Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
יש דברים שקורים [מוזיקה]
רק במשפחה.
>> למנועים חיגו ככית 6485.
[מוזיקה] אתם מאזינים למשפחת פודקאסט.
>> [מוזיקה]
>> הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר
גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם [מוזיקה]
ורטים, סיפורים, יורד ציטים ופולמוסים על
פרשת השבוע.
שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת
הפודקאסטים קורת רוח לשבת איתי הרב אפריים
זמלינסקי ידידי הטוב בסולטגובץ
>> ואנחנו פרשס בעלויסחו אתה יודע איזה
חסידים זה כבר עניין גדול כמו כל שבת
>> אל תגידי רק שאתה הולך להגיד לי שנוח נוח
שבועס
>> לא
קודם כל בהרבה מהשבתות זה
>> כאילו למשל שבת כמו השנה זה נקרא שבס נוח
שביס אבל נתעלם מזה
יש באמרי פנחס
>> הקורצר כן
>> רק מילה אחת הקורצר היה
>> הוא בן גילו של הבעל שם טוב זה זה לא בן
גילו זאת אומרת הוא נפטר כמעט בתקופה קצרה
אחרי חייו הוא נחשב בני החלה אה לא רבים
יודעים אני חושב ששמה מתחיל המהלך הזה של
התפלל מאוחר
>> לא אצל הבעל שם טוב
>> אוקיי
>> ספר פנחס הוא ספר מעניין חידתי מאוד הוציא
את זה רב שבספרנקל לפני כמה שנים
א חלק מזה כתב יד שהיה אצל עם רמז מגור
א הוא סבא של השפירות קראו לו שפירה
>> אוקיי
>> א תולדות חיים שמעניין לדבר עליהם בורצת
מאוד מאוד ייחודי
>> איזה איזה גזע בחסידות משתייך
>> היו לו צאצאים סלביתא מדפיסים מסלבית הם
כולם נכדים שלו יש
>> שגם להם קרו שפירה כן יש לו זה אבל זה לא
זאת אומרת יש הרבה איניקח אני חושב שהיום
הרבה רבס הם נכדים דים שלו אבל לא ישירות
>> אין גזע אחד שמתייחס ד לא זכרו לי את זה
אה ומה שמעניין
זה הצורה שבה הוא כותב יש לו כאילו דברים
הרבה מדרשי פליה כאילו וקבוצת חיידר שלם
של קבוצה נקרא לה פה הוא מביא בשם רב שמרל
זה רב שמרל מברך יש שמות של לא מצאים רבי
רפון מברשד
>> זה כולם אנשים בני דורו של הבעל שם טוב
>> כן כן זה גם בני החבורה של הבעל שם טוב וה
מה שמעניין איתם זה אתה יכול לראות לפעמים
בני סוסכור שהוא גם כנראה קרוב משפחה גם
הוא שפירה בכל אופן הבניסוס לפעמים יכול
לקחת להתבסס על מילה שהוא ראה באמרי פינחס
ופשוט לבנות על זה טילי טילים אני עכשיו
זה עומד לי בראש משהו ממורה שבוסס הוא
מביא למשל אני רק סורק לך זה לא קשור
לפרשה בשום צורה אבל הוא אומר שפעם פרס
קורצר אמר לתלמידיו שכל הבריאה צריכה
לישון גם המים הדוממים ישנים שנים רק מה
ככל שלייצור יש יותר חיות ככה הוא צריך
יותר שינה כדי לריינן את זה
>> לכן זה בא לידי ביטוי יותר ביצורים אחרים
אז הבניסח לוקח זה זה מה שהוא כתב הבניסח
הולך ולוקח ומסביר את זה קבלי איך המוח
נשטף בעת השינה ותה טהטה והמוכין עולים
למעלה ואני לא זוכר בעצמי את כל הקטע ואז
בסוף הוא מביא שלכן כתוב בשבת להרבות
בשינה כי בשבת יש לנו נשמה יתרה אתה מבין
זה בניסח אבל בכל אופן פירור הוא אומר
בפרשה שלנו הוא פותח ואומר בשם רב שמרל כי
בפרשה זו פרשת בעלו זכו מאיר אור הגנוז
ורק כי בכל קטע בזוהר הקדוש בפרשה מרומז
אור הגנוז זה בגלל ה
>> איזה יופי איזה יופי אני כל כך שמח לשמוע
את זה בגלל שאתה רואה איך שבסוף כולם מכל
החדורים מה שנקרא מתכוונים לאותו נקודה
בסוף לעניין הזה של הגורז כן יש שבוע יורצ
רוח ממיר
>> כן בהחלט
>> אתה תדבר עליו בהמשך אבל אני שמעתי בשמו
זה מאמר העולם שהוא אמר שהולכים בדרכים
טובות נפגשים
>> נכון
>> זאת אומרת בדרכים הנכונות אז כמו שעוד
אנחנו יודעים יש פיוטים באשכנז לשבת הזאת
אני רואה שאתה כבר לא מתרגש אבל יש
>> בתור מה זה מה שאני רוצה לשאול אותך בתור
>> הרבה ביוטים של חנוכה מגיעים מגיעים גם גם
עמר פינחס באיזשהו אופן פה הפרשה שבה
מתגלה אורז זה המדרש והרמבן בעצם. אוקיי,
>> עוד רגע נדבר על זה
וממש יש פיוטים שרישוינים זה נקרא אשריות
צר אור. זה יוצר, זה מופיע בם אומרים את
זה באשכנז, אומרים את זה בברקסי יוצר בשבת
אומרים את זה בשבת שנייה של חנוכה. זאת
אומרת, אם יוצא שיש שתי שבתות חנוכה ושבת
בעיה לא זכו והוא מדבר על זה, אתה יודע,
פיוט ככה כמו אשכנזי מסביר על זה. זה
בדיוק מתאים גם ליוצר אור שהקדוש ברוך הוא
ברא את האור בעולם ואז הוא לא זקוק לאור
של המנורה. יש פה הרי שאלה מאוד מאוד
אקוטית. תעשו לי נרות.
>> נכון?
>> אז בקיצור הפיוט
>> המשל
>> כן כן הפיוט מתעסק בזה. זה דבר אחד. עכשיו
יש עוד דבר שמועה שגיליתי בקובץ ביזרם
וסרול א שזה קובץ של קרלין. כן
>> כן מי שלא מכיר את זה ואוהב קבצים תורניים
אז שידע שזה אוצר בלום שלא מפסיק להנביע א
>> לא רק זה אני אני מסתפק מסופקני כמה קבצים
בכלל בהיסטוריה יש ששרדו כל כך הרבה
>> ששרדו כן
>> זה כבר עומד על 200 יותר וזה וזה קבוע וכל
חודש ויש הם יצירות
>> אני לא יודע כמה הפרדס שרד
>> נכון
>> יש עוד דקובץ ברצודית המאור המאור שרד אני
מדבר בשמוריה מוריה
>> מוריה שורד נכון
>> נכון מוריה שורד גם משובח מאוד
>> אבל פה בסוף בסוף זה יש יהודי קצת זכיתי
להיות חבר שלו חבר הוא יהודי מבוגר ממני
הוא יהודי חשוב רבבי שור
>> הוא אני זכיתי לפגוש אותו פעם
>> אז הוא חוקר רציני חוקר למעשה הוא חוקר
תולדות קרלין והוא זה אז בכל אופן שם באחד
המאמרים בסוף
>> הוא עומד בראש המערכת של בסעומד בראש
המערכת אבל הוא תמיד מביא את החלק הפיקנטי
בסוף של ה של קרלין
>> תורת תורת וסיפורי קרלין זה חיידר ענק
עצום עם מלא מלא זה השבוע יש גם יוצא של
הבייסארן מקרלין
>> אוקיי
>> אז זה דמויות הבייסארן אני חושב זה הספר
היחיד שנכתב אופצי בצורה מסודרת בקרלין יש
פריי שרון יש האויזמנים כתבו ו לא לא ספר
כזה מסוים
>> זה ספר היסוד בעצם
>> כן בכל אופן אז שם הוא מביא שמועה מאוד
מעניינת שמאוד חביבה עליי בשם חסידי
לחוביץ' הם היו כולם באותו אזור בשמה ב
>> אתה אמרת לי שלחוביץ' זה
>> סלונים
>> כן כן
>> הוא מביא שמועה שהם היו בערב שבת
באלוויזכו לפני קבלת שבת מתכנסים עם כלי
זמר
>> מעניין
>> והעניין הוא כי בשבת הזאת יש משהו מיוחד
שאין בשום שבת אחרת בשבת הזאת יש פסוק
שנקרא פסוק שמאוד מרומם את החסידים ובכלל
יהודים עם רגש
כי השם דיבר טוב על ישראל
>> איזה יפה
>> אז א אז הוא הם אמרו הזג שב הזג רוסר
שבסוף כללול פס ציגי צבס מתכלי זמר היו
ממש עושים ערב שבת היו עושים חינגה עם כלי
זמר אז זה סתם בשביל להיכנס בדברים לקלוט
את הגודל של הפרשה הפרשה באמת מתחילה
עם ה עם פר
>> מצווהסע להעלות את הנרות
>> כן
>> שזה בעצמו [כחכוח] יש בזה הרבה הרבה פלאים
רק בראשי פרקים המצווה הזאת כבר הוזכרה
בתורה
כן זאת הפעם הבעצם הרביעית או החמישית
תלוי איך אתה סופר ווצריך להבין מה מה זה
עושה כאן
>> כן אז רשי על המקום כבר נכנס לזה ש שארון
ראה
>> כן צריך להגיד סמיכו את הפרשיות הוא שהיה
לנו ק
>> אנחנו סיימנו בפרסוף פרססנסו היה עניין של
הנשיאים
>> קורבנות הנשיאים לחנוכת אז יש את התיור
המפורסם שחלשה דעתו של אהרון שהוא רואה
שכולם מקריבים
ולא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר
לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדולה משלהם
שאתה מדליק ומטיב את הנרות זה רש"י כולם
אה
>> טמעים במה הוא גדול אתה יכול להגיד שהוא
בסדר הוא גם מצווה אבל מה הוא גדול מש
>> דר מזאת הרמבן
הרמבן על המקום גם מתעסק למה בדיוק זה יש
חסר פיצויים לארון
יש לו קטורס, יש לו עוד דברים והרמבן עושה
>> הרמבן הוא זה שמכניס את חנוכה לסיפור
>> כן כי הוא והוא משתמש בלשון מצאתי במגיל
הסטורים לרבי נוניסים שבעצם הקדוש ברוך
הוא רצה להגיד לו שחול העולם קיימס וכטורס
לא קיימת לעולם
>> כי קטורס תלוי בביס מקדוש
>> נרות זה ממשיך גם במצווה חנוכה אגב אגב
[נחירות בוז] לדבר הזה יש משמעות הלכתית
>> כן כן.
