קורת רוח לשבת - עונה 2 | פרשת נח (פרק 52)

יש דברים שקורים [מוזיקה] רק במשפחה. >> למנועים עם חיגו ככית 6485. [מוזיקה] אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם ורטים, סיפורים, יורציתים ופולמוסים על פרשת השבוע. עונה שנייה. ברוכים הבאים למהדורה בטרה של הפודקאסט קורת רוח לשבת. דיתי הרב אפרים זרמנגלינסקי ידידי >> הטוב בסולטגרוביץ >> ואנחנו שניים שהם שניים אנחנו עוברים במדיר בסר לפרשס נויח וכמו שאמרנו מדברים על יסודות ומה שמעניין מאוד בסיפור של נוח אנחנו פוגשים פה צדיק שבמובן מסוים הוא לא יהודי כן >> על על שמו נקראים בני נוח >> על ש על שמו נקראים בני נוח זאת אומרת הרי אנחנו יודעים ואולי ניגע בזה בפרשות הבאות הפרשה זדורכים גם עברו הוא מביני לא ברור עד כמה הוא יהודי אבל הוא עברו הוא עברי הוא כבר סבא שלנו אצלו זה ברור ואחד מה העניין >> כל הפוחס לגבי המיצ כתוב שהובה הסכימו התורה ולא זה לא נאמר >> בדיוק והכי חשוב יש לו ברית הוא עשה ברית הקדוש ברוך הוא קוראת איתו ברית זה כבר ליגה אחרת >> זה יותר מזה כולנו נכנסים לברית שלו >> שלו כן והוא הכיר בקדוש ברוך הוא ואנחנו מנסים לשים לב שיש הבדלים בנוח לאברום וחז"ל מתעסקים כבר בהבדלים האלו כי מצד אחד נח הוא הגוי הטוב אתה יודע הוא איש צדיק את האלוקים התהלך נח זה כבר בסוף פרשה שעברה ובאמת איך שאנחנו מתחילים אז רש"י ישר מסמן לנו שיש מרבי יוסינו דורשים לשבח ויש מרביסנו דורשים לגנאי עוד רגע אני רוצה לגעת בזה זה הכל דרך אגב לסיפור עצמו >> כן זה מסתם דיברנו בפרק הקודם על פרשכן אבל אה אני רוצה לגעת בסיפור עצמו כי מה שקורה לנוח העולם נחרב העולם נחרב הקדוש ברוך הוא בוחר לעשות איזה הצלה קצת מוזרה מכניס אותו לתוך תיבה שומר עליו בחוץ יש מבול וזה ככה נשאר עכשיו כמו שאנחנו יודעים ואנחנו תמיד חוזרים על זה בספרים שלנו בספרים אין החסידים אין הלטאים התורה היא ניצחית וכיוון שהתורה היא נצחית, הסיפור הזה הוא לא סתם עלילות גלגמש. זה יש פה סיפור מאוד מאוד חשוב שבא ללמד אותנו פרטי פרטים ובמובן מסוים בשנים האחרונות התעצבה תפיסת עולם שכל כולה שואבת את השראתה מתיבת נוח. >> אני שמעתי על הטזה הזאת מה שנקרא. יש אנשים שרוצים לייחס את זה לרב חיים ולוזנר. אני חושב שבבתי מדרש שלנו אני יודע שעולם המחקר לא אוחז כל כך מה ממה שיש לנו לומר על ה >> על עצמנו כן >> תמיד הם יותר מומחים מאיתנו על >> בדיוק אגב ידידך הטוב וגם אדם שאני זכיתי להכיר מוישה קרביץ שהוא מומחה גדול בהיסטוריה >> היסטוריה בספורנו בעיקר אז הוא סיפר לי שפתחו פקולטה מיוחדת בניה לא בצרפת בעיר של הספורנו זה באיטליה לא >> אז זה באיטליה אני חושב אז א אז שמה פתחו איזה פקולטה מיוחדת ללמד על הספורנו ואז הם שמעו ש שיש פה אדם מיוון מאוד בנושא הזה והם [נחירות בוז] הביאו אותו לארצות ואז היה זמן שאפשר לשאול שאלות והוא פתר להם כל מיני דברים ש שהם התמוד כן התמודדו איתם ואז קם אחד מהחוקרים והוא אמר, אם אתם חוקרים אה תקופה מסוימת, אתם חייבים למצוא מישהו שהוא הכי קרוב ל לעולם הזה בשביל לקבל תשובות שאולי הם יותר נכונות ממה שאנחנו הוזים לעצמנו במחקרים שלנו. אז א נחזור לעניינינו. כן? אז א אנשים רוצים לרב חיים ולוזנר את את המושג הזה. מה שידוע לנו שרב חיים ולושנר היה לו היה לו תפקיד אחר כשהוא בנה את הישיבות. הסיבה המניעים שלו היו אחרים לגמרי. >> אז רגע, אתה כבר מקדים את המוחב, אתה כבר מנסה להתנצל על דברים שעוד לא נאמרו. בוא בוא נעשה את זה ככה. זה דבר אחד ברור. קורה משהו באותה תקופה ההיסטורית אגב מאוד מעניין אבל באזורי גור אזורי החיוג האלה היו משתמשים בזוהר שמדבר מדבר על שנת 600 תק בזוהר פרסס נוח שמדבר על על שנת ה-600. המים יעלו על התיבה וכולי וכולי. משהו יקרה בשנת תר יש איזה העולם סביב נפתחים שערי שערי חוכמסה אומר הזוהר וצריך כדי להתמודד עם זה צריך מידס היסוד סיפורים שלמים וכאילו החיצרים לפחות דיבר על כך שהוחמצה שהפתיחת שערי החוכמה עברה לאומות העולם כי אנחנו שמים לב שיש איזה במאה ה19 איזה יש שם איזה התפרצות מאוד גדולה של חוכמה של תבונה קורה פתאום משהו בעולם. עכשיו א קורה גם משהו בעולם אין החסידי ואין הלטאי. ואני ממש רואה שתי תפיסות עולם שמתייצבות מול המילה, מול המונח הזה שנקרא תיבת נוח. והדבר הראשון והמעניין ראשון בזמן. לא בטוח שהוא ראשון בזמן, זה אתה תכף תיגע. אבל התגובה לפחות המסורתית היא התגובה של הבעל שם טוב. בעצם מי שקורא מהבעל שם טוב אין לנו חומר כתוב. זה ידוע לך אולי כמה מכתבים שכן עומדים בראי המחקר או לא אבל יש ספר אחד שנקרא צבעת הריבש >> כן שיב חייבש זה יותר מוכן >> שבחבש זה ודאי לא ממנו זה ודאי זה עליו אנחנו השאלה אם יש את התורות שלו הבעל שם טוב מביא זה חידוש גדול לעולם >> מאיפה התורות מה ויש המון המון תורות אם תפתח היום לא מזמן עשה פאר מקדוישים בבני ברק הם הוציאו חמישה כרחים של בעל שם טוב >> רק ציטוטים ממנו בעצם אז זה בדיוק הסיפור שצריך להבין איך איך קורה כזה דבר כי אין לנו ספר כתוב מהבעל שם טוב >> לא אבל ברור לנו שיש לו תלמידים >> או >> והתלמידים ציטטו את הרב >> אז עכשיו >> לדוגמה אתה יודע רק בשביל לסבר את האוזן אני בדיוק הסתכלתי בית כנסת שלי בבית כנסת השכונתי אני רואה יש מדף עם מלא מלא ספרים על פסקים של הרב אלישיב >> כן >> עכשיו כולנו יודעים >> שהוא לא כתב הרבה >> שהוא לא הוא כתב צ'ובס באזנגודל הוא כתב אבל מאיפה זה מגיע? אז יש עבודת נמלים שאתה פשוט הולך ואתה מוצא את האנשים שדיברו איתו, התלמידים שהיו מקורבים. אז אצל הבן טוב דברים יותר קלים. זאת אומרת