Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
לא תשכח.
הרב ישראל גולדבסר מספר את סיפורה של שואת
העם היהודי.
>> אנחנו שוב ממריעים, חוגרים חגורות,
לא צריכים דרכון, לא עוברים בדיוטי פרי,
אבל נוחטים בפולין לעוד פרק נוסף של סיור
וירטואלי, יחד עם המדריך, הרב יצחק
בירנבים. שלום לך.
>> שלום וברכה. והפעם היינו כבר בורשה ואנחנו
נתקדם ל
>> בדרך כלל הקבוצות ממשיכות מורשה ללובלין
בדרך כלל למעט אלו שנוחות בקרקוב שיש להם
מסלול אחר אבל אם התחלנו בורשה נמשיך עם
לובלין
>> ולמעט אלו שנוחתות בורשה אבל הם עושות
מסלול [מוזיקה] ביישוב הדת וברוגע ובדרך
כלל רוצים להמשיך למקום אליו לקחו את
יהודי ורשה
>> זהטרבלינקה
>> ואז קודם כל נוסים צפון על טרבלינקה ורק
אחרי זה יורדים [מוזיקה] דרומה
>> שעוברים דרך גורה קלוריה ורואים את הציון
של החידוש יערים ספסמס
>> בבית המדרש או שוברים או שעוברים דרך קוצק
דורים
>> דרך קוצץ כן בית המדרש כרגע אני חושב שהוא
סגור בתקופה שאנחנו מדברים אה בכל מקרה אם
אנחנו נתקדמים ללובלין לובלין שם שמרטית
לובלין עיר חשובה בעם ישראל עיר חשובה חלק
מועד ארבע ארצות אפילו היה תקנה שועד ארבע
ארצות לא יכול להתקיים אם לובלין לא נמצאת
שם זאת אומרת ד ארבע ארצות זה כותרת לא
תמיד היה ארבע לפי מה יותר לפי מה פחות
>> אבל אם לובלין לו שם לא מתקיים ועד ארבע
ארצות
>> ובעצם היא ההתחלה של התורה בפולין אפשר
לומר ההתחלה של התורה במזרח אירופה זאת
>> מי שהביא את התורה לפולין בעצם א רבי יעקב
פולק בעל החילוקים מצב אם המצבה שלו זה
היא שנמצאת בכניסה לבית מין החוזה אני לא
לא יכול להיות בטוח אבל יש יש שככה סוברים
אומרים בעצם א א כותב א מאריב ברונה כותב
אנשי פולין אינם בני תורה הוא כותב
באיזשהי תשובה שהם שואלים שהוא עונה להם
לחומרה כי אי אפשר לסמוך עליהם סוג של אין
אומרים דבר זה בפני עם הארץ ושתי דורות
אחר כך הם נהיו בני תורה כשהתורה עברהמערב
למזרח כשבספרד נסגרה בעקבות הגירוש
בבריטניה נסגרה בעקבות הגירוש בצרפת צריפת
התלמוד באשכנז מגפה שחורה והפרעות
רינפלאיש והתורה מגיעה לפולין ותחנה
ראשונה זה לובלין לא רק נהיו בני תורה אלא
נהיו מרביצי תורה והתורה יוצאת משמה.