>> מדוע? בגלל שזה לא היה פעם ראשונה שרואים
שיש הגבלה של המצווה שאנחנו קמים בבית
למיסה שנעשה במקדוש ויש לזה נפקמינס לגבי
איזה שמן להשתמש וישיב היה מחמיר עצום.
>> מה אתה מדבר על שזה בעניין של חנוכה? כן
בעניין של חנוכה זה צריך להיות שמן הכי
קרוב לפויסקינג גם על הרב עובדיה יש תשובה
מאוד מאוד ארוכה לגבי הדלקה בחשמל וכולי
וכולי שמה מכניסים את העניין הזה שהדימיון
להדלקה במקדוש זה חלק מהמצנקה וזה הרבה
מבוסס על הרמבן הזה שכתוב פה שההדלוקת
שלנו היא המשכה או ההמשך של ההדלוקת
במקדוש זה לא סתם מדרש כאילו שבאים להרגיע
את האוהן. יש פה בזה משמעות.
>> יש לזה בלי סוף משמעויות. אבל אנחנו נמשיך
הלאה בפסוק בלשון של רש"י. יש לנו שני
פסוקים שבהם כתוב להעלות את הלשון ההלאה
בהדלקת נרות
>> בהקשר להדלקת הנרות.
>> הראשון זה בתצווה. ושמה רש"י מדבר על
השלבת אבל רש"י לא מדבר על כך שעולים
במעלות פיזיות שלהלות את הנרות. כתוב שם
אתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן
זית זך. להלות נר תמיד שמה רש"י לא נכנס
לזה שזה לטפס ופה רש"י מדבר על שהיו מהלות
לפני המנורה היו צריכים לטפס פיזית ואז
ראיתי מישהו שמביא שמה העניין אז העניין
הוא כתוב שאסור לכהן להגביע את את הידיץ
>> מעל הציץ
>> הוא אומר שמה בויקרולך בטצווה זה משה רבנו
לא היה לו ציץ הוא גם גבוה מאוד אז זה
פותר את את העניין הזה אבל אני כן זוכר
שמהרל צינץ שהוא מדבר אז הוא שואל את
השאלה וזה זה לא רק הוא הרבה שואלים הרי
מה כמה המנורה הייתה גבוהה ותחי תפחים זה
שלוש אמות כל אדם יכול להגיע לום הזה
אהרון הכהן גם היה גבוה אבל הוא מדבר על
זה שהשאלה פה שים לב מדייקים ברשי עם ראה
מסבוד שרשי שם פה שעליה הכהן עומד ומיטיב
הוא לא אומר עומד ומדליק זאת אומרת על
המדרגות היו עולים כשצריכים להטיב
וזה ממש עלו חיק כי הרמב"ם סבור שרק כתוב
הסנה צריכה להיות בכהן הדלוקצמה יכולה גם
בזר בזר כן
>> לכן הוא אומר בשעת ההדלקה גם הכהן גודל
ככה האמרימס רוצה להגיד גם אם יצא שהכהן
גודל הדליק הוא לא היה חייב ללבוש את
הבגדים והוא לא היה חייב להיות לו ציץ
>> אה
>> ולכן רשי מדגיש אוי מדומייטיב
>> אה המעלות היו בשביל ההטבה
>> כן זה מאוד מאוד מעניין
>> אני פעם נפשתי
שבת אחת מלון גליצנץ לפני בערך 30 שנה
ובאותו שבת היה איתנו הגן רב שמואל דויץ'
>> אוו
>> שהיה אילוי אעילוי גדול מאוד
>> סתר לו מזמן
>> כן והיה לי בן שלמד אז בחיידר והבן שאל
אות למד בחדר בשיטת של זילברמן כן
>> כן כן
>> אז א אז הבן שלי שאל אותי שאלה שרי מה אתה
אומר שאת לא ככשר
בזר
>> נכון ומצת ד שני במשני כתוב במש כתוב שהיו
עושים פייס גם על האדלוקה
>> לכאורה למה היו עושים פייס על האדלוקה הרי
כל אחד יכל להדליק את המנוירו
>> כן
>> אז אני לא ידעתי מה לענות לבן שלי אבל
בגלל שרב שמואל דויץ' היה שם
>> ניגשתי אליו בהפסקה בין אז הכי קבור לשבסק
כזה
>> ניגשתי אליו שאלתי והוא אמר לי אני זוכר
שאחד מהנוסיקים מדבר על זה ובסוף התפילה
אני רואה שהוא מחפש אותנו הוא מצא בסוף
המשנה אני אני לא זוכר מי זה היה, אם זה
היה גהן שבאמת הדלו כקשיר בזר אבל הכהנים
לא היו מוותרים על הזכות הזאת ממילא היו
עושים פייס על זה
>> זה מאוד מאוד מעניין כי זה מאוד מחודש
הרמבם אומר הדלוקה זה לא אבוידה וקשרו אף
בקן אדיות ואף בזר כן זה גם גמרא גמרא
באימ ויש שם טוסס ישונים על הגמרא שהם
שואלים איך יתכן הריך כתוב דבר אל הארון
ואומרת בעל מי תזה להגיד שזה לא
>> כן
>> אז הם אומרים שהרוג'צ'ובר
רוצה להגיד שכל הציווי הזה של דבר אהרון
מדבר רק בפעם הראשונה שמכשירים את המנוערה
ככה הוא רוצה להגיד ששמ
>> שיש איזה דין מיוחד של חינוך ששם היה צריך
דווקא כהן [נחירות בוז] דווקא כהן כן
דווקא ארון
>> את אומר יכול להיות שיחנכו את פיס המקדש
גם כן יכול להיות שיצטרכו כהן
>> אז א יש ראיתי מישהו ששאל על הרוג אתצ'ובר
שכתוב יש ברייסה שבריסה אומרת כל הכלים
שעשה מושה משיכוס ומקדש טון מכם ואלך
עבודוס מחנחתומ אז יוצא שהמנורה של המשכן
לא הייתה צריכה שמישהו יכשיר אותה
>> למה בגלל שהעבודה
>> כן היה השמן
>> אה אוקיי נכון נכון נכון נכון
>> אז אה
>> אז מה היה צריך את ההרון
>> ושוב חוזרת ושוב
>> אז אם כן כתוב ארונוז אולי זה חיוב שדווקא
הכהן יעשה את זה השאלה בעצם
>> זה מאוד מאוד מעניין אבל הוא מביא בלטורים
וזה נראה לי קשור למה שאתה הזכרת שבלטורים
אומר לפי ש שאחר שמתו נודו ואביהו שבגלל
שהם נכנסו להיכל לא הניח אהרון לבניו
ויכנס לבדם אלא היה נכנס עמהם
>> ולכן פה מוזכר אהרון דבר אלהרון
>> זה נשמע כמו מצווה אבל
>> כן ויש ספורנו שהוא רוצה להגיד שבמדבור זה
היה כל יומי המדבר היה כמו לדוירס ביום
כיפירים יש כאלה שרוצים להכניס את זה לתוך
הדבר הזה אבל בקיצור יש כאלה שרוצים להגיד
שכן היה ציווי על ארון בזמנו להגיד
>> דוק כן אני רוצה שתרשה לי אני לא מזכיר
הרבה את המלבים זה חבל מאוד כי המלבים יש
לו דברים נפלאים אבל דווקא בפרשה שלנו אם
מי שמכיר קצת את המלבים המלבים יש לו סדר
רץ כאילו פירוש רץ על הפסוקים ויש לו גם
לפעמים קטעים ארוכים שהם ממש נפלאים
שקוראים להם תורה אור זה מופיע ממש מדי
פעם א כן לעתים רחוקות
>> אז יש לו קטע ארוך מאוד בפר פרשה שלנו הוא
בא להתייחס למדרש הזה שאהרון התלונן שהוא
הפסיד על ידי קורבונוס הנשיאים והוא רוצה
להגיד מהלך שהוא קצת שונה מהמהלך של הרמבן
אבל מהלך מאוד מאוד מרגש והוא מיישב על
ידי זה דברים ממש נפלאים אז אני אנסה
להגיד את את הרעיון בלי להקריא את הדברים
בפנים כי זה אנחנו אוהבים לא לא לעשות
ההקראותכ
>> אבל א המלבים בא ואומר שיש בעצם שתי דרכים
לעבוד את הקדוש ברוך הוא יש דרך על ידי
מיסה המצווה ש כלול בתוך זה מיסה
הקורבונוסיס וזה נעשה ובעצם מה שהקורבנות
עושים הם בעצם משתפים את הגוף ואת הנפש
ביחד עושים פה פעולה שקרוך בתוכה
>> פעולה מורכבת
>> מורכבת מהגוף והנפש ועל ידי האש יש לו
הסבר שלם שהאש היא מפרידה את הנפש מהגוף
היא שורפת את הגוף משאירה את הנפש איך שלא
יהיה זה דרך אחת לעבוד את הקדוש ברוך הוא
והדרך הזאת
נעשה על ידי הנסים, על ידי הקורבנות שלהם
וכל שבט ושבט היה לו את התכונות אופי שלו
והמעשה
העבודה שלהם בקורבנות היה אמור להשפיע על
הנפש שלהם על ידי כוונות מיוחדות שהיו
מכניסים לתוך הקרת הקורבנות שלהם ולכן
התורה הזכרת את זה בשבת שעברה לכן התורה
מזכירה כל אחד עוד פעם ועוד פעם את קובנות
הניסים כי אחד עכשיו אם זה ככה יוצא ששבט
לוי לא מתקן את נפשו על ידי הדבר הזה נכון
כי אין אין להם קורבן אין לו קורבן אז זה
מה שקב לארון אתה שומע זה ה
>> זאת אומרת מה שקב לארון זה שלא יהיה את
התיקון הזה של
>> בדיוק בדיוק אז אומר המלבי מה שהתחדש כאן
בפרשה זה שהקדוש ברוך הוא אמר שיש דרך
נוספת לעבודת השם והדבר הזה הוא קריטי
בשבילנו בגלל שזה נוגע לנו היום שאין לנו
בית המקדש וזה דרך המוס סקולוס והנבואה
והשכל והטוירו שזה כאילו מהלך חדש שמנותק
מ
>> מצ מענייני הגשם
>> מעמנייני הגשם והקורבנות ואבל אבל הוא
אומר זה כדי לתת את הפוש הראשון הזה בשביל
להוריד את האור הגדול הזה לעולם את האור
הזה של הנבואה ואת החוכמה מסתירו היה צריך
פעולה מצד אהרון הכהן להעלות את הנרות
עכשיו פה הוא אומר דבר נפלא מאוד ואתה
תאהב את זה כי נשמע משהו חסידי כזה הוא בא
ואומר
>> המלבי מרי נסע לזיד'
>> אה לא ידעתי את זה
>> בטח הוא עצמו מזכיר אותו בארץ עושה חי
>> מה אתה אומר
>> בטח
>> אוקיי אתה צריך להראות לי את הדבר הזה
>> כן
>> אומר כתוב שויע
קין ארון אני בטוח שאדמור חסידי אמר תבורת
זה לפניו אבל הוא אמר כתוב ויס קין ארוין
אז מה כתוב ברשי מלמד שלא ישינו אומר
המלבים דבר נפלא מאוד אומר שויהי אור
בחומש בריישי לא כתוב הי כן
>> לא כתוב היכן
>> הם אלוקים יה אור ויה אור
>> בשער כל הבריאה כתוב יקבו המ
>> למה לא נאמר בגלל שהאור נגנז
>> כן זה רש למקום
>> נכון על ידי זה שאהרון הכהן העלה פה את
המנוירו וזה מה שהוריד את השפע של האור
לעולם
>> ויזקן הוא תיקן את המילה כן אומר רש"י
מלמד שלא ישינו שהקדוש ברוך הוא לא שינה
את בריאת האור משאר הבים כי אהון הכהן
החזיר את הכין לכאן
>> וואו זה מחודש ממש לנו יש החסידים על
המלמד שלו השינו יש בלי סוף ורטר אחד
>> האספד של א של הסט מרוב רבן קוטר
>> רבן קוטלר כן אבל אני ראיתי באחדת הספרים
החשובים אנחנו דיברנו על זה ספר באלכסנדר
האיסמחול והוא פותח את הפרשה והוא כותב
וכי יעלה על הדעת שאהרון ישנה אז כולם
שואלים את זה מה זה מלמד שלא השינו מה למה
שישנה
אז אז הוא אומר שהאדמור הקדוש מועריז יצלה
זה רבי יצחק בבורקר אם החדר שמגיע מבורקר
>> כן
>> אז הוא פירש שלא שינה מאוד חסידי שלא ניכר
בו שום שינוי והתפעלות בשעת הדלקת המנורה
לאחר כל הייחודים והכוונות הנוראות מעניין
הדלקת המנורה זאת אומרת בן אדם מגיע עם
ברן עצום
>> איזה יופי
>> ואמר בצחות לשון קודשו אילו היה מצווה
הקדוש ברוך הוא מצווה זו לרב הצדיק הקדוש
מבר ברדיצ'ב היה משבר המנורה ושופך השמן
זית לגודל התלהבותו מהמצו רבעל הזה.
