מותר בפיך - פרק 4: מהרפת למדף: אתגרי הכשרות בתעשיית החלב | עם הרב דב לנדאו

מותר בפיכה מבט הלכתי מקצועי ומעשי על אתגרי הקשרות בימינו מגיש הרב ישראל אברמובסקי [מוזיקה] >> ברוכים הבאים לפרק נוסף של פודקאסט הכשרות מותר בפיך הגמרא במסכת סנהדרין מתעכבת על המילים חלב וחלב שנכתבו בתורה בדיוק באותם אותיות ח לב בעולם החסידות מסבירים שהחומר בעולם הוא אותו חומר הכל תלוי בניקוד ובזהירות. אותה שקית יכולה להיות חלב טהור או חלילה לתמון בחובה איסור חלב. וכל ההבדל נמצא בפרטים הקטנים של הקשרות. כשמדברים על כשרות אנשים בדרך כלל חושבים על מפעלים מסובכים בחול, תמציאות טעם מיובות, יין ועוד דברים מסובכים. אבל חלב, חלב נראה לנו המוצר הכי פשוט בסופר. פרה, דלי וקרטון. אבל המציאות שונה לחלוטין. מאחורי המוצר הלבן התמים מסתתרת תעשייה מורכבת מניתוחים ויטרינרים בקיבת הפרה שיכולים להפוך אותה לטרפה דרך מצלמות הבטחה שמצלמות 24/7 בדירים בצפון ועד להבדלים טכנולוגיים בין שקית חלב לקרטון. שום דבר בכוס החלב שלנו הוא לא כמו שנראה. איתנו באולפן הרב דוב לנדו חבר ועדת מהדרין בעל ניסיון רב בעולמות הקשרות שנים רבות שלום כבוד הרב >> שלום וברכה >> שלום כשאנחנו קונים שקית חלב ברשתות שיווק אנחנו בטוחים שזה שקית פשוטה שאין אית בעיות כי חלב זה מוצר פשוט לכאורה אולי נפתח דווקא בבעיות שהציבור לא מכיר מהדברים הנסתרים יותר בנושא החלב >> קודם כל הרבה דברים נסתרים בחלב בתוך השקית הזאת, מה שאנשים לא יודעים. יש שאלות. השאלה הראשונה זה שאלה של טריפות שהפרות א לפעמים קורה שמתמלות עם גזים. ואז מוזכר בהגעות בתור יורדסמח שאפשר לקחת מחת זה מחת מיוחדת כמובן שדוקרים את ה בין הצלעות מכניסים את זה למים ומשם יוצא האוויר יוצא וזה נסגר חזרה >> זאת אומרת הגזים זה בעיה רפואית של הפרה >> היא מפריעה מאוד לפרה היא לא אוכלת כן >> וזה מוזכר באגטזטורס מחיורדה א כיום בארץ לא אני חקרתי הרבה על זה לא מצאתי אבל מה שכן ראיתי שלרופאים יש כזה מין כלי באוטו הבעיה העיקרית זה ניתוחים עשה תקיבה אחרי שהפרה יולדת אז מתרוקן שמה נהיה יש חלל עד שהוא מצטמק כשיש חלל לפעמים המאים זזים מהמקום הכיבה זזה מהמקום שזזהזה מהמקום המים יכולים להתקפל שהמים מתקפלים היא לא אוכלת לא נותנת התחלב והיא יכולה למות מזה אז צריכים לעשות ניתוח בעולם במקומות שעושים ניתוח מקובל שהופכים את הפרה על הגב ופותחים את הכרס מסדרים את המים ומה אחר כך וזהו אבל מבחינה הלכתית זה טרף >> כי פגמו בעצם בבהמה כבר >> במקום מיוחדות זה בן 18 טריפות תכף נגיע לזה זה בין 18 [כחכוח] טריפות אחת התרפות שחותכים בכרס תלוי גדולה קטנה מהגודל של החתך היא טריפה ואנחנו יודעים הגמרא אומרת במסכת בכורות שחלב שיוצא מבהמת טריפה היא טריפה. מה קורה פה בארץ כדי שלא נגיע לטרפות? גם פה מנתחים בארץ יש בערך מה שאני זוכר סטטיסטי יש שלוש פרמיל מהפרות בארץ. יש בערך 120 אל פרות נותנות חלב בארץ שלוש פרמיל מהם אנחנו נתקלים בניתוחים של סד קיבה או טיפולים כאלה ואחרים. מה עושים פה? בתנוב אני מייציג אני נמצא בו רבנים של תנובה