בדור ראשון יש לו את התלמידים שכותבים בשמו. יש לו את הנכדים שכותבים בשמו. הדגל מחנה אפריים וזה עוד רגע אני אצטט אותו. ויש צבעת רבש ומתחילים לצאת ספרים. הספר המובעק שיוצא שמנסה ללקט מכל תלמידיו כי הטולדס קב יוסף הוא ספר בוא נגיד לפי לפחות לפי המחקרים הוא ספר חצי לתאי שמדי פעם יש בו שמעתי ממורי >> למה למה אתה קורא לזה ספר ליטאי אני לא מכיר מספיק פשוט את את הס >> לא אז אז אני אני טוב אנחנו ניכנס לזה לא תגלוש הקונספט הקונספט הוא לגלוש >> השאלה היא האם כמו שאנשים מסוימים חושבים שהתחיל הבעל שם טוב זה שלוש ארבע והתחלנו חסידות. אה, לפחות לפי התפיסה קורה משהו בכל האקלים. יש אז הרבה הרבה יהודים שמתחילים לדבר בסגנון. הכי קיצוני זה במרוקו, האור החיים. מתחיל איזה דיבור. >> אתה אתה מתכוון לעובדה הזאת שהקבלה נהית הקבולה נהית יותר >> זה לא רק הקבולה, זה הקבולה שיורדת לתוך הפירוש של התורה ויורדת גם בלי להבין ספירס וכל הדבר הזה, יורדת לחיים שלוידה. ופתאום מתחיל הרבה ספרי דרוש שמדברים פתאום בכיוון קצת שונה וכמובן שהבלשם טוב מחדש פה משהו מחדש עצום אבל כשאנחנו מסתכלים אנחנו לא יודעים להבדיל לא מזמן יצא על זה איזה מחקר מאוד מני רשומים בשמחה הוא מדבר על על הספר הרבי נחל למשל שאתה לא מוצא הספר סם סופר לצורך העניין אני חושב שהיום היוצת הוא ספר חסידי >> לא זה ודאי שלא חסר לא היה חסיד אופן כן כן ספר הביט הגידול שלו זה היה פרנקפורט שזה >> ברור שברור שהוא לא חסיד וברור שהוא שהרעיונות שלו מאוד מאוד מסתדרים תורת החסידות זאת אומרת אנחנו שמים לב שבסוף דברים משפיעים אחד על השני ולכן מה שאנחנו מזהים אצל טולדס כבר יוסף שברוב הספר אין לו הוא לא תמיד חסידי אבל פתאום השומטי ממוירי זה רגע שבו [כחכוח] הטולדס הגיע לבעל שם בגיל מאוד מבוגר >> אתה מבין זה לא שהוא עשה כמו רב זאיר שכח את כל התורה קודם ואז בא לבעל שם טוב >> הבנתי אוקיי אז אנחנו נחזור עכשיו חזרה לעני >> עכשיו מה שיוצא ה מתחילים לצאת ספרים והספר שאנחנו מכירים בלשם טוב על התורה יוצא בסך הכל שנתיים לפני השואה תחצח מי שמוציא אותו זה שני חסידי גור יש להם הסכום הרב במגור לפי השמועות הם גם מקבלים ממנו כתבים שהם מכניסים לפנים הם עושים עבודת איסוף מדהימה וזה היהודי אחד שנקרא רבנו רב נתן נתא דונר הוא היה הרב בקוליבל, אני חושב שקוראים לזה קולבי ואיתו עוד יהודי שנקרא שימן מנחם מנדל וודניק לא משנה >> עד הזמן שלהם מי שרצה לדעת מה הבעל שם טוב אומר היה צריך >> היה צריך לעבוד היה ספר כתר שם טוב שהוא יצא 50 שנה קודם תרנד נראה לי באזורים האלו אבל זה הכל 100 שנים אחרי פטירת הבעל שם טוב והרבה יותר מ-100 רק שתבין איך העולם אנחנו הם רגילים כל מי שרוצה יש טורס מהבעל שם טוב עכשיו שמה הוא עושה משהו כשהוא מגיע לפרשס נוח אז מתחיל תורות זה עכשיו הכל ציטוטים זה עבודת ליקוטים עבודת איסוף מדהימה בהתחשב בעולם שאין בו מנועה חיפוש כמובן שהם יש כל מיני ביקורות עליו רואים שפעם אחת הוא מצא הוא מצט זרקודש >> על מי אתה מדבר עכשיו על איזה >> על המאסף של של בעל שם טוב >> של לפני השואה לפני שנתיים לפני השואה אוקיי הוא אומרים שלפעמים הוא היה כתוב משהו בשם רב שט והוא חשב שזה בעל שם טוב מי זה שם טוב גן? שם טוב א הביאור על הרמב"ם אמר נבוכים שם טוב בן שם לא משנה יש נפילות כי אדם הוא אדם אבל בכל אופן הוא עושה עבודה טובה ושמה הוא מגיע לפרשת סנוח ופתאום א יש יציאה מהפרשה בעקבות המילה בוא אל התבע הוא יוצא למה שנקרא עמוד התפילה עמוד התפילה זה קונטרס שעומד בפני עצמו שמנסה לומר א מה יש לבעל שם טוב לומר על התפילה עכשיו >> מה זה קשור בפר של סנוח. כל זה מתחיל מרעיון אחד עקרוני קצת נשגב, שבעצם מדבר בוא אל התיבה. מה זה בוא אל התיבה? אם אנחנו ניצחים, כל יהודי מוזמן להיכנס אל תוך תיבה היא גם מילה. כן? אז אתה צריך להיכנס אל תוך התיבה של התורה ושל התפילה. עכשיו, מה זה נקרא להיכנס אל תוך התורה והתפילה? מפה כמו כמו כל רעיון שהוא גרעיני ויש את זה הרבה אני רואה יש הרבה אנשים ששואלים איך יוצא מבעל שם טוב אחד קוץ גורס ובלס ואתה יודע כל מיני שיטות שהם הפוכות ובעצם אפשר לשאול את זה על מרבנו איך >> על כל רב על כל רב אפשר לש >> ברור ברור ואז מהמונח הזה אתה ממש יכול לראות וורט אחר וורט מצטטים את הבעל שם טוב כל אחד לוקח את זה למקום אחר ומפתיע ויש כאלה שכבר לוקחים את זה לאזור שהוא האזור הלטאי שהאזור הלטאי שאומר תברח אל ה אל התורה ואל התפילה אל התיבת נוח מה ש מה שעולם המוסר חידש שהישיבה היא התיבת נוח הישיבה בסמדרש בעולם בחוץ יש מבול כן זה כבר התוספת הלתאית העולם בחוץ כולו מבול יש כפירה בחוץ אי אפשר העולם הולך לא >> לדעתי הראשון שהשתמש המושג הזה של מבול בשביל להמשיל אותו ל ליצרים ו ולדברים שקורים בחוץ רבי סולל סלנטר באיגרת שלו כן כן לכן אני אומר לך לכן זה היום מיוחס לליטה הבריחה אל הטובה אל התיבה תיבה כמונח של מרחב סגור שבו תכף אתה תיגע בוכ כי הוא חטף מאוד מאוד פיתוח במשך השנים >> כן לכן אני אני לא אני לא כל כך מסכים עם ההגדרה שזה שזה התחיל בלי תעשל אז של רבי חיים ברור שהוא הולך ומתפתח ולנגד עינינו הוא מתפתח. >> כן. לא, זה ברור. זה ברור שהמינוחים האלו, אני כמעט בטוח שהמשך להשתמש במינוחים האלו והראש של הדור שלנו השתמשו. אבל >> לא, היום גם חסידים משתמשים. אני יכול להראות לך גם חסידים בדור אחרי זה כבר משתמשים. >> אבל צריך לזכור שבחיים ולושן שהוא פתח את תשבת ולושן, מה שהפריע [כחכוח] לו בעיקר זה הירידה בקרנה של תורה. נכון זאת אומרת העובדה שאי אפשר למצוא כבר תלמיד חומים ואנשים