[‏צחוק]
זאת אומרת הוא היה מתהפךו
>> אני ממש לאחרונה ממש
>> אבל אהרון לא שינו
>> ממש לאחרונה ראיתי עידות של אדם שהתפלל עם
הלשם
>> כן
>> והוא היה בטוח הלשם הרי גדול המקובלים איך
שהחזון איש אמר שזה אחרון המקובלים
האמיתיים בהיסטוריה הוא אמר שהוא היה בטוח
שבתפילות הוא יראה שמה ניצוצות מה שנקרא
והוא אמר שהתפלל כאדם רגיל
הצליח כאילו לכל את כל הכוונות והייחודים
שלו לתוך ה לתוך תפילה רגועה ושלבה
לחלוטין.
>> זה מדהים.
>> אבל אגב, הנושא שאתה הלית עכשיו, העניין
הזה של מלאמר שלישינו, מה שאני זוכר
בזיכרון שלי, הפירוש המקובל של הדבר זה אף
על פי שזה היה פעולה, אותו פעולה עוד פעם
ועוד פענה שלא
>> שלא ניסה להכניס כל מיני אמורים שלא שינה,
זה שלא התקרר. זאת אומרת כל פעם הוא עשה
את זה מש
>> כל פעם כאילו מחדש יש על זה המון המון
פשטים בשא ישינו אני חייב לצטט את אבי הוא
תמיד אומר לי אתה יודע לפעמים אנחנו
נמצאים לפני איזה מצווה אנחנו מגיעים מאוד
נינוחים אנחנו באים בשיטת הלשם
הוא אומר זה לא שאצל אהרון הכהן זה לא היה
את הברין של הקדישסלייבה
היה הוא רק עצר אותה זאת אומרת הוא אומר
אני לא הכס עליך אם תנהג כמו הקדישסלייב
זאת אומרת [‏צחוק] יש איזה קור רוח כזה של
יש הגמרא בסיקי הגמרא אומרת שהיה לאל
הזוכן היה 80 תלמידים
והגמרא מונה את שבחם והגדול שבהם הוא רבי
יונסן בן עזיאל אמרו עליו רבי יונסן בן
עזיאל
>> ואף הפורח היה נשרף
>> אף הפורח מעליו היה נשרף אז מה קורה לרבי
רב שיצחי אמרו
>> אצל הרבי האש הזאת לא התפרצה
>> אצל הרבי עף עליו ולא קרה כלום
>> וואו וואו זאת אומרת זה רגע של קטנות יש
גם אני ראיתי בספר אגר דקלה
>> של מי זה
>> של הבני סוסחור זה על התוירה בני סוסחור
זה לא על התורה זה לחודשים דיברנו על זה
>> הוא גם מביא הוא מצטט מספר חרידים שהיה
צדיק אחד דבוק מאוד בדבקות נפלא לשם יתברך
זה זה ממש מקביל לסיפור של הקדיש ליובי
והבריות לא היו יודעים ערכו הנפלא אז
ומינו לשמש בבית הכנסת אני חושב שיש כזה
דיבור על החרדים עצמו והיה ממלא הנרות של
בית הכנסת שמן
ובמחשבתו היה משוטט באהבת יוצרו. זאת
אומרת, הראש היה רץ והיה שופך השמן אצל
הכלים מבלי הודה עד שחשבו למשוגע. והוא
אומר עד שחכם העיר הרגיש שזה מגודל דבקותו
והוא אמר תמנו אותו מעליי אתם תיקחו את
השמש ותהפכו אותו לזה ואז הוא ממשיך
תתבונן כי יש צדיקים אשר לגודל דבקותם
בכונה מתבטל הרגש גופם והם לא יודעים לאמן
ידם במעשה המנורה זאת אומרת יש איזה יכולת
אנחנו רואים זה את זה צדיק כי לא תמיד אתה
יודע המטוריקה העדינה קשה קשה לעשות את זה
והוא אומר והנה כוונת הדלקת המנורות בבית
המקדש היה כוונות עצומות הוא אומר את אותו
רעיון שסחסור רק בהרבה יותר אריכות ואף על
פי כן לא נתבטלו הרגשותיו ונתן השמן
במנורה ולא נשפח לחוץ וזהו שאמרו להגיד
שולחו של ארון שלא שינינו שלא עשה כמעשה
דאותו חסיד הגם שהדליק עם כל הכוונות
הנוראות בדבקות בתפילתו ועוד וורט אחד
אחרון בהקשר הזה זה ראיתי בספר של בשם
האבסרון מוזניץ שהוא אומר אהרון הכהן הוא
היה עושה כל ימיו מרבה שלום והגמרא אומרת
שמותר לשנות מפני דרכי השלום היה לו
לכאורה לארנקה היה את כל היתר לשנות לשנות
מדבריו אבל הוא היה כזה צדיק וזה הוא ידע
לפעול הוא ידע לקרב בין אנשים בלי לשקר
>> וזה הוא מה הדיבורים שלו ללמד שלא ישינו
אז א זה יש לנו פה מהמלבים עד זה השלב הבא
של הפרשה הוא דבר מעניין יש פה פתאום
אנחנו נכנסים ללביאים כן הפרשה הזאת
מחולקת בצורה קצת מעניינת אחרי שנגמר פרשה
סמנורה עוברים לאיך צריך לטאר את הלויים
הם מעבירים טר על קול בשרם
יש תנופה
>> זה צריך לזכור שזה לא הפעם הראשונה שאנחנו
מזכירים את הלבים אנחנו כלים פה מלא
>> מניפים אותם תנופה וזה מסובך כי יש פה
לכורה כמה תנופות והם ממש עושים הם עושים
את זה ככה וקודם כל זה נראה שהם באים לכפר
הלשון הוא לכפר את בני ישראל ולא יהיו
בבני ישראל נגב בגשת בני ישראל אל הקודש
ואז משה רבנו עשה את כל זה הוא באמת גילחו
אותם והניפו אותם משה רבנו הניף את הלוי
תנופה זה קשה אפילו להבין את זה.
>> אתה מתכוון שארון יניף את הלביאים.
>> כן. אגב, ראיתי מהג'יקבר מר ג'יקבר
האמונום שהוא אומר על הפסוק הזה ולא יהיה
בבני ישראל נגף בגש בני ישראל אלא קודש.
אז הוא אומר זה לשון חסידית כזאת שמליצת
יושר. מתי בדרך כלל יהודי נאמד להתפלל
לגשת אל הקודש. כשקורה זה נגב. כקורה שיש
לו אז אומר הפסוק אומר שבני ישראל יגיעו
לכיזה מצב שהם יוכלו לבוא אל הקודש. הם לא
יצטרכו לבוא רק שיהיה נגף. אה
>> הם יוכלו לבוא זה עכשיו יש פה את הגילאים
של הלביאים זה מתחיל
>> רק שניה רק שנייה לגבי התנופות כן אצל
הערה נפלאה של המקדוב של הנציב
>> והפסוק כתוב ואינפעונס הלבים תנופו לפני
השם מאיס בני ישראל אז הוא בא ואומר שכל
תנופו בתוירו זה צריך ביילים זה הכהן
והביילים הביילים שמים כאילו את ה
>> את היד והכהן שם מתחת
>> אז שניהם ביחד מניפים אז אומר תדקו בפסוק
לבים הרי באו בתור לייצג את עם ישראל נכון
דתנופה בינין כהן וביילים ואם כן היה ראוי
שגם ישראל מניפים אבל אהרון בא בשליחוס כל
ישראל ובזה [נחירות בוז] היה מניף להם
לפני השם ככהן ולכן כתוב בפסוק והניף אנס
הלבים תנוףו לפני השם מיס בני ישראל
שהתנופה שלו הייתה בתור שליחות לעם ישראל
כיתנופו באנון ביילים זה דיוק יפה של
העמקדוברו
>> מד מדהים יש פה את את ההמשך. יש פה
גילאים. זה מבן 5 ו-20 שנה. זאת אומרת
ההכשרה מתחילה בגיל 25. עד גיל 30 יש
הכשרה ואז יש להם 20 שנות שירות. וזה סתם
מעניין. ראיתי שמאירים על זה שגם במשנה
בהובס למה למה מה זה הפר הזה של חמש שנים?