אנחנו מכירים כל לומד מר מלובלין ושמות
של לובלין חרותה א בתורה הגדולה שהיא
הפיצה עם כל הוויכוחים בתקופה שהחסידות
מגיעה ללובלין עם הרגישות של הוויכוח בין
רבי עזר לראש הברזל לחויז מלובלין או איך
שהחסידים אומרים הרבי מלובלין פחות
משתמשים בשם החוזה אבל בוא נגיע רגע
ללובלין לובלין עיר גדולה עיר מרכזית
אין בה חיי לילה כמו בקראקוב והיא די שקטה
בלילה אבל עדיין יש הרבה דברים מה לראות
בלובלין לתייר היהודי א לציבור שלנו
במיוחד וגם פה יש הרבה הרבה שינויים דברים
חדשים שממשלת פולין מחדשת
בלובלין אם נתחיל דווקא מהדברים החדשים אז
הזכרנו בפרק הקודם לגבי ורשה את אותו נתיב
זיכרון מצד הגיבורים מה האומשלק פלץ
כיכר השילוכים למילה 18 המקום בו הסתיים
ארץ גטו ורשה א בנו דבר מאוד מעניין מאוד
מזכיר לנו דברים מהארץ א מצד הגיבורים
נתיב הזיכרון זה נקרא מהנקודה הראשונה
איפה שהיה בית הכנסת של המרשל הים של שלמה
שלום אלוריה שהיום הוא אינינו המקום כמעט
לא נגיש כי בנו עליו אוטוסטרדה מה שנשאר
מכל המקום זה תבלט של בית הכנסת מדברים
בית הכנסת ענק
ובנו 22 אבנים על כל אבן אות עברית א' ב ג
ובכל אבן עדות של יהודי מלובלין עדות של
ניצולים אבל גם עדויות שהצליחו לאסוף
מכאלו שלא שרדו את המלחמה שנמצאים שמה
בעברית עד האות ת
>> עדויות עדויות שכאלה שלא שרדו וכתבו לפני
>> כתבו מצאו יומן שלהם או מכתבים שהם שלחו
ועד התחנה האחרונה שהיא נמצאת ממש ליד בית
האלמין של החויזה, שהוא בעצם סוג של קרון
רכבת מזויף. לקחו בעצם סוג של קרבה, סוג
של פח, של מחולה א ניסו לעצב אותו בצורה
של קרון ושמה כולם מחפשים את האותף שהיא
נמצאת בעצם ברכבת הזאתי בקרון אבל האותף
לא נמצאת. היא פשוט נמצאת בתקרה. ובעצם מה
שהם רצו לעשות זה אותי גבילים נשרפים
ואותיות פורחות באוויר. וזה מה שאמרתי
בהקשר לארץ שלנו. מה שעשו בתחנת המשטרה
בסדרות אותו
>> אנדרטה של אותיות פורחות ספר תורה פתוח
ואותיות אז גם שמה יש את הספר תורה ואת
האותיות ושאות ת בעצם רואים את השמיים דרך
האות א ת אז זה מקום די חדש אני חושב ש
>> אגב אני הקהל שומע אותנו אני לא יודע
בדיוק איך הם קולטים את זה זה יכול להיות
פרופסורים פולנים שלא קשורים לעם ישראל
בשום כיוון אבל הם לומדים יהדות לעומק
ומנסים ללמוד מוטיבים ודיים הרבה פעמים יש
לזה טעם של גוי כן הרבה פעמים זה לא יוצא
לא בדיוק קולע פרופסור ברגע פרופסור גוי
שהוא ממונה לבנות את המוזאון על אותו בית
אותו גוי שהציל את היהודים המקום מאוד
מרשים מקום מאוד מיוחד מאוד מרגש הבונקר
שבו ישבו היהודים מתחת האדמה נמצא בונקר
שבו יהודים התפללו אפילו דאג להביא להם
ספר תורה והיה שם עניינים במחתרת תחת הפעם
של הנאצים ואת המוזאון כולו הוא בונה
בצורה של תיבת נוח כי הוא מחפש איזה מוטיב
יהודי למשהו של צלפצ
כן אז זה דברים יפים אז גם במנדרתאות האלה
יש יש בזה איזה משהו מעניין
>> נזכר שגם בבית הכנסת הרמו א קיבלו ציירים
