קורת רוח לשבת - פרק 41: פרשת ואתחנן

יש דברים שקורים רק במשפחה. >> למנועים חיגו ככית 6485. אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם ורטים, סיפורים, יורד ציטים ופולמוסים על פרשת השבוע. שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסט עם קורת רוח לשבת איתי הרב אפרו זמן גלינסקי דידי טוב ובסולת הגרובייס >> ואנחנו צריך לומר את כל האמת אנחנו יושבים עכשיו בשיא תוקף ההבל אבל אנחנו כבר מדברים על שבס נחמו אתה יודע יצא לי לקרוא לפני כמה שנים טיור אדישאי שמדבר היום בדור שלנו זה קצת חסר אבל שהוא מדבר על המעבר הפיזי שהיה היה קורה בעיירות בין שבס חזון לשבס נחמו ומדרך כל העיירה הייתה משנה את פניה א ופשוט עוברת למצב של נחמו נחמו היה שבת אתה יודע בחוץ לארץ הם עושים שם חגיגות גדולות אבל אה זה מאוד מאוד יהודי >> תתאר מה אתה מתכוון תשי פיזי >> הוא ממש מתאר איך כל היהודים הולכים אתה יודע דיברנו על זה שבוע שעבר בשבס חזון הולכים עם לבוש קרוע ו >> זה היה ניכר היה נקיע >> וכמו סופר טוב הוא ממש מתאר את זה אני חושב שזה בר סוקולוב לא לא נחום סוקולוב אלא ברס סוקולוב הסופר הגודאי אולי מוישה פגמבום אחד משני הסופרים הגודאים טיור מאוד ארוך על איך אתה יודע איך הוא איך הוא רואה את הבריאה שחורה קודרת בשבס חזון ואז בבת אחת פתאום מגיע נחמה גדולה ופתאום יש קיץ ופתאום יוצאים לאור גדול אה אדם אנחנו היום אתה יודע יש בוא נגיד על זה מילה זה כבר תשיב בוב אבל יש איזה דיבור שהחסידים בעיקר הבעל שם ובאים אחריו קצת הקלו קצת בעוצמה של >> בתוקף של האבלות >> של האבלות ומה שאני חושב שא לא מבחינה הלכתית אף על פי שב בשנים האחרונות יש ציבור מסוים שגם שמה מנסים להוריד את ה את התוקף ההלכתי אבל זהפקרות כן, החסידים לא הילו מבחינה הלכתית. כי מה שצריך לדעת ומי שזוכר את ימות הקורונה, אנחנו כשבן אדם נמצא בנסיבות מאוד טראיות שפתאום מספקים לו שלושה שבועות עצובים ואגומים, הוא יכול ממש להיכנס לזה. ובשנים ההן כשכלל ישראל היה מטה מטה היה מאוד קל ליפול לדכדוך אבל לא לא מדברים על עצב מדברים על דיכאון >> שזה כבר מסוכן >> כן וחסידים באו וכאילו אמרו לא יש פה יש פה רגעים של גדלות ורגעים של זה היום >> יש פה שאלה גדולה שהרי א נבואה ניתנת רק בשמחה ומגילס אייכו נכתבה בנבואה איך מי ישיבשה הזה הם שאלו פעם את החזון איש את השאלה הז הזאת והחזון איש אמר שבאמת אין סתירה יכול להיות שזה היה בשמחה ביחד עם זה לכתוב זאת אומרת אדם יכול להחזיק בתוכו כל כל מי שטיפעם מכיר את הרגשות יודע שעצב עצב דיכאון שני דברים זאת אומרת לפעמים התחושה של שמחה טוב בוא לא נדבר על זה עכשיו אבל התחושה של שמחה היא היא לא מה שאנחנו מייחסים היא לא הפורקן היא חדות נפשית עמוקה פתיחות שם ישמל מגדיר את זה אתה יודע שבן אדם מתבשר בבשורה מאוד חזקה אני יודע מה הוא זכה בלוטו בהרבה מהמקרים הוא מתמלא בכזה אושר שהוא פשוט לא שם עיניו על קטנות הוא פתאום הסיפור נהיה מאוד מאוד גדול בעיניו כסף פתאום מאבד בעיניו חשיבות השונא שלו לא שונא שלו האוהב שלו אתה יודע הגמרא מתארת את זה שם באגדות של א של קיטן הגוף משתנה שמועה טובה תדש עצם זאת אומרת קורה משהו לעומת זאת בעצב לפעמים קורה את אותו דבר פתאום השונא לא שונא והאהב לא אוהב >> מקבלים פרופורציות מה שנקרא >> מקבלים פרופורציות זה זה דבר אחד זאת אומרת רגש עצבות ושמחה לפעמים נושקים אבל יש מקומות שזה מגיע לחידלון העצבות שממנה כולם פוחדים היא עיצבות של חידלון היא מה שאנחנו מכירים היום >> וזה אתה אומר גדולי החסידות זה מה שהם א זה מה שהם מצה שאני רוצה להגיד שזה חלק מהסיפור הוא נסיבות היסטוריות זאת אומרת שנמצאים בגלות נמצאים בזה גם היום אנחנו בגלות אבל הגלות בוא נאמר בעדינות יותר נוחה בלי להיכנס להתחלתי גאולה הגלות יותר נוחה בן אדם הממוצע לא סובל ביום יום ולכן >> אני פעם דיברתי אגב עם בן אדם יהודי צדיק מאוד שעבר את סיביר זה הוא אמר לי סתם בשיחה באיזה שבת אקראית אומר לי אתה צריך להבין שמתי שאנחנו גדלנו החיי הרגע רגע היו קשים >> זה בדיוק מה שאני אומר >> זה זה זה משהו שאנחנו גם אם אנחנו ננסה לדמיין אנחנו לא נצליח להגיע >> לא מה שאני רוצה להגיד שבנסיבות היסטוריות נניח שיושב יהודי בעירה והחיים שלו גם ככה אפורים ומדוקאים ואין לו אוכל ואין לו כלום ועכשיו אתה מוסיף על כל זה את החורבן של ירושלים כזה בן אדם זה מסוכן לו ולכן באים חסידים אומרים תעשה CM תעשה זה אבל כשמה שאתה רואה היום שבנסיבות היסטוריות אנחנו היום ברוך השם נמצאים בתקופה מאוד יחסית טובה יהודים בארץ ישראל יהודים בארצות הברית אתה יודע יש את הצרות אבל >> אפשר לקיים מצו >> זה לא רק אפשר לקיים אפשר לקיים מתוך עושר וזה ואז אתה רואה שמגיעים למסעדות ובתוך המסעדה עומד איזה בוחר ועושה ס כבר זה >> זה כבר מתחיל להיות מגוחך זה זה לא אני חושב שהחסידס עכשיו הייתה מגיעה ולוקחת את זה לקצה השני הגיע הזמן קצת לבכות אבל נעזוב את זה בכל אופן דבר אחד ברור כשאנחנו מגיעים לנחמו אז קורה החידום אבי שראוי להתענג בו יותר מבשאר שבתות השנה והוא מביא בשם דרשות התלמיד של הרש באבן שו שמצווה לעשותו כיום טב ממש מדבר על >> ממש מעניין מה שאתה אומר כאילו זה לראשונה אני שומע איש הלוכה אמר דבר כזה >> חידו אני לא יודע כמה אפשר להגיד שהוא איש אלוכה הוא גם איש אלוכה הוא כותב את זה ביוסף או אמץ >> לא משנה בכל אופן אה ראיתי שמביאים בשם עכשיו אנחנו נכנסים למהלך של זה עוד דבר מעניין מהלך של שיבוד נחת >> שזה פלא שזה זה שלוש של א של פורנות >> שלוש פורנויות ושבע >> זאת אומרת הקדוש ברוך הוא רואה לנכון לשפוך עלינו שבע הפטרות פעם עמדתי מאיזה יהודי יקר וזה עמדנו באמצע אלול אומר תגיד אתה זוכר שאתמול היה תשעה באב אז כמובן שלא אוקיי כבר עברנו בין הזמנים וכבר ואפילו התחלנו להתחזק באלול ואז הוא אומר לי אתה יודע הקדוש ברוך הוא עוד מוטרד בלנחם אותנו על האסון שהיה שם אתה אתה כבר לא זוכר בכלל מה היה >> אבל סתם זה מאוד מעניין מה שמביאים שעכשיו יש עבוד רם שאומר שיש פה יש פה דוס שיח בין ה בין כל השב דנחמדה זה אומר ככה שזה אמרו במדרש על דרך צחות בעצם יש פה דוסיח הקדוש ברוך הוא אומר לנביאים בשבת הראשונה נחמו נחמו אמי תתנחמו בנים שלי ועל זה משיבה כנסת כנסת ישראל איך אנחנו יכולים להתנחם זה הפתורה של השבוע הבא ואומר ציון הזובני השם כלומר איני מתפיסת מנחמד הנביאים אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא עצמו ינחם אותנו ואז בשבת שלישית הנביאים חוזרים, מביאים לקדוש ברוך הוא את מה שהיהודים אמרו. הם אומרים אני יוסרו לא ירוחמו. היהודים לא מסכימים להתנחם. הם לא רוצים שאנחנו ננחם. אתם רוצים שאתה תנחם. ואז בשבת הרביעית הקדוש ברוך הוא אומר אונוכי אונוכי מנחמכם. לכן אומר הקדוש ברוך הוא רוני יקורו לא ילודו. זה בשבת החמישית בשבת שישית אומר הקדוש ברוך הוא קומי אורי כעורך. ובשבת שביעית משיבה כנסת ישראל ואומרת סוס בהשם. עכשיו אחרי שהקדוש ברוך הוא נחם אותנו כל כך מאמץ אישור שהקדוש ברוך הוא >> אז אנחנו א >> יפה זה קישור יפה מאוד אני את זה פעם ראשון שומע זה עבודם זה עבודם וראיתי בזה שבספר שהוא אומר בלוח דבר ביתו ראיתי שהוא מביא במנהגי לונץ שהיו בכל שבס מהשיבו דנחמנסה היו מקפידים לברך על פרי שחיינו זאת אומרת זה גם בגלל שלא ברכו א שלא וירחו עד עכשיו