קורת רוח לשבת - פרק 40: פרשת דברים

יש דברים שקורים רק במשפחה. >> למנועים חיגו ככית 6485. אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם ורטים, סיפורים, יורציתים ופולמוסים על פרשת השבוע. שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסטים קורת רוח לשבת איתי הרב אפרוז מגלינסקי דיע טוב בסולטגובי >> ברוך השם מרגישים יותר טוב ונכנסים לחומש חדש אה צריך לומר זה שבת רגישה מאוד א גם נקודת ציון היסטורית בין החסידים לתאים >> משום מה >> אה שבסיס חזון זאת אומרת עד כמה אני מדבר על הדור הראשון של החסידים ועל הדורות הראשונים של אלה תאים. עד כמה אפשר בכלל לשמוח בשבת הזאת? עד כמה אפשר זאת שבת. >> מה שמאוד מעניין שדווקא הגאון מוילנה הוא זה שנתה יותר לצד החסידי בקטע הזה. >> כן. אני חושב זה יותר עולם הקבלה ב אני ראיתי רב שלום בבובובר ועוד חסידים שדיברו על כך שמאוד כדאי את השבת הזאת לקבל קצת קודם כדי למהט באבלות. >> מעניין מאוד. כאילו היו מדליקים נרות קודם כדי שיהיה פחות פחות זמנים עצובים. הרמו מזכיר שיש אנשים שנוהגים ללבוש בגדי חול. >> כן. אבל זה הורחשולחון כבר מציין שהמנהג הזה כבר >> הארי הרי כותב שצריך ללכת בשבת. קודם כל אני כבר זורק לך זה השבוע גם יורצת של הארי. >> וואו >> רבינו הארי. וראיתי שהמישהו מביא שהחסם ספר כותב ש ההבל ש מה הפשט בזה בסוף לומד פשט בארי לא פשט שהרי כאילו פחות כאב על החורבן אלא להפך הוא כותב שההבל של החורבן היה כל כך חזק בלב של הארי שאם הוא היה לובש בגדי חול בשבס חזון אז זה היה ניכר האבל על פניו וזה היה זה היה הבלס בפרסה לכן כדי שלא לגמור את השבת הוא לבש בגדי שבת יש סיפור סיפור מפורסם מביאים את זה מרבי יוסף שון נתנסון >> כשלא היה חסיד >> הוא לא היה חסיד לא אני חושב שהוא במהות לא היה חסיד אנחנו דיברנו עליו למרות שהוא מזכיר חסידים הזכרנו גם את זה הוא מזכיר בדברי שול את החשרים וזה אז הוא אומר שהוא היה בפעם בשבס חזון הוא היה מחוץ הוא היה גר בלמברג הוא היה פעם בשבס >> הוא היה הפויסק של גליציה בעצם >> כן אחד כן צריך לומר ב אני חושב ש א גם הוא היה מורב בסיפור של המצס מכוינה וזה וזה >> כן כן, הוא שם לא קנה את עולמו במובן >> אצל אצל החסידים אתה אומר >> כן ואז הוא אומר הוא היה במקום אחר הוא יצא מהעיר כנראה אתה יודע זה גם תקופה שכולם שהרבה רבנים יוצאים קיץ היו יוצאים להרים אז הוא יצא מלמברג והוא הגיע למקום אז הוא אומר שבמנחה הגיע יהודי וסיפר סיפור מזעזע שהסנדלר של העיר הגיע בבוקר בשבת הגיע עם תפילין כיוון שהוא הלך עם אה >> אז הוא התבלבל >> כיוון שהוא הלך עם בגדי חול אז >> וואו ואיך אתה חושב רביסון נתן זון הגיב >> טוב אם הוא היה לי תעיקר אז הוא היה אומר >> שום דבר לא השפיע עליו ישרמו והוא ימשיך ללכת עם א אה זה אבל אתה יודע הוא ימשיך ללכת עם בגדי חולם כן להגיד בסוף צריך אתה יודע הדברים נמצאים לכאן לכאן צריך להגיד ממול לזה בספרי חסידות מדברים על זה האוהב סרול מאפט זה הוא המפורסם שהוא מדבר ששבס חזון זה השבת הכי גדולה מכל השנה מכל שבתות השנה שבתכלית החשכות של ימי בין המצרים בתוך זה יש את השבת הזאת שבאו מתגלה חזונם של ישראל שתמיד הם בנים למקום זאת אומרת דווקא בשבת הזו יש גילוי מאוד גדול החסידים מספרים שהיה הרב בורחל ממשבו שהוא היה נכד של בעל שם אז הוא אמר שלא יבואו פעם אמר לחסידים שלא יבואו אליו בשבס חזון כי אין לו מה לתת להם אין לו מה שנקרא בספה חסידית אין לו אורות באמצע שבת אמר בוא בוא בוא יש משהו התגלה בסוף >> זה לא אומר שמשהו התגלה א יש פה את שתי הבחינות אנחנו דיברנו על זה כשה דווקא בשעה של היו אצל הדרך אם הזכרנו דווקא אז יש אז החיבה הגדולה כן >> החיבה הגדולה שואל אנחנו עוברים מפה יש לנו חומש חדש וחומש מאוד מאוד מעניין ואחר צריך לומר חז"ל כבר מדברים על כך חז"ל בגמרא שיש שינוי מהותי בין חומש דברים >> קודם כל כל אחד כל אחד שבעצמו מסתכל בפסוקים עם טיפה טיפה התבוננות יראה שהסגנון הוא סגנון אחר זה ודאי אין פה והדע בהשם מויש למו יש פה נאום אחד ארוך של משה רבינו לפני שהוא נפטר זה בעצם הזה זה התבנית של הספר >> נכון ואבל חז"ל אומרים משהו יותר דרמטי חז"ל מדברים על קללות שבמשנת תואר קללות שבזה חז"ל אומרים זה שני דברים זה מוש אמר מפי הגבורה וזה מוש מי שאמר מפי עצמו >> שזה מעורר הרבה >> זה מעורר שערה אין כמעט א מה שמאוד מפורסם זה המהרל בהקשר הזה שנדרש לסיפור הזה מה זה צריך להיות מה זאת אומרת חלילה אפשר להגיד שאת זה מוישה אמר לא בשם הקדוש ברוך הוא >> נדגיש שכל האוימר ש אח >> בדיוק בדיוק וכל תמשיך כל האומר >> נגיד את זה במדויק הרמבם בלכס שוב פרק ג' שלוש אין הכיפים בתורה האומר שאין התורה עם השם אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת הרי זה כופר בתורה >> כן והגמרא בעצמה בבובבסר מתארת איך מושה יושב וכותב מפי הגבורה ואפילו את היומס מושה עבד השם הוא כותב בדמה >> שזה שאלה גדולה מה הכוונה >> בסדר נדום בזה כשנגיע לשם אבל אבל ברור שזה לא מי שאמר מפי עצמו אז מה מה הפשט בזה צריך להבין את הגמרא אנחנו יודעים שיש א דרשינן סמוכים זאת אומרת במשנתר זה אחרת, יש איזה כללי פסיקה אחרים. המרל יותר רוצה ללכת על כיוון שיש תורה של זה קצת מורכב מבחינה השקפתית, אבל אם אני אנסה לתמצת במילים שלי וזה כמובן לא מדויק, אתה יודע כי כל הספרי החסידות עסוקים בזה. כל ספרי היראה השם ישמואל הסרסמס. אם נגיד את זה במילים אחרות נראה שהתורה רצה לתת לנו גם מבט פעם אחת של איך התורה נראית מצד המקבל. זאת אומרת איך התורה נראית מצידו של איך משה רבנו לומד את התורה >> זאת אומרת קבול הסתר מבחינתנו לא תהיה שלמה אם לא יהיה לנו את הפן הזה גם >> כן זאת אומרת יש תורה של נותן שזה ולכן וזה בכל ספרי החסידות העיר אני חושב שיש לנו אני ציינתי לעצמי אני מקווה שאני אמצא את זה המגד מדובנה פעם אחת הוא מביא בפרשה הזאת הוא מביא שהוא שאל את השאלה הזאת את הגהן ומה ש מה שהוא אומר שמה בערך דברים דומים לזה בכל אופן מה שמאוד בולט שכיוון שחומש דברים הוא החומש הזה שבעצם מספק לנו את המבט של המקבל על התורה שמשה רבינו קיבל מפי הגבורה התורה הזאת יש לה יותר יותר שייכות אל א אל אלינו אל אל המקבלים בספרי החסידות זה ממש אתה יודע ממש מבואר שהשם ישמואל מביא בשם אבניזר שתורה שבחומש דברים זה הממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. זאת אומרת וזה זה באמת התפיסה. הם מביאים ראיתי עוד רגע אתה תדבר אני יודע מה אתה רוצה לדבר אני אפילו לא נגעתי בזה. >> אוקיי אתה שומר לי את ה >> הקדומה של הרמבן והקדומה של הנציבנציב בעזרת השם. >> זאת אומרת כי אנחנו כמו בכל פתיחת חומש יודעים כבר לימדת אותנו. שיש לנו >> לצערי שאני גדלתי הדבר הזה לא היה ידוע אנשים לא ידעו להסתכל בהקדמות וזה חבל מאוד בגלל שההקדמות נותן לך את המבט לכל הפרשיות אחר כך אם אתה תשים לב נגיד בחומש הקודם אנחנו כל פרשה אנחנו ציינו איפה איך ההקדמה של הרמבן מתייחס לפרשהכן ואני חושב שמחומש דברים הרמבן ממש עסוק עם ההקדמה שלו כי תכף נדבר כי יש פה שאלה בעצם המילה המילה משנת תוירה מאיפה היא מגיעה? פעם >> זה מחז"ל לא זה חז"ל חז"ל קוראים לחומש הזה משתויר >> אבל איפה המקור? המקור נמצא בתורה אצל המלך. המלך צריך לכתוב לו את משני התורה. האם משנה התורה זה אומר חומש דברים? >> יש דעה אחת שזה אומר דה אחת שכן >> יש דעה שזה כל התורה. >> ולמה בדיוק את זה? זאת אומרת יש פה יש פה המון המון מקום א לנסות להתבונן. אני ראיתי ששם ישמאל מביא הוא מביא בשם היהודי הקדוש בשם זה ש היהודי הקדוש היה לומד בכל יום כמה פסוקים מספר משנה תורה. זה מעניין שכ בדור האחרון התחילו הנושא הזה של הסגולתיות של ספר דברי >> לא בהומרו שהוא לא לספר מוסר והפציבה לחסידיו גם הפרי צדיק