מעמדים את הפרה תופסים לה את הראש מרדימים את המקום ובצד עושים חתך רופא עם יד ארוכה מכניס את היד פנימה הוא מביא את המאיים שברחו מהמקום לחתך מקום החתך והוא תופר את המים לא את המים אלא את השומן של פני המים הוא חותך בחתך הזה כדי שהמים לא יברחו חזרה ואז זה לא טרף הפרה קמה מיד יכול לתת חלב תוך כמה שעות והחלב כשר זה הבעיה של הטריפות [התנשפויות] זה טריפות יש בכלל בכל מקום אנחנו יודעים אנחנו פותחים פרה אנחנו חותכים שוחטים פרה פותחים אנחנו רואים שיש טריפה אז קודם כל נתגלה אריותה יש לנו כלל שבהמה בחזקת כשרות עומדת דבר נוסף יש פיטולים זה עצמו לא יודע. הבעיה היום היא כפולה ומכופלת. ולמה? בעבר פורסם פה בארץ שאסור לשתות חלב. והיה איזה ועד כשרות שפרסם שהחלב שלו כן מותר לשתות. אני פניתי אז לועד הקשרות. שאלתי למה? אמרו לי כי אנחנו לא לוקחים מפרות מנותחות. קשה לבדוק את זה אם לוקחים פרות מנותחות או לא. כי יש לך ברפת יש הרבה פרות אז את הפרה הזאת כן תיקח הפרה הזאת לא תיקח זה לא היום יש >> אפשר לשלוט בזה בכלל >> היום ברובוטי אפשר לשלוט ברובוטי תכף נסביר לאט לאט נסביר מה זה חליבה רובוטית אבל מה אז יצא אז אמרת להם שגם את הבשר שלהם אסור לאכול לא חלב ולא בשר ולמה כי היום יש רישום כל רפת היום הפרטות מסודרות הם זה לא יש לך איזה רפת באיזה כפר רפתות מסודרות יש רישום כל יש כרטסת כמו קופת חולים יש כזה קופת חולים של פרות יש חופש >> יש מספר מספר ויש טיפולים ויש כרטסת מנהלים כרטסת זאת אומרת כל פרה יש גם מספר קבוע זה יוצא שהפרה היא קבועה היא רשומה היא קבוהה היא ברפת יש לנו כלל של כל קבוע כמחצע על מחצע אז אנחנו לא יכולים להגיד שהחלב בטל זה אחד הבעיות שיש לנו בחלבה רובוטית שם יותר קל לשלוט כי בחלבה רובוטית ראית פעם חלבה רובוטית >> כן >> הפרה נכנסת והמחשב מחשב מי הפרה איזה מספר זה מה אכה מה היא לא אכלה >> ולאן להעביר את החלב אם לדוגמה לקחת אנטיביוטיקה אז החלב עובר למנות ללכמי חל אחר כך שאתה יכול לשלוט פרה מנותחת לאוויר אבל אין לרפתני עניין בזה גם כן בחוץ לארץ מנקבים פרות כנראה בצורה חופשית. אין שליטה כמו שהרב מתאר פה בארץ איך הכל המערכת עובדת. אז מה זה אומר שחלב מחול זה עוד לפני הנושא של חלב אקום? אי אפשר להגיד שוב אני אומר כי יש ביטולים יש ביטולים גם אני אומר קבוע כמחצע על מחצה יש כל דפריש מריבה פריז עובר כמה כמה שלבים אי אפשר להגיד שאסור אבל יש בעיה אין ספק שיש בעיה >> זאת אומרת מעבר לנושא של חלבקום ש ניגע בעוד מעט >> עוד הראשון הראשון הבעיה הראשונה שיש לנו בחלב זה חלב טריפה זה מוזכר בפוסקים מוזכר בארצבים מוזכר במלכת יצחק זה הבעיה הראשונה. [כחכוח] >> איך בארץ באמת הגיעו להסדר עם כל הוטרינרים ושיתוף פעולה בצורה כזאת שיהיה באמת שליטה בכל מה שקורה. >> תראה, הקשרויות היום התנובה, מה שאני יודע בתנובה, תנובה היום למעשה גם מפקחת על מחלבות אחרות, לא על כולם. אז יש היום הסדר [כחכוח] עם ויטרינרים שעם הרפתות הם הרפתנים. ברגע שקורה כזה דבר שהפרה צריכה ניתוח, הרופא התורן מזיק משגיח. יש מתקשר לאחראי