עומקה של מחשבה - פרק 28: מאמרי שלמה

יש דברים שקורעים [מוזיקה] רק במשפחה. >> למנועים חיגו [מוזיקה] כוכבית 6485. אתם מאזינים למשפחת [מוזיקה] פודקאסט. עומקה של מחשבה [מוזיקה] חודשי השנה ומועדי ישראל בראי המוסר והמחשבה. מגיש [מוזיקה] הרב אפואים זלמן גלינסקי. >> [מוזיקה] >> ברוכים הבאים לפרק ה-28 של סדרה עומק של מחשבה. אני רוצה לדבר היום על תקופה קצרה בהיסטוריה היהודית והתורנית, סך הכל כ-20 שנה, ללמוד ממנה כוחם של יחידים וכוחות של מאמץ אלמן התורה ולומדיה. גם אם זה החזיק מעמד רק 20 שנה, זה לא יאמן כמה [מוזיקה] המאמץ הזה השפיע אחר כך על חיים של רבבות במשך השנים שבאו אחרי כן. במילים ספורות רק נציין שישיבה שהוקמה בין שתי מלחמות העולם ושרדה סך הכל כ-20 שנה את הבסיס של חלק גדול מהלמדנות [מוזיקה] בעולם התורה שצמך בארץ ישראל ובארצות הברית ואפילו באירופה בשנים של אחר השואה. הדמות המוסרית המרכזית בסיפור הזה אינו [מוזיקה] מוכר רוב אלו שמקשיבים לפרק הזה וגם מי שכן ראה את שמו בדרך כלל לא יודע להגות את השם הזה בצורה נכונה אני מתכוון לדמותו של אותו גאון וצדיק וקדוש רב שלמה הרכבי השם מקום דמו שהיה מנהלה רוחני של ישיבת גרודנה בין שתי מלחמות העולם תחת הנהגתו של רב שימן שקור ששמו ודאי מוכר לכולם בעולם הישיבות. נציין כבר בהתחלה שהעובדה שאנחנו היום מסוכחים על הדמות הזאת נזכפת אך ורק לזכותו של תלמידו הנאמן שהשפיע מצדקותו ובתורתו על יושבי ירושלים בשכונת מטרסדורף בפרט. ואני מתכוון לגאון והצדיק רב זידל אפשטיין. מי שכיהן שנים רבות כמנהלה רוחנית של ישיבת תורה אור ברשותו של מורן הגון רב חיים פינחס שיינברג זצל השם האמיתי של רב זידל היה בכלל רבום ינקף מי שמסתכל בהסכמות של הספרים שהוא הוציא רואה שגדולי הדור שכתבו לו הסכמות כותבים את השם שלו עבורם ינקב אבל איך הגיע השם רב זידל אז הוא מפורסם שבילדותו נד לי שזה היה צדיק מודחלה אושמנר שהיה מפורסם אז במחוזות ליטה בתור איש מופת שהוא היה הרב של סלון כמדומני שהמליץ לקרוא לו זיידל והכוונה זה בשם סגולה כנראה שהאחים שלו נפטרו בצירותם היה סגולה לשם מארכות ימים לקרוא לילד זיידל שזידל זה בעצם סבא בעברית רבי זידל אפשטיין היה מבחרי הלמדנים של ישיבת גוד ודנה וגם כשהגיע לארצות הברית אחרי המלחמה הוא תוך כדי מלחמת העולם השנייה הוא בכלל לא היה משגיח הוא היה רם אבי מורי זכרונו לברכה היה תלמיד שלו בישיבת רבנו ינקף יסף ואבי תמיד החשיב אותו כאחד מרבותיו המובקים אחר עשרות שנים בארצות הברית הגיע רב זידל בזקנותו לירושלים וכאן מנה אותו הרב שיינברג כמשגיח של תורה אור זל הריך ימים היה ממש מזקני בעלי המוסר הרב ולבר תמיד היה אומר שנשארו רק שתי בעלי מוסר בדור מהדור הקודם זה דיבר על גדלי אייזמן ועל רב זידל אפשטיג אבל כל חייו רב זידל ראה את המשימה הקדושה להנציח את זכונו של רבו המובק במוסר שנהרג בצירותו שנות ה-50 של חייו בשואה הנוראה רב זל הוציא לאור קרח של שיחותיו של רב שלמי ארכבי בספר בשם מאמרי שלומוי אם תסתכלו בשער של הספר המקורי שהוא הוציא את זה בהידור רב בארצות הברית צבע זהב בקריכה עם הטבעה אדומה עם רקע אדום אז יש ניקוד זה דבר מאוד מאוד נדיר שעל קריכה של ספר תורני יש ניקוד באחד מהמילים פה במילה מאמרי כדי שלא יתו לקרוא לספר מאמרי אלא מי אמרי זה כנראה לציין שזה רק חלק מהמאמרים שלו אז כדי שעיתו נכון את הספר בזל הכניס ניקוד למילה מ אמרי הספר הוא נדיר יחסית להשגה היום לי יש כך בבית מהספריה של אבי זכרונות לברכה אבל נתן למצוא את הספר במאגרנה מהיבובוקס וכן באוצאר החוכמה כאשר עלה רב זיד לא ארצה הוא הוציא לאור את הכרח הראשון שוב כי זה עזל מן השוק וכן הוסיף עוד כרח במשך השנים חלק ב' של מאיר שלו גם הוא תחת השם מים שלו חלק ב וגם את זה אפשר להשיג במאגרים החינמים והלא חינמים כלליות דעתי אין ספק שמאמצים מאלו שרב זל הצליחו לשמר את שמו של מורו ורבו בעולם בעולם הישיבות אבל היות ועדיין רוב השומעים אני מנחש אינם מכירים