גויים את התמונה איך היה נראה בית הכנסת
והם משחזרים את האותיות בעברית אבל הם לא
יודעים מה המשמעות של האותיות
ומעל ארון הקודש של הרימו אף שכתוב בי
מלכים ממלחו מעל כתוב דע מה למעלה ממך יש
בתחילת המשפט אות ק בצורה ישרה ובסוף
המשפט אות ק בצורה הפוכה
>> נכון
>> הם פשוט לא ידעו מה זה זה פשוט גרשאים הם
לא הכירו את האות הם נסו לראות איזה אות
הכי דומה היה להם פס ועוד פס אמרו בטח זה
ק עשו ק מפה וק משם
>> גילית לי דבר
>> זה הרבה דברים שהגויים טיפלו ולא בדיוק
ידעו אם אנחנו מדברים על בית מיני של
החוזה אז אפשר לראות באותיות עבריות אף
אחד לא מבין מה כתוב שמה אבל זה פשוט
אותיות מחוברות נוסד בשנת ה-116 אבל פשוט
כתוב באותיות מזעזעות כי מי שעשה את
השחזור לא הבין את האותיות אז אפשר לראות
ממש איך הוא הדביק שתי אותיות הנראה כמו מ
>> כן
>> כי הוא הדביק נב אז זה נוסד בשנת ה-116
>> אז עשינו כאן נסיעה מהירה בין ריגה לובלין
וקראקוב אבל אם נחזור ללובלין
>> אז סיימנו בנטיב הזיכרון עם אותיות אולי
צריכים להסביר שוב הקהל רובו לא מכיר
ונראה שגם אלה שנמצאים ב שהיו בלובלין
רובם לא יודעים בלובלין יש את שטח העיר
העתיקה האותנטי
>> שבו היה גם האזור היהודי ובו היו בתי כנסת
כמו שאתם מציין של המרשל בבית כנסת של
המגיד מק של המתכנסת של החויז מלובלין
וככל הנראה גם ביתו של החויז מלובלין והכל
עומד כל זה קיים
ביותר מאוחר לפני המלחמה יהודים כבר גרו
באזור אחר גרו כבר יצאו יותר החוצה
ורוב הקבוצות שמגיעות מגיעות לישיבת חכמי
לובלין לבית תלמין הישן בית המין החדש יש
כאלה שמגיעים ומחנה מידנק אבל אתה מספר פה
על עוד ועוד תחנות ודיות על עוד מקומות אה
כן מעניין לדעת על על הישיבה שגם בה קרו
קצת שינויים בתקופה האחרונה. צד שינויים
מרכזיים קרו בעקבות שלא היו מבקרים. אז
ניצלו את ההזדמנות לעשות שינויים. למשל
בקורונה הרבה מקומות השתנו. מקומות שהיו
בעבר שלטים איפה היה גטו, איפה היה מחנה
נעלמו פתאום אחרי הקורונה. וגם במקומות
שהיו פליטים מאוקראינה בעקבות המלחמה,
ביניהם ישיבת חכמי לובלין שהיא ערכה הרבה
פליטים אוקראינים, לא דווקא יהודים, א
מקומות נעלמו. למשל
רחו את האוקראינים
בפנימיה שהיום ממלון אילן של ישיבת חכמי
לובלין ובחדר של אוצר הספרים עשו כיתנה
ובאו אחרי כמה שנים אז גם ראינו ציורים של
ילדים על הקירות וזה לא גטות הריסנן שטט
פה שנתנו לילדים לצייר וגם ספרים שנעלמו
ספרים שהיו נעולים בספריה אמנם אין לנו
ספרים בודדים מקוריים
יש ספרים מספרת הישיבה מדי פעם מגיעים גם
לארץ מגיעים מדי פעם ספרים חות של ספרי
הישיבה ספרים שהיו שמה באוצר הספרים או
איך שהוא נקרא בזמנם בית עקד הספרים נעלמו
א במקום זה מצאנו ספות מיושנות או דברים
כאלו אבל מצד שני נפתחו מקומות שבעבר היו
סגורים ביניהם החדר של רמר שפיר המלובלין
שהוא בכלל נמצא בקומת קרקע למי שמכיר ליד
חדר האוכל ממול יש את החדר של רמיר שפירה