יש מישהו שמרכז את זה הוא מודיע ל צריך להיות ניתוח ומשגיח מגיע והוא בודק שאכן הניתוח נעשה כמו שצריך אני כבר גם הייתי בניתוח לראות איך זה נראה פעמיים כבר הייתי אני חושב >> ואם יש כל כך הרבה ניתוחים בשנה אני שמעתי שיש 600 700 ניתוחים בשנה לא כל כך הרבה יש שלוש פומל אמרתי ויש הרבה משגיחים שעוסקים בזה ומזיקים אותם הם רכבים ומגיעים מחכים להם בדרך כלל הם נמצאים בניתוח. >> ומה האינטרס בעצם של א הבעלים לשתף את הקשרות בזה ולא לפעמים לעשות את זה בצורה א שלא ידעו בזה? >> אם יתפסו אותו הוא יפסיד. וחוץ מזה רוב החלב בארץ היום כבר מאדרין. בפרט בתנוב מה שאני יודע. הם עוברים בחלב מאדרין מכל הבחינות גם משבת גם מחלב נוכרים. יש להם עניין. הם מקבלים יותר כסף. אני חושב על כל ליטרה. פעם שמעתי שיש איזשהו במקומות מסוימים איזשהו תשלום שם מקבלים על כל ניתוח או איזשהו צופר שמקבלים >> כוח אני לא יודע אני יודע איך חלב מאדרין מקבל לי אותה אני לא יודע אם כל ניתוח יכול להיות אני לא יודע >> נדבר שנייה אחת על הרקע של חלב וקום אז המקור ההלכתי שבעצם אנחנו לא יודעים חוששים שמה ירב בו חלב טמא >> מחלוקת הבלי והירושלמי למה אסור לאכול חלב שחלב אנוכי לפי הבבלי כי אנחנו חוששים שמהרבבו חלב לא כשר לפי ירושלמי שמה הוא השאיר את זה מגולה בלילה ונחשם שם הארס אז למעשה לפי מה שמושק ביורד סמקטז אז אין אצלנו היום נחשים אז לא שייך זה ירד בכל זאת יש בגילוי יש מהגאון מוילנה במעשה רב שמה מסופר שהגבאי שלו היה יום קר הוא רצה לשתות בבוקר הוא הביא לו חלב והוא שתה את זה והוא טען שהיה לו הוא לא רצה לשתות כי זה היה מגולה או שהוא שתה הוא טען שזה מביא מחשבות זרות ומה שחז"ל אמרו א שללא לשתות גילוי שלא לשתות חלב נוחי בגלל גילוי לא גילו לנו את הכל אבל טוב זה לא הלכה לפי הלכה ושם יש מושחק בשולחן ערוך אין לנו תכשה של גילוי יש לנו תחש שהם הוסיפו שמה חלב לא כשר אז תשאל היום מה בארץ חלב לא קשר >> אז קודם כל אנחנו מוצאים בדברי חיים מוצאים מה יש גם מעדמו מוזמנים רמוש שטרבוך שלא פשוט להגיד שחז"ל קבעו וזה עם כל זה א אני עושה כבר בחלף כבר הרבה זמן הגיע לידי איזה מחקר מגרמניה שיש שמה גילו שמה אני חושב שזה בגרמניה שהם שמים טיפת חלב גמל בתוך חלב פרה הוא לא מחמיץ, הוא לא מתקלקל. >> לא צריכים לשים הרבה, רק טיפה. זאת אומרת, יש לנו פה את החשש עליו שזה לא מצוי שיהיה גמא מצוי שיהיה >> אבל זה משהו שאדם יכול להביא. >> אז בפוטנציאל זה נמצא. >> יש את ההיתר שאנחנו מכירים שבאגרוס מוישה על פיקוח ממשלתי. יש בגסמו שמביא את זה אבל לעומת זה יש במשנה הלכות יש תשובה שהוא מביא שעד 2ני% לא צריכים לדווח זאת אומרת מושפש בנה את זה על זה שחייבים לדווח אם יש שמה אם זה כתוב חלב נוכרי חלב פרה זה חייב להיות חלב פרה הוא מביא שמה שע 2% בגלל שני% האלה הוא אומר זה יכול להוסיף הוא לא חייב לדווח אני יכול להפיקוח ממשלתי מתייתר אנחנו לא באמת נשלוט במה שקורה >> מה קורה באמת בערפת בבעלות יהודי שלא שמ אומר תורה ומצוות והאנשים שעובדים שמה אלה שחולבים הם פועלים זרים איך אנחנו