את הדמות המרוממת הזאת של רב שלמי ערכבי ואת תורתו אנחנו מקדישים את הפרק הזה לדמותו של רב שלמהבי אולי בזכות הפרק הזה זה יגרום לשומים להתעניין בתורתו אבל אולי לפני שנמשיך נשמע כמה מילים מקולו של תלמידו המובק של רב שלי מרכבי אני מתכוון רב זיד לבשטיין בקטע הזה הוא מדבר על היסוד המפורסם של הרמחל על מועדי ישראל יסוד שהרבה בעלי מחשוב הרבה בעלי מוסר מביאים אותו נשמע אולי שתי דקות משיחה שרב זייל לבשטיין מסר בעברית כנראה כאן בארץ אני ממתר לעצמי שבארצות הברית השיחות שלו היו ביידיש אבל כאן השיחות חלק מהשיחות כנראה היו בעברית ונשמע שתי דקות מהשיחה הזאת >> ידוע הכלל שמקובל שכולם אומרים שזמן ומציאות אין בני ישראל חוגגים על העבר לבד [כחכוח] דבר שעבר רק לזיכורון זה טוב מאוד אבל לא זהו מציאות התרה בחגי ישראל המצב הוא שכל מקרה כל דבר שירה שקרה שנעשה לעם יצרואלו אוס רשם בבריאה ומשיר בבריאה או את הכוח גם לעתיד ותמיד גיע אוטי הזמן אום הרשמים מתעוררים מתחדשים והמצב מתעורר כי מאז אם אנחנו אומרים מתרותינו אין הפירוש שהשם נותן לנו את התירה אז ודאי זה אמת אין ספק בזה וזו התרה לתשתנה בליטרה אחרת אבלו הפירוש הוא שזעזמן מתן תרותנו בתי היום מתחדשים נפתחים השערים של מתן תרה זמן זמן מתרותנו לא זמן שניתנה התרה שהזמן מתן תרותינו לפני שנעסוק בקורות חייו של רב שלמר בעצמו, אני רוצה לעמוד בדקות הקרובות על הנקודה שבה פתחתי את דבריי ישנה הרגשה נפוצה אצל מרביצי תורה ורמים ומלמדים וכל מי שעוסק בחינוך שמתלים ספקולות שלהם להשפיע גם ודים יקרים שמוסרים את נפשם על הקמת מוסדות תורניים לפעמים לא מצליחים להחזיק מעמד בעקבות הקשיים הרבים בהחזקת המוסדות ולצרם הגדול הם סוגים את המוסד לאחר כמה שנים האם כל המאמץ הזה היה לשו הסיפור שנספר היום יום עוסק במספר יהודים צדיקים שמסרו נפשם כפשוטו ממש המנת ליד הוא להחזיק את ישיבת שער התורה בגרודנה אבל הישיבה החזיק מעמד סך הכל כ-20 שנה בין אמצע מלחמת העולם הראשונה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה בנוסף לכך לפי מה שהצלחתי למצוא לדעווננו הגדול רוב תלמידי הישיבה נהרגעו על קידוש השם יחד עם רב שלמה ערכבי בוילנה כאשר נכנסו הנצ ממך שמם לעיר מעבר לכך שהשפעת תורתם בעולמות העליונים מול אין שיעור וזה נמשך כל הזמן בנוסף לכך אם נבחים בתלמידים ששרדו נראה שחלקם רב של תלמידים אלו בבנייתו מחדש עולם התורה לחר השואה בארץ ישראל בארצות הברית אפילו באירופה במיונים אחרות אף על פי שהישיבה נקחדה לצערנו אבל הזרעים שהישיבה הזאת זרעה השפיע פשוט על חיים של רבבות. אי אפשר לדמיין את עולם הישיבות של אחר השואה בלי התלמידים האלו ואתם תכף תבינו למה אני אומר את זה. נזכמה שמות מתלמידי רב שימן ורב שלמכבי בגרודנה וננסה נדמיין אותה למה הישיבות שלמנו בלי התלמידים האלו בארץ ישראל רב חיים שמולביץ היה תלמיד של גרודנה רב שמואל רוזובסקי שכנראה השפע יותר מכל דמות אחרת כאן בארץ ישראל בעולם של הלמדנות רבי ל משקובסקי שהשפיע על המונים הרב גוסטמן בעל קונטרסי השיעורים זה היה לו ישיבה כאן נצח ישראל שזה בעצם ישיבת המשך ממה שהיה בארצות הברית בארצות הברית בלייד מלין המפורסם בעולם הישיבות הספרים חידוש של ברב גם הוא היה תלמיד גודנה רבזל לבשטין שהזכרנו ועוד רב זלגפשטיין שהיה מגדולי התורה המפורסמים בארצות הברית שהוא הקים מחדש את ישיבת שער התורה בארצות הברית זה נמצא בקוונס כמה שידוע לי הוא גם נכד של רב שימן ואפילו באירופה אחד מגדולי רשי הישיבות כנראה זה הישיבה הכי חשובה באירופה זה היה כמובן ישיבת לוצרן ראש הישיבה שהריך ימים בצורה מופלגת עד למעלה מ-100 שנה וכין קרוש ישיבת לוצר ממשך עשרות שנים רבי יוצר קופלמן הכהן רבי יצחק קופלמן גם הוא היה תלמיד של ישיבת שער התורה גודם כל אלו גדלו וצמחו בישיבה שפעלה סך הכל כ-20 שנה לכן אולי כדאי להקדיש מספר מילים על ההיסטוריה של הישיבה הייחודית הזאת שגם כמה בצורה ייחודית ואחר כך את ההשפעה של רבי שלמה רקבי על