מביא את זה >> לא אני רוצה להגיד שאדם אולי זה הסיבה למה זה >> לא הוא אומר והוא מביא במקום אחר שהשם ישמעאל אומר שהיד הקודש אמר ואני רוצה להגיד לך עוד רגע אתה תראה את זה בהקדמה של הנציב שהמוחר שבספרי מוסר הוא ספר משנה תורה >> נכון נכון נכון >> זאת אומרת אנחנו רגילים זה עוד אחד אני זוכר הרב וזנר עליו השלום לפעמים היה מוסר דרשות וזה היה איתי מאוד, זה לא היה הסגנון של הדור שלנו אבל מה שהוא היה היית רואה שהוא מדבר לפעמים על פסוקים בקפיטל ופוסק זאת אומרת זה שמות פרשת דברים כפיטל א' פוסק חוף והיית מבין שהוא למד חומש על הסדר זאת אומרת אנחנו ללמוד עכשיו חומש ויקרא זה לפי פרשיות אנחנו >> כן אנחנו לומדים פרשת שבוע וזה לא שייך עכשיו ללמוד פרשת בראשית איזה טעם יש לזה והידל קודש ואנחנו יודעים שגם אחריו זה המשיך היה לומד בכל יום פסוקים רלוונטים כי הוא אמר שאתה מחפש ספר מוסר אתה מחפש מבט כן אתה יכול ללמוד רמחל מסיד שיעורים ואתה יכול ללכת למקור אתה יכול ללכת לפסוק ש את המוסר שאותו נותן משה רבנו והוא ממש מדבר על זה שמשנה טוירה זה משנה. זאת אומרת יש פה את המילה הזאת הסמסים אני זוכר מביא באיזה מקום שזה לשון שם משנה למלך אבל הוא מביא שזה משנה טוב. זאת אומרת זה יכול לשנות אותך, זה יכול זה יכול לקדם אותך. >> הנציב הוא קרוב לזה אבל א >> עוד רגע נדבר על הנציב. יש עוד ספר מאוד מעניין נקרא בסינקב. כולם מתבלבלים, הם חושבים שזה ספר של האיש בצר. הרבי ינקב מאיש בצר. יש עוד ספר יש לי אותו בבית זה רבי ן כברן מאלכסנדר. זה תלמיד שכל החיידר הזה. והוא אומר הוא גם שמע. הוא אומר שמעתי ממורי מפשיסכה כי ציצה יעוצה לאדם שנפשו חשקה לשוב בתשובה שלמה לבניו יתברך שילמד כל השנה ספר משנה תורה ובזה יתעורר לבבו ולתשובה >> עכשיו מאיפה הגיע העניין הזה של הדור האחרון שמשמשים זה לא רוצה >> לא לא רוצה להיכנס לעניין >> כל דבר שהופך לסגולה בעיניי >> זה מוריד את הערך האמיתי שלו >> מוריד את הערך האמיתי כי איזה טעם יש למד ספר מוסר בשביל סגולה תשים שומים ובצלים ותעשה כאילו זה אפילו קצת להתכחש למקור אה אתה יודע ספר מוסר אמור לפגוע בך לעורר אותך אם הספר מוסר עשוי רק בשביל שאתה תקוע עם שיתוך או זה אז תלך שתחן >> ומה שאנחנו רואים יש לנו גם ברשי בסוטן אנחנו הזכרנו את זה מקודם הוא מביא מספרי שאין קוראים ביום אקל בפר של סקל אלא משנת בלבד זאת אומרת ועל משנתי על פרסל שזה בעצם כן >> על זה נאמר בפסוק למה נשמעו ולמה נלמדו ויראו את השם אלוקיכם ושמרו לעשות >> זה הטם של מצוז הקל >> זאת אומרת שאתה מבין שלחומש הזה יש כוח אפקטיבי שלמען ילמדו ויראו את השם אלוקיכם גם בכן גם אצל המלך כתוב והייתה אמו וקרא מה נלמד להירא את השם לוקיו זה לא זה לא כזה מופרח. יש פה עוד דיון שלם שאולי לא צריך להיכנס אליו, אבל בחלק מהמקומות בספר שמואל כתוב ללמ בן יוד קשס הנה כתובה על ספר הישר. מה זה ספר הישר? הגמרא בביתזור אומרת שספר הישר זה משנה תוררה. למה זה נקרא ככה? משום ועשית ישר בעיני השם >> כי פה זה מוזכר הדין הזה וסיזה יש הטוב שזה באמת חידוש >> כן אמר שהוא שמה במקום מסביר ש שכל הנושא הזה שלנוג לפנים משורת הדין >> נמצא בספר הזה >> כן אז זאת אומרת אז העוצמה הזאת היא בוודאות נמצאת א שוב אני יכול לחזור לך עוד הפעם ועוד הפעם במקורות שלנו אבל בוא תגיד רגע יש לנו את ההקדמה של הרמבן אבל אני מעריך שאתה תרצה קודם ההקדמה של הרמבן צריך לומר שורה וחצי >> לא בוא בוא נגיד >> פסקה >> כן הרמבן הרמבן באמת מתעלה מהנקודה הזאת שזה ספר בעצם מוסר כי זה פשוט כל אחד שפותח את הספר רואה שזה שמושה רבנו משקיע את את זמנו עכשיו בשביל לעורר את עם ישראל א בטוירו במיסים טויבים כמו שאתה הזכרת אתסיס היושבעה טויב מה הדרך הנכונה לנהוג ומשום מה הרמבן לא שם על זה את הפוקוס הרמבן הרמבן מטפל בבעיה אחרת לגמרי. הרמבן משתמש בביטוי משני תורה שככה חז"ל קראו לספר הזה בשביל להסביר שהתוכן של הספר תכף נראה שהנציב משתמש מאותו ביטוי בשביל משהו אחר אבל הרמבן אומר התוכן של הספר הוא חזרה על דברים שכבר נאמו >> או ופה הרמבן הרמבן >> פה הרמבם אומר הח >> הרמבן הוא פשטן הוא לפני מיסר הוא מנסה להבין איזה מצוות נכנסו בחזרה >> יפה אז הרמבן מעריך לנו לומר לנו שזה המצוות שאמורים לעזור לנו בכניסה שלנו ליוץ ישראל. ולכן אני רוצה רגע להרחיב את מה שאתה אומר. יש פה שאלה הרי זה לא באמת חזרה אחד לאחד. זה עכשיו אתה כבר מקדים את המאוחר זה ההתקפה של הנציבה על הרמ"בן והרמבן עונה הרמבן עונה על זה אבל לא פה זה פה הבעיה שהרמבן אתה רואה מה הרמבן רוצה? מה מפריע לו? >> כן. הרמבן הוא מתחיל לעשות בידול. איזה מצוות כן ואיזה מצוות לא נקריא שתי משפטים קצרים של הרמבן הספר הזה עניינו ידוע שהוא משנה תורה יבאר בו משה רבנו לדו הנכנס בארץ תשימו לב להדגש רוב מצוות התורה הצריכות לישראל ולא יזכיר בו דבר בתורת כהנים ולא במעשה הקורבנות ולא בטהרת הכהנים וכולי וכולי הוא אומר שהכהנים הם זריזים הם לא צריכים הם לא צריכים שזו להם אבל עם ישראל צריך לפני שהוא נכנס לארץ >> אז הנה שים לב כבר יש לנו קטגוריה אחת הרמבן אמר כל פר חומש ויקרא לא חוזרים עליו >> נכון מאוד >> אותו אנחנו כבר הכהנים יודעים הם קיבלו את שלהם >> נכון עכשיו אתה עוררת את השאלה שכולם שואלים ותכף אנחנו נגיע לנציב על זה אבל בשביל להראות לך שהרמבן בעצמו התייחס לנושא הזה >> ברור שהוא רגע אבל צריך להגיד לאדמה הרמבן אם אני מבין אותו מה שהוא מנסה לעשות הוא מנסה להגיד ככה אנחנו עוד רגע נכנסים לארץ ישראל. יש פה מצוות. זאת אומרת צריך לשים לב. הרמבן גם את זה מאבחן. התחלף פה דור. יש פה דור שיצא ממצרים ויש פה דור שהולך להיכנס. זה ברוב 95% דרך חוץ מכלב בנפונה ועוד קבוצה. אלה שלא מתו ו >> ואנחנו יודעים שבכל >> אז זה לא אותה קבוצה ואתה צריך ללמד אותם את הדברים היותר חשובים. >> בכל התחלפות של דור תמיד מאבד משהו במידע שלו. >> נכון. בפרט בתנאים קשים כמו שאנחנו יודעים וטוב זה הסיבה שאנשי כנסת הגדול לא באו ותיקנו את כל מה שתיקנו אבל ה העניין הזה של השכחה הוא הוא מהותי בהחלפת הדורות >> וזה מובן שמשה רבנו חייב לעשות חזרה הבעיה היא שיש דברים יש מצוות במשני תורה שהם לא נראים לנו חזרה >> כן ושהם נראים חידוש >> בדיוק ולהפך יש גם מצוות שלא מוזכרות. >> אז בוא נזכיר מצווה אחת שהרמבן מטפל בו אבל לא בהקדמה >> כי הרמבן עסוק ע עם השאלה הזאת גם לאורך החומש. >> מצוין. כמו שאמרנו קודם תמיד זה משפיע מי שלא קורא את ההקדמות של הרמבן הוא לא מבין את הרמבן בהתח בהמשך של הפרשיות. >> אז השאלה הגדולה על הרמבן כמו שהנציב אחר כך יביא זה על העדין של שילוח הקן. זאת אומרת שאנחנו שולחים את הציפור לא נראה זה לא הוזכר קודם זה המקום היחידי שזה מוזכר בתורה והשאלה היא אם זה משנה תורה אז מה השייכות נכון אומר הרמבן גם על זה אומר הרמבן שם בשילוח הכן גם זו מצווה מבוארת מן אויסוי ואז בנוי לאישחטו ביום אחד שנמר בויקרו כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לנו לב אכזרי ולא נרחם או שלא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אף על פי שהתיר השחיטה במין ההוא זאת אומרת שאתה לוקח את האם על הבנים או שאתה עושה אויס ואז בנוי אתה בעצם כאילו >> אני לא לא אכנס לזה עכשיו אבל זה נורא מעניין עם המשנה שאומר שהאומר על כאן ציפור יגיעו רחמך >> משט כמו ישראל כאילו >> אני הרבה פעמים אתה יודע טוב נדבר על זה כשנגיע שהוא לא חכה כן, זה המצווה איך שהיא התקיימה היום היא נראית הכי הפוכה ממה שהרמבן פה אומר. >> זה בעיה הלכתית גמורה. אני זוכר שפעם היה לי הרמבן בעצם לפי איך שהרמבן מצייר פה, כשאתה מגיע לקחת כן, אל תחסל את הציפורים בעולם, תשאיר את האמא. >> והיום >> היום היום אנשים עושים מרדף, עושים מרדף לחסל את המין. זאת