שבכלל לומדים שס באימק ובעיון והסיבה הייתה פשוטה בגלל שלא היה מסגרת מאורגנת שלקחה בחורים שרצו ללמוד ונתנה להם את הכלים פשוט לא היה אם היית וצי זה לא מדויק זה לא מדויק הציור ההיסטורי לא מדויק כי כן היו ישיבות לא היו ישיבות במתכונת הזו שנוסעים למקום שיוצים שנוסים למרח לא היה אוניברסיטה כן זאת אומרת במילה אני רק אפרש את מה שאתה אומר אם היה רב מוצלח בעיירה מצוימת שהוא היה לו גם כושר להעביר הלאה את התורה שלו >> אז הוא היה מחזיק איתו את האנשים שרצו לשמוע ממנו אבל ישת ולו ש מה שהיא חידשה שהיא לקחה מכל המקומות בכל באזור התחיל מאליטה הגיעו גם חסידים לבלולוז'ין זאת אומרת ידוע לך את זה גם כן שבסופו של דבר גם חסידים הגיעו שםכן כי הרעיון הזה תפס במהירה >> זהו זה העובדה הזאת שיש יש מוסד מרכזי שקולט לתוכו אנשים מכל הגילים ומחלק אותם לפי קבוצות, נותן להם שיעורים ומסדר להם. נכון שעוד לא היה מהרם שפירה הוא זה שחידש את העניין הזה של פנימיות. לא היה פנימיות וחדר אוכל אבל היה סידור. זאת אומרת היה סידור בחור שהיה מגיע היה מסודר. יש את הנותנת קצבה מסוימת אבל היה משהו מאורגן ועד אז לא היה. זאת אומרת אני חושב שמה שהפריע לו זה העובדה שפשוט התורה התחילה לרדת בכמות ובאיכות העניין הזה של התיבת נוח אני חושב שבעיקר התחילה פה במדינה צורך אני רגע שם הסתייגות כמובן שהוא לא ממציא שום דבר ואף אחד פה לא ממציא שום דבר חז"ל בגמרא אם פגע בך מנובל זה מושכהו לבית המדרש בית המדרש כמרחב מוגן כתיבה מוגנת זה לא המצאה שלהם אבל מה ש מה שהולך ומתחדש בזמני נו זה שגם בחור שלא יכנס לתוך בית המדרש כדי ללמוד גם הוא יהיה מוגן. זאת אומרת השטיבל, הקבוצהזה [כחכוח] משהו שקורה לאורך השנים אבל מה ש מה שהם בצורה מאוד מעניינת שהיא בצורה חריגה קוראת בבעל שם טוב זה אם אתה הולך אני רגע נותן לך עכשיו תראה לכמה רובדים אפשר לקחת את המושג הזה של צוהר תעשה לתיבה ולמד תחלנו מלמעלה ריבש כן ריבש עליו השלום זה רבי ישראל בל שם טוב אמר צורה תעשה לתיבה שתהיה התיבה שאדם מדבר בתורה ותפילה מצעיר מהירה כן כי יש ופה הוא מתחיל להיכנס לעניינים קבליים ומה שמאוד משעשע ואני היה לי חשוב להביא לך את זה יש יהודים חבדים שעושים א שיש היה יהודי מאוד חשוב הוא חי חוקר שנקרא רב נוחם גריבל והוא עשה הוא כתב מאמר יפה בחי הבשטו לפני הרבה שנים שמנסה לעשות השוואות בין ספר נפש החיים לבין א לבין תורת החסידות >> מעניין והוא מוכיח מכמה מכמה מקומות שהנפש החיים מכיר ספרי חסידות לפעמים הוא מראה שהוא מצטט מילה במילה זה אגב הוא לא הראשון שממציא את המהלך הזה >> נגיד משהו בהקשר הזה משהו קצר מאוד שאנשים חושבים זה ההבנה המקובלת שבחיים ולושנר כתב את הספר נפש החיים בתור בתור לזכות תגובה לחסידות אבל >> אני חושב שמה שיותר נכון באויק זה ש שהוא הוא בעצם הנחיל משהו מגביל. >> כן. זאת אומרת זה לא היה זה לא ספר תגובתי בתו >> יש יש בו אלמנט תגובתי אבל ברור שכאילו ברגע שבצד השני מתייצב ספר תאולוגי מישהו צריך לשים אבל הוא גם שם שם הוא בעצם אני לא רוצה [כחכוח] להגיד ממציא אבל הוא מחדש את זה שהתורה עובדת היום גם כל הצדדים מסכימים כל הצדדים שהתורה עובדת עליך גם אם אתה לא בעניין אתה כן בעניין שהתורה עצמה היא אבואס השם זה ברמה מאוד מאוד קיצונית ולכן כל מי מי שמנסה לעבוד את השם לא דרך התורה הוא פשוט מיותר אבל זה זה רעיונות מקבילים בכל אופן אז מה שהוא מזהה בתוך נבש חיים שער ב הוא מראה שהוא מצטט את המגיד שאומר לבס יוסף שלהיזהר מלחשוב בשעת התפילה בשום מחשבה אפילו של תורה ומצוות כי אם בתיבות התפילה ואז הנפש החיים מתחיל לדבר על על יש איזה עבודה מסוימת שהיא עבודה מאוד מאוד מעניינת ואחרת שבעצם מדברת על להיות עם המילים התיבה המילה כי מי ש מי שמאוד נכנס פתאום לסיפור הזה יש את המילים של של התפילה והמילים של התפילה הרבה פעמים בוא בוא נגיד את זה ככה לאדם המודרני וזה פה אני נכנס כבר לספר שאני מאוד מצטדט פה כמעט כל שבוע ספסמס ספסמס מביא את הרעיון הזה שלוש פעמים וכל פעם הססמס אם אתה יודע אין בו כמעט מובאות אין הוא לא מצט ספרים כמה פעמים בודדות הבלשן יש אנשים שעשו עבודה על למצוא >> בודדים בודדים פעם אחת הרב מנשחיז את הוורט הזה הוא מביא כמה פעמים פעם אחת בשם הרבונים פעם שנייה בשם הרבונים הקדוישים בכל פעם הוא מביא את הרעיון הזה אני אקרא לך אית בספרים כתיבה כתיבה שניצל בנוח היא כל תיבה ותיבה שבתורה ובתפילה ושצריך אדם זה כבר כבר רעיון א חסידי שלו שצריך אדם לבטל את עצמו אל התיבה שמוציא מפיו. אתה עוד לא מבין מה זה? >> ממש לא. >> גם אני לא. ובוודאי ופה הוא נכנס לשאלה שהיא קצת שאלה מודרנית. הבן אדם המודרני לפעמים מרגיש בפרט בראשוני ויום כפר שאילו היו נותנים לו לנסח את התפילה זה היה יותר יותר חזק. ואז הוא אומר ואנשי כנסת בוודאי אנשי כנסת הגדולה שתיקנו לנו סדר התפילה אף כי פשוט נראה שכל אחד יבקש צריך לו וזה עיקר מצוות התפילה מה מה למה אני צריך להגיד וסמגרסח להם וסשפי להם אני לא שמה ואז הוא מדבר על זה אך כי אותן התיבות והאותיות מסיין לאדם להידבק בו יתברך וזה הוא מביא בהמשך וכתב הרב בסידור על הפסוק בחרביקשתי [כחכוח] התרגו מתרגם בצלויסי בבואיסי ואז הוא מסביר כי חרבי הוא אותיות ותיבות של התפילה ובקשתי הוא כוח האדם בעצם האדם עם הכוח שלו בעצם יורה את המילים האלו שהוא לא מבין עכשיו יש פה איזה התבטלות של האדם למילים הגבוהות ממנו וההתבטלות הזאת שים לב זאת פרשנות אחת של הספסמס אני יכול ללכת לך מכאן ל אם אתה תקרא תעמיד וואויד אני לא הולך להגיע את הציבור אבל >> ככה הוא מסביר את