🕯️🕯️קורת רוח לשבת - פרק 32: חג השבועות ופרשת נשא | פרק מיוחד

יש דברים שקורים [מוזיקה] רק במשפחה. >> למנועים חיגו [מוזיקה] כוכבית 6485. אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. >> [מוזיקה] >> הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם [מוזיקה] ורטים, סיפורים, יורד ציטים ופולמוסים על פרשת השבוע. >> [מוזיקה] >> שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסט עם קורת רוח לשבת איתי הרב אפרוים זלמגנינסקי די טוב סולט גוביז >> ורבפרים אנחנו אליונים סוסו ודחתוני מולזו אנחנו מגיעים ליומיים מאוד מאוד מיוחדים חג מתן תורה אילה והיומה א ומיד אחריו שבסנוסי אנחנו צריכים לדבר על שניהם וכמו שאנחנו מדברים הרבה פעמים השבת גם השבת הזו עוד רגע ניגע בזה זה הפרשה הכי גדולה בתורה ובספר הזכות אומרת לך ספר הזכות זה מהכי שרים >> כן תמיד שאתה אומר את המילה הזאת אני תמיד חושב לספר הזכות את השני >> כן הוא לא כתב ספר על התורה אז הספרים שיש ממנו זה על השס עכשיו מה שנשאר הוא אמר המון שמיסן ויש לו ספרון ממש ספרון דקיק שהוא שהוא התחיל כאילו לכתוב זה פרגמנטים זה אין שם הרבה אבל אבל על הפרשה הזאת הזאת הוא מסביר שהפרשה הזו היא בכוונה הכי ארוכה. יש גם הזויר מאוד ארוך, המדרש מאוד ארוך. אתה חושב שזה כמעט קרח? וו הכל ביחד זה בגלל ששביס יש אור גדול של תורה ואור גדול של זה ולכן נתנו, אתה יודע, נותנים בשפע גדול, כמו שדיברנו כבר בשבוע שעבר ב >> במקרה הזה הפרשה הזאת תמיד יוצאת מיד אחרי שבוע 10. זה בדוק. כמעט תמיד יש שנים בודדות שזה יוצא לפני אבל בדרך כלל זה ממש זאת אומרת עם שביס ביום ראשון לפעמים זה קורה אגב א רב צודק בפרשה גם מזכיר >> את הצמידות שלו לשבועס >> הוא מזכיר את החידושי הרים הזה שאמרתי לך הוא צודק זה תלמיד של א זה אנחנו יודעים שיש קשרים אבל פעם אחת אחרת זה נקרא שהוא מזכיר רעיון שהוא כותב בספרים וזה נקרא שהוא מתכוון לחידושי הרים שמעתי אבל פה פעם אחת שהוא מזכיר אותו אותו בשמו >> איך הוא קורא לו >> איך שב והוא אומר תעבור את הזה שאחרי שבוע יש השפעה גדולה ואנחנו נגיע לזה אני ראיתי בס >> זה זה צריך לזכור שהחלוקה הזאת שייכת רק לחלוקה של >> נכון >> של בובל בעצם נכון >> בדיוק החלוקה הזאת שבעצם מחלקת הפרשיות לאיך שאנחנו מכירים אותם לסיום של כל שנה >> יש ספר שנקרא אייל מילואים זה של היה הברוקרוב קראו לו ברלי מברוק א >> איזה תקופה הוא פולני לא ממש לפני המלחמה והוא ממשיך את הנושא הזה עוד רגע שאנחנו עוד נגדים רגע לעסוק בשביס אבל קודם הוא רק עוסק בדבר הזה שאחד מהדברים שרואים בפרשה הזאת חוץ מזה שהיא ארוכה יש בה גם חזרות פרשת סנסים היא פרשה מאוד בעייתית למי שאוהב להתעמק אתה קורא רצף של 12 פעמים >> קורבנות >> לא רוצה להגיד גזור עדק >> נכון >> זאת אומרת שוב ושוב ושוב וזה קצת מייגע [נחירות בוז] והוא עומד על זה שהאבר אבל זה בדיוק הלימוד לחזור שוב ושוב ושוב והוא הוא מסביר שזה מגיע בשבת הזאת שאחרי שביס זאת אומרת המסר >> צריך ללמל אותנו משהו >> כן המסר הזה הוא לחזור לחזור ו לא רק לחזור זה באמת להבין שיש הפרש בין כל אחד לשני אנחנו דיברנו על זה נמ לי שזה כתוב שהיה לכל אחד מהם את הכוונות שלו בד >> זה ודאי זה ודאי אבל טוב אז בוא רגע אחד אבל קודם יש לנו את חג השבועות יש וורט אחד אתה יודע מה עוד לפני הורט הזה נדבר רגע אחד על השמות כן השמות של החג הזה הם מאוד מעניינים >> חג הצרס >> חג הצרס בתורה יש בתורה יש >> זה צריך לדעת שהעניין הזה של זמן מתנטורסינו זה מחז"ל ואילך וזה מתקשר למגנברום שבאמת לכורה זה לא יוצא באותו יום זה מאוד מאוד גם קשה שזה גם קשה להבין למה התורה עושה את זה. >> המהרל יש עוד דברים מפתיעים פה. השאלה אם אתה מוכן שבשידור אנחנו נגיד את המהרל הזה. >> ברור. לא רק שזה [‏צחוק] יש אחד הקטעים המפורסמים זה בקדישסליבי שהוא כותב יש לו דרוש לשביס ואז הוא כותב נשאלתי במדינת ליטא מפני מה נקרא חג השבועות בשם עצרת. אבל לא לא נזכר בתורה שם עצרת רק בשמיני יצרת. כן הוא שואל שאלה הפוכה. למה זה נקרא עצרת? ובכלל >> זאת יותר פשוט לא הזמן מתשאינוכ ובכלל כל כל התפיסה הזאת של יש פה חג ביכורים >> שזה מה שומע מהתורה >> שזה האירוע >> ויותר מזה מה שמאוד מאוד קשה שיש פה גם ספירה אנחנו הרי סופרים שבעה שבועות אתה יודע התורה כאילו מתעלמת ספרתם לכם וזה נראה כאילו לא סופרים לקראת מתן תורה אלא סופרים את העומר >> לפי הפסוקים שבתורה >> כן ועוד פעם יאמר לזכותו של הגון רבלי מינסברג שימ >> שלימד אותי להסתכל בפסוקים זה נראה די ברור שהעניין הזה של הספירה הוא לחבר בין שתי קורבנות קורבן העומר קורבן שתי הלחם וההבנה הפשוטה עוד פעם לפי איך שהוא הסביר את זה וזה מאוד מסתדר בפסוקים זה שבעצם הקורבן העומר הוא קורבן מה שנקרא בזירן פין בגלל שבעצם אנחנו רוצים להביא קורבן על התבואה החדשה על התבואה החדשה הראשונית הדבר הראשון שגדל זה לא הדבר המובחר. מה שגדל בהתחלה זה השעורים. אז אנחנו מביאים איזשהו קורבן קטן מזה. ואחרי שלמות התהליך, אחרי שבע שבועות, אנחנו מביאים את שתי הלחם, שזה הדבר המובחר, שזה חיטה וזה הלחם, שזה הפרי המובחר של כל התהליך הזה. אז בעצם אנחנו רוצים שאנשים בראש שלהם זה יהיה מכלול אחד. וזה מה שהרמבן מדבר וזה מה שהרמבן מדבר שהכל באמצע רוחמועד אחד יש פה חג אחד ארוך >> אבל הוא מקשר את זה גם לפסח שזה >> זה עוד עוד נקודה אפשר להעריך פה הרבה בנושא הזה >> זה מאוד מאוד מעניין וכושי המוגן קושיה מסדר אחר המוגן אברום שואל שאלה אחרת הרי לנו מקובל >> הוא שואל שאלה של תאריכים פשוט שאלה של תאריכים אז שבוע של היום זה לא זמן מתן תורתנו יש ספר אתה יודע כמו שיש על קושיית בס יוסף יש ספר נר למאה של זלצר אני חושב קוראים לו הוא הוציא נר למה איזה 100 תירוצים על קושיה בסף הם כבר עשו הם כבר עשו הרבה יותר יש אפילו חושב 400 אז מה שהוא עושה יש לו ספר מיוחד על קושי המוגנברום לשביס גם המון המון תירוצים אחד התירוצים החביבים עליי שהוא מדבר על כך שאצל בן נח הלילה הולך אחרי היום אצל יהודי הלחום היום הולך אחרי הלילה אז הוא די מדבר על זה שהרי אז היהודים עוברים ממצב שבין נויח >> למצב זה זה בדרך צחי זה זה קצת פיתוח שלי זאת אומרת ליל שבועות שלנו אם אתה בנוח זה עוד שייך לשביס אז בליל יום תוודאי מובן למה אתה יכול להגיד זמן מתן תורתנו למחרת כשאתה נהיה יהודי אז היום הולך אחרי הלילה >> ובלילה זה כן היה [‏צחוק] שכן >> זה ברור שזה מחודש אבל יש המון המון הסברים המון המון תירוצים >> אבל נחזור למערה המפתיע זה שאני מאוד מאוד מפחד שמאזנים יחסו שאני אומר את המרל הזה אבל ויש בזה הרבה מן האמת אני מדה לקבל את זה בצורה נורמלית המרל אומר שהתורה נותנת ימים טובים זה ימים שאנחנו צריכים לחגוג על משהו צריך לדעת שבזמן מתן תורה זה פסוקים מפורשים שזה היה מאורע טראומטי בשביל עם ישראל זאת אומרת עם ישראל היו בפחד אימה ומעמד הר סיני בכוונה ככה מי יתן והתי כל הימים >> אז