שולטים באמת ב בכזה >> קודם כל יש לנו שאלה בכלל יהודי שלא שומר תורה מצות מחלל שבת אם חלב שלו חלב נוכרי או לא יש קרן לדוד שפוסק דשובה מביא את זה בסימן קטו שהחלב שלו עשו משום חלב נוכי אבל לא קיבלו את זה ה לא התקבל הפסק שלו אבל אם יש גוי שחולב אז צריך לפקח שזה לא חלב נוכרי אז פה נתנוש ויכוחים קשים היום איך לפקח תנובה הצליחה להרכיב מצלמות בכל הרכבתות של חלב מהדרין ואפשר לעקוב על כל רגע על כל נתון אפשר לבדוק מי חלב ואיך חלב ב יש קשויות אחרות שטוענים שאי אפשר לסמוך על מעצלמות זה דבר חדש ה שם מביאים חסם סויפה וכל מיני דברים שאי אפשר לסמוך על זה אני אישית סבו שמצלמות זה הטוב ביותר לא רק לרפתות זה טוב למלונות זה טוב למסעדות זה טוב לישיבות להכל זה טוב אפשר לעקוב כל הרגע ואנשים יודעים עם כל זה רחב הרב עוזנר והרב אלישיב הסכימו למצלות בתנאי שיהיה א כמה פעמים בחודש יהיה בקור של משגיח אז משגיח נכנס אל תשכח שרפתות פה בארץ זה לא כמו שהיה כמו שיש בחוץ לארץ רפתות ענקיות ומשגיח בא המשגיח לא עובד בחינם הוא צריך משכורת >> בר >> וזה יעלה זה יעלה לצרכן מספיק יקר לפה שקית חלב יעלה עוד יותר לצרכן אם זה יהיה ככה שהמשגיח נמצא בכל רפת בשעת החליבה המעלה של המצלמות שבמצלמות אנחנו יכולים להסתכל גם איך מה >> איך זה באמת עופצלמות זאת אומרת מעבר למירט שהאדם יודע שהוא מצולם יושבים ובודקים את המצלמות רואים את זה כל הזמן איך זה מתנהל תבוא למשרדי תנובה אני יודע בתנובה לא יודע מקומות אחרים >> יש חדר גדול עם מסכים מלא מסכים על הקירות ורואים כל הזמן במצאי שבת יושבים בדרך כלל אני מקבל אנחנו מקבלים דוחות חברי הוועדה כל מוצאי שבת מה היה התוצאות מוצאי שבת מגיעים שישה משגיחים בדרך כלל והם נכנסים לרפת של פלוני אלמוני הם רואים מי החולב מי המיועד לחליבה האדם הזה איבון הזה מיועד לחלב הוא החולב היום הולך חולצה אדומה מריצים את זה מהר ושפתאום החולצה האדומה נעלמת והחולצה הכחולה מופיעה עוצרים את זה לראות מה קרה שמה >> ולפי זה אתה בדרך כלל יש פסילות כל מוצאי שבת >> וואו >> כל מוצאי שבת מקבל דוח על פסילות >> זאת אומרת למרות המצלמה בכל אופן >> תמיד המתרצים מובן אנחנו מקבלים דוח וכתוב מה האדם אמר מה הרבתן אמר למה מה קרה למה הוא תיקן פתם פת אמרו תיקן חשמל למה הוא כ ואז מפשלים או לא פשלים את החלב של הזהו >> והחולצה זה סימן בעצם >> דוגמה אמרתי דוגמה דוגמה מריצים את הבן אדם מריצים את הזהו א כן [נחירות בוז] >> אז באמת אנחנו מגיעים לחליבת שבת אנחנו יודעים שמותר לחלוב בשבת בגלל הלחים על ידי גוי על ידי גוי או רובוטי או רובוטי או על ידי גוי יש אופן נוסף שיש בודדים עוד שעושים את זה פשוט לדעתי זה לא כדאי כלכלי המכשירים האלה יש את ה [נחירות בוז] את המכשירי חלבה שעשו בזמן החזוני איש שהמתחיל החלבה נצמד מתחיל לעבוד לפני שהחליבה הנצמד הזה והחליבה הראשונה הולכת ליצאת החוצה ואחרי זה סוגרים את הברז מסובבים וזה נחלב אבל אין הרבה כאלה היום שעושים את זה >> מה קורה באמת כשמוצאים אה פסילות או מוצאים באמת חלב שנחלף בשבת שהוא לא