הישיבה [מוזיקה] הזאת >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> הסיפור של ישיבת גודנה או בשמע רשמי, ישיבת שער התורה אינו דומה לשום ישיבה אחרת. ומאזלנו אחד מחשובי בוגרי הישיבה הזכרתי את השם שלו קודם זה הגון רבזל גפשטיין. כאן בארץ לא כל כך הכירו את השם הזה אבל בארצות הברית הוא היה אחד מגדולי התורה המפורסמים שהקים את הישיבה מחדש של האדמות ארצות הברית גם נכד של רב שמעון הוא כתב טיוד מפורט אודות הקמת הישיבה והגיגולים עד לסגירתה מתחילת מלחמת העולם השנייה החלק הזה בפרק בנוי על הדברים של רבזלגפשטיין וגם בחלקו על על המבוא לספר מאימרי שלומי שהוציא לו רב זידפשטיין המשגיח של תור הקמה הקמתו של ישיבת גרונה הייתה שונה בתכלית מהקמת שער הישיבות וכך שמי שהקים אותה היו התלמידים עצמם ואחר כך אחר כך הגיעו לישיבה ראשי הישיבה והמשגיחים סיפרו הדברים ככה היה אחת מהתוצאות הנוראיות של מלחמת העולם הראשונה הייתה פירוק הקהילות ופיזורן בגלות וממילא גם פירוק של מוסדות התורה אני מכוון חיידרים תלמודי תירשי וסטנס גדוליס המצב הזה גרם לנשירה נוראה מהדו החרדית כי פשוט הילדים והנוער הסתובבו חסרי מעס ללא מסגרת חשופים להשפעת כל הסביבה בפעם הבאה שאנחנו נבקר נבקר בק בפעם הבאה שנבקר מוסדות לימוד על כל החסרונות שיש בהם ולכל מוסד יש חיסרון אין מה לעשות כדאי לנו לזכור שמישהו מוכן להתמסר לבנות ולהחזיק מוסד תורני כלשהו הוא כבר מציל נשמות בעצם העובדה שיש מוסד בהדר מוסדות פשוט המצב הרוחני יורד ורת פלאים וזה ככה היה באמת חמול לעם הראשונה גם בחורים שלמדו בישיבות הכי טובות באירופה כמו מיר טלז צלבותקה הם מצאו את עצמם בגודנה ללא כל מסגרת חלק מהבחורים ומספר בעליבטים בעיר החליטו להתמסר לעניין ולהקים ישיבה חדשה מהיסוד עבור פליטי הישיבות שגרו עכשיו באזור בגלל שבאותו זמן גלה לעיר גם רבטר שמולביץ הוא בעצם היה החתן של הסבא מנוברדק והאבא של רב חיים שמולביץ מפורסם מהסיפור שהסבא מלוברדוק ביקש ממנו לעזוב את המשרה שלו בתור ראש שבעת נודוק בגלל שהוא המשיך לדבר בלימוד באמצע סדר מוסר אז השור שלו הסבא מנברדו פשוט פיטר אותו כי הוא לא ראה בעין יפה את זה שהוא פגע בסדר מוצר בזה שהוא דיבר בלימוד באמצע הסדר מוצר אבל א ואל תשמעו לבית היה למדן מפורסם ובגיון שהוא היה גר בעיר באותו זמן אז ביקשו ממנו להיות להיות ראש הישיבה הוא הסכים להצעה הזאת וגם א כנראה באותו אזור גלה אחד מתלמידי כלם בשם רבי יוסף ליב ננדיק שהוא היה המשגיח אז זה בעצם היה הצוות הראשון של ישבת גודנה אבל העולם הישיבות לא מכיר את ישבת גודנה מהתקופה ההיא זה התקופת בראשית לפני לפני שבעצם הישיבה התבססה כמו שאנחנו מכירים אותה הכלכלה של הישיבה התבססה על העובדה שהעיר נשלטה זה על ידי גרמניה והיה קרן צדקה בגרמניה שממנע את הישיבה אבל לאחר זמן עברה השליטה בעיר לשליטת הפולנים עוד פעם מהצב הכלכלי התמוטט כי הכספים מגרמניה הפסיקו להגיע אחרי שזה עבר העיר עברה לשליטת פועילים אחד מהבחורים בישיבה שהתמסר לעניין להחזיק את הישיבה במצב הקשה הזה היה יהודי מאוד מאוד מיוחד שאני שמע שמעתי אחר כך מר מוישה גרילק זה חצבוכ שמעתי על השם שלו הרבה היה רבי יוסף ביגון אז הוא היה בחור אבל לאחרי המלחמה רבי יוסף ביגון היה דמות מאוד מאוד משפיעה על א על האנשים שגרו ממזרח אירופה למערב אירופה והוא פשוט קירב המון המון בני נוער שכבר התנחספו לחיים המודרנים על ידי זה שהוא היה מוסר קבוצות קבוצות ויידים כאלו של מחשבה ברמחל וככה הוא הוא הצליח לקרב המון נערים ונערות חזרה ל חיי יהדות עשירים. אבל באותו זמן רבי יוסף ביגון היה בחור ונטל על עצמו ממש במסות נפש לכלכל את הישיבה. אבל זה דבר הזה לא הרסיק מעמד בגלל שראש הישיבה רבלטר שמולביץ ה חזר כבר לעיר שלו לסטוצ'ין אני חושב שהוא היה וכדי שהישיבה לא תתפרק היה צריך להביא ראשי מחדש והתחיל מאמץ עצום להתחיל לחפש ראש השישיב שיצליח להחזיק את הישיבה החדשה היחסית הזאת שלא תתפרק שוב כאן ברגע הזה מגיע הסיפור