אומרת אתה רואה זה שאלה בהלוך בכלל נאמר המצווה במצב כזה אתה רואה באיזשהו עמוד חשמל זה אתה לא רוצה את הביצים אתה אחרי דקה זורק אותם פח מה שאתה עושה לזה שוב זה סגולה אתה מכסה לתאמין זה מה שאתה עושה ולפי הרמבן אז לפי המשנה הם צודקים כי לפי המשנה כל הסיפור הזה הוא קבולה ואנחנו לא מבינים >> אני חושב שההבנה הזאת שאתה אמרת לגבי המשנה אגב הרמבם במוירה כן משתמש עם הטעם של רחמנות >> טוב נדבר על זה שנגיע לכיסה אצלה אבל רק צריך צריך לזכור שלהבין את המשנה, אפשר להבין את זה בצורה מאוד מאוד פשוטה שלא משתמשים בזה בתור תפילה. זה הכוונה. לא, >> זה הכוונה. אל תגיד שאתה בא להתפלל אל תינו רינו לפני איזה שנה פה בעיתון יהודי שזה מה שהוא עושה בחייו. יש לו גמח שילוחן. עכשיו היהודי יש לו ממש מידע מודיעיני על כל ציפור בעולם שהטילכן איפשהו לבוא לחסל את הכן. הרי זה מה שהוא עושה. הוא לא משתמש בביצים. הוא לא הוא הורג את הגוזל. אני לא יודע מה הוא עושה וכאילו אתה אומר את צריך איך ייתכן >> יש אנשים אגב נציין יש אנשים שהם עושים את המצווה הזאת הם כן משתמשים עם הביצים >> כןזה זה עוד אירוע אבל אני אומר גם מי שמשתמש הוא משתמש רק בגלל שהוא עושה >> רק בגלל שיש מצה הוא לא היה הולך לחנות אתה בחיים לא היית הולך לחפש ביצים של או גוזלים של ואני באמת ש זה כי הוא מאמין זאת אומרת לפי הרמבן זה הפך טעמה מזה אבל אני מעריך אני מעריך שיהיהודים יכסו חלק מאלה שישמעו את הזה כי באמת המשנה אומרת לא להגיד את זה אז צריך להגיד זה דברים מורכבים צריך להחזיק את זה >> אז איך שלא יהיה ככה הרמבן מתמודד בהמשך עם מה שהוא אומר בהתחלה >> אני אני רוצה לפני שאתה הולך לנציב יש לנו מישהו הרבה יותר מוקדם ארדב בז תשובה מאוד מפורסמת שבה הוא הוא דן זה ב אתה יודע אצלו זה הולך באלפים חלק ב אלפים א חלק ו סימן ב אלפ קמג ומה שהוא שואל שואל אומר שאלת ממני יודע אחד דעתי על המצוות שנתחדשו במשנה תורה איך נאמרו? אם נאמרו בסיני או בחורב או באו מועט למה אמרן משה מיד לבני ישראל כשר מצוות ולמה כבש אותם למה לא אמר זאת אומרת למה אומר שרבנו מחכה 40 שנה עד שהוא מדבר קיבלת מצוות בסיני תדבר מה מה למה לחכות עד הנאום האחרון ואם נאמר בערבות מואב אז לא מצינו שם וידבר אל משה דבר השם אליו כן >> כן הקדוש ברוך הוא לא אמר לו >> היה צריך להיות את משפט ההקדמה וידע בערך השם אל מושה לא עמו בקיצור ואז הוא כותב ראיתי לרמבן בתחילת אלה הדברים שנתעורר על זה ואלה שהכל נאמר בסיני או באוהל מועד ככה הרמבן רוצה להגיד בשנה הראשונה קודם המרגלים אבל לא נכתבו המצוות בספרים הראשונים כן שידבר עם יוצא מצרים כי אולי לא ככה אני הבנתי אני למדתי את הרמבן כמו שהרדבז למד אותו שהוא לא דיבר יש חלק מצות שלא רלוונטיות ליוצאי מצרים ולכן הוא לא דיבר כי כי אולי לא נהגו באותן המצות רק בארץ אף על פי שהם חובת הגוף או מפני שננתן את הדירות לא יזכרם אלא לבנים נוכלי הארץ ואז הוא כותב ודברי תמעיני שאם ציווהו הקדוש ברוך הוא בהם לדבר אל בני ישראל וכי כבש נבואתו 40 שנה הוא לא מוכן לקבל את זה ואז הוא נכנס ספציפי אומר זה גם לא זה גם לא נכון אומר וגם מה שכתב מפני שאננת דירות ולא כאותן שנאמרו יש כמה מצוות זה לא שכחתפי הוא ממש אומר עוד קשה היה לו שמיטה ויוב וכל המצוות התלויות בזרע הארץ לא נהגו אלא בארץ והוא זה כבר אמר להם בבחיקו אם הוא אם ליוצאי מצרים הוא לא צריך להגיד את המצוות של הארץ >> למה הוא אמר שמיטס ויובלס >> וככה הוא נכנס פה הוא ממש עובר ספציפי הרבה זה תשובה מאוד ארוכה אני מדלג אותה והוא אומר ובטן שנתחדשו כמה מצוות דשכיך את הדיר אכלת וסבת ורכת בריגת המזון לא תוסיף זה ודאי היה צריך להודיע קודם לא תגרע הקם תקים וכי מצוות גירושין לא שכיחה ולא מעשים שבכל יום ורוב המצוות המחודשים הן דברים מצויים יותר מאותן שנאמרו ואני לא ראתי לסוף דעת הרב זל כותב הר >> אז אז מה הוא מציע >> אומר אבל מה שאני סובר שכל הפרשיות המחודשות בערבות מואב נאמרו זה נאמר באמת בסוף לא בהתחלה וכל פרשה שנה נשנת אם אנחנו רואים משהו כפול זה משום דבר שנתח חדש בה. ואם תשאליני למה ציווה הקדוש ברוך הוא מצוות אלו בסיני כשאר מצוות? הוא אומר ולמה לא תשאל פה הוא אומר הרי קבול הסתיר זה לא היה המעמד היחיד שבו קיבלנו מצוות >> ישמור >> זה בדיוק מה שהוא אומר ולמה לא תשאל על שבת ודינים דמרינה במראיב כי >> אז שמה חז"ל אומרים כמה שזכו לי זה שהוא רצה לתת להם מקצס מצו איזה להרגילה >> נכן בסדר לא משנה הוא אומר >> והשואל הזה שואל על רצונו בעצם אתה שואל למה הקדוש ברוך הוא בחר עכשיו ולא והוא הוא זה רדבז דבר שאין כוח באדם להשיגו כי הוא יתברך ורצונו כל דבר דבר אחד ולכן מה שהוא אומר הקדוש ברוך הוא החליט מה הוא אומר בערבות מואב מה הוא אומר פה ו >> זה לא זה לא קשור לטעם שהרמבן אמר בגלל שזה ראוי בשביל כנסת הארץ וכל זה כי על זה היה מעריך אני מקווה שאני מצט נכון את דבריו הוא אומר ואף על פי הוא מסיים ואף על פי שידעתי שאיני כדאי לחלוק על הרב זל על הרמבן מכל מקום דעתי החלושה אני כותב הועיל ואין זה תלוי בדין מדיני תורתנו הקדושה זה נפקמינה שהרבה הרבה גדולים כיוון שאני לא חולק עליו למייסה בשום דבר, אני חולק עליו ברעיון. אני מרשה לעצמי >> בפשט הפסוקים. >> כן. עכשיו פה מגיע מה שאתה רצית להביא את הנציב. >> כן. אז הנציב עולה בדיוק על הנקודה הזאת שאם הנושא הוא שמשה רבנו בא לחזור על מצוות התורה ולכן זה נקרא משנה תורה אז על זה הוא הוא משתמש בביטוי חריף על על העניין הזה של הפשט של הרמבן לגבי שילוח הקן. אז הוא אומר וכשמגיע ל עד שהרמבן כשמגיע למצוות שבפרס שישטצ מבאר בכמה מצוות שמצווה זו מאין וחלק אותה מצווה הכתובה כבר עד שמצוו שילוח הכן הוא חלק ממצוי באזבנוי ובעיני הוא פלא כי שתי מצוות האלו רחוקות זה מזה מן הקצה אל הקצה הוא לא מוכן לקבל את הדוח הכזה זה של הרמבן לבוא לנסות לחבר נגיד שזה בעצם חזרה ע על משהו שהיה אז בעצם מה שאני איך שאני הבנתי את הנציב צריך לקרוא הנציב הוא הקדמה של עמוד שלם צריך לקרוא את הכל בשביל להבין את זה אבל הוא מבין שה המילה משנתו מלשון שינון וחזורה >> או >> ומה הכוונה הכוונה היא זה לא התוכן של הספר ככה אני מבין את הנציב זה המטרה של הספר זאת אומרת הנציב מעריך מאוד שהתכלית של משה רבינו היה רבותיי צריך לשבת וללמוד. חבר'ה, היהדות זה לא דבר מה בכך. זה משהו שצריך לדעת אותו וללמוד אותו ולשנן אותו ולחזור עליו. וזה המטרה של כל הספר. >> וזה המוסר שג זה מה שאתה הזכרת קודם שזה המוסר הכי טוב. הוא אומר בסוף הוא מצטט מדרש מעניין שאומר שרשבי אומר ספר משנתו היה סגנון לושע בשעה שנגלה אליו הקדוש ברוך הוא כן הקדוש ברוך הוא ראה אותו מה הוא עושה מה עושה יהושע בנ יושב וספר משנה תורה בידו ולומד למדנו דזה הספר בייחוד יש להוציא ממנו כל אופני מוסר זה זה >> הוא מבין את הראיה מפרשס המלך >> זה נציב פרשס המלך מה שמעתך >> המלך נכון שיביט פה המלך תמיד כדי להגיע לתכלית אבל עזוב תבוא תדלג ויש להביא מכל זה דמדקדק יפה בדברי מוסר שבזה הספר שיצא מפי משה רבנו בורח קודשו נמצא כל איש לפי ירכו דבש וחלב >> זאת אומרת כל בן אדם זה אבטוכה היום ישר עושים זה יש אבטוחה מהנציב שכל בן אדם שיחפש את את עצמו בתוך ספר דברים ימצא דבש וחלב אני >> ויש לו סתם ביטוי מעניין עד שגם יהושע רבון של ישראל >> כן >> השקיף בזה הספר תמיד >> זאת אומרת אם אתה שואל מה היה אתה יודע מחקר מה היה מה עשה יהושע בן נ מה הוא היה לומד בשעות הפניאי יש פה כל ראיתי מהאלובביץ' רבי דיבורים ארוכים אז אגב אלובביץ' רבי גם מביא ש שהוא מביא את הטויס הוא מצטויסס שמה שטויס אומרים מפי עצמוי ברוח הקודש לו מביצ' רבי בעצם מעמיק את הרעיון של המהרל עוד יותר שבעצם טוב זה כבר כבר יותר עניין חסידי. בעצם ההתלבשות ברוח הקודש