מי האיש - פרק 5: סגן אלוף (מיל') הרב רמי ראב"ד

מי האיש? שלמה קופרמן מאריח. הצצה אל הסודות והסיפורים [מוזיקה] שמאחורי האנשים. >> אז שלום וברכה וברוכים הבאים לפודקאסט [מוזיקה] מהאיש מבית משפחה פודקאסט. ואיתנו היום אורח מיוחד הרב רמי רעבץ סגן אלוף מלוואים לשעבר לא סגן אלוף מלוואים עדיין ולשעבר רב חלויר ממכם תוכנית שחר ועוד ועוד ידיו רב לו איש אשקולות במיוחד לאורה התקופה האחרונה בככה אתגרים שהציבור החרדי עומד לפיטחם וככה מנסה לפלס את דרכו כן הספינה ככה מנסה לפלס את דרכה אז באמת אני חושב שהשיחה שלנו היום היא מאוד מאוד חשובה כי בסופו של יום כולם מבינים שבאיזשהו מקום מתי שהוא זה יצטרך איכשהו להסתדר בכזאת צורה בכ בצורה אחרת והשאלה היא באמת איך אפשר לבוא והאם בכלל יש סיכוי לבוא ולעשות איזשהי תוכנית איזשהיא אוטונומיה צבאית כזו או אחרת במתכונות כזו או אחרת שבוא שתבוא ותיקח את הקשורים של אותם צעירים חרדים שאין תורת אומרנו אותם במידה ואכן גדולי ישראל החליטו ש יש בן אדם לאפשר להם להתגייס א בצורה שמאפשרת את הקיום שלהם כאור חיים חרדי כמובן שמירת תורה ומצוות א מבחינה רוחנית והכל אבל לפני זה שלפני שאנחנו נגיע לכל השאלות האלה וגם ככה אולי צה לספר לנו מה אתה עושה גם היום לפני זה אנחנו אוהבים להתחיל מהתחלה איפה נולדת אה אצל מי גדלת מי היו רבותייך שנכו אותך ובאמת דווקא בגלל שאנחנו מסתכלים בפרספקטיבה עליך כהיום על הדברים שאתה עושה מאוד מאוד מעניין להבין איפה הכל התחיל אז בבקשה הרב מרעבד מה שלומך >> ברוך השם בסדר גמור ובכן אני נולדתי פתח תקווה ועד היום אני שם איזה כיף. >> אבל לא רק שאני נולדתי פתח תקווה, גם אמי נולדה בפתח תקווה וגם סבתי נולדה בפתח תקווה ואני אפילו זוכר את סבא וסבתא של עמי בפתח תקווה. כך שאני כבר כמה דורות וכיום יש לי בן ב בנים בפתח תקווה ויש לי נכדים בפתח תקווה. ככה שאנחנו דורות של פתח תקווה. >> פתח תקווה באותם ימים היה בית ספר אחד יסודי שהרית ישראל ולכן כולם למדו רק שם. לא היה חיידרים, לא היה ממך, לא היה שום דבר. היה רק בית ספר אחד תלמוד תורה אשרית ישראל שם למדתי >> הוא עדיין קיים אגב >> הוא עדיין קיים ושם למדתי ושם מכיוון שפתח תקווה הייתה די קטנה מבחינת הציבור החרדי למעשה כל הפתח תקווים למדו באותו מקום אז כולם הכירו אחד את השני כי היה בית ספר אחד אז כולם במקום אחד גם בית כנסת היה בית כנסת הגדול ביום חול כולם הלכו לבית כנסת הגדול ביום חול כי רק שם היה מניינים >> וואלה >> בשבת היה לנו יותר ותכף נדבר על ה על ה מה היה בשבת אבל המקום שבו למדתי אשרית ישראל תלמיד בינוני ומטא מה שנקרא א משם עברתי לישיבה קטנה ישיבת איטרי בירושלים אחרי שלוש שנים נכנסת ישיבת חברון גאו הגדולה על שזכיתי להיות בישיבת חברון א בפתח תקווה אם נחזור לפתח תקווה אז א במקור עוד כשהייתי ילד היה לי סבא וסבתא לאימי משפחת ברברמן ממיסדה העיר וסבי שהייתי קשור אליו ממש ונפשו קשורה בנפשו הגאון הצדיק רבי יצחק קץ זכר צדיק לברכה קץ עם ק לא קץ ע עם כ שזה די חריג שהוא היה ראש הכולל הראשון למעשה השני בארץ זה נקרא בית מדרש לתורת ארץ ישראל כולל מאוד מאוד חשוב למדו שם גדולי ישראל למד שם רב און ליב שטינמן למד שם רבי מכל יהודה ליבקוביץ' למד שם הרב קריזורצ' זה היה כלל בלומג'ה כאילו >> לא תכף נדבר על שזה משהו אחר למד שמה הרב קריז שה הרב של אנטורפן הרב ולבה למדו שממש גדולי ישראל כולם אה היו שם גם במתפללים אז ממול הכוילל היה גר גם סבי אבל היה גר שמה רבי יוסף רוזובסקי שהיה מאור ישראל ואז אחיו רב שמואל רוזובסקי היה מגיע לכוילל אני זוכר כן הארץ רב שמואל תמיד מגיע לכוילל כשהוא מגיע לאחיו בקיצור מקום שבו היו אנשים גדולים מאוד וסבי היה ראש הכהיל סבי היה א עלה לארץ משיבת אלז הגיע לחברון לעיר חברון ל היה שם בפראות ניצל בפראות כי בדיוק היו בירושלים באותו זמן הוא ורב חצקלסרנה גם לא היה בפראות ככה הם ניצלו [נחירות בוז] >> ואחר כך כשהוא התחתן הוא גר בפתח תקווה היה האברך הראשון למד בכוילל היה ראש הכויל מהיום הראשון באמת א עד שהוא נפטר היה ראש הכולל ונשאר שם עד שנפטר ובאמת זכות גדולה רדי עד היום אה מתפלל בשבתות באותו כוילל שכיום עומד בראשו ראש הכולל לבית מדרש לתורת ארץ ישראל זה אחי הרב בנימין שליטה שהוא עומד בראש הכולל כבר מאז א תקופה שסבי נפטר מאז אחי [כחכוח] ראש הכולל שם ואני מאוד קשור למקום הזה אז זהו שני מקומות שאני מאוד קשור אליהם ישיבת חברון מהעבר כוילל בית מדרש לתורת ארץ ישראל גם מעבר וגם מההווה אלו המקומות שאני קשור אליהם [נחירות בוז] >> התחתנתי עם אשתי רחובות יש לי משפחת קוקיס ברחובות א חמי הרב מרדכי קוקיס זכר צדיק לברכה היה ראש ישיבת פורת יוסף ברחובות זאת ישיבה שהקים חמיב קראו לו הרב אליהו מאיר קובנר שנשלח לרחובות על ידי החזון איש כדי להקים שם ישיבה הוא הקים את הישיבה ברחובות א מהתלמידים הראשונים יהיה לך לפחות שם של תלמיד אחד שאני מניח שמעת את השם שלו רב דובלנדו הוא למד בישיבה שם והסבא של אשתי הרב קובנר היה צדיק גדול היה מתלמידי נוברדוק מתלמידי הסבא מנוברדוק הוא הקים את המקום וחמי היה שם ראש ישיבה גם הגיסים שלו היו שמה היה שמה גיסו היה הרב אליח שאחר כך בישיבת איטרי היה הרב חפץ היה הרב רודנטליך היו משפחה משפחות מאוד גדולות א חמי א שהיה בעצמו א הרב קוקיס הוא היה הבן של הרב הראשי לבת ים הרב פסח קוקיס הוא די גדל אצל סבו מכיוון שבבת ים לא הייתה לא היה כל כך חינוך חרדי הוא גדל אצל סבו בירושלים קראו לו הרב רבי רפואל קצנל בוגן אתה מכיר פה רחוב קצנל בוגן ברחוב זה סבא שלו זה סבא שלו זה סבא של חמי יש [נחירות בוז] לי בן רפאל שיהיה בריא וחזק אה זהו זאת המשפחה של חמי היה לו את הישיבה כל השנים היום את הישיבה מנה ראש הישיבה הוא בנו הרב דוב קוקיס אשתו הרבנית קוקיס שהיא בתו של הרב קובנר הייתה מחנכת מאוד ידועה ברחובות נפטרה בשבוע שבוע שעבר אנחנו עדיין בשבעה על חמתי אבל הגעתי לכאן >> וואו >> זהו זה התולדות המשפחה מאוד מערך ש א זה תולדות המשפחה בקיצור נמרץ >> אזו אחרי שהתחתנתי התחתן למשפחת קוקיס למדתי קצת בכוילל ברחובות אה תקופה אחרי זה תקופה די קצרה שנתיים שלוש אחרי החתונה כבר הלכתי לצבא משם אני בא >> השאלה שלי אתה מתאר פה ככה רשת עניפה משפחתית מאוד מאוד גדולה של באמת דורות ישרים מבורכים של לומדי תורה בני תורה א וכאילו היום היום היום היום הגישה היא ש לא יודע אם היום ממש אבל כאילו בשנים האחרונות הגישה היא שהצבא הוא מוקצה מחמת מיוס א ומי שהלך הצבא אז היום קצת קצת מתחילים איזשהם פרדיגמות אחרות כל מיני תהליכים ויש כאלה ש שכן מעודדים יש כ אבל אבל ודאי ש שדעת דעת גדולי ישראל היום היא שמי שהולך לצובה הוא בעייתי ביותר א לא הוא אלא עצם עצם התהליך עצם ההליכה אז צריך לדעת איך לעשות את זה וכולי כמובן שיש כאלה שכן הולכים בהוראת תרבותיהם ובליווי צמוד אבל לא על זה אנחנו מדברים כן אתה ודאי מבין אותי והשאלה שלי איך אתה הגעת בעצם לסיטואציה הזאת כלומר עכשיו זה יכול להתחלק לכמה תשובה זה יכול להתחלק שפעם זה באמת לא היה כזה נורא ובאמת אני יודע שכולם יודעים ש >> אני אדע לחלק את התשובה >> אוקיי נו אז בוא >> דבר ראשון אמרת מילה אחת עד שהיא באמת א אומרת את הכל היום. >> היום >> מה שאמרת צודק ונכון להיום וזה משהו אחר לגמרי היום ממה שהיה בעבר. בתקופה שאני למדתי בכוילל, כל מי שהלך ללמוד בכוילל ובאיזשהו שלב ראה שהוא לא מוצא את מקומו בכוילל מכל מיני סיבות. לא לומד כמו שצריך, רוצה להביא פרנסה, כל מיני דרכים, כל מיני סיבות שהוא החליט שהוא לא ממשיך בכל הילל. פשוט קם, התגייס לצבא. אז היינו צריך לעשות שלב ב'. אז היה שלב ב' כיוון שכבר היינו נשואים. אני אני דבר איתך עליי, הייתי כבר נשוי, היו לי שני ילדים, התגייסתי לצבא, עשיתי שלב ב', שלב ב' של כמה חודשים וזהו. וזה לא הייתה בעיה אף אחד. אני לא מכיר מישהו שאמר לי פעם, אי פעם, למה הלכת, למה אתה הולך לצבא? >> אז מה השת בעצם? >> כי כולם הלכו לצבא. כולם הלכו לצבא. מי שלא לומד הולך לצבא. זה היה דבר פשוט. אני לא יכול להצביע לך על שום דבר. עכשיו זה לא רק אז במשך [נחירות בוז] השנים אתה יודע מה אולי ניכנס לנושא של ה מה קרה מ כשהייתי בצבא ושתבין את העניין הזה במשך השנים אני א כשהתדגסתי לצבא בהתחלה הייתי רב של יחידות הנמנם בצפון תקופה קצרה אחר כך הייתי הרב של בסיסחל אוויר בחצרים תקופה מאוד מאוד ארוכה יש שם בית ספר לטיסה בסיס מאוד מכובד אחר כך הייתי סגן רב חילויר ורב חיל האוויר כסגן אלוף שזה תפקידים מאוד נכבדים אפשר לומר >> [נחירות בוז] >> בכל התקופה הזאת הייתי נפגש עם גדולי ישראל בא עם מדים ואני לא זוכר שפעם אחת מישהו מהם אמר לי מילה על הנושא של הצבא. הייתי אצל הרב שח, הייתי אצל הרב ארון ליב, הייתי אצל הרב אליושיב והייתי אצל רב חיים. כולם זכר צדיקים לברכה. אף פעם אף אחד לא אמר לי שום דבר. הציבור החרדי הגיע לצבא. הגיע כן הגיע לצבא. אולי לא כמו שהיו רוצים, אבל הגיע. התגייס. באיזשהו שלב קלקלו את זה. >> מי קלקל? אני אני לא יודע אם אני יכול להגיד לך בדיוק את השמות של מי ש ואני גם לא רוצה רוצה כל כך לומר את כי ניכנס פה אחר כך לעניין של לדבר עם אנשים באופן אישי אבל יש פה נוצר מצב שהתחילו להתייחס לציבור החרדי כ פרזיטים כא נוסעים בנטל כאנשים שלא אכפת להם מהשני פשוט זלזלו בציבור החרדי ברגע שיצאו נגד הנושא של לימוד תורה כי התחילו לדבר על זה שלימוד תורה זה פחות חשוב ברגע שדיברו ויצאו צו נגיד לומדי תורה נהיה מצב של מלחמה אידיאולוגית. ברגע שנלחמים לנו מלחמה אידיאולוגית אין מי שינצח אותנו. אנחנו הציבור החרדי מיד היה חייב להגן על האידיאולוגיה הוא לא חייב הוא לא יכול להשלים עם מלחמה אידיאולוגית עכשיו שתבין אני לא מדבר ציבור חרדי רק לומדי התורה גם אלו שלא למדו כן הוא יודע אני לא לומד כי אני לא יכול ללמוד לא בגלל שאני לא חושב שצריך ללמוד או שאני לא מעריך לומדי תורה אני לא לומד כי אני לא יכול ללמוד אבל אני רואה מישהו שלומד אני מגן עליו בנפשי ולכן אלו שלא למדו כן, גם הצטרפו למלחמה האידיאולוגית הזאת וחבל חבל חבל וזה ידרדר ידרדר וידרדר למצב שאנחנו נמצאים בו היום. אני רוצה לשאול אותך, אתה מדבר על אותה מלחמה אידיאולוגית ואני רוצה רגע לפרק את זה לגורמים א כאילו לפיסות בשביל להבין בעצם את התהליך כי כי בעצם בוא הציבור החרדי הגיע לאיפה שהוא הגיע והמצב היום לא רק הציבור החרדי זה גם מקרין על כל החברה הישראלית השסע והפילוג שבאמת אוכלים כל חלקה טובה בוא ננסה רגע להבין איך זה בעצם התקיים אתה בא ואומר שהתחילה מלחמה האידיאולוגית אני אנסה להבין למה היא התחילה ומאיפה היא התחילה ואולי גם מי התחיל אותה כי אתה בעצם כן מתאר מצב שבו ה הייתה הבנה שמי שלא לא הולך ולמד ואני יודע את זה זה לא רק אתה זה גם אבא שלי וזה גם משבר שלי ועוד הרבה אנשים רבים וטובים שחלק כמה היום עם זקנים ארוכים ויושבי בתי מדרשות שכן רצו לעשות לביתם באיזשהו שלב כזה או אחר הלכו וסידרו איזשהו א עניין כזה או אחר עם צהל ואחד היה מורה ואחד היה חזן ואחד היה רב ואח וכן לציבור החרדי היה הרבה מה לעשות אצל היה הכל >> הכל >> ופתאום ואני ואני ואני ואתה יודע אני צעיר אני לא אני לא כזה מבוגר ואני נולדתי לאיזשהו תוך איזשהי תקופה שלא יודע מה שאני זוכר את עצמי כאילו צל זה היה פסא זה היה לא זה לא היה משהו ש שהיה אפשר לדבר עליו בצורה ואני אומר אוקיי אתה אומר שזה היה בעצם מלחמה אידיאולוגית מי התחיל אותה ולמה כלומר אם בעצם המצב האידיאלי היה הרי מה היום באים וטוענים גם גם מחרפי א מחרפי תורת ישראל באים ואומרים תביאו לנו את מי שלא לומד כן יש ויכוח עכשיו על אלה שכן לומדים כמה אבל כמעט כולם מסכימים יש כמעט קונסנזוס שאומר אלה שבאמת יושבים ולומדים שישארו לשבת וללמוד כל הוויכוח ברובו אוע על על על אותם אלה שלא לומדים איך מה תהיה המתכונת ואיך אפשר לבוא ולהביא אותם ל להוציא אותם מספסלי בית המדרש או ספסלים אחרים ולהביא אותם לספסלי צהל אבל אם זה היה המצב למה הגענו עד הלון למה היה צריך את כל אדם הרע הזה בשביל להגיע לזה >> אני אני אגיד לך אני יש לי כמה הסברים לעניין הזה >> ואני מאוד אזמח לשמוע אותו >> אני שאני חושב עליהם אני דבר אחד דבר די כללי אני חושב שאנחנו נמצאים היום עם מנהיגים פוליטיים שלא מבינים שיש ערך ללימוד תורה. המנהיגים של פעם, ככל שנלך גם על החילונים, כאילו רק על החילונים נדבר. המנהיגים של פעם עוד היה להם איזשהו ריח. אתה יודע שאומרים על ארבעת הבנים שהם אחד בן של השני. החכם הבין הכל. הבן הראשון הרשע בעת בהכל. אז הוא היה רשע. הבן של הרשע היה טם כי אבא שלו היה רשע. הוא לא ידע יותר מדי, אבל הוא היה תם כי הוא זוכר את הסבא שלו החכם. זאת אומרת היה דורות שעוד זכרו את ה שהם עצמם תיקח את מנהיגי המדינה בהתחלה הם עצמם הכירו מה זה הם למדו בעצמם בחיידרים הם ידעו הם ידעו הם למדו ידעו מה זה חיידרים הם ידעו מה זה הם למדו בחיידרים ידעו מה זה לימוד תורה הם ידעו מה זה גם אם הם לא היו שם אבל הם ידעו הם ידעו ולכן היה להם איזשהיא הערכה אתה יודע היה א ע אורך של מעריב הוא היה אדם חילוני קורא לו יזראל קרליבך הוא במקור למד בטלז עם סבא שלי. יש לי בבית איזה ספר שהוא נתן מתנה לסבי שנקרא בניין שלם או משהו כזה. ספר בן עומדס. מי נותן כזה ספר? [‏צחוק] מעורך מעריב. כי הוא מכיר. הוא ידע. אפילו שמעתי שבאותם ימים כל ראש חודש אלול הוא היה שם מאמר ראשי במעריב שיחה של א של שיחת מוסר של רבי סכואל סלנטר. >> וואו. >> אפילו שהוא לא ידעתי כי הוא ידע על מה מדובר. היום זה דור שבכלל לא יודע על מה מדובר. >> רגע אז בוא נפרק את זה. זה דבר חוד נושא >> לא אבל אתה מדבר על מנהיגים החילונים יש היום גם מנהגים חילוניים במחנה ימין >> כן >> שהיגידו לך שהם מאוד מרכות תורה ומאוד מזדהיז רגע רגע רגע >> אתה מדבר על הסמול החילוני >> אני רגע אני אני מדבר אני מדבר השמאל >> רגע אני לא עכשיו אני [‏צחוק] עכשיו אני לא מחלק בין שמאל לימין כן אני חושב דווקא בימין זה לא בגלל שהם כן א' חלקם כן למדו ב כי הימין הוא זה אנשים מסורתיים הם בית מסורת יש כבוד יש בהחלט אני לא כמה עד כמה שאתה תולדה את הסיבה בזה שבאמת מנהגי מנהגי מנהגי החילוניות אוקיי לא מכירים מספיק ברקש ללמוד תורה אז בוא נחלק את זה כלומר יש גם היום בנימין נתניהו יושב עומד על הפודיום ומדבר בשבחם של לומד תורה חנוך מניוצקי בועז ביסמוט אתה שומע את המנהיגים של מי שמנהל את המדינה לפחות >> גם אז היו כאלו וכאלו אבל אתה יודע פעם היה פעם שני מנהיגים של מפם מפם זה מה שאחר כך נהיה מרץ היה היה חזן ויערי שניהם היו מפם זה היה הכי רחוק >> נכון >> ואז פעם אמרו למישהו אחד מהם איך מה ההבדל ביניכם כי מ שני אז הוא אמר הוא אמר אני חוסד והוא לדבוק זאת אומרת ההגדרות ההגדרות אפילו היו הגדרות שבאו מהמקורות שלנו משם באנו או שהוא ביום אחד הוא אמר ביום הולדת שלו הוא אמר לא חינכנו את ילדינו מספיק חינוך ודי זאת אומרת גם שהוא היה רחוק הוא הבין שיש משהו שצריך לתת וזה לא נמצא וזה סיבה אחת זאת סיבה ראשונה ש סבא שלי סיפר לי הוא רופא והוא גם היה מועל הרבה מאוד שנים אז הוא האחים של יוסי שריד האחים הגיסים אני זוכר בדיוק היו רופאים הם היו והם היו חברים שלו אז פעם אחת הגיס נראה לי שזה היה הגיס של יוסי סריד עשה ברית לבן וסבא שלי היה מועל והוא שכח את הטלית משום מה אה או שהסנדק שכח ויוסי הוא חיפש תלית שמה ויוסי שריד הגיע אליו אמר מה לא מוציאים תלית בוא אני אביא לך את שלי יוסי שריד >> כן >> אתה אומר זה היה הדור >> אתה יודע מה כי יוסי שריד עוד היה את אבא שלו אבל אני לא בטוח שהבן שלו איש השריד א גם כן אני לא בטוח אולי כן אני לא בטוח אפילו שהוא בחור יקר אני קצת הכרתי אותו אבל לא חשוב שוב א נחזור לעניינינו. זה דבר אחד. אני חושב שעצם העניין של אנשים שפחות מבינים מה זה תורה הפחות יש להם אין אין להם ערך כל כך לתורה. אין להם כל כך ערך לתורה. אתה יודע מה? [נחירות בוז] סיפרה לי א הרבנית א סולבייצ'יק אשתו של הרב ברוך סולויציצ'יק ראש ישיבת תורת זאב שהיא בתו של הרב חיים סרנה של ראש ישיבת חברון נחדתו של רב חצקלסרנה. אז היא אמרה לי שסבא של רבי חץר פגש פעם את את בן גוריון כשהיה מדובר על החוק של לימוד תורה של לשחרר בחורים אזור >> כן כן אז אז הוא אמר פחץ קסן אמר לבן גורון תגיד לי אתה יודע כל השנים רצו להשקיח תורה מישראל אנטי אוכוס וכולם אתה רוצה שזה יירשם על שמך דווקא אתה רוצה אז הוא אמר לא אני לא רוצה ואז הוא נתן את החוק הזה שלה ככה היא סיפרה לי שהיא שמעה את זה מאביה שהוא נתן עשה את החוק הזה של ה-400 אומנם אבל הוא הוא היה בטוח דרך אגב הוא היה בטוח שאם עם הזמן זה יהיה עלם אבל באמת היה איזשהיא הבנה והערכה א לנושא של לימוד תורה אבל זה זה נושא אחד עכשיו אני חושב אני חושב >> שיש פה גם עניין העניין הנושא של אנשים רחבו על זה חשבו שזאת הדרך להילחם כדי להשיג את השלטון זאת אומרת להבהיר את השטח עם נושא שהוא נושא רגיש אין מה לומר הנושא הזה הוא נושא רגיש אחד יוצא למילואים אחד עושה שירות צבאי והשני לא אז זה נושא רגיש ולכן אנשים חשבו שהדרך הזאתי להעלות את להעלות את זה על ה על המזבח על על השולחן זה הדבר שיבאיר את השטח ככה אני חושב ולכן הם פשוט יצאו אנשים היו חיפשו משהו לצאת איתו כ כנושא לבחירות וזה הנושא שהם עצו אני חושב שזאת הסיבה ולכן הם אלו את העניין הזה והם עשו את הטעות הגדולה גם תראה אם הם היו רוצים באמת שזה לגייס את החרדים הייתה דרך ואני רוצה לתת לך דוגמה רוצה לתת לך דוגמה של מי שבאמת רצה לגייס את החרדים ובאמת לא רצה להילחם איתם ובאמת חשב שזה טוב גם לצבא וגם לחרדים האלוף אליעזר שקידי אני כשהייתי רב חיל האוויר האלוף אליעזר שקידי המפקד חיל האוויר והוא יום אחד פנה אליי ואמר לי תשמע חסר לי חיילים אתה יודע מה אני תביא את החרדים שבאו חרדים אני חסר לי חיילים הם חסר להם פרנסה להם יהיה פרנסה להיה חיילים שנינו לרוויח וין וין יבואו לכאן ילמדו מקצוע יעסקו במקצוע וכשישתחררו יהיה להם מקצוע עם ניסיון במקצוע יהיה להם פרנסה טובה כולם מרוויחים הוא לא בא אליי ואמר לי הרב רייבד פרזיטים לא נוסעים בנטל לא הייתי משתף פעולה הוא פשוט בא בצורה באמת הגיונית ונכונה >> ובעצם ככה הוא אמר לי תשמע אנשים צריכים צריכים פרנסה אני צריך חיילים בוא תציע להם >> ומזה בעצם קמה תוכנית שחר >> מזה הוא הקים את תוכנית שחר הוא הקים את כי באנו לאנשים ולא אמרנו להם חבר'ה אני האנשים שאיתם דיברתי לא הלכתי חס וחלילה לבחור ישיבה כן אפילו יותר מזה אחד התנאים הראשונים היה שלא יהיה אנשים נשואים רווקים בכלל כדי לא להוציא אנשים מהישיבות היה מדובר רק על נשואים ידעתי כמו שאתה יודע שיש הרבה כאלו שהוא הוא כבר לא לומד >> הוא רוצה להבין לך >> אז מה הוא עושה הוא סופר ספר סתם הוא מלמד אבל הוא יכול להיות הרבה יותר לאלה אני הצעתי והם באו באו בהתחלה קבוצה קטנה ולאט לאט זה גדל ה היה אלפים אף אחד לא חשב שהוא מדבר כנגד הישיבות ונגד לא זה טוב לכולם >> וזה היה דבר מוצלח מאוד הוא התחיל התחילו התחילו בקצת ו [נחירות בוז] >> עד שבאו והתחילו להגיד לא אתם לא תבואו אם אתם רוצים או אתם לא רוצים אתם תבואו על הפכם וחמתכם גם אלו שלומדים יבואו וברגע שבאו לפגוע בלומדי התורה, כאן זה פוצץ הכל. זאת זה הפיצוץ הגדול. וגם היום, אם יבואו היום ויאמרו, יאמרו היום אנחנו לא ניגע בלומדי תורה, תאמין לי, יהיה מה לדבר על אלו שאינם לומדי תורה. זה יהיה הגיוני, יצטרכו נכון. הבעיה נשארה בעיה אחת. האם הצבא מתאים או לא מתאים לאלו שאינם לומדים שבו. בעצם אומר אתה בעצם אומר ממה שאתה יודע ומכיר הפתיחות של גדולי ישראל תהיה בכך שהם ידעו שלומדי תורה יהיו בטוחים >> רק אז רק אז רק אם תהיה הבטחה שלומדי תורה יכולים להמשיך ללמוד גדולי ישראל יהיה מוכ יהיו לדעתי הם יבינו הם יבינו שני דברים דבר ש הם יבינו שבשביל להציל >> להצילח >> את לומדי התורה לא שהוא לא שהם נותנים כאן אנשים למצב א שולחים אותם להפקר לא אנחנו אנחנו לומדים לאנשים את האפשרות שבמקום שילמד שיבוד יעסוק במקצוע הזה יעסוק במקצוע אחר וזה יהיה בצבא מה זה רע לא שהם פתאום נהיו אה פתאום התחילו להגיד על ביום העצמאות כן הגדולי ישראל הם פשוט יבינו שבחינה פרקטית אני מציל את לומדי התורה האמיתיים תראה זה לא ייתכן המצב באמת שמי שלא לומד תורה כן שהוא לא לא תורם אלא מה יש פה בעיה אחת זה אני מודה בזה ומזה קצת חוששים גדולי התורה האם הצבא מתאים לאדם עם רוח חיים חרדים. >> מה שאתה מכיר היום התשובה היא זאת שאלה אחת. עכשיו דבר שאני רוצה לומר לך שבמהלך המלחמה האחרונה שר הביטחון גלנט הקים צוות שהצוות יבדוק האם הצבא מתאים או לא מתאים. בצוות ראש הצוות היה אלוף שקדי. בצוות היו שלושה אנשים. אני הייתי אחד מהשלושה. וישבנו למעלה מחצי שנה בלשקה של גלנט. אני הייתי במילואים חד למעלה מחצי שנה וחקרנו את הנושא ומצאנו היכן הבעיות שגורמות למצב הנוכחי שלא מאפשרות לחרדי להגיע לצבא ופרקנו אותם אחד לאחד וחלק מהגדול מהדברים שאתה מכיר שנעשים היום זה אלו החלטות שמופיעות ב בדוח שהוציא אלוף שקיידי של סיכום עבודתו של הצוות אם אני אתן לך דוגמה של דברים שאתה מכיר אני לא רוצה לתת דוגמה של דברים שאתה לא מכיר יואלך שמעת על יועלך יועץ רמתקה לחרדים שמינו עכשיו את את אלוף משני אמונה שהוא נהית התלוף שיצר מתכל לחרדים אנחנו הבנו שאחת הבעיות היא של החרדי אין כתובת אם הוא רואה פתאום שלא מאפשרים לו לקבל את מה שהוא צריך כדי לשמור על אורח חיים חרדי אין לו כתובת ואז דרשנו כן האלוף שקידי דרש ורבותיי למנות קצין בכיר מאוד שיהיה כפוף לרמתכל שהוא אליו יבואו ואם תהיה בעיה הוא ילך לרמתכל זאת אחת ההחלטות של אלוף שקידי. זה דוגמה אחת. אתן לך דוגמה מאוד מעניינת שאני מאוד אוהב תלמיד לתת אותה. הלוף שקידי קרא ל בצבא איך יודעים כשמגיע חייל שמגיע מלשב זה נקרא מועמד לשירות ביטחון עוד לא לפני שהוא מתגייס שהוא מגיע את בשלבים הראשונים צריך לבדוק למה הוא מתאים מה לעשות ממנו. הוא יגיע לצבא מה יהיה ממנו טייאס או שקמיסט? מה יהיה ממנו? יש מבחן. מבחן יש מערכת של פסיכולוגים שהיא בודקת את ההתאמה קוראים לזה ממדה מחלקת מדעי ההתנהגות עושים מבחנים והמבחנים האלו לפי זה אתה עובר את המבחן לא יודע אם אתה זוכר את זה גם תמיד היו עושים מבחנים בלשקת הגיוס בכל מיני צורות למה למה הבן אדם מתאים גם בודקים את מאיפה הוא בא משקללים איזה קוראים לזה דפר משקללים משקללים [כחכוח] משקללים את המצב ומחליטים למה האדם מתאים >> אלוף שקיידי ביקש בכשהיינו בצוות להיפגש גש עם ממדה לשמוע מהמם קצת על המבחן. הם סיפרו על המבחן ואז הוא אמר להם, "תגידו לי, כשמגיע בחור חרדי, איך אותו אתם בודקים?" אז הם אמרו, "ותו דבר." אמר להם, "אבר אתם לוקחים בחור ישיבה שיש לו יכולות מאוד גבוהות, אבל אין לו ידע. הוא לא למד את הדברים האלה שאתם היה בוחלים עליהם. ואתם מחליטים לפי ידע שאין לו? זאת אומרת, אתם לא מתייחסים לקישורים שלו בכלל. הרי החרדים יש להם יכולות, אין להם ידע. ידע אין כי הם לא לומדים את יש להם ידע גדול מאוד בלימוד בגמרא ובאישוינים ואחוינים, אבל לא אין. איך אתם בוחנים אותם שם? [נחירות בוז] הוא נתן להם יד הוראה רבותיי, מבחן מיוחד לחרדים. זה דוגמה אחת. עד כמה הצבא לא היה מוכן. לך אג דבר מעניין שאחרי שאנחנו פרסמנו את הדוח אז קראתי בכלכליסט כתב שם כתב בשם שלמה טייטלבום. אתה מכיר? לא מת אני לא מכיר אותו אבל שמעתי הוא כתב בכלכלה והוא בעצמו חרדי אני לא יודע היום או בעבר אבל חרדי הוא כתב שהוא קרא את הדוח את הסיפור הזה אומר נזכרתי אומר אני הייתי בחור ישיבה באתי להיבכן בממדה ושאלו אותי שאלה תכתוב לנו לפי סדר עולה את הדירוג בצבא מפקד כיתה מפקד פלוגה מפקד מחלקה מפקד סגן מפקד גדוד מפקד חטיבה מפקד עוגדה אומר מאיפה אני צריך לדעת את מאיפה עליי לדעת זה הוא אמר כדי שתבינו מבחן כזה לשאול אותי שאני אגיד את הסדר של ה התפקידים זה כמו שאני אשאל אותכם תגידו לי את הסדר של המסכתות בסדר נזיקין מי ממכם יכול להגיד לי את זה אף אחד לא יכול להגיד לי את זה >> בסדר עולה >> זה אני אתת לך דוגמה של דברים שהלוף שקיידי תעקש שישנו בצבא כדי לאפשר לחרדים באמת להגיע >> אז בוא נשאל רגע עם יד על הלב >> שאלה שכן ולא האם היום לאחר העבודה שעשיתם והבנה שהבנתם ותכף נגד נדבר על גורמים אחרים שידם במעל שזה לא יהיה ככה אבל אני שנייה שם אותם בצד האם לאחר כל העבודה שעשיתם והדברים הטובים שבאמת התכוונתם האם היום הצבא ארוך לקליטת חרדים כן או לא >> תראה אני אגיד לך הבעיה היא שאני לא יכול כל כך לדרוש יש עוד דברים לשפר ולשנות ולשפץ ולתקן ה כדי לעשות לעשות את זה עכשיו צריך כבר לעשות את זה בתיאום עם הציבור החרדי כדי לראות רבותיי זה מה שקיים תגידו מה לא טוב לכם שהציבור החרדי בעצמו יבוא ויראה ויגיד מה לא טוב לו ואנחנו נסדר את זה והצבא יסדר כל דבר הבעיה שהציבור החרדי לא מוכן לשתף היום פעולה בכלל עד שלא יובטח העניין שמי שלומד יכול להמשיך ללמוד אין שיתוף פעולה אם יובטח העניין ישבו על יד השולחן ויראו מה מתאים ומה לא מתאים ויבדקו אני בדעה שצריכים להיות נציגים של הציבור החרדי בקרה בתוך הצבא שהם עצמם יבואו יגידו מתאים או לא מתאים. הם חייבים להיות בעצמם לא לסמוך על אף אחד אחר. יבוא אבל יגידו לך אתה עושה עוד פעם שטייטל בתוך הצבא יבואו איזה יהיה לך ועדת הרבונים לזה ועדת ואתה לא מכיר את הציבור שלנו איך זה הולך ועדת הרבון נהנה כשרות בצבא יש שמה עסיסו ושמחו זה יחליטו כן זה יחליטו לא >> הציבור החרדי ידע להקים איזשהיא ועדה שהיא תהיה מקובלת על כל אתה יודע עכשיו הקימו את קרן עולם התורה ויש שם באמת מכל המקומות מכל ה מכל ה ידעו ידעו להתחל [‏צחוק] גם החסידים וגם אבל אתה בעצם אתה בעצם בא ואומר היום הצבא בחור החרדי שנכנס לא בטוח שהוא צריך חרדי. אתה בא ואומר הצבא כן מוכן לבוא ולעשות את השינויים. רק אין אמון מצד גדולי ישראל. יבוא ומישהו אחר ויגיד לך מצד שני אוקיי יש לך יום רשית, יש לך בגץ, יש לך א ארגוני נשים, יש לך כל מיני ארגונים, אוקיי, נוספים, שדולות מכל מעד אפריקה, אוקיי, שגם היום לפיילוט הניסיונים בשם שכולנו מכירים, העונה לשם חשמונאים, אז כל הוראה שיוצאת משם, כן, שהבסיס הוא רק לגברים בלבד או בהוראות קשורות של האוכל וכן, זה דברים מוכרים ומפורסמים כל הזמן. אז מגיעים אותם ארגונים ומגיעים אותם גורמים ותוחבים את ידיהם בגסות ועורסים פעם אחר פעם את התהליך ואז מגיע חרדי הממוצע מסתכל על התכנצה אתה יודע מה אבל אנחנו בוא נלמד רגע זכות הוא הוא עכשיו באמת רוצה לבחון את התהליך כי הוא רוצה הוא רוצה לסיים זה הוא רוצה שלו פרנסה הוא רוצה לסיים עם הממץ שלו הוא רוצה הכל בסדר והרב שלו אומר לו תקשיב בוא תראה בעצמך תראה בעצמך מי שהולך נתון כן כל פעם נתון לחסדה לדיונים לגחמות של שכל יועצת יעלם וה ו היא אומר ש תקשיב זה לא עסק אז או שצ מצד אחד צעל ואומר הסיפור הזה גמור אוקיי אנחנו רוצים חיילים אנחנו לא רוצים להיות בית חינוך אנחנו לא רוצים להיות עיכור יתוך זה לא התפקיד שלנו התפקיד שלנו זה להילחם ולהוציא להילחם בהתקפים ולהגן מגדן ישראל טו זה התפקיד של צהל בעיניי זה אמור להיות התפקיד שלו וזהו אוקיי לא אנחנו לא אמורים להיות בית העם אנחנו לא אמורים להיות המוסד החינוכי של המדינה אנחנו לא אמורים לחנך את החרדים לחנך את החילונים לחנך את הדתים יש פה מקום כולם יכולים לבוא מי ש לחוז בנשק או להיות תומך לחמה וזהו אם צאב וג זה אתה חושב שגדולי ישראל יסכים כי אני מרגיש ואני לא חושב שאני זה תחושה שלי בלבד אני חושב שזה תחושה של אחרים נוספים ורבים שהיום צהל לא ש אומרים שצל ארוך לקליטת חרדים זה לא מה שאתה אמרת שצל לא רוצה או לעשות תשונים יכול להיות שמות שיש כל מיני שחרוצים רק צע לא באמת מסוגל מה שנקרא לעמוד על שלו ולהגיד השינויים האלה הם כאן לתמיד ואנחנו מתאימים באמת בצורה אמיתית את ה את ה את המערכת לציבור החרדי האם אתה חושב שאני צודק או לא >> 100% >> אוקיי אז >> אני חושב כן אבל אני אני אסביר אני אסביר לא אני אסביר אני אסביר ל אני אגיד לך אם >> לא נקבל אפשרות להבטיח שכל הסיכומים הם סיכומים שיחזיקו מעמד עד ביאת גואל צדק אנחנו לא יכולים ללכת על זה >> ואתה חושב שצל באמת מסוגל לזה >> הצבא יהיה חייבים הצבא יהיה הצבא יהיה חייב למצוא את הדרך איך להבטיח אני רוצה להגיד לך אני לא רוצה לפרט כל כך אבל באחד השלבים שכשהייתי חבר בוועדה הגיע אליי הגיעו אליי מאיזשהו רעיון לעשות אותו ואני אמרתי להם מהרגע הראשון אני אם אתם יש לכם רעיונות תדעו לכם יכול להיות רעיון מצוין אני לא יכול להבטיח לכם באמת שזה ישמרו על הרעיון הזה שגם אם יקבלו אותו שזה יהיה ליד ליד ואז שאלו אותי מה אתה מציע כמו שאתה שואל מה מה אתה מציע אמרתי אני מציע שתיקחו גורם משפטי בכיר מאוד שהוא ידע להגן את זה בצורה כזאת שאי אפשר לזוז מזה ואתה יודע מה לפגישה הבאה הבי הביאו איתם את רז ניזרי >> או רז ניזרי >> הביאו וזה זה רעד כמה זה רציני כי אם רז ניזרי היה חותם אומר רבותיי זהו אני אומר לכם אתם יכולים ורז ניזרי לא יחתום סתם אתה יודע הוא אדם מסק >> לא הרעיון אני פגשתי בן אדם לא ולה הרעיון לא הגיע לכלל א סא אם אם זה היה יוצא לפועל כן והייתה היה על זה סטמפל של כשרות של רז ניזרי אפשר ללכת על לכן מה שאמרת שהציבור חושש שגם הסיכומים לא יעמדו בהם יש בזה משהו יש בזה הרבה מאוד אבל אפשר להילחם בזה איך אני חושב אני חושב שיצטרכו לקחת סיכומים כאלו שתהיה הבטחה >> לא הבטחה שלא אם יש באמת להגן את זה במשיאות זה גם הבטחה בפה הכוונה הבטחה משפטית >> שאי אפשר לחזור ממנה רק אז אי אפשר ללכת על זה אם לא תהיה הבטחה כזאת אי אפשר לסמוך על סקריך את הנפשות הפעלות אתה חושב שזה זה משהו שבאמת הגי ברשגה. א בוא אני אגיד לך >> כאילו זה בעצם יש פה יש פה שאלה אחרת האם הם באמת רוצים את זה בעצם כ >> לא לא אז אז אני אגיד לך משהו אין להם ברירה גם לנו אין ברירה וגם להם אין ברירה >> אם הם רוצים אם הם רוצים באמת שיתגייסו >> הם בשיטות האלה שהולכים היום של לבוא וסנקציות ומעצרים ובטל את המשכנתאות ולבטל את הארנונה ולבטל את ההנחה בנסיעות וכל הדברים האלה מאוד יפריעו לנו מאוד יזיקו לנו גיוס לא יהיה מזה. אם הם רוצים גיוס, זאת לא הדרך. אם הם רוצים גיוס, הם יעלצו לבוא ולתת את זה בצורה אחרת. והצורה האחרת היא להבטיח שבאמת אנחנו זה מה שאנחנו דורשים שני דברים. א' להבטיח את לומדי התורה שילמדו תורה. ב' להבטיח שאלו שכן מגיעים לצבא מקבלים את בדיוק את מה שהבטיחו להם. וזאת הדרך היחידה. גם לנו אין ברירה. גם גם לנו הציבור חרדים דין ברירה אנחנו אולי אולי לא היינו רוצים תראה יש פה בעיה של למעשה גדולי ישראל אמורים לקחת כאן סיכון >> תראה דבר ראשון צריך להיות ברור לא מה שיקר מה שלא יהיה מה שכן יהיה גדולי ישראל אף פעם לא יגידו לכת לצבא ואני מבין אותם כי הם משדרים רק את האידיאולוגיה והאידיאולוגיה היא לימוד תורה הם אף פעם לא ידברו הם גם לא יגידו על מי שלא לומד אנשים מצפים שהם יגידו שמי שלא לומד ילך הצבא הם לא יגידו את זה הם אומרים רק את האידיאולוגיה זה כמו שאחד יש לו בן והוא רוצה שהבן יהיה אקדמאי והבן בא ואומר אבא אני לא רוצה להיות אקדמאי אני רוצה להיות א מתקן סירות >> מתקן סירות מתקן סירות אומר לו אבא לא אתה רוצה להיות תהיה אקדמאי אומר לא יהיה מתחילים להתווכח וזה ואז יום אחד האבא רואה שהבן לא הולך ללמוד באקדמיה פשוט מסתובב ברחובות אומר לו אדוני לך לפחות תהיה מתקן סירות כן לפחות את זה אני אבל >> אבל לכתחילה הוא לא היה אומר בחיים בחיים חיים הוא לא היה אומר מתקן סירות כך גם כאן גדולי ישראל לא יגידו אף פעם ללכת לצבא אבל הם הם יכולים לתת את ההסכמה של שבשתיקה כי הם יבינו שזה מה שיציל תראה אנחנו שנינו כמובן מדברים פה בצורה של שום דבר ממה שאני אומר לא יכול לסתור גדולי ישראל ומה שאתה אומר לא יכול לסתור לגדולי ישראל אנחנו נקבל ונגיד אומן על כל מה שהם יגידו אבל אם אנחנו מנסים להסביר אנחנו מבינים שהם לא יכולים להגיד שום דבר של נוגד האידיאולוגיה והאידיאולוגיה היא לימוד תורה >> השאלה היא הרב אברהמי א האם בכל זאת אתה בא אתה בא ושואל בעצם שאלת מיליון דולר האם הם רוצים או לא יבוא ויגיד לך חילוני ממוצע תקשיב אדוני אני >> מי רוצה על מי אתה שואל מי רוצה >> אה כן על חילונים אני יכול גם להבין אותם יגידו לך א בוא תראה המדינה הולכת להיות א תוך כמה שנים 20 שנה 30 שנה 50 שנה אתם עומדים להיות פה רוב אוקיי כן או לא מתי שהו זה יקרה אוקיי ודאי היום רוב הציבור בישראל הוא ציבור מסורתי אמוני אוקיי זה עובדה ודאי בציבור היהודי אוקיי וכמו שאתם לא מסוגלים לקבל את העובדה שיש רמתכל חילוני עם כל הערכים של חילוני כחילוני לא יכול ללכת לצעל עם רמתכלי חרדי מי אמר שהם רוצים שומת הרמתכל החרדי מי אמר שהם רוצים שומת צעלי החרדי אני אני לא רואה אני לא תראה אני לא רואה שאנחנו במצב הזה שהם חושבים שהרמתכל יהיה חרדי לא הדרדרנו עד לשם הם לא הם לא חושבים שזה כך הם לא חושבים הם צריכים לדעת דבר אחד באמת עם כל הכבוד ובאמת אנחנו לא יכולים לדבר מילה אחת על מי שיוצא לקרב ומסכן את נפשו, מחרף את נפשו עבור עם ישראל, עבור מדינת ישראל. אין לנו שום דבר מה להגיד להם, אבל הם צריכים לדבר אחד, אתם רוצים את הציבור הזה, אתם צריכים לאפשר להם. תמיד אנשים שואלים אותי, תגיד לי, למה אנחנו צריכים לעשות דברים למען הציבור החרדי? למה הבן שלי שהוא מתגייס לצבא הוא לא יכול לדרוש דברים? ואתם כן יכולים לדרוש? למה? ואני חייב לדבר על על העניין הזה שאנשים צריכים להבין. הצבא הוא גוף שהוא מתאים את עצמו לכל המתגייסים. וזה עם השנים ואני אתן דוגמאות עם השנים זה פשוט עולה ועולה הצבא מתאים את עצמו הצבא היום צמחוני מגיע מקבל אוכל צמחוני וטבעוני מגיע מקבל אוכל טבעוני אבל אני אתן לך דוגמאות אחרות יותר מעשיות תיקח את הדוגמה של נשים הצבא רצה בנות בקורס טייס אני הייתי הרב של בית ספר לטיסה והיה מלחמה גדולה מאוד הצבא לא הסכים לא הסכים ואז יום אחד החליטו שמביאים בנות של קורסקי זה מפורסם בגץ בגץ אליס מילר >> הגיעו הבנות הקבוצה הראשונה אני הייתי הרב של חצרים אז בס שם היה בית ספר לטיסה כל הקבוצה נכשלו אז מה אז אמרו אז אם הם נכשלו אז אנחנו לא נביא בנות לקורס טייס לא שינו את סרגל המאמצים מבנות דורשים משהו אחר >> אז אם אתה זה בסדר גמור אם אם אתה יכול להתאים את עצמך כי אתה אם רגע אם אתה רוצה יכול להתאים את עצמך כי אתה רוצה בנות אתה תתים את עצמך כי אתה רוצה חרדים אני אתן לדוגמה עוד דבר >> רגע רגע רגע שנייה אני חייב שנייה להרים דגל אתה הבאת פה שנייה אתה באת ודיברת על התאמה של צרכים מבצעיים התאמת סרגל המדדים המבצעיים בשביל להוריד אותו בשביל שבנות יוכלו ללמוד בקורס טייס אני לא מכיר אף גורם חרדי שדורש או רוצה או מבקש התאמה של צרכים מבצעים בגרם >> לא לא אתה אני בא ש מה שאני לומר שכל הדריש שכל הדרישות של חרדים של כל מיני הפרדות וכל הדברים האלו כל הדרישות אז כמו שאם אתה רוצה בנות בקורס טייס אתה משנה אפילו צרכים מבצעים שזה הרבה יותר קשה לשנות >> זה לא הרבה הרבה יותר הרבה יותר קשה לבוא ול אבל אבל אתה עושה את זה בשביל בנות אתה תעשה בשביל חרדים אותו דבר אתה מתאמץ כדי שבנות יגיעו אתה תתאמץ כדי שחרדים יגיעו אתן לך עוד דוגמה דרך אגב אם אתה אוהב את את הרעיון הזה של להראות עד כמה מתאמצים אני אתן לך עוד דוגמה שסיפר לי מישהו שאני לא ידעתי כל כך את זה. אתה יודע שבנותו להיות תכנאיות של המטוסים. התברר שאחד הדברים זה צריך אתה יודע שלפני שטייס מגיע אחרי שטייס נוחט הוא לא יכול לרדת מהמטוס ללמטה זה גבוה סולם החליפו את כל הסולמות סולמות יותר קלים כי זה קשה לבנות להרים את הסולמות האלו >> זאת אומרת הצבא יודע שכ הוא רוצה בנות כמתכ כתכנאיות כטייסות הוא צריך לשנות את סרגל המאמצים כך שאם מצבה רוצה חרדים הוא צריך לעשות להתאים את עצמו גם כן באותו מצב >> אתה בעצם אומר כלוחים מראים הצרגל המאמצים שזה צרכים מבצעיים של צהל את שיניתם בשביל כל מיני הערכים שלכם אז כל שכן שאתם צריכים מנהליים >> 100% >> טוב אז >> 100% >> ואני אגיד לך שגם שמשנים את צריכים מנהלים לטבעוני צמחוני וחרדי זה עדיין לא מצדיק את השינוי א צרכים מבצעיים של צהל כי בסופו של דבר צהל הוא צבא לא >> אבל אבל עזוב למה אתה מפריד בין הדברים האלה הצבא הצ אתה יודע להתאים את עצמך לכל ציבור תאים את עצמך גם לחרדים אני עונה לא אני רציתי לענות כאן על השאלה שאומרים תשמע זה הרבה פעמים אומרים אני לא רוצה להזכיר שמות של פוליטיקאים למה שהבן שלי הגיע על הצבא הוא לא יכל לדרוש שהוא רוצה א' בג דורשים מאוד >> אני דורש לחיות החיים הבן של החיים הוא היה אומר שהוא צמחוני הוא היה מקבל צמחוני והבן שלך והבת שלה חיים היא רוצה להיות היסת היינו נותנים לה את האפשרות הולכים לקראתה אז גם בשביל הילדים שלנו אתם תעשו את זה >> אתה חושב שרוב החילונים לא מבינים את מה שאתה אומר עכשיו >> לא יודעים הם לא יודעים הם לא כל כך שמים לב לעניין הזה עכשיו הם לא יודע א' הם לא כל כך שמים לב כי הם באוטומטית הם שולכים את הילד לצבא ובאמת הם הם חונכו אחרת זה נכון הם חונכו באים אין לנו שום דבר זה הרי מדובר רק על איפה שיש בעיה הרי לא מדובר בחייל הרגיל הוא יודע שהוא בא והוא משרט מה שנותנים לו לשרט א בכל דבר שנותנים לו לשרט זה מה שהוא עושה אבל הם לא מי שבאמת נתקל בבעיה בגלל שהבן שלו הוא כזה הוא כזה הוא יודע כבר שהלכו לקראתו אז גם לקראת החרדים מה אתם רוצים אותם תלכו לקראתם >> בוא נדבר קצת על מה שאתה עושה היום גם באופנים אחרים א >> בשמחה רבה אז בעצם יש היה לך גם את הפעילות הצהלית ואת ההתאמה של תוכניות כאלה ואחרות להכשרת חרדים בצהל אבל א גם הלכת למקומות אחרים של כל מה שקשור לייסום פרנס פרנסתי כזה או אחר הייתי שמח שתרכיב על זה ובאמת תסביר כי יש פה איזה משהו אנחנו כל הזמן אומרים אחד ה הדפקות בסדר של החוק הגיוס שככה זל שעד גיל 26 בעצם צעיר חרדי היה קלו א ב אני לא רוצה זה לא אולי לא נכון להשתמש במיל קלו אבל אני מדבר על אותם צעירים חרדים שתורתם לא הייתה מונותם ובסדר כבר הם והגמרא כבר לא והם לא היו באמת שוגדים עלמודם אה ואז בעצם היה להם חסם הם לא יכלו לא רצו לא יכלו לצאת מגדרות הכוילל והישיבה היות והם לא באמת היה תחסה הצעלי ויש מספיק אנשים שאומרים גם חילוניים שאומרים אוקיי יש פה את הנושא של צהל זה נושא אחד אבל החרדים ככוח עבודה כשוק עבודה זה משהו אחר לגמרי ואז אם היית לצורך היה נותן אותו צעיר חרדי בגיל 21 את האפשרות אוקיי לוותר על השירות הצבעי חבל על מי כן חבל על מי דאבדין אבל זה המצב אז לפחות את ה את המיסים שלו ואת הכוח העובד שלו ואת ואת הכוח את התלג שלו ואת את הצמיכה שלו ש עוזר לצמיכה של המשק לפחות את זה היינו מרוויחים מה אתה חושב על זה >> תראה אני ברשותך אני רוצה עוד דבר אחד קטן כדי לסכם בנושא של הצבא דווקא לפני שנגיע לנושא של תעסוקה שהוא נושא מאוד רחב אני קשור אליו מאוד בתחילת המלחמה אה אני פניתי פנו אליי אנשים שלא לומדים בישיבות אנשים ש הוא רוצה רוצה לעזור רוצה לעזור ה היה מצב אתה יודע היה מצב מאוד קשה אחרי השביעי באוקטובר >> נכון היה תנועה מאוד רע היה תנועה מאוד >> פנו אליי פנו אליי יום יומיים אחרי תחיית המלחמה פנו אלי תשמע רוצים להתגייס אני פניתי א לא להקה ואמרתי לו תשמעו יש אנשים שרוצים להתפרנס נפגשתי עם מישהו אומרת תשמע אם לא דיברתי בטלפון אם תביא לי רשימה של 50 איש שרוצים להתגייס כן אנחנו נפתח גיוס שלב ב' שכבר הרבה זמן לא היה מיד יצאתי בתפוצה מאוד גדולה בכל הק בכל הקבוצות שיש וגם בית היא מאוד חזקה בתחום הזה יש לה א הרבה מאוד עוקבים בהרבה מאוד דרכים בהרבה מאוד דרכים פרסמתי רבותיי מי שרוצה אפשר להירשם אצלי הזמן >> היה אדם עזר לי מאוד א קראו לו גלנצברג היה לי גלנסברג שהוא בעצמו היה ב בשחר בעבר הוא הקים איזשהו דרך להירשם קבעו איתי זה היה יום שני בשבוע שבת שבת יום שני זה היה אחרי יום עבו איתי תבוא מחר אם תביא רשמה של 50 אנחנו נפתח את זה >> למחרת באתי הייתה פגישה בת בערב בשלישות ברמתגן עם רשימה שואל אותי כמה הבאת 400 >> וואו יש לי פה את הרשימה אני יכול להראות לך את זה עוד מעט אקסלים הם ראו את זה אמרו לו מחר תהיה בקריה להיפגש עם רחת טומקה שזה היום שי טאב את התלוף שי טאיב נפגשתי עם שתאב אמרתי לו אני התחלתי את זה עכשיו למה הם באו אתה יודע למה הם באו הם באו כי אף אחד לא הכריח אותם הם באו כי אף אחד לא אמר להם פרזיטים הם באו כי אף אחד לא אמר להם לא צריך לומדי תורה הם באו כי הבינו שצריכים לעבוד אני לא לומד אני עובד, עם ישראל צריך אז אני בא. זאת הדוגמה הכי טובה. >> הגיעו ואני לא רוצה לפרט הצלחה מאוד גדולה. אני לבד רשמתי ללמעלה מ100 אחר כך גם הצבא יום יומיים אחריי גם הצבא פתר חישום ונרשמו עוד אחרים דרך הצבא ישירות דרך רק אבל הם באו זה דוגמה ניקח את זה הצידה להראות שלא באים באיומים ובסנקציות וכל מיני דרכים אחרות אלא באים פשוט אנחנו צריכים ותבואו אז בוא עכשיו בוא נעבור לנושא הבא כשהשתחרתי מהצבא אחרי שהייתה הצלחה גדולה עם ההקמה של שחר אה דיבר איתי א היה מנכל משרד ראש הממשלה קראו לו הרי לוקר אומר לי תשמע אתה הקמת שמשחר בוא תקים משהו במדינה בנושא של תעסוקה ישבתי נפגשתי איתו נפגשתי עם יוג'ין קנדל היה ראש המועצה פרופסור ג'ין קלדל היה ראש המועצה הלאומית לכלכלה מה שנקרא [נחירות בוז] והיה הודיפר היה סמן כמה זכות ראש הממשלה ואמרתי להם איך אני חושב שאפשר לנסות לקדם את העניין הזה א היה נראה להם התרעיונות שלי ואז יוג'ין קנדל אז אורל אוקר המנכל משרד ראש ממשלה התקן שר הכלכלה יש רעיון רוצים לקדם את זה אנחנו רוצים לקדם את זה שר הכלכלה לא הסכים למה המדינה החליטה שהיא נותנת חצי מיליארד שקל לתחום של תעסוקת חרדים אמר רגע אם אתם תעשו את זה משרד ראש הממשלה זה יצא ממשרד הכלכלה למשרד ראש הממשלה אז אני אפסיד את זה אצלי לא נותן מי זה היה שרה כלכלה בנת אמר לו הרי לוקר אם אתם לא רוצה בוא תפחות תיקח את רייבודד >> רגע זה טוב מעניין מה שאתה אומר >> אפילו תיקח את רייבוד שהוא יתעסק עם זה אצלך ואז הם בדיוק באותו זמן הקימו את הנושא הזה במשרד הכלכלה. הייתה מי שהיה אחראית על זאת הייתה משנה למנכל שמשרד הכלכלה קראו לה מיכל צוק. איתה הייתה א שירה ברלינר היום ראש מעט במשרד הכלכלה ואיתה הם הקימו את הדבר הזה ולקחו אותי לשנה להיות כביכול יועץ בנושא הזה איך להקים את כל העניין הזה. באתי לשנה נשארתי חמש שנים. זאת אומרת הייתי למעשה קיבלתי את המשכורת דרך הג'וינט. הייתי נחשב יוט של הג'ונט ומטעם הג'ווינט הייתי במשרדי הממשלה בקיצור לאיכנס לכל התהליכים שעשינו נכנסתי לנושא הזה הרכימו את מרכזי הכיוון מה שאכוון כיוון כל הדברים האלו הדברים הטובים הצלחה גדולה לאט לאט א ואז נשאבתי לנושא הזה של תעסוקת חרדים נשאבתי נכנסתי לעניין של כמה טק לתן דוגמה כמה תק בהתחלה נכנסתי כחבר הנהלה יחד איתי הכנסנו את האלוף אליעזר שקדי שיהיה חבר הנהלה לעזור לקדם כמה טיק זה דבר נפלא עכשיו אני מגיע לכאן סיפרתי לך מפגישה עם נשיא [נחירות בוז] המדינה במלוט 10 שנים לקמתק עשו מפגש הוכרה אצל נשיא המדינה שהוקיר מאוד את הפעילות היו שם כל ראשי הייטק בארץ החל מאמנון שעשוע הבעלים של מובילאי א כולם ממש כולם שקיבדו את קמטק דיבר שמה אלוף שקיידי שהוא עצמו חבר הנהלה בקמטק קמטק זה תוכנית ש אה א מה שקורה שבסמינרים למדו תכנות אתה יודע שמבחינה אידיאולוגית לא מאפשרים להוציא תואר אקדמי ב ב בסמינרים ולכן הם למעשה לומדות אבל בלי שום א בלי >> שום תעודה >> מצד שני יש פה גם עוד בעיה כי הלימודים הם לא היו לימודים הכי גבוהים בא קמה טק וציה אמר אנחנו נוסיף לכם לימודים ואז נביא אותכם לרמה הרבה יותר גבוהה וקמטק עשתה תוכנית התוכנית יש בה מוסיפה לכל אחת שלומדת א תוכנית קמטק עוד 700 שעות איזה המון וה700 שעות האלו למעשה משווים את היכולות של בחורה שלמדה בסמינר בלי תואר לבחורה שלמדה עם תואר זה אותם יכולות נכון שאם אתה אומר אני רוצה תואר אז אין להם את התואר ביד אבל בפועל כאשר עושים להם מבחן רואים שמדובר בבחורות איכותיות דרך זה כמה טק מכניס המון בחורות לנושא לנושא של היטק זה דבר אחד שאני מתעסק עם הנושא הזה של קמטק א להביא אותם לעולם ההייטק למקומות הכי נחשבים שכולם רוצים באמת בוגרות של קמתק היום המצב מאוד קשה דרך אגב אגב, כי היום פחות ופחות לוקחים א העולם האייטק במצב קשה, פחות ופחות לוקחים חדשות, פחות לוקחות פחות לוקחים בנות ללא ניסיון. זה הולך מאוד מאוד קשה היום. אז זה נסה אחד. >> אה, מקום נוסף שנכנסתי בו זה הנושא של המרכז החרדי להכשרה מקצועית. המרכז החרדי להכשרה מקצועית זה מקום שיש בו חמישה סניפים בארץ. יש בירושלים, יש בבני ברק, יש בבית שמש, יש בחיפה, יש בקיצור ביתרית יש מלא חמש חמישה מקומות. בו זמנית לומדים 3000 חרדים וחרדיות שזה המון בו זמנית בנים ומהבנות כמובן המרכז החרדי הכשרה מקצועית נותן תעודות אנדסאים למי שלומד אצלהם הנדסים איתם במדינה זה נקרא מעט שיושב במשרד הכלכלה ושם דרך זה אנחנו עושים הכל כדי לסייע לחרדים שרוצים גם גדולי ישראל הם הם גודלי ישראל גם לא נוגעים מהעניין הזה הם לא אמרו אף פעם מילה אחת נגד זה אף פעם אף פעם כי באמת מי שרוצה מעצמו בא לומד יש לו עבודה. >> מה אתה חושב שהאתגרים שניצבים בפניך כמי שמקדם את הסוכה החרדית וסתם ככה צעיר חרדי ש א לא למד לימוד ליבה ווא אולי לרוב לרוב אין לו בגוריות והוא עכשיו רוצה לראות כל שקצוע איך אתם פותרים את זה בעצם >> כשמגיע ללמוד היכן במרכז החרדי >> לצורך העניין >> מאפשרים לו מה זאת אומרת הוא מאפשרים לו הוא עושה איזה מחינה יש מחינה המדינה משלם את המחינה הוא יכול להתקבל לשם הוא בודק מה מתאים לו יכול להתקבל לומדים שם באופן קבוע הנדסי חשמל, אדריחלות [נחירות בוז] מקצועות תראה יש גם את הנושא של מבחר גם שם אני חברה נעלה במבחר המבחר לומדים אקדמיה יותר שם זה אקדמיה זה משהו אחר אבל מרכז החרדי לומדים וזה הצלחה גדולה מבחר שוב מאפשרים ללמוד בהפרדה מלאה עם כל התנאים שמאפשרים לאדם חרדי [נחירות בוז] להיות מה באותו מקום יש פה עניין עקרוני האם הרבנים הם נגד אקדמיה אבל המרכז החרדי להכשרה מקצועית שם לומדים א נושא של א של הנדסאים והרבנים דים גם כן הם די תומכים בעניין הזה אין אף רב לא יצא נגד הדבר הזה אף פעם הצלחה מאוד גדולה יש גם עוד דרך אחת שאני מתעסק ב אתה יודע מה לא משל הנושא של הדסים של בנות חרדיות שלמדו למעשה הם באות והם עובדות בהפרדה מלאה במקומות של הצבא גם לא כולם תומכים בעניין הזה אבל גם כן שמה גברת אסטי סלמון מוישמורגנשטרן הם קימו דבר נפלא ששם גם כן אני משתדל לסייע להם מי שרוצה לצאת לעבודה עבודה שם בנות הצלחה מאוד גדולה >> בקיצור אז איך אתה בא ואומר א לסיום א איך אתה רואה את ה הסיפור הזה מסתיים לאן לאן פנינו מועדות >> שני >> בחזרה ככה לעניין התעסוקה ועניין הגיוס >> תראה בנושא של התעסוקה אני אחלק זה שני דברים אחרים בנושא של התעסוקה ה המדינה צריכה להבין ש אה את החרדים לא בודקים על ידי ידי ידע אלא על ידי יכולת שתבדוק אותם על ידי יכולת יתן להם לעשות כל דבר >> וזה בעצם אתה אומר שזה גם בצל יש רגע אני אתחיל עם הנושא של תעסוקה אני זוכר שהתעסקתי עם העניין הזה כמו שסיפרת דרך משרד הכלכלה נפגשתי עם משרד עם משרד הבריאות אמרתי להם איזה מקצוע חסר לכם אנשים אמרו לי רנדגן אמרתי מה מה צריך לעשות בשביל רנדגן שלושה חודשים קורס אמרתי אין בעיה אני אביא לכם חרדים יעשו שלושה חודשים קורס אומרים לי רגע רגע יש להם תואר אקדמי אמרתי לא למה צריך צריך כותר אקדמי רנדגן מה צריך תואר אקדמי במה צריך כתואר אקנדמי לא משנה אמרתי מה זה לא משנה סינית עתיקה אפשר גם כן אמרתי רגע בן אדם סינית עתיקה טוב לכם שאין לזה שום קשר לרנטגן אבל הוא למד גמרא לא טוב לכם כן זהו >> הגישה הזאת הגישה הזאת שלא מתייחסים ללומדי התורה כאנשים איכותיים אפילו שיש להם את כל היכולת כן לא זה זאת הגישה שמונעת מהרבה מאוד עוד אנשים איכותיים שרוצים לצאת לעולם התעסוקה להגיע למקומות הנכונים והטובים זה דבר אחד אז אני חושב שהמדינה חייבת לשנות גישה בתחום הזה ולאפשר באמת לחרדים להגיע לפי הקישורים שלהם תשאל אותי איך מה זה זאת הדרך מדינה עוד פעם אנחנו חוזרים עוד פעם לשאלה שלהם המדינה רוצה אנשים ודאי שהיא לא רוצה אחר תגידו שם אני פה אנשים שדיטורית דיקטורית שולטים פה ב >> אתה שאלת אותי איך זה יכול להיות זה מה שאני חושב כן יודעים את זהלכות שלהם תאמינו לי תקבלו את הכוח את הכוח העבודה הכי טוב שאפשר כי החרדים באמת נחשבים בכל מקום איכותיים אז זה דבר אחד אותו דבר צריכים להגיע להבנה בציבור עם גבי הנושא של הגיוס ברגע שיבינו שהציבור החרדי בנפשו העניין של שני דברים דבר ראשון לימוד תורה תאפשרו ללומדי תורה שבאמת לומדים להמשיך ללמוד זה אחד מצד שני הוא תאפשרו למי שבא להתגייס באמת להמשיך לשמור על אורח החיים החרדי שתבינו את הדברים האלו ותעשו אותם תראו את החרדים בצבא >> הרב רמיר עבד לא נגיע לי א תנוג שוכח איתך מרתק באופן אני אני תמיד מברך שיהיה שישר ברכה מעשה ידיך אבל זה כל כך הרבה מעשים אז [נחירות בוז] אני מברך שיהיה ברכה גדולה וכל כך הרבה א תזכה להשפיע ולשנות ולהביא באמת בשורה להמון המון תחומים ולמון המון אנשים מיתן תצליח >> תודה לך תודה על ההזדמנות באמת להסביר את הדברים ממקום של מי שנמצא שם. אני חושב שההזדמנות לבוא וזה באמת חסר שמי שהיה במקומות האלה ולא מספר סיפורים תיאורטיים יש הרבה אנשים לך אני חושב שכה אני חושב ככה אני לא חושב אני הייתי שם >> הייתי שם זה מה שראיתי >> יפה מאוד אני באמת מברך אותך שתצליח א והצלחתך הצלחתנו מה שנקרא >> תודה רבה >> שיהיה יום מקסים ובעזרת השם נתראה בפרקים הבאים >> תודה >> אה הזנתם למי האיש מפת [מוזיקה] משפחה פודקאסט אני שלמה קופרמן תודה לעורכת הילה סיטון למנהלת ההפקה העלה גול פולשטיין לאורכי הסאונד אברי מויזל דניאל אין והיל הלם ולאורכי הוידאו נטי [מוזיקה] קנפל מחר ושלי מזרחי כל הסדורות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772268 להתראות בפרקים הבאים ‏Ja.