שישנה את כל ההיסטוריה של עולם עולם הלמדנות הליטאי של אחר השואה מי שנכנס לתמונה בשביל למצוא ראשי ומתאים זה היה הרב מפונביץ' שאז היה ראש ישיבת פונוביץ' בליטה ורב רב א העיר של פונוביץ' בליטה משני השואה והוא בעצם היה טלזה הוא למד בטלז אצל רב שימן שקופ בטלז רב שימן אז קידש את השיטה המיוחדת שלו בלימוד בלימוד העיון והרב קנמן הפונובשרבוב הכיר אותו משם הרב קנמן החליט והמליץ לבחורים אז בישיבת גודנה שעמדה על סך פירוק שהם חייבים להביא את רב שימן שאז כבר היה אדם מבוגר אחי כבר קריריה של המון שנים שבוץסטירה ורבנות והוא אמר הוא הבן אדם שיצליח להציל את את הישיבה ונכנסו לתמונה גם רב חיים מויזר ועוד גדולים הם הצליחו ללחוץ על רב שימן לעשות את הצעד המשמעותי הזה גם בגיל מבוגר וליטול על עצמו את ההנהגה של ישיבת גרודנה בין המלחמות בין שתי מלחמות העולם רבי שמנב עבר לגודנה. הוא לא רצה להתפנס מהישיבה. הוא התפנס מרבנות של אחד מהרובי העיר של של גרודנה. והישיבה פתאום קיבלה תפנית. התחילו לנהור לישיבה המוני בחורים מכל הסביבה כי השם של רבי שמפורסם בתור למדן מאוד מאוד ייחודי. אבל אז גם אז היה איזשהו משבר בגלל שפרצה מלחמה חדשה בין פוילין לרוסיה. ופעם הזאת גם המשגיח הנק היה צריך לעזור כי לא היה לו אזרחות מתאימה, היה לו אזרחות ליטאית והוא היה צריך לברוח אבל אחרי המלחמה הזאת היה הגיעה תקופה של שקט של איזה 20 שנה ששמה בתקופה הזאתי התבססה ישיבת גרודנה והוציאה מתוכה את הגדולים שאנחנו הזכרנו קודם שבסופו של דבר היו חלק גדול מהבסיס הלמדני של עולם טוב תורה לאחר השואה אבל מי שרב שימן באמת נשאר בעיר אבל היה צריך להביא משגיח חדש כי המשגיח היה חייב לעזוב כאן אנחנו מגיעים לסיפור שלנו >> [מוזיקה] >> אז מה עושים? צריך להביא משגיח חדש לישיבה. רב שמון הוא ראש הישיבה מגיעים תלמידים רב שימן מוסר שיחות מוסר באותו תקופה אבל צריך מישהו שתחלק עם רב שימן בענהלת הישיבה ומישהו מציע רעיון מהפכני הצעה הזאת הגיעה מרבי ירוחם ממיר שאז היה כבר משגיח במיר רבי ירוחם התחיל להיות היה משגיח ברדן ואחר כך עבר למיר ורבי ירוחם שהיה מגדולי בעלי המוסר של אותו דור, אולי גדול בעלי המוסר של אותו דור הוא הציעה הצעה להביא רב שלמה הרקבי שבסך הכל היה אז בשנות ה-30 של החיים שלו להיות משגיח של ישיבת שער התורה בגודנ צריך לזכור הבחורים אז לא היו רחוקים מהגיל הזה של רב שלמרכבי הוא היה קצת יותר מבוגר מהם סך הכל אבל רבי ירוחם הכיר את רבי שלמרכבי וחשב שזה האדם המתאים להיות משגיח בישיבה רבי שרכבי היה גם למדן גדול וגם בעל מוסר חשוב ורבי רבי ירוחם הציע לרב שימן שיקח את רבי שלמקבי בתפקיד כפול גם בתור רם בישיבה כי הוא היה למדן מפורסם תכף נראה את זה וגם בתור משגיח הישיבה כי הוא היה גם בל מוסר מפורסם ‏Ja. עכשיו אנחנו מגיעים לשלב שאנחנו מתמים לדבר מי היה רב שלמה עכבי בעצמו אז צריך לדעת שהדרך של רב שלמה לפסגת העולם המוסרי בישיבות ליטה להיות המשגיח של ישיבת גרודנה פי כי המלצתו של רבי ירוחם זה לא היה מובן ואליו בכלל להפך הנכון על פי דרך הטבע רב שלמה היה רחוק מאוד מאוד מזה ואני רוצה להקליק קטע שרב זדל אפשטין בעצמו שהיה תלמיד של רב שלי מרכבי כותב על השנים הצעירות של רב שלי מארכבי ויש לזה המון המון חיזוק לאנשים שמתמודדים עם בנים לא פשוטים עם בעיות לא פשוטות וככה הוא כותב שובב היה שלמה הצעיר בילדותו ואנשים לא ניבו לו עתידות. הוא אומר את זה שחור על גבי לבן. הוא לא רצה לשבת בחדר, הוא בכלל לא רצה ללכת ללמוד. ההורים שלו הצטערו על כך הרבה כי הם רצו לראות כי גמול לסבלם את ביניהם עולה מעלה מעלה במלות התורה. במיוחד הצטערה אמות צדקנית שכל מהביה ושיפותיה היה לגדל את בנה לגדול בתורה. ממשיך זב של מספר אמו השתדלה הרבה להכניסו לעול תורה והשגיח עליו ועל מעשיו הייתה מדברת על ליבו יומם ולילה כי תמיד בלימודיו אומנם כשגדל הנער הסכים לצאת לישיבת רדין שהתנהלה בהשפעתו של בעל החופץ חיים נדמה לי שרבי שלמר ערכבי היה