המילים ש שהקדוש ברוך הוא אומר >> זה נקרא בואלתי אתה צריך להיכנס אל התיבה אתה צריך [כחכוח] להיכנס אל המילה א זה ססמ זה זה הריכות זה תפיסת עולם שלמה בעצם >> אני לא חושב שהוא התכוון אבל תגיד לי אם אני צודק או לא הוא לא התכוון לומר שתיקח את המילה ובגלל שמתקני התפילה הם הכניסו למילה דברים ערכים גבוהים לכן אתה תיקח את זה בתור טקסט יבש ותאמר אותו בשביל בשביל לשלח אותו להפך להפך להפך >> בוודאות לא ואם אתה תראה איך אומרים את איך מנסחים את אותו דבר בחדורים אחרים למשל הרבי מקוברין אומר בוא אל תי ואתה צריך לבוא עם להיכנס לגמרי לתפילה עם כל האיברים כמו שאנוח נכנס לתוך לתוך התיבה עם כל ה אתה יודע תחתיים שניים ושלישים אתה צריך להיכנס לפנים אז הם סיפרו ש שאיזה חסיד אחד לא הבין כל כך מה הוא אומר אז הוא שואל אותו האדם הוא גדול התיבה היא קטנה אז זאת אומרת בבן אדם שמרגיש יותר גדול מהמילה אנחנו לא מדברים אתה אתה מבין זה כל מיני הגדרות שמנסות אבל רוצה רוצה לקרב את זה אלינו ש זאת אומרת זה הכוונה היא נכון שתיקנו לנו את התפילה אבל אם אתה לא תמצא את עצמך שמה בפנים אז אתה מפספס את כל הור אבל אל תחשוב אתה צריך זה מהלך ספסי מסי של ענווה זאת אומרת הבן אדם עומד מול הקדוש ברוך הוא באיזשהיא תפיסת עולם מודרנית אה בעצם הוא מדבר איתו. הוא מדבר איתו ובתפיסת עולם קדומה יותר אחי זה לא כזה פשוט שאתה תדבר איתו בשביל לדבר איתו צריך עוצמה צריך כוח לא אתה יכול צריך לבוא פה עם כוח של אנצ'ק גדול >> בעצם אומר עלי אין זכות לדבר ואני אני משתמש עם המילים של דוד המלך בשביל להביע מה שאני רוצה בשביל להיכנס לפנים עכשיו מכאן אתה אפילו לא מבין לאיזה רמות הגיע הורט הזה למשל אחד המקומות הכי הכי מפתיעים שראיתי אותו זה שהוא אומר הם מביאים בשם הברדית שבר זה בוא אל התיבה המהלך שלך זה מהלך קצת פילוסופי קצת פסיכולוגי המהלך שלך צריך להיות להיכנס הסיפור שלך הוא הכניסה וחסידים באופן מאוד מעניין למדו מזה שאחרי שאתה כבר בפנים אחרי שאתה בתוך התיבות אגב לא עלכב לא למעשה כי מדברים על דור ראשון אתה כבר יכול לרוץ בתפילה. יש מאמרים נפלאים על קבוצות חסידים שהיו באמת בקצ >> יש איזה סמך בגמורה שכתוב של אחד המרואים שהוא רק היה נעמד כתוב מפורש שהוא היה רק היה נעמד בתפילה כן ההתבטלות הזאת זאת העיקר בתפילה >> כן זה העיקר זאת אומרת אתה נכנס אחרי שאתה נכנסת אחרי שהצלחת להיכנס פנימה >> הוא נגיד במאמר המוסגר ש מדברים על זה להתפלל להתפלל במהירות >> כן רבאנ בלזה כן היה מתפלל מאוד >> מתפלל מאוד מאוד מהר קצת למעלה מגדר אנושי >> כן והוא היה אדם שהוא היה דבוק כולו 247 בקדוש ברוך הוא ו הוא לא חיפש לקצר בתפילה >> ומכאן אנחנו יכולים לקחת את זה שבאותה תקופה ואני רוצה לחזור לראש באותה תקופה ממש הבעל שם טוב מחדש את התיבה הזאת של התורה והתפילה אחת הפרשנות כמה פרשנות נוספת מקבילה ומעניינת שאני חושב שיש להקביל בינה א שמדברת על כך שהתיבה מסמלת את האויבד השם האמיתי שהוא כמו שהתחלנו מקודם הוא צף על המבול על מבול הדעות הכוסבות בשביל זה הוא צריך תיבה של ישיבה של מוסד לימודי אגב גם מחסידים מאמצים את זה >> כן אז אני אני הזכרתי לך קודם שאני חושב שהדימוי ממש התחיל שלב יותר מאוחר ואני חושב שהדוגמה הכי קלאסית לזה זה סיפור שהרב וזנר היה עדלה א כאשר הגיע הרבי ברבי יויליש א לארץ ישראל והתקיים דוסיח מרתק >> מאוד מצוותט הדוסיח הזה >> אז השאלה יש מקומות שזה יותר מורחב כאילו מי שיצליח להגיע לרב וזנר בעצמו אני לא ידעתי זה הרב וזנר ואני פחדתי לספר את הסיפור הזה כי לא הצלחתי למצוא לו את המקור >> כן אני כמעט בטוח שאני ראיתי את זה מילה במילה בשם הרב עוזנר אולי אפילו יצא ביוגרפיה לרב עוזנר בשנים האחרונות כאילו אחרי שהוא נפטריד >> אני לא זוכר אני לא זוכר אני צריך לרות את את השם של אני כבר שכרתי את השם של הספר אבל איך שלא יהיה קודם כל עצם הדוסיח היה מעניין בגלל שהם לא הבינו אחד את השני זאת אומרת האידיש ההונגרית של רבי יוידיש אגב שהיה לו מפטע מאוד מאוד כוו אני חושב שהפעם שמעתי הקלטה שלו של הרב ש >> גיד אידיש של החזון איש מדובר על החזון איש אז זה מפגש בין החזוני איש >> והרב ואדמור מסטמה עכשיו >> אני ראיתי במקום אחד שמספרים את זה על הרב שח >> לא לא ודאי שלא ודאי שלא ודאי שלא אז א הרב וזנר רק אתן קצת את הנקודה ההיסטורית הרב וזנר בגיבויו המלא של החזון איש התמנה להיות הרב של זכרון מאיר >> כן >> ולא רק זה אלא שאני חושב שחזון איש לפעמים היה שולח אליו את השאלות הממשיות על צמור >> כן כן כן בהחלט במשך הרבה הרבה שנים הרב וזנה היה כאילו המנדאומר ההלכתי של בני ברק אז א אז בגלל שהוא היה מקור מגורב לחזון איש והוא יכל לדבר עם החזון איש אז לכן הוא יכל לתרגם ביניהם ועדוסיח התחיל עם השאלה הפשוטה שהסת מורוב שאל את החזון איש זה שהוא ציצט מהרמב"ם בהילחסדס הרמב"ם הזה הוא רמב"ם חשוב כי הוא בעצם המקור גם פעם שעברהם דיברנו על הרמב"ם אותו רמב"ם בלכסדס >> דרך ביאתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי ראיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפי כך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולהישב אצל החכמים תמיד כדי שלמוד ממעשיהם תרחק מן הרשעים ההולכים בחושך וכולי וכולי ואז הרמבם אומר דבר מאוד מאוד חריג בסוף ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו להישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהם נוהג במנהגם הרע אם בן אדם הגיע למצב אומר הרמבם יש לנו DNA של בן אדם אדם נסחף אחרי הסביבה אם הוא נמצא