אז חז"ל אומרים שמש ו20 ללמוד ו-30
לעבודה. מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה
במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה. זה גמרא
בחולין. והרבי רבינים ככה מצטטים בשמו רבי
רבי שיסח אמר שאם נשים לב במשנה בין חמש
למקרא בין 10 למשנה בין 15 כ יש פה חמש
שנים יש פה יחידות ש
>> זאת אומרת ידע חמש שנים זה מספיק זמן
לראות אם בן אדם הצליח א להתרגל לעניין
>> אנחנו מאוד היום לא נמצאים שמה לא
>> אם אתה לא מצליח אז תזה עוד יותר חזק סתם
זה מאוד מאוד מעניין ברמה הזה ואז יש את
הזה כשהוא חוזר מה עושה בן אדם בן 50 לוי
בן 50 אומר הפסוק ושירט את אחו באוהל מועד
לשמר משמרת ועבודה לא יעבוד זאת אומרת מה
שהוא יכול לעשות זה לא לעבוד הוא יכול
לעזור ללביאים האם רמז היה תמיד מצטדט
בהקשר של הפסוק הזה לפעמים היו שואלים
אותו אני היה לנו יהודי קראו לו רב חניין
נשיף הוא היה הגבי
>> הגבאי כן זה שאנחנו גדלנו הוא היה הגבאי
של
>> במשך שנים במשך שנים
>> של כמה אדמורים הוא היה הגבאי
>> מי בסולד הולד הרבי כן
>> ארבע האדמורים
>> וואו לא חושב שיש מישהו שכן
>> שזכה ככה זה בגלל שיש פה באמצע קדנציה
מאוד קצרה של פה מנחם בכל אופן אז הוא אני
זוכר שהוא תמיד אמר לנו פעם זמנו אותו
לישיבה לדבר והוא התיישב והוא היה מאוד
מאוד חינני היה כזה קצת הונגרי אז הוא
סיפר לנו שמשל כזה על יהודי זקן [כחכוח]
קבוצה של אנשים הלכו ביער חיפשו את הדרך
אז הם א פשוט נבוכו טעו ואז הם פוגשים
יהודי זקן מגיע מול עולם אז הוא אומר או
הנה בטח הוא יודע לאן הולכים אז הוא אומר
תקשיבו חברים אני כבר הולך פה הרבה שנים
>> אני יכול להגיד לכם איפה לא ללכת
>> גם זה משהו
>> גם זה משהו אז הוא אומר אתה יודע הוא אמר
לנו בחורים אתם רוצים לדעת איך לגדול אני
יכול להגיד לכם [‏צחוק] איך לא לקדו
>> מרוב ענווה אני מבין שהוא אמר זה
>> כן והוא סיפר שככה עםמס זה המשל הזה אמר
עם רמס
>> כשהוא פעם רצה לדבר עם הילדים שלו ואז רמז
שם את זה על הפסוק הזה מבן 50 שנה לא
יעבוד אבל הוא שירט את אחו הוא יכול להגיד
להם לאיפה לא ללכתו
>> זאת אומרת יש איזה הבנה [כחכוח]
ידע מאוד חשוב אצל אצל אנשים מבוגרים
>> גם זה חשוב לא להיקשל איפה לא להיקשל
>> כן כן איפה איפה לא זה היה אצלו מאוד
>> זאת אומרת זה פירוש חדש שלמה שהמסר ששורים
אומר ששואלים את ה פעם כתבת על זה בקולמוס
לגבי הגן המבוכה נכון שיש את הזה שיודע אז
פה יש פירוש שהוא יכול להגיד לך לאיזה
כניסות וגן המבוכה לא להיכנס גם זה חשוב
אני רוצה להוסיף לך שיש קטע מאוד מעניין
תשובה בתוך השוט האלף לכו שלמש של רבי
שלוגר
>> ושמה הוא כותב פשוט תשובה שהיא מרתקת
מבחינה היסטורית הוא כותב ככה בנידון
המחלוקת שבין הרבנים היה איזה שסערה
פנימית ידי אל תהיה בו ולא אתרב בזה כי
הנה אין אמת שהימים הראשונים היו טובים
מאלה כי בילדותי או בשנים האמצעים כשהייתי
או מאוד צעיר או קצת
זה הוא כותב לא זקנה הייתי אוהב להיות
ניצב לריב ולהינקם על דבר אמת אומר היה לי
היה לי כוחות לעניין הזה ואף שידעתי שיהיו
מעיזים להפך כאילו ידעתי שאנשים התנגדו לי
קיימתי בנפשי מה אמר דוד המלך כסתה קלימה
פניי מוזר הייתי לחי ולא חשתי על כבודי כי
היה לי כוח לסבול ולעמוד בפרץ אבל אתה הוא
כותב לעת זקנתי אין לי כוח לצאת במלחמת
חובה ולקבל עליי דברי נרגן ומעלומות והנה
הנה עלה בליבי לפרש דרך עלצי ורמז במה
שכתוב בתורה בעניין הלביאים
הוא מבל 50 שנה ישוב מצווה עבודה ולא
יעבוד עוד והנה לשון צבא בזה הוא עומד על
זה מה זה ישוב מצווה העבודה למה כתוב שם
צבא אז אנחנו דיברנו על זה בפרשה קודמת
צבא לא חייב להיות מה שהיום נחשב צבא אז
הוא אומר לכאורה לשון צבא מורה רק על
עניין מלחמה כמו שכתוב בפרשת מטות כמו
שכתוב ב ומה מלחמה שייכת בעבודת הלוי
אבל בגלל שיש פה הערה שצווקות השמיים זה
>> נכון ציוות השמיים
>> זה לא לא קשור לצבא דווקא אוקיי נו
>> אנחנו דיברנו על זה אבל בפרשה קודמת זאת
אומרת בכל מקום גם שמה יש איזה בחינה שהם
יוצאים הם מגינים הם הם עושים את דברו אז
הוא אומר אך הכוונה ללביאים הלביאים
התפקיד שלהם היה להורות את התורה ואת
המשפט הם היו רבנים ככה שבט לוי הגמרא גם
אומרת את זה באמ אז הוא אומר א כמו שנאמר
בפסוק ללוי אמר תומך ואירורך לאיש חסידיך
יראו משפטיך ליעקב אם כן לשבט לוי חוץ מכל
העבודות שלהם לשיר ולשורר
היה להם גם עניין נמסר להם לנקום על משפטי
השם ולריב ריבו כמו שהיה בעגל ולכך רמזה
התורה שעל הלביאים מוטל את המלחמה ללחום
מלחמת השם כל פעם שהם רואים מישהו ולכך
אמר ישוב מצווה עבודה ולא יעבוד עוד ואז
הוא אומר ואם מבן 50 אמרה התורה כן מכל
שכן במישהו תודה לכל יותר מזה הוא מדבר על
עצמו אני כבר יותר זכה מזה
>> אז ודאי שאני לא אתערב במלחמות האלה
>> כן הוא אומר למרות שזה דרך הלצה אבל זה
באמת ככה שכתוב והתעלמת חז"ל אומרים
לפעמים פעמים שאתה מתעלם בפרט לזקן ואינו
לפי כבודו לכך הוא כותב ידע שאני לא אתערב
בזה יבוא בעל הקרם ויחלה את קוציו וישלח
לנו בכוחוב המורה לצדקה ותראה האמת
>> זה זה מאוד מעניין שבחינה היסטורית זה
נכון שהרבה פעמים באים לגדולים הזקנים
לשגע אותם להיכנס למלחמות ודווקא הם אלו
שמרגיעים את העניינים יש תיור מאוד מאוד
מעניין של שלאנקטלר
היה בארצות הברית סקן מאוד מאוד חשוב שכמו
שהיה פה בארץ חינוך עצמוי היה בארצות
הברית טוירו סרו אז הנשיא של טוי מוסרו
במשך המון המון שנים קראו לו דוקור יוסף
קמנצקי
>> כן
>> ככה קראו לו והוא הוציא ביוגרפיה על החיים
שלו הוא מתאר סיטואציה שבאה קבוצה של ראש
צעירים
לרבן קוטלר ומנסים לשכנע אותו שיצא במלחמה
נגד נגד מישהו
שבנן קוטל הוריד את הפרק [‏צחוק]
>> אמר להם אני
>> והכניס מהם הראש חבר'ה תתנו לי לנהל את
המלחמות אל תנסו
>> בלי בלי להכתיב לי
>> רק להגיע הערה אחת אחד מהדברים שהיו
מכינים את הלביאים זה על ידי תגלחת מה היה
קודם כן מה היה עניינו אנו של התגלחת. אז
הרב הירש הרבה משתמש עם המושג הזה זה שאדם
נכנס לעבודה בבית המקדש רואים את זה
בעניין הזה שסור להם להתאמות וכל הדברים
האלו הביטול העצמיות
שאתה עכשיו כאילו מתבטל לרצון העם לשרט את
העם אז השערות אני חושב שגם היום זה מקובל
דבר כזה נגיד עשירים או משהו דברים כאלו
זה הדבר הראשון שעושים להם זה כאילו לגרום
להם לאיזשהו ענווה כזאת נכון קטן שנולד.
אתה בעצם מחזיר אותו למצב בראשיתי מסוים.
א פתאום מכאן יש לנו מעבר מאוד חד לפסח.