על דבר כזה >> לא חוגגים >> זה מפתיע מאוד מאוד >> אבל אבל פה מגיע העומק תמיד תורה שבעל פה תמיד רואה את העומק של הדברים זה עניינו של תורה שבעל פה והתורה שבעל פה קבעה לא רק שאפשר לחגוג >> שחייבים לחוג >> חייבים לחגוג כי אנחנו מבינים בתוך תוכנו שאין לנו מתנה יותר גדולה מאשר התורה נכון זה היה מאורה מפחיד אבל זה היה מתנה הכי גדולה שהקדוש ברוך הוא יכל להת >> של מה שהרמבם אומר כלפס עד שמרוצה אני שזה זה קורה בפנים עכשיו לפי דברך אני מחדש שזה הפשט בעיןנם מלוכם כי אתם הלוכם בפנים >> זה רשי אומר זה מפורש כ להראות ש מרוץ מקובל גם לגוף לא אה הברדי צבר אומר דבר יש לו שלושה תירוצים בוא נגיד את האחד מהם שהוא מאוד פשוט הוא אומר בכל החגים כולם יש מצוות המצויס פה יש מצווה אחת הצרס כאילו לא לעשות מלאכה הוא מביא גם עוד דבר שיש הוא מביא את הרמבן זה זה גם זה רמבן מאוד חסידי אם תאירו תעוררו את האבה עד שתכפץ כאשר מגיע התעוררות מגיעה בן אדם חווה זה רגע גדול צריך לעשות לו כלי צריך לעשות מנוחפץ א אתה יודע זה זה קורה בליל שביעי אז אתה יודע החגים האלה באים ואפים עליך ולפעמים הם לא משאירים אפילו לו סימן והרמבן קורא לעצור ולעשות מזה חפץ לעשות כלי מכל הדבר הזה >> בעלי עבודה אמיתיים אנשים שבאמת יחיים את החיים שלהם כמו שצריך אז כשקורה להם מאורע הם יעשו איזשהו שינוי בחיים שלהם שהמורעה הזה יבוא לידי ביטוי שהם לא ישכחו את המאורעה הזאת שזה זה מביא אותם לידי מייסה >> זה מדהים הוא מביא את זה בהקשר הזה של מצוות הגבלה שזה עוד מצווה מאוד מאוד מעניינת שאנחנו הרבה מדברים מדברים על זה לאחרונה ההתפרצות הרצון הזה להיות קדוש ואומר ה הוא קצת >> הדביקות הכי גדולה זה להישמר מה שהקדוש ברוך הוא אמר >> להשמר ולעשות מזה דברים מעשיים לאורות בקבלה נהוג לחלק בין אור לכלי >> זאת אומרת אור זה איזה השפעה זה איזה רגש זה תחושה לפעמים בן אדם פשוט ניסל ביום טבגה נותן לבן אדם כוח אצלנו רבותינו מאוד עמדו על הנושא של ועשינו השם אלוקינו את ברכת ת מדרך היה פעם אחת אני זוכר הייתי איזה ילד פני מנחם עשה עצר כל כמה דקות את הטיש ואמר עוד הסבר על מה זה ועשייה עיני ובאחד המקומות הוא דיבר ועשיינו לשון התרוממות פרשת נסור >> שאו את ראש >> סאו את ראש סיינו להתרומם להתרומם ומבקשים הקדוש ברוך הוא ושיינו תרים אותנו עם את ברכת מועדיך הוא דיבר על זה מצד אחד א יש סיינו זה לשון נישואין תחתן עם היום טוב זה הכל אותה הבחינה שהיום טבע הזה הרי עוד לא מתחיל הוא כבר נגמר ואתה יודע אני בדיוק דיברנו על זה על מה שקרה היום מליל שביס הרי הרעיון של ליל שביס הוא רעיון קבלי שלא קשור למה שנוצר ממנו היום ואני חושב שמה שנוצר ממנו היום זה פיתוח כל כך מעניין וחשוב בעצם באו ואמרו אנחנו את היום הזה לא הולכים להפסיד על פי כל היגיון אין היגיון ליותר בלילה בליל שביס זה שובר את היום זה לא אתה יודע על עיקרה הזה על עיקרה הפך ממה שמה שאמרו חז"ל מוציינים >> אני אני לא רוצה ללכת נגד המנהג המקובל אוקיי לא רוצה >> ברור שלא >> אבל אבל אני רוצה לתת מקום שיש גם גישות אחרות אני אני חושב >> מקום שממנו אני בא לא בלילה >> אני חושב שהרב אלישיב הרב אלישיב החליט באיזשהו שלב בחיים שלו שמספיק לו זמן מסוים של שינה בלילה נדמה לי מ 10 עד ש נדמה לי שהרב אלישיב גם בליל 17 היה עושה את הסדר הרגיל שלו זאת אומרת הוא לא רצה להרוס את ה הוא הרגיש שזה פוגע לו בלימוד כן ואני רוצה להגיד יותר מזה אם מותר לי אני אני מעלה את זה על שולחן מלוכים ואני מבקש שאנשים יגיבו על מה שאני אומר שאם יש אנשים שהדבר הזה פוגע להם בשמחס החג זאת אומרת שזה זה עושה להם איזשהו מין חולי כזה זה אני לא יודע אם זה מותר >> כן אני מפחד להגיד את זה >> זה ודאי לא אני חושב שזה אפילו הלוך דיק זה לא >> לא זה זה לא הגיוני לי פשוט זה לא הגיוני לי יש [נחירות בוז] עוד נושא אחד שזה שמטריל אותי זה שאני רואה את העניין הזה של הילדים אני אגיד לך את האמת שאני הייתי ילד הנושא הזה של ילדים ערים כלל שבועוס זה לא היה דבר כזה נפוץ דהיינו למדו קצת עם הילדים באיזשהו שלב הלכו לישון היום >> הילדים לומדים קצת קצת ואז שער הלילה נשארים ערים בשביל להישאר ערים ואת זה אני לא כל כך מבין א' אני לא מבין מה המטרה החינוכית של של הדבר הזה זאת אומרת אתה רוצה להראות לילד את חשקסטור כן אז תלמד איתו יותר בליל שורס והכל תפנק אותו אבל רק העניין שישאר ער והעיקר שישאר וישחק בחוץ זה דבר שהתפתח שאני לא מבין אותו אני אשמח אם אנשים יגידו לי פשט בזה >> אני יכול להמליץ טוב טוב כי בדרך כלל יש עניין אני דיברתי על זה באיזה מקום עלילה וימי מעוד רגע נדבר על זה אחד המופעים הכי מעניינים של החג הזה בעיניי אחד הדברים שהכי מרגשים זה כל בן אדם כתבתי את זה בהקדומה של קולמוס יצא עכשיו קולמוס לחג אנחנו מדברים שם על הר סיני והמאמר הזה של רב יוסף שרב [נחירות בוז] יוסף אומר אני רוצה ארוחה מיוחדת לשביס כאילו ויומה אם לא היום ביום הזה אני סתם עוד בן אדם ומעניין לחשוב להסתכל רגע על הביוגרפיה של רב יוסף מי שמביא את זה היה פעם יצא קובץ תורני מרכזי של חסידי גורפה לפני מדבר איתך 40 שנה אחורה כמו כלום >> זה עדיין יוצא לאורק גור שינתה את הדר לא את הצורה שלומדים יוצאים דברים אחרים אבל אז היה יותר >> מיזה מידוד זה והפמנחם כתב בקובץ תורני אה זה אני חושב זה קובץ ו' אז הוא כתב הקדמה >> איך קראו לקובץ >> קובץ תורני מרכזי >> אה אוקיי >> כל הישיבות של גור היו שולחים זה והוא כתב שם פתיח פתיח קצר מה שהיה היה ציינו שם אתה יודע בהרבה מהקבצים התורנים מציינים איזה יור קצת של מישהו אז צינו את א זכרונו של ראש ישיבת מת הראשון קראו לו רבי ינקבן נחסנקבץ' יהודי גאון גדול תלמיד של יהודה הרבי מאוסטובצה >> אוקיי >> ואז הפנחם אומר אני אכתוב פה שלושה פנינים שמונחים בזכרוני מהאווסטרופצר וכאילו אין איפה לכתוב אותם אז אני כותב אותם פה >> ואז הוא מוסיף סוגריים הערה מעניינת שמעתי את הוורט הזה מאחי הרב החסיד רבליי בלטימקין השם יקום דמו >> מי זה >> מי שזוכר הפמנחם הוא לא אח שלמחה ובסרול מאותה אמא >> נכון >> הוא אמא שלו הייתה נשואה לפני כן למישהו אחר >> אה זה ויש לו ונולד לבן קראו לו לאבל טמקין >> הוא היחסידוסטופצה >> אחרי שהיא התגרשה היא התחתנה עם האם רימס ואז את פמנחם יש למעשה חצי אח >> מעניין >> יש לו שני חצי אחים >> שהוא בעצם לא צאצה של אדמורי גור >> הוא לא קשור לאדמורי גור הוא כן צאצה של אדמורי גור דרך אמא שלו >> אהלא אסבך אותך לא אסבך אותך >> זה לא סיפרת לי שאשתו של אמאמס היא בעצמה עם מגיזגור >> כן >> מאדמורי גו אתה לא רוצה לדעת כמה קרוב? נו בוא נשמע >> היא יכנית שלו >> וואו >> היא יכינית שלו היא בת של גיסור רבי עקיב מר בידרמן לא נסבך פה את המאזינים זה זה חתיכת אשבץ אבל מה שהוא מביא על הגמרא הזאת הוא מביא בשם רבו שם האוסטרוצר מה זה אילה והיומ דקוגורים הוא בעיקר הוא נעמד על המילה אילה ויומה מה יש ביום הזה אז הוא אומר כולם זוכרים שחז"ל אומרים נדורים שרב יוסף חלה ושכח אתמודו רב יוסף אמר שצריך לנהוג כבוד וד בודי ששכח את תלמודו כי לוחות ושברי לוחות מונחים בארון עכשיו הוא אומר הרי כתוב שהוסיף משה יום אחד מדעתו למה זה קרה משה רבנו הוסיף יום אחד כן משה רבנו דחה את כל מתן תורה ביום אחד לכן זה נהיה בז' ואז הוא אומר שרב יוסף גם היה מאוד עניב הגמרא אומרת שמת רבי בטלה ענווה רב יוסף אמר לא אל תכתוב ענווה כגון אנו >> אינו הוא היה ס >> הוא הולך לפי הפשט שאנו זה לא שם של >> תנה אלא רב יוסף >> אל רבי יוסף עצמו >> שזה שזה הענווה הכי גדולה כן שבן אדם יכול להגיד על עצמו ככה >> ואז הוא אומר >> נו אני מנסה להבין מאיפה הוא לוקח את זה בשביל שב את ה >> זה האוסטופסר זה אוסטופסר הוא יקח את זה הכי מסובב שיש חכה זה אוסטופסר זה בונה גג על גג אומר במדרש תנחמה כתוב למה נשברו הלוחות הראשונות כי הם ניתנו בפומבי אין לך יפה מן הצניעות אוקיי, >> בשביל שהתורה תשרוד, צריכים ענווה. >> עכשיו הוא ענב, >> כן? >> כן. אז אז התורה ניתנה פעם שנייה בזכותו. >> לא, >> זה מה שאתה רוצה להגיד? >> הפוך. [‏צחוק] התורה ניתנה פעם ראשונה >> בפומבי ולכן זה. >> אבל כתוב שחלק מהסיבה שזה נשבר. מה קרה? הרי בגלל היום הזה יהודים חטו בעגל. >> הם לא חשבנו נכון הוא הגיע >> הוא הגיע מאוחר משה רבנו בושש מלבוא. נו >> אז יוצא הוא אומר ככה אם לא שמשה רבנו דחה את כל מתן תורה ביום אחד לא היו שוברים את הלוחות ואז היו נתנים הלוחות הראשונות ואז לא היה טעם לכבד בן אדם ששכח תלמודו ואז רב יוסף >> כי הרי אדם ששכח את הלמודו מכבדים ברגל שבי לוחץ >> בדיוק >> ולכן אומר רב יוסף אפשר אפילו להוריד פה אתם אתה רוצה את המדרש של הענובה וכל זה עצם זה שדחו בגלל זה נשברו הלוחות בגלל שנשברו הלוחות רב יוסף עדיין נשאר מכובד >> אוקיי >> אז היא לא יומה כמה יוסף יקשוקה שזה זה אבל אני אני רוצה להגיד לך משהו שאני חושב מחוץ לסיפור עניין של זהות אילה והיומה רב יוסף אומר לעצמו אני בלי אני כבר לא זוכר את התוירה אבל מה שקרה לי במטנן טוירה הפוסקוזימוסון הזה שאני אתה כתבת על זה בקולמוס אני נהיה חפצה של תוירה אפילו אחרי ששכחתי שברל לכס הרי יסוד דרמטי. שברי ליחס על פניו אין שום יסוד לנהוג בהם כבוד. למה לנהג כבוד בשברי לוחות? זה סתם אבנים. והתשובה היא שאין מושג סתם אבנים. אחרי שנחרץ בהם דברי תורה, זה לא משנה הם יכולים לשכוח, הם יכולים לא לשכוח. ואני חושב שיש איזשהו מקום, אני חוזר לשאלה שלך הראשונה, כאשר ילד מגיע, יכול להיות שילד כזה שכבר הורגל יותר בליל שביעי, >> יותר זורם לו העניין, >> לא, הוא יחוז בזה גם אתה יודע, היום אנחנו נמצאים, השם יעזור, אתה יודע, אבל יש לא כל הילדים, השם השם יתן כוחות, אבל יש הרבה ילדים שיש להם פיטויים בהמשך. חושב שאתה צורב ילד הוא ער לילה אז גם אם הוא לא לומד מי יודע מה משהו בתוכו >> זה נכנס לתוך המסלול שלו >> משהו בתוכו נהיה מאוד מאוד זה >> אוקיי אז למדת זכוס על מיניג החדש של כללזור >> כן כן כן אני לא ממליץ זאת אומרת אני חושב שחוץ מהכל גם בזמננו יש אתגרים האבא שיושב בפנים והבן שלהם משחק בחוץ א צריך לבדוק שהוא לא מייצר איזה שברי לכס אבל לדברים האלו לא בשביל זה אנחנו פה דבר אחרון הוא אומר גדישסליבי שהצרת זה חג יחיד שבעצם חוגגים כסיום על משהו שכבר היה תמיד חוגגים על משהו שקרה עכשיו פה אתה חוגג על זה שסיימת לספור שבע שבועות >> או אם כמו הרמבן שזה בעצם הסיום של פסח בעצם >> לא משנה אז ה הוא מדמה את זה לסיום מסכת שהחגיגה עכשיו היוםטב עכשיו הוא על משהו שכבר היה זה משהו שנעצרים רגע לפני שנפרדים השם של החג >> הוא מדמה את זה לזה זה אה עוד דבר קטן בוא נדבר רגע על אקול מוידים דבין אינם אלוכם איך אתם מבינים את זה להתווכס זה כתוב ברשי מפורש ש שלהראות >> כלפי העולם שהתורה מרוצה לישראל אפילו לגופים של של עם ישראל >> אני חושב שזה היום שבו צריך להראות את זה אני ראיתי החידום הביא בשם א מרש פרימו זה אחד מרבותיו לא רבו אבל א קיצר הוא מביא תנדו אליו שאומר שיעקב ועשו חילקו ביניהם את העולמות יעקב לקח רק אומב וסוב לקח את העולם הזה והרבה שואלים אז איך איך למייסה מותר להנות מהעולם הזה אז אומר הגמרא אומרת יסוד גדול שהקדוש ברוך הוא יתנה תנאי מעשה בראשית אם הם מקבלים את התורה מוטב ואם לא אני מחזיר את העולם לטוב ובהו אז אומר החידור בעצם אחרי שהקדוש ברוך הוא בזכות בגלל לגמרא הזאת אנחנו קיבלנו את התורה הצלנו את העולם הזה ולכן מותר לנו לההנות ממנו כי אנחנו נחשבים כמציל מזוטו של יום >> אז הוא אומר לכן באים להגיד במצרס ביום הזה שקיבלנו את התורה והצלנו את העולם ברור שפה יפה שתפה יפה אם תרשה לי אם תרשלי >> הבניסחום מוסיף את זה זה לא הכי דווק את את הזה של בעינינם מלוכם זה זה הבניס חור >> אם תרשה לי אני רוצה להגיד איזשהו יסוד מאוד מאוד חשוב על מושג מאוד נפוץ בעניין של תיר שנ אנחנו אומרים אותו כל יום בתפילה אומרים כי הם חיינו ואוירך יומינו מה הפשט הרגיל המקובל במושג כהם חיינו ואורך ימינו שזה זה עיקר חיינו זה הדבר הכי חשוב בחיים שלנו אני רוצה להגיד פה איזשהו תובנה עצומה של הרב ולבה בספר שלו עלישור מי שלא מכיר את זה זה ממש מתנה נפלאה הדבר הזה הוא בא ואומר שיש מושג מדעי שקוראים לזה יכול להיות שהזכרתי את זה באחד מהפודקאסטים הקודמים [נחירות בוז] יש מושג מדעי שקוראים לזה אורגניזם >> כן >> מה זה המושג הזה זאת אומרת אם יש לנו יש לנו חלקים >> נפרדים >> נפרדים שמרכיבים דבר אחד גדול אדם ש >> בעצם בעצם הגוף שלנו הוא אורגניזם הוא >> מה זה מה זה המושג הזה מה הוא בא לחדש שאדם שהסתכל על גוף האדם כהרכבה של פרטים שונים הוא מפספס את כל העניין זאת אומרת יש פה דבר שלם שהוא מורכב מדברים קטנים אבל זה לא שיש פה סך של פרטים שבמקרה התחברו ביחד יש פה מהלך שלהם עכשיו איפה זה מתבטא הרב ולבו אומר את זה כאילו דבר מצמרר אם היו שואלים בן אדם מה עדיף לעשות רחמנא לליצן לעקור לך ציפורן או לחתוך אצבע או משהו כזה הכאב העצום של כל חלק מהאורגניזם הזה הוא כאב של חיים זאת אומרת אדם לא מסוגל לוותר על אף חלק זאת אומרת אפילו אם יש לנו אבן קטנה בגלל גם אם הוא מותפל גם אם הוא תפל לגוף זה לא עבר שהנשמה תלויה בהפגז מי שפעם גזר ציפורן יותר מדי למה אתה מכיר את זה >> כן יודע זה זה דבר שמחיב לכל הגוף בעצם זה הפשט במקהם חיינו ואורך יומינו אדם יכול להשלוט את עצמו שהתורה יש חלקים לתורה יש בודמורקים יש חבירו יש אסמודה יש מידס יש כל מיני דברים ואדם יבחר לעצמו שאני רוצה רוצה להיות טוב בבין אדום למוקים ולהזניח את החלק הזה של בן אודם לחברו או או להפך זה יוצר איוט באורגניזם זאת אומרת אין דבר כזה התורה רוצה איזון של כל הדברים אדם לא יכול להזניח את המידס שלו בגלל שהוא חושב אני אהיה מסמית אני לא אני לא אתייחס לבן אודום לחברי שלי זה מה שהתורה רוצה להגיד לנו שאנחנו אומרים כהם חיינו ואורך יומינו אתה תראה בן אדם שהוא הוא שיש לו פתאום ראש גדול מדי שלא מתאים למידות הגוף זה יראה לך מוזר זה בדיוק מה שהתורה רוצה לגלות לנו >> וזה אני חושב אתה אתה מוסיף אותם באקולמו מוידים דביבין ננם אלוכם זה חלק מהאורגניזם אתה לא יכול ביום הזה אתה משלים את כל התמונה את כל ה את כל >> זאת אומרת גם גם הגוף הוא חלק מהאוראגני זה לא לשכוח שגם הגוף הוא חלק מזה >> לא זה הרי התנה של משה רבנו איך הוא ניצח את המלאכים יש לנו גוף אתם לא בסיפור התורה כול כולה יש לה חבצקר אני זוכר [כחכוח] פעם פלפול ארוך ומתוק שרק הוא יכול להיכנס אליו למה אין בשמיים שהמלאכים מגיעים ואומרים תנה אותך לשמיים למה אין את העניין של בר מצרה הם יותר קרובים והוא הוא מביא פה בן איש חי והוא מביא פה הוא בכלל מנסה להבין בצורה מאוד מאוד מעניינת ומופתית על הוא כמובן תוך דקה מפרק דין דבר מצרי כן זה לא שייך כאשר אשר הצד השני נותן יותר ו אבל א רק כדי להבין בסוף בסוף הפחיטות שלנו היא מה שיצרה את הגדלות שלנו ולכן ביום הזה הפחיטות היא ה >> היא תופסת מקום מרכזי >> כן אתה יודע ב יש את האמירה שזה בחצי לשם חצי לו אז אומרים שאנחנו דיברנו על זה פעם שהכוס אובר אני שכחתי את השם וכל העולם אז זה התקשר לצעוק עליי שהוא היה אומר עד כאן אחרי שהוא שהוא גמר להתפלל ולעבוד וללמוד. הוא היה מגיע, מתיישב לסעודה, אומר, עד כאן עשינו חצי לוכם. עכשיו מתחיל חצי לשם. ויש בספס >> זה [‏צחוק] עמרה חסידית, זה אני מוכרח להגיד. זה גישה חסידית הדבר. >> זה גישה חסידית, אבל אפשר להבין אותה. זאת אומרת לפעמים יש אנשים שנמצאים בדרגה שכבר הלוכם נמצא שם באיזה מקום מאוד אה מאוד מפליל לעשות. >> זה הווידס השם בשביל לשבת לאכול. בקיצור, >> בקיצור יש לנו את ה על שבי אז אפשר לדבר בלי להפסיק עוד מילה על ה על הנושא הזה שהקדוש ברוך הוא מסובב אני רוצה לתת את התורה לכולם אף אחד לא רוצה לקחת אז שבי זה קצת של הבעל שם והתורה הזאת התחילה כחדשה מאוד בספר החסידי הראשון שיצא היה תולדסינגב יוסף ויש תיאורים מאוד ארוכים על ההתקבלות של הספר הוא לא מתקבל כל כך טוב רמז אנחנו יודעים שהוא היה נחשב קצת כפדן גם בין תלמידי ה תלמידי המגד תלמידי הבשם >> מה זאת אומרת שזה היה הספר הראשון כי הוא הראשון שהעיז להעלות את זה על הכתבית אבל הוא לא היה >> הוא תלמיד של הבעל שם >> הוא תלמיד ישירות של הבעל שם >> כן כן כן והוא כותב שומעתי ממוררי הוא מוציא הוא מחבר ספר שיש בו קטעים שבתוך הקטעים האלה הוא מביא את הבעל שם שומעת ממוררי זה בעצם >> הרי הבעל שם לא כתב ספר וזה המקור הראשוני, הקדום, הטוב והחזק ביותר. >> זאת אומרת, העובדה שאנחנו יודעים שהרב המגיד הוא בעצם ה >> הממשיך >> הממשיך של הבעל שזה >> זה עדיין לא הממשיך המגיד גם לא כתב. >> זהו זה מה שזה מה שהיה קשה לי בכל הסיפור הזה. הוא הראשון שכותב והוא כזה הוא חוץ למגיד הוא הוא קרוב למגיד אבל הוא לא נחשב ממש תלמיד שלו הוא כזה הוא בפני עצמו ויש טיור שהוא מאוד הקפיד ובשמיים נהיה גזירה על אותה עיר >> שלא רצו לקנות >> שלא שאף אחד לא רצה לקנות את מה שאת הספר ואז מתארים שקטישסלי הגיע אליו אמר לו למה אתה מקפיד הרי הקדוש ברוך הוא בעצמו הסתובב עם התורה ולא רוצו לקחת זאת אומרת א וככה הומתקה הגזירה אבל יש פה יש פה איזה מסר מאוד עמוק. מה זה נקרא לא רצו? הגמרא מדברת על זה לעתיד לבוא. הם יגידו כן רצו לא כן נתת לנו לא נתת לנו זה מאוד מעניין. ראיתי שאמר אמס מביא על זה שסלייב מביא רמס מצטט וכותב שהוא שזה חידוש. זאת אומרת הוא אומר איני יודע אם זה נזכר בעוד מקום שכתוב בה המדרש מתאר שהם אמרו מה כתוב בה אז לפרסים הוא אמר את המצווה הזאת להם הוא אמר לא תרצח. כל אחד לא הסכים. אז הוא אומר זה לא שהם לא הם לא הסכימו רק למצווה הזאת ספציפית, לכל יתר התורה הם כן הסכימו. >> מעניין. זה באמת חידוש חידוש גדול. רמס אומר מכאן שבתורה אין כמו שדיברת על אורגניזם. אין >> אתה לא יכול לבחור ולהגיד את זה אני לא לוקח, את זה אני כן לוקח. אז א אלו בגדול התיאורים יש לנו עוד אני יש ורד שאני תמיד אומר כי הוא מובא בכמה מקומות. היה אני מתנצל שאני גוראי כי זה קצת חג גוראי תדעיזה נורא מצחיק כל אחד יש לו את ה >> למה בראש שלנוים ברור לנו ששבו איזה חג גוראי בגלל שכל שנה מי שהיה לו את המנהג ללכת לקויסל >> היה פוגש >> היה פוגש בדרך את המוני חסידי גו שמגיעים ליוצד של >> רמסכן >> האםמס קבור >> אז הבסמדר שהיה ברחוב רחוב מלכי ישראל בעצם נכון שהיינו מגיעים חזרה מהכותל היינו רואים את חסידי גור >> כולם כולם נוערים ל האם רמז נפטר בשבועס אם לא צריך אולי כן במילה כשהוא נפטר היה כשאנחנו לוקחים בחשבון אתה יודע הגורים מאוד חשודים כשתלטנים וכולי אבל צריך לדעת היסטורית היהדות הכי גדולה בעולם לפני המלחמה >> פילין >> זה פולין בפער >> ומי ששאלט כ ללא אורין האורתודוקסיה בפולין ניצלה. בפולין אני מדבר על האזור שהיום פולין. לא הונגריה לא אאזורים האלה. בפולין ישבו יותר משלושה מיליון יהודים. >> עכשיו רבים הם לא היו דתיים צריך לומר את זה. אבל מי שלחם מי שעמד זה האם רמז בגור. ויתרה מזה הוא גם עשה כמה המצאות שבעצם מאפשרות את ההתנהלות המודרנית של היהדות החרדית היום. יכול להיות שכבר היום זה מתחיל להיות עידן יותר חדש, שכבר מצריך התארגנות חדשה, אבל מפלגות, עיתונים, בתי יעקב, שוב הוא לא תמיד הממציא של הרעיון, אבל הוא המפתח. >> זאת אומרת, בלי התמיכה שלו בכל אחד מהדברים האלו, >> לא היה קורה. >> וכשהוא נפטר, הבן שלו, בסיסרון, מספיד אותו. >> צריך לזכור ששרה שניירר הייתה ממשפחה קרובה לחסידות. >> חסידות בלס. >> כן. כן. אבל בלי תמיכה חסידית >> אני לא יכול אפילו להסביר לך כמה זאת אומרת אני פגשתי יהודים שהיו מעורבים בסיפור הזה >> היא הגיע לעיירה אוסטרוצה אוסטרוה זה אוסטרו מזביעיץ כזה למעלה בפולין זה הייתה עיר גדולה עיר שבעיקר היו בחסיד היגור אבל לא רק הרבי מאמנוב היה שם גר שם אני ביקרתי שם לפני כמה שנים אין שם כלום וסיפר לי יהודי שעוד אני פגשתי לפני לפני 10 שנים הוא כבר לא חי הוא אומר שהוא זוכר אותם מגיע אף [כחכוח] אחד לא מוכן לדבר איתה. >> דיברו עליה בלשונות של גנאי. האברכים בשטיבל של גור פינו את השטיבל בהוראה מהרבי והפכו את השטיב לבית יעקב. >> וואו. >> ומי שהפך להיות המורה, היו צריכים מורה, היה יהודי שלימים נהיה משגיח בשבת חכמי לובלין. קראו לו רב דובד מנסברג. הוא נהרג במלחמה. הוא היה יושב עם הבנות ומלמד אותם >> כל יום. זאת אומרת הבשר האש הביאה עם רמז באסרו להסב צריך להבין הוא נפטר המדינה הוכרזה ביר פרצה מלחמה ירושלים נסגרה זה אחד המצבים הכי טראגים הכי אגומים שיש בשביל בשביל בכלל למות זה אף פעם לא טוב אבל הידות החרדית נמצאת במלחמת קיום בכלל כל היישוב פה נמצא במלחמת קיום >> מגובלת מהמצב א >> חושב יש רוב הפולנים עוד מתגוללים בכל מיני מחנות עקורים מכפריסין ועד ועד רומא ובכל אירופה הקצת שיש יש תיור מאוד מאוד מרת איך הוא יושב שנה באחת השנים באמצע השואה הוא יושב אני אשי את זה עוד פגשתי יהודי שראה את זה במכתב בשעת מעשה הוא ישב והוא דיבר על כך שבגר בבית בפולין אומר בימים אלה כי כוח תקסלה היורה בהרה אומר ויזן זהינט איפה הם היום הם היו הוא היה פה פה בארץ הם כבר השם ישמור הם היו במחנות ובזה נשרפו ונגידו [אנחות] יש לי עשרות תיורים על אנשים אני יכול לדבר עלים רמזה שבועות אבל הסכות יורים על אנשים שהדבר היחיד שעצר אותם מלגשת לגדר ולהתחשמל היה הזיכרון של הרבי עוד חי ואני פגשתי יהודים שאחרי שהבשורה הגיעה למחנות שהוא נפטר אנשים התמוט >> תעקורים כבר >> אנשים התמוטטו זה היה רמות תלות אחרות לגמרי והיה היה פה לוויה מאוד מאוד עצובה קעברו אותה בחצר של הישיבה >> וזה הלוויה הייתה בחג >> לא מוצאי החג מוצאי החג בלילה היה הפלה היה מאוד לא נעים הרב הרצוג כרב ראשי הגיע לזה הוא גם עזר להצילה עם רמז א >> מהמלחמהכן >> ואז הוא הספיד ובאסור הספיד ובסרו הספיד בכמה מילים הוא אמר לא היה בדורות האחרונים יהודי שרבה כל כך הרבה אידשקט כמוך זה זה מונח מאוד א זה בכל אופן אני >> נחזור כל זה אני אז היה בגור אחד החסידים הכי מפורסמים עבר שש זה כתבתי אליו מאמר ארוך מעל 60 עמודים בקובץ שנקרא היכל הבעל שם טוב מי שרוצה שיקרא קראו לו רבן ציינוסטובר הוא היה יהודי בן 86 86 בימים האם זה היה כמו היום 105 הוא הגיע לחג השבועות האחרון בתרפו והוא הגיע לגור לא יודע אם זה היה אחרון או קמה קודם אבל הוא הגיע זה הוא נפטר גם הוא יצא מאוסטרו ובאמת מהיירה שדיברנו נו עליה הוא נפטר בורשה הוא קבור בורשה הוא נפטר ביח סיוון זאת אומרת הוא נפטר בחזור מהנשיאה והוא עמד ליד דלת קיצר עם רמז קרא לו אחרי זה ואמר לו כתוב כ תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל מה זה כמר אומר רש"י מי זה בית יעקב >> הבנות >> הבנות א בני ישראל >> אמירה >> רכה שואל >> רמס שאלה שלו הוא הראשון שואל למה בנות לפני הבנים אז הוא אומר שיש דין בגמרא שאישה שמוכרת נכסי מילוג יכולה להגיד אני לא הבעל אם הבעל רוצה שהיא תמכור יכול להגיד אני לא התכוונתי למכור נחת רוח עשיתי לבעלי אז הוא אומר לכן הקדוש ברוך הוא לא רצה שהם יקבלו קודם כי אז יהיה להם הם יוכלו להגיד >> לא התכונ >> נחת רוח עשיתי לבעלי לכן קודם הם ורק אחרי זה >> יפה אנחנו רוצים יש מגילה סרוס יש אגדומס יש אה על הקדומס דיבר על הקדומס דיברנו מי שרוצה יש פרק בפודקאסט השני >> של קורת רוח לא לשבת שמה יש לנו זה אבל הזמן מתחיל להתארך ואנחנו צריכים לדבר על שבת >> פרשס נוסה >> פרשסנוסה אפילו שכן לא דיברנו על הרבה דברים קרים נעשה ונשמע וכולי אבל אני מעריך שודים יודעים פחות או יותר את הדברים אז אנחנו חוזרים לפרשס נוסוי >> אם תרשי הקדמה קטנה ממש על פרצס נוסוי בתור ילד מאוד הפריע לי ההתחלה של פרשסנוסי כי אתה מרגיש שאתה בעצם נכנסת באמצע הסיפור ואם אתה לא תחזור עכשיו אחורנית לסוף פרשס במידבור >> אתה לא מבין מה הולך פה >> יתרה מזאת >> כן >> זה ברור שיש פה איזה הפסקה מכוונת כי הרי כבר ספרנו את האחים של בני גרשון עוד רגע רק נדבר על זה אני רציתי להגיד מקודם דיברנו על זה שבת קוראים לזה ביידיש שבת ס נו שביס >> כן >> וידי שהנו זה גם נו זה נו זה אחרי >> כן >> וזה גם עוד כלומר השבת אחרי שבועות היא שבת שהיא עדיין שבועות אז ראיתי שקודם כל הקושג גלובר היה אומר שהגמרא אומרת שקוראים פרש בחייקויסה קוראים לפני >> לפני שבועות למה >> ש צריך לשון וכאילו לסיום >> ואז הוא אומר תוך שברך סיו זה שבת נוסרי >> איך יש בזה בקסקיאנים יפה מאוד. >> זה זה דבר אחד. ואז ראיתי עוד דבר שרמוותחשני בבויין אמר שכתוב שכשהיו עולים לרגל אז היו מגבעים את השולחן ומראים לעולה רגלים את >> שהלחמים הם עדיין טריים זה היה נס >> כן ש שזה עוד חכם אז הוא אומר >> לחם הפונים >> אז הוא אומר מילא מתי הוא מראים להם את זה מתי הוא מרים להם את זה שסיליקו כסידי רואה מילא בשער יוטואבים אז יכלו להראות להם את זה בשע בסכול המועד כן כשהיו מחליפים את הליחם אז מראים להם תראו זה עדיין חם משבוע שעבר אבל בשביס מה קורה אם זה יוצא ביום ראשון כן >> אז זה לא גלי גדול אומר מותחי של הם מכאן שהיו מראים להם את זה שבת אחרי שבי אז הם עוד היו נמצאים ברגל היה שבת אחש >> אז הוא אומר שהם היו נשארים אתה יודע איזה חסידי של זח אבל זה לא זה לא חסידי שזחמ שתשלים כל שיבו >> נכון >> אז א זה עכשיו רגע אחד בוא בוא בוא רגע נעשה את זה הפרשה מתחילה הפרשה הקודמת הסתיימה תוך כדי שמדברים על מה עבודה של בני כעת בני כעת זה האחים הצעירים >> בדיוק זה הנושא >> של בני גרשן >> נכון ואם אתה לא תדע את הפרט הזה אתה לא מבין את ההתחלה של הפרשה שלנו >> וגם לא תבין >> מילים מסוימות כמו שהראשונים מדייקים את המילה גם >> גם הם >> ו >> מסור את ראש בני גרשון גם הם >> כן אז יש פה דבר מאוד מעניין מה ההדגשה הזאת גם הם >> כן >> אז אהזה אז כמה גם בראשונים וגם באחרונים המוקדמים אנחנו רואים שבעצם יש יש פה מסר כפול כזה ש מצד אחד אנחנו לא רוצים לפגוע בבני גרשון הם היו הבנים הגדולים אל תחשבו רבותיי שהעובדה ש >> מי אומרת מה שאתה אומר >> מי אומר זה הכליוק ודאי >> אני ראיתי פני אחרוזה פניח רוזה זה תלמיד זה אחד מבעל טויספס הוא אומר שעשו פה הפסקה מכוונת כי בני כעת מצד אחד יותר חשובים יש למעלה אבל עדיין בני גרזון הם הבכורים >> בדיוק אז אז צריך להגיד גם הם בשביל להשוות את החשיבות שלהם >> ונמר לי שזה מדרש מפורש אפילו המילה הזאת אבל מצד שני זה הקלייוקר כבר עומד על הנקודה הזאת רוצים להראות את החשיבות של תורה תדעו לכם רבותיי תורה לא תלוי ב בא בייחוס זה >> גיל >> כן זאת אומרת יכול להיות שזה הבן השני בגלל שהוא המשרט של התורה אז מגיע אנחנו מכבדים קודם את הבן הראשון >> זה דין בכובד התירה >> ראיתי סתם מעניין ספר בינו לאיטם שרבזר גדיל אתרימה >> כן בזרפיג'ו אז הוא מביא זה סיפור שלם שהוא מביא שגם הם הולך על בני גרשון בני גרשון צריכים להשגיח שהם לא יתלו רק באיכוס אבות אלא שיהיו גם הם שהם גם יהיו חלק מזה שהם עצמם יהיו ראויים אתה מבין אז א יש פה כמה כיוונים של זה מה ש אני אגיד פה עוד עוד דבר מקודם הזכרתי את רב דובן מינסברג שהוא היה משגיח בחרך מלובלין הוא ברח תוך כדי זה הוא נהרג במלחמה סיפור שלם מה שהיה מעניין הוא היה חייל שלה עם רמס אז תוך כדי הוא גם היה כותב בעיתונות ה היה לו שפה מצוינת הוא כתב בשמות בדועים אני זהיתי באחד מהם קרא לו דוד ברג מינץ זה במקום מינסברג הפך את ה >> אתה הראשון שלית על זה >> לא אני לא הראשון שליתי על זה אבל אני הייתי צריך את זה לצורך הוא כתב על רבו על רבי ציונוס אז הוא תהר תוך כדי שהואחץ במלחמה ונלחם על חייו הילדות שלו כולם ניצלו הם היום בגור משפחות חשובות בכל אופן אז הוא אז הוא אומר מה זה נשוא נסוא את ראש זה תרגום לידיש זה זה טריק שעובד הרבה ביידיש עושים את זה הרבה נסו את ראש אז הוא אומר Ibקפ זאת אומרת תרים תרים את הראש נשוא את ראש בני גרשון גרשון זה לשון דפטריבנה המגורשים >> אה >> זאת אומרת אתה הקדוש ברוך הוא אומר למוישה תרים תרים אותם תרים אותם את המגורשים אבל יש תנאי גם הם הגמרא אומרת בלבד שתיתן ידך ואצבעך עמנו זה לא הולך רק אתה גם צריך להתאמץ אתה גם צריך א זה >> הקסב הקבול שהיה חזק מאוד בעניינים של דקדוק אז הוא אומר שלא כתוב פה סעו אלא כתוב נסוע עכשיו אני לא כל כך מבין את הדגדוק שלו, אבל הרעיון שהוא רוצה לומר פה זה ש שהעובדה שבני לוי הם כבר קיבלו כבר קדושה קודם זה כבר עובדה מוגמרת הרבה לפני הפרשה שלנו האמנה של נסור זה בדיוק זה תוספת קדושה על מה שהיה להם >> זה לא כי טיסה כן >> כן >> מעניין ראיתי היה לנו בגור יהודי שנפטר אני מתנצל איך שזה יצא כי קצת הזמן לא כל כך נתן לי להכין אז אני הולך יותר גירדינקוס היה יהודי שנפטר לפני כמה שנים גם בתל אביב אחד חסידי גור חשובים קראו לו רמטל מרנס אני פעם ישבתי איתו והוא אמר לי שהוא זוכר חסיד הוא אמר לי את השם חסיד זקן בעלי סירים גדול שכל פעם הוא היה חוזר עלורט הוא שמ מה אתה יודע חסידים פעם לא היה כמו היום היית נוסע על הרבי נוסע נסיעות של כמה ימים מגיע שומע מילה אחת ועם זה אתה חי כל החיים >> כן כן, עכשיו אני אני כל כך חושב על זה, אתה יודע, אנחנו הרבה מדברים על מידע וידע, אנחנו היום מאוד מאוד בעניין של המון המון המון המון. אבל לפעמים אתה שוב, התיאור הזה של הגמרא, אתה משתוקק, אתה נוסע חצי שנה בשביל לשמוע את הברדחד יום זה זה אירוע אחר. >> זה חסר לנו >> כן את ה את הלא להגיע. אז הוא טיר יהודי שתמיד צבא לו היה מסמד גדול, עכשיו אני לא אגיד את השם. אז הוא היה אומר שהוא שמע מהרבי פעם הרבי אמר בני מרורי ומשמרתם ביד התמר אז הרבי אמר מה זה בני מררי אז הרבי אמר דרפיטר זה קינדר >> מר מלשון מר >> כן האלה שמר להם הם מתיישרים אפשר כאילו הם נהיה להם טוב ומשמר טוב ביד איתומור יתמר זה איתמר בגמרא כשהם יושבים ולומדים גמרא הם מתיישבים ונהיה להם מתוק אומר היהודי הזה כל חייו סבל וכל פעם שהוא היה סובל היה פותח גמרא וחוזר זה מה ש זה מה שהיהומם >> כאילו וזה היה וזה היה ממתיק לו את העניינים האלה יש לנו שוב הפרשה מאוד מאוד מאוד ארוכה >> יש פה שתי מצוות בפרשה שכדאי להגיד להם אפילו מילה אחת מצווה אחת זה העניין של שילוח המצר מהמאחנוז >> כן >> וזה זאת שאלה גדולה א שמה זה עושה כאן זאת אומרת בעצם אם תיקח את כל חומש במידבור המצווה הראשונה מעבר לכל הנושא של המסעות המצווה הראשונה זה שילוח מצורר מן המחנוץ ומה מה הנקודה הזאת כאן אז הרמבן אומר במילה אחת נפתח את זה אם תרשה לי בדקה אחת אחר שהיק מסמישקון ציוו בשלוח הטמי מן המחנה שיהיה המחנה קדוש וראוי שתשרה פה שכינה והיא מצווה נוהגת מיד לא לדורות הבעיה שהרמבן לא נכנס כאן למה זה המקום של הדבר הזה אז אני אני לא חושב שהזכרתי את השם הזה קודם אבל היה יהודי בירושלים שהיה תמחורם גד גדול שקורא לו רב שמואל ברנד שנפטר בקיצור יומים ושונים שהיה גדול מאוד בניגלה בניסטר באיון ובפרשה בפסוקים במקרוץ בורי המקרוץ אבל ראיתי ספר נפלא שהוציאו מתורתו והוא מדבר מאוד מאוד באריכות ואני לא רוצה להקריא את כל השתיקל שלו אבל הוא רוצה להגיד פה נקודה אחת שהמסר המרכזי של חומש במידבור בכללולי זה שיש לנו טעות בתפיסה של המקום של המשכן בחיים שלנו בעצם אנחנו באים ומרגישים ככה צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא אז צריך לבנות משקון מי יטפל במישקון הלביאים והכהן תפלו במשקון אז יש לנו משכון מסביב למישקון יש את הלביאים שהם שומרים על המשקון ואחר כך מגיע >> אנחנו אבל בעצם הנוכחות של המשקון בתוך הגאוגרפיה של עם ישראל בפנים זה לא קשור אלינו בעצם זה היה צריך להיות שמה בגלל הלויים והכהנים בא המצווה הראשונה באחוש במידבור ובא ואומרת לו רבותיי במכנס ישראל >> צריך גם כן >> צריך גם כן את העניין הזה של שילוח טמאים כי הקדוש ברוך הוא מסלך בתוך מחנך הקדוש ברוך הוא שורה בתוך מחני ישראל וזה המסר של חומש במידבו >> זה מדהים יש לנו עוד שני דברים שקורים בפרשה הזאת יש הרבה שוב יש את האיש שזקודשוב לא יהיה כן שהוא נותן לכה שוב יש פה בינו לאיתם אומרים את זה בשם רוד שהוא אמר שהדבר היחיד שנשאר לי >> זה הצדוק של הצדוק ויש את קדשיו לא יהיה. זאת אומרת זה ה זה הדבר היחיד שהוא נשאר. אבל יש לנו פה עוד נוזר וסויטר זה אלו שני שני מסכתות בש"ס. אגב פה אצלנו בפרשה זה הסדר הוא קודם סוטה אחרי זה נוזר. חז"ל אומרים למה? >> יז רץ ממני היין >> הרו סתכלקו והעם רמס מאיר הזה שוב עם רמס שבש"ס זה הפוך. נוזר שו איתו >> קודם נוזר אחרי זה סו איתוכן >> אז הוא אומר כי הדרך של התואר זה קודם סור מרעב אחרי זה עשה טוב וכדי להגיע לנוזר אתה צריך קודם כל לפרוש מהסויטה אומר אבל חז"ל ראו שזה דרך קשה מדי כי אם אדם ימתין עד שעד שהוא יתרחק מכל זה אז א יקח זמן לכן הם הם סללו דרך שאפשר ישר לקפוץ לקדושה אה אני ראיתי ורד מרבשל שאני חייב להגיד לך את זה הגמרא מי שלמד פה מסכת סוויטר יודע שהגמרא מתחילה שם חושב זה רשלוקיש הגמרא אחרי המשנה שלוקיש קדעה ופוסח להו [כחכוח] פרשסה זאת אומרת כשהוא היה מתחיל לדבר על פרשסוטה מה הוא היה אומר אין מזו גן לו אלודום אלו לפי מהסוף ואתה שואל את עצמך איך זה הדבר שפותח את הדרשה של >> אגב יש נידון אם זה זיווגרישן זבגשיני אבל זה >> זה נידון אחר אבל איך זה הדרשה שפותחת >> נכון >> את הפרשה של סוטה אז הוא אומר זה רבי רבשליטוס אז הוא אומר לפני פרסנו זה מה יש לנו את הזה שצריך לתת את הקורבנות את המסרס לכהן אז הוא אומר למה זה נשמח כי באים להגיד לנו שבן אדם שלא נותן מסרס הוא לא מגיע לכהן כדי לתת לו מסרס בסוף הוא יעלה צנך לבוא אליו עם אשתו >> סיבות אחרות >> עם אשתו הם סיבות הרבה פחות מזה אגב הוא מביא שבפרש סטרימה כתוב ויקחו לי טרימה רש"י אומר אומר שם לי לשמי כולם מנסים להבין מה רש"י מוסיף אנחנו דיברנו על זה כשדיברנו על פרשת אז הוא אומר לפי זה זה מאוד מובן אם אתה לא תבוא לא יקח לתרימה אז עלולים למחוק את השם לכן ויקח לתרימה >> למנוע לי לשמי לשם שמיים >> ואז הוא אומר אני שואל את השאלה אם ככה זה יוצא ככה הבעל לא הביא תרומות ולכן אשתו הולכת זה אומר לכן שהוא היה פותח אומר אין מזבגל אומר לו לפי מה הסוף כאילו לכאורה מה אם הבעל חטא מה אשתו השמה אז מכאן חלק מהסיפור >> שאין מזו גלו להודמלו לפעמים מהסוף >> אגב צריך להגיד את הרמבן הרמבן מדבר על זה בפרשה הזאת אנחנו דיברנו על זה גם על זה אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי העניין הזה איך עובד הסתותה מהמים וזה בודק אותה זה משהו שהוא לא רציונלי אז זה אומר אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי העניין הזה שהיו המים בודקים את האישה בדרך נס שהוא פלא ונס קבוע שיעשה בישראל כשהיו רובם עושים רצונו של מקום. מכאן הוא מגיע כי חפץ השם יתברך זה קצת ממשיך את מה שאמרת מקודם על הקדושה של ישראל כי חפץ השם יתברך בצדכו שיהיו ישראל ראויים להשרות שכינה בתוכם ולנקותם מעוברי עבירה ולפי כך מי שנתקלקלו ישראל ורבו בהם עוברי עבירות אז פסקה השקעת סותטה זה כבר אין עניין ולא נעשה בהם הנס הגדול הזה כמו שאמרו חז"ל כן הגמרא בסוטה בסוף סוטא אומרת כיוון שכל עיקר הנס נעשה להם לכבודם ולהיותם עם קדוש אחרי זה יש לנו את ה מיד סו מגיענו עוזר ופה זה עוד פרשה ארוכה שאפשר להעריך בה בלי סוף איש קיף ללינדו אם זה לכתחילה אם מוציא לצער עצמו אם יש בזה עניין אפרופו עלכם שבו התחלנו חז"ל מאוד מאוד עסוקים בזה הרי האבן עזרא עומד על זה ואומר מה זה איש כיפלינדור מה זה זה אבןזר אומר שהוא מלשון פלא כי רוב העולם הולכים אחר תאוותם כשמישהו פורש מהתאוות אז זה פלא אז הם אומרים אתה תאהב את זה שהיה יום אחד האוסיאטנר טייל בווינה וניגש אליו איזה או יהודי מתבולל או זה הוא שאל אותו למה קוראים לכם ונדרבינר >> עיתונאי עיתונאי שאל אותו את זה >> למה קוראים לכם >> וונדרבינר >> למה קוראים לכם איש העושה פלאות >> נכון >> אז הוא אמר לו הוא השתמש ב באבןזר הזה >> זה מעניין שמה הוא ענה לא לפי הגרסה שיש לך פה >> הוא ענה לו ש שאנחנו איך ההתנהגות שלנו היא היא פלא אז בוא אני אגיד לך את זה בגרסה ה >> היותר מרוכחת הרוזינאית >> לא לא אני אגיד לך את זה זה פשוט חבל על על הסיפור >> כן >> שהוא אמר לו כשבן אדם הוא רב של עיירה קטנה אז הוא שולט על נגיד 30 שחות >> כן אני יודע אוקיי >> שהוא שולט על רב של עיר הוא שולט על 1000 משפחות שהוא רב של מדינה על >> כך וכך אלפי משפחות >> אנחנו >> אבל אנחנו שולטים על עצמנו >> וזה וזה זה פלא גדול. >> זה פלא גדול. >> הפרשה האחרונה שבה אנחנו לפחות נסיים זה ברגת כהנים. אני שוב אנחנו מדברים אחרי יום טב ואני חושב שגם פה ליהודים מחוץ לארץ יש יותר הרגש במצווה. >> הרגשה של ברקוס כהנים >> ממש יש יותר הרגש במצווה הזאת כי הם עושים את זה >> האשכנזים שבתוהם. >> כן. כי הם עושים את זה בשלושה רגלים. אני יודע. >> אגב מה הסיבה לזה? צריך להגיד סיבה לזה בגלל שזה צריך להמר בשמחה באבה כתוב וכהנים הם טרודים בעסקיהם אז לכן רק ביום טב שהם א ריגועים יותר ואוכלים ושותים אז יאכלים יותר בהוה אבל הגן כבר א >> בלי קשר לארץ ישראל הגהן רצה לשנות את זה אבל בארץ ישראל קיבלו את דעת הגהן >> צריך לדעת את זה אתה יודע אנחנו רגילים לזה ויש לנו את זה כל בוקר אבל אנחנו הם בדור שכל הזמן מחפש מחפש ברכות ואתה יודע יש ברכה מדוריסה כויס בורך ו >> רב שטיילמן היה מתפלל על זה שאנשים הולכים לצדיקים זה שהקדוש ברוך הוא בעצמו מברך דרך הכהנים >> אני ראיתי פעם מאבו סלו שהוא אמר למה למה אומרים שכה כהן >> כן זה גם מנהג שכבר לא קיה אבא שלי זכרונות לברכה היה מקפיד על זה מאוד אני פעם אני ניסיתי אני ניסיתי להקפיד על זה ואנשים לאחו >> עלי >> זהו מוגזר לו וזה וזה היה קורה ביום טב שוב בגלל ביום טב כולם היו נאמדים לצעוק שכוח כהן [‏צחוק] וזה עוד מוסד שירד היו אומרים וסיורה רק שהיה כהן הכהן היה חתיכת דבר ואז הוא אומר למה הוא משכך הרי זה מצווה לא מגיע לו אז הוא אומר השכורך אומרים על הבאהבו יש גם אני חושב שבבריסק יש למה למה הכהן לא מוציא אחד את השני למה לא אחד יגיד וכולם ישמעו >> אז אומרים שיש בעיה כי יש לימוד שצריכים להגיד בקל >> כן זה ויכוח גדול מאוד חזוני איש ביצה ליו מה זה שומע כהנה בפרקוס כהנים אפשר לעשות פה חבורה אז לבינתיים כמו שאמרנו אנחנו זה בוא נסחוק בקצרצרה כמה יוצא כי התערכנו וגם אתה יודע זה לא כזה יום טב באמת בגר זה אחד הדברים הייחודיים אבל חלק מהיום טב בגר אני מקווה שהשנה כולם יוכלו לנסוע והכל יהיה אבל חלק מהיוםטב הוא לעלות לציין שלהם רמז >> בחג >> כןזה מאוד מאוד מעניין אתה תבוא יש שם אלפי יהודים >> לא יומן >> אלפי יהודים זה לא בית קברות בכלל זה זה הוא ובנו אבל >> זה ככה עובד כבר שני באי סיוון דמות שאנחנו לא מספיק מזכירים תלמיד המגיד ספר נפלא רבינו רב זו וולף מזית אומר האור המיר יש ממנו ורטר יקרים ממש זה נקרא יש סיפור אצלנו בגור מאוד למדו את הספר בזידי שם אני חושב דיברו נגד הספר אבל זאת אומרת שלא הוא כתב את זה שכתב את זה מישהו שלא הבין אבל הספר הוא כתוב טוב, הוא כתוב נוח, יש לו ברכה איסור סיפור מדהים. יש ספר הוא מדבר על זה שאומרים על בן אדם יש לו במקום אחד הוא מביא למה אומרים על בן אדם שהוא בן אדם טוב שהוא לא פגע בזבוב הוא מביא גם את זה ואז אנחנו מגיעים לו סיון אני זורק דיברנו על בעל שם טוב >> עם רמס >> עםמס ויש רב חיים מורמאי זה אח של המהרל מפרג >> יש דבר מאוד מאוד מעניין שהמרל מפרג טען שאחיו זכה לרוח הקידש יותר ממנו >> הסיפור עם רב חיים יש יש הספר המנפוץ שלו זה ספר החיים ספר מדהים ששווה הוא נעים מאוד לקריאה ובשנים האחרונות הוציא אותו אני חושב גם מוציאו אותו במכון ספסי צדיק אם הוציא אותו מחדש מאוד יפה >> איזה ספר אתה מדבר על >> ספר החיים כל מיני פנינים זה עובר על ספר החיים ספר ברכה ושלום ספר פרנסה טובה ספר א כל החמש עכשיו הוא כותב בהקדמה למה הוא כתב את הספר אז הוא כותב שהיה מגפה והוא נאלץ להסגר בבית משהו כמו אצלנו בקורונה וראש לא היה מספיק צלול התלמידים יצאו לו שכל החידושים באגודה זה הזמן לכתוב אז הוא כתב וזה ספר מרעיב ממש הוא מדבר בו הוא פותח בו נגד הפילוסופים שאוהבים יותר את המושכלות של התורה על פני המצוות המעשיות הוא ממש על זה מדבר על זה הוא קורא ספר החיים יש איזה סיפור מוזר על תולדותיו אתה מכיר את זה שהוא היה בן גילו וחברותה של הרמו >> כן הוא היה צריך לברוח לאיזשהו מקום >> אז נגיד את זה בקצרה זה סיפור ממש מוזר יום אחד הוא הרגיש שהוא הוא יושב עם הרמוב וזה כל הזמן מתעסקים בצורכי ציבור לא מתעסקים בדבר עצמו אז א ככה מספרים מביאים שהוא ביקש ממישהו שיארגן לו שידוך ארגן לו בת של תוחן פשוט בתנאי שהוא יחזיק אותו כל החיים לשבת וימוד עשה הוא נפרד מהרמו נסה כל העיר יצאו ל >> אותו >> לבות אותו הוא חזר בחזרה בלי שאף אחד יודע עשו נישואין כם רק עשרה אורכי פורכה והוא נטמן שם במשך כמה שנים טובות ישב למד ישב למד לפיצא עליו איזה שמועה מאוד לא טובה הביאו אותו לרמו ופתאום הרמו מה אתה פה לא זה אז הוא אומר שמשמיים רצו לייסר אותו אז אה >> עשו עליו את זה ואז הוא נגזר עליו כאילו להתגלות הוא נהיה הרב בבורמיזה >> שזה >> אבל מה שרציתי להשלים את מה שאמרתי לך קודם זה ש או ששאלו את המהרל או ששאלו אותו למה הוא זכה לגילויים יותר מאשר המהרל אז הוא אמר שכי לא לבשתי שרבולים רכבים >> עכשיו בוא תספר לא שרבולים רכבים זה הכוונה זה רבנית כן זה חלק ממה שדיברנו מקודם >> כן שהוא רצה לברוח מזה סיבנה היה יהודי חשוב פה בירושלים רב זליגרובן בנגיס >> וואו >> יש את הסיפור המפורסם שלו על הסמ האחרון שהוא עשה >> כן שהוא עשה סיומים בחמש דקות של התנ כמו רב גדול הוא נאלץ כל מיני פעמים להיתק להמתין חמש דקות עד שיתחיל ברית עד שזה עד ש מכל זה הוא עשה היה לו סדר לימוד ואז הוא עשה סיים אחד אני רוצה לזכות את הציבור בסיפור שהרב בנגיס בעצמו סיפר לחמי רבי יודה פלי זכור נבור אחרי שהוא סיפור לא מוכר הסיפור הלך בצורה כזאת החמי הלך לרב בן פנגיס להביא לו תלושי מזון מהרב הרצוג שהרב הרצוג היה הרב הראשי הוא הביא [נחירות בוז] תלושי מזון בתקופת הצנה כדי שיהיה לרב בנגס מה לאכול עכשיו הרב הרצוג היה הרב הראשי אי אפשר הרב הראשי לא יכול להיכנס לבית של הרייבד של הידה אחריידס אז הוא שלח את חמי שהיה בן של ידמינו של הרב הרצוג ש שהוא בתור ילד הוא הביא לרב בנגס אז הוא הביא לרב בנגיס את הטושי מזון והרב בנגנס התחיל לשאול אותו שאלות על הפרשה וזה הוא אמר לו תגיד לי את כל השמות של הפרשיות של התורה מהתחלה עד הסוף פריישסנו לך לכו אמר לו את הכל ואמר עכשיו תגיד לי מהסוף להתחלה ואז השור שלי התחיל להסתבך היה ילד קטן והרב בינגס אמר לו בוא אני אספר לך שבגללי נסגרה ישיבת וולוז'ין אתה לא מכיר את הסיפור >> אתה סיפרת את זה אבל תספר תספר תספר >> אולי תשלח את המאזינים לפרק >> הפר >> אז הוא אומר לו שבשלב הראשון הנציב העמיד פנים כאילו שהוא כן מלמד ספרות >> זאת אומרת הגיעו מהשלטונות וטענו שלא מלמדים מה שנקרא לימודי ליבה כן ספרות רוסית כאלו אז הנציב אמר אני כן מלמד ומה שהוא עשה זה שהוא ביקש הרב בנגיס שהיה עילוי נפלא שישנן בעל פה כן שישנן בעל פה ספרון של אחד מגדולי הספרות ברוסיה חוב לא >> אני לא יודע את השם לא שמעתי והרב בנגיס שינן את זה והנציב אמר לו בזמן שהמפקח מגיע תסתובב ליד החדר שלי כאילו שאתה מסתובב משוטט באקראי והוא יצא החוצה והוא אמר לו ציד אמר לו אתה תפוץ פה את הבחור הראשון תכניס אותו פנימה תראה שהוא יודע רוסית אז הוא הפליא את הבוכן בידיעותיו ואמר לו את כל הספרון בעל פה ואז היה מרוצה הבוכן ואז הרב בנגס אמר לו אתה רוצה לשמוע את זה מהסוף להתחלה אמר לו כן אז הוא התחיל להגיד לו את כל הספרון פירוסית מהסוף להתחלה אז הבוכן אמר אה משונה דכעילוי אתה אתה לא אדם נורמלי, תביא, [‏צחוק] >> תביא מישהו אחר. ואז התגלה התרמית >> ואז נסגרה הישיבה. זה הסיפור שהרב בנג סיפר לךמ >> מדהים. >> הנה קטע היסטורי. >> וסתם אם אתה כבר מדבר אפרופו הפודקאסט שלנו אז הם מספרים שכשהיו מגיעים להיבכרין אצל הרב בנגס לאירועה וזה אפילו בחורים שנכנסים לבחון גמור טויס אז הוא תמיד היה מתחיל שואלות שאלות בפרשה. >> מעניין. ואז הוא אומר להם מה אתם רוצים להיות אם אתם לא תהיו אתם תהיו צורבו מרבוננום ואמרוץ מתוריסה כאילו >> יפה יפה מאוד >> את לא תדעו חומש א >> צריך לציין את זה שהרב בנגיס אף פל שהיה הרייב של העידה החרידיס הוא לא היה קנוי מה לעשות כן וידוע גם בהיד חרידס יודעים את זה הם הם לא באמת כואבים את זה אה יש לנו יש עוד כמה יוצד יש רב אברום גר הצדק זה נקרא שנהרגז בוילנ קבול דגהן סיפור שלם יש לנו בת רבסרול מי שקלוב פס שלחון זה גדול תלמידי לכאורה לא יודע אם גדול אני לא יודע איך מודדים את זה >> בכל אופן אפשר אפשר להגיד שבהיל תלויסבורץ >> הספר הזה הוא א ספר היסוד >> מה שהיום אנחנו יודעים כולם יודעים לצטט ממנו שהוא כתב שעל המוזיקה שרבו מההקדמה של הפס השולחן שרבו מאוד הילל את שירת הלביאים, את הכוח, את העוצמה של המוזיקה. יש גם רבזיקלזד צ'ובר, יש זה עוד חיידר מעניין שצריך פעם אחת להתייחס אליו ומישהו איר לי שאנחנו לא אומרים ספרדים אז אחד מענקי אותו דור גם אני חושב בטס זה הכף החיים. רבינו יעקב חיים סופר יש נכד של זה עילוי מאוד גדול. צריך לדעת שהרבה אשכנזים בפרט חסידים שרוצים לדעת מה יש לקבלה לומר על כל הלכה בש בול ערוך כף החיים זה הספר שצריך ללכת אליו >> ונדמה לי שהמונקצ'ר שביקר פה בארץ >> חושב שהוא היה אצלו >> הלך לחפש אותו והוא היה בהלם כי הוא מצא אותו חי בעניות מופלגת והוא לא יכל להשתחרר מה מהדבר הזה שיכול להיות אדם כזה ענק שחי בצורה זה תראה אני יכול עוד לתת פה בעת ג יש לנו את המסקי לדוביד אנחנו הרבה מדברים על זה פירוש רבי דוד פרדו זה פירוש על רש"י אגב אני ראיתי מישהו מבין נראה לי רבי יהודה צדקא הביא על הכף החיים שהוא אמר שהיו שני יהודים שני צדיקים באותו דור שלא דיברו אף א לשנור בכל החיים חופץ חיים וכף החיים >> מעניין שהכף החיים כדי לעשות את זה מה שהוא היה עושה זה שהוא היה מגיע בדקה האחרונה של התפילה וו ויוצא דקה לפני סוף התפילה כדי שלא יהיה ידבר עם אנשים בדרך. >> אני חושב שהספריה שלו עוד קיימת. אני צריך פעם לבדוק את זה. א >> לא סיפר לי מישהו דבר נפלא מאוד שמישהו פשוט הלך לבית כנסת שלו לבבא טמה לגניזה שם ומצא שמה את הכיסבי יד של ה שהוא הכין מהם את הכף החיים. זה היה שם מונח. >> היום זה כבר לא שם אבל בזמנו >> מדהים. בכל אופן המסקי דדובידוד הוא נולד הוא באיטליה הוא כתב הרבה ספרים הוא היה חבר אני חושב של החידו וקיצר הוא אחד הפירושים שלו זה מסקלטובת זה פירוש מאוד טוב על רש"י שאנחנו אנחנו גם ציטטנו ממנו בוייקו כמה פעמים יש אחד התלמידים הגדולים של הבעל שם אני הייתי על קברו והוא לא מפורסם רנחמן מבור בר זה לא יודע מי ב אר אם רב פינחס מצטט ממנו יש אה אז הוא אומר ברוך הגבר אני אגיד ורד אחד אחרון בשמו זה תלמיד שבעל שם ברוך הגבר אשר בטח בהשם והיה השם פתחו אז הוא אומר לכאורה זה כפל לשון אז הוא אומר כל בן אדם מאמין בוטח בקדוש ברוך הוא רק כל בן אדם משוכנע שהוא יודע איך הקדוש ברוך הוא הולך לסדר לו את הפרנסה איך הקדוש ברוך הוא הולך לסדר לו את הזה הוא יזמין לו ירוויח את זה והוא יעשה ככה אז הוא אומר בסוף הקדוש ברוך הוא לא עובד בזה אז הוא אומר זה ברוך הגבר היינו שהוא לא עושה כן רק שהוא טול הכל הוא טול בהשם שגם והיה השם פטחו בקיצור ואחרון חביב זה הברכסברו מסלונים זה הרבי השור של הניסי שולן לא נספיק להגיד את כולם זכותם תגן אלינו שנזכה לקבל את התורה בתוך התחדשות גדולה ובעזרת השם השם יעזור שבשבועות הקרובים נוכל להוסיף ביתר התחדשות [מוזיקה] כל חיימים שלי >> [מוזיקה] >> המשירו [מוזיקה] כולו סיבו על ידי [שירה] משהו [מוזיקה] חיימים המשמילו [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> סיבו על [שירה] ידי מושכו הוא אמר [מוזיקה] כל [מוזיקה][שירה] ימים עם כדוש קומי [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> עם גדול שכו יבכך שים וישרשוב [מוזיקה] [מוזיקה][שירה] יסושרים [מוזיקה] לכו לכו شנתם [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גרוביז תודה לעורכת טהילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולרך הסאונד אבריאמי ויזל כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים חינים [מוזיקה] שלשת אבשי [מוזיקה] בתוירו בתוירו [מוזיקה] [שירה] על ידי מושדכו הוא [מוזיקה] אמירו מבי [מוזיקה] שכוכמ מבינים [מוזיקה] [מוזיקה] שכחו יבורךשמכרשכינקו [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] ועושנו לכו לכ >> [מוזיקה] >> שבכשמרק [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] יסו [שירה] לכו וס לכו [מוזיקה] לכו שם [שירה] שחיל >> [מוזיקה] >> שולי [שירה] ושומו [מוזיקה] שחי [שירה] בבתו [מוזיקה] שוב שכו שוב >> [מוזיקה]