עכשיו בבת יש כאלו שבשבתות לא >> כן יש כאלו שגם בשבתות בכל אופן מפה אנחנו עוברים >> פרשזחנון >> פרשת זבזחנון פרשת זחנון היא המשך ישיר של הנאום של משה רבנו ומושה רבינו עכשיו עובר לתאר את מה שקרה לו וזה מאוד מאוד נוגע ללב כל ה כל הטיור הזה של א משה רבנו מספר ליהודים אני התחננתי לקדוש ברוך נאנשתי בגללכם ואני התחננתי לקדוש ברוך הוא שהכניס אותי. אז אתה יודע, כל מילה בתוך הפסוק הזה היא מעניינת. סחנון כן חז"ל דורשים זה תקט"ו א תקטו תפילות. שאלה הגדולה היא >> כן >> כתוב בפסוק שהקדוש ברוך הוא שמשה רבנו התחנן בעת ההי וסחנו השם בעת הה >> אז כל הראש כולם מפורשים עומדים על זה >> כן אבל זה משהו מאוד מאוד מעניין שיש פה תאות מנוגדות פשוט א רחוקות אחד מהשנייה רש"י אומר את הדבר שכולנו גדלנו עליו זה שמשה רבנו בעצם חשב שהגזירה התבטלה >> כן למה >> מתי ברגע שכבשו רואה את סיכון ו >> אז ה הוא בעצם עומד בראש המחנה של כיבוד בוש של חלק שהולך להיות מצורף לארץ ישראל. >> זאת אומרת באיזשהו אופן הוא נכנס לארץ ישראל. הוא נכנס לשטחים עשיו זה לא רש"י, זה רש"י אני חושב מפסיק מספר ספרי נכון מאוד. אבל שהרמבן והראשון הם מתווכחים עם רע שהם כאילו מתעלמים מזה שזה שזה בא ממדרשים זה לא חייב להיות מה ש כן אז צריך לדעת את זה קודם כל אני לא בס לא בסלו לפרש פשיט או שמיקרו א הם לא מחוייבים הרמבן כותב את זה מפורש בוויכוח הרמבן >> אתה זוכר את זה אני לא מחוייב לכל מדרש >> או >> אנשים לא יודעים את זה אבל הרמבן אומר הכומר שמולו היהודי המשומד מתיח בו איזה מדרש ששם ממש ממש מה שהמשיח שלהם הגיע אז הוא אומר לו אנחנו לא מחוייבים לכל מדרש סתם א >> יפה >> וזה מעניין לדעת את זה זה רמבן מאוד מאוד לשיטוס >> כן אז אז גם פה גם פה רמבן א לא נוטה מהדרך של רש"י ורוצה להגיד שלפי רש"י יוצא שכל התפילות הם נבעו מכך שהוא חשב שהגזרה התבטלה זאת אומרת אם הוא היה יודע שהגזרה לא התבטלה משמו שהוא לא היה מתפלל ככה חמש מרשי אבל ברמבן כתוב הפוך לכאורה הרמבן בא ואומר חיים ארוך על זה אני >> אני אקריא רק שתי משפטים של הרמבן כאשר הזכיר כיבוש ארץ סיכון ועוג ואמר לאל בפסוק כא שזה סוף הפרשה הקודמת ואת יהושע ציוויתי בעת ההי הזכיר כי אני לא אעבור שם הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו שצריך לצוות את יהושע כי משה רבנו לא יעבור כי התחננתי לשם הנכבד ולא שמע אליי וציווה אותי לחזק את יהושע כה הוא יעבור. זאת אומרת, הפרשה שלנו היא בעצם הסבר של משפט שכתוב בסוף הפרשה הקודמת. בפרשה הקודמת כתוב אתה לא תעבור ולכן תצווה את יהושע. ופה יש כזה מין מסגרת כאילו סוגריים. הסוגריים הזה נמצא בפרשה שלנו. אז ששמעתי שאני לא יעבור התחיננתי. זאת אומרת התפילות הם לא בגלל הסברה אולי הגזרה התבטלה. התפילות הם בגלל הגזירה. בגלל ששמעתי את הגזרה שאני לא אעבור זה האור החיים מביא בערך כן זה אוקיי תמשי >> כן זה המהלך של רש"י והרמבן אבל יש פה שתי אחרונים דווקא מאוד מאוד קרובים לזמננו שאומרים פשט אחר לחלוטין הראשון שבהם זה המלבים שהמלבים בכלל אומר שהגזירה הייתה על הוא מביא בשם האבר בנל כנראה ריא זה כנראה אבר בנל נכון כתב הרבר בנל שבגלל גזירת מי מריבה כמו שאנחנו יודעים שמה נגזר אז באבנאל ואומר שמשה רבינו חשב והמשך חוכמה לוקח את זה יותר לעומק משה רבנו חשב שאם הוא יבקש להיכנס לא כמנהג ישראל >> או האור החיים ממש עומד על זה האור החיים מסביר שיש שני תעמים למה הקדוש ברוך הוא לא רצה שהוא יכנס אחד כי כבר הגיע זמנו של יהושע ואין מלכות נוגעת בחברתה ומול זה הוא אומר שמשה רבנו אמר אברו ואר זאת אומרת אני אני רוצה לעבור כאחד הפשוטים אני לא רוצה לעבור זאת אומרת יגיע כבר הזמן של יהושע יהושע יהיה המנהיג ואני אהיה אחד הפשוטים שיכנס >> אז יוצא פה שאת יהושע ציויתי זה הסיבה שאני כן אוכל להיכנס כן כי כבר כי כבר הגיע זמנו >> ואני לא אכנס בתור מנהיג ולכן ככה המלב מביא בשם בר בנל הפשט שלו אבל המשך חוכמה שהוא עבר הרבה יותר מחודש מאוד מזכיר את תצלחי לי על ההשוואה בין משפט ראש ממשלה שנמצא היום בכותרות המשכוכ דבר נפלא מאוד הוא אומר שכאשר בן אדם איש ציבור א מוטל עליו מספר עונשים נגיד שלוש עונשים הוא אומר אז אם הוא עדיין בתפקיד אז אחד מהעונשים ירד בגלל עצם העובדה שיוריד אותו מהתפקיד >> כן זאת אומרת יש פה זה כיוון שניקלו זאת אומרת חלק מהעונש זה אז אומר אהון הכהן שלא היה מנהיג ישראל לא יהיה את הסיכוי להיכנס לארץ ישראל ככה אומר מש חומר אבל אני שאני אני הנהגתי את ישראל ובגלל החטא יורידו אותי מההנהגה שלי אולי זה הסיבה שיהיה לי זכות כנסת ישראל לא בתור מנהיג ישראל בגלל העובדה שהעונש התקיים בהורדה של המנהיגות מעניין אתה קורא >> זאת אומרת יש איזה יש איזה תקדים היסוד המשפטי החדש יש לו תקדים עתיק >> אתה קורא את האורחיים בפרשהם אתה קורא אתה מתמלא אהבת ארץ ישראל זאת אומרת א הוא רוצה לעבור ואומר אור החיים יש עוד סיבה למה למה מושה לא יכול להיכנס לארץ כי הוא מביא מדרש שכל הדור שהוא הוציא ממצרים למעשה לא בא כל הדור הזה מת שמה ולכן משה צריך להיכבר איתם לעתיד לבוא הוא יעלה איתם אז אומר האור החיים משה רבנו אומר לקדוש ברוך הוא אני מסכים לקבר איתם תן לי לקפוץ אברונו והוזר >> זה מעניין זה גישה מעניין ולכן אורחיים מסביר בעת האי זאת אומרת הוא גם מסביר שבעת ההי הוא היה צריך להגיד אורחיים גם עומד על זה מה זה לימור שזה עוד יותר מסובך מה זה לימור >> ליימור זה בדרך כלל להגיד לעם ישראל אבל פה מה שייך להגיד >> אז האור החיים מסביר כל מקום שיש לו משמעות אחרת אבל מה שהוא אומר שהוא רוצה להסביר ליהודים זה לא שאני ראיתי שכל בני דורים מת והתחלתי לחשוב רק על עצמי. אני כל הזמן התפללתי על כל היהודים בעת האי אחרי שכבר כולם מתו אז התחילה להתפלל על עצמי. זאת אומרת אגב לגבי מה שהזכרת במשך חוכמה אז ראיתי בטול דסחק זה מרבי יצחק קרו זה הדוד של הבס יוסף >> אוקיי >> אז הוא מביא למה באמת לא מצאנו שהרואין עשה מאמץ כלשהו כדי להיכנס >> ואז הוא מביא יסוד אתה יודע שקל להבין אותו הוא מביא שארון ידע אהרון ראה שיש לו ממשיך אין לו זור למוישה לא היה את זה והוא לא זכה שהבנים שלו ימלו את מקומו לכן הוא מאוד א היה חשוב לו והוא ניסה אה להפציר יש השבוע יורצד של אחד היהודים הגדולים ב מי שמגיע להשתתח בכברים שם בקראקוב רבנו המגע לאמיקס הוא נפטר בשבוע הזה ואחד הדברים המפורסמים עליו שהספר מגלמיקס יש בו רנב אופנים על הפסוק הראשון שבויס חנון >> תן לנו את המסגור של המגלה מוקיס >> המגל מקס אחד הדברים המפים זה רב נוס נטשפ פירה הוא נחשב בקרו מקובל אבל תחשוב מה כתוב לו על המצבה שקיימת עד היום הוא אשר העידו עליו שדיבר עמו אליהו פנים בפנים >> זאת אומרת זה נמצא מאחורי הקבר של הרמו זאת אומרת לצד קברו של הרמו >> באיזה שנים אנחנו מדברים >> אז אנחנו מדברים על סוף שנות השמניינינו זה המאה ה-17 כן זה הוא נפטר בשצג כן 1633 33 למיסה הוא נפטר אחרי הרמו יכול להיות שהוא אפילו נולד אחרי שהרמו נפטר אם אנחנו מסיקים שהרמו נפטר בעל אבל מה שזה >> אז הוא מקובל מהתקופה של תחילת האחרונים בעצם >> זה זה יותר זה הוא מראשוני המקובלים בפולין שזה כבר עידן חדש אני חושב שיש היום את הבית מצביעים על הבית שבו הוא ישב ולמד יש עליו סיפורי מופתים שלא שמעתם אוזן ואחד הדברים אומר אני חושב שהבן שלו כותב