של משה רבנו זה זה מקרין. עוד דבר ששני דברים אחרונים על החומש רגע לפני שניכנס לתוכו ראיתי ש הפלמנחם היה אומר בשם חסידים חסידים פעם אמרו התורה נקראת יין כן ינע של תורה אז הוא אומר שכתובים דודך מיין אז הוא אומר ביין יש שמרים שנשארים בסוף ה אז הוא אומר זה זה חומש דברים מה שנשאר בסוף הדבר התמצית התמצית ודבר הם מביאים בלא שנשלו בפרשת סחנן שאומר מה לנו לחפש תוכחת מוסר ולא הפרשה כולה לכן כל הפרשיות דמשני תורה מלאים תוכחת מוסר דבר אחרון שהוא סתם דבר פיקנטי אני ראיתי מסורת לטאית ויש כאלה דברים מסתבר הגהן רב רב שמואל מלצן >> אה זה היה תלמיד של הגהן רביצרוק מלצן אולי זה >> הוא תלמיד של רבי סרוסלנטר ככה הם כותבים >> אוקיי זה עוד דור שיש לו ספר האמונה והשגחה. הוא כותב שם את המילים הבאות. שמעתם מפי הרב הגאון האיש הורינו יצחק מרגלית עבד בשצוצין במדינת אנחנו יודעים איפה זה בפולין ששמע מפי מאור הגולה מוערך מולוזן. כי רבנו הגרא אמר שבספר משני תורה מרומז בכל סדרה זאת אומרת בכל אחד מ-10 הפרשיות א מה שיער ב-100 שנים מהאלף השישי. >> זאת אומרת חומש דברים זה המאה הראשונה. כסדר י פרשיות כנגד י מאות כנצבים וילך נחשבות לפרשה אחת ושאל אותם מערך >> רב חיים ולזנר >> הוא שואל את את הגהן היה איפה אנו שנינו איפה לפי החשבון שלך שנינו אמורים להיות מרומזים בפרשס כיסא יצאה שהיא כנגד המאה השישית שהנו עומדים בכעת השיב לו כשמו מרומז בתיבת אבן שלמה כלומר אליהו בן שלמה >> מעניין >> ושם ערך נעלם ממנו לא פורש אז הוא אומר לא לא פורש עם הגרעלים ממנו >> או שרב חיים לא רוצה להגיד ואז הוא מסיים שם לדעת לנבון נקל כי ראות כל מה שקרה אחרי זה בשואה וזה הפרשה של הקללות שכתבוא >> אז סתם מעניין ש עכשיו אנחנו נכנסים הפסוק הראשון >> אז אני רוצה להגיד לך משהו מפתיע מאוד ממש לא אופייני לרב אירש אבל אני חושב שזה משהו מרגש מאוד אני מצאתי את זה היה מש מציאה גדולה >> אה אתה אתה הכרת את זה. בשבילי זה היה חידוש מאוד מאוד גדול. >> על מה זה חומש דברים? >> לא לא בדיוק לא בדיוק א הוא מדבר על האריכות של המיקום. עוד רגע שנייה לפני זה אם אתה אומר רשע ריש תרשה לי סתם הסתכלתי כזה במקרה >> אבל אין לו הקדמה לספר >> לא אין לו הקדמה אבל יש בהתחלה בפתיח >> כן >> הוא מדבר על זה על משה רבנו מדבר על הנאום האחרון שלו ובמילים מאוד מרגשות הוא מדבר בעצם שמשה רבנו הולך מהעולם ולא משיח חב כלום >> זה מה שרציתי להגיד אוקיי בסדר >> אז זהו אז זה מתחיל הוא מתחיל מהעניין הזה של האריכות של המיקום >> למה יש פה אריכות גדולה בדיוק איפה משה רבנו אמר את אז מה שאתה התחלת להגיד זה בעצם המשך של ה של הרעיון שלו נראה שזה המשמעות של שמות המקומות הנזכרים פה הם באים לקבוע את מיקומו המדויק של אתר זה שמשה רבנו סיים את חיי חלדו בקרב עמו וכולי וכולי נדלג את כל הזה אתר זה שבמדבר לא היה ניכר בו שום סימן מובק משלו משום כך הרי זה מובן שהתורה מוסרת לנו את מקומו ואת גבולותיו של אתר זה כדי להזכיר אותו לדורות הבאים הן משה רבנו נפטר לעולמו ובמותו לא השאיר אחריו לא מצבת זיכרון ולא עמוד של כבוד ולא שום מזכרת תרצית אפילו מאיפה אתה קורא >> אפילו קברו >> מאיפה אתה קורא >> זה הגרסה שנמצא בה הגרסה המקורית לא הגרסה החדשה >> כי נראה לי שאני קורא בעברית יותר מעניינת אותו >> אתה מה זה מה >> התרגום שלי אומר לפי כך מובן שהתורה מוסרת לנו את מקומו וגבולותיו שמקום מקום זה כדי לשמר אותם בזכרונם של הדורות הבאים סוף כל סוף משה הלך לעולמו בלי להשאיר אחריו כל אנדרטה מצבת זיכרון >> זה מעניין >> או תזכור את ארצית לחייו אין אפילו קבר שישמש כמצבת זיכרון מראה נ זה עברית יותר מודרנית מה שיש זה בואר >> אוקיי אז כל מהותו הגופנית של משה רבנו הסתלק בשעת מותו רק המקום ששמע את דברו האחרון לעמו נמסר לזיכרון בכל הדיוק האפשרי וכאן הגיע חידוש וכאשר יבוא לשם נין ונכד של דור המדבר הוא יקלוט במקום זה את הדברו של משה וכך יתעורר ליבו ללכת אחריו בנאמנות ולהמשיך את מפעלו בקרב עמו >> נפלא נפלא פה פה יש את זה אפילו יותר ספרותי >> נו >> במות משה הלכה לכל אישיותו הארצית רק התיור שנרשם בביטויים המדויקים ביותר האפשריים של המקום שבו שמעם את דבריו האחרונים. מלא האמונה נמסר לדורות עולם. כדי שאם ביום מן הימים יבוא אחד מצאצאי צאצא של עם משה למקום זה, תשמע באוזניו בת קול מדברים האלה >> מדהים. >> ותעורר אותו ללכת בעקבותיהם נאמנה בקרב עמו ולטובת עמו. >> רק לציין שהסיבה שיש הבדלים זה בגלל שהספר נכתב לגרמנית. >> אז כל אחד שיש לו הבנה בגרמנית זה >> אבל זה זה בחומש. מה שאני מצטט לך זה מהחומש >> כן כן ברור זה גם זה גרמני כן לא אני יודע אבל זה התרגום הראשוני של בו לפי דעתי >> של החתנים שלו >> של ברו >> ברו >> כן אבל כן הם מסרו המשפחה מסרה את זה בשנים האחרונות לתרגום נוסף >> יכול להיות >> אז כנראה שזה עבר כמה תרגומים אבל רואים ת >> אתה יש לך את הגרסה יותר חרדית אבל אה >> כן אני באמת שאני לא יודע מאיפה זה מה שאני מקריא זה משוט ברילן לא יודע מאיפה החומש אני לקחת עם החומש עצמו >> אה גם החומש עצמו יש את הגרסה השחורה אני חושב שזה מהגרסה אני חושב שזה מהגרסה השחורה >> כן אוקיי >> בכל אופן >> אגב אני אוהב באמת את הגרסה השחורה יותר יש שמה משהו יותר פיוטי כזה >> אז על זה אני מדבר נו אני ממש הרגשתי את זה עכשיו >> בכל אופן אנחנו נכנסים לפסוק הראשון הפסוק הראשון הוא פסוק קצת חריג קצת מוזר משה נותן רשימה של מיקומים שאנחנו לא מכירים כמעט משום מקום אחר בתורה וישר כל כל הפר פרשנים מרשי שמבין שמשהו פה לא עובד אגב הם היוצת רש"י מבין שזה כינויים רש"י וזה זאת הדה זאת הדעה הרווחת >> שנותנים מוסר נותנים מוסר כאילו בפלאפן ברמז והוא מרמז להם אתם חצרות זה מחלוקת קורח >> די זהבזל חטא העגל >> וכולי וכולי אגב אני ראיתי מישהו שואל הרי לפי לפי רש"י זה לא מדויק הסדר נכון כי קודם ר >> את העגל >> כן ורק אחרי זה הרבי רבשלו שואל את זה ורק אחרי זה כוערך >> כן >> הרבי רבישלו אומר הוא כותב ככה המדרש כותב למה הקדוש ברוך הוא אמר אנוכי השם אלוהיכו אלוקיך כדי לתת פתחון פה למשה ללמד סנגוריה במעשה העגל אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא אתה אמרת לי לא אמרת להם כן אז יש לכאורה יש לו לכאורה איך להגן על בני ישראל מה הבעיה מגיע קורח ואז הם אומרים כל העדה קדושים כולם שמו מפי הגבורה נויכי השם אלוק >> הוא הרס את כל הלימוסחוס >> אז הוא אומר רק אחרי קוירח נהיה למפריע החטא של א של חטא העגל >> זה זה רבה רבה לשיטתו עכשיו זה יש לנו אז זה רשי אבל צריך לומר הנציבי והוא מביא כולם הפשטן פה זה רשב"ם רשב"ם רוצה רוצה להגיד זה רשימה של מקומות זה לא כינויים התורה לא מדברת ככה זה זה שמות שמקומים גם אם אתה לא יודע אותם הוא כן רוצה הוא נכנס לזה לאיפה זה שיש מקומות שלפעמים זה נמצא בתורה במינוח הזה במינוח הזה אבל עדיין בסוף בסוף זה שמות שמקומות מה שראיתי מעניין בריבחור שור שהוא מסביר שמדברים על כל שמוישה מדבר איתם על כל המקומות שבהם הוא לימד אותם תורה וזה מובן הוא אומר ככה בעבר הירדם בערבה זה בערבות מואב זה פה מול סוף זה אומר לאחר שגזר להם הקדוש ברוך הוא את ים סוף כן א בן פרן ובן טופל אומר פרן זה הר סיני כתוב השם מדבר פרה השם פרן באופן >> הופיע מהר פרן טופל הוא כותב נראה לי שזהו מרע ששם היה תפל המ >> מר ותפל אוקיי >> ואז הוא אומר לבן וחצרות פה הוא קצת מסתבך הוא אומר שדה חצרות שדה קורא לבן אה הוא רוצה להגיד אף שמרים הנה מצורת קשה היו עוד רגעים של מתן תורה ודי זהב זה אוהל מועד ובכל המקומות הללו אומר אני דיברתי איתכם הקדוש ברוך הוא דיבר איתכם זה דבר אחד >> יש פה משהו יש פה דיבור חסידי דווקא על ה על התאריך >> נכון >> מה התאריך שכתוב בתורה וואו שונה