אז ממש בן 13 אולי אבל כאן מגיע מהפך בחיים שלו כי מי הוא פוגש ברדי מי היה המשגיח בשבת רדי רבי ירוחם רבי יוחם אם אתם אתם זוכרים באחד מהפרקים הקודמים שדיברנו על רבי ירוחם, רבי ירוחם היה לו עין מבחון כוחות נפש של התלמידים שלו לא בצורה המקובלת הוא יכל לראות כאילו מעלה מסוימת שהוא יודע שזה לא יחזיק מעמד הרבה זמן והוא יכל לראות בחור עם חסרונות שיש לו מעלות נסתרות במקרה הזה רבי ירוחם מבחין שלא כמו כל האנשים האחרים הוא הבחין בכישונות נידרים של רב שלימ שמרכבי שהגיע מגרודנה הגיע מגודנה ובסוף יחזור לגוד גודנה רבי ירוחם הבחין במידות הנאצלות שלו של רב שלמה אף על פי שהיה בזה איזה שובבות שהסתירה את המידות האלו הוא ראה גם הכוח רצון ושליטה הוא ראה בו כוח שעתיד להאיר את העולם אכן בהשפעתו של רבי ירוחם את עט החלו לצאת אל הפועל כוחות החבויים בליבו ובנפשו של הבחור הגרודנאי של רב שלמרכבי התמסר כל כולו ללימוד שמי ציבון רב וכן בלימוד המוסר בעבודת המוסר ונתעלה על כל בני גילו ונהפך לאדם אחר. אז הנה לנו דוגמה איך שהאדם הנכון במקום הנכון יכול פשוט להפוך את החיים של בחור ובעצם לתת מתנה לעולם. בישבת מיר שלמרכבי הוא עבר עם הרב שלו כן רבי רווחם היה משגיח ברדין ואחר כך עבר למיר. אז כשבי ירוחם עבר למיר שלמרקבי בתור תלמיד הלך איתו למיר. במיר רב שלמה היה כבר מפורסם בתור אחד מהמתמידים הגדולים בעומק ובדקות הבנה בתפילה בעבודת המידות ביופי הליכותיו כשב שם קב היה נכנס לעולם הישיבה מיד היו מתלקטים סביבו בעלי טריסין שבישיבה והייתה ישיבה מתמלאת אורה מערית חי דאוריץ היה מפורסם בתור אחד מהלמדינו ומגדולים א רבי ירוחם רצה שהוא ישתלם עוד יותר במוסר ושלח אותו גם לכלם לאיזה שומן מסוים וזה הבסיס שרב שלרכבי לפני שהוא מגיע הגיע לגרודנה להיות המשגיח. כמו שאמרנו קודם, הוא סך הכל היה בן בסביבות 30 כשהוא הגיע להיות המשגיח של גרונה. [מוזיקה] צריך לדעת שרב שלמה הגיע לגרודנה זה לא רק היה עבודה מוסרית, הוא לא רק חידש ושכלל את העבודה המוסרית של הישיבה, הוא פשוט בנה את הישיבה מחדש. זה מאוד מאוד דומה לתפקיד של רבי ירוח במיר שהמשגיח לא התמקד רק בשיחות, פשוט ידע לארגן מחדש את הישיבה שבעצם השפע גם על הלימוד בישיבה. מעבר לעובדה שהוא מסר שיחות ארבע פעמים בשבוע, שלוש פעמים במשך שבת ופעם אחת באמצע השבוע. שיחות היו מעמיקות ותלמידים עמלו עליהם להבין אותם ממש ממש כמו שוקלולי, כמו בירוחן, כן? שהיה צריך אה לעמוד להבין את השיחות האלו. משך מספר ימים הבחורים למדו את מה מה שהוא אמר בשיחות. גם כשהוא רצה להעיר לתלמידים, גם שהוא רצה להעיר לאיזה תלמיד מסוים, היה מכניס איזשהו מילה בתוך שיחה ש שהבחור ידע שזה מכוון רק אליו. במקום לגשת ישירות לבחור ולהשמיס לו, לתת לו מוסר בפנים, הוא היה משחיל בתוך איזה שיחה, איזשהו משפט שהוא הבחור ידע שזה מכוון אליו. דוגמה שזה לאפשן מביא וזה שהוא יכל לראות את אותו מעשה ולטפל בו בשני הפנים שלו, גם בפן החיובי וגם בפן השלילי, שפעם בתוך כדי שרת הלימוד, בחור אחד טיפס על אחד מהספסלים והתחיל לצעוק על החבר שלו באמצע הסידר. אז מצד אחד הוא ביקר את הבחור על על החוסר דרך הארץ הזאת. מצד שני הוא דיבר עם בחורים אחרים ושיבח את אותו בחור על הריסרד דאוריסה שלו. אז א כנראה זה הגיע לאוזניו של הבחור. אז ככה הוא בעצם גם שיבח וגם ביקר בבת אחת. בסופו של דבר התלמידים מאוד מאוד אהבו אותו כי אה הוא פשוט טיפל בכל אחד ואחד וידע מתי לבקר, מתי לעודד. ובסופו של דבר הוא קנה את לב התלמידים והתלמידים היו כוחים אחריו ואני יכול להגיד באופן אישי שראיתי תמונות שלב שני מערכבים מי שמחפש תמונות נמצא אותם אז יש תמונה שנמצא באיזשהו דצ'ה והוא שוכב על איזשהו ארסל בחורים כולם מתקפצים מסיבו ורואים את האהבה בין הרב לבין התלמיד >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> טוב, הגיע הזמן לדבר על תורתו המוסרית רב שלמרכבי ואני אומר את האמת שאף על פי שנחספתי בעבר לתורות שוב של מרכבי