אאמינים לספר את הסיפור >> יש לנו באותו יום יורצת של אחד מענפי בית רוזין רפשו שולם מבוסלוי שהוא נכד של הריזנר הוא בן של א >> צריך לזכור שברוז'ין היה דבר ממש חריג שנכדים של הריז'נר דרך הבנות הקימו חצרות >> גם כן זה לא הוא נין של הריז'נר זאת אומרת סבא שלו היה רבינקב יוסף ברדיצ'ב שהוא היה >> היה חתן לריז'נר היה חתן שבעצם היה איש עסקים כמה שידוע לי הלפרין לא הלפר זה לא זה לא מגיע משם א אולי כן >> כן כן כן הלפר קוראים להם הלפרים >> כן נכון נכון נכון נכון נכון נכון >> נכון וו הבן שלו נהיה אדמור >> נכון >> בעצם נהיה אדמור בזכות אמא שלו >> וכן זה >> אני כתבתי על בת אחרת גיטלי אני חושב זה >> מונזון >> מונזון בדיוק נכון >> אה יש עליו הרבה סיפורים על מופסים אני זורק מילה לגרחסידים שבקהל יש צדת ש רבבו מותכה אלטר הוא הבן של החידושי הרים אבא של הסוסמס הוא לא זכה נפטר בחייו >> הוא נפטר בחיי חידושי הרים הוא היה בן הכי יקר לו יש את המצבה עדיין בור שיש סיפור שלם ממש רואים את זה זאת אומרת אמרו שפעם אני חושב זה רבלגר או אומריוס משבצה אמר שהוא מתגעגע לקוצק רק כדי לראות את רבבומות עומד א >> בשעת השמיס משהו כזה >> הוא נחשב אדם מאוד מאוד גדול זאת אומרת אני חושב שהקוזמיר אמר כל העולם מקנה בו שיש לו אבא כמו החיצרים אני מקנה בחיצ'רים שיש לו בן כמוו הוא נפטר צעיר ויש עד היום את המצבה בורשה אתה רואה שהמצבה הזאת תקועה בין שני קברים אחרים ויש סיפור שלם שלא היה איפה לקבור אותו אז החיצרים בחר מקום אגב המצבה על הקבר מנוסחת בלשון יחיד בני מחמד עיניי >> אתה רואים שהוא בעצמו ניסח אותו >> כן אתה רואה שהוא בעצמו ניסח ואתה רואה שהוא בחר את המקום הוא אמר הם היו חברים טובים בחיים הם יעשו לו מקום ואז התחילו לחפור ופתאום התגלה שיש ש >> איזה מרחב >> כן יש איזה מרחב למעלה למטה וזה פשוט עד היום אתה רואה את המצבה תקועה בין שתי מצבות אחרות אתה צריך לראות את זה פעם בתמונה כדי להבין את כמה זה חריק >> בין מי למי בין מי למי >> בין שני החסידים שהיו שהכירו אותו אנחנו לא יודעים היום עליהם הרבה >> כן הוא האבא של הספסמס וזה הוא נפטר צעיר יש יש עליו המון המון א סיפורים מעניינים ויש לנו אתה השבוע נעמוד בסימן רוז'ין באותו אותו יום יש צד של רב שלום מניו >> וואו >> רב של חיים מסד גור >> כתבנו עליו לאחרונה יחסית לאחרונה >> אני לא זוכר >> אה אני אגיד לך למה אתה לא זוכר כי כתבתי עליו באנגלית >> וכנראה שלא תרגמו את זה לעברית >> לא יש ממנו ספר חי שלומי שבהקדמה רא הקדמה ידידינו הרב נפת לפלינטנשטיין >> אז שמה יש ארוכות לתולדותיו >> כן הרב נפצול פלינשטין עזר לי באמת בכתבה הזאת >> הוא היה הוא היה ממש >> דמות ממש א נדירה ש נדירה אנחנו מדברים על העובדה שהוא כיהן כאדמור בסדי גורה אחרי שאבא שלו נפטר יחד עם האחים שלו כהיה כאדמור לא רק זה התחילו להדפיס קונטרסים שלו >> בחייו >> בחייו ו >> יש את זה אפילו באצר החוכמה מי ש >> וזה צבר תאוצה וזה הגיע לכל מיני צדיקים שמה באזור שממש התלהבו מהקונטוסצים שלו הגיעה מלחמת העולם הראשונה עם הבעיה של הפליטים הוא היה גר בוינה והוא הוא פשוט התחיל להתעסק ובאיזשהו שלב הוא פשוט באופן רשמי עזב את האדמעות אני לא יודע כמהריג >> לא יודע כמה מקרים כאלו יש אבל אני אגיד לך חידוש וזה כתבתי עם הממעך שלי בחיים האישיים שלו הוא המשיך להתנהג כמו האדמור אני חושב שגם בסוף ימיו הוא הפך דפקטור >> נכון בסוף ימיו כשנפטרו כל האדמורי רוזין הוא האחרון שנשאר והיה עושה ביורצתים צטישים אגב אני אגלה לך סוד יש בספריה הלאומית ואפשר להגיש את זה להגיע את זה דרך ה הרשת יש הקלטות שהוא מלמד את הציבור במעמדים האלו כל מיני נוגנים ישנים של בית אבותיו מאוד מעניין הם קיימים >> אבל אני רוצה להגר דבר מאוד מעניין יש גבי צדוקה רבי חיים יצר כהן >> נדמה לי שזה היה איתו שהיה לו איזה עניין הוא התעסק בענייני ציבור כל החיים שלו מסר את עצמו למען הכלל פשוט באופן מעורר השתעות ויש סיפור שהוא היו צריכים לטפל באיזשהו נושא והוא דיבר איתו בשעה אד הוא קבע רצה לקבוע איתו בשעה א בצהריים באחד מימי חנוכה או בערב זיס חנוכה שהוא רוצה לוא רוצה לשבת איתו על הנושא הזה אז הוא אמר לו אני באמצע ההכנות להדלוק את זניך אז הוא אמר לו מה מה הסיפור מה כמה כמה זמן לוקח הכנות להדליק נר של חנוכה בזה הוא הבין >> שהוא בהכנות >> שהוא בהכנות תחשוב על בן אדם שהוא כבר לא אדמור אז אז זה הפשט הפשט הוא שהוא המשיך להיות אדמור בתוך הדמס שלו אבל לא היה לו חצר רשמית >> מאוד מאוד מדהים אני סתם אני הסתכלתי בכל שלמה רק בשביל להגיד משהו אז הוא מביא בל למען טיסקרוס צסך ארץ ישראל כל מךכו אז הוא אומר ואחרי זה הוא חוזר ורקשום הלכו שמעון נב שחומות פנטיש כך יום אשר עמדת לפני השם אלוקך הוא נכנס לזה על יום צתך הוא אומר מה היה ביום צתך למה צריך לזכור את היום הזה הוא אומר צריך להרגיש ביום הזה לא רק לזכור כי באותו באותו יום עוד הם לא הרגישו עוד חירות כי עוד היה סכנה כן המצרים רוטפים אחריהם מפה הם כל רגע פחדו והם הבינו שזה לא שהמצב שלהם לא כל כך טוב אז הוא אומר בן אדם צריך גם כשהולך לו לזכור את היום הזה להרגיש כל רגע נכון הוא בגאולה עכשיו אבל זה ברגע אחד יכול להיגמר סתם מעניין אנחנו גם יודעים שהוא היה צריך לזרוק מילה הוא גם היה מאוד פרוישוב ארץ ישראל לציוני א >> כן גם על זה גם על זה חקרתי היה לו גישה מאוד מעניינת באופן רשמי הוא היה כותב בצופה >> והצופא היה פטון של המזרחיז >> אבל הרבה מציינים את זה בתוך הכתבות האלו הוא לא חסך אני אומר לך יש שם בדקתי את זה הוא לא חסך ביקורת מאף אחד זאת אומרת הה אדם מאוד מאוד נוקב אז הוא עשה טוב דבר מאוד מעניין הוא נכנס ז פנימה אבל הוא השתמש עם הכוח שלו בשביל לעמוד על משמר הקודש >> כן האיור קצת הכי מפורסם בחוב צריך להגיד את זה זה יום כוייבייב הם קוראים לזה חו ו' זה יוצא כואב רבינו הגודל רבי יואל מסתמר הסת מרוב א אני חושב ש נעשה לו קצת עו כי כל עם ישראל מכיר פן מסוים שלו הרב שחמד על זה בהספד המפורסם שלו >> מישהו אמר לי שרבי יוסף ליס מבני ברק אמר פעם שכשהוא היה ילד אבא שלו פעם יצא אולי זה היה בחופש אולי זה ביום רגיל הוא יצא בין הזמנים ליער ולקח איתו גמרא וישב למד הוא אומר אני הייתי ילד ואמא רצתה שאני אראה שאני אתחנך אז היא אמר תצא להר תראה מה אבא עושה קיצור יצא אומר הייתי ילד אני מסתכל מסתכל מסתכל אני חוזר ביידיים שואלת מה עושה אז הוא אומר אני ראיתי אבא ישב ביער ראיתי אותו הגיעו הרבה זבובים אז הוא עושה ככה עם הידיים הוא נהיה ר אותם באתי הביתה אמרתי אבא אבא נלחם בזבובים אז אומרת אמא אמא התחילה לצעוק הוא לא נלחם בזבובים הוא יושב ולומד ושזבוב מפריע לו הוא זורק אותו אז הוא אומר הוא אומר זה היה רבי יומסט הוא אומר הוא עשה כל כך הרבה חסד טוירה כל תחום בזה שבאו זבובים הוא גם גירש >> נגיד משהו מאוד מאוד שמאפיין באמת את הנקודה הזאת על הטירה שלו אנחנו מדברים על עשנים אחרי שהוא נפטר ועד היום מנסים מנסים לפענח כל מיני אמרות כנף שלו כשהוא היה זורק אלא אחר יד כל מיני רמזים לפסוקים לחזלים ודברים כאלו שהוא שלט על הכל באצבעות מה שנקרא >> לא זה פשוט אתה יודע אנחנו לא תמיד בשיטה שלו אבל אבל הסיפור עצמו מדובר כתב בכל התורי כאילו בתחומים שאף אחד לא הגיע אליהם בזה אני הייתי בוילמסבורג בחדר שלו עוד משמרים איזה חסים נכנסים לשם אתה יודע אתה יהודי נפטר בלי ילדים כל כך הרבה שנים אחריו עוד כל אמריקאות חי >> צריך לדעת שהיה לו >> כן >> היה לו אבל במשך השנים כן >> יש לנו באותו יום רב דובד בהרן מאוד מפורסם בירושלים לא נעצור על זה ורב מנחם שלמסוכות שוב שעליו כבר דיברנו הוא נהרג בתאונת דרכים טראגית זאת אומרת הוא נכד שלנייזר אבא שלו היה רבינך >> שהיה בן של השם שמואל >> של השם שמואל >> רבינך גם היה פה בארץ >> רבינך גם היה פה בארץ זאת אומרת כך אחרי השם ישמואל רשמית המשיך החסדובד אבל אז שהגיעה ידיעה שהחסדוב נהרג בשואה >> יש תמונות מהחסדובד אב מאוד מאוד מרשים כזה בכ אז אחרי שנודע שחסד דובד נהרג הוא התחיל אז אחיו פה בבית וגן נהיה הרבי ואז כשהוא נפטר הבן שלו רבי נחמם שלומי עכשיו רבי נחמם שלומי היה עילוי למדן היה לו את כל המעלות הוא גם מאוד מאוד מיוחס אם אתה יודע לא רק לסוחצ'וב גם לקרימלוב לרדומסק >> לכל הזה היום יש לו שני בנים אחד מהם הוא אדמור מס הם היו ילדים >> כן >> והשני אדמור מרדומסק >> כן אני חושב שבאמת בחייו בתואר הרשמי זה כן מסתוב רדומסק >> הוא גם היה רב של לידו תלו בו גדולות ונחצות דיברתי עם כמה זקנים מ מס מ מסוכות שם מדברים דהיין לאורות גישה את העין שכולם פתחו עליו אין עכשיווי בתור הוא נהרג זהו ואז יש לנו את היור צד של רבנו הנציב הזכרנו ממנו הרבה התורה שלנו של הנציב הוא פשוט מים כי אין להם סיף כפי שמישהו פעם הגדיר זה סתום אחד מהאנשים בודדים שכתב כמעט על כל פסוק שיש שיש בתורה ואני רוצה להגיד נקודה שמאוד א אני חושב שהמקור של הנקודה הזאת נמצא בכתבים של האחיין שלו אטמחב >> כן אבל זה נקודה שיכולה לחזק הרבה אנשים צריך לזכור שהנציב היה חתן של רבי יצחק מולוז'ין ובשלב הראשוני הוא היה בצל >> כן >> זאת אומרת היה חתן יותר גדול שכאילו רביז יצחוק פריד נראה לי שכתרו לו והוא היה כאילו ה המפורסם וה והלמדן ושכולם תלו תקוות שהוא יהיה הראשי והבא של וולוז'ין והנציב היה בצל יש אפילו שמועות יכול להיות שוא בעצמו הוא כותב על זה שאשתו סבלה מההרגשה הזאת כן >> כשהוא פחות פחות והוא פשוט ישב על תלמודו בשקט בלי הערכה א הראויה לו ואז הגיע התפנית אנשים צריכים לדעת את זה דברים שלוקחים זמן עד שהדברים יוצאים אבל הגיע התפנית כשהרב דובד הרדל כן רב דוד לוריה מפיכוב יושון נכון >> הוא היה מגדולי המקובולים ומגדולי חוקר גדול חוקר גדול נכון נכון אבל יש לו את הפשט שלו בזויר על אז >> קדמות הזוהרים על כן כן זה לא פשט כן