כהלכתו שזה כנראה לא עדיין ברמה שאסור לשתות את זה אבל מאדרין כנראה לאן מה עושים עם החלב על זה לאן זה הולך >> מה הולך מהחלב הזה או שולך ללאומן אדרין או שולך לחלבות שלא מהדרן >> כן אבל א זאת אומרת יש זה אולי אחד מההבדלים בין כשרות מאדרין לקשרות רגילה בחלב >> אחד ההבדלים >> עד כמה באמת הפער בין כשרות מאדרין קשרות רגילה בשקית חלב בשקית חלב פשוטה >> מה פשט כמה אתה >> לא אני אומר זאת אומרת ההבדלים הם מתבטים רק בהלכות שבת >> לא ההבדלים מתבטים בפיקוח על ניתוחים חלב נוכרי והלכות שבת >> מה ההבדל בין שקית חלב לקרטון חלב >> מה ההבדל >> מבחינה >> אני חושב שאני לא בטוח שיש דם שיש הבדל באמגון באמגון יש הבדל ואני לא יודע >> אנחנו מבחינת מבחינה הלכתית אנחנו לא אין אין מבחינה הלכתית של רק אם לפתוח בשבת לא תונה >> כן ולמה יש כאלה שמחמירים לגבי פסח בנושא של אה >> קרטון שמה הקטון נעשר מחמץ כדי לעשות קרטון או נייר עושים עיסה את העיסה בעיסה הזאת שמים קמח יש שם מילן יכול להיות שזה עשוי עם חמץ זה הסיבה >> הבנתי איך באמת נערכים לכל הנושא של פסח או שאולי כל השנה מחלבות קשרות לפסח >> לא לא יש כפיד מה שכתוב כשר לפסח זה כשר לפסח זה לא השריש במחלבה עושים גם חמץ >> מה למשל >> לדוגמה לא למשל >> אוקיי >> לדוגמה יש לך תבע גורט של תנובה מה שאני יודע יש שמה חמץ יש אה יש לחרונה דיברנו הייתי תנו באחד המחלבות כל הועדה בדקנו היה איזה מוצר שהיה לנו חשש לגבי המפנו שלה הלכתית לגבי המפסתרת שהיה כשבאחד המוצרים כל השנה יש חמץ ואיך איך מכשירים אם אפשר בכלל להכשיר את זה לפסח? המסקנה הייתה שאין חמץ בסוף. >> יש כזה דבר שאנחנו לא נותנים להמות לאכול חמץ? >> זה כן. אז הירכות שאלת זה משהו אחר. בטח לפני שמגיע כמה ימים לפני פסח אז לא נותן הפרה לאכול חמץ. לא בגלל שהחלב נעשה מחמץ. לא זה הבעיה. חלב שנעשה מחמץ אין בעיה לאכול את זה בפסח. כמו שאין בעיה לאכול את הפיצים שנעשו מתרנ שאכלו עצם >> אתה הציבור טועה [כחכוח] בפרה הבעיה היא רובצת בתוך הגרפת יש שמה חיטים יש אוכל ואחר חולבים אותה אז יכול להקלט שמה >> לתוך החלב >> לתוך החלב כן זה הבעיה אבל לא בגלל ש עד עכשיו דיברנו על חלב ניגר מה לגבי גבינות קשות >> גבינות בכלל גבינות בכלל מעבר לחלב >> גנות קשות אין >> כן לא לא גבינות קשות של א כן >> א איךזה יותר חמור בהלכות העקום משקית חלב >> יש כמה דברים גבינה עושים מחלב כן היום כבר אפשר לעשות גבינה מדברים אחרים כן >> גם לא מטורבדת יש כאלה יש גבינה מסויה יש כל מיני דברים >> אבל הגבינה עושים בדרך כלל לוקחים את החלב שמים בפנים חומר מחמיץ כן זה הפעם היו לוקחים את החלב שמים את זה בקיבה של הפרה משאירים את זה או לוקחים חלב שנמצא בקיבה של הפרה מה שמוב שולחן סמם פז זה היה חמוץ ושמים ז מזה היו עושים את ה את הגבינה היום יש כבר דברים סינתטיים בגבינה הרגילה או זה סינתטי או שזה חיידקים שגדלים על מצע מסוים פה מתחיל השאלה הראשונה זה גדל על איזה מצה זה גדל בארץ לא עושים את זה, זה גדל מחוץ לארץ. על איזה זה מצא זה גדל? אם זה גדל על חלב נוכרים או