הדירה שרמיר שפירה הייתה בישיבה
>> כן
>> ביום חול היו אוכלים בחדר האוכל שעדיין יש
ממנו תמונות בקומה של הבית מדרש אבל
בשבתות היו אוכלים בבית של מר שפירה שוב
לא כולם לא נכנסים כולם אבל היו בחורים
שהיו מוזמנים קבוע לאכול עם הרב הרבנית
וזה דווקא בתקופה שהגיעו לשם האוקראינים
פתחו עוד חדרים ואז ראיתי את ה את הדבר
הזה ושם היה שולחן עליו היה פעם האחרונה
שיעור שרמר שפיר הכין את השיעור היה מסכת
שבס שלמדו בישיבה וגם זה היום נעלם אין את
השולחן ואין את הגמרא שאם אין הרמר שפירה
הכין את השיעור אני חושב שהשיעור היה בג'
חשו השיעור האחרון הוא נפטר בז בחשבן בג'
חשבו הוא עוד הכין שיעור
>> ואתה עוד ראית לפני כמה שנים מודדות את של
שולחן והגמרא
>> היה את השולחן וגמרא בתוך זכוכית
>> אבלתי המקום גם אבל המקום גם היה בית ספר
לאחיות באמצע
>> מקום היה בית ספר לאחיות אבל החדר של מר
שפירה אז או שזה שחזור אני לא יודע או
שעשו משהו, אבל נראה לי שקצת קשה לצפות
מהפולנים, לשחזיר גמרא מסכת שבת פתוחה בדף
ולשים זכוכית. אני באמת לא יודע לברר איפה
ה איפה המקום נמצא ומי זה שהגע את הרעיון
של הזיכרון הזה, אבל זה איננו היום. אה
כן, בעבר, אני מדבר לפני המלחמה, היו
שלטים לאורך אותו מסדרון, איפה שנמצא החדר
של מר שפירה, מצד אחד המקווה, החדר, א
היום יש מסעדה שמה, מצד שני החדר אוכל.
היו שלטים של כל מיני תורמים, אם זה חברת
ביקור חולים שתרמה, אם זה חברת גמילות חסד
של אמת, גחשה והכתבים
שציינו את הלוויה של רמיר שפירה, אז צינו
את המחזה האבסורדי שרמר שפירה שכב, שמצד
אחד השלט של ביקור חולי וממולו השלט של
קבורת המת, של התורמים.
אה,
הבניין עצמו הוא משוחזר, כמו שהרב הזכיר,
היה שם בית ספר לאחיות. אבל השתדלו בתקופת
המלחמה מפקדה הנאצית גם הנאצים קצת סיפרו
כל מיני סיפורי אגדות על מלחמה שהיה עם
התלמודיסטים דבר שלא היה ולא נברא א שהם
זורקים ספרים משמה שאני לא יודע כמה אם זה
נכון אבל הם מאוד חשוב לתאר איזה סוג של
לחימה עם הבחורים אבל מה שיש היום זה
הפנימיה שהיא הפכה למלון היא עברה מתיחת
פנים אבל עדיין רואים את הגודל העצום של
החדרים מהמלונות שישם חדרים הכי הכי
גדולים באזור הזה של פולין נמצא דווקא
הפנימיה של מאיר שפי רבנ
>> הכבוד הכבוד שהוא נתן לתורה הוא רצה
הוא לא בנה את התשבעה בשיל רק בשביל ה200
בחורים שנמצאים בה הוא בנה אותה כדי לשנות
את היחס לתורה
>> למשל הרבה אומרים אה זה עזרת נשים פה
שנכנסים לבית כנסת וזה לא עזרת נשים זה
פשוט גלריה לא נכנסים לעזרת נשים מתוך
הבית כנסת
>> בפרט שלא היה בזמנם מקובל בישיבות לעשות
עזרת נשים
פשוט מן מלכי רבונון הזה אם הם מלכים יש
מבקרים ו
>> הגיעו מבקרים והוא רצה שיבואו מבקרים הוא
רצה שיבואו עיתונאים ולא דווקא בשביל
תרומות הוא רצה שיבואו כדי שיטהדו איך
בחור ישיבה הוא מלך
>> מה ש מה שהיה הרעיון של הישיבה בעצם שצרם
לו מאוד שבחורי ישיבה מתגלגלים לישון