באקדומה של המגלה מקז הוא כותב ככה הוא מתחיל לדבר על זה שהספר באמת יושב על הפסוק הראשון של ויסח חנון והוא כותב ראה זה חדש אשר כבר היה לו עולמים הנשמע הוא הנראה כמוהו מימים אז כן זה חרוזים שים לב חיבור זה ברב איכות כמים מגלה עמוקות רזין צתומים אשר כיסא תיק יומים מקרא אחד לכמה טעמים רנב אופנים דברים טובים ונחומים פשטים ערבים בקיצור אשר חיבר על תפילת משה אב החכמים. אבל מה הוא כותב? הוא כותב בהמשך הוא הוא במילים המכורזות שלו שיום אחד המגלמקס הלך לישון רעיונו על משכבו סליקה והלאה לחבר 1000 אופנים על זאת התפילה. הוא תכנן לכתוב 1000 פירושים על א >> הוא נשאר עם א עם 292 אמרת. אוקיי >> כן. ויאמר השם אליו בחלום. כן. רב לך אל תוסף עוד לאלה יותר מןרנב רב לך כמה זה גימטריה אתה יודע לחשבן זה 252 >> רב לך אל תוסף עוד זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אמר למגלמקס >> הוא לקח את זה כרמז ש >> לא הוא אומר שהוא חלם ובח >> כן כן אני מבין שהוא הבין שהקדוש ברוך הוא אומר לו לא יותר מ >> ואחר כך ראש הפסגה עלה הוא ממשיך וי כאשר פתר לנו וגילה רנב סודות עמוקים מגלה אפלה ופלה בימים ההם חלה >> מה >> ובזו הפרשה יצאו עלה נשמתו הטערה והצלולה לפני נורא הלילה להשתעשע בדרך בדר העלייה כן >> מעניין מאוד >> זאת אומרת הוא אומר זה הקדוש ברוך הוא אמר לו לא להגזים לא לעבור את הרנב רב לך ואז יש >> ניתן להבין את הטעמים שלו שזה הכל על דרך הסני חושב שחלק כן זה כתוב בשפה לא זוכר בזמן ניסיתי אבל יש יש הרבה הרבה דברים אחד הדברים המעניינים בפסוק הזה חושב שנראה לי לפני שנים אני מקווה שאני מדייק ראיתי שבשול רוב אצל א >> הרב רוזנטל >> הרב רוזנטל בשם רב שמי גנסבורג שהוא מביא שלשח היה שם המציאה זאת אומרת אנחנו נמצאים בעולם של מחפשים דבר בתוך שניות אבל תחשוב יהודים בימים קדמונים גם אם אתה לד דן עצום ובקי עצום לפעמים חסר לך את ה >> קודם כל לא היה לך את הספרים לפניך זה >> כן אז הוא מדבר על שם המציא זאת אומרת איזה שם שאתה אומר ש ונמצא לך מה שאתה רוצה להגיד והרבה מהבעלי דרשנים מדברים על זה ואתחנן אל השם בעת ההי לאמור כשבן אדם מתפלל לקדוש ברוך הוא שלפעמים אני צריך ברגע מסיים אני צריך איזה שיהיה לי את המילים הנכונות בעת ההי לאמור >> יש יש על איזה מלא מלא סיפורים מרבס וזה שבאו אחד לשני אמר אמר לו תגיד משהו אמר לו בשביל להגיד ככה ראיתי שהרבי מאלסק היה אצל רבי של מלוצקר דיברנו קיצור היה בשבס ויסחנון אז הוא אומר לו תגיד תגיד וורט אז הוא אמר וסחנון השם בסמר זאת אומרת בשביל להגיד בלי להכין אני צריך תפילות מיוחד צריך תפילות מיוחדות >> וזה לא דבר פשוט אתה יודע למצוא את ה את הזה אני חושב אני שמעתי מאחד מרבותיי גרס יודעים מי הוא היה המשגיח שלנו היה מקורב גדול הוא עדיין חי מקורב גדול לרביסיסרול והוא אמר שבסרול אמר לו בקידוש בשם ספרים שכתוב יש תופעה כזו שמובאת בספרי קבלה ספרי ירה שבן אדם השם ישמור ברגעים האחרונים לחייו תוקפים אותו הקליפות וזה ונוטעים בו מחשבות כפירה אני חושב שיש מהבוצ'צ'ר איזשהיא מסירת מודעה שאנשים מוסרים באדם בריאים ש אם קורה לי אז משהו אני לא שפוי ואני לא >> לא לקחת את זה ב >> ואז הוא אמר ש ומשבים לפי זה את הפסוק ואתחנן אל השם בעת ההיא שאני אוכל לאמור השם אלוהים >> וואו >> ואז הבסר המשיך ואמר לו מילה שהיא יותר שייכת אמר אני אומר בידישדלינדוידנבסי בחיים של בן אדם יש כל מיני בעת האיש רגעים של בלבול גדול מאוד והתפילה שאנחנו צריכים להתפלל כל הזמן הוא אמר לו בדיוק זו לך כן ליימרן השם שאני אוכל באותו רגע מבולבל שאז אני אוכל להצעיר השם השם מולקים >> ידוע שאנחנו יודעים שהביס ישראל עבר א צעות א >> מי ש מי שהכיר את תורתו של הבסיסול ואת תורתו שמעתיק שמועתו התכוון להגיד שיש רגעים בחיים של תאוות משוגעות של שרגעים שכל הזה מאיים להפיל אותך ואז אז אתה צריך שיהיה לך את הרגע שאתה תאכל תוכל להגיד >> אז משה רבנו אומר עוד איזה משפט בתוך התפילה שלו בעוד שתי פסוקים אה ברונו >> כן >> ורס האוצץ הטויין הרתי וזה ועלוונון אז כתוב פה דבר מעניין ואתה הזכרת את זה קודם שתן לי להיכנס ולראות מה כל כך חשוב בלראות אז הספורנו אומר דבר מפתיע מאוד >> גם אור החיים עומד על זה צריך לומר כולם עומדים >> ואראה את הארץ הטובה אתן איני בה לטובה בברכתי שתהיה טובה לישראל לעולם זה משפט יפה זה מה התכלית של משה רבנו כל התפילות האלו שאנו יוכל לברך את ה את המקום שכן זה באור החיים הקוצקרבי אמר את זה בניסוח יותר חד הוא רצה לעבור והוא אמר לקדוש ברוך הוא אני לא רוצה סתם להיכנס אני רוצה לעבור ולראות את הטוב כי המרגלים האחרונים שהגיעו לשם ראו את הלא טוב אני רוצה שתזכה אותי לעבור ולראות את הטוב. >> אבל בספרנו כתבו יותר מזה כדי שיהיה להם טוב על ידי הרייה הזאת. אתה יודע שיש לי יהודי יש לי ידיד יקר. נדמה לי שזה הרב חנן כהן שהוא תלמיד חכם גדול כתב ספרים נפלאים מאוד בהלכ שבס בעיון בעניין שבץ נדמה לי שהוא סיפר את הסיפור הזה כי הוא היה בן בית אצל רב שמזלמן ונדמה לי שהוא עבר לדירה חדשה אז רב שמזלמן ביקש לבוא לראות את הדירה ורב שמזלמן נכנס לדירה שלו ועבר חדר חדר והתעכב התעכב כמה שניות על כל חדר והסתכל נדמה לי שהוא הוא שאל אותו את השאלה הזאת ורב שזמן אמר לו כמו שיש עין עין הרעה עין רעה >> יש גם עין תובבו ואדם אדם יכול שהוא מסתכל ברצון לברך את השני הוא יכול להכניס ברכה לתוך לתוך הבית זה סמולנו מפורש לכאורה >> מדהים האור החיים גם מכניס על דרך הפשט למה הוא אמר הטוב הזה והלוונון אומר הוא ידע שהקדוש ברוך הוא יגיד לו תעלה על הרנבו ותסתכל הוא רצה לראות את ה את האזורים הרחוקים שאת זה לא רואים את זה לא רואים מה >> אפילו לשמה להגיע >> אבל הדבר הכי הכי מבטיח ששמעתי על הפסוק הזה שראיתי על הפסוק הזה זה על המילים שכתוב ההר הטוי והזה והלוונון אז אז כבר כולם מביאים שמדובר על בית המקדוש נכון ההר הטוב לוונז גם בגמור בגיטנן אנחנו עכשיו לומדים בתש בובלבונן בעדיפואל >> כן שזה >> של בית המקדש >> למה זה נקרא לבונן בגלל ששמה מקום הטהרה ושמה מלבנים חתם של ישראל הרב יירש אומר דבר הסתכלות ממש מעניינת מאוד ואני חושב שאני אף אף פעם לא ראיתי מישהו שמסתכל על זה בצורה כזאת. אתה יודע שיש מושג, בהתחלה חשבתי שזה קשור לזה, אבל יש מושג ב שמדברים על המצב הגאופוליטי של ה של האזור אז יש מושג שקוראים לזה הלוונט אתה מכיר פה הלונט מי שלא מכיר אי אפשר לתפוס את הבלטר עם ידיעות כאלו >> אני חושב שזה אדו הצעיד לא משנה לא זה אוריינט >> לא הלוונט זה הכוונה נכון אוריינט זה גם האזור אבל הלוונט זה כל האזור מן לבנון או כן לבנון סוריה ירדן וארץ ישראל זאת אומרת שגם האומות העולם הבינו שיש פה יש פה חלק מיוחד של העולם זה אזור מאוד מאוד פורא ומאוד מרכזי לעולם שזה כולל את הכל מהלבנון עד סוף ארץ ישראל אני חשבתי שהמילה הזאת היא קשורה למילה לבנון אבל מתברר שזה לא קשור זאת אומרת לבנון זה על אגבן >> לבנון זה על שם לבן אבל לא הלבן של בית המקד הלבן של הפסגות ההרים שמכוסים בשלג בלבנון >> אבל מה שמאוד מעניין שהרב ירש בא ואומר שגם ארץ ישראל נחשבת כאילו השלוחה הדרומית של הלבנון >> כן >> והוא לוקח את זה הפוך הוא בא ואומר שמקום הטהרה והמוסר והקדושה של העולם מתחיל מהשלוחה הדרומית של הלבנון שזה ארץ ישראל וזה שורש הלבנון זה כאילו המקום