לא? אז לכן בקשרויות מאדרין לוקחים כאלה מחמצות שגדל על מצעדרין. בעבר מה שאני זוכר שהתחלתי לעסוק בכשרות תשתמשו עם מצאים שלא חלב מאדרין וזה מוזכר בבית יוסף סמר קטו ב הקטע האחרון איך עושים את היוגורטי? היו לוקחים א מחמצת של גויים והיו מבטלים את זה. אני אחרי שהתחלתי לעסוק בקשות אז בימים לפני 40 שנה 42 שנה אז הייתי בטרה בטרה עוד עשו את הביטולים שבטנו וגם היה עשו ככה לא אז היו לוקחים את המחמצת מבטלים את זה שלוש פעמים ואת הדור הרביעי יבוא היינו הדור הרביעי כבר יכלו לך מצן זה ככה זה היה היו עושים את זה ככה פתסיוסה מביא את זה היום כבר יש מאדרין יש מחמצת מאדרין אתה עושה שאלה כמה כמויות שאתה מכניס ומה עוד אתה מכניס בחלב אתה אתה שם קצת נהיה גבינה רכה בגבינה צובה שמים הרבה יותר כי הגבינה הצובה למעשה הגבינה הגונה הצובה היא עשירית בכלל החלב שאתה עושה או השער יוצא שאר זה מי חלב או אומי חלב יש מחלוקת אם מותר לאכול הבית יוסף מביא שתי דעות ונח שמ מהבית יוסף שיהיה אסור לאכול את דעתו שאסור לאכול את זה [התנשפויות] ואמחמצת הזאת צריכים לדעת עכשיו במחמץ יש עוד בעיה שנקלנו לזה פה בארץ בעיה קשה שעה מאוד תנובה שייכת לסינים היום [כחכוח] זאת אומרת הסינים הם הבעלים של תנובה יש לנו כלל שחלב של גוי אז יהודי צריך להחמיץ את זה >> כן >> אז מז התחלנו צריכים להתחיל להחמיר שמשגיח הכניס משגיח הוא יהודי יכניס את המחמצת >> בתוך הגנה זה גם הצבור לא יודע >> העבודה התגברה ב של המשגיח >> כן כן >> יש הרי אנזים ש שנקרא רנט נכון שהוא מגיע >> רנט הרנט זה המחמית זה >> אז הוא מגיע בעצם מהקיבה של העגל >> לא היו לא משתמשים בזה בעבר בעבר היו משתמשים בזה >> בבנות הקשות גם היו משתמשים >> איך ואיך נכנסים לכל הנושא של בעצם זה מגיע מ >> אז זה מה שאמרת זה לא לא לפני חוץ זה הביטולים חוץ מזה יש בכלל תלוי כמה זמן זה היה בתוך הקיבה הרנט הזה או ששמו חלב שהיה בתוך הקיבה או שלקחו את הקיבה עצמה או ה סוחטים יש כאות בזה איך לעשות את ה אבל זה ג גנות פרמזון כן [כחכוח] הקשות גנות פרמזון זה גנות קשות שעומדים חצי שנה מינימום חותחים את זה עם מסור >> וואו >> כן הייתי במפעל כזה פה בארץ ואבל אין כמעט מה יש בתנובה יש כן כמה סוגים אני חושב שזה גנות קשות שקשרות [התנשפויות] אבל עושים את זה מתחליפים זה לא הגמינת פרמזון המקורית עם הכיבה עצמה יש באמת נידון הלכתי לגבי הנושא של לשמור שש שעות אחרי גבינות אה לפני כן >> גבינות קשות יש היום גבינות כאלה באמת >> אמרתי יש כאלה בג יש גבינותן גם כן >> גם הגבינות הצהובות >> צהובות לא צהובות בוא נחשוב כאן נתחיל לעשה סדר זה מובא ביודעה סמ פט שמה כתוב לגבי להמתין בין בשר לגבינה גנה לבשר מה שמוסכם שגבינות קשות צריכים לחכות מחלוקת כמה יש כאלה שמחכים שש שעות יש כאלה שמכילים בכלל ארבע ויש כאלה שמקילים רק ברחוב יש פרי חדש יש כאלה מקימות פחות זה המקור שצריך לחכות עכשיו גבינה עצובה זה לא גבינה קשה אומנם יש מהרב אליה שבצוהר חלק ב שיש תשובה מהרב אפרט מביא בשם רב אליה שצריך לחכות יש בספר מעדני השולחן מרבנוביץ' רפפם פט שצריך לחכות אבל ישוב אומר רמק מה יש יותר שלא צריך לחכות. יש הרבה תשובות שלא צריך לחכות. אני כשמדתי את זה הייתי נסעתי אז לטרה בשעתו היה מומחה גדול לגבינות צובות הצובות בטרה בשעתו עשו עם מיץ מקוכבנים יש על זה תשובה במלכת יצחק גם כן היה הנשיא אר הנשיא אה איזה נשיא פה במדנסח הוא עבד במכום ויצמן קודם והוא המציא את זה את הצ'יקן פיפסנ קראו לזה היו לוקחים פקק קטן שמים את זה בתוך מיכל ענק וזה זה היה מחמיץ, היה לזה גם ריח אחר וטעם אחר זה עשו שמה ויש ויכוח גדול אם מותר לשתות עם זה או לא כי זה מיץ זה מעוף ואם זה בעשר בחלב זה פגום כונו נשי זה אפרים >> אפרים קציר >> קציר >> כן הוא אמרו שהוא ככה אמרו >> ככה אמרו טוב אז אז למעשה את זה התירו אז או ש >> התירו אז צור את זה >> המחסיק לא רצה להתיר את זה כי גם היה לו שאלה מאיפה יקחו את זה אז לקחו אני חושב לקחו את זהמה מאדרין לקחו חושב שלקחו את זה בעיקר ממשחתה מעוף ירושלים שהיה אז גדול הוא היה היום זה שום דבר אז במושגים של אז היה מפעל גדול נדמה לי שלקחו משם אבל לא בטוח >> אז אותו מאיפה קחו את זה זה לא מאדרן כן מאדר מה המת שלו בכלל >> יש הרבה שוקולדים שוודאי שכשמגיעים מחוץ לארץ וכתוב כתוב על זה אבקת חלב נוכרי מעבר לנושא של הקפדה על כשרות על המפעלים בחוץ לארץ וכל המורכבות הזאת >> כן >> א עד כמה אנחנו צריכים לחשוש באמת לנושא של אבקת חלב נוכרי אתה שואל רק על הפרט אז לא על פרט של שוקולד שוקולד יש עוד שאלות >> אה אתה רוצה לומר חלב שוקולד למעשה מה זה שוקולד שוקולד זה לוקחים אבקת אבקת קקאו >> קקאו >> כן שמים בפנים שמים לזה מוסיפים מה שרוצים להוסיף את הטעמים סוכר אם רוצים להוסיף חלב מוסיפים חלב ומספים לזה מוצקי קקאו שזה חמת קקאו זה המוצר היקר את זה שמים במכונה מקנטוש מקנט זה נילוש בזה 36 שעות זה נילוש בזה [נחירות בוז] ושהוא יחד זה החוכמה בשוקולד איך הוא מאומגן שאתה שם אותה בפה איך אתה מרגיש את האמגון שלו >> כן >> עכשיו כדי לקשר שר את החומרים השמינים השמנים והחומרים האחרים צריכים לשים חומר מולספה איזה חומר מתחלף בעברית שאלה מה אתה הוספת פה בארץ מוסיפים לזה את הלציטין כן את הלצין הזה החומר מתחלף שמקשר את האחד עם השני אבל השאלה בטעמים שאתה מוסיף וגם כמובן בחלב עוד דבר מצפים שוקולד מצפים בדרך כלל שיבריק ושיחזיק הרבה זמן אז אפשר לצפות את זה עם שאלה כשזה הפרשה מטלים אפשר לצפות את זה עם קרנובה או משהו אחר חומרים סינתטיים חיקויים של זה לכן המאדרין לא מחזיקים כל כך הרבה זמן כמו הלא מאדרין עכשיו אבקת חלב יש ויכוח חלב נוחם אנחנו אמרנו שוודאי שאסור להשתמש עכשיו אבקת חלב האם מותר או אסור יש לנו כלל חמת נוכרים מותר להשתמש כך נפסק להלכה אמנם היום כבר כבר יש תשובות מרמות חליהו שלא ישתמשו אחרים כי הם כבר אפשר לעשות גם מחלב לא קשר אפשר גם לעשות חמה עם כמו שיש על סמגרינה ממים הפסיקו פעם היה >> היום הכל אפשר לעשות אחרת אבל ב >> חיקויים אז השאלה היא אם חמה מה אומרת הגמרא למה חמה מותר כי חמה זה לא נקרש אז באו שהתחיל אבקת חלב במי הצנה היה ויכוח פה אם מותר לשלמה שהבקת חלב נוכי או לא חזון איש התיר את זה ורב חנק התירו את זה בשרתו זאת אומרת למה כי זה נהיה אבקה אם אני אבקה לא נקרא שם נהיה סימן שזה חלף כשר לא כולם קיבלו את זה ומאדר ודאי לא זה היה טוב לשאל טוב יש תקיבת הצנה אז לכן זה יותר קל מחלב נוכרי אבל שוב לא קיבלו את זה כהבקת חלב גם כי היום אפשר לעשות מחלב גמל אפשר גם לעשות אבקה היום מכל דבר אפשר לעשות דבקה >> אז לא נדע אף פעם לא נדע להבדיל כן זה לא פשוט להגיד בכלל המדרין לא קיבלו את היתר הזה להשתמש בשופי עם אבקת חלב נוכרי >> זאת אומרת אנחנו כנראה לא נמצא השוקולדים בקשות >> אני הייתי אני הייתי אחראי על הכשרות על יעיבו ברמנות הראשית לפני 30 שנה ואני עמדתי אז על כך שיהיה כתוב על האריזות אבקת חלב נוכי >> אז בזכות זה עד היום >> חלב נוכי ח אז מישהו בא וכתב חנ בא אחד כתב על אבקת חלב לילדים חג גלב גויים גם טוב נשמע כפשוט זה שזה חום מגלם זה כבר בעיה בעברית >> כן >> אז אני אומר שכנראה לא נמצא כשרויות א מעודרות שישתמשו באבקת חלב >> מהדרין לא נותנים אבקת חלב מי שנותן היום אבקת חלב חלב נוחים אני חושב שזה אויו אבל הם מציינים את זה >> כן >> הם מציינים את זה שזה חלב נוחים >> אז לסיכום אם אנחנו רוצים אה א >> לסיכום שאוכל גבינה צריך להשגיח שיהיה גבינה מאדרן ופיקוח שיודעים שזה מעדרן לא רוצה להרחיב בנושא הזה גם כתוב מה לדות שהבנים האלה מקפידים על זה שזה יהיה מאדרין שהפיקוח הוא אכם פיקוח עליו ישראל עוד דבר בגבינות עם טעמים יכול להיות גם תוספים של אה של חלב נוחים בצורות שונות מוצקי חלב לדוגמה יכול להיות שזה חלב נוחים. [נחירות בוז] יש לי באמת גם א ככל שהעולם נפתח מבחינת היבו והיצו אז אנחנו מוצאים הרבה מוצרי חלב שמגיעים מחוץ לארץ בכל מיני כשרויות. זה בטח יותר מורכב מאשר הייצור שמתרחש פה בארץ. >> תלוי מה גבינות הגבינות האיכותיות שמיוב >> בהחלט זה מורכב מאוד ולשן המתה לא נוכל >> צריך לחפש קשויות טובות >> לא נוכל להרחיב פה. >> כן. [כחכוח] אז האדם הפרטי מה שיוצא מהשיעור שלנו היום שגם מוצרי חלב ומוצרים שצריך לחפש כשרות מעודרת כשרות טובה כי זה לא מסתכם בסוגיה של חלב העקום אלא זה מתפרס להמון המון פרטים מוצרים יש מאות מוצרי חלב לתנו הלבד יש מאות מוצרים >> כן >> עכשיו אנחנו עוברים על כל מוצר כל מוצר שיוצא בתנובת צריך לקבל אישור של כמה רבנים עד שלפני לפני שהוא יוצא שמאשרכים אותו שוב בסדר >> וזה מעבר לפיקוח אחרי זה זאת אומרת קודם כל ללמוד אותו >> כן ללמוד אותו כל מרכיב מה המרכיב איך תתפוס כל מוצר שיש לך ממה זה מורכב >> ישאר כוח תודה רבה כבוד הרב ובעזרת השם שנזכה לאכול רק דברים קשרים ומהודרים >> אמן אמן >> תודה רבה >> הזנתם למותר בפיך מבית משפחה פודקאסט אני ישראל אברמובסקי תודה לעורכת התוכן תהילה סיטון למנהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולאורכי הסאנד והוידאו עברים מויזל דניאל וין והיילה ויללם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון [מוזיקה] 07722 שלוחה 71 להתראות בפרקים הבאים >> [מוזיקה] >> เ