בסביבה שהוא רואה שהיא מדי רעה אז יצא למערות ולחוכים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך הטאים כניין שנאמר מאיתנני במדבר מלון אורחים >> כן >> אז [נחירות בוז] כאן מגיע רבי יויש ושואל צריך לדעת שרבי יויש בעצמו היה גר פה תקופה מסוימת אחרי אחרי השואה והוא הוא עזב לארצות הברית >> אבל [נחירות בוז] הוא טען שהמדינה החדשה שהוקמה בוודאי >> זה סביבה מקולקלת >> ובוודאי בשנים ההם היה פה רדיפה ממש יזומה נגד הדעת. אנחנו יודעים כמה כמה משפחות פשוט נעקרו מה מהדת בגלל הרדיפה הזאת. והוא שואל את החזון איש איזה יש לכם להישאר? תלכו לומדבריות. אז כמפורסם החזון איש ענה לו שהבתי המדרש והתלמוד אתרה שלנו והישיבות הם המדבריות של הרמב"ם. יש אנשים שטוענים שהוא אמר שזה תיבת נוח או יכול להיות שזה דימוי של מישהו אחר בשנים יותר מאוחרות אבל הרעיון הוא זה הרעיון הרעיון הוא שהישיבות הם יהיו נשקים הסגור שמגן עלינו מפני עכשיו זה אומר במילים אחרות שיש תפקיד חדש לישיבות שלא היה קודם >> אנחנו רואים את זה בימים אלה שזה מאוד מאוד מתעורר פתאום אומרים אלה שלא לומדים >> בדיוק וזה כבר פיתוח ממש ממש על השנים האחרונות. אני לא בטוח שהחזון איש אפילו חשב על זה. זאת אומרת התיקו כבוצר הישיבות כערי מקלט לפעמים משתמשים בדימוי. >> אני שמעתי התייחסות לדבר הזה. בגלל שהיארת את זה אני אגיד אה צריך לדעת שגם בצד השני זאת אומרת ההשפעה הפרוגרסיבית בצהל ואנחנו רואים את זה רואים את זה ממש מדי שבוע מה שקורה זה זה פחות מאפשר אנשים בפרט חלשים להישאר במסגרות שלהם זאת אומרת זה הטיון הנגדי לטיון הזה שעד היום לא >> כן לא אני לא רוצה להיכנס עכשיו לדיון הזה כמו זה אפילו מול עבודה זה אפילו מול זה אנחנו אומרים אתה ישיבה היום הרחוב הוא מבול ואתה חייב לשבת בניגוד לזמנים עברו בניגוד לזמנים עברו שבהם בעצם בן אדם יכול היה לשבת וללמוד >> אריד >> כן [‏צחוק] ברחוב עכשיו פה אני רוצה לחזור איתך למה שפתחתי באמת יש פה את היש דורשים לשבח ויש דורשים לגנאי הסיפור הזה שלהיות סגור ונעול בתוך תיבה מחוץ לאטמוספירה הוא סיפור מורכב הוא סיפור הוא מורכב כי למשל א משוכנע >> אין בזה ספק שיש קורבנות לשיטה הזאת זה ברור >> כן וכותב למשל הקדישסליבי הוא אומר מה זה יש ברבותינו דורשים לשבח ויש ברבותינו דורשים לגנאי הוא מדבר על כך שיש שני סוגי צדיקים בעולם אחד זה מה שמכונה בשפה החסידית הצדק מתפלץ זאת אומרת צדיק שהוא לא משפיע הוא יושב סגור ב >> דואג לעצמו כי כביכול >> אנחנו אגב יודעים שהיו תקופות בעם ישראל שהיה מאוד כאלה למשל חסידי מצרים. הרב אברום בן הרמב"ם מאוד מגלם את השיטה הזאת שבעצם העבודה של הצדיק היא לשבת עם עצמו יושב בדד וידום וככה הוא לא מגיע לו לפניות והוא עובד את השם לשמו וככה הוא יכול להגיע להפיל מדרגות מאוד גדולות. זה קצת הבחינה של נח. נוח את האלוקים התהלך נח הוא הוא בעצם נמצא בתוך תיבה סגורה גם עוד לפני המבול. אברהם אבינו יש לו שיטה אחרת לגמרי. הוא מסתובב בעולם והפוך הבית שלו פתוח לארבע רוחות השמיים >> אני חייב לשייך לצחי גם לעולם של ליטא אני שמעתי עדות מבעל המעשה בעצמו שרב ללופיין כידוע היה מגדולי בעל היה מוסר בדרור הקודם הוא הגיע כאן פעם לביקור בלייקווד וכל הישיבה התקפצה לכבודו והברם קוטלר קיבל אותו לשת דרשה בבסמדריש ואותו אחד שאני דיברתי איתו הוא הוא בעצם היה ילד אבא שלו שלו היה היה ראשי ואחר כך מאוד מפורסם הוא היה ילד והוא ישב על הסטנדר למרגלות רבנן קוטלרס זאת אומרת יש הברנקוטל יושב יש לו סטנדר והילד הזה יושב על על הדרגה שמחזיק את הסטנדר למטה >> והם [נחירות בוז] כולם שומעים בשקיקה את רבלופיין ורב לופיין מתחיל לדבר על זה שאיך זה יכול להיות שיש בחורי יש חבץ חיים היה מדבר ככה גם בחורי ישיבות א כאילו לומדים תורה לעצמם מה זה צריך להיות צריך לצאת החוצה ולהרביץ תורה בכל הכפרים מסביב, בכל המקומות מסביב בלייקווד, צריך [נחירות בוז] להשפיע את התורה החוצה. והוא אמר שהוא פתאום הרגיש, מישהו הכיר את הברנקוטלר, יודע מה מדובר, הוא פתאום הרגיש שכל הסטנדר >> רועד. בן קוטלר היה לפני מה שהוא סיפר לי אחרי שבלו פנק גמר בן קוטלר אחרי שהאורח הלך הבנקוטל מסר שיחה הפוכה בשביל לא שלא יחשבו אחרת אז אז אז אומר שתי הגישות >> קוטל הוא האיש שהקים באמצע אמריקה בניו ג'רזי >> אבל זהו זה כל העניין איך הוא הקים הוא הקים הוא הקים על ידי שהוא בנה תיבת נוח מאוד מאוד חזקה והיא בסוף גרמה למהפכה רוחנית אדירה >> אז אז זהו שיש מרבסנו דורשים לשבח ויש מרבסנו דורשים לגנ אני ראיתי חבי שלמקליגר סתם זה ורט יפה אבל הוא הוא קצת עוזר לנו לסיפור הזה שלמקליגר אומר שיש יש שתי שיטות ברשי מה זה צור תעשה אלטייבו כן מה זה צור תעשה לטייבו א אחד אומר שעשה תעשה חלון אחד אומר תעשה אבן >> אבן מהירה אז הוא רוצה להגיד שזה תלוי באותו באותו עניין עצמו >> [נחירות בוז] >> חלון זה אומר שאתה יכול להסתכל החוצה. מי שאומר שמי שדורש את זה לשבח אומר לו לא לא אנחנו צריכים שאר סגור גם בתיבה את את האור להכניס פנימה >> זאת אומרת המחלוקת היא היא כל הזמן עכשיו אני לא חושב שפעם אפשר לפתור את המחלוקת אני לא חושב שיש מישהו שסבור שלא יודע אולי הרבי מלובביץ' אבל אני חושב שמה שאתה אמרת קודם הוא מאוד מאוד נכון זאת אומרת רבנ [נחירות בוז] קוטלר חס ושלום לא חשב שלא צריך להשפיע על האמונים תורה הוויכוח היה איך עושים את זה? האם אנחנו בונים איזשהו גנרטור רב עוצמה בפנים שהיא בסופו של דבר תאיר החוצה או שאנחנו כאילו מפזרים אנשים עם נרות קטנים החוצה ל לסביבה אבל העיקרון [כחכוח] וודאי הוא