מוכנים - פרק 3: איך מייצרים קשר בין הורים לילדים?

מוכנים? הדרך לישיבה מתחילה [מוזיקה] בבית. מדריך להורים. מגיש הרב נוח פליי. [מוזיקה] שלום, אנחנו במוכנים והיום נדבר על קשר [מוזיקה] ותקשורת בין ההורים לילדים. תמיד דבר חשוב, הערוץ הזה של התקשורת זה הדבר שעליו יושבת כל ההשפעה שלנו, היכולת שלנו לדבר, לחזק, להשפיע, [מוזיקה] לאהוב וגם לדעת מה קורה. ככל שהילד קטן רך בשנים, הדבר הזה הוא טבעי וזורם, אבל [מוזיקה] ככל שהוא מתבגר וגדל, בטח כשהוא כבר עובר למסלול ישיבתי, [מוזיקה] הדבר הזה הופך להיות הרבה יותר מורכב וקשה. אין הורה שלא היה רוצה תקשורת [מוזיקה] וקשר טוב עם הילדים. אין הורה שלא רוצה לדעת מה קורה איתם כל הזמן. אבל מטבע הדברים, דווקא [מוזיקה] בגלל שהקשר שלנו כהורים עם ילדים מורכב לא רק מחיבוקים וליתופים ונתי, אלא גם במשך ובמרוצת השנים. גם מגערות, תוכחות, איךשהו, ככל שהילד גדל הוא רוצה לשמור מרחק מהמקום המבקר הזה. אז מה אנחנו עושים? כשאנחנו רוצים להבין [מוזיקה] איך יש לנו יכולת להשפיע ולהתחבר לילדים, אנחנו צריכים להבין איך הם [מוזיקה] פועלים, להגיע מהמקום שלהם, מה עובר להם בראש, מה נמצא אצלהם בנפש, בנשמה. [מוזיקה] לדוגמה, כשאני רוצה להיות בקשר עם הילד, אני צריך לשאול את עצמי לא אם אני רוצה, [מוזיקה] אלא אם הוא רוצה. ומה יגרום לו? להיות בקשר איתי. האם זה שווה לו? האם זה כדאי לו? האם [מוזיקה] יצא לו מזה תועלת? זאת אומרת, די ברור שכל ילד ישאל את עצמו [מוזיקה] אם יש לו איזה סוד, אם יש לו איזה משהו שנורא נורא חשוב לו לספר, מה תהיה התגובה של ההורים שלי? [מוזיקה] הם יכסו עליי? הם יצעקו? אולי הם יתאכזבו? אולי הם יצטהרו? אולי הם יענישו? אולי הם יגידו לי שמהיום והלך זה אסור? ועוד כל מיני דברים כאלה. יודעים מה? גם אם הם לא יעשו כלום, אבל אולי הם פחות יאהבו אותי, אולי פחות יעריכו אותי, וגם אם זה בסדר, הוא יכול לשאול את עצמו, מה יצא לי מזה? אולי הם בכלל אפילו לא מבינים על מה אני מדבר, [מוזיקה] אולי הם לא מבינים מה זה האתגר הזה, מה זה הניסיון הזה, מה זה הקושי הזה? אז למה לספר? למה להגיד? [מוזיקה] כדי לייצר תקשורת טובה עם הילדים, זה מחייב אותנו להתחיל לא רק עכשיו בדקה ה90, אלא תמיד כשילד יודע שההורה הוא כתובת [מוזיקה] בשבילו, הוא מקום שהוא יכול לשתף, להוציא בלי שההורים יהיו בעמדה שיפוטית, [מוזיקה] מבקרת, זה בסדר, בוודאי שאנחנו צריכים להגיב ולחנך, אבל בשלב הזה שבו ילד נמצא איתי ומשתף אותי, [מוזיקה] שימו לב היטב היטב לתגובות שלכם. איך אתם פועלים? כי זה נכנס לו לראש. הוא נותן לנו צ'אנס פעם אחת, פעמיים, שלוש. אחרי זה הוא עלול לומר לעצמו, זה לא הכתובת, אין פה עם מי לדבר. תקשורת טובה מתחילה לא בדיבור, אלא במה שאנחנו מרגישים בפנים, במה שהילד שלנו מרגיש. ככל שיש הרגשה [מוזיקה] של חיבור, של מקום בטוח להיות בו, של הורים שבטוח להיות לידם, שיאהבו אותי בכל מקרה, בלי גבול, בלי תנאי, הם יכולים לכעוס, הם יכולים לבקר, [מוזיקה] הם יכולים גם לשים גבולות, אבל האהבה והקשר בינינו לא מותנה בשום דבר. הדבר הזה מייצר יציבות שתשרט אותנו לאורך ימים ושנים. זה לא אומר שמחר והלך הילד הולך לספר לנו הכל. זה גם לא צריך להיות. זה לא אומר שאני [מוזיקה] אחרי שאראה את הסרטון הזה אגיד נו נו נו קדימה עשינו את כל הכללים עכשיו תתחיל לספר הפוך ככל שאני [מוזיקה] אלחץ ואיחטט זה רק יגרום לילד להתרחק יותר קשר ותקשורת מתחיל קודם כל בזה שילד יודע שיש כאן תמיד הורים שהם בשבילו בכל מקרה בכל מצב אם הוא ירצה לספר מתי הוא ירצה לספר זה כבר שלא >> אחס [מוזיקה][שירה] שוב אותי >> [מוזיקה][שירה] >> השם [מוזיקה] והנה עוד טיפ חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד. הילד שלכם מופנם, הוא לא משתף, הוא לא מדבר, אתם נורא [מוזיקה] נורא רוצים לדעת מה קורה איתו. אל תחכו שהוא ישתף. תתחילו אתם לשתף. תכניסו אתם לבית שפה של רגש. [מוזיקה] תכניסו אתם לבית שפה של חיבור ושיתוף. תהיו אתם ההורים האלו שפונים לילד ומספרים על מה שהיה לכם היום, תתייעצו [מוזיקה] איתו, מהדברים הבנליים ביותר, על כמו איך כדאי לשפץ את הדירה או מה כדאי לבשל [מוזיקה] לשבת וגם על דברים יותר אישיים. תשמע, אתה לא יודע מה עבר עליי היום, מה קרה לי? פתאום הילד אומר לעצמו, "וואו, סומכים עליי? ההורים שלי רואים בי [מוזיקה] פרטנר כדי לשתף. גם להם יש קשיים, גם להם יש רגשות, תתפלו." אבל הדבר הזה מביא מיד גם פידבק [מוזיקה] של הילד. כמה הפנים אל הפנים, כן לב על אדם אל האדם. על ידי כך נוצר גם תקשורת טובה ובריאה בינינו לבין ילדינו. [מוזיקה] אולי כל ימי חיי שתי ביסם [מוזיקה] לא יבך ‏Ja.