בחנויות ואוכלים אצל בעלי בתים וזה היה לו
מאוד חשוב אז זה המבנה של הישיבה עם
השינויים שסיפרתי
>> יש בכניסה עד היום אפשר לראות את הגרם
מדרגות הכפול הרב קנמן עשה את זה בישיבת
פונוביץ' אומרים שהוא עשה את זה בתור חו
משם אומרים שרמר שפירה אמר בארמון ורסה יש
גרם מדרגות כפול בלי שום צורך גם פה
בישיבה גרם מדרגות כפול לא עושים כל דבר
כחייבים עושים לכבוד ולתפת את המעקה עם
הפיתוחים שעם הגילופים של הסורגים שהוא
דרך אגב אותנטי המדרגות זה השטח האותנטי
בעבר זה עוד שינוי הית המנורה שהיא הייתה
תמיד נשארת דלוקה בחדר מדרגות היום גם
המנורה הזאתי הוחלפה בתאורת לד לצערנו כן
יש שם דבר מעניין שבעבר היה תערוכה קבועה
ב אם אנחנו נמצאים בבית המדרש ויש מצד
שמאל את התערוכה של ה של הבניין של הישיבה
את הלוויה של רמאר שפירה את הבחורים
אוכלים את הבחורים לומדים היום יש שמה את
הארוחה מתחלפת
ויש שמה תפסי רישום מה נדרש מבחור כדי
להתקבל לישיבה כמה דפים אתה יודע כמה אתה
יכול להיבחן בעל פה כמה סימנים למדת
בשולחן ערוך כמה אתה יכול להיבחן בעל פה
כתובת רמה שמת המוסר שלך כתוב כמה הורך
יכולים להשתתף כמה אתה יכול להשתתף בסכר
לימוד כתוב טיעונים לקבלתך אז אחד אחד
הדפי רישום ראיתי שבחור מפיסצנה אומר
הפושקס אצלנו ריקות אם יקבלו אותי יש
סיכוי שזה יתמלא הוא חילק קופות של צדקה
ושם כנראה לא התמלא כי לא היה נציגי
>> אז אם יקבלו לא חושב שהיום מי שיבוא לראשי
בעל השולחן יגיד לו את הנושא שאולי ככה
יהיה לך יותר כסף אבל מעניין לראות את
הדפי רישום האלו. אם נמשיך בלובלין לבית
האלמין שנמצא לא רחוק משמה, ממש בקרבה,
נסיעה של שתי דקות. אז א סיפור אחד קטן
מהרב עוזנר א שרצו להקים מחדש את הציון של
המרשל וידעו שהוא נמצא בגרם המדרגות למעלה
אבל לא ידעו אם מצד ימין או מצד שמאל. פנו
לרב עוזנר. בטח אתה זוכר איפה היה המרשל
מצד ימין או מצד שמאל אז הוא היית בשואל
ואמר לו למדתי בישיבה אבל אף פעם לא הייתי
בבית האלמין הזה שזה מראה לנו את השקידה
>> אני חושב שהוא אמר שארבע שנים הוא לא יצא
מפתח הישיבה
>> זה גם ההתמדה של הרב עוזנר וגם הגדלות של
הרבי שלו רב מר שפירה שבנה ישיבה שבא בחור
ישיבה יחיה כמו בארמון ויה לו בתוך הישיבה
מרפאה וחדר דואר אני לא מדבר על מטבח
ופנימיה שגם זה לא היה עד אז
ומכבסה ומספרה הכל הכל יהיה בתוך הישיבה
>> נתן את כל העולם הזה ומחזור את כל העולם
הבא מעניין גם הקשר והקרבה אחד הדברים שיש
עכשיו בתרוחה המתחלפת זה לראות את מתנות
היום הולדת שנתנו לרבי מיר שפירה היא לא
חושב שיש ישיבה היום שחוגגת יום הולדת
לראש הישיבה אבל עם ראש הישיבה הוא גם אבא
לאבא אפשר לחגוג יום הולדת וכל פעם עם
איזה גימיק אחר פעם סיימו את כל השס ביום
אחד חילקו את מספר הדפים לכל הבחורים
ובתקובתו של מרשפר מדברים על 60 תלמידים
בהתחלה
ופעם אחת החליטו שעכשיו עושים יום שלם שרק
לומדים כל מיני מתנות מעניינות א שנותנים