כולם שווים באותו עיקרון >> אחד הדברים המעניינים הוא שלמשל הדברשמים מסלונים אמרתי לך את אותו ורט כל אחד לוקח למקום אחר אז הדברי שמים מסלונים למשל דיבר על זה שבזמן הזה זה בזמן של אסתר כמו בימינו צריך לעשות כמו תבז נוח והוא הולך על זה כמעט על הרעיון של אגודת ישראל שכל היהודים הכשרים התאחדו והתקשרו באהבת חברים אמיתית וככה נגן אחד על השני הוא לומד את זה מהפסוק בואי אתטו וכל ביזכולתבו עכשיו אני אומר לך לאורך כל אני לא לא רוצה להגיע אותך אבל מי שקצת מסתובב בעיקר בספרים הגוראים של הפנימנחם אלה שהדרשנים אז הם הולכים עם זה לכל אורך הדרך הם מדברים איתך על זה שהתיבה של תורה ותפילה היא יכולה לקלוט את הבן אדם, היא יכולה להגן אל הבן אדם ולהפך מי שלא עומד בדיבורו אז מי שפור מי שמזלזל במילים שלו עכשיו יש פה איזה שמונה רבדים שאתה יכול ממש לקחת יש איזה רובד אחד ראיתי בקומרנה זה ממש לימוד איך מתבוננים באותיות עצמן אנחנו כיוון שאנחנו מדברים עברית בצורה בשופי בכל שיחת חולין ואפילו בשיחות א לא טובות אנחנו כבר קצת לפיכות יכול להיות שאיבדנו את הערך למילה של לשון הקודש, >> של מילה קדושה בעצם >> ולאותיות הוא מדבר אבל מדבר על אותיות אותיות בתפיסה שלנו תפיסה הקבלית זה החומרים שמהם יצרו את העולם >> ספר יציר >> ספר יציר עכשיו הקדוש ברוך הוא התייעץ עם אותליך אות ג ואות ד ו >> ע ספר בני יוסח >> ואני אומר לך בתוך הב בואלתי וזה יש שם בריכות בצב סריבה שבעוד מקומות האם כן להסתכל על התיבות על האותיות או לא >> בזמן התפילה >> כן הדגל מביא שמעתי אדוני אבי כי האותיות בלי פירוש שמעתי כי כל תיבה נכנ מכל העולם כל אחד כולם מנסים להבין מה הבעל שם מתכוון להגיד את זה ואתה יודע יש לנו מלא סיפורים שהוא פעם איבד את כל ההשראה שהייתה לו וכל הזה ואז הוא היה צריך לספור הוא התח הוא אמר לגבאי שהיה איתו אתה זוכר משהו יהודי אומר גם אני נמחק הכל הכל אז הוא אומר תתחיל להגיד א' בז אז הוא לא הבעלשם עצמו כבר לא הצליח לזכור את הא' בז ואז הם התחילו להגיד ואז הם הגיעו לאות ו ואז הם א היה לי סבא יהודי יהודי חשוב היה בג'מריסרזון הוא היה יהודי חסיד ביאלה והוא היה קצת דבוק ברבי שלו הייתי רואה אותו פעם אחת ראיתי אותו בבוקר אה קורא לעצמו את כל האודיות א' בז ג' ואתה יודע כי ילד זה נורא הפלי אותי ואז הוא סיפר שהרביא שלו הרחלשים שם ביאלה סיפר לו את הסיפור עם ה שבאותיות עצמן יש קדושה זאת אומרת אנחנו היום באותיות אנחנו לא מסוגלים להבין אבל יש לנו בקבול טילי טילין על קוצה של י על כל המהלך הזה והבלשם טוב ממש עסוק עם זה הבן אדם זה החומר שקולט אותך שמגן עליך וכולי וכולי >> אני רוצה לשייך את כל הרעיון הזה שאנחנו בעצם בעצם לשלב את שתי הרעיונות האלו על ידי מאמר נפלא שראיתי אני לא הולך להגיד את זה באריכות להגיד את זה ממש בקיצור נמרץ ואמר שרב דובד כהין בספר לקח דוד שהוא מביא שמה דברים ש לקח דוד הוא ספר על התוירה >> על התוה כן ומידים זה מוסס על שיחות שרב דוד קהן מסר באיזשהו כוילל חושב שבגושדן אז א אז הוא מביא רעיון שבעצם מבוסס על השם הוא ישמואל כן אז בעצם אנחנו אנחנו חוזרים חוזרים לאכ הרעיון הוא מבוסס על שאלה עצומה שבמדרש כתוב ש שהנוח היה צריך לחכות לאישור לצאת מן התיבה ואם התיבה היא מקום מפלט מהסכנה אין לזה היגיון כי ברגע שאתה רואה שהם אם אתה שוקל ש שהדבר הוא נכון לצאת אז תצא איזה מין ציווי אכפת >> למי אכפת אז הוא אומר דבר מאוד מאוד מעניין והוא אומר שה >> מדרש מדבר על סולים ביזה >> בדיוק השם ישמואל מביא את המדרש הזה והוא מוכיח מזה ש שהעניין הזה של להיכנס לתיבה זה לא היה מקום מפלט בלבד והוא מבסס את זה על המון המון שאלות אחרות אבל הרעיון המרכזי הוא שבעצם הדור של נוח התחייב קליה לחלוטין זאת אומרת זה לא הפשט הוא שהשאירו מקום בעולם כהמשך של העולם הקודם כן שבו נח נמצא בו לא העולם חייב קליה הדר היחידה להינצל זה שהקדוש ברוך הוא מצווה זה לעשות את בית השם. שסטולים בבית השם. זה מדבר על תיבת נח ושמה נח נמצא בתור חלק מהקדוש ברוך הוא ומחכה לתפקיד החדש לבנות עולם חדש לחלוטין. וזה הרעיון של צא מן התיבה. זאת אומרת זאת אומרת לצאת מן התיבה אני אני בדיוק ראיתי מישהו אחר שאומר צא מן התיבה בהקשר של מה שאני אמרתי. לפעמים צריך לסגור את הסידור, צריך לצאת מהגמרא וללכת לעשות מה שצריך. >> כן? אז פה פה הרעיון הוא שעד שאתה לא מקבל את ההוראה לבנות את העולם החדש אז אתה המקום שלך זה בית השם. זה זה הרעיון שמבוסס על ה על השם ישמואל והמדריש הזה. אני רק ראיתי בהקשר הזה של להפוך חיפשתי מקורות חסידיים לזה אז מצאתי ביר פינכס שהרבי מקורץ כן זה דור ראשון שהוא מדבר על זה זה כתבים שתלמידים שלו בשם רב לי פה מחמלניק היה פעם היה כזה אחד השמות של תלמידי זה שהוא אחד הדברים הראשונים שחסידים עשו מי שיודע היה לפרוש מהבית כנסת הזה זה עורר וואו זה מלחמות כן הם התפללו בנפרד והם החליפו את הנוסח >> זהשחיט נפרדת בית כנסת >> כן אבל אם מדבר איתך עלבית כנסת אני רוצה ללכת על ההקשר של תיבת נוח אז הוא אמר שזה כמו הוא נתן לזה את הזה שזה כמו שגרירותרות זאת אומרת אתה נכנס שם יש שם חוקים אחרים שפה אחרת מטבעות אחרות בקיצור אומר אתה לא יכול להיכנס לשם זה עוד דבר שקרה לנו קצת היום מהנגישות של בתי הכנסת אגב זה קשור למהפכה החס >> רעיון שאתה שתיבל לכל קרן רחוב >> אפילו לתאי זאת אומרת אתה אתה יכול בכל רגע להיכנס לבית כנסת אין את ה את הוואו פעם בית כנסת לא היה פתוח כל היום ברובו והיית נכנס אליו היית אתה יודע אתה רואה עד היום יהודים קצת באדות המזרח ניגשים לפור רכס מנשקים