כנראה לא מספיק והפען שהכנתי את הפרק הזה נכנסתי עוד פעם לשיחות שלו בספרים מאמרי שלומי והליפתעה אני רוצה להביא כאן א מאמר שרב שלימים מדבר על הניסיונות של האבות כי אנחנו עכשיו נכנסים לפרשיות של האבות הקדושים בחומש ברישיס אבל אני רוצה להקדים משהו בשביל נוכל שנוכל להבין את החידוש שיש בדבריו של של רבי שלמעקבי קודם כל צריך לומר שדומה למה שאמרנו נו על הרבי שלו רבי יורכם תמיד הדברים הם לא כפשוטם תמיד יש איזה חידוש בדברים איזשהו מבט עמוק יותר ממה שנראה על פני השטח שלמה גם כן הוא לא כמו רבי הוא לא אומר דברים נדושים זה הכל דברים עם עומק ועם חידוש אז אני אביא דוגמה שיזכירו כאשר יזכירו לכל אחד מאיתנו את המושג ניסוי נס ולעמוד בניסיון אז פשוט ברור שכולנו נגיד שעל מנת לעמוד בניסיון הדבר הראשון שצריך לעשות זה לבסס את העיר השמיים שלנו ככל שעיר השמיים שלנו יהיה גדול יותר כך יהיה יותר קל להתגבר לניסיון עכשיו אנחנו נראה קטע של רב שלמה נראה שהכל מתהפך לחלוטין זה לא הדרך לעמוד בניסיון ואנחנו נקי דברים של רב שלימצטרך לעצור להסביר אז נעצור ונסביר המאמר שאני רוצה לדבר עליו זה מאמר יא בקרח הראשון של ממרי שלומוי קוראים לו מאמר טעם לניסיונות האבות אז רבי שמי פותח בציטות מרבנו תם בספר היושעו גיד את האמת אני הייתי מופטע מהצידות הזה אני לא הכרתי את הצידות הזה הכרתי דברים דברים דומים מהרמבם אבל מספר היושר של רבנו תם לא הכרתי וככה כותב רב שלמה בשם רבנו תם כל זמן רבנו תם בספר היושר שלוי שער שני וזה לשונו ודע כעבודת הבורא יתברך מיראה אינה עבודת החסידים אלא עבודת הרשעים או עבודת אומות העולם כמו שאמר לרשעים האותי לא תיראו בירמיהו פרק ה פסוק כז הוא אומר על המצרים היראה את דבר השם מפני שלא היו עושים מצוותיו מאהבה כי כתוב על המצרים ויראה דבר השם ניס את את הבהמות מפני הדבר אז אומר רבנו תם על זה מפני שלא היו עושים מצותו מאהבה אך לחסידים אומר רבנו תם יאמר ואהבת את השם אלוקיך לאהבת השם אלוקיכם כי עבודת העקום והרישעים בנויה על הכרח ואונס פחד העונש לא כן מציאות [כחכוח] כלל ישראל שלהם נאמר ואהבת את השם אלוקיך והם חוזרים על זה כמה פעמים ביום אבל אותם בנויה על אהבה והכרה פנימית באושר והצלחת העבודה ממשיך רב שלמקבי מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה זה פסוק משיר השירים מסביר רש"י מה הכוונה בפסוק הזה מים רבים אלו אומות העולם ממשיך הפסוק ונערות לא ישתפו מי הכוונה כאן אומר אלו שרם ומלכיהם לא ישתפו על ידי חוזק ואימה ולא על ידי פיטוי והסתה אם יתן איש את כל הון ביתו פירש רש"י כדי להעמיר את אהבתך בוז יבוזו לאו מדין על זה הקדוש ברוך הוא בית דינו עד כאן זה הכל מרשי מסביר רב שלמה ערכבי כל כך חזקה אהבת הקדוש ברוך הוא בישראל בפנימיות לבבם שמרגישים יותר תענוג והנאה בעבודת השם מכל האושר והבטחות שיש בכולת האומות להבטיח להם וזה נותן להם כוח לסבול את כל הגלות והייסורים שהם סובלים במשך הגלות הארוך הזה כי כל מוכרח הוא מוגבל יכול לסבול רק לפי כרוחו ובשום אופן לא יוכל לקבל סובל יותר גדול מכרונים אחרות יש איזשהו סיבולת איזה סף לסיבולת של בני אדם ועל זה רש"י בא לענות בשיר השירים מה הוא היכולת שגורם לעם ישראל להצליח לעמוד בסבל שאומות העולם נותנים להם ואחת היא שמודדת לקל ישראל ומחזקו מרעננו בכוחות חדשים עד להפליל לסבור כוח הגלות והצרות היא ההכרה בסגולת ומלאת למי שעובדים והאושר בעבודתו וכוח הרגשת האושר הזה הוא עמת מבטל בעבודתו כל ניסונות האומות להעביר על דעתו ולהמיר רצונו יתברך במילים אחרות מה שרבש ש מהקבי לומד מהרשי הזה שמה שגורם לנו לנו לעמוד בניסיונות מול הפיתויים של האומות זה לא הפחד מהקדוש ברוך הוא אלא זה האהבה שלנו לקדוש ברוך הוא וכאן הוא עובר מאיפה כל ישראל קיבלו את האהבה הזאת כדי לעמוד בניסיונות של הגלות וכוח האהבה והדביקות הזה נטו האבות בכלל ישראל ולכן קרו אבות שהם שורשי האומה ומה שיש בשורשים יש בענפים מה שאין בשורשים אין בענפים כלום הגיע להסבר של הניסיונות ולכך נתנצו האבות בכמה כמה ניסיונות ועמדו בכולם לפתח אל לבנות חוזק גודל האהבה ומסירת הנפש בעד הבורא יתברך וכאן הוא אומר הוא פשוט זה כמו למדנות כזאת איך הוא מצליח להראות מאיפה אנחנו רואים את האהבה הגדולה של האובס הוא מתחיל עם אברהם אבינו שמזה הוא רואה את איך איך היה לאובס אבס השם אברהם מצד טבעו או מלא רגשי אהבה וחמלה לקרוב ומשפחתו. הדבר הראשון שהוא רוצה להוכיח כאן יש לנו פסוקים מפורשים שמגלים שלבו מביאנו מצד עצם הטבע שלו אהב את המשפחה שלו. מאיפה יודעים את זה? כשבא הפלית והודיע כנשבע בן אחיו שזה לוט שזה לא לא נז נפרד ממנו וחז"ל אומרים שלוט נפרד ממנו כי הוא אמר ייפשי לא באברהם ולא באלויקוב כאילו לוט עזב את אברהם בגלל שהוא לא רצה להיות עם אלקי אברהם מה היה התגובה של אברהם אבינו שהוא שמע שהוא נשבע פסוקים מפורשים מכל מקום מהר ורץ מלחמה לארבעה מלכים גיבורים שזה אתה ניצחו חמישה מלכים ולא נתעכב אף רגע מרוב אהבתו לקרובו ובין משפחתו זה מצד אחד וזה אברהם בעצמו כשבא אליו הציווי לך לך מעצום ביסביך הרי לכורה היינו מצפים שבן אדם שכח אוהב את המשפחה שלו יגידו לו להיפרד מהמשפחה שלו הוא לא יסכים אבל כאן מגיע הציווי מהקדוש ברוך הוא תכף כתוב ויקח אברהם את צרה אשתו ואת לו בן אחיו וילכו פרידה עולמית ממשפחתו מכל קרוביו מאשי ירו מקומו בלא לא שום הרור, בלי שום פקפוק. מרוב אהבתו לבורא יתברך נתבטלו לגמרי הגשי אהבה קבת משפחתו המתנגדים מציבי השם יתברך. הוא מביא על זה חז"ל בסנהדרין בתח צגבוב על האובס שהיו רצים לפני הקדוש ברוך הוא כיסוסים בין ביצעי מים במקומות היותר קשים לרוץ. שמה היו רצים באותו המרוצה ואותו המהירות ממש כי מקדם בל רפיון וחלישות ממש מרוב אהבתם דבקותם ולא הרגישו שום קושי וקובד וכאן מביא הרב שמעקבי דבר ממש מופלא מאוד זה ממש מדויק מתוך הפסוקים זה פלא שלא לא שמנו לב קודם מצד אחד כשסורה אומרת לאברום גרש את האמה הזאת ואת בנה את הגר ואת ישמעאל זה התגובה של אברהם אבינו זה וירדובר מאוד בעיני אברהם עלסבנו הדגישה התורה לא רק וירא בעינו ויר הטוב מאוד בעיני אברהם ומה קורה אחר כך כשאומר לו הקדוש ברוך הוא כל אשר תאמר לך סורשמע בכל ה כתוב פלא עצום וישקה בבוקר ויקח חמת מים ולחם והילד שום על שכמו ושלחר ואבן עזר שואל יש מקשים היכן נדבות ליפו של אברהם אברהם אבינו היה גדול בעלי החסד בעולם ביתו היה פתוח לברכה מניק מכיסו לכל אני ואני ופה הוא שולח את הבן שלו עם מים עם חמת מים ולחם וזהו התירוץ הזה הוא תירוץ מדהים הבן עזר מתרץ אבל מקשים הבל כי לא לו נתן לו אם הוא היה נותן לו הרבה אוכל היה היפוך רצון השם מה הכוונה בבני עזר הזה אומר רבי שמרכבי צורך לא ימר כי בלשון גרשאמרה שרה שרה אמרה את המילה גרש והקדוש ברוך הוא אמר על זה כל מה שהשרה אומרת תקיים במילה גרש מוכח כדרך שמגרשים ומי נותן לו הרבה אוכל זה לא הדרך שמגרשים כשאומר לו הקדוש ברוך הוא שמע בולה גם זה נכלל בציווי אבל מרוב אהבתו לבורא יתברך פיטלו בטלו כל הרגשי אב לבן ומשקים בזיזות ומשלחו בידיים ריקניות כי נהפך מן הקוצר לקוצר אתמול וירא מעויד באינו ואתה שזה רצון השם אינו מבקש ואינו רוצה בתחבולות לבקש קצת ויטורים הוא יכל לבקש רבי של ערקבי אומר יכל לבקש מסור אולי כן אתת אוכל מסתור מסור הייתה מסכימה אבל אם כיוון שרצון השם היה לשמוע בכל שרה שאמרה גרש אז הוא לא עשה שום תחבולות אז הוא גירש גם בניסוינקידה הקדוש ברוך הוא אמר כך נוש שהוא לא שן בכושר. אז משמע מרשי שמה שזה זה לא היה ציב הוא היה רק בכוש הוא רק מגלה רצונו שזה רצונו מכל מקום משקים בבוקר חבש בעצמו את חמורו כתוב ויק ו יבקה ויבקה עצה עולה כדי שאחר כך הוא לא יתעכב אם הוא לא ימצא עצים לכורה היה לו התנצלות טובה אין לי עצים אבל הוא מרוב אהבתו לבוראו זה היה הגילות דעת הכי קטן לעשות אצלו ציווי מפורש ואיננו מעוניין בתירוצים ואשמתות כל מחשבתו ששקועה אתה איך להוציא לפועל לסדר ומלא רצון כונו השקמה בבוקר זזות נפלאה פקיית עצים והכנה שלא יראה חס ושלום שום מפסיד במונע כל זה תוללת גודל האהבה של אברהם אבינו הקדוש ברוך הוא זהו עניין כבישת רחמה של אברהם אבינו כל הרחמים שהיו לו במציאות שנתבטו ברחמי אב רחמי משפחה רחמי בעל חסד וכדומה כולם מסר וכבשם כדי לעשות רצונו יתברך שמו ואין לשום דבר מעטה שום רגש אהבה בשעה שיש איזה ניגוד לרצונו יתברך ולכן אנחנו מבקשים בראשונה כן מבקשים שיכבשו רחמיך את כעסך אפילו מצד חשבונות אין בני ישראל ראויים לרחמים וחסדים קודם כל יכבשו רחמיך מצד מידת טובך הגדול רב רחמך תכבוש את כל החשבונות ותנצל אהבתך ורחמך לטובת בניך כמו אברום שנקרא אברום אוי אבוי והשגת אהבה כזו איננו על ידי הכרח רק מרצון והכרה פנימית באושר ותענוג עבודת השם יתברך אז ממילא ה היסודות האלו של אהבת השם לעמוד בניסיונות זה הגיע מאברהם אבינו יש עוד מה להעריך כאן בשתיקל הזה של רב שלמהקבי אבל מי שרוצה לראות שיראה את זה בפנים כדאי לראות את זה אני רק רוצה רוצה לסיים את הפרק הזה במכתב שמופיע בסוף הספר שרב שלמקבי כתב ל אחד מתלמידיו שהתרס אני חושב שזה לפי מה שראיתי במקום אחר המכתב הזה היה ממוען לאגונר בורך לוין שהיה אב בסן כאן בירושלים וגם ראש ישיבה וראש כולל חשוב נדבר על שידוכים ועל זיווגים מצאנו בתורה ובמים מכתובים שזיווגו של אדם מהשם יש שהולך אצל זוגו ויש שזוגו הולכת אליו וזה מסתרי ההשגחה אף שכל העניינים מהשם אבל היא כמו יצירה חדשה אשר אין בשום נברא לעשותה כי מיד הקדוש ברוך הוא בעצמו לכן שידוכין נקרא קשה קריס ים סוף שהיא הפך הטבע ממש יסוד זיווג אינו בטבע ולכן שם השם נמצא בי' של האיש והה שבאישו מובא כאן דבר מעניין מהמארל. מובואר במהרל כי לכך נברא חבר מגופו של אדם אחרי ששת ימי המעשה. כי ששת ימי המעשה זה בריאת הטבע וזהו גופים נפרדים זה היפוך הטבע. לא שייך באלו הימים כי מאחרי הבריאה אבל בששת מעשה הייתה בריאת הטבע היה צריך לברוא את זה אחרי הבריאה. זבוק של בני אדם אשר נפרטים משהו דווקא ביד השם לא בשום טבע ולא על ידי אמצעי ואז הוא כותב לרב ארוך לוין כנראה שרבוך לין נסע לארץ ישראל בגלל סיבה אחרת נסע כאילו מליטה לארץ ישראל הוא אומר תדע לך כל עכשיו מתברר שכל הנסיעה שלך לארץ ישראל זה בסוף שכדי שתשתדך שמה כי תמיד השידוך זה מגיע בצורה על טבעית כאשר נשיאך לארץ ישראל הייתה בהשגחה נפלאה מופטחני שצכית בזיווג האמיתי וזה בעצמו ברכה גדולה עד מאוד אחרי אשך שזכית לכך אברך אותך ממקב אביב שתפרית של קיימה ונצחית ותזכו לבנות בית נאמן להשם טוב נתנו טעימה קצרה מהתורה המוסרית של רב שלמה ערכבי אני ממליץ לחפש את הספרים שלו מאמרי שלומי במאגרים או שמישהו ימצא את הספרים עצמם אולי הדפיסו את הספרים מחדש אבל כדאי לעיין במאמרים העמוקים האלו ונסיים את הפרק הזה בשיר בגלל סובעזרת השם ניפגש בפרק הבא [מוזיקה] [שירה] בגלל בגלל בגלל [מוזיקה][שירה] בגלל בגלל בגלל בגלל [מוזיקה] שי >> [שירה] >> הזנתם לעומקה של מחשבה מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי תודה לעורכת תהילה ציטון ממנהל את ההפקה על הגולשטיין ולעורך הסאונד אברימי ויזל כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 026523 שלוחה 51 להתראות בפרקים הבאים >> [מוזיקה] [שירה] >> לבני בני [מוזיקה] וסובגולה [שירה] לבני בני רבותיי לשו לשמוע כולכם [מוזיקה] [שירה] >> [מוזיקה] >> ا [שירה] [מוזיקה][שירה] [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה][שירה] גלשבונים [מוזיקה][שירה] מגלל מגלל מגלל אוב מגלל מגלל [שירה] מגלל אוב מגלל אובשי [מוזיקה] [שירה] בו להלה [מוזיקה] [שירה] >> [מוזיקה][שירה] [שירה] [מוזיקה] >> לה [מוזיקה][שירה] אוי ا [שירה] [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] [מוזיקה][שירה] >> [מוזיקה][שירה] >> ლג [מוזיקה][שירה] [מוזיקה] [שירה] >> [מוזיקה] [שירה] >> הבינ [מוזיקה][שירה] >> [שירה] [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] [מחיאות כפיים]