לר שפר אבל נחזור רגע לבית האלמין אז בית
האלמין הציונים המרכזיים בית מין היה לו
שתי כניסות כניסה אחורית וכניסה קדמית
החלק הקדמי הוא בעצם החלק העתיק יותר
והכניסה שהיום נכנסים מהחלק החדש יותר
מספרים שמאר שפירה שהוא בא להזמין לא היה
לו ילדים אבל שהוא חנך את הבית מדרש הענק
שלו אז זה כמו החתונה שלו אז הוא הלך
להזמין את הנפטרים והיה לו ספק מאיפה
להתחיל מהחלק האחורי החדש או מהחלק הישן א
בגיבה למעלה והוא אמר אנחנו אומרים
בזכור ברית אנחנו מתחילים עם יעקב אחרי זה
עם יצחק ואחרי זה רק עם אליחה הפסוק אומר
זכרתי את בריתי יעקב ואב בריתי [כחכוח]
יצחק ואבתי אברהם זכור
>> שהוא הגיע למטה והוא הגיע דבר ראשון לציון
של החו זה מלובלי
חוזים בלבין קוראים לו
>> רבי יעקב יצור
>> רבי יעקב יצחוק בן רבום אז א זה דבר שראו
את המהלך השמימי ומגיעים שם לקברו של
החויזה א צריכים לקחת מפתח מהישיבה הקבר
של החוי זה סגור עם סורגים יש כמקשרים את
זה לסיפור של הנפילה מבעד לסורגים אה לידו
יש את הקבר במעלה ה של רב שול שחנה שגם
תאריך ה
הקבורה שלו יש שם ויכוח ואפשר לראות את
הוויכוח על האבן כל פעם בא מישהו ומציין א
פעם בלורד פעם זה יש את ההור שמוכה כל פעם
איש הישר ביניו יעשה שמה שמשחנה זה חמיב
ורבו של הרמו כרבו של הרמו ולימים חמיב של
הרמו ורב שם שכחני עצמו אין לו ספרים אבל
כל הנושאי כלים של השולחן ערוך מלאים
בתלמידיו
הרי רב של הפרק שהוא הקים אתשיבת לובלין
תשיבת לובלין הוא התכוון שיהיו בה ארבעה
ארבע מחלקות ארבעה אגפים
>> ארבע תעודות יש לו צור ולעילוי נשמת לזכר
ארבעת ראשי הישיבה הקדומים בלובלין המרשל
המרם לובלין א רב שחנה ומארנש רבנוספירה
>> חנוס שפירה ושמעתי משהו שלא הכרתי
שיהיהודים באים א יהודים רבים באים לקבר
של רבי שלמשחנה כסגולה
לישועה גדולה כי סיפרו שמקובל בעם ישראל
שודי נפטר פותרים אותו מכל החובות שלו
ושרב שמשך היה בחיי חיותו היה אחראי על כל
מיני קופות ואחראי על עזרה לזולת ושקברו
אותו שכחו לפתור אותו מתוך מכל החובות שלו
אז עדיין הוא עומד ומחויב עד היום למי
שמבקש ממנו אז א ודים רבים באים לשמה לרב
שום שחנה כ כחובה לעזור להם לא פטרו אותו
מהחובות אה בית מין שפחות מבוכר פחות
מתויר זה בית הלמין החדש איך שקוראים לו
שרב צודק מלובלין
גם קשה להגיע לשמה וגם הם קבורים מאוד
רחוק מהכניסה מאוד רחוק מהכניסה
כל בית העלמי נחרש רק את הקבר שלו ושל רבו
מצאו אחרי המלחמה שיחזרו מחדש
>> כן יש שמה את הקבר גם כן של איפשה רב מר
שפרק קבור בהתחלה לפני שהלו את עצמותיו
האוהל מי שכן נשארה קבורה שמה זה הרבנית
>> כן
>> שזה קצת אה היא הייתה חלק מאוד מרכזי
מבניין הישיבה
>> אבל אה היא נשארה בלובלין. אני תמיד אומר
באירוניה שאם רמ שפיר היה נשאר בלובלין,
יכול להיות שיעולים יותר לבכות את הקבר
שלו. אבל הוא קבור בהר המנוחות. אז א פחות
אבל עדיין שרצו
>> להר מנוחות העלו אותו ואת אביו.