קורה משהו אתה נכנס למקום גם גם בדרך כלל הבניין הזה היה יותר מרשים לא איזה חטק עם א כמה ספסלים ו ובעצם השתיבלך כרעיון כהפיכת בית הכנסת לבית שטיבל שטיבל ביידי זה בית אז זה מאוד מאוד מעניין התיבת נוח כזה גם קיבלה איזה משמעות חדשה עכשיו אני רוצה אנחנו צריכים לסגור את זה אנחנו צריכים לדבר עלייור קצת אחד אז היה לנו כל מיני התלבטויות כי זה שבועות מאוד עמוסים צריך לדעת חורף אלו שבועות מאוד עמוסיים ביורצטים יש לנו את הצ'בי נרוב משנינו רצינו לדבר עליו אבל אחדנו שכיוון ששבוע שעבר דיברנו על רבי יוסף פנגל זה קצת אותם חיד >> אותו בסמדרש כן >> אטו בסמדש אז בחרנו לדבר על יהודי אחר שמייצג את אחד מבניאי תיבות נוח הגדולים של הדור האחרון ריב שימן שקופ >> כן שזה דורש פרק בפני עצמו כמו שאנחנו תמיד אומרים >> אבל נצטרך לדבר בעל קצה המזלג מה שנקרא >> אני אגיד לך מה כשהתחלנו קצת זה אז הלכתי לעיין ומצאתי את הספר היובל שהוציאו בחייו >> כן נכון >> לכבודו נכון שזה אני אגיד לך זה היה אה מהלך שמחושבן מראש כדי לגייס כספים לישיבה >> זה אתה מבין מהר מאוד אתה מבין לבד מהר קודם כל תגיד כמה מילים שירזו שימקמו אותנו על ציר הזמן אני אגיד לך אני אני מתכוון בעזרת השם בקרוב להקדיש פרק בסדרה של עומק של מחשבה לאחד מהדמויות שליו את רב שימן בישיבה ונגיד בקיצור נמרץ צריך לזכור דבר אחד רב שימן היה לו כמה תקופות בחיים שלו ובזיקנותו המופלגת הוא נקרא לידי גדולי הדור להציל את תיבת נוח להקים מאוד ישיבה >> מה הכוונה מה הכוונה צריך לדעת שמלחמת העולם הראשונה הירראה את כל הקהילות >> אגב אני חושב שיש לנו אזכורים מיוחדים על מלחמת העולם הראשונה במובן שמבול במובן כאילו של >> שפתאום הילדים נמצאים מפורקים >> בדיוק אין אין מסגרות אין מסגרות >> זה הרגע יכול להיות אפילו שמה שאפילו חסידים מתחילים לדבר א' על הקמת ישיבות, הקמת מסגרות וכולם מבינים שהנוער נמצא בסכנה. >> כן? אז פה יש ל אין פה אנחנו לא מדברים כרגע על הנוער ממש אנחנו מדברים על בוגרי ישיבות מכל הישיבות החשובות שנמצאו ללא מסגרת ומתקפצו באיזשהו מקום שקראו לזה גרודנה ושמה א הם מרגישים הבוכים עצמם מרגישים שחייבים להקים ישיבה אני אדבר על זה באריכות בעזרת השם בהזדמנות והגדולים פשוט מבקשים רב שימן שקופ ליטול על עצמו את המסה הזאת עכשיו צריך לזכור המסה הזאתי >> לא היה שם עוד יהודי רב סנדר לא זה לא שמה זה במלצ'טב שימנשקופ היה היה קודם שמה >> אבל אני מדבר על בין מלחמות העולם עכשיו זה פלא עצום כי כל התקופה הזאת אנחנו מדברים על 20 שנה ואתה יודע מה הישיבה הזאת עשתה ב-20 שנה העמידה את >> כל הגדולים של הדבר הגדול >> ברברן קוטלר >> כן אני מדבר על אתה מדבר על אנשים כמו שמולזובסקי רבי משקובסקי רב חיים שמול לויץ אתה יודע זה בלי >> אם תרצה אפילו החסידים הרב קופלמן >> הרב קופלמן נכון >> הם אומרים שהרב קופלמן היה היחיד שהיה איתו בשעה של הפטירה >> כן כן כן א רב קופמן או זה לפסון אני חושב ש הרב קופלמן >> אוקיי יכול להיות אבל א >> תראו שהוא יצא החוצה וצעק התייתמנו התייתמנו >> אבל זה היה אחרי שהישיבה כבר גורשה אני חושב הגיעו לונה >> כן אז רק נגיד >> קודם כל תן לנו מיקון הוא למד במיר >> לא לא הוא למד בוולוז'ין למד בולושין והיה משומי לקחו של רב חיים בריסקר וגם גם של הנציב והוא בעצם פיתח את השיטה של רב חיים לעוד שלב ו כל מה שאני אדבר פה עכשיו כולם יבקרו אותי ויגיד אני לא עושה צדק לזה אבל אנחנו נגיד כמו בלבוס פשוט מה אנחנו מבינים ואני אספר איזשהו סיפור אישי שהיה לי בעניין הזה שרב חיים בריסקה מה שהוא עשה במילים מאוד מאוד כלליות זה שהוא לקח המון המון הלכות בתורה שהיו נראים לנו כאילו פיזור של כל מיני הלכה פה הלכה שם יש אנשים שרצו לדמות אותם יש אנשים שרצו להפריד אותם להגדיר לקטגוריות מסודרות מה שייך למה מה שייך למה וזה מיישב הרבה הרבה קושיות נגיד יש לך קושיות על הרמבם סתירה לא זה הלכה ששייך לפה וזה שייך שייך לפה [נחירות בוז] עכשיו >> עצבי דינים המבו >> כן עכשיו ההגדרה במילה אחת זה שהוא הגדיר את המה >> או >> ופה מגיע העניין שמשקופ לוקח את זה עוד צד ללמה הוא מכניס כבר את הדיון הפילוסופי מאחורי מאחורי הקטגוריות האלו וכאן מגיע ביקורת עצומה שהיה הסיפור מסופר על הפונינובי ג'רוב שהיה מתלמידיו של רב שימן בטלז כפי שאמרתי רב שימן עבר כמה >> שמן עבר הרבה גלגולים >> הרבה גלגולים המקום הראשון שהוא שמה הוא פיתח את השיטה שלו היה בטלז ואחר כך בגורודנה בסוף חייו ביניהם היה עוד >> היה כמה עוד כמה דברים >> אני חייב [נחירות בוז] רגע לעצור אותך כי אני רוצה לדבר אתה יודע קצת להעביך אותך ולדבר על כך שאתה קורא את ה את הספר היובל אתה רואה איזה רוח קצת מזרוכניקית שנמצאת בתוך ישיבות ליטה הרב אונטרמן מדבר ועוד קבוצה של רבנים אמריקאים ואתה רואה שהם מדברים קצת אחרת מהשפה שאנחנו רגילים אליה היום >> זה זה ברור שהתלמידי רב שימן היה להם שפה אחרת אין אין אין שו >> לא לא והוא מדבר על הפילוסופיה ועל הלוגיקה >> ועל האנליזה >> והוא מדבר על זה הרב אונטרמן בשפה מאוד יפה אומר אנחנו מזניחים את כתיבת קורות הישיבות שלנו ולכן אנחנו נפסיד שלא לא ידעו אחרי זה מה מי היו הישיבות שלנו תכוון להגיד שאתה כשאתה קורא את זה אתה לא ממש מתרשם שהישיבות שליטה היום עם כל הפרומקת ההונגרית הם המשך ישיר של ישיבות ליטה אתה מסכים איתי כל בוא בוא בוא בוא נחלק את התשובה שלי לשתיים. אוקיי? דבר ראשון כפי שאמרתי לך קודם, ספר היובל זה היה ספר שנועד של >> בשביל שנור בשביל זה הם היו צריכים לקבץ אנשי אנשי אנשים בעלי מעמד. זה