המרכזי של הלבנון ותשים לב למה שהוא מפתיע מאוד רק איד לך מילה אחת שהוא אומר הר א המוריה הר ציון אחרון הרי הלבנון בצד דרום נדפס כאן כשורש הלבנון ויורדים אליו מפסגת הלבנון שבצפון זאת אומרת שאנחנו אף פעם לא מסתכלים על זה כי הטופוגרפיה אצלנו לא מעניינת אותנו אבל בעצם הוא בא ואומר שהר המוריה זה אחרון ההרים שמתחילים מהרי הלבנון והיא שורש הלבנון בגלל שכאן שורש הקדושה ושורש הטהרה >> וזה וזה הקשר בין שהוא מעולם לא היה פה כן זה מדהים לחשוב אני חושב שהאור החיים כותב על אהבת ארץ ישראל על הרצון הזה לקפוץ לרגע וזה אתה אומר הוא לפחות עשה את זה אבל מאוד מעניין אני אוסיף לך חידו החידו מביא בשם חכמי כסטיליה שמשהו מעניין הוא מסביר על ה על הפסוק הזה היה ברונו בערה אז הוא אומר שכשמשה היה הוא מביא מדרש שמשה היה בשמיים אז הקדוש אז אמרו לו שם שאם הוא ירצה לפעול בתפילה שלו שיגיד פעמיים נו את הלשון של הבקשה והוא אומר שלכן כשהוא התפלל על מירם הוא אמר כל נה רפה נ והמקיבולים מסבירים שנה נה זה פעמיים זה גימטריה מיכאל ויש יש כל מיני הסברים אז הוא אומר פה מה שרבנו התחיל להגיד ההברו נו היה בתוכניתו לומר עוד הפעם נו והוא אומר זה לכן הקדוש ברוך הוא אמר לו אל תוסף דברילה בדובר הזה אל תגיד עוד הפעם נוא לא להכריח אותי זה זה דבר אחד ואחרי זה הוא מביא בשם חכך מאשכנז שזה הרבי רבשל אני חושב שהוא מביא אפילו במכניק הסתר אבל אנחנו יודעים בוודאות חלק אומרים את זה בשם אריל דיסקין כתוב >> אתה מדבר פה על שתי תקופות שונות >> נכון לא אבל לכן אני אומר זה נהוג לצטט את זה בשם הרדיסקין אבל החידום מביא את זה וזה מופיע בחניקסטר והם מצטטים שכתוב בילקות שמושה אמר לקדוש ברוך הוא שאם דברי אומר אהבתי את אדוני ואת אשתי וזה לא יוצא לחופשי אז אדון חייב להשאיר אותו עד היובל אז הוא אומר אף אני אומר אין לי אני רוצה לצאת לחופשי מה אתה מה אתה משחרר אותי אז אמר לו הקדוש ברוך הוא רב לו חל תוסף אז כולם שואלים מה מה התשובה מה זאת אומרת? הוא מעלה טיון נכון. מה זה רב לאכל את עסף? אז הוא אומר שהגמרא אומרת בכדי ש שאם אמור יאמר העבד חז"ל לומדים את זה עד שיאמר וישנה. זאת אומרת לא מספיק להגיד את זה פעם אחת צריך להגיד פעמיים. אז אומר הרבי ריבש. לכן אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תעסף דבר עליי. אתה צודק עבד אומר את זה אבל אפד צריך להגיד פעמיים. אתה אמרת רק פעם אחת. >> אז באמת זה לא תשובה. רק הוא לא רצה שהוא ימשיך. >> כן. ואז הוא מביא את זה שהקדוש ברוך הוא אומר משה אומר להם והשם התענף בי על דבריכם וישבה לבלתי עוברי כן >> זה דיברנו אז בזמנו למה כאילו >> כולם שואלים למה מה זאת אומרת זה בגללנו קרה אז קרה בגלל שאתה לא האמנת אז ה הקליוקור שם בוילי לך אומר שמוישה אמר בשנה הוא מצטט שמושה אמר בשנה כתוב והם לא יאמינו לי הקדוש ברוך הוא אמר לו לך תודיע להם אז הוא אמר הם לא יאמינו לרבנו שלום תן לי סימנים מיד אחרי זה הקדוש ברוך הוא אמר לו תוציא את היד מחיקך ו ואז חושד בכשרים לוקה בגופו אז הוא מסביר מה זה לוקה בגופו זה לוקה באותו דבר עצמו כיוון שהוא חשד אותם מחוסר אמונה אז הוא נכשל גם בזה שהקדוש ברוך הוא אמר יען לא האמנתם בי >> זה פשט חדש מהמילה בגופו לא בגופו בגוף שלו אלא בגוף של הנושו דבר >> וזה הוא אומר השם תענף בי על דבריכם זאת אומרת על על דבריכם לבלתי עוברי. זאת אומרת זה שאני אמרתי אין לא יאמינו לי שאני דיברתי עליכם אז עכשיו השם אמר לי אין א יען לא האמנתם בי זאת אומרת זה זה הלך בזה יש פה עוד דבר ורד כזה נחמד שמעניין הוא מופיע בשם הדגל מחפרים אנחנו מדברים ממנו שהוא אומר שכתוב בספרים שאנחנו אומרים קרישמה צריך לזכור בפרשה הזאת יש לנו גם קרישה >> הפרשה הזאת אמוסה אני כבר א >> נו >> אני ראיתי יש ספר נפלא הזכרתי אותו כמה פעמים הרב חיים יצחק שברץ מתל אביב >> כן >> אז הוא מספר שהביססול פגש אותו פעם ואמר לו א הכוח של הסבא אספסמס הוא מגיע לידי ביטוי בשיא שלו בחומש דברים דיברנו על זה לפני שבוע אומר והשיא זה בסחנון זאת אומ אנחנו מדברים על זה שדיברנו שבוע שעבר על זה שרק לקרוא את הפסוקים הפרשה הזאת שבוסחנו זה באמת רק לקרוא את הפסוקים כי מי גוי גדול אתה יודע כל ה כל ה >> ננסה לגעת או הניסה אלוקים לבוא ולקחת לו גוי מקרב גוי פרש ראשון יש קרשמה בכל אופן אז הוא אומר שיש בקרישמ בשלושת הפרשות יש 200 48 מילים כן בפועל יש רק זה כנגד רמך איברים בפועל יש רק חסר מילה רמז ולכן אנחנו הם הם עושים אנחנו אומרים השם אלא יקר לכם אמס אנחנו מוסיפים את האמס בסוף כדי שיהיה >> בטור מה שומר שהרבה מהתפילות בנויות על מספרים מדויקים >> כן אז אנחנו מוסיפים את האמז כדי שיהיה רמך איברים שזה ישפיע על כל אדם אז הוא אומר שזה הפשט בפסוק ואתם אתם זה אותיות אמת הדבקים בהשם אלוקיכם כשאנחנו אומרים השם אלוקיכם אמת >> חיים כולכם היום זה נותן לנו אה נותן לנו חיות זה נותן חיות לכל הרמך איברים. אתה הזכרת קודם שיש פסוקים מאוד מאוד מרגשים בפרשה הזאת ואחד מהפסוקים המרגשים זה הושמרתם ועסיסם כי חוכמהזכם ובנסכם >> נסכם לעיני עמים אשר ישמור כל החוקים האלו אז גם פה אתה רואה תלוי מי שאתה בוחר לקחת אבל כל אחד מסביר את זה ב שאנחנו גדלנו אמרו לנו שבאמת איזה חז"ל מפורש הטרתמים כיד השם הטובה עליו מביא את החז"ל הזה שזה בגלל שעוסקים בתקופה מהזור ס נכון >> אז לך הפשט הפשוט להבין בזה שרואים את כל החשבונות שמה >> זה יותר מזה גם החשבון המוסלמי הוא הוא ממש אנחנו רואים את לא אנחנו רואים את הרמדן זן ברור הרמדן כל פעם יוצא בתקופה החשבון הנוצרי גם הוא לא מוצלח הם היו צריכים להזיז את הלוח כבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני אה הם גם ובאמת הלוח היהודי שורד ב ברמה הרבה יותר מתוחכמת מכל זה >> ברור ברור ויש כאלו שגם רוצים להוסיף על זה שסוד העיבור זה הכוונה פה חוכמה ולעמים כאילו לדעת שכתוב בגמורה שזה שזה בדיוק במספר 29 ימים וכך וכך חלקים והם מצאו ש שבמדע הגיעו לזה אחר כך >> אז יש כאילו שרוצים להגיד ככה אבל אבל הבצורת תמימ אומר פשט אחר הוא אומר עוד פעם אנחנו לא תופסים את המנטליות העתיקה של ה של האומות העתיקות אבל אתה צריך להבין שהרבה מהעמים עבדו לשמש ולירח וכל הדברים האלו ואומרת מימה דבר ממש מעניין הוא אומר ואפשר לומר עוד טעם מתקבל על מצוות חשבון בתקופת המזלות שהוא כדי להוציא מליבן של העובדים לחמה ונה וכוכבים ועושים אותם לאלוהות וזה החושב תקופות ומזלות מוכיח כי אין לנאבדים אלו כוח ורצון עצמי כי מתי יכול לצפות מראש מתי זה יהיה מה אתה בעצם בא ואומר שזה לא בשליטתם. אז זה בעצמו ההשמח על עם ישראל שאנחנו אה שאנחנו עושים את כל החשבונות האלו כדי להועץ מאבדז. >> מדהים. תראה, אנחנו נדלג הרבה כי יש לנו אתה יודע, בלי סוף יש לנו אה סתם ראיתי במדרש כתוב שכמו משה אומר להם אנוכי מת בארץ הזאת ואתם עוברים. מושה אומר שהוא מתכוון לרמוז להם. הוא מתכוון לרמוז להם חבר'ה אתם עוברים אני נשאר תקוע פה תתפללו עליי והיהודים לא ביקשו אז יוסמס בליקידי מסביר למה הם לא ביקשו כי הם אמרו אם מושה רביני לא הצליח לפעול אז בוודאי שאנחנו לא נצליח ווא אומר האמת היא שזה טעות היהודים אם היו רוצים יכלו לפעול בעדו אתה יודע רבס היו משתמשים בזה לפעמים הצדיק לא יכול לפעול בעד עצמו הוא צריך שאחרים יפעלו >> אין חובשנתי עצמי ביזה אסורים >> אתה יודע יש לנו פה את הפרדה ונשמרתם מאוד לנפשי סרם כי לא ראיתם כל תמות מו אז אנחנו מהפסוק הזה מה לומדים שאסור לאדם לסכן את עצמו מכסחניך שואל >> בעצם עיקר הפסוק מדבר על עבודהזור כמה ש >> בדיוק מחסכיך שואל את זה איך איך אתה מגיע זה זה בקושי דרש הם כל מקום אתה יודע ילד קופץ וזה אומרים ונשמרת באמת לומדים את זה אבל המחסכים מנסה להבין למה למה איך לא מוציאים את זה והוא נשאר בצורחין ואומרים שהמרשהו שואל את זה הוא אומר העמק דוב רוצה להגיד שמזה שלמרו ונשמרתם ולא ושמרתם אבל הם א הביאו בשם הרבי מלובלין היה היו קצת בתישבוב חוז מלובלין >> שאמר ש שאדם לא יחשוב זה גם צריך לדעת שאדם לא יחשוב שיבודס השם טובעת ממנו לסכן את עצמו ולהפכיר את הגוף שלו אז חז"ל רוצים להגיד בפסוק הזה לומדים את שנייהם לומדים גם רוחניות וגם גם גשמיות >> אני חייב לספר לך פה משהו ששמעתי עם חמי זכרונו לברכה בי לפי שאומר שבאירוסין שלו באירוסין של השור שלי המחץ נהר דרשה וישו שמה כמה א יוצאי גרמניה שהיו גרים בחיפה באותו זמן ולא הבינו מה הוא מת מה הוא אומר אומר שהסבא של הבחור החתן היה אוכל ביום כפר >> וואו >> זה היה הדרשה אז מה מה הפשט בזה שהסבא סבא של השני קראו לו המנוח פלי שהיה היה משגיח בישיבת רבעון אבא של הבירשפלי שהיה משגיח חכם כן >> אז א הבבנוח היה חולה אסמה מסוכן והוא חייב לאכול ביום כפר והסבא מסלבותקי היה שולח בחורים מהישיבה >> לראות אותו איך הוא אוכל ביום כפר והיו באים בחורים לבית שלו והיה אומר להם אני מקיים מצווה יותר גדולה ממכם כי אתם מקיימים את המצווה של והניסם אסנפשסיכם ואני מקיים את המצווה שנשמרתם מעויד לנפש אז שאני היה אוכל ברוגע ובשמחה של מצווה כי זה מה שמותל עליו לעשות את המכתב המפורסם רב עקיב כן בכל אופן יש לנו אחרי זה את הקריאה של תשעה באב אנחנו נדלג אותה כי טועילת בוני מבני אז רק ראיתי שבהקדומה של הלקת יושר כן זה מי שהיה רושם את תולדות את ה של הטומסדש >> טומס הדשן אז הוא אומר זכורני שאמר הגאון מה שאומרים העולם שאין להקפיד עם חסר אחד במניין גימטריה כי אנחנו אמרנו שאם גימטריה יוצאת לא בדיוק. אז אנחנו אמרנו את זה כשלמדנו שם על אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי שבלטורים אומר שאפרים מנשיו כמו ראובן ושמעון וזאת אומרת שזה אותה גימטריה רק חסר שם אחד אבל הוא מביא מפה הגמרא דורשת את זה הגמרא בגיטן אומרת שצדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שהקדים שתי שנים למניין ונושנתם ונושנתם זה 800 א רגע לפני שהגיעו למה שנקרא נקראת תנב א ונושנתם זה גימטריה 852 והקדוש ברוך הוא הגלה אותם אחרי 850 שנה אז הוא אומר למה כי אם כי אם זה היה מגיע לבנושנטים אז לא היה לא הייתה תקווה לא לא יכולנו עבטוב ודון אז אומר הלקת יוישר הטרימסדשן אמר למה לא מספיק שנה אחת קודם למה צריך שנתיים או כי שנה אחת זה תופס בגימטריה סתם מעניין אתה יודע שיש פסוק בפרשה שלנו שהרמבן הרבה אנשים לא מודעים לכך אבל יש בסוף ספר המצווה של הרמב"ם יש תוספת של הרמ"בן שקוראים לזה מצווה ששכח הרב >> כן >> כן שזה מצוות שהוא טען שהרמב"ם שכח גם במצסה וגם במצס לאיססה אז המצס לאיססה השני שהרמבן טוען שהרמב"ם שכח זה הפרשה שלנו אומר הרמבן וזה מצווה דאורייסה לפי הרמבן ואנחנו אני מאוד אשמח שלומר שהרבה מקיימים את המצווה הזאת אבל חוששני שהמצב הוא לא ככה אז אומר הרמבן המצווה השנייה שנמננו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו אינינו וליבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה ישמר לך זה הפרשה שלנו ושמור נפשך מאוד פתכח את הדברים עניך מלבך כל ימי חייך אז יש לנו מצוס דאורי שאפשר לקיים אותו בכל יום אז במקום לחפש מצוס נדירס בפתר חמור אז יש לו פה מצו נדיר שאנחנו נזכור מה שלא רבים זוכים לה חושב שאנחנו מזכירים את זה בשכירז כן ו >> הם נותנים את הדעת על זה >> בוא בוא עוד רגע אחד יש פה משהו חריג באמצע זאת אומרת מושה עוצר את הנאום בעצם מוישה עובר פתאום מהנאום באיפה שמסכמים את הזה בחינו המזרוכנקים אז הוא מפסיק את הנאום ההיסטורי ועובר לנאום של מצוות זה קורה בפרשה הזאת הוא כאילו מסכם מה היה ואז הוא מתחיל להגיד מה צריך להיות באמצע פתאום מופיעים א כמה פסוקים אז יבדיל משה שלוש שרים בעבר הירדם פתאום הוא עוצר שמה ועושה ופשוט מקיים את המצווה ומסדר הרי מקלט אתה מקלט אנחנו צטבנו במרטס מסי ומנסים להבין מה מה קרה >> הם לא יקלטו עד אחרי שיסדרו את ההריקלט בארץ ישראל >> יפה אתה ישר נכנס לרבנו בחייה רבינו בחיה מנסה להבין מה המטרה שלו בכל זה זה הרי לא יעבוד עד הוא יודע שזה לא יעבוד עד שלא יקדשו הרי מקלט בארץ ישראל הרי מקלט בעבר הירדן לא תופסות >> אז איזה עניין יש לו לעשות את זה עכשיו כבר >> ואז הוא אומר ככה ואף פי שידע משה שלא יהיו הוררים עד שיבטלו בארץ כד מכל מקום רצה צה להשתדל אפילו בחצי מצווה כדי להוסיף אותה על שר מצוותיו וצדקותיו אשר עשה הוא עולה לשמיים הוא רוצה הרן חפן עוד מצווה זה מעורר אתה יודע חכם לב יקח מצוות הגמרא אומרת את זה על המדרש אומר את זה על מוישה אני חייב להגיד לך משהו היה נפטר לפני כמה שנים איך קראו לו פה נו מבריסק >> רב דוד >> רב דוד של רב דוד ובנו שיהיה בריא יספיד אותו הוא דיבר על חכם לויקח מצבס הוא דיבר על זה שהאבא אומר אפשר להספיד אותו כמה הוא ידע ללמוד אתה יודע זה בריסק >> כן >> אומר מה שאני רוצה להספיד אותו זה כמה הוא אהב מצוות פשוט כמו משה רבנו זאת אומרת איך שהוא למד את זה בבריסקי רשיתה כל עם ישראל הולכים זה ומשה מחפש איפה אפשר לתפוס עוד איזה מצווה ואז הוא טייר איך הוא היה ילד ואבא נכנס לישון ואבא שלח אותו אבא שלח אותו לשויכט זה היה בשנים הם עם איזה תרנגול ש שילך שילך לבצע את השחיטה זאת אומרת הוא אומר אבא נכנס לישון אבא אמר אני עייף אני חייב לישון הוא אומר אחרי שתי דקות אני רוצה לצאת אבא קופץ מהמיטה אבא אומר סידוע הכיסוי דם >> אם אני אלך לשמה אני אזכה לעשות כיסוי דם אשרי תיתן לו לעשות את את הכיסוי דם אני רוצה להגיד לך א אני משתף זכרונות נאוריי אבל לפני המון המון שנים אני מגיע לחתונה ב אני לא יודע אם אתה זוכר היה פעם עולם חפצדי אתה זוכר עולם כזה בכשמה >> היום זה ליד שערי הרווחה שמה בן מחדש >> כן אז אז אני נכנס שמה לחתונה זה בסוף החתונה ואני רואה את הדמות של הגן רב חיים פינחוס שיינברג ואתה יודע איך הוא היה נראהציות >> לא אבל אז לא רוא אתציות ראו רק את הפרק הענקי שלו ואני רואה אותו מסתובב מסביב לכל השולחן בסוף החתונה ואוסף את החצאי א >> לחמים של >> את הבילקלח האלו ודוחף אותם לתוך הפרק שלו ואני עמדתי שמה זה לא היה מתאים לדמות כן מי שהיה רואה את הרב שיינברג היה מתמלא מורה כאילו כבוד מהדמות הזאת זה לא התאים לי הסיפור אז הלכתי לשאול אחד מהתלמידים מה זה הדבר הזה אומר שכמו שאתה הזכרת הרב שיינברג רצה שכל סעודה שהוא אוכל >> יהיה שיריים החתונה >> תהיה סעודס מצווה >> אז אם יש חתונה ומשאירים את הבקלח האלילו הוא שם את זה ואז כל סעודה הוא מוציא בלכלה ואז יש לו סעודת מצווה סיפור טוב הקליוקו מביא על זה כתוב אז יבדל משה וזאת התורה ששם משה לפני בני ישראל כמה שאנחנו אומרים באגבה אז הוא אומר מה מה איך זה קשור לפסוק הקודם אז הוא אומר בדיוק לפי זה שהוא אומר מוישה ידע שהרי מקלט שלו לא יתפסו אבל הוא עשה את זה למרות זה