>> אלו אותו ואות אביו. ומי שטיפל בזה היה
אחיו.
>> אה,
>> שהוא היה פה בתל אביב.
>> אה, אז לכן הוא הלה את אבא שלו ואת אח שלו
והגיסה בעצם נשארה שם.
>> כן. רק צריך לזכור שהיו ימי שמאוד קשה
להעביר את הגופות. זה הקומוני
>> הקומוניסטית. זה לא היה אירוע קל.
א זה דבר נוסף שיש בלובלין וכמובן המחנה
המזעזע מחנה מידנק שנמצא במרחק נסיעה של
12 דקות א מלובלין ובמחנה מידנק גם כן
>> צמוד ללובלין מאיבורה של העיר מהמקום
הלמקומים הלים דיברנו זה 12 דקות נסיעה
>> כרג בעבר לובלין לא הגיע ממש עד לשמה זה
קצת הרחבה אבל עדיין היה ניתן לראות מבתי
לובלין את המחנה וממחנה את הבתי לובלין
וזה דבר שהמאונים
מאוד מתארים את הקושי לראות את השגרה
מבחוץ ואת הגיהנום שנמצא בפנים וזה מחנה
נורא כי הוא היחיד א בעצם בעולם שעומד א
טילו בכזה גודל של תאי גזי וקרמטוריום
משריפה אם באנו היום לדבר על שינויים אז
כמה שנים שמחנה מידענק היה בשיפוצים
א בעבר כדי לשפץ את הגזים אין למושג למה
לקח שלוש שנים נשים זוכיות אבל אה לא שינו
יותר מדי חוץ מלחסום את המבקרים
ובתקופה האחרונה שיפצו את הר האפר אותו הר
בעצם של חג הקציר של אותם 17 וחל יהודים
שניתנו כמתנה לפירר א ונקברו
>> רצו לכבוד יום הולדתו שלרח שמו רצו להודיע
לו שפולין נקיה מודיה והרגו את שלושת
יהודי המחנות האחרונים
>> שנשארו בפולינים יהודים עם היהודים
>> והגדול שביניהם החנה מידנק
>> ואת האפר שלהם שהרוסים מגיעים א מזה בעצם
אחר כך עשו את הר האפר א תקופה ארוכה הוא
היה סגור לא [כחכוח] היה אפשר להגיע אליו
עכשיו הוא נפתח ואני לא יודע אם מה שאני
אספר עכשיו הוא טוב או רע אבל במשך שנים
זה צרה מאוד שרואים ככה את האפר שלא מובא
לקבורה ועכשיו עם העצמות בתוכו
>> עצמות ועכשיו א חיסו את הכל בעצם בשכבת
חצץ כבדה
שבעבר עוד הרוח יכלה להעיף א ולהזיז שם
דברים היום בעצם כבר לא רואים את האפר
ובתקרה עשו גם חיזוקים וגם עשו חריטות סוג
של אנדרתה מחדש
>> שאלו את הרב וזנה בזמנו האם צריכים
להתווכח איתם למחוט בהם על זה שהם לא
קוברים את האפר אז הוא אמר שלא מקיימים
בזה מצוות קבורה אבל הגויים לא מחויבים
מצוות קבורה מצד שני אין בזה חילול כבוד
המת אז אנחנו לא צריכים להילחם על זה כי
הם מבחינתם זה הכבוד אז אז זה מכובד ככה
אבל כמו שאתה מספר כעת אז גם החזרנו
החזרנו להם את הכבוד שמגיע להם ואולי
אפילו בעצם הם נקברו כעת
>> כן דבר דבר דבר נוסף שיש במידנק וזה כבר
כמה שנים זה שחספו את הקרקע ש שעליה הוקמה