לא סתם במקרה ש והרב אמאל נמצא שמה. אגב כותב יפה. >> יפה מאוד. כן. אז אז זה לא סתם במקרה. >> ורבחי אויזר. >> כן. הם מביאים שמה אנשים שיש להם השפעה לציבות. >> רב חיים מיזר כותב עליו. פמיז הוא זה שביקש ממנו ללכת >> לגוד אבל אבל אני לא חושב שיש לנו הרבה גדוילים שבימיהם ככה נארצים ככה כולם כבר מנתחים את השיטה של הרב קוק כותב עליו אתה יודע שהוא כותב עליו >> הרב היה הסיפור מאחורי הדברים הרב קוק רצה להביא אותו להיות ראש >> כן נכון להביא אותו לפה אבל הוא כותב עליו על איך הוא השיג את שלמות התורה הוא ממש מתפייט עליו >> כן זה זה אור חדש בתורה אין אין אין זה שום >> והאור חדש הזה בדרך כלל אנחנו אומרים אור חדש בתורה אנחנו אומרים אחרי פטירתו אבל צוות כזה גדול של רבנים מפתח תקווה מירושלים >> ממליטה >> ומארצות הברית >> אתה רואה אתה רואה בחייו כבר את ההשפעה העצומה >> והאדמור ואנחנו זוכים ילדמקבוסי טילד הם קוראים לו רב שימן כן שלוש שלושה קטרים [‏צחוק] כאילו אני עברתי עלי הספר ועמדתי כמשתומם >> אז רק אני אסיים את הסיפור הזה אז אז הפונבי ג'ירוב מגיע לרב חיים בריסק ורב חיים שואל אותו כאילו איפה למדת ומה למדת בטלז והוא מתחיל להגיד איזשהו דין מסוים בגמורה ואז הוא אומר מדף רגן פרבוס נכון >> כן למה >> כן ואז רב חיים עוצר אותו הוא אומר לו לא שואלים פרבוס שואלים ווס >> בוס >> זאת אומרת לא למה אלא מה זה בתמצית המחלוקת בין בריסק >> לא מחלוקת זה הכי הפיתוח >> אז אני אם אני הבטחתי שאני אספר סיפור אני פעם ישבתי בקבוצה קטנה עם הגוון מוש שפירה זה חצה לגלבוכה והוא הקריא את דברי הרמבם שהרמב"ם אומר שבכל המצור לו מופלה הגוי המופל >> הגה המופלו כן אז א דיבר על זה שיש בו מזה שהוא אמר שבטח זה שפסק את זה כיוון מופלוס סום מוכל אז הוא הביא את הרמב"ם בסוף הלכס מאילה אני חושב שזה גם מופיע בסוף סתמורה זה לשון דומה ש שאדם צריך עד כמה שכל יום געס להבין להבין את את א לכאורה ככה זה משמע את טעמי התורה והמקום שהוא לא מבין שלא יגייס דעתו ויעלה על ההר ככה אומר הרמבם אלא יקבל את הדברים א כפי שהקדוש ברוך הוא ציווה אז מישה הביא את זה בתור א בתור החיוב הזה לנסות להבין מה שכתוב בתורה ואז אני ישבתי מאחוריו ואני שאלתי מה עם נישטפרבוס אוברבוס >> כן >> והוא הוא מיד הבין מה אני מתכוון והוא והוא אפילו לא הסתכל עליי אפילו אמר לי שתק ואמר שתהיה לי בריא שתהיה לי בריא שתהיה לי בריא >> ומה אתה מבין >> ואז הוא אמר הוא אמר שמה שרב חיים מתכוון בנו שכאשר אתה קובע את גדרי ההלכה אסור לך לערב בפנים את ה את הלמה >> אבל אחרי שההלכה כבר מוגדרת על זה התכוון הרמבם שאתה צריך להפעיל את כל הכושר השכלי שלך להבין מה התורה רוצה ממך אני חושב שאף אחד לא שמע את זה מרב מושה חוץ ממי שהיה אז בחדר ואני לא יודע מי מי זוכר את מה שהיה שם אבל אני כל פות אני בגלל שתהיה לי בריא. >> כן. אז אני זוכר את מה שמוישה אמר. אבל זה בתמצית. זאת אומרת רב שימן הוא אחד מאבי אבות הלמדנות תליטאית. ויש היום א כאן בארץ ישראל קבוצה שלמה. אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל יש קבוצה שלמה של אנשים בתוך עולם הישיבות. זה מהלך שהתחיל על ידי גאון א שקוראים לו הגאון רבי יוסף שרייבר אם אתה מכיר. זה האח שלקשור לרבונים. האח של רבונים ורבונים כאילו הפרסום שלו זה מהידיעות המופלגות שלו רב יוסל שרייבר הוא עמקן נפלא מאוד וזה בעצם כנראה פיתוח עוד יותר של רב שימן שקוב של לנסות להבין את ההגדרות ה היבשות ויש לו יש לו המון אנשים שהולכים בכיוון הזה בכל ישיבה יש איזה רם אחד או שתיים שהם א זאת אומרת בישיבה זה כבר שם דובר הם קוראים לזה >> אני אני מנסה להבין בתוך ההקשר הזה האם מרב שימן ככה במהד שחיפשתי לא חיפשתי מספיק האם יש גם מאגדטס או דברים כאלה >> יש את ההקדמות לשיווי שכולם ציפ אגב בהקדמות עצמן >> הוא מספר על עצמו קצת >> כן אבל זה מה שכולם מצטים משמה זה העניין הזה ש שאדם צריך לכלול את כל הסביבה לתוך העני שלו וככה להתחסד זאת אומרת החסד הוא לא כאילו שאתה מזניח את עצמך ואתה זה התורה לא דורשת ממך התורה דורשת ממך שהאני שלך יכלול כמה שיותר מספיק רחב כדי להכיל עוד ואם אנחנו צריכים שיר אז בהקשר הזה למרות שאתה יודע זה כמו אתרוגים אחרי פסח אבל חושב שדווקא עכשיו הזמן אחז שואלתי שיהיה גודשבס שנזכה להיכנל בתוך תיבת התורה והתפילה הזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גרובייז תודה לעורכת טילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולשטיין ולאורכי הסאונד אברי מויזל דניאל לוין והיילה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון אפס שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים אחס [מוזיקה] [שירה] שוב [מוזיקה] איסו [מוזיקה] [שירה] או oשי [שירה] סבש [מוזיקה] חסח [מוזיקה][שירה] שוטי היה [מוזיקה][שירה] [מוזיקה] [שירה] אוסב >> [מוזיקה] >> אוסב [שירה] שתי בבית השם כל ימי חייב לחזות בנו ים כל ימי חי א לביר לבכו [מוזיקה][שירה] הוא לא כל ימי חי שבתי [מוזיקה] ביסם לא ימי חיד לחזור זה השם כל ימי חי אלבן אלו [מוזיקה] ככ ימי חיה [מוזיקה] אחסה [שירה] אותי [מוזיקה] מה ‏O [מוזיקה][שירה] >> [מוזיקה][שירה] >> אוסב [מוזיקה][שירה] אחסלתי [מוזיקה] >> [שירה] >> השם [מוזיקה] [שירה] אוסו [מוזיקה] אבקיש אוס אהבה שתי בבית שם [מוזיקה] ירי חלי >> [מוזיקה] >> בנושב [מוזיקה] [שירה] כל חי או השיבתי [מוזיקה] ביסם כל גמי חיי לחזו את בנוש [מוזיקה] כמה חינבו [מוזיקה] [שירה] כמה [מוזיקה] >> [מוזיקה] >> ‏Ai [מוזיקה] >> [מוזיקה] [מוזיקה]