כי הוא רצה לתפוס מצווה הוא אומר כמו שכתוב אצל דוד המלך שהוא רצה הוא ידע שהוא לא רשאי להקים את בית המקדש אבל הוא רצה לפחות הוא רצה לפחות לקנות את המגרש את את השטח. ואז הוא אומר בפסוק קודם כתוב ושמרת את חוקיו ואת מצוותיו אשר איתו לך ולבניך אחריך. אז הוא אומר אם תראה שיש איזה מצווה פשוט תתפוס אותה ותקיים אותה מיד אפילו שאתה יודע שאתה לא יכול לגמור אותה רק בניך אחריך מכל מקום אתה תעשה את מה שבידיך. והוא אומר ולכן כתוב אז יבדיל משה אחרי שהוא שמע שצריך לתפוס את המצווה אפילו מה שלא מסיימים בוא בוא רגע נדבר בקצרה אתה יודע זה שוב קורה לנו שאנחנו מגיעים לעיקר וזה עשרת הדיברות עכשיו יש לנו א כל הראשונים וכולם עסוקים עם ההבדל בין עשרת הדיברות הראשונות לעשרת הדיברות השניות >> יש כמה הבדלים בעיקר בדיבור בדיבור של שבס >> בדיבור של כבדסובכו וסמכו יש הרבה הבדלים ומעניין לשים לב אליהם מה שבעיקר מעניין בשבס זה ששמה בישראל כתוב זוכרסים השבס ובפה אצלנו כתוב שומר כן אז אנחנו יודעים א זה לא רק זה לא רק הכותרת זכור ושמור שנאמרו בדיבור אחד אלא א גם מה הטעם מה הסיבה אז השאלה אם כששת ימים עשה השם את הים ואת כל אשר בעם כמו שזה אצלנו סליחה כמו שזה ביסרוי אצלנו זה בכלל בגלל מצרים וזכרת כבד היית במצרים ועכשיו יש גם במצווה של שבס וגם במצווה של כיבדיו פה בבוסחנון כתוב במפורש כאשר ציוך השם אלוקיך הוא כבר ציווה בעבר רשי אומר איפה ציווה במורו רש"י אומר אגב ראיתי ורט נפלא מהכסף ספר אומר למה למה רש"י צריך להגיד שציוה במורו אז הוא אומר כי גם לשבס וגם כבודיו יש צד שכלי זה מצווה שכלית אתה יודע ניקח שבס בן אדם צריך לנוח בן אדם ימות אם הוא לא ינוח כי בדיוב אתה יודע אבא שלך נוהג לך מאכיל אותך משקה אותך מסדר אותך אז הוא אומר במורו היה את שני את שני הטעמים במורו ירד מן אומר ברגע שירד מן אז אתה לא עובד ולכן אין סיבה לעצור בשבת ואתה גם אבא שלך לא מפרנס אותך אז אין סיבה לכבד נשאות מהקדוש ברוך הוא >> אומר הקדוש ברוך הוא אומר כאשר ציוחו השם אלוקך במורו זה הרגע שבו למדת שזה לא קשור למה שאתה חושב לשכל שלך זה קשור ל >> יש טעמים מעבר >> אני חשבתי להוסיף בדרך אפשר כאשר ציבחו השם לאכו במורו הקדוש ברוך הוא מצווה אתה יודע לכבד אבא וזה לפעמים זה מר גם שבס אתה יודע יש את הרגעים אז תיזכר מה קורה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותך גם במקרה שזה לא עובד וזה לא זה אבל בוא נחז חזור רגע לסיפור עצמו. מה קורה? זה תרשה לי לשתף אותך בסתומר הדברטרי הראשון ששמעתי מרב לי מינסברג >> כן כן >> ש עשה אליי רושם מאוד מאוד גדול אנחנו יודעים הרי כמו שאתה הזכרת פה גם בקידוש של שבס אז יש פה גם את הזריך לציא מצרים וגם זרך למיסברישיס >> כן >> והקשר ביניהם צריך להבין מה מה הקשר בין שתי הנקודות האלו אז א אז הוא הסביר ככה וזה ואחרי ששמעתי את ההסבר שלו אתה קורא את הקידוש אתה רואה איך שזה נכנס זורם לתוך המילים. הוא בא ואומר דבר פשוט מאוד. שבס לא צריך להיות קשור לעם ישראל. אחד מהשתיים. או >> למה? כי הבירה ברא את העולם והוא לא זה לא ישראל. יש מועדות שהם שייכים, כל המועדות שייכים גם משהו מיוחד שהקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל. נכון? אז זה לא שייך לגויים. אז להם אין אין סוקס ואין פסח וכל זה. ויש לו גם חשבון לגמרי גם ראשונה וגם יום כיפר. לא קשור לגויים. זה קשור רק לעם ישראל. אבל שבת מוא נפשוך אם זה קשור זה קשור לכולם אם זה קשור לבריא הישראלים צריך להיות קשור לכולם לאו דווקא לעם ישראל ואם לא זה לא צריך להיות קשור לאף אחד הפשט בזה הוא שהקדוש ברוך הוא בא ואומר נכון זה יום שבס זה יום על שקשור לשמס ולכוירו לא צריך להיות יהודים זה יום שלי זה יום של הקדוש ברוך הוא שהוא חוגג את מייסברישיס כן כן אבל ביציאת מצרים התגלה שהקדוש ברוך הוא בני בחור ישראל הקדוש ברוך הוא לקח אותנו כאוי כמשפחתי והוא רוצה את המשפחה שלו סביב השולחן שהוא חוגג את יום השבס שלו זה זה הקשר בין הזכר ליציא מצרים לבין שכ מצא לה אין לה הסבר >> הקדוש ברוך הוא בא ואומר אני רוצה שאתם תחקיגו איתי את השבת מתי התגלה הבחירה הזאת שהוא לוקח אותנו לעמו ולמשפחת זה התגלה ביצי מצרים >> ואז אתה קורא תקידו שאתה רואה שזה זה זורם יפה >> אבל אנחנו עוד עדיין חייבים לנסות להבין את ההבדלים בין שתי הדיברות אז הרמבן כותב שמה ביסרוי עכשיו יש פה שתי שאלות יש פה שאלה מה באמת היה כתוב על הלוחות ואם על הלוחות הראשונות היה כתוב ככה ועל הלוחות השניות היה כתוב ככה אז מה בעצם כתוב על הלוחות מה מה נאמר להם האם משה רבנו כשהוא שהוא אומר עכשיו כשהוא מקריא להם זה ציטות או שזה רק הרחבה. למשל האבן עזרא שמה כותב ודע כי המילות הם כגופות והטעמים הם כנשמות והגוף לנשמה הוא כמו כלי. על כן משפט כל החכמים בכל לשון שישמרו הטעמים ואינם חוששים משינוי המילות אחר שהם שוות בטאמן. אומר אבן עד תפוסל ניסוח. פה כתוב עת שו פה כתוב עץ שקר. ככה זה ככה החכמים מדברים זה אתה מבין לבד שהראשונים יוצאים עליו אבל >> לא הפעם ראשונה >> כן אבל הרמבן למשל אומר ככה שהוא אומר שמה הוא עומד על הזה ואומר רבותינו אמרו בזה זכו ושמור בדיבור אחד נאמרו ואני טמע אם נאמר זכו ושמור מפי הגבורה למה לא נכתב בלוחות הראשונות אם הקדוש ברוך הוא אמר את שניהם למה זה לא כתוב ויתכן שהיה בלוחות הראשונות והשניות כתוב זכור ומשה פירש לישראל כי שמור נאמר אמו וזו כוונתם באמת זאת אומרת כנראה בפשטות יש תסבוכת איך להבין את הרמבן הזה זה מה הרמבן בעצם אומר אנחנו יכולים להבין את שני ההפכים יכולים להבין שזה לא היה כתוב והקדוש ברוך הוא אמר למוישה ומושה הסביר להם שהקדוש ברוך הוא אמר לוזה >> זה כלול בתוך המילה >> אנחנו יכולים להסביר שמוישה אמר להם שזה כאן כתוב אז הוא אומר ככה בפשטות אנחנו צריכים להגיד ש שזה ש שלמרות שהקדוש ברוך הוא אמר גם זכור וגם שמור בהלוחות נכתב רק זכור רק פה מושה סיפר להם שהקדוש ברוך הוא אמר אז למעלה בישראל זה ציטות פה א מושה סיפר להם שהקדוש ברוך הוא אמר גם שמור וככה באמת המרן אני חושב עוד לומדים ככה בדברי הרמבן האבן עזרא שמה אומר א עשרת הדברים הכתובים בפרשה הזאת ביסרו דברי השם בת תוספת ומגרט והם לבדם הכתובים הלו אכות הברית קצת האבוני הזה קצת סותר את עצמו רגע אחד נראה שהוא אומר ישראל זה העיקר רגע אחד נראה שהוא אומר שיש פה הרחבה אבל א מנסים להביא ראיתי רבי ינקבדן בסדר יוץ שהוא מביא את הרמבן ומה שהוא לומד הוא לומד את הרמבן הפוך הוא לומד שבראשונות היה כתוב שמור ובשניות היה כתוב זכור ומוישה אמר לישראל בדיברות האחרונות כי שמור נאמר לו באמת זאת אומרת הוא אומר שמה למה היה כתוב זכור אבל אני אומר לכם מה שבאמת נאמר לי זה שמור והוא מוסיף יש לומר בו מליצה כי זכור בא לומר אל תשכח מה שיראה בראשונות ומאתה שמור היטב את האחרונות מאוד מאוד מאוד מורכב מה שעוד ראיתי אתה יודע יש פה יש פה חסם סופר יש פה זה אנחנו נאלץמה שמה שבולט זה שרסג רסג חולק על האבן עזרא אבןזר מזכיר אותו המסרד גואה סבור שעל כל אחד מהלוחות היה כתוב משהו אחר. לוחות שניות ולוחות ראשונות לא היו כתובות אותו דבר. והנציב אומר ש ש הלוחות עצמם היה כתוב בהם את הלוחות הראשונות היה כתוב בהם גם היה כתוב בהם את ההלוחות הראשונות אבל בתור שבעל פה כבר בלוחות הראשונות נמסר גם את הלוחות השניות. בקיצור