הוקם המחנה וגילו מתחת שברי מצבות עם שמות
והקימו גישרון עם זכוכית ואפשר ממש בפנייה
אחרי התאים איפה שהם סתובבים שמאלה יש את
הגישרון לפעמים עם קבוצות טובות ולא
יודעות מה יש באוהל הקטנצ'י הזה ואפשר
לראות בפנים
>> בעצם זה מספר שהם בנו בעצם זה מספר שהם
בנו את שבילי המחנה ממצבות מנופצות
>> כן ואנחנו מכירים את הדבר הזה מפלאשוב
מכירים את זה מאוד מקומות שהשתמשו
ביהודים לא רק בגוף אלא גם בזיכרון האחרון
ש שנותר מהם להשמדת יהודים
>> וזה אומר שגם כשמגיע למחנה מידנק שהוא
נחשב הכי אותנטי והכי משמר את הזיכרון
והכל נשאר כביכול ללא מגע עד אדם בעצם
המון המון מכוסה. אנחנו הולכים על חול
נחמד, על שבילים יפים ורק שחופרים 20
סנטימטר באדמה מוצאים את הסוד הזה מתחת.
>> כן. גם הצריפים שנפתחים במידנק משתנים
בתקופה האחרונה. א מידע כבר שינוי מבחינת
זמנים שבמי שני א הוא סגור. שינויים
נוספים שאי אפשר כבר להיכנס בלי להזמין
מראש וגם עשו שמה כמו באושוויץ שחייבים
מדריכים מטעמם.
שמלווה אנרגיע את הקהל מדריך מלווה כדי
שלא הקבוצה לא תפגע ולא תזיק ולא לא
סומכים על אף אחד אבל את התוכן הם נותנים
לתוכן היהודי לעבוד
>> כן כן בהחלט בהחלט נותנים את תוכן וגם
אפילו מעוניינים בשבילם זה חיים קלים יותר
הם לא צריכים להדריך אבל א רשמית צריכים
לבוא עם מדריך מיטם מחנה מידנק שזה שינוי
של התקופה האחרונה
>> אתה מרגיש שעשינו פה איזשהו עו לשומעים כי
רבים בן השומעים לא היו בעצמם במחנה
ואנחנו רק השלמנו למי שמכיר את השינויים
והעדכונים
אבל מדובר באמת על מקום עצוב מיני מיני
אושוויץ תא גזים קטן אבל תא גז
מלתחה קטנה אבל מלטחה מקום שבו יהודים
נפרדו מחפציהם ואחרי זה מילדיהם ואחרי זה
מחייהם ובהמשך קרימטוריו מזעזע חמש תנורים
באמת זה קטן ליד אושוויץ עם 45 תנורים
ובהמשך תכננו לבנות 100 שם יש רק חמישה
אבל חמישה תנורים שפעלו ושרפו בהם גופות
ש
>> ואולי אפילו קצת גופות של יהודים
תקרימטוריום הקימו בעיקר אחרי חג הקצר
עליו אנחנו מדברים אז בעצם רוב הנשרפים בו
כנראה היו גויים אבל זה בדיוק התנורים
שבהם משתמשוריום הגדול לפני שהקימו אותו
כך סיפר יעקב מרוקו אחד מהשועים
במחנה היו קרמטורים קטנים יותר בעבר
צמודים יותר לתיי הגזים אחר כך הרחיקו
לקרמטורם הגדול במטרה לבנות גם שם תיי גזם
מה שהם עדיין לא הספיקו א כן חשוב לדעת
ששבאים למחנה מידע דנק פחות להאמין
לשלוטים שכתובים שמה א אלא יותר לקרוא
עדויות של אנשים שהיו ואני זכיתