מותר בפיך - פרק 1: מה אתם יודעים על כשרות? פרק מבוא עם הרב רפאל מנת

מותר בפיכה מבט הלכתי מקצועי [מוזיקה] ומעשי על אתגרי הקשרות בימינו מגיש הרב ישראל אברמובסקי >> שלום וברכה וברוכים הבאים לפרק הבכורה בפודקאסט עולם הכשרות מותר בפיכה אני ישראל אברמובסקי מבית מדרש תורה והלכה עוסק בתחום הכשרות בחלקים התיאורטיים והמעשיים שנים רבות בפודקאסט הזה אנחנו הולכים לצלול יחד לעולם המופלא והמרתק והמורכב של עולם הכשרות. עולם הכשרות פוגש אותנו כל יום, כמה פעמים ביום. התורה מצווה אותנו בענייני המאכלים ואיתם קדושים כי קדוש אני. והתורה מגלה לנו בעצם סוד. שהלכות כשרות זה לא רק חוקים טכניים. הלכות כשרות הם בעצם התשתית של הקדושה לנשמה שלנו. יש משל שמביא המדרש טונחומה שמספר לנו על שני חולים ששכבו אחד עד השני בבית החולים ונכנס הרופא ולחולה אחד הוא אומר כך תאכל וכך לא תאכל ולחולה השני הוא אומר לו אתה יכול לאכול מה שאתה רוצה ועומד מהצד מתבונן ומתפלא למה הפליה למה הוא מפלה בין החולה אחד לשני אמר לו הרופא תראה החולה הזה מסיים את חייב אותו אז שיאכל מה שהוא רוצה אבל החולה השני יש סיכוי לחיות אז נכתוב כתוב לו תוכנית עבודה, מה לאכול ומה לאכול, כדי שהוא יוכל לסיים את חייו בעיתו ובזמנו ובינתיים יוכל לחיות ולמלא את התפקיד שלו. ככה אנחנו ביחס לאומות העולם, הקדוש ברוך הוא נתן לנו משימות ונתן לנו גם כללים מה לאכול ומה לא לאכול. ואתם מדביקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום. כדי שנוכל לבצע את המשימות שלנו, אנחנו צריכים ללכת ליצרן שיגיד לנו איך נוכל לנהל את החיים שלנו בצורה כזאת שהמשימות יתבצאו בשלמותן. הרמבן אומר שאכילת מאכלות אסורות משפיעה על נפש האדם, על המידות של האדם, על התכונות שלו. ולכן ההקפדה היא מאוד מאוד חשובה. זה לא רק הלכות שאנחנו יכולים לפעמים ליטות בהם ויש מזיד ויש עוגג. בהלכות שבת יש מתעסק, בהלכות כשרות יש משהו שהוא מעבר. זה בדיוק כמו אותו אדם שרץ לבית החולים, הגיע למיון ופנה לרופא הראשון בכניסה ואמר לו, כבוד הרופא, אני ממש מתנצל. בטעות שתיתי אקונומיקה. אמר לו הרופא, מכו לך, הכל בסדר, עכשיו נבדוק גם אם תשרוט ותחייה. בהלכות כשרות יכול להיות שלפעים אנחנו נעשה טעויות, אבל אנחנו צריכים יתר סומת לב. בגלל שלטעויות האלה יש משמעות לא רק על האיסור שאנחנו בטעות עוברים, יש משמעות על נפש האדם, כמו שמעריך וכותב הרמ"בן ועוד ראשונים. תחשבו על הצרכנות שלנו. אנחנו לא נקנה רכב בלי בדיקה. אנחנו לא נלך לרופא בלי לשמוע חווה דעת של מומחה. אנחנו סתם ככה כמעט בכל קנייה שלנו נעשה השוואת מחירים, נבדוק מה טוב ומה נכון. ודווקא בכשרות לפעמים אנחנו הולכים אחרי כולם, כולם אוכלים שמה אז כנראה שזה בסדר. אולי הגיע הזמן להפסיק לסמוך על הנס, להעמיק חקר, לשמוע, ללמוד וללמד ואז לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך. אני שמח מאוד לפתוח את הפרק הראשון בסדרה שלנו ויש לי את הזכות לפגוש את הרב רפאל מנת רב קונצר נוסם מי שבקי בכל רזי מערכת עולם הקשרות בארץ ובעולם שלום הרב >> שלום וברכה >> אז אולי באמת נפתח בשאלה כשאומרים כשרות הרבה פעמים ימים אנשים מדמינים איזה משגיח כשרות באיזשהו נראות מסוימת שנכנס לוקח תעודה טול תעודה מה זה אומר בעצם ניהול מערכת כשרות >> באמת שאלה מאוד נכונה כי הצרכן והלקוח כשפוגש את הכשרות הוא פוגש את חותמת הקשרות על המוצר או את תעודת הכשרות בעסק אבל המילה כשרות תומנת בחובה עולמות שלמים עד שהמוצר מגיע לאריזה או עד שהמנה מוגשת לורח וללקוח וכולי וזה עולמות וימים ולילות וחודשים של יצור בחול של חומרי גלם של מוצרים של השגחות של הכשרות של דברים ארוכי טווח ומושקעים מאוד שאם היו יודעים הציבור היה יודע קצת היה מודע לתהליכים הגדולים הוא היה מתחבר הרבה יותר לדבר הזה שנקרא כשרות לצערנו הרב היום העולם הזה נפרץ קצת נפרץ ואנשים כבר לא מקפידים כמו שהקפידו בעבר ואנחנו רואים ציבורים שונים שפוזלים לכיווני כשרות נמוכים יותר מאשר בדור קודם הקפידו עליהם יותר והנושא נהיה קצת מסחרי ופחות א א עיוני וקשרותי כפי שהיה בעבר ועלינו לדעת לשים לב ולהיזהר לדוגמה בארץ אנחנו יודעים שקהל כזה אוכל כשרות כזו או אחרת חצר כזו קשורה לכשרות כזו או אחרת אחרת פתאום יורדים מהמטוס כל מקום שכתוב כשר אנחנו לא יודעים איך לבדוק מה לבדוק ועלולים להיכשל בבעיות קשות מאוד >> אז אולי לפני שאנחנו באמת ככה נתפרס מתחילת בברך משמע שהטכנולוגיה בעצם עם השנים שינתה את עולם המזון ויכול להיות שקשרות היום זה יותר מדע מאשר הלכה יבשה >> אה קודם כל לא אבל כן אין ספק שהקשרות נשארה בסוף סוף הלכה אבל כן הטכנולוגיה שינתה הרבה מאוד אם פעם ידענו שהרב זונלפלד בירושלים היה שולח מישהו לזרוק כיסם לתוך התנור או לתוך הבית מאפה של הבעיר העתיקה כדי שלא יהיה בישול נוכרי כדי שהאפייה לא יהיה פת נוכרי אז בזה נגמר הסיפור היום החומרי גלם שיש במאפייה כמות האבקות >> כבות כמות הרכיבים [נחירות בוז] שנמצאים שם הם בעייתיים הרבה יותר מהנושא הזה של בישול ישראל או אפיית ישראל ולא מדובר בקמח ומים ומלח אלא מדובר בעשרות חומרי גלב ומשפרי אפייה ובדברים שיש לדון בהם ולהתעסק איתם הרבה הרבה מעבר לנושא הזה של פת נוכרי או אפיית נוכרי >> והציבור בעצם לא בקיא ומבין בדברים האלה אולי מה באמת התעות הכי נפוצה שאנשים נוטים א א לטעות בכל המערכת הזאת של עולם הקשרות >> אה א אנחנו ניתן דוגמה, אני אקח דוגמה יש ופל מוכר מאוד עם איזה עטיפה ירוקה כזו שמסתובב בדיוט פרים רבים בעולם וראיתי פעם יהודי יקר שמקפיד על כשרות שמחזיק ביד באחד השדה תעופה מחזיק את הפופל הזה ושאלתי אותו אני לא אכלתי לא עמדתי בזה שאלתי אותו בדקת את הקשרות אז הוא אומר לי מה יכול להיות בחלב נוכרי כן. >> מה יכול להיות בחלב נוכרי? והיינו באריזה ופתאום כתוב שם בשוקולד, השוקולד מכיל דם חיה. הרוטב של השוקולד התברר בסופו של דבר שהוא מכיל דם של ה של החיה חיה אשר איננה טהורה שהדם הזה מאוד מאוד טוב לשוקולד ונותן כנראה איזה מתיקות וזה לא רק שזה חלב נוכרי נכון שיש חלב נוכרי בשוקולד אבל יש להם ממש טריפה כל הממתקים אני רוצה לגוע בזה שנייה אחת כל הממתקים וכל הפיצוציות וכל הג'לים מחול שאנחנו לא מספיק מכירים אותם אותם. אם הציבור היה יודע ממה עושים אותם בחול, לא מדבר בכשר, בלא כשר, עושים אותם כמו שאמרנו, מדם חיה, מכל מיני ג'לטין של סוסים ומדברים שהם כנראה מאוד מאוד טעימים. עובדה שזה עובד בעולם. ואצלנו כדי לעשות אותם כשר צריכים הכשרות והחלפת חומרי גלם. וחס ושלום הטעות, הטעות בין כשר ללא כשר, אין חצי כשר. הטעות באיזה ג'לי או באיזה משהו שמגיע עם כשרות לא הכי טובה או באיזה ממתקים כאלה שאנחנו כל הפיצוציות והתחנות דלק והקיוסקים מלאים בהם אם חס ושלום נכשלים בהם נכשלים בטרפה ממש >> זאת אומרת שמה שאתה אומר שכשאני רואה מוצר ואני אומר מה יכול להיות בזה ואני אומר טוב חלב נוכרי אולי אני רוצה להקל בזה זה לא החלב נוכרי זה הרבה הרבה הרבה דברים מסביב ששמה אנחנו לולים למצוא את הבעיות >> הרבה הרבה מעבר כמו שאמרנו נתתי ממש דוגמה של הממתקים מחול שזו דוגמה מוכרת וידועה ויש בזה מכשלות רבים מאוד ושומר נפשו ירחק טוב אנחנו עכשיו לקראת הקיץ א ואולי האתגרים של א הנופשים והמלונות שלקראת זה אנחנו הולכים בעם ישראל מחפש באמת מקומות לנוח בהם איך משתלטים על על האירועים האלה אנחנו רואים מלונות שמקבלים הכשרים והמון המונה אנשים וצריך צבטים מתוגברים ולו דווקא מקומות שרגילים כל השנה להיות בכשרות. זה נשמע אתגר גדול מדי. לא >> לא הייתי רוצה להרוס לאנשים את החופש. ויש סמינרים שאנחנו פעם בשנה מדברים עם הבנות והמורות אומרות שזה התוכנית הדיאטית הכי טובה של הבנות שמשכנעים אותם ומסבירים להם לאכול לפני. >> למה לא כדאי? למה לא כדאי לאכול בשום מקום. אבל אכן כן הנושא הזה של בתי הערכה ובתי מלון הוא אחד המטבחים המורכבים ביותר בעולם הכשרות כי גם מפעל כפי שציינו קודם מפעל של ממתקים או אפילו עולם השחיטה שהוא נשמע עולם נורא נורא מורכב שחיטה בחול יש לין צריך לסדר את הלין צריך לדעת איפה עומד השוחט איפה עומד הבודק עושים סדר בעניין ואז זה רץ כל אורך הדרך משגיחים ובודקים שהכל עובד אבל זה אותו מסלול שרץ כל הזמן. מטבח של בית מלון. אם ננסה רגע לגוע להבין מה המורכבות של מטבח של בית מלון וניקח דווקא נקודה מאוד מעניינת שנקראת מכונת שטיפת הכלים במטבח. מכונת שטיפת הכלים שוטפת כל יום עשרות אלפי כלים. כי יש לנו אלפי אלפי כלים בארוחת הבוקר. כי ניקח מלון נורא פשוט של 150 חדר שזה מלון קטן יחסית. מלון רגיל ממוצע 150 חדר זה אומר שיש לו 500 600 סועדים 300 400 סועדים כל סועד אוכל עם שש שבע פריטים לפחות סקומים שתיים שלוש צלחות צלחת ראשונה צלחת שמנה אחרונה צלחת תוספת כפית וכולי מדובר באלפי פריטים חלביים בשריים בני יומם שנגעו בחם ברותח ונכנסים תוך 24 שעות מדיח כלים. אז גם אם ההשגחה מאוד מאוד ודרת והמדיח הזה באמת עובר שטיפה בין חלב לי בשרי ועובר את כל ההדחות, תארו לכם כמה פעמים יכול להיות ערבוב. זה רק בחדר אוכל. איפה המטבח עצמו? איפה הבישולים? איפה טבחים שבדרך כלל אינם יהודים והם עומדים עם הצקות וכפות ומערבבים? כמה תקלות שיכולות לקרוא בתוך מטבח כזה ביום. אז כשעוברים ומחליפים מקום כזה ומעבירים אותו לכשרות מהדרין לבין הזמנים לצורך [התנשפויות] ה הקשרות המעודרת שעושים באותה תקופה צריך לדעת שיש לנו אנשים רציניים שהכשירו את המקום כמו שצריך שמשגיחים כמו שצריך על המוצרים על הערבוב חלבי בשרי אחד המקומות הבעייתיים ביותר זה מטבח של בית מלון >> אז זה רק מחזק עכשיו את השאלה אז מה עושים אולי נשאל יותר מזה בסוף יש משגיח כשרות בשטח אבל יש מנהל לכל מערכת הכשרות שמתחתיו יש הרבה הרבה הרבה משגיחים איך הוא באמת יכול לשלוט באנשים במשגיחים שנמצאים בשטח ולוודא אני סומך על מי שעומד בראש גוף הכשרות הוא יכול לשלוט בכל האופרציה הזאת >> בסוף גוף כשרות חזק וטוב בונה מערכת בונה נועל ככה גדלנו אין תפקידנו להראוף הגשרות הנכון וה המיוחד והמקצועי שנותן את הקשרות אם רבותינו או אבותינו חינכו אותנו שאנחנו אוכלים כשורות פלונית או אלמונית אנחנו צריכים לאכול אותה ולא נטבע על זה בשמיים אבל כשאנחנו מתחילים להיכנס לספקות שם השאלה כשאנחנו הולכים לאיזה מקום שעכשיו לצורך בין הזמנים העבירו אותו מכשרות כזו לקשרות טיפה ודרת ויש שם איזה מומחה כשרות כזה או אחר שאנחנו לא מספיק מכירים או לא מספיק יודעים או שאנחנו מגיעים לאיזה מקום ומביאים לנו אומרים לנו עשו כמה מנות גלט כל הדברים האלה בניסיונות שה הבטן מקרקרת, אנחנו רעבים ואז אומרים אה פה בה הזה להיזהר אלף פעמים כי שם השינויים והמעברים והשיפורים מאוד מאוד מאוד מורכבים כדי להגיע לרמה אמיתית של מאדרי נכונה ולכן אם אין לנו גוף רציני או דמות רצינית שלוקחת אחריות כדאי לנו להתאפק ולא לאכול אם אנחנו לא בטוחים אין כמו שאמרנו אין חצי כשרות אין 99% כשר אם זה לא 100% כשר קשר זה לא כשר איזה טיפ אולי איך האדם הפרטי שלא בקיא בכל המערכות יודע לבחור את הגוף הכשרות א שאפשר לסמוך עליו >> קודם כל יש לנו גופי כשרות מוכרים שכל אחד הוא ורבותיו אמרו מה לאכול מה לא לאכול כשאנחנו נמצאים בסימן שאלה אנחנו צריכים לדעת דבר אחד שאנחנו מטפלים מול נמצאים מול מישהו שהוא מומחה וזה המקצוע שלו ולא כמו שבין הזמנים כל איזה זה [כחכוח] אדם נחמד שרוצה לצאת קצת לנוחנסה >> מתקשר ושואל שלום אתם מחפשים משגיחי כשרות לבין הזמנים מה זה מחפשים שמעתם פעם מישהו מתקשר לבית חולים ואומר שלום אתם מחפשים רופאים לאיזה שבועיים שלוש אז הם מחפשים משגיח כשרות זה אומנות קשה מורכבת מהגדולים ביותר עם אחריות כמעט יותר מהרופא >> אני תמיד מביא את זה כמשל שאף פעם לא קרה שבאתי לרופא ומתאתי ממלא מקום לרופא שמה שהשכן שלו ביקש ממנו להחליף אותו >> לא כי אשתו ילד והם צריכים לנוח אז הם מתקשרים ואומרים אנחנו צריכים קצת לנוח אז אשתי תנוח ואני קצת תהיה במטבח אין אין דבר כזה קודם כל לוודא שיש לנו בעלי מקצוע שמכירים את העבודה שזה העבודה שלהם שם לוקחים אחריות ובאמת שאלה מאוד קשה ואם אנחנו לא בטוחים לא אוכלים >> אולי אנחנו צריכים להגדיר מה ההבדלים בין גופי הקשרות הפרטיים הטובים האיכותיים לבין רבנויות שאנחנו מוצאים אותם בכל מקום א איך אנחנו עושים איזשהו הפרדה ביניהם? לא הייתי מ קודם כל לא הייתי מזלזל בנועל רבנות לא אמרתי שזה פחות טוב >> כאיש כאיש רבנות אני צמחתי ולמדתי הרבה כשרות והנושא הזה של נוהל יש לו משקל מאוד מאוד גדול בעולם הקשרות ובסוף אם הרבנות לא תיתן את הנועל שלה לא נוכל לשדרג את הקשרות לקשרות ועודרת יותר ויותר ולכן הדבר הזה שהרבנות בונה נועל רבנויות טובות יש רבנויות טובות יותר ורבנויות טובות פחות אבל בסוף חייבים נועל כשרות ועליו לשדרג אותו ולכן הנועל חייב להיות והשדרוג חייב להיות וכל אחד ירצה את הרמה שלו ובסוף אין כמו הכשרות בבית וכשיוצאים צריך לוודא שאנחנו בטוחים שאנחנו אוכלים במקום שזה שמשדרג לנו את הכשרות שם הוא אחד שאפשר לסמוך עליו ולוקחים אחריות עליו אנחנו פתאום לוקחים אחריות של דבר מאוד מאוד חמור וקשה וסומכים על מיש מישהו שלא בטוח שהיינו נותנים לו הלוואה כל כך מהר לסכום גדול שאנחנו לא רגועים ואם הרב שנותן את הקשרות באותו מקום לא היינו נותנים לו הלוואה ובטוחים שהיא תחזור אלינו איך אנחנו בטוחים שהכשרות שלו מספיק טובה בשביל שנכניס אותה לפה למה שמה אנחנו פחות במתח מההלוואה שאולי לא תחזור אני אומר מבחן לכל אדם כשהוא בא לאכול כשרות אצל פלוני או אלמוני שיבדוק אם הוא אדם שהוא סומך עליו ברמה גזו שהוא היה נותן לו הלוואה והיה רגוע שהיא תחזור אם הוא רגוע הוא יכול גם לאכול אם לא שיחליט מה יותר חשוב, מה פחות חשוב. >> אולי נשאל שאלה נוספת שהיא מקיפה קצת יותר מעבר לכשרות הספציפית. כשאנחנו מגיעים לבית מלון יש לנו דברים מסביב כמו עירוב א או היום המערכות הטכנולוגיות אתה הולך במסדרון במלון נדלק החשמל פותח את החלון המזגן איך בא מערכת הקשרות מתייחסת לזה היא פוגשת את זה או שאני כאדם פרטי צריך לחשוש לדברים האלה >> אם היינו יודעים את המורכבות כמו ש כמו שכבודו אמר לתת כשרות בבית מלון שבת עירוב שבת מעליות שבת עיניים אלקטרוניות, שעון מים דיגיטלי. היום השעוני מים, עמודי מים דיגיטליים,כן >> משבות מים בגלל שהמלון מאוד גבוה, כדי להרים את המים ללמעלה בהרבה מקומות יש משבה. צריכים כשאני פותח את הברז בחדר אני מפעיל משבה חשמלית שמעלה לי את המים לחדר. הברז בדרך כלל הוא ברז אחד שיש לו גם חמים גם קרים. זאת אומרת טעות קטנה שלי הדלקתי את הגז שמחמם את המים זה לא דוד שמש זה גז במלון צריכים כל הזמן מים חמים >> זה מביר ממש >> אז זה עובד על גז אז זה פשוט מבהיר זאת אומרת פתיחת המים בטעות אם היא בצד החם או באמצע מדליקה אש את הכמות הבעיות כדי לתת למלון כשרות היא כל כך מורכבת ולכן כמו אני חוזר אחורה אם אין לנו מומחים שמבינים את התחום מתחילתו עד סופו ושאנחנו יכולים יכולים להיות רגועים כדאי להיזהר. >> מה שהרב בעצם מלמד אותי פה עכשיו שכשאנשים הולכים עושים אפילו שמחות ולוקחים כל מיני א בתי הערכה שלא רגילים לתת כשרות ואפילו יביאו את האוכל עם לבד באיזה קטרינג. יש כל כך הרבה מורכביות שלא חושבים עליהם ולא נותנים את הדעת שצריך לבדוק את כל הדברים האלה. אתה יודע מה שעולה תמיד בראש זה העירוב. כי אתה מגיע למקום אנחנו רגילים שיש בכל עיר עירוב, בכל קהילה, בכל שכונה ופתאום זה חסוף לים ו קריטרינגים זה בכלל עולם הומלאו כי קרייטרינג בדרך כלל לא מגיע עם משגיח. קונים את זה מקייטרינג של הבדץ העדה החרדית. כולם רגועים. האוכל הגיע מקייטרינג של העידה החרדית. מי זה שעומד במטבח כל השבת ומטפל בקייטרינג? מי זה ש בדרך כלל שניים שלושה מלצרים נערים שמחפשים השלמת הכנסה הנערים האלה בדרך כלל לא בדיוק >> לא העמיקו בהלכות שבת >> לא בדיוק באו כרגע מספסל הלימודים והישיבה ויצאו לשבת והם חוזרים ולא בדיוק אכפת להם כל כך ואם יש להם תקלה בחימום הם ידאגו שזה יהיה חם ואנחנו ראינו לא אחת ולא שתיים ואיך מחממים את האוכל בשבת וכדומה זה נושא בכלל שצריך תמיד לדעת שמביאים קייטרינג לשבת חייבים או משגיח או נציג מהמשפחה שמבין בדברים האלה שילווה את החימומים את הטיפול את ה כל הנושא הזה של המטבח בשבת בקייטרינג ודאי ובמקומות שיש השגחה זה יותר טוב >> זה מזכיר לי שפעם הגעתי עם קבוצה של בחורים לאיזשהו מקום א בתערכה כזה נכנסתי למטבח וראיתי את המקררים הענקיים שלמעלה הטמפרטורת זזאת בהתאם לכניסה וליציאה שלך אז קראתי בא לבית שם ואמרתי לו אז הוא אומר לי מה הבעיה תשים מדבקה לא תראה את זה אז יש לפעמים פתרונות כאלה גם >> זה הוא מה שנקרא פסיק רש דלוניך >> כן >> אבל באמת זה בעיות מאוד מאוד מורכבות עכשיו במקום בנוי למה דיברנו על נועל במקום עם כשרות בנויה עם נועל נכון הנושאים האלה החשמליים טופלו עוד לפני כן בכשרות בסיס ואנחנו צריכים רק לשדרג את נושא של שטיפת כלים שיהיה חלבי בשרי בנפרד חימומי שבת איך מחממים את האוכל בשבת שבמאדרין אנחנו מקפידים כמעט לא לחמם כלום בשבת ובוודאי שלא דברים עם רוטב ולכן הבעיות הם יותר קלות לכן הנושא הזה מאוד מורכב ובחול הלחת כמה וכמה >> או אז אנחנו ממש ככה גולשים לחול ועכשיו זה גם החופשות בחול אז אולי קודם כל אה יש איזשהו תופעה שאדם נוסע לחוץ לארץ ואומרים לו יש רשימות יש כל מיני רשימות בכל מיני קהילות רשימות כשרות באינטרנט, אפליקציות, כל מיני שיטות כאלה שאדם בודק ואומר אה המוצר הזה קשר. איך מתמודדים עם כל האירוע הזה? אינני יודע וזה לא בטוח שהרשימות לא נכונות, אבל אני אשאל שאלה מעניינת כנגד. אנחנו בערב פסח הולכים לסופר והאקונומיקה כשרה לפסח והמים המינרלים כשרים לפסח. והנה פתאום שולחים אותנו לחול ונותנים לנו רשימות של מוצרים שמיוצרים במפעלים של גויים ללא השגחה עם עשרות רכיבים וחומרי גלם ומספרים לנו שהמוצרים האלה הם ברשימות. זה מתאים לדור הקודם בחוץ לארץ שלא היה לקהילה אפשרות ורב הקהילה הלך לבדוק ובדק שבמפעלים כאלה ואחרים כנראה לא נכנסים חומרי גלם שהם טרפה והכלו בצורה כזו או אחרת אבל לקנות מוצרים באופן רשמי בלי כשרות אינני מצליח להבין איך הדבר הזה עובד מי שיודע כמה בעיות יכול להיות היום בכל מוצר ומוצר בעולם זה לא משנה אם זה פסטה אז הנושאים של הקמח ואם זה שמן ואם זה דברים מוצרים בסיסיים לקנות דברים כאלה על בסיס רשימות ולא על בסיס כשרות זה נראה לי דיעבד של הדיעבד של הדיעבד שאולי מותר לחולה בבית חולים אם הוא נמצא בחול באיזה מקום ואין לו ברירה אחרת אבל לנסוע לנופש ולכול כשרות כזו בארץ לא היינו נותנים לזה אפילו כשרות מינימלית ובסיסית >> אז מה עושים באמת איך אומרים לאדם שרוצה לנסוע לחוץ לארץ ולהסתדר עם עם קניות, עם כל מיני עצות, איך אפשר לאכול בחוץ לארץ כשאני נוסע לטיול? >> קודם כל, מי אמר שאנחנו יכולים לאכול בכל מקום? למה אבותינו ידעו לנסוע עם קופסאות טונה ועם שקית עם לחם פרוס מראש ועם קצת מנות חמות ועוד דברים ואנחנו היום חושבים שהכל מותר? קודם כל לא בטוח שזה נכון. דבר שני, יש בעולם, צריך לברר, יש בעולם גופי כשרכות מאוד מאוד טובים בקהילות שונות. אני אתן רק דוגמה אחת בלי לפגוע באחרים. הכשר קדסיה שהוא הכשר א באירופה, הכשר מאוד מאוד מיוחד וטוב שהחריידים של החרדים אוכלים אותו. וההכשר הזה נותן בכל מיני מקומות או או יהודי או הכשר של וינה של הרב שוורץ הכשרים שמאוד מאוד מאוד מאוד ידועים כמקפידים וניתן לרכוש מוצרים בסופרים יהודיים בקהילות האלה ואותם לקחת ולאכול אבל כל מיני הכשרים מזדמנים שאחר כך אנחנו שומעים עליהם או כל מיני א מקומות בחול שפתאום הופכים להיות כשרים עם פתרונות כאלה ואחרים שחיטות שחיטות של בקר, בקר ועוף שפתאום בחול שוחטים בכל מיני מקומות ועושים לצורך בתי מלון בשחיטות פיראטיות ולא במקומות מסודרים. [נחירות בוז] אני באמת לא יודע איך אפשר. אני לא מבין איך אנשים עושים את זה. זה ש >> זה בכלל מעניין התופעה הזאתי שאנחנו מוצאים הרבה הכשרים מחוץ לארץ שנותנים כשרות בארץ והרבה אכשרים בארץ שנותנים בחוץ לארץ. יש איזשהו תהפוחה כזאת. זה אומר דרשיני. אולי כל אחד צריך לצאת במקום שבו הוא נמצא. הרוצה לשקר ירחיק עדותו. [‏צחוק] לא פשוט. לא פשוט. >> טוב, אז בוא נשאל באמת מה קורה עם הטיולים המאורגנים שבסופו של דבר זה כבר גופי כשרות שמגיעים ולוקחים קבוצות מהארץ ונותנים בחוץ לארץ או או מלונות מסודרים. זאת אומרת שהם הולכים ומכשירים את המלון שזה גם עסק שהוא מאוד מאוד פורח. איזה שאלות אני עכשיו רוצה להרים טלפון לגוף כשרות או לחברתי? מה אני צריך לשאול אותם כדי לדעת שאני בידיים טובות? השאלה היא מאוד קשה. בסוף אין ספק שכדי לתת כשרות בחול רצוי שיהיה מישהו מקומי מחול ולא דווקא גם אם הוא אומחה גדול מהארץ אלא אם כן הוא איש שחי את חוץ לארץ ומכיר את חוץ לארץ כי צריך להיות מקומי כדי לתת כשרות במקום צריך להכיר את המקום צריך להכיר את השפה צריך להכיר את השפה שהעובדים מדברים שם בסוף לקחת מקום שהוא לא כשר כל השנה ולהרגיל את העובדים שם לעבוד על חלבי פס צרי תורה שלמה. אחרי שהרגלנו אותם לאגף חלבי בשרי, צריך להתחיל להרגיל אותם לקשרות כזו או אחרת. אבל רק ההפרדה בין חלב לבשר, בין כל הכלים, בין כל האגפים, זה תורה שלמה. וצריך להיות מישהו שחי את המקום שמכיר את העניינים. לכן אם יש מקום שהוא כל השנה, כל השנה עם כשרות בחוץ לארץ והוא עובד בנועל, זה הרבה יותר טוב. יש כאלה מקומות בשוויץ של משפחות ידועות שנותנים כשרות כל השנים או אם הבעלים הם אנשים שהם שומרי תורה ומצוות אז אין ספק שצמצמנו את שאלות והבעיות ל-10% אז זה הרבה יותר קל מאשר בית מלון שלוקחים אותו לשבועיים שלוש קבוצה כזו או אחרת וצריכים לעשות כל מיני דעבדים וכן מביאים כלים חדשים או לא מביאים את הכלים החדשים או מכשירים חלק מהכלים איך מכשירים את הכלים יש קבוצות שיש להם א הם מאורגנים עם קונטיינר של כלים שלהם והם נועלים אותם בין שנה לשנה כדי שיהיה פחות שאלות של הכשרת כלים ושל טריפה. אני לא יודע איך איך הכוח יכול לדעת את הכל אבל בסוף צריך לדעת שיש גופים רציניים או משפחות יש משפחות שמשפחות חרדיות שהם מנהלים את המטבח. יש קבוצות של א עושים נופש בחוץ לארץ והמשפחה עצמה הם עושים את האוכל. הם נמצאים בתוך המטבח >> וזה אנשים שאומרים תורה ומצוות. אז אין ספק שזה עדיף על מקומות שנמצאים גויים ומביאים איזה משגיח אחד שמתרוצץ ביניהם ומנסה להבין מה הוא תפס ומה הוא לא תפס והמרובה א המרובה אינו ידוע מה שנקרא >> וזה ודאי ודאי מורכב הרבה יותר בפסח אני מאמין שהרב יודע וכולם מכירים את הסיפורים שהיו בשנים האחרונות במקומות שקשרים למאדרין שמצאו שם עד חמץ בפסח א אז אז יוצא שבעצם אדם שרוצה לנסוע לחוץ לארץ הוא צריך אולי למצוא גופי כשרות שהמון המון שנים מתעסקים בזה במקומות מסוימים א ולא ללכת לדברים שהתחילו אתמול >> לא רק לא לא ללכת לדברים שהתחילו אתמול צריך להתייעץ עם אנשים שהוא מכיר ושהוא סובך עליהם בכשרות שיבררו לו עם המקום שהוא הולך לאכול זה מקום מספיק מהודר אני יודע אנשים שהגיעו לחוץ לארץ לכל מיני מקומות ולא נדבר לא על מקומות ולא על שמות ולא רבנים הגיעו למקומות וגילו פתאום שחלק מהמטבח, חלק מהמטבח כשר. אמרו להם שזה וזה כשר כשבתוך אותו מטבח עושים גם טריפה ומבשלים גם לא כשר וגם לא גלט ופתאום אמרו להם שהמנות האלה והאלה הם כשרות וגלת איך אפשר לרדוף אחרי הצלחת? איך אפשר לרדוף אחרי כל סכין, אחרי כל מזלג, אחרי העוף במטבח, אחרי הטבחים במטבח שלא מערבבים? זה דברים מחרידים ואני חושב שזה אחד הניסיונות הקשים ביותר שהדור שלנו חווה בנושא הזה ובגופי כשרות נאמר רציניים וגדולים שאנחנו סומכים עליהם שהם יהיו בטופ בסוף זה א מלונות ענקיים עם צוות גויים גדול מאוד יש באמת יכולת לבוא ולעקוף את זה בארץ בסוף בסופו של דבר זה כשרות שעובדת כל השנה וכמו שאתה אומר אותה שפה אבל בחוץ לארץ זה איך מתמודדים עם זה הגופים הטובים חזקה על גוף כשרות טוב שלא יתן במקום ואנחנו ראינו וסיירנו וראינו איך רואים מקום עם בעיה ואומרים לא וגוף כשרות חזק וטוב יודע להגיד לא אפשר צריך להגיד לא וכן אפשר צריך להגיד כן וחזקה עליו שאם הוא אמר כן אז הוא בנ נועל נכון ושם השגחה נכונה והוא אחראי על מה שהוא אחראי אנחנו אמרנו אין אין תפקידנו להתחיל לבדוק את הרבנים שאבותינו ורבותינו אמרו לנו שהקשרות שלהם היא טובה אבל כשאנחנו נוסעים לחול אנחנו לא מספיק בטוחים וחס ושלום נכשלנו שמה תהיה עלינו תביעה למה למה התפתאנו ללכת בלי לבדוק מספיק טוב ולמה אכלנו את כל מה שרצינו לאכול כי היינו רעבים ולא כי היינו מספיק בטוחים שזה קשר או לא כשר >> הדוגמה שהבאת עם המטבחים המשולבים זה מזכיר לי את מה שקורה בחזרה לארץ בתופעת הצ'ונטיות שאתה מוצא כבר אני לא מדבר על על על זה שאם בכלל יש תעודת כשרות אבל לפעמים אתה מגיע ואומרים לך הסיר הזה הוא בהכשר א' הסיר הזה הוא בהכשר ב' איזה סיר איזה הכשר אתה רוצה הילד בן 16 שמוכר שם שם עם העגיל באוזן או עם ה או שעוד שעוד לפני שלב שלב לפני העגיל >> אז אני יכול לספר לך שנתבקשתי לתת כשרות באיזשהיא צ'ונטייה באחד המקומות הנכבדים בארץ [אנחות] וכשבאתי לבדוק ואנשים שם במקום באים ובודקים מוצרים אחרים שנמכרים שמה אה איזה כשרות יש איזה כשרות כזו או כשרות אחרת ופה בסיר הבשרי היה בשר ברמת כשרות הנמוכות ביותר כי הניסיון מאוד קשה והניסיון בבית הוא לא הניסיון בעסק ואכן כן האדם הזה היה הולך לסופר והיה לוקח עוף כשה בשר כשר אבל בקשרות נמוכה מאוד מאוד במחיר מאוד מאוד זול והיה מכניס אותו לסיר צ'ונט והוא התוודה בפניי וירים ושלימים אכלו ואוכלים שם ולא יודעים את הדברים ולכן מי שהולך לאכול בשר גם לא בשר אבל הלכת כמה וכמה צ'ונט בשרי בסיר שאין משגיח כשרות שיודע להגיד לו מי ברר את החומוס ואת השועית ומי בדק את המוצרים בפנים ומי עשה הפרשת רומות ומעשרות לירקות שבפנים ומי בדק איזה בשר ובאיזה כשרות נכנס את הסיר הזה הוא חוטא לעצמו ולא יהיה לו שום תירוץ על זה. זהזה זה תופעה נוראה של תשונתיות שלמות בלי כשרות ואנחנו הולכים לשכן ואנחנו בודקים את הדבר הקטן של הקשרות ופתאום הולכים בטעות ולא שמים לב בליל שישי או ביום שישי או ביום חמישי ואוכלים צ'ונט בלי כשרות. זה שרוריה. >> יכול להיות שצריך מה שנקרא להוציא מליבם של טועים את המחשבה הזאת ש הוא משלנו. זאת אומרת, אם זה מישהו שהוא נראה בן תורה ואז אנחנו יכולים לסמוך עליו, לא סתם הרי יש את המושג של נוגע בדבר שעד כמה שהוא מרוויח מזה כסף אז הוא כבר א גם אם הוא לא עושה בכוונה שיקול דעת הוא אחר אולי >> אין הוא משלנו השולחן ערוך לימד אותנו עד אחד נאמן בייסורים זה בבית ברגע שהיצר הרע הוא יצר הרע של ביזנס של מסחר צריך משגיח זה ההלכה אין נאמנות בדבר הזה וכבר היינו גם במונסי לפני שנים רבות איך שכל הקהילה אכלה בשר חודש או חודשיים או לא יודעים כמה כי הניסיון הוא קשה וראינו ואנחנו רואים יום יום דברים נוראים ואיומים ואין דבר כזה לסמוך על פלוני או על אלמוני כשאנחנו לא יודעים שיש משגיח כשכחות שלוקח אחריות על זה זו הלכה זוה הגדרה של ההלכה ושוב אני חוזר לנאמנות אנחנו פתאום מאמינים לו בכשרות אני לא בטוח שבהלוואה בסכום שאנחנו מפחדים שלא יחזור היינו מלווים לאותו לא מוכר בתשונטיה או לאותו אדם שאנחנו פתאום סומכים עליו וראיתי לא אחת מאלצרים במקומות שיושבים סועדים שאמרו להם שיש להם מנות גלט שהסועד עשה סיבוב עם המגש נכנס מדלת אחת יצא מדלת השנייה וסיפר להם שהנה המנות המהדרין הם אמרו לו תודה רבה ונתנו לו גם טיפ ולצערי הרב זה אותם מנות >> זה בכלל אתה יודע אתה מגיע ואומרים לך מנות מאדרין זה נגיד שהבשר באמת הוא מאדרין אבל מה קורה עם כל ה >> החימומים >> כל מסביב החסה הסלט ועל מי? ועל מי אני סומר שזה מהדרין? על המלצר. כן. טוב. אה אולי ככה ככה חלק אחרון לפני סיום. א אנשים בחורים בחורי ישיבות בנות יוצאים לטיולים פה בארץ, טיולים קטנים, פיקניקים ודברים מהסוג הזה ומוצאים מנגלים בשטח או אפילו מגיעים לצימרים שאנחנו לא יודעים מי יתארח שמה. א איך מכשירים כזה דבר? יש בכלל אפשרות להכשיר כזה דבר? מה כדאי לעשות? קודם כל, כל אלה שיוצאים, אני רוצה להגיד להם שהמושג הזה מה יש בדגים כן >> הוא לא נכון. רואים מסעד דגים או משהו או דגים מה יש בדגים מה אין בדגים מסעדה גם אם מירק של דגים אם אין לה כשרות ודרת אסור להיכנס אסור להיכנס ואסור לאכול [נחירות בוז] 1 באיות יכולות להיות בה לגבי מנגל בשטח המנגל עצמו הוא לכאורה טרף כדי להכשיר אותו הוא צריך ליבון חמור צריך לנקות אותו צריך להכניס פחמים חדשים צריך לתת לו להיות מלובן הרשת צריכה להיות רשת חדשה לא מדבר על טבילה של הרשת רשת שזה שאלה אבל גם אם לא צריך ללבן ללבן ממש שיהיה נקי מלובן ורק אז אפשר להשתמש >> עוד נקודה במסגרת המסע הטיולים שלהם עוצרים בדרך ויש היום כל מיני דוכנים כאלה מוכרים כל מיני פירות דובדבנים אבותיחים כל מיני דברים שלא מדובר עכשיו על רחוב מלאכי ישראל בירושלים א תרומות ומעשרות תורלה צריך לחשוש לעוד דברים אז בוא בוא בוא נחלק בוא נחלק באמת דובדבנים ודברים שיש בהם שברכתם בורא פרי העץ יש חשש אורלה זה איסור גמור אם אנחנו לא יודעים שבטוח שמה שנקרא אחוזי האורלה כרגע של הפרי הזה הם נמוכים מאוד אסור אסור לקחת את הפירות האלה ולקנות אותם כי יש להם חשש עורלה ממש וזה יכול להיות ממש ממש דאורייתא בנושא של מעשרות הרבה יותר קל אם יש לנו אבטיח מילון כל הדברים האלה מי שיודע להפריש תרומות ומעשרות יכול לקנות ולסר להפריש תרומות ומעשרות ולאכול את הירקות דברים שברכתם בורא פרי אדמה זה הרבה יותר קל ונחזור רגע לחול כששאלנו על חול בחול אחד הדברים הכי קלים והפתרון הכי טוב לאכילה זה פירות וירקות שמה אין אורלה שמה אין שאלה של מעשרות שמה בכל המדוכנים והמקומות שמוכרים חתיכות פירות כוסות פירות או או פירות שלמים זה הדבר דבר הכי קל, הכי פשוט והכי רצוי לאכול בחוץ לארץ. אין חשש שאומרים הרבה פעמים שיש פירות שמגיעים מהארץ כול או שזה >> אני חושב שזה בטל ברוב ואפשר להגיד שכל דפאריש מרוב בפריש אם לא רואים על זה שזה כתוב שזה הגיע מהארץ יש בחול יש בחול מספיק פירות בשביל לאכול אותם שמה לא צריכים אותנו >> ודאי שיוצא גם מהארץ פירות אבל אני לא חושב שצריך לחשוש לכך >> זאת אומרת סיכום בסופו של דבר העסק כל כך מורכב ומסובך שאנחנו צריכים להיעזר בגופי הקשרות הטובים הוותיקים הרציניים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם ואם אנחנו לא מספיק בקיים לברר אתה שם מקצוע מה הם גופי הכשרות הטובים ולא להתפתות לאחר מודעה שכתוב כשר פעם ראיתי כתוב במודעה משגיח צמוד לאורך כל החופשה אז רציתי לשאול צמוד למה יכול להיות צמוד לבית כנסת לבריכה לא תמיד אנחנו יודעים א מי מי האבא ואמא של המקום >> משגיח צמוד ירש >> כן >> הוא גם ירש [נחירות בוז] את העבודה שלו ממקודמו וגם ירא שמיים >> באמת צריך צריך להיזהר. אנחנו אפשר לסכם את זה כך. אם חשבנו בעבר שהיינו כל כך נזרים ואנחנו חושבים עכשיו שאחשרי דורב וזה יותר קל, ההפך. אח שלי דורב יש יותר בעיות לכן צריך יותר להיזהר ויותר לשים לב ויאכלו ענבים ויסבעו. >> אולי משפט לסיום מה אדם צריך לקחת איתו לדרך? צדע לדרך לקראת את החופשה הקרובה שלו שהוא למד משהו חדש על כשרות. >> אומרים חז"ל ונתמתם בם. אל תקרא ונתמתם בם אלא ונתמתם בם. כשאדם יודע שיש לו שתי כוסות, אחת עם סודה ואחת עם אקונומיקה, עד שהוא לא בטוח שזה הסודה, הוא לא ישתה. כשאדם יש לו ספק על [נחירות בוז] מוצר אם הוא כשר או לא כשר, עד שהוא לא בטוח שזה כשר, שיזהר אולי זה אקונומיקה ונתמתם בם, אל תקרא ונתמתם בם, אלא ונתמתם בם. יהי רצון שנזכה, שלא תצא תקלה תחת ידינו. [מוזיקה] >> אמן. בעזרת השם הרב רפאל מנת רבה של אוסם וממחי הקשרות בארץ ובעולם משר כוח תודה רבה >> תודה רבה [מוזיקה] בשורות טובות >> הזנתם למותר בפיכה מבית משפחה פודקאסט אני ישראל אברמובסקי תודה לעורכת התוכן תהילה סיטון למנהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולאורכי הסן והוידאו אברי ויזל דניאל אבי והיילה ויללם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים [מוזיקה] הוא בקו הטלפון 07722 שלוחה 71. להתראות בפרקים הבאים.