א ויש דעת חסידי אשכנ שזה אחרונים שהם אומרים שבשתי הלוחות היה כתוב גם זכור וגם שמור ואז אין לנו אין לנו ש >> בדרך מופת כנראה >> לא בטוח שבדרך מופת למה גם זכור וגם שמור היו כתוב שתי משפטים שונים >> כן אחד הדברים שראיתי הזוהר שואל עוד אחד מהשינויים שיש זה בדיברס שלנו כתוב לא תרצח ולא תנף ולא תגנב ולא תענה הזוהר שואל למה יש ו' החיבור אז ראיתי מהכן לאסטרצר אומר שהמדרש כותב שכשבני ישראל שמעו את את הדיברות, נאקר יצר הרע מלבם. זה החזיק עד חטא העגל שאז חזר היצר. אז הוא אומר, איך ייתכן להגיד שנאקר היצר לגמרי? הרי כל הסיבה שמשה רבנו הצליח להשיג את ה את התורה היא כי כלום יצר הרע יש ביניכם. >> זה היה תינו של עולם מלאכ >> כן? אז לא יתכן שיעקרו את יצר הרע. אז הוא אומר משהו מאוד מעניין. הוא רוצה להגיד שיש אנחנו יודעים שעבירה גוררת עבירה ופה יש מלכוד בן אדם עושה עבירה אחת אז הוא תקוע אז הוא אומר את היצר הרע הזה שעבירה גוררת עבירה זה נעקר מהם בליכס ראשוןס וזה חזר בעגל אומר לכן בליכס ראשוןס כתוב לא לא בלוחות האלה שכבר יש עבירה גוררת עבירה אז לכן זה לא ולא ולא כשמשהו אחד מסתבך אז הכל הכל מסתבך יש לנו פרשה ראשון נשק רשמה מה נגיד ואהבדו השם אלוקך הוא >> איך אתה אומר פסוקים עצמם מדברים >> כן א מה מה אני יכול להגיד לך זה אתה אתה מסמן לי שהשעון נוקף אז בוא רק את המילה האחרונה מה שאתה דיברת על עלישומר לחופן תשכח שזה הזכרת את הרמבן ואז הם אומרים שהחויזם מלובלין פעם ישב עם עצמו וכזה חשב איך ייתכן שאדם לא ישכח אפילו פעם אחת אתה יודע בפשטות של הפסוק זה ישמע לך פן תשכח זה לא אתה אומר כל יום צריך לזכור. אם אתה עכשיו לא זוכר מי זה, זה בפשטות אתה עברת על ה >> על הלב. >> כן. אז הוא אומר שניגש אליו הרבי רביני מפשחה ואמר לו שיש דין אצל דין אצל שכחה במצוות שכחה. כן אני זוכר ספר טול דסודם. אתה זוכר על מי זה? רב זלמה לוז. >> וזה כתוב בצורה מאוד מעניינת. יש באמצע הפסקות כאלה אפילו בדפוס החדש אם אני זוכר זה יש שינוי בכתב. א >> הכתב כשאיפשהוא עובר לדברי תורה אז הוא אז הוא אמר איזה מצווה בן אדם לא יכול לעשות בשום צורה בכוונה הוא לא יכול לכוון אז הוא אמר זה המצווה ששכחה >> אה >> כי אתה לא יכול לשכוח בכוונה >> יפה >> אז הוא שכח את העומר בשדה >> כן >> אז אמר הרבי רבינים שאנחנו רואים המשנה כותבת במשנה בפה שבן אדם שכח עומר של בית שעתיים שכח אתה יודע חבילה גדולה זה לא נקרא שקחה. למה? כי הוא עתיד לזכור לאחר זמן. זה קצת כמו שהגמרא אומרת שם ביו שלו מדע. יש לך כסף בכיס אז אתה עוד רגע תיזכר. זה >> ברור שהוא יזכר. >> כן. אז הוא אומר שדבר חשוב בן אדם נזכר. אז הוא אומר לכן מי ששוכח לרגע מהקדוש ברוך הוא זה לשכוח מדבר חשוב. זה ברור שאתה תכף תיזכר והוא אומר וככה בוורט הזה הוא הצליח להרגיע את את הרבי מלובלין >> בכל אופן אם אנחנו צריכים לעבור ל אנחנו עוברים ברגע אחד מאבל ליום טוב אנחנו עוברים לשבס נחמו אנחנו אוחזים בי' זה אז יש אחד מתלמידי הבעלשים טוב הראשונים הפחות מפורסמים היה שני רב דובד היה אפילו שלושה אבל א היה הרב דובד ליקס תלמידי הבעל שם טוב הרב דובד פורקס ככה הוא נקרא והוא היה בל מסף אצל ה >> בל שם טוב >> אצל הבעל שם ואנחנו יודעים שאחד הסיפורים הוא שהוא פעם דפק באמצע הלילה את הבעל שם בחדר ואמר שהוא רוצה הוא רעב אז שם טוב אמר לו כל הבית יהיה שנים עכשיו זה לא לעניין ואז הוא אמר תאיר את ה את את אשתך עודלה שתכין לי א סליחה את הבת הבעל שם טוב היה גר עם הבת והנכדים הוא אומר תאיר אותה שתכין לי משהו אז בן שם ראה שהוא ככה זה הוא הבין שבטח יש דברים בגוז הוא היא קמה והתחילה להכין ואז הוא פתאום ביקש שיאירו גם את שני הילדים הילדים היו הדגל מחנה אפרים ורבורל משבשר והוא לקח אותם והוא התחיל לרקוד איתם ותוך כדי שהוא רוקד איתם ואף אחד לא מצליח להבין מה קורה לו באמצע הלילה נפל קורה אייפם ישנו והתקרה שם התמוטטה >> ואז מספר שיש לו רוח הקוד >> ספרים שבנל שםדור אמר דוד אתה רואה יותר טוב ממנו השני הוא שלך רבי צחיק בלזר אני קראתי עליו בעצ רב דוב קץ ואני אגיד לך איפה עוד קראתי עליו בזכרונות של הרב מזה >> מעניין הוא הביא שמה אני לא יודע >> הם פקשו אותו בפטרבורג >> הוא היה הרב של פטרבורג כן כן והם הם נורא הם הם התעללו בו צריך להגיד את זה >> מי ה >> המשכילים שמה הם הוציאו אני זוכר שהוא מביא פילטון שהם כתבו עליו קראו לו רבי צחוק הם עשו עליו מלחמה ממש מכוערת ממש כן >> הוא מתאר איך איך הם הציקו לו באמצע הקדומס כאילו אני עכשיו תוך כדי שמדבר איתך אני >> לצערנו לצערנו מתנגדי המוסר גם כן א >> היו מעורבים >> היו מעורבים חושב ששיתפו פעולה שיך הם הגיעו לפטרבורג >> לא יודע היה איזה כי הוא היה נשיא הכויל בקובנה אני חושב היה איזשהו קשר אבל קודם כל נגיד משהו אחד שרוב האנשים לא שמים לב לזה זה שיש לו שוט או >> מדהים שוט למדני מדהים שקוראים לזה פרי יצחוק >> וזה זה פשוט אנשים תופסים בן אדם רק בפען אחד שלו >> של בעל מוס >> כן אבל אבל בסול סלנטר אמר ש שכאילו מבחינת ה מבחינת התלמידים שלו רבי יצר לבלזר היה נחשב התמת חורכם הכי גדול מביניהם וצריך לזכור שהשלב הראשון של תלמידי בסול סלנטר >> זה בערך ארבעה תלמידים אם אני זוכר >> שלושה תלמידים אני זוכר רביצל בלזר מפתו לאמסטרדם והסבא מכלב הסבא מכלבם הוא הוא היחידי מתוך השלושה שבעצם הקים ישיבה מוסרית לא היה ישבות מוסריות מלבד את המטרות של קנם הישיבות המוסריות התחילו בשלב יותר מאוחר של סלבות קבנודוק אבל רבי צלב בלזר היה דמות שהבני הישיבות הכירו אותה בגלל שהוא הסתובב בני הישיבות ויש תיאור ממש מעניין מאוד של הסרידי אש שרביצל בלזה מגיע לסלבות כאב ומוסר שיחה. אני חושב שהשיחה שמה זה שיחה מפורסמת שהוא מביא משל על זה שאנשים היו עריקים בצבא רוסיה ופתאום ה המלך או הצער אמר שהוא מוכן לחנון את כל האריקים בתנאי שיגיעו ויתייצבו לשירות. אז כולם הגיעו לשירות וחנו אותם לא נענשו. ואז הגיע חייל זקן שהיה כבר בן 60 ומשהו הגיע גם כן להתייצב. אז הצר אמר אתה עושה צחוק מה כבר חנון מה אני אעשה איתך מה אני אעשה איתך בצבא בגיל הזה אומר שאז הביצלה התחיל לבכות שמה והוא אמר רבותיי אתם מאוד צעירים אני כבר זקן והוא התחיל לבכות בשביל כולם הרב ויינבר כותב על השיחה הזאת ולפעמים אני מערר בליבי כי אין צורך בהוכחות לאמיתת הדת חוויה דתית המחוללת צרה בלב ובנפש היא ההוכחה היותר ברורה והיותר משכנעת. הרב וינברג היה אדם שכלי מאוד. אז השיחה הזאת צריכה לעורר פה את הרגש ה הדתי גם כן. >> אני ראיתי שאומרים שאת הסכומס לספר הוא לקח רק מגדולים בגליציה כי הוא לא רצה שגדולים בליטה יכתבו עליו שבחים מופלגים. >> סתם מעניין. >> יש סיפור שחמי סיפר לי את זה. אני ניסיתי לאמת את זה. אני עדיין לא מצאתי מקורות לסיפור אבל הביצל בזר כידוע עלה לארץ. נכון הגיע לירושלים והתיישבסוללטר איפה בחוצר שטרויסח >> איפה זה נמצא היום זה נמצא באזור ממילה שמה כן מוסרה יותר נכון זה יותר לכיוון 100 שערים שם אז הסיפור ששמעתי הוא כזה דבר שהרב קוק שמע שרבי יוצלבלזר הולך להגיע לארץ והרגן בשבילו משלחת קבלת פנים ביפו ואבל הוא הגיע למקום ורביצלבלזר לא קילה לאף אחד מי אז הרב קוק הסתובב הסתובב מי זה אף הוא לא הצליח לגלות מי זה רביצלבלזה אז הוא נעמד ונתן דרשה ובתוך הדרשה הוא אמר שאף על פי שאנשים לא מקיימים