שוב קפיצה בחזרה לפסח. אז יש פה טיור,
תיאור היסטורי שבני ישראל עושח בשנה
השנית. כן? זה לא בטוח שכל השנים שהם היו
במדבר,
אבל בשנה השנית הם עשו את הפסח ואז
מגיעים, מתקבלת פה פרשת פסח שני. מגיעים
אותם אנשים שטמאים לנפש אדם ו
>> והם באים להתחנן בעצם ואנחנו הזכרנו את זה
שבלי שהם היו באים להחנן שדיברנו אין
לכאורה אין לזה שום הסבר סחלטני לסיפור
הזה אתה פטור לא קרה כלום בספרי החסידות
בספרי המוסר בספרי העירה הם המשיכו בעצם
איזה פנאי למה שנקרא מועד ב וזה מעניין
>> וזה מרוב התשוקה שלהם
>> ואז מתקבלת ההוראה לדורות וזה מה שמעניין
וזה פסח שני הוא כל כולו חידה חדלה כי
אוכלים רש"י פה על המקום מדבר כל מי שעומד
בדרך רחוקה כל מי שלא יכול לעשות פסח יש
לו את האופציה השנייה זה המשכה שלהם לדורי
דורות
>> אז המילת המפתח כאן בפרשה הזאת זה הזעקה
עשו מזה שיר אפילו נכון למה אני גרה נכון
מה זה העומק של הזעקה הזאת
>> אז השחוכמה אומר שזה לא היה כמו שמקובל
לומר שזה זה אנחנו רוצים לעשות מצווה. למה
אתה לא נותן לנו לעשות מצווה? בוא נזכור
מי היו האנשים האלו. זה אגב מחלוקת מחלוקת
בקדמונים כבר מי היו האנשים אבל לפחות צד
אחד אנחנו יודעים שזה ה אלו שטיפלו באצסף.
>> אז הוא אומר אומר המשך חוכמה הם באים
ואומרים זה לא פייר. יוסף הצדיק הוא זה
שהביא לנו את גולס מצרים. פוקו גיפקוידקים
אסכם. יוסף הצדיק. ואנחנו קיבדנו את יוסף
הצדיק. לא ראוי שאת קורבן השם בפסח אנחנו
לא נקריב בגלל שנתמנו ליוסף הצדק. זה
העומק של המילה למה ניגורה. ואומר שכרוך
מאוד נקודה אחת קטנה וכתוב פה בפסוק
ויאמרו האנשים האם לו איילוב אל מישה
רבינו זה לא היה סתם זעקה שמציגים את
הטענות שלהם הם מדברים אל מושה. מישה
רבינו אתה הוא זה אתה הראשון שהתעסקת
בלעלות את עצמות יוסף
>> אתה מי כמוך יודע חכם לויקח מצזקן שם
>> אז פה יש לנו פה א הדגש נפלא מה בעצם היה
הטענה שלהם שלא מגיע ליוסף שבגללו אנחנו
נפסיד את קורבון של פסח מצרים כאשר כל פסח
מצרים בא בעקבות יוסף זה ההערה של המשך
חוכמה על העניין הזה
>> ומיד מיד מה שקורה אחרי זה מתחיל פה פעם
לא פעם ראשונה שונה אבל מתחיל פה עוד הפעם
טיור של המסעות שבני ישראל יוצאים על פי
השם הכנו על פי השם יסאו ו כל הדבר הזה
התיור הזה של איך הם נוסעים ופרשה זחצרס
פרשת זחצוץ היא פרשה מאוד מעניינת א היא
מופיעה לנו תכף אתה יודע זה כבר פה מעבר
לאופק בראש
>> בראש שונה ויש פה גם את המלחמה זאת אומרת
מריעים
>> מה זהו אז מה בעצם התפקיד של החצ
>> כנס את זהו להקל את העם זה תפקיד אחד בשעה
צרה בתור כאילו מיסה של תפילה כזה
>> וגם יש תקיעה אחת ואם באחת תתקעו אם
תוקעים בחצוצר אחת ונועדו אליך הנשיאים
זאת אומרת בשביל לחנס את כל לעשות הזקה
לכינוס מועצס זה תקיעה אחת בכל אופן מה
שמה שראיתי מעניין שהרלבג אומר למה מה זה
הסיפור שיש פסוק שאם רוצים לחנס את הנסים
אז תוקעים בחצווצרה אחת למה אי אפשר לשלוח
לקרוא להם זה 12 אנשים זה כל האירוע זה לא
צריך לחנס פה טעם אז בג אומר זה נראה ממש
דרך צחס שאם היו מזמינים כל אחד באופן
אישי אז היה מתחיל חשבונות
אולי הזמינו אותו קודם אותי קודם אז הוא
>> הודעה אחת לכולם
>> הודעה אחת לפי סדר אלף ביז כולם באים ואז
אין א זה יש לנו פה את התיור המאוד מפורסם
על קודם כל קורה פיזית מתחיל מסועי בשנה
שנה השנית בחודש השני ב-20 בחודש נעלה
הענן מעל המשכן ויסו בני ישראל כן ואז יש
טיור איך כל דגל מאחנה אפרים יש תיור זה
זה טיור מאוד מאוד מרגש כשמנסים לדמות
אותו ויזואלית י כלל ישראל כולו תנסה
לדמיין את השם השס הכי גדול שנסאתה
ו600,000
איש נוסעים בסדר מופתי יוצאים לציבותם יש
דגלים יש ארון ארוז כלים ארוזים כהנים
לויים תקיעותח חצוצרות זאת אומרת פעם אחת
אני אתה צריך לנסות לדמות את זה מול הזה
זה חתיכת מופע זה מופע של קילומטרים יש
לפני זה עמוד ענן ויש ויש את כל זה
והאחרונים נוסעים שבדון
>> אנחנו הזכרנו את זה שלכורה יש פה יש פה
צורה של עבודס השם שאנחנו לא מכירים
שאנחנו לגיונוס של מלך עם כל הגאוות
היחידה שיש בדבר הזה וכל ה סליחה לי על
הביטוי על הפומפוזיות כמו שאתה אומר זה
משהו שהוא לא מוכר לנו בכלל
ויכול להיות שבאמת חסר לנו משהו בנפש הנפש
היהודית של
>> בהבנת השכינה בהבנת הגודל העוצמה
אז סתם ראיתי שמחסידים אומרים מה זה היה
נוסע באדון שבט דן היה נוסע האחרון ואוסף
מאסף לכל המחנות הוא מחזיר לכולם את
האבידות אז אני מקודם אמרתי לך בטעות לכן
חשב לי להזכיר את זה כי נזכרתי הרגע אמרתי
לך מקודם בטעות שרפירס קורצר חידש את
החידוש של להתפלל מאוחר כן
>> זה לא נכון זה מי שחידש את זה זה רמך
זלוצ'ובבר גם באותו דור
>> אוקיי
>> והוא חידש את זה בזלוצ'וב היה פעם ראשונה
שהתחילו להתפלל מאוחר והוא אמר שהוא שבט
דן צריך מישהו פה יהודי שיתפלל
>> לא כמו שצריך ולא כמו זה אני אני נושא
אחרון
>> עכשיו יש פה שני פסוקים
ייחודיים שפתאום נוחטים עם משהו שאין לו
אח ורע בתורה יש את זה בנביאים
עם סימניות וי בנס ירואן
קומו השם
>> ויפוצבכו עכשיו מה זה הסימניות האלה זה מה
שמאוד מעניין שמי שזה כבר חז"ל חז"ל הגמרא
מדברת על יש מחלוקס בין רב שמעון גמליאל
לרבי מה העניין של הסימן הזה האם זה הוא
חומש בפני עצמו כמו שזה רוצה להגיד או כמו
שרבי שמון גליאל אומר שזה הפרשה הזאת לא
כאן מקומה
>> לציין את זה כאילו
>> לציין את זה זה למה זה נתקע פה כדי להבדיל
בין פורנות לפורנות. יש פה את הפרשה של
המיסונינים. פשוט ליצור בידול. וכאילו
באמת תקוע פה פסוקים שלכאורה אינם קשורים.
והיום ברוב הספרי תורה בחלקם לפחות יש
סימון. אז אז ככה רש"י אומר הגמרא אומרת
שעשה סימניות. מה זה הסימניות האלו? היום
אנחנו יודעים שעושים ננים עם הפוכים. יש
בספר התורה מצויר נ כאין סוגריים לתוך
הדבר הזה. יש ניסיון של המרשל, ניסיון
מאוד מעניין, לנסות להבין מה זה, איך זה
נראה הסימניות האלה. והוא אומר שהוא בדק
12, הוא מצא 12 סוגי סימניות
>> בספרי תורה עתיקים.
>> כן. כן. והוא ממש עושה שם עבודה. אז א יש
שיזרש קודם כל יש מסכת סופרים הוא מביא
שצריך לעשות שיעור פתיחה. זאת אומרת צריך
לעשות הפסקה. הפסקה זה נקרא רווח. מה
שהיום קוראים ב ליצור רווח לפני שמתחילים
את הפרשה הזאת. זה שני פסוקים שהם כאילו
חומש שלם אנחנו זורקים אותם כל פעם
שפותחים את הארון קודש ויצאון ומוישה קומו
השם ויפצבךו ונוסו מסניך ומפניך אתה מנסה
לחשב את זה כאילו איך מוישה אומר את זה
ברגע שמתחילים מתחיל המופע הזה של המסע
אבל א שמה לא מוזכר שיש איזה נונים יש
איזה ראיתי מישהו רוצה להגיד שיש שם גרסה
של הגרו שיעשה סימן בפרשה שהוא כן רוצה
להכניס את זה אבל יש אה רשבה רשבי במסכת
שבס
הגמרא בשבס בכיף ג מדברת על מי שכותב שתי
אותיות משני סימניות בשבת אז הוא מביא בשם
רבי גואן כאילו יש שם דיון אחד שהוא רוצה
להגיד שכותב בשני סוגי דיו הוא מקשה על זה
ואז הוא כותב פירש רבי גואן שאינן אותיות
ידועות בכתב שהן נקראות אלא סימנים בעלמה
כגוןנים הפוכים דכתיבה גבו בנסויה אורן
>> שזה החידוש שגם זה נקרא כסיבה בשבת
>> כן וזה זה מדהים. יש לנו רישן שמביא גואן
שאומר לך שזה כזה זה עכשיו המרשל יוצא
לחפש והוא לא מוצא את זה. אז אנחנו יודעים
סוד שחידיש הרשב נדפסו אחרי שמרשל נפטר.
>> וואו.
>> זאת אומרת במשך שנים אין אין אין צ'יבס
הרשבה. הוא לא יכול היה לראות את זה.
>> אני חייב לספר לך סיפור נפלא שכנראה
סיפרתי באחד מהפרקים של הפודקאסט בדיוק על
הפרשה הזאת. שמעתי את זה בלייד בינסברג
מפיו ישירות שבזמן מלחמת ששת הימים היה
מדובר שהמלך חוסין התלבט האם להצטרף
למלחמה או לא ואם הוא מצטרף למלחמה זה
אומר ששכונת 100 שערים היא על הגבול נכון
>> ברור
>> וידוע שבסופו של דבר הצליחו לשכנע אותו
והוא הצטרף למלחמה באותו זמן שהודיע את זה
בכלי תקשורת היה ישיבה של בדץ ברחוב שבטי
ישראל וישבו שמה הגיבד רב פנחזפשטיין רב
דובד יונגריז וכנראה בסרולי יצחק ריזמן
אני מטעצי שזה היה שלישי אבל שתי הילו
ודאי היו שם ונכנס השמש לחדר כולו חיוור
>> אמר להם הגול בא לפה שודיעו שחוסיין מצטרף
ו
>> ידוע שזה היה הטעות הגדולה שלו
>> כן יש לאחרונה התגלה עד כמה הטעות הזאת
הייתה זאת אומרת בזמן שהוא הצטרף כבר
מצרים הפסידה את החיל האוויר שלה והוא לא
ידע מזהכזה [‏צחוק] מה שבזכות זה בזכות
ההצטרפות הזאת כבשנו את הקוט
>> בדיוק בדיוק אז לא ניכנס לתוך האריכות אבל
מה שקרה הוא שכל הדיינים של הבדת החבירו
[נחירות בוז]
ורב דוביד יוונגרייז התחיל לחייך אז א
>> מה קרה
>> מה קרה אז פנספשן שואל אותו בדוב יונגריס
מה סיבת החיוך אז הוא אמר ביום שמושה רבנו
אמר קומו השם ויפוצו אויבך לא ייתכן
שהאויבים של עם ישראל יעשו יד אחץ לחלות
את עם ישראל אז פנחספסים שואל אותו רבי
דוד איפה ראית שבאותו יום מדרוש סםסופר
>> אז אומר לו לא הבירש הפוסק והי בחודשחש
השני 20 לחודש חודש תעשה את החשבון תראה
שזה התאריך
>> של כ
נכון ונן ואחר כך השם כתוב קומו השםפוצבו
>> אז זה מה שהרגיע את אז רב בלייב סיפר לנו
שבדוב יונגריז היה ידוע שכשהוא היה מגיע
לשמחות הוא היה אומר לה היום לפני כך וכך
שנים מושה רבינו אמר כך וכך וזה ממש מתחבר
לשמחה שלנו פה הוא היה חי בצורה הזאת שהוא
בדוריד יונגריס כן שכל יום הוא ידע מה
נאמר ומה נעשה באותו יום בתנ"ך. ובכל אופן
מה שמאוד מעניין זה הצ'יבה של המרשל על
הסיפור הזה שהוא מנסה לחפש את הזה והוא
אומר מצאתי בכתב יד של פרש רש"י שנוסח
מדויק הוא רוצה יש ממש מחלוקת הוא רוצה
להגיד שאפשר לפסול ספר תוירה שמקושקש בו
שנינים הפוכים שאלה איפה הנונים אם הנונים
למעלה או שבתוך השורה אנחנו הם שמים בתוך
השורה הוא רוצה להגיד שהסימניות זה רק
רווח בין הפרשיות הוא מביא את זה שהרמב"ם
לא מזכיר כזה זה [כחכוח]
לא מזכיר את האותיות האלו הוא ממש עושה
>> מישהו בדק אצלנו בספרי תורה מה הספר תורה
הכי קדום שיש
>> יש כל מיני השרות אבל יש איזה אני ראיתי
מאמר שלם שמביא צילומים צילומים של כל
מיני ספרי תורה וכל אחד יש לו את הדרך שלו
הוא מביא ראיתי בספר תורה מדויק שכתב
מורנו הרב טודוס זק משפירה זה משפר ולא
כתב שום נ יתרה אלא עשה סימן בנ הפוכה
כגון וי בנסוע היינו אות נ של וי בן סויה
>> וואי וואי
>> האות הזאת הייתה הפוכה ולא הוסיף אות נ
בין הפרשיות והוא אומר המרשל לא מקבל את
זה הוא אומר שאות הפוכה זה לא נחשב אות
ולכן הזה
>> כן בקיצור הוא ממש ממש עוסק והוא אומר
שהוא בתוך כדי שהוא עסק בבירור של הדבר
הזה אז חכם אחד אמר לו כל התורה תלויה
באותן ננים כאשר כתבחייה והריקנתי אומר
ונבהלתי ולא ידעתי מה להשיב חורפי דבר עד
שחיפשתי בכל הספרים הוא אומר אני אני
חקרתי את זה אל תביאו לי פה קבול זה מרשה
לשיטוסי הוא רוצה להגיד שיש כאלה סופרים
שכותבים באוויר מעל השורה כותבים את הנ
ואז אז זה פחות מד אז זה פחות מדאיג אותו
אבל אחרי זה בדורות שאחרי זה כן ראיתי ש
>> חולקים עליו ויש כאלה שעושים ומביאים גם
בספר ראיתם ספרים מוקדמים של תלמיד הרשבא
ומה שאנחנו הם יודעים מה הרשבה שמדובר
בנונים הפוכים
>> בכל אופן זה מאוד מאוד מוזר. הוא מביא את
יש צ'ס רב חיים כהן רפפורט. זה נקרא צ'יבס
רבן חיים כהן. והוא כותב בזה משנת תקט"ז.
זה בזמן הבעל שם טוב. הוא כותב שבכל ספרי
התורה שבפולין וליטה הנון ההפוך זה בתיבה
עצמה ולא ברווח בין הפרשיות. כן? כמו שהוא
הביא למעלה. כן.
>> שויהי בן סויה
ובני חווימר שתי אלה. זה שמה הנונים
הפוכות וזה הסימניות. והוא כותב, אני
מזהיר מאוד לבירים אדם חס ושלום יד בתורה
להגיע ולשנות מכל ספרי תורה שלנו. והוא
אומר שאסור לפסול ספרי תורה אחרים שנכתבו
במדינות אחרות למרות שהם אין להם את זה
ובמבנותינו לכתחילה חלילה וחלילה לשנות
הוא מי שיבוא דמו בראשו זה מאוד מאוד
מעניין כי אתה יודע פתאום יש לנו הבדלים
בתוך בתוך הספר תור עצמו וזה מאוד מאוד
ייחודי עכשיו אחת השאלות שנשאלות זה מה זה
מה הפורנות שיש פה ויש פה חלק מהשיטות זה
שיש פה איזה בריכה מהר סיני ככה החידור
הייתי מביא
שיש פה שלוש פורעניות, לא שניים אלא שלוש.
ויש פה עוד דבר את הפסוק המרגש שעליו כל
האחסינים דיברו שמשה רבנו מדבר עם חותנו
והוא אומר לו לך מנו כן הוא קורא לו
חוייבו והוא לא קורא לו יסרוי כן זה רשי
כבר כולם עסוקים עם זה שנוסאים אנחנו אל
המקום אשר אמר השם תו יתן לכם לך איתנו
והיתבנו לך כי השם דיבר טוב על ישראל אבל
ישראל לא נשאר והוא חוזר לזה ואז יש שם
איזה יש שם איזה פורנות ארון ברית השם
נוסע דרך שלושת ימים זה נחשב אחת מהפורנות
ומיד אחרי וי בן סוה מגיע עוד פורנות
המיסויננים מה בדיוק קורה שם יש המיסבים
והמיסויננים ואנשים נוהגים לבלבל בין
שניהם ו בפסוק לא כתוב מה מה החטא של
המסוינינים ויהי העם כמסוינינים רע באוזני
השם וישמע השם ויחר פה ותיבר בם אש השם
ותאכל בקצה המחנה ויצק העם [כחכוח] אל משה
ופלל משה מה מה הסיפור אז יש לנו מי זה
העם רשי אומר אומר העם זה רשעים, זה קצה
העם. יש לו יש שיטות שאומרות שזה דווקא
הפוך, דווקא הצדיקים. מה מה היה שם? מה הם
רצו? הרמ"בן אומר שהיו מדברים במר נפשם
כאשר יעשו הכובים. זה רמבן מאוד מעניין.
זה לא שנ של הרמבן שאני הבאתי אותו. הרמבן
אומר, הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה ליהודים
טוב. הוא לוקח אותם לסיבוב והם כל הזמן
מסתכלים לו על הדברים הרעים. וזה החטא.
וזה החטא.
>> זה מוסר גדול בשבילנו. כן, אנחנו מקבלים
כל כך הרבה
מהקדוש ברוך הוא. הוא כותב ככה,
>> היה לי ויכוח לאחרונה עם דווקא בן עליה ש
הבאתי לו הנקודה שהבליי מינסו לומד עליה
שתחשוב העובדה שאתה יכול לגשת לקיר שלך
ולהוציא מים מהקיר זה דבר שרוב שנות
ההיסטוריה לא היה קיים. אולי למלאכים היה
את הדבר הזה? גם לא
>> אה אתה אומר שגם לא
>> אז השאלה היא כזאת האם באמת יש לנו חיוב
לקום כל בוקר להודות לקדוש ברוך הוא
שאנחנו לגשת לקיר ולהוציא מים לפי מה שאתה
אומר פה עכשיו יש רגע רוצה להם בצורה כז
אני רק אקריא בכמה מילים אתושנה הרמבן סתם
שנבין זה רשן כן אומר והנכון בעיניי כי
כאשר נתרחקו מהר סיני שהיה קרוב לישוב
פתאום עכשיו מה שקורה פה הם נכנסים לתוך
המדבר הובאו בתוך המדבר הגדול והנורא במסע
הראשון היו מצטר תערים בעצמם לאמור מה
נעשה ואיך נחייה במדבר הזה ומה נאכל ומה
נשתה ואיך נסבול העמל והינוי מתי נצא ממנו
זאת אומרת עכשיו נכנסים לגלות וזה המיסוי
עניינים וכאשר אמר כתוב כי היו כואבים
ומצטערים כבר הזכיר וסיפר החטא ואמר
כמתעוננים
כי היו מדברים במר נפשם כאשר ישו הכואבים
[כחכוח] סתם עשו קרחצן זה הסיפור והיה רע
בעיני השם
>> שהיה להם ללכת אחריו בשמחה ובטוב לבב מרוב
כל טובה אשר נתן להם והם היו כאנוסים
ומוכרחין, מתוננים ומתרעמים על עניינם.
>> זה פשוט נורא שלהיות נרגן
זה רע בעיני השם. אנחנו צריכים להפנים את
המסר הזה של הרמבן.
>> זה זה לכן אש השם ברע ו קיצור ואז השם כן
יש פה השאלה איך זה קרה? אז רש"י אומר האש
שקה שלא כתיבה שריטב האש אתה תמיד מדבר על
זה בעלו סחרו בתחיית האש עולה למעלה פה
האש שקה למען יכירו שהיה זה פלא בלתי טבעי
שקורה באיזה סיבה טבעית זה הספורנו זה
הלשון של הספורנו ו ואז אנחנו מגיעים
לפרשה לסוף הפרשה יש לנו עוד הקדוש ברוך
הוא אוסף פה 70 איש מזכני ישראל עוד אירוע
שלם והדבר האחרון שקורה זה מיריום
>> שזה הבסיס לפני
>> להבדל בן עצמו שלשער נביא אז אז מתחיל
המהלך שלמעשה מתחיל ההתנגדות למשה רבנו
משה רבנו פה מתחיל עם מסוינינים ויש לו את
מיריום ויש לו את אלדוד דמידוד ו
>> אלדוד ומידוד הם לא מתנגדים למשה רבינו
זאת אומרת זה התשובה זה התשובה של משה
רבינו ליהושע הלוואי שכל הלא הם הם אנחנו
יודעים שהם אומרים
>> יהשוע מכניס
>> מוישה מסוע מכניס ראיתי הרבה הרבה כדרכו
מסביר שהיא אמרה כתוב שמיר התייצבה לראות
מה קורה לו ואז בתיא לקחה אותו וקרא את
שמו משה כי מן המים משיטיו והרבי כדרכו
אומר ממים למה היא אמרה מן המים ולא ממים
אז הוא אומר כי מים זה ראשי תיבות מוישה
מסוע מכניס
>> לכן היא אמרה מן המים הוא אומר ישוע אמר
לו הם מתנבים במחנה הם מורידים את ה והנ
מן המים מחנה הם מוחקים את הם אומרים
מוישה מס ישוע מכניס
>> אני רגע אוסיף לך א ראיתי בדברי שול רבי
יוסף שול נתנזון אומר וין יהושע בן נ משרט
משה מבחוריו אז הוא אומר מה זה מבחוריו אז
הוא אומר שבדרך כלל לא צמננו יש הרבה
אנשים שפתאום מתחילים להתקדש להטאר
וגיעים לדרגת חסיד אה זאת אומרת ב בימים
עברו בן אדם שרצה להיות יהודי גדול היה
עובד עם עצמו ומתקדש ומתאר
ואז מגיע אומר ועכשיו בזמננו בלילה אחת
נעשה הרבי אין לי מושג על מי מדבר
ואז הוא אומר והנה אלדד ומידד היו מתנבים
במחנה ומקודם לא נודו כלל פתאום היום אחד
הם צצים ולזה יהושע שהיה משרט משה מבחוריו
היינו מילדותו היה כועס הוא אומר לא אני
מש
>> אני עובד כל החיים
>> לא גם משה רבנו אתם חושבים באמת שאתם
יכולים להחליף אותו באיזה ברנד של יום אחד
אז זה הגדרה מאוד מעניינת
יש פה דיון הלכתי מאוד מעניין הוא אומר לו
הדויני מוישה האם מותר לקרוא לרב להגיד לו
בפנים לקרוא לו בשם האם זה שמקדים קודם
הדויני אם זה מסדר את זה אם זה לא מסדר את
זה כל העניין הזה והדבר האחרון שבסוף כתוב
שקורה פה מדברים במושה והקדוש ברוך הוא
אומר
זה הפסוקים האחרונים פה לומדים קלוחמר
ודיו כן ואיו ואביה ירוק ירק בפניה לא תקם
שבעת ימים סתם סיים לך ור טוב של
האוסטובצר למה למה להכניס את אמרו לסיפור
הזה מה מאיפה איך הוא קשור פתאום אז הוא
אומר חז"ל מספרים שלפני שמשה רבנו נולד
אמרו שילח את אשתו הוא אמר מה אנחנו נביא
ילדים ופרעה הורג אותם אז מרים אמרה לו
ככה כתוב בחז"ל שך קשה השם משל פרעה פרעה
לא גזר אלא
>> על השכרים ואתה לכיבות
>> אז כתוב שהוא חזר ובזכות זה הגיע משה רבנו
עכשיו
הוא אומר יש מחלוקס בגמרא בשם בסל כמה
ילדים בן אדם צריך כן האם הוא צריך שיהיה
לו שני או זכה ונקבה או שני זכרים
>> עכשיו פה משה רבנו מה עושה פורש מאשתו והם
מדברים על זה ולמיסה עכשיו יש לו רק למישה
יש גרשום ואליעזר אין לו בת אז הוא אומר
זה מה שהוא אמר עלה יורק ירק בפניה את
צעגת לאבא שלך כאבא שלך היה בן ובת אמרת
לו לא לא ההלוך יש צריך להביא שני בנים
פתאום עכשיו שמוש מביא שני בנים את אומרת
לא צריך גם בת כאילוזה
>> אז רק אציין מה שאמרתי לך קודם שהרמבם
באילסיסו דתוירו בונה את הנושא הזה של
ההבדל בנבוא שמושל נבוא שער הנביאים על
הפרשה הזאת ואני אציין שח חוכמה משחוכמה
בהקדמה שלו ספר שמויס אומר שהפרק ז וח אני
חושב ברמבם במלחסיד טוירו שמדבר על זה
נאמר בקורב לנבואה ורוח הקודש
>> כן במיראה יש כמה סיבובים על זה כן זה לא
תראה אנחנו פספסנו פה ורטר טובים בכל
סיבוב א מה מדובנה אני רק מתחיל להיזכר מה
שאני רשמתי לא הספקנו כלום אבל יש לנו
הזמן
קצר ומלאכה מרובה. יש כמה אנחנו נסיים
ביורצדן יש ביג סיוון
א דמות מעניינת שמשום מה לא הרבה יודעים
עליה. בעל אהרונה אדיס מביאללה בז'יג הוא
היה שור של המון קצ'ר [נחירות בוז]
>> של מנחס שלוזו
>> כן בזיווג ראשון
>> לא היה לו ילדים ממנה למנג'ר לא היו ילדים
אז הוא התגרש ממנה ואז הוא ניסע לאישה
אחרת זאת אומרת הוא גם דוד של המכסוזר עד
שאל אותי כי הרוןיס
א הוא היה גיס של אבא של מזלזור
>> עכשיו אני סתם אגיד לך בסוגריים
השידוך שהמחזל לוזר עשה לבת היחידה שלו זה
בחזרה עם ביאלה
>> נכון
>> זה רב רבינוביץ הוא גז בלי תנו שזה היה
כדי לפצות אותם עלל הגט הזה לא היה 10
שנים ילדים עכשיו הוא
>> רק בת אחת
>> הוא נשאר לאהוב אותו עד אחרי ימיו ויש
הספד ממש מרתק ממנו היה לי סבא רבי ג'מר
אסטרזון הוא היה לומד לפעמים רון יוזדס
והיה קורא לי איזה ספר מסובך קצת והוא
אומר לי ארון יויד זה טוב יותר מסיני אז
הייתי אומר לו למה אז הוא נראה לי
שהמינקצ'ר כותב בהספד זה רק המינקצ'ר יכול
הוא אומר היו בסוף ימיו הוא קורא לו היה
סבל על חולי נרבן והוא מוסיף בסוגריים
פקהלכת
>> וואו
>> ובכל שבת הוא היה מתיישב להגיד שמיסן
כאחוד הגדולים פתאום היה קורה
>> מתוך החולי הזה
>> מתוך החולי הזה בשבת אז הוא אומר זה תורר
מן השמיים זה
>> סבא שלי תמיד היה מצטט יש לגרס אני זורק ק
מילה יש פה גם י צד באותו יום של רבי קמר
בדרמן הוא
>> שאמרת לי שהוא גם היהקס של האמס וגם השור
שלמס שור שבסור יהודי גאון עולם הוא ערך
את הסוסמס לדפוס ויש את ההערות שלו וממש
רואים איפה שהוא ערך הסוסמס על הש"ס אני
מדבר איתך
>> כן שזה על הומדס כן
>> והם
סיפרו שק
יש פה הוא קבור בוורשה הוא קבור ביחד עם
סבא שלו באותו מצבה זה בורשה היה קורה יש
פה חקה ליצחק מספיק אני מזכ סכיר אבל לא
ניכנס לזה וביד יש לנו יעור צד מאוד מאוד
חשוב של רבינו חיים מולוזין בעל הנפש
החיים אני יכול להגיד לך שבשנה האחרונה
זכיתי ללמוד את הספר והספר כל כך קשה ספר
קבולה קבלה
>> ספר קבולה לכל דבר
>> בוא נגיד שבפרקים הראשונים ממש הוא מדבר
על זה שאנחנו מרימים את הרגליים בקודש
קודוש קודש זאת אומרת כולם אוהבים למוד את
שר ד
>> נכון
>> שר ד ב הוא מדבר על תורר שם הוא קצת נכנס
בחסידים
>> זה זה דמות ממש מופתית בגלל שמצד אחד
>> אני חושב שאין דרך להבין את הלטיות של
היום בלי להבין אותו
>> ברור חד משמעית אתה צודק 100%
>> זה יותר מהגואן במובן מסוים
>> הוא בעצם זה שהוא הנחיל במלל
>> את ההשקפה הליטאית העכשוית זה ברור אז מצד
אחד
>> כן אז לא אז צריך להדג פה משהו מאוד מאוד
מעניין שמצד אחד אומרים שהוא לא חתם על
אחרים שנגד החזידים
>> אבל מצד שני הוא זה שמ מעמיד את ההשקפה
העליטאית מול החסידים והוא עושה עוד דבר.