כן על על הגישה שלו אז אז הוא גילה את הכתבים שלו והוא זה שפרסם אותו בעולם שזה ואז הנציב אז הרב ליזיצו פריד נפטר צעיר יחסית הנציב נהיה ראש ולוז'ין למשך עשרות שנים והוא נהיה הרבון של ישראל. זאת אומרת הוא הוא החזיק את הישיבה הכי גדולה והחשובה בטבל. >> באמת מעניין יש לנו רבי שמסלנט, אני לא אגיע בזה הרבה. הרב האשכנזי של ירושלים. כן. >> כן. מסת מחזיק בתואר של הרב הכי א שהחזיק מעמד הכי הרבה שנים >> בירושלים. >> בירושלים ודאי. סתום יכול להיות שבעולם כולו. נדמה לי שמשך 70 שנה הוא היה >> שאלה מתי הוא נהיה רגע ודממשכן כן. אבל הוא הנוכחות שלו הייתה מחרעת כבר כבר מוקדם מאוד. >> מספרים עליו מלא סיפורי א אתה יודע חוכמה ובעיקר א לזהות את המצוקה של אנשים על הילדה שהגיעה אליו ושעלה היא מותר לשתות א ארבע כוסות מחלה וכולי וכולי. אז א >> יש רעיון מאוד מרתק שכתב אנגלי גוי הגיע לבקר אותו ממש חודשים ספורים לפני פטירתו והוא צילם את התמונה המפורסמת הזאת >> הכפופה הזאת תמונה יחסית ברזולוציה מאוד מאוד טובה והוא כותב מאוד מאוד ברגש רב על רבי שמואל סלנט >> מאוד מעניין יש לנו רבי זמן מחנובק הרבי מסכולן הקודם שממנו יש הרבה ניגונים הרבה דברים יפים והאחרון שאני שוב פה מחזיר את זה אליך רב סרול מביין לייפציג >> עליו ודאי כתבתי אני חושב שכתבתי בעברית ביחד עם ידידי הרב גוט הופיע באחד מהקולמוסים כמו שהזכרנו לפחד יצחוק בוין היו ארבעה בנים הוא הבן הראשון שעלה לארץ הבן היחידי בעצם של הפחד יצחוק שעלה לארץ והתיישב בארץ >> אני חושב שאתה אמרת אז שהוא גם הדליק הוא הדליק יש לנו הסרטה מאוד מאוד נדיר >> שהוא הדליק במירון בלגוע >> מרון נכון בהחלט ו רביסול מלייפציג היה אדם חולני א אני חושב כל ימיו הוא כמעט לא יצא מהבית אבל כשהוא היה יוצא כל השרידים של חסידי בוין בארץ היו ממש דבוקים בו וכשהוא נפטר אז בעצם לא נותן להם ברירה זה היה חסידות מה שנקרא טרנסטלנטית >> כן ואז >> כאשר האדמור נמצא בארצות הברית ומגיע לפה כמה ביכורים כן ומגיע לפה כמה ביכורים זהו >> זכות כל הצדיקים תעמוד לנו אנחנו נכנסים בעזרת השם לחושלול נקווה היתר פרישקיט נרב שבס בזמן שאתם אוסים רצוינו רצוינו של מוק בונים בונים אתה לשם אלוהיכם לשם אלוהי כיכר בזמן שאתם עושים לצוינו לצנו של מוק בונים בונים אתם לשם אליקיכם בונים אתם לשם אליככם בונים אתם אתם לשם אלייקכם בוא נמתם לשם אלייקכם בוא נמ אתם אתם לשם אלקיכם בוא נעים אתם לשם אלכי בוא נמת לשם אלכי בוא נמת לשם אלקיכם בוא נמתם לשם אלייקי חרם בוא נמתם לשם אלייקכם >> הזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפר פעים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת טהילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולאורכי הסאונד אברי מי ויזל דניאל לוין ויללה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים >> בזמן שאתים עם רצונו רצוינו של מוק בונים בונים אתם לשם לייקכם בורנים אתם לשם לייקכם בונימת לשם אלייקכם בואני מתר לשם אלייקכם בוא נמת לשם אלייקכם בוא נמתם לשם אלייקכם בוא נמתם לשם בוא נמתם לשם אליקיכם בוא נמתם לשם אלייקכם בוא נמתם לשם אלייקכם เฮצנו בוא נמצא מתם לשם בוא נמתם לשם לייקכם בוא נמת לשם אלייקכם בוא נמת לשם אלייקכם ا