מצוות עצם המצווה לבור לגול בארץ ישראל זה מצווה גדולה ורק בשביל זה שווה שיבואו לעלות לארץ ואז מישהו מהקהל התחיל לצעוק זה נכון שזה מצווה גדולה שיבואו אבל כתוב מפורש בפסוק שהארץ תקי אותכם והארץ לא רוצה אנשים שלא מקמים מצוות אז הרב קוק קרץ אליו חיבק אותו אמר ברוכים הבאים רביצלבלז >> סיפור יפה אבל לא יודע >> זאת אומרת זה שהרב קוק היה לו את ההבנה ואת ההומור העצמי כן זה מעניין >> אבל אה זהו רביצל בלזר היה ממעמידי תנועת המוסר בארץ בעולם בעצם >> אני לא יודע כמה התנועה הזאת עומדת אבל זה נדבר אני יש לי ויכוח יש לי ויכוח איתך ועם עוד אנשים >> לא אני מבין אני מבין מה אתה אומר שבסוף היא חדרה לתוך עולם הישיבות ואולי אפילו מחוץ לו היא חדרה ולא רק שהיא חדרה יש דברים שנשארו אצלנו מהתנועה הזאת שהם לא נעלמו דברים יסודיים בנפש ונקודה שנייה זה שאני חושב שהתנועה החדשה הזאת שהיום של מחשובת זה בעצם התפתחות מתוך התנועת המוסר אני לא חושב שזה >> כן זה התחיל מהרב דסלר עוד הרב שפירה בעצמו הוא תלמיד של הרב דסלר הרב דסלר הגיע לארץ והתחיל למסור שיחות >> עכשיו דסלר הוא קלמר לא קלמר נכון לכן אבל א אבל אני חושב שזה התפתחות מתוך תנועת המוסר אני לא חושב שזה זה משהו חדש לחלוטין יש לנו ביג יש לנו הזכרנו את המגיע למיקס שמהספר וכל זה יש עליו המון המון סיפורים מעניינים אגב יש שם מצבה לידו שנקראת יגידו לבריו שכאילו איך הוא סיפור שלם שהולך סביב זה כשטיסו לפולין לקראקוב תראו לי את התקן ישגוס מימונס זה גם מעניין זה שיש לנו הוא תלמיד מיד של הוא תלמיד של מרמרוטנבורג >> כן הרבה מה המסורת שלנו מהמר מוטנבורג מגיע מהגסימ >> כי למיס מה שהוא עשה כשהוא קיבל את את המי שנתאר לרמב"ם שאז התחיל להיות נפוץ אנחנו מדברים כן על תחילת הלף החמישי זה כאילו לא נדפס א אלפים נוח אז הוא שם את המסורות האשכנזיות שרבני אשכנז בתוך >> כן לפי לפי מאוד מאוד מעניין הבאבא טור זה רמורט חבנט הוא היה רב של ניקלסבורג ואתה יודע שיש סגה שלמה הוא נקבר פעמיים הוא נקבר פעמיים יש איזה אריכות דברים היה פולמוס איפה הקברו אותו ורצו להעביר בקהילה שלא רצתה ואני חושב שיש עדות שהעבירו אותו והוא נשאר שלם מאוד >> מאיזה בסמדר שהוא הוא כאילו אה >> הוא למייס א נקרא הוא רב בניקלסבורג הוא באזור היותר יקי יותר אשכנז >> אתה יודע לפי חלק מהחסידים זה עכשיו ספר הכיר אותו זה האזור הזה אה יש לנו חלק חושבים שרבי שהרבי רביני מפשיסח היה התלמיד שלו הוא דמות מרתקת ומעניינת איפה שהוא נמצא כי חלק מממשיכה ם סוג של חסידים הוא עצמו רב אשכנזי מה של התקופה היא אה ביד יש את רבנו ירוחם כן זה שוב אחד מהראשונים ומשהו אתה מכיר את הספר >> משהו הסיפור הזה הוא סיפור >> הסיפור הזה הוא סיפור חידתי שאומר שאני חושב שמי שמביא אותו זה הספר נקרא טול דסודם וחווה כן זה הולך על >> ספר שהרפה שנים לא הודפס בגלל פחד מזו >> זה הפס בוונציה >> וזה מובא בבס יוסף הרמור כולם מזכירים אותו החידו בשם הגדולים כותב אם אני זוכר טוב שהוא שם שמזקני ירושלים שספר האיטו ספר רבנו אירוחם הם בבחינת סוד על מדיסקסיה וכל מי שיעשה ביאור על זה אז או שהבי יובד או שהוא המחבר יפתר מהעולם אני חושב שלפני כמה שנים הרב עובדיה לקח >> כן עובדיה לקח את עצמו אחריות ובירך על הוצאה חדשה של הספר >> כן עכשיו יש לנו אחד הגדולים של מאדמורי הונגריה זה רבר של אליסקר זה האח פריסטבי זה בעצם כל הגדלות של רבי שיל מקרסטיר זה בגללו זה מאוד מאוד מעניין זה תלמיד שעלה על רבו ב זאת אומרת ב >> הוא היה שמש אצל בר שלזקר ובהלוויה התלמידים לא רצו לעזוב אותו כאילו החסידים לא רצו לעזוב אותו >> זה הוא עצמו היה תלמיד של הסמחמו שאני פעם כתבתי עליו יש לו נכד במירון סיפור מעניין והוא הם מספרים עליו שפעם הוא הגיע ב בסוף ליל הסדר אומרים את ירועי בני ביסקור ו ברוך הוא גדול הוא דגול הוא אז הוא הגיע למילים חסידו אז הוא התחיל לבכות שלו מה הוא אמר אם אתה חסיד אז תגיד שתגיד כבר ויצמך פרקונה ותגעל אותנו זה עכשיו באותו יום יש יהודי שאני זכיתי לראות אני מד עצמי שגם אתה הרבי רבי יצחק מבוש >> וואו אני לאחרונה התחלתי לחפש ולמצוא טיעודים יש תודים צבעוניים >> כן >> ומישהו פעם מגדיר אני לא לוקח אחיות מי שמע מגדיר זה האדמור הרוזינאי האחרון שעוד אפשר לראות את ההדר של פעם >> משהו משהו נדיר חריג בכל תהלוכותיו >> כל הסרטה שאתה רואה ממנו אתה כאילו זה מגנט כזה זה מגנט כזה ל >> פנים מהירות >> הוא היה עושה קידוש בליל שבת עם כמה סידורים קל >> ק כל כל כל >> דקיק >> דקיק ממש כמו של ילד פנים של ילד כמה ספרים פתוחים הוא היה אומר שיימס אני חושב שזה היחיד בעולם שהיה אומר שיימסו >> כל ה כל הדברים האלה שאנשים לא אומרים שרק המחבנים מסתכלים על זה הוא היה אומר >> וואו אני חושב שאנחנו ביכרנו את הרב גרוזמן >> כן >> אני חושב שהוא אמר לנו איזשהו מוייפס ממנו >> ספר על המטבעות שהוא היה מבין >> כן כן >> א זהו אחרי זה מגיע טוב באב לא היו ימים טובים לישראל אתה יודע יש פה לאחרונה יש פה הרבי סטודשין מגיע מחוץ לארץ והוא חוגג את היום טב הזה אבל כמו יום טב אם חז"ל אומרים זה כתוב בחז"ל כן >> והם עושים שם ריקודים אני אומר לך זה מרים את הנפש ואת הזה אבל יש באותו יום יש רב שמעון לביא זה מקובל >> שחיבר את הניגון בוניגון ברחו >> והחידוק כותב בשם הגדולים אומר ואני שמעתי שרבי שמעון לביא היה דעתו לנסוע לארץ ישראל ובדרכו כשבא להעיר טריפולי זה בלוב ראה שלא היו יודעים דעת ודין ואפילו תפילה תפילה וברכות כתקנן ואמר בליבו כי טוב לו לקר לקרבם לתורה וללמדם תורה ולהיר את השם וזה יותר מהליכת ארץ ישראל הוא פשוט נעצר שם וכן עשה והצליח להחזירם למות והרביץ שם תורה הוא נפטר שם והיה ידוע שכל הבאים על קברו בטריפולי כן אז יש לזה כן סיפור סיפורים שלמים ותראה הוא זכה שהפיווד שלו הפך לזה יש באותו יום יורצד גם שרב אושר מסטולן זה נקרא דיונגר רבי הוא היה רבי שנה אחת הוא נהרג בדרך הוא היה בדרויץ' אה סיפור מאוד זה אני ראיתי סתם היה רבי רב מגיד מפורסם שהוא היה בדור האחרון בן ציני ידלר סיפרתי פעם סיפור הרב לאו סיפר לי איך הם הלכו איתו ואיך הם דיברו איתו רבי נכפט והרב של לונדון הוא היה קצת קרוב משפחה שלנו >> מגדולי הפויסקים >> מגדולי הפוסקים מגדולי המקילים >> כן היה תלמיד של ה >> של הטפלי לקרוב >> של טפלי לקרוב כן נחשב התלמיד כאילו >> וכן אנחנו חוזרים בסוף ללא ימים טובים לישראל והגמרא כותבת שמכאן וילך צריך להוסיף בתורה בעבודה כתוב בספרים בספרי חסידות שמטו באב אפשר כבר להתחיל לברך כתיבה וחתימה טובה אז אולי נברך שיהיה גודשבס וכסיב חסי שכל יהיה טוב לכל היהודים ต נחשב אסביציו איליצו כעם אשר אס ליציון חסיון צניון החשבת אתיו פירושי אוי לביך ללימעי עלה ללב כי הטו השם בואי שיצאתו ובואי שתו לבנויס אוי ליבי ליבי עלה ללימ עלה ללב כי אתו השם בואי שיצתו בואי שתו סידליבנו לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גרובייז תודה לעורכת טילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולשטיין ולאורכי הסאונד אברי מוויזל דניאל לוין והיילה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון שלוחה להתראות בפרקים הבאים הליבי ליבי עלה ללימה היא עלה ללם כי את השם בוא שיצתו ובי שתו עשית לבנו יסו אי ליבי ליביעי על הלכה ללמ כי השם בוא שיצתו שתוידו