הוא נותן להם את הספר הקבלי שלהם. זאת
אומרת אם אתה לוקח את התניה בתור ה
>> כן ויש שבשנים האחרונות בקובץ איכל בל שם
טוב יש כל מיני ניסיונות למצוא מקבילות
וזה זה מאוד מאוד מאוד מעניין. שמעתי רק
משפט אחד מרבוב לאכתר שכתב ספר נפלא מאוד
על נכון אז שמעתי משפט אחד שהוא אמר שרק
לתת איזשהו הקדמה שאנשים חושבים שאם לא
מבינים אז לא כדאי ללמוד אבל צריך לדעת
שעצם ההתעסקות בדברים האלו זה בעצמו עושה
איזה ריח של
>> זה בעצמו מעומם את האדם אז צריכים לעשות
מאמץ כן להיכנס לאדם
>> כן אתה יודע רק כדי היום בעולם עולם של
הסגולות והתפילות וזה. אז כן, לקחתי קטע
מאוד מאוד מפורסם מהספר שהוא אומר עניין
גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל
דינים ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו
ולא יעשו שום רושם כלל כשאדם קובע בליבו
לאמור. עלו השם הוא האלוקים האמיתי ואין
עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם וכל
העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט
יתברך שמו הוא מבטל בליבו ביטול גמור
ואינו משגיח כלל על שום כוח ורצון בעולם
הוא משעבד הוא מדבק טום עכשיו דור רק זה
נראה לי סגולה מאוד מאוד קשה הוא מדבק רק
לאדון יחיד ברוך הוא כן יספיקו יתברך בידו
שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות
שבעולם שלא יוכלו לפעול עליו שום דבר כלל
>> זה ידוע שהרב הרב מבריסק זומרת שהוא ברח
מהשואה
טוענים שהוא שתמש עם הסגולה הזאת והיה פעם
אחת שהיה איזשהו בעיה בגבול הוא אמר שהוא
הסיח דעתו
>> וואו כן מדברים על זה שהגריז גם היה מצטט
א רב חיים גם אסור אסור לשכוח הוא גם
באיזשהו אופן העמיד את מוסד הישיבה כמו
שאנחנו מכירים אותו היום זאת אומרת
>> גם גם מבחינה משפטית הוא אבי המשפחה זה
נקרא בית הרב
>> כן כן
>> בית הרב זה אומר זה ולוזין לא אבל אני
מדבר כשאנחנו מדברים על ישיבות
>> כן
>> לפני רב חיים מבלוז אנחנו מדברים על מוסד
שהוא טכנית אחר לגמרי הוא לא דומה
>> נכון מאוד
>> ויש לנו
>> זאת אומרת החלוקה לשיעורים ורמות וקום
שכל בעלי הכשרין מכל ה מכל העולם יכולים
להגיעים וזה שיש ראש השיבס הצורה הזאת שיש
צוות זה אף פעם לא עבד תמיד היה רב מוקף
בתלמידים יש לנו בתזן רמנדל בורקר אני רק
אגיד במילה הוא הבן של רבי צקל בורקר והוא
יצא עליו ספר שנקרא הצדיק השותק. הוא כמעט
לא דיבר. יש ממנו דיבורים מאוד של מילה
שניים ש שבה הוא עשה דברים גדולים. יש לנו
באותו יום יורסיד של הרצפטר
>> שזה הבן הקטן של
ממש נפטר באמצע
>> באמצע מלחמה.
>> כן.
>> ובזין יש לנו את הביסרן. הביסרן צריך
לעצור רגע ולהגיד שמדובר כנראה על גדול
הרבס בדורו. זה לא הרברנגול מקרלין, זה
הבייסרן, זה הדור השלישי
והוא דיבר, יש בסוף ביסרן סיפר לי יהודי,
היה יהודי בירושלים קראו לו רב לוזרבין
הוא היה תלמידו חביבו של הרב מפסצנה
[נחירות בוז] והוא סיפר שהוא הרב בן פסצנה
אמר לו הרב בן פסצנה עצמו צאצה חורג של
קרלין תרך אמא שלו אמא שלו התחתנה שוב
אחרי שאבא שלו נפטר דיברנו על זה ואז הוא
אמר אמר לו תלמד ביסער יש ספר ביסער הספר
קצת עמוק אבל הוא אומר לו דקר infפ זאת
אומרת יש לפני הספר הנהגות טובות ואחרי
הספר יש ליקוים זאת אומרת תלמד את זה זה
בעיקר זה בשביל בחור אז אני ממש כאילו
יכול להגיד לך ששמה רואים שמה ממש מתואר
איך הוא נפטר לפני שהוא נפטר הוא דיבר על
זה שהלטאים איפה שהאזור שהוא נמצא לא
הולכים לכברים
לעומת הוואלינרס שכן הולכים
והוא הלך [נחירות בוז]
הוא רצה להיכון הוא נקבר באמת במלב באזור
של וולין שמה הוא קבור עד כן שם הקבר שלו
יש לנו בחי יש לנו את היוצד של הסבא של
מוישה גרילק
הסבא מרדושיץ יש ממנו סיפורים גם סיפורים
מופסים שאני סבא שלי היה מספר לי כל היום
עליו א אני אזכיר במילה שוב לטובת חסידי
גור שבקהל יש שיעור קצת 100 שנה לדמות
מופת שנקראת רבנן צין אוסטובה רבנן צינוי
סטובה מה שמיוחד בו הוא בן של המגיד של
ורשה. אבא שלו היה יהודי לתאי רבינוביץ'.
רבי ניומן דוביד הוציא כמה ספרים ספרונים
בעיקר. ואוסרת
חמישה אדמורים. הוא למעשה מעתיק השמועות
הבולט של חסידות פולין. הוא היה ב אה ומה
מעניין של מי הוא דוד? הוא דוד של רבי
יצחק קוטנר.
>> וואו.
>> ורבי יצחק קוטנר היה מצטט ממנו הרבה.
>> מעניין. אני דיברתי פעם עם הקאפלנס עם ה
>> כן
>> א מנחילי מורשת א הילדים של רבנופטולי
קפלן
>> כן אז הם הם מדברים הם מכירים כולם מכירים
אותכם בציין סטסובה א
>> הוא היה אחי של רבי יצחק גוטנר ויש מנו
אני כתבתי עליו מאמר מאוד מאוד ארוך כי
הוא דמות מאוד מרתקת הוא עבר את קוצק אחרי
מקוצק הוא עבר לחד שרים מחדש שרים לרבי
בינר מאלכסנדר מנשם לסמס הוא היה עד חג
השבועות האחרון הוא עוד היה בגור דיברנו
על זה ובסוף 10ה ימים אחרי זה בדרך הביתה
הוא נפטר. יש ממנו מחקרים בלי סוף וזה
מאוד מעניין. האחרון שאני רוצה שאתה תדבר
עליו זה רבי חמיר.
>> כן. אז קודם כל צריך לדעת שיש לי פרק עומק
של המחשבה על רבי רווח הממיר. אני מוכרח
להגיד שהפרק לא עשה צדק היסטורי לדמות
הענקית הזאת. פשוט מהסיבה הפשוטה שאני אני
לא מספיק א בקי. צריך לדעת שהעולם של
ישיבת מיר זה העולם בפני עצמו. אני תמיד
דוגמה. רב נוחם בתוך מיר זה המילה
האחרונה.
>> רבנו נחמד פרצוביץ.
>> כן. נכון בלימוד בלומדס. נכון אבל מחוץ
לישיבת מירו כאילו תיקח בלפוסט. פשוט לא
יודעים מי זה רבנו חם נכון? ישיבת מיר זה
עולם בפני עצמו והעולם הזה כולו מושטט על
הדמות של רבי יוחמיר וזה נשמע פלא בגלל
שרבי יוחם היה המשגיח ולא הראשווה אבל
הראשי של מיר בליזדופינקל התבטל כלפי
המשגיח הוא היה הדמות המרכזית הוא זה
שגידל את הלמדנים של מיר הלמדנים של מיר
היו תלמידים שלו יש כאלו שאומרים שהם
קיבלו ממנו גם דרך בלומדס שזה פלא עצום
אני מנסה להתמודד עם זה רב חיים שמולביץ
היה אחד מהאנשים כן רב חיים שמולביץ כנפס
למד מנו גם לומדס
>> כן זה עובדה העובדה היא ש שהוא הצליח
להנחיל גם ללמדנים של מיו מה שנקרא עכשיו
איפה היה חידוש אני חושב אני יו דעתי שמה
אמרתי סברה אחת בפרק הזה אבל אני דעתי רבי
ירוחם הבין ראשון לפני שעולם המחשבה קמה
והתגלתה אחרי השואה הוא הבין ראשון שכדי
להשפיע על בחורי ישיבות חייב חייבים לדבר
דיבורי מוסר על רמה.
זה לא מספיק לבוא ולשנן להם מאמרי חז"ל
ולהתרגש ולבכות
ולא לא. אתה צריך אתה צריך להיכנס לעומקם
של הדברים והספרים שלו מעידים על זה.
>> ראיתי שמישהו אמר שפעם שאלו אותו איך הוא
הצליח למיד כל כך הרבה תלמידים אז הוא אמר
תראו את הזקן שלי כל שערה פה זה על בחור
אחר.
>> ההתמסרות שלו.
>> כן. זכותם תגן עלינו. אנחנו נעשה הפרשה
הזאת ניגון למרות שזה ניגון מאוד מאוד חדש
אמרתי את זה נורא התלהבתי זה אחד זמר
גרימבול שעשה על הפסוק הזה והיה הטוב ההוא
כי השם דיבר טוב על ישראל אז יהיה גוד שבס
ושהשם באמת ידבר עלינו טוב [מוזיקה]
התובה היא אשר יתיב [מוזיקה] השם אשר יתיב
השם אימוני [שירה]
והיתבני לו אימוני
והיתב נלוך ויו
[מוזיקה] הטוב והיא
אשר יתיב השם אשר יתיב השם [מוזיקה]
אימוני
והתבני לאמוני
והתבני [מוזיקה] לא כי השם דיבר טוב על
ישראל על ישראל כי השם דיבר טוב [מוזיקה]
על ישראל על ישראל דיבר דיבר טוב דיבר טוב
על יס לכו [מוזיקה] איתוני ואיתם לא
יושב דיבר טוב על ישראל על יסור ישב דיבר
טוב על [מוזיקה] יסור עליסור דיבר דיבר
טוב דיבר טוי ועלין לכו [מוזיקה] איתוני
לא
>> אזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט
אני הרב אפריים גלינסקי [מוזיקה]
ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת
טילת סיטון
עם נהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולרך
הסאונד אברי [מוזיקה] וזל כל הסדרות
והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל
האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון
שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים
והיו [מוזיקה] התוויים
אשר יתיב השם אשר יתיב השם
אימוני
[מוזיקה] לאמוני
ואיתם לא כי השם [מוזיקה] דיבר טוי ליסרו
אלרו כי השם דיבר טוב ועלסרו [מוזיקה]
אלרו דיבר דיבר טוי דיבר טוי וליסריל
[מוזיקה]
לכו איתוני ויתובני לו
כי השם דיבר טוב על ישראל על ישראל
[מוזיקה]
כי השם דיבר טוב ועל סורןסורן
היברים דיברתי ניסור לכוטני [מוזיקה]
לא
[מוזיקה]
>> כי השם דיבר טוב ועני ישראל על
>> [מוזיקה]
>> יסור כי שם דיבר טוי ועלי
דיבר דיבר טוי דיבר טוי ועלי לכוני
[מוזיקה]
ויוצני לא
כי השם דיבר טוע
[מוזיקה] כי השם דיבר טוב
דיבר דיבר טוב דיבר טוב על איזורי לכוני
ואיתני לאני
‏No.