ב-12 חודש באיך עוד לחידודש >> כן זה דימו של בני יסוד שבט >> אז אז תרגמיוניסון כבר על המקום גם אם לא תעשה את החשבון טרגם יוניסון על המקום אומר שזה הוא ירחו דשבט כן אז כתוב מפורש זהשחד שבט ויש פה שאלה גדולה האם יש משמעות לעובדה שמוישה רבנו מדבר פה דברי טוירו דווקא בראש חודש שבט >> חידושי הרים אני יודע שם בספר הזכות ממש מעריך שזה יום ש שמוזכר בתורה רב זה יום שיש בו השפעת אנחנו דיברנו על זה יש בו השפעת דברי תורה >> אז השם ישמואל מביא מספר יצירה שספר יצירה כותב ששבט המזל של שבט זה דלי >> כן >> זה ודלי זה בעצם >> של השפעה של א >> ש ש יכול יגרום לך להתרוממות רק אתה יכול לקחת את זה גם למקומות לא נכונים להגייס דעתו על אנשים אחרים אבל הכוונה פה היא שבחידשבט זה א זה מאוד מעניין איך שאנחנו לא היינו מקשרים את זה בכלל, אבל אנחנו יודעים שבחודש שבט לגבי העולם הצומח והעולם החי זה הזמן שהעולם פתאום מתקבל התרומות כזה פוסט העולם מתחיל לצמוח ולפרוח >> אז אז אומר השם משמואל שחויד שבט זה התמצית של החודשים המלאים שיש לנו שבאים אחר כך שזה יכול להות שאודו ניסן וכל אני אמרתך אני זוכר שדיברנו על זה בפרק על 15 בשבט אה אני רוצה להגיד לך משהו מעניין יש בסיים כולם מדברים אז הוא מביא משהו בפרשה הזאת א וורט כזה ויצי מחמיב הוא מביא >> מי זה היה חמיב >> רבנו נטה מעוביץ' זה יהודי שמקומי שם בעוביץ' אומר שלכאורה השאלה הגדולה היא משה רבנו מדבר הוא מדבר לכל ישראל רשי גם מדגיש שאף אחד לא חסר כולל עליידיגרזה בשוק כולם כולם הוא מדבר ושואל זה שלוש פרסאות איך אפשר לדבר בכזאת עוצמה אז הוא אומר יש רק פתרון אחד לסיפור הזה שכינה מדברת בתוך גרונוי והוא אומר שזה מרומז במילה בעבר הירדן כי אם אתה לוקח את המילה ירדן ואתה עובר אותה אתה עובר את כל האותיות של הירדן >> זאת אומרת במקום י אתה עושה כ במקום יוצא לך שכינה >> וואו >> אז הוא אומר זה >> הפתעה זה נקרא בעבר הירדן הועיל משה בהר ככה הוא יכול היה לדבר אתה יודע יש פה יש פה כל מיני ראיתי היה בפועל בורשה היה יהודי קראו לו רבי יצחק פייגבום הוא היה רב אחד מהרבנים הגדולים של ורשה יש ספר שהבן שלו הוציא שנקרא אור פני יצחק ספר מאוד מלא צ'יק והוא מביא שם זה גם כזה זה על כל הזכרת המיקומים פה שהיא באמת חריגה ומוזרה אז הוא מביא שהוא הולך לפי רש"י כמובן שזה בעצם משה מעורר אותם לחזור בתשובה והוא מקווה שיבינו את הרמז ואז הוא אומר שהגמרא כותבת שאתה עושה עבירה אתה צריך לחזור ולכפר באותו אתה צריך גם לתקן את המקום עכשיו הוא אומר איך מתקנים אז אומר הגמרא המדרש אומר שיש דרך לחזור בתשובה זה היה למוד לקרות דף אחד ילמד שני דפים אז הוא אומר זה עניין של משנתראה מושה אמר את כל העבירות שעשינו עכשיו הולכים ללמוד מי שרחם עוד כפול. >> זה ממש זה מתכתב עם מה שהרמב"ם אומר שכדי לטהר אפשר לטאר את עצמו במי הדעס. >> כן. נכון. >> כן. זה הליטאים מאוד אוהבים את ה זה יותר קל. כן. אה >> לא לא בגלל שזה יותר קל. זה יותר מתחבר לסגנון של כל האטוס. >> שים לב רשי רש"י על הפסוק הראשון מה הוא אומר? ככה אלה הדברים שדיבר משה על כל ישראל אומר אילו הוכיח מקצתן היו אלו שבשוק אומרים אתם הייתם שומעים מבן אמרם ולא השיבותם דבר מכך וכך אילו היינו שם היינו משיבים אותו לכך כנסם כולם ואמר להם הרי כולכם כאן מי שיש משהו לענות שיענה שים לב יש פה מילים מוזרות ברשי האלו ש ולא השיבות הם דבר מכך וכך מה זה הדבר הזה אז א בפשטות היום בעברית אומרים כך וכך מתכוונים. יכולתם לענות XYZ, מה שנקרא, מכך וכך, אבל ראיתי יהודי מביא שבדפוס הראשון של רש"י, זה נתפס באיטליה ב באמת בל", אז הוא אומר שהנוסחו ולא השיבות הם דבר בכך וכך אילו היינו שם היינו משיבים אותו. >> אז מה הכוונה בכך וכך? >> אומר, "כך וכך זה לשון של שבועה כמו באלוקים. בכך וכך הוא לא רוצה לפרט את >> הוא אומר שיש לשון כזה מופיע גם אצל רש"י באזינו שאומר לפי שהיו בני דור אומרים בכך וכך אם אנו מרגישים בו אין אנו מניחים אותו להיכנס בתיבה כן >> אז הוא מסביר של >> בכך זה לשון שבועה סתם מעניין >> אני רק רוצה להגיד לך משהו א אני יכול להיות שהזכרתי את זה באחד מהפרקים הקודמים זה ששמעתי הרצאה מאדם שמומחה בכיס יד של רש"י שהוא אומר שבדרך כלל בכיסוי יודש של הרישני אז יש לנו נגיד חמש כתבי יד בסיסיים ולפי זה אנחנו מחפשים את הכתב יד הכי עמים בלי שיות >> ולפי זה הולכים נכון את היד מינכן אוקספורד מה שזה יהיה אז זה הולך לפי הספריות שזה בגמרא >> נכון >> נותר הבנוביץ' >> כן אז ה אז הוא אומר שברשי מרוב התפוצה המוקדמת שלו >> יש כל כך הרבה כתבי יעד שהם מרימים ידיים שהחוקרים מרימים ידיים >> ואין להם אין להם אין את הנוסחה מקורית >> אין להם את נוסחה מקורית ולכן הוא אומר יש המון המון שינויים בין זאת אומרת כל פעם שיהיה לך שאלה על רש"י כדאי לך ללכת לראות מה הורים גדה אחרת ברשי אני ראיתי מישהו שמביא על הרשי הזה שאומר אלו שבשוק היו אומרים מה זה פתאום רש"י מתחשב באלו שבשוק אז הוא מספר סיפור ידוע אומרים שהגהן מוילנה היה מאוד א הוא מאוד החזיק מהמגד מדו יובנה והוא רצה ואפרופו מוסר ו >> משלם לו כדי לתת לו מוסר >> או זה ככה הולכת האגדה שהוא קרא לו ואמר לו >> הוא היה משלם לו כסף תגיד לי מוסר אז מספרים שהוא פעם בפעם הראשונה שהוא נכנס אז הגהן יושב בתוך חדרו עטוף בטלית ותפילין מוקף בגמרא וכן >> זה זה המוסל המפורסם של המגדל מדובי >> נו תגיד אותו >> שהוא אומר לו זה לא חוכמה >> תגיד לי מיסר תגיד לי מיסר מסתכל זה לא חוכמה זה נשתקונץ הוא אומר זה לא חוכמה שאתה לא חוטא, אתה סוג הרי ידוע שהגאן מוילנה היה מוריד את הטריסים כדי שלא >> לא יהיה לו שום קשר בעולם החיצון אומר ברור שהרב לא חוטא כי הרב לא נמצא בחלק >> בוא נראה את הרב יוצא לו שוק ושמה עושה את כל האידיש כעת >> כן הוא השתמש במילה זה לא קונץ והכהן ענה לו אני לא קונץ מאחר >> זה סיפור אחד ויש גרסה אחרת שאומרת שהגהן התחיל לבכות כאילו הוא אמר אני לא יכול לעשות את זה >> אני לא רוצה לעשות את זה אבל הוא הבין את המוסר >> אז ראיתי יהודי רב נוסן גשטטנר שהוא מביא שזה הפשט פה ברשי >> נגיד מילה אחת מי זה היה רב נוסן נוסן גשטטנר היה פוסק הונגרי שהיה פה בבני ברק והספרים שלו תדע לך אני התחברתי אני התחברתי ממש לספרים שלו בפצ'ובס פשוט מדהים פשוט א >> איך קורים לזה איר >> סנון >> כן >> אה ביום שהוא נפטר נולדה בית הראשונה אז אני הייתי גם בלביה היה זכיתי להיות ואתה יודע כזה בויסק היה ישב פה בקרן זוביס ו >> כן כן היה לו היה נקר רב שיכון אגודת ישראל אני חושב >> כן וגם בלוויה לא ראית את הבז הגדול שהיה אמור לקרות בעולם מתוקן הוא היה >> הוא היה אחד מהמשיבים הגדולים של הזו >> הוא די הוא די צג באופיו את ה את הרב הלטאי הרב ההונגרי >> הרב ההונגרי המסורת ההונגרית >> ההונגרי וגם הוא היה בכל אופן אז הוא אמר ראיתי שהוא מביא ש אין אני לא יודע אם זה הוא מביא או מישהו מביא כאילו לאור דבריו שהוא עשה את הצישטן עם הסיפור הזה של הגואל אומר אילו הוכיח מצתם היו אלו שבשוק אומרים אתם ה שומעים בן אמרם ולא השיבותם תגידו לו בוא נראה אותו יוצא איתנו לשוק הוא לא שלא ישב כמו הגואה וכל היום ילמד שיבוא איתנו אז נראה אותו עושה עושה ידישקט כמו שצריך יש אתה יודע אינסוף דברים אנחנו צריכים להמשיך להתקדם כן בעצם יש פה 11 ימים מחורב. אגב, ראיתי, אני לא זוכר איפה ראיתי שחורב זה חורבן. שיש 11 ימים שבהם אנחנו מתאבלים על החורבן, זה תשעת הימים ושבו סר בתמז וסור בתבס. א בכל אופן זה גם לפי מה שאתה אמרת. משה רבנו הסתלק בז' באדר ולכאורה הוא התחיל את הדרשה הזאת בא' שבט. אז זה לקח כזה חודש ו >> כן. זה מאוד מאוד מורכב ובאמצע אחד הדברים יש משכוכ מעניין הוא >> הוא אתה רציתי להגיד על מה שח על מה >> על לא אוכל לבדי סי אתכם >> יפה מאוד כל הכבוד >> תגיד אתה >> אתה מוכן לפרגן לי >> כן לא זה זה >> למה זה תפס אותי בכי >> זה שלכם זה לטעים >> לא לא זה העניין הוא שעניין הוא שהפסוק הזה נקבע בתודעה שלנו שזה זה פסוק עצוב בגלל שאנחנו קוראים את זה בגנגון של איכו אבל המשך חוכמה הופך את זה לממש שזה הופך את זה על פיה. הוא בא ואומר הרי בן אדם שמגדל ילדים מגדל הרבה ילדים אז ה אז הוא עושה קרחצם נכון הוא נהנך מרוב העבודה אז אתה בא ואתה מאחל מישהו אחר אני מאחל לך שאתה גם כן תעשה קרחצים מרוב העבודה שיש לאותו בן אדם בגלל שזה סימן של ברכה שהמשפחה שלו התרחבה והוא א מטופל בילדים אני בדיוק היום בנה פגשתי איזה יהודי ש שלא היה לו ילדים, לא הכרתי אותו, מישהו ציטט לי בשמו. אז הוא אמר, "תדעו לכם ש אשתו הייתה אומרת, וכביסה זה ברכה. לי אין את זה." אה אז הוא אומר כאילו לא, אבל הלוסן שלו זה יפה. א מה שהוא אומר באמצע שתוך כדי שמשה רבנו גואר בהם, >> כן? אה אתה יודע כמו שאמר האיש מה גדל מה גדלה עליי התורח ממכם יתן השם כי חן יהיה לכם מבניכם אני מברך אכם לי אתם אתם מציקים לי אבל אני מאחל לכם שלכם ולילדים שלכם שלא תפסיקו לסבול גם אתם >> הדיוק של מש חוכמה זה המילים בואיסוהי הוא אמר לכם בואיסי לאמר שכן יאמרו תמיד עליכם כפי אשר אתם מצ >> זאת אומרת תוך כדי שהוא שהוא מגדף אותם שהוא כועס עליהם היו חסיד ידים היו מצט רבלי בליגר היה מצטט בהקשר הזה שיש השבוע שיעור צד של יהודי הרבי אולי הכי גדול בגליציה החויז מלובלין >> הוא נפטר בתשעה באב >> הוא אמר פעם היה לו מסנקדים היה שמח אז הוא אמר ביום שאני איפתר מים הם לא יכלו לשתות >> לא יכלו לחגוג עם זה >> אז הוא אומר שפעם אחת הוא היה מדבר על עצמו לפעמים נורא והיום אז הוא דיבר והוא אומר ככה התחיל לגדב את עצמו שהוא אדם לא ראוי. כמה אנשים התחילו לצאת מה בסמדר? אוקיי, אתה לא ראוי, לא ראוי. אז הוא אמר ופתאום הוא עוצר ככה ואומר והשם יעזור שלא יהיה לכם ילדים יותר גבוהים ממני. אז הוא אומר רבי ליבה היה אמר תוך כדי שמשה רבנו צועק עליהם אתם התנהגתם לו יפה וזה וזה. ואז הוא רואה שמתחילים ליפול לעצבות. אז הוא אומר להם השם אלוקיכם יוסף עליכם כחלף פעמים. זה זה אתה יודע עם כל מה שיש לי לדבר איתכם בכל ה-40 שנה במדבר זה כמה פשלות שעשיתם פה ושם אז א >> אתה יודע שהברכה הכי יפה שקיבלתי בחיים שלי זה שאני פעם ישבתי בשיעור מצומצם עם של המוישה שפירה וושאלתי שאלה שהצבנה אותו שהוא כעס עליה מה שנקרא אז הוא חזר לי פעמיים ואמר לי שתהיה לי בריא שתהיה לי בריא ברוך השם אני מקבל את זה כברכה >> בכל אופן אצלנו באגור מספרים שהרבי אפסמך פעם היה בהרד על הפסוק הזה השם נוגעכם יוסף עליכם כחם אלף פעמים אז הם מספרים שהוא פעם היה שם אדמור מפופה להחי יוסף קוראים לו האדמור הקודם >> כן >> והוא קיצור הוא פגש אותו הגיע אליו ואז הוא סיפר לו את הסיפור הידוע אנחנו כתבנו על זה לפני כמה שנים בקולמוס הרב ישראל לנדרוביץ' כשכתבנו על על א על המשחקים אם אתה זוכר כזנו על משחק השך יש אגדה שאומרת שממציא המשחק ביקש את השכר שלו ביקש חיטה אחת על ה זאת אומרת הוא אומר תשים לי גרגיר חיטה על המשבצת הראשונה במשבצת השנייה תשים לי כפול במשבצת השלישית תשים לי כפול כפול זאת אומרת תשים לי 2 * 2 >> כן זה נראה זה נראה קצת אבל >> במשבצת הרביעית שים לי 4 * 4 ואז אז 16 *פ 16 וכולי וכולי וכולי ואומרים שלא היה זה מה שאנחנו היום מכירים במילה אחת את כל הסיפור הזה קוראים לזה היום אקספוננציאלי זאת אומרת זה הריבית דריבית דריבית אז אומר זה הפשט השם אלוקיכם יוסף עליכם כחם אלף פעמים זאת אומרת את הכחם הוא יכפיל השתיים כפול ש וככה הוא יכפיל את זה לא לא רק 64 משבצות אלא 1000 פעמים >> יש עוד משחוכמה מפתיע בפרשם. זאת אומרת גם את זה ראה גילית >> שעל הפסוק שמשה רבינו מדבר על אויג מלך הבושון >> כן כן >> אז משה רבנו משתמש עם ה רק אויג מלך הבושן נשאר מיתר הרפנים מהרפאים >> הנה ארסו ארס ברזל הוא ברבת בני אמון תשע אמות אורקה וארבע מותר רחבה באמת איש אומר המשך חוכמה שבעולם העתיק אז כל מי שהיה בעל כוח עצום היה זה היו עושים לו אנדרטה אני זוכר מה >> אלוהות היה עושים אותו אלוהות ומשה רבנו בא להגיד תדעו לכם רבותיי ש במסגרת גבולות חוקי הטבע לפעמים הטבע עושה דברים עושים גדולים גדולים על דעת ולכן הוא מדגיש פה באמת איש זה זה הטבע הזה ככה זה לא זה רק נשאר מיתר רפאים הוא א הוא בא לתת להם שיעור פה בהלכות טבע מה שנקרא אל תעשו מזה זה אלוהות אלא שזה ה >> נפלא אני אני רוצה רגע אחד לחזור איתך אחורה לאותו פסוק איך עשה לבדי תוככם מסכם ורבכם שבשבוע כזה קוראים אותו במנגינת כן וו מה שתפס אותי ראיתי א כתב ידו לא כתב ידו עצמו הייתי במכתב שכותב על על אייכו כותב הרב תייכתל >> המשנסוכר כן >> המשנסוכר הוא יושב בפיסטצ'שה שזה היום סלובקיה הוא יושב באמצע המלחמה >> בעליית הגג הוא מסתתר >> הוא יושב בעליית הגג ולמעשה העיר הולכת ונחרבת לו מול העיניים צריך לומר הוא משנה את עמדותיו בהרבה >> אם הבונים שמיכו >> וכולי ואז הוא כותב על הפסוק הזה הוא מביא את המדרש המדרש אומר ככה אילו זכיתם אמר הקדוש ברוך הוא אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה היכי עשה לבדי עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים היכה ישבה בדד ככה פותח איזה פסיכה של איך רבוסי אז הוא כותב ככה ונראה להסביר הדברים על פי מה שמתרחש כעת אצלי בשעה שאני כותב דברים אללו בשילי קיץ שנת תשב קהילת פישצ'ן במדינת סלובקיה שהייתה קהילה גדולה והייתי תמיד טרות בטרדה דמטה ובבני ישיבה אומר אני רב לא היה לי רגע לנשום מה גם במי הקיץ מי שיודע זה עד היום זה עיר של מרחצאות >> של תיירות >> כן עכשיו סופר הגיע לשם כל איזה מן האישו אז הוא אומר, מה גם בימי הקיץ שבאו לכאן מכל פינות העולם למרחץ והיו טרדותיי מרובים מכל מכל צד וכמעט לא מצאתי מנוחה עד שפעם בא קונסט זה אורח שהגיע להתרפא אחרי ששאה במשך היותו פה במרחץ וראה אותי מסובב מסובב ותורדות בכל צד ושאלה אני בלשון בלשון הזה רבי וקנן זידוס אלס בולטגן כאילו איך אתם יכולים להשתלט על כל זה וכעת בעוונותינו הרבים כשיצא הקצב משמיים הלכנו בני ישראל לשבי מדינתנו בגזירת הגירוש מתחילת הקיץ זה עד כבר נתרוקנה הקהילה מאין יושב ואני נשארתי פה עם תי מספר עד שאין לנו מניין בימי החול ובקושי בקושי גדול יש לקבץ מניין וני יושב בדד בביתי כל היום ואני מוצא רוב מנוחה כעת אבל מנוחתי זאת הנחתי בלולי שתורתי שישועי אז עבדתי באוני והשם יכבוש את שבר ומחץ מכתו וירפא במרה ואומר וזה עכשיו הוא חוזר למדרש שמשה ראה את ישראל בשלותה אמר אכי עשה לבדי וירמיה שראה את ישראל בנבלותה אמר איך ישבה בדד היינו משה ראה את ישראל בשלותיו ובצלחתיו היו תרדותיו מרובים בעסקי ישראל כן על כל המערכה עשה לבדי אין לי כוח אומר ולא היה מצא מנוחה כי כל העם היו ניצבים עליו מן הבוקר עד הערב אבל ירמיה הגיע למצב הרבה יותר נורא ירמיה ראה את ישראל בנבל בלותם ובהיא הצלחה כבר היה מוצא מנוחה וישב בדד כל היום וזה הפירוש שם אילו זכיתם הייתם קוראים אך עש לבדי עכשיו שלא זכיתם היכי ישבה בדד זה מצמרר לקרוא את זה בהקשר הזה ראיתי התפר שלו אביא שהוא אומר השם אלוקינו דיבר עלינו בחורב לאמור רב לכם שבט בהר הזה הוא אומר שהפרשה הזאת תמיד נקראת ב זה כמעט תמיד בגלל צום ובו וצלו שבואז חנון >> כן כן סחנו צריך להיות אחרי אחרי תשעה באב אז הוא אומר שזה מה שכתוב בפסוק השם אלוקינו דיבר אלינו בחורב אף שבית המקדש הוא חרב בעוונותינו הרבים אף על פי כן רב לכם שבט רב לכם שבט הוא אומר הוא שבת כי אמנם כל המועדים הם לפי הזמנים והיה לנו מצווה עלייה לרגל ועבדת קורבנות ובזמן הזה אין לנו דבר אבל שבת היא קביה וקיימה זאת אומרת השבת זה מתנה יחידה שנשארת גם בשלב הזה אתה יודע יש פה פה בלי סוף רש"י אומר שמה אחרי זה הוא מחפש א אנשים חכמים ונבונים אומר רש"י נבונים הוא לא מוצא נכון איך איך אתה מבין את זה יש כל מיני ניסיונות להסביר את זה אה והוא שואל ראיתי אחד שואל היה יהודי דוד של אשתי קראו לו בחמשול קופמן הוא היה בגייצד >> כן חושיב ומפורסם >> כן אז הוא אז הוא שאל איך אנחנו אומרים בכל יום ותם בלייבנו בינה אם רש"י אומר מפורש שאז אז הוא לא מצא. אז הוא אומר, יש הבדל גדול. מה זה נבון? נבון זה מי שיכול להוסיף. אומר, מי ששמע בהר סיני לא יכול להוסיף כלום. מה שהוא שמע, כל מה שהוא הוסיף זה רק צרות. אנחנו יש לנו את האפשרות א להוסיף. יש פה אפרופו דיבור דיברת על דיוק ברשי. אז רש"י אומר, "אבו לכם אנשים חכמים." רש"י אומר, אנשים וכי תעלה על דעתך נשים. מה תמוד לומר? אנשים צדיקים. זה דיבור אחד דיבור הבא הוא חכמים כסופים אנשים לא מצליחים להבין מה זה הכסופים ראיתי מישהו מביא שחכם זה היה לומד מכל אדם שהוא מתבייש >> שהוא לא מתבייש ראיתי את זה ל >> בשביל על רוב ראיתי את זה אבל הוא רוצה להגיד שהגרסה הראשונה ברשי יש כמה גרסאות כמו שציינת הוא אומר ככה הוא אומר שבחלק מקומות ברשי פשוט מורידים את המילה חכמים ואז מה תמוד לומר אנשים צדיקים כסוף ופים זאת אומרת אנשים צדיקים זה בעצם זה לא פירוש לחכמים זה פירוש לצדיקים ואז זה יותר מובן ש אנחנו עוד מילה אחת ראיתי בפרדס יוסף אתה דיברת על תאריך אז הוא מביא שאויל מוישה ברסטורז אז הוא אומר שאם אנחנו עושים הפסוק הזה הוא הפסוק ה-4000 תצה מתחילת התורה כן זה הפסוק זה התאריך שבו נולד רבנו הרמבם לכן אויל מוישה בארס התו והזוז >> וואו >> שזה מאוד מעניין טוב אנחנו יכולים פה בלי סוף עוד עוד להגיע א הזמן קצת לצערנו נוקף טוב אתה יודע בלי בלי סוף בלי סוף יש פה עיר מתים אולי רק נסיים בזה למ בפסוקים האחרונים למחיר נתתי את הגלעד אז רב דובד ללובר היה אומר ש מישהו בשמחה תמיד גיל עד נו אז הוא זאת אומרת כדי להיות בשמחה תמיד זה זה הולך גם לשני הצדדים אז אתה צריך להכיר בקדוש ברוך הוא למכיר נתתי את את הגילד ויש א אולי החב סייר הם כותבים אחייר קרא לספרו חת יאיר למה זה רבי יאיר בכרח לאמא שלו קראו >> חווה >> חוה והוא אומר אם אתה מסתכל על הפרשה הזאת הוא אומר, הוא כותב שחסם ספר כותב שהגוי החבסיור כשירר איך יקרא שם ספרו, שמו היהיר סליחה, זה לא אמא שלו וזקנתו שגידלתו שמה חוה וקראו לתורה זה הליש שישי אז אתה יכול להבין ויקרא אותם חות יאיר עד היום הזה בקיצור אז הוא אומר שזה היה הרגע שבו נפל לו אגב הם מביאים תשיבה מהחסם ספר שהוא מדבר על שלא כל אחד יכול להיכרע על שם אמא שלו ואפשר מכל מקום נוכל לקח לסימן בשני יוסף בן שמעון בקיצור הוא אומר כמו שהמרשו אומר שהמרשו קרא לעצמו שמואל איידלס על שם השביקר שלו או כגון חות יאיר שהיה נקרא בו בלשון בני אדם ועל שם זכנתו חווה שגידלה אותו סבתא שלא גידלה אותו >> קיצר ואתה מסתכל בקדומה של החב סיויר הוא הוא כזה מתנב אז הוא אומר שמצד שחידושי ההוראות והמשפטים אשר ממני יצאו כבושים הם קלים בלי עומק וחריפות אה קראתי שם התשובות חות יאיר כי הם מצידי בערך שער שוט של גדולי עולם כרך כפר הפרזי אין לו חומה נגד קריאת ספר וקרחים גדולים ובצורות זאת אומרת הוא הוא כן אומר אני אני יושב על הפסוק הזה הפסוק הזה מדבר על איזה חווה קטנה ואני זה זה מה שיש לי >> ומה שזכו לי זה שבנושא הסמוך של הסמכתה יש לו תשובה מאוד מאוד ני >> יש לו כמה תשובות יש לו תשובות על דיברנו על זה שהוא דיברנו על זה בכשדיברנו על בעלי תפילס והמנגנים גם על זה הוא נכנס הוא אומר אומר ושמי אשר מן השמיים נתנו לי בחולי יאיר גם חות הוא לשון חיות >> אה >> בפירוש שם חווה הראשונה בפשטן של דברים כך שמי מבטן קוראים לי חיים ויש עוד בטעם זה רמז והוא מקרה שעמדתי על מספר תשובות העומדות על מלאות ומוכנות והם לפחות הוא אומר אני ראיתי שיש לי תר לדי תשובות מוכנות זה גימטריה חבת יאיר ואז כל זה הוא חוזר פתאום לסבתא שלו באגד דומר הוא כותב ומבד כל זה בחרתי עוד בשם חבל להיות למזכרת טוב לזקנתי החסידה מרתך זל זצל על אישה הם אבי הגאון רב שמשון כן משפחת בכרח כי ראויה היא לכך אין מצד שממנה נשתלשל לי לבית דוד ייחוס של התרת תפארת הגאון הנודע מורנו לי מפראג המעמל >> המל >> אה אינסוף ספר צמח דוד כי זקנתי הייתה בת ביתו א של המרל אין מצד לימוד זה התלמיד של המרל >> שים לב אין מצי לימודה שהייתה יחידה במינה בדורה בתורה >> מעניין >> ונאיר ש שהיה לה מדרש רבא בלי פירוש ולמדה בה על פי השגתה ושכלה ובמקומות רבות השיגה על הרב בל מתנוס כי הנה פירוש אה כן היא תקנה אותו הוא פירשה באופן אחר שכל השומע יבחין שהדין היא מה ואיזה דברים מהם כתבתי בקרחים משמה וכן עשתה בפירושי מחזורים וסליחות בפ פירוש רש"י וכולי וכולי. קיצור, זה מאוד מאוד מעניין. אנחנו עוברים בכמה מילים ממש כי אני הגזמתי היום. אה אה אנחנו עוברים לירצטים. יש לנו גב יורצת שאחד מגדולי המקובלים המעניינים בדור האחרון. הוא נהרג רב שמשנסטרפולר. יש ממנו הרבה ורטר. יש גם על הפרשה הזאת. אני לא יודע אם חכו עכשיו לעוד אחד אבל בדרך כלל מה שמעניין איתו שהוא היה רואה גימטריוס יש לו הרבה ספרים דניין ספר קרניים הרבה מהספרים הולכים על השם שלו דן ידין כי הוא שמשון >> בפרשה הזאת אז הוא אומר שכתוב השם אלוקותיכם רבא אתכם ונכם היום כחוכבי השמיים לרוב המדרש אומר על זה זה שאמר הכתוב שתחווה לכל קודשיך בהירתך כולם מנסים להבין מה הפירוש ורב שנספולו אומר כי יש קבלה מרבונה שמי שנתנו לו עין הרע שיאמר את הפסוק יש אתחווה לכל קודשיך בירתך וכן הוא אומר זה הפשט שכשמשה רבנו אמר להם השם אלוקיך מרב אתכם אז הוא ישר אמר שאתה חווה לך על קודשך כי זה בעצם מוריד את העין הרע הוא היה הוא גם אחיין של המרל >> מעניין >> אמא שלו הייתה בת של רבי בצל רב שמשון רבצלל אחי אמרל מאוד מעניין ורב נתאנובר מתאר איך הוא נהרג הוא נהרג בת ותת בג אב אני לא לא אקרא את הזה הוא אומר והיה בתוכם בקהילת פולנוע יש אחד חכם ונבון מקובל אלוקים שמשון אסטרופולי הוא בא מלאך המגיד עליו בכל יום ולמד עמו סתרי תורה ועשה מקובל הנל פירוש על הזוהר על פי קבלה מארי ולא זכינו שיבוא לדפוס ואמר לו המגיד לפני הגזירה שיעשו תשובה גדולה שלא יבוא ככה גזירה קיצור יש לנו עוד מקובל למחרת דזה השנה יוצא בזה זה רמה מפנו לא יודע אם יש לך כוח להיכנס לזה מה שמה מה מפורסם עליו יש ממנו תמונה שהוא בלי זקן >> יש כמה גרסאות לתמונה כן >> וזה מאוד מאוד מעסיק כולל את החסם סופר אחסם סופר רוצה ממש כותב את זה בצ'יבה באור החיים כיף נטסט כותב ש ש שאנחנו יודעים שהם שבלב אה אני רק אקח את הלשון. אין לי עסק בנסתרות אבל מהם ומהמונם אוטרה הרצועה לגמרי בכל ארץ איטליה שכל חכמי המגולי זקן וניטלים באילן גדול. רמנחם עזריה בעל עשרה מאמרות אבי המקובלים שהוא היה מגולך מבלייר שערה אחת. >> וואו. >> וכן העיד עליו הישר מקנדי הבעלים שלו. והיה אומר שעל פי חכמי המקובלים אין אין קיצור יש פה יש פה יש זה כבר דור אחרי דור אחריו כבר מתחיל הפולמוס סביב הדבר הזה יש עוד רבי מאוד גדול אני לא אגע בו בכלל אבל אחד המחנכים הגדולים הקדישסיים מבובבוב שנהרג במלחמה >> דיברנו שבוע שעבר דיברנו על בנו שהוא נפטר שבוע שעבר הם בהפר >> אבל בפרקים אנחנו הזכרנו את השם שלו כמה פעמים יש בהקשרים של הפרשה נעזוב את זה אה ראיתי הסתכלתי הסתכלתי כן בקדישסי סתם ראיתי שהוא אומר ש סובת ההר הוא מדבר על הפרשה הזאת רב לכם סובט ההר אז הוא אומר סתם דבר מעניין המילה R אם אתה הולך על האותיות הסובבות את המילה R מה זה זה ד יש פה כן ד וו בר זה ק וש הרי בכל בין הכל זה תיבת קדוש זה שאמר רב לכם סוב את ההר היינו כי דרך גבוהה היא לכם מה שאתם רוצים להגיע למדרגות קדוש תרם התקנתם מעשיך אך קודם פנו לכם צפונה שתפנו ותבהרו מקבריכם את הצפוני וכולי אייוב רבנו הארי לא נספיק בפרק אפילו כן מי שלא יודע מה זה הארי התקשר אליי לפני כמה שבועות יהודי הוא אומר אתה יכול להסביר לי איך זה קרה והאמת התחבטתי אומר איך קרה אברך צעיר צריך לומר צוציק בן 33 >> הפך את >> שינה את היהדות בוא >> זהו זה הנקודה ש שצריך לומר אנחנו אפילו לא שמים לב >> כלס כל השכן עורך הוא אומר ואין מישהו שחולק על זה בא בעל שם טוב אחריו לא כולם קיבלו אומר זה פשוט הגיע מקצה לקצה הפך את אומר איך זה טכנית אפשרי >> קודם כל צריך לומר שהבית יוסף הבית יוסף בסף >> הושפע ממנו וידע את ערקו והביסף הוא זה שהנחיל לנו את ההלכה הפסוקה אז לכן אם את אם אתה מבקש סיבה טכנית למה זה קרה זה כנראה הסיבה שזה קרה שהביסף הוא קובע ההלכה שלנו עד עצם היום הזה אני חושב שיש פה גם את מהפכת הדפוס יש פה יש פה עוד עוד כמה וכמה דברים וכנראה גם שמשמיים אתה יודע כמו חסידים משמיים החלטו שהאור הזה הולך להעיר את העולם >> כן אבל צריך לזכור שכל כל מה שיש לנו מהארי זה סך הכל משנה אחת >> שנה וחצי שנתיים >> שנה וחצי שנתיים רב >> חיים ויטל בבחיים ויטל זה זה >> זה מדהים זה מדהים שינוי של כל תפיסת היהדות ב מינס ודייס בהכל בהכל >> כן זה זה לא רק בהלכות זה גם בצורת ההתנהגות שלנו בחגים ובכל בהכלו בהכל אה יש עוד הרב שפרשבוג מהרם ברבי זה מאוד מעניין יש כאילו למה אני אומר את כי יש טיעוד שהחסם סופר נפגש עם הקדוש לוי זה לא זה טעות אה הוא נפגש עם הרמבם ברבי מה שאני זוכר שתוך כדי שהם התיישבו אז הוא הציע לו הוא הציע לו שיעשה ברכה אז הוא אמר קודם הרב בא לבית יעשה בקיצור הם התווכחו זה ויכוח שקורה בהרבה ביכורים אז אמר לו שהגמרא אומרת לשם הארץ מלוואה ובמקום אחד כתוב הארץ נתן לבני אדם הגמרא אומרת כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה אז הוא אומר אתה כבעל הבית עד שאתה לא עושה בורכה אתה לא יכול לכבד אותי >> זה לא זה ורד שאני זוכר שקדיש לי ואמר לו ויש לנו עוד יהודי שאני חושב דיברנו על הרי ששינה את העולם אני חושב שיהיהות החרדית של זמננו מושפעת מצמד המילים שנקרא רב חיים מויזר >> כן ו >> זה יורצת איוב >> ומי ש מי שלא מכיר את הדמות מספיק אז יצאו שתי כרחים רב >> דוד קמינסקי קמינצקי אחד מהם יצא ממש בתוך ימי חוליו של רב דוד וממש סמוך לפטירתו אז הוא זכה לראות את הכח השני אבל זה היה אמור להיות רק שתי כחים מתוך סט ענק של >> של ספרים >> וצריך לומר הוא אישיות כל כך כוללת שאיך שאתה לא מסתכל עליה אתה מחמיץ זאת אומרת >> אתה יכול ללמוד ממנו הרבה בכל מ בכל הכיוונים >> לא זאת אומרת כשאתה רואה אותו על המופע הסקני שזה המופע הבולט גם בספרים האלו בעצם הוא מציל את יהדות היהדות החרדית באירופה לפני המלחמה אין מילה אחרת הוא מתווה דרכה איך היא תסתכל על על המדינה הציונית איך מה להסכים מה לא להסכים צריך לזכור צריך לזכור בוא ניקח משל כן >> אדם שלא קלט את המהפכה התעשייתית איבד את כל רכושו ואתמונו לא משנה כמה עשיר הוא היה קודם כןכ >> אדם שקבוצה קבוצה שמאבדת את המהפכה הפוליטית שעברה העולם שהעולם מתחלק למפלגות לא נשאר, לא יישאר מהקבוצה הזאת כלום בגלל שאתה חייב להתאגד ולפתוח מפלגה וסניפים וכל הדברים האלו וזה רב חיים מויזר ביחד חיים מיזר מצעיר באותו רגע הוא אומר אנחנו זנכים הוא ממש אומר את זה אנחנו גמרנו עם הוויכוח החסידי לתאי גמרנו את הוויכוח הזה זה ויכוח לא רלוונטי אנחנו לא יכולים למשל להמשיך לריב על זמן קרישמה כשיש לנו יסודות היהדות עומדות להתפורר הואיות היהדות ממש ממש אתה יודע וכל זה מחמיץ את הגאונות שלו בניגלה את האחיזר ואת הצדקות שלו כש נכנס למופע הסקני שלו משהו חריג חושב שזה הגודל >> צריך לזכור שבחורי הישיבות היו עושים לעצמם קביעות >> באחי עזר >> לא לבוא ולדבר איתו בדבר איתו בלי בודאי >> כן ואני פעם היה לי דוד שזכה לראות את רבי חיים אויזר ואני שאלתי אותו האם זה נכון שהוא היה יושב וכותב שתי מכתבים בשתי ידיים >> אז אז הוא מאוד כעס עלי הדוד הזה והוא אמר לי למה אתה מחפש כל מיני א דברים מוזרים אני יכול להגיד לך דבר אחד רב חיים אויזר ישב בבית שלו בבית שלו המה אנשים זאת אומרת היה חדר ענק כזה ומלא מלא אנשים רב חיים מויזר עובר ממקום למקום ועם זה מדבר על בעיה פוליטית עם זה מדבר על הו עם זה מדריך כלה על הלוחס שהיא צריכה לדעת כלה יתומה על זה הוא מדבר עניין צדוקס על זה הוא מדבר עם בחור ישיבה בלימוד והכל הוא מסתובב מסביב לחדר והמוח הזה מצליח לקלוט את הכל ב >> ראיתי פעם הגדרה אני חושב שהיא ממצה אמרו שחופץ חיים פעם מסתכל עליו ואמר רבי חיים מועזר זה כלל אסור זה היה משהו כוללני אחר נעצור בו א בו אב ו אב יש לנו את צדל הדרך זה קדמו מנחם בן אן זרח יש לנו בז' אב הרגוס הבוס מאחוס אנחנו הרבה דיברנו עליו גם כשדיברנו על ירושלמי המזויף וזה זה עוד י דמות אני מבקש סליחה מחסידי סלונים אבל לא נספיק רבנו הנתיבות שלום וואו פרק >> שינה וגם תפיסת עולם ניסח את את התאוריה החסידית ברמה >> חסידות גם לליטאים >> חטא אב רבנו הסבא מכלם אתה תצטרך לעשות את זה בדקה ואני יודע כמה זה כיף >> אגיד רק מילה אחת כן אנחנו תופסים שבשביל להיות מר ביצטר גדול אתה צריך לפתוח ישיבה עם 1300 בחורים שמקבל כל שנה 350 בחורים נכון >> שלא מקבל עוד 350 >> בדיוק זה מה שמקובל היום הסבא מכלם היה לו רעיון אחר הוא אמר אני הולך לפתוח בפינצטה אני הולך לקחת מכל ישיבה בפינצטה ואני הולך להשקיע ביחידים והיחידים האלו יאירו את העולם ואם תסתכל מה הוא הוציא מתוך הקבוצה שלו את רבי ירוח ממיר את הבלופיין את חצק לוינסן כל אחד מהם זה זה מגדלי אור מה שנקרא וזה וזה רק חלק ממנו מדבר נוסן וחטפויגל ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד אז זהו ואמרנו רבנו החויזמלובלין זכותם שכולם יגן עלינו אנחנו על היום העיקרי לא דיברנו על חורבן איך עלינו אני מעריך שיהיהודים ששומעים אותנו עוד יש להם מה איך להגיע ליום הזה ואני חושב שחלק מהסיפור הוא באמת על זה שלא מדברים שאין דברי תאוריה ליום הזה אנחנו הוא זה דבר מאוד מאוד מפתיע על לא ללמוד על זה הוא זו תנועה הכי הפוכה ממה שאנחנו רגילים נפשית לעשות כשמגיע זה רגע צר מה אנחנו עושים רצים ואומרים בוא בוא נראה בוא נלמד על זה ו >> התשובה היא כי זה באמת הדבר שהכי יכאב לנו והכי יטלטל אותנו >> זאת אומרת אנחנו היום >> כי בזה אנחנו מוצאים מרגוע ופה אנחנו לא >> אז אולי באופן מאוד סמלי אנחנו לא מדברים על תשעה באב והשם יעזור יהפוך את הימים האלה לסשון ולשמחה >> אמן >> שנזכה לגאולה >> אני מאמין במונו של אמו אני מאמין אני מאמין במונו של אימו ביהיס מושיח אני מאמין אני מאמין אני מאמין בימון של אמו אני מאמין אני מאמין בונו של בסמושיח אני מאמין ואף על פי שישמעים כל זה אחל ואף על פי שיסמע אם כל זה אחק אלוי אחלו בכל יועים שיבוא אף פל פי שסמע אם כל זה החכה לו ואף על פי שישמע עם כל זה אח אלו אח אלויים שיבוא >> הזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת טילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולשטיין ולאורכי הסאונד אברי מויזל דניאל לוין והיילה וילה כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים בו מונו שלו בילה שמו שילך אני מאמין אני מאמין ואף על פי שיסמעים כל זה אחל ואף על פי שישמע עם כל זה אחלו אחלו בכל יועים שיבוא אפלתי שיסמע עם כל זה אחלו פי שישמע עם כל זה אחלו אחלווי בכל יועים שיובוי למרות כל הצרות הנפילות הכישלונות אני מאמין במו שלאמו שנים של ניסיונות ירידות ועליות החק אלוהי בכל יועם שיבוא פי שסמעם כל זה אחל >> ואף על פי שהשמע עם כל זה אחלו >> אחלו ש אחי אחוי כולים שיכול אף על פי שהיא סממים כל זה אחלו ואף על פי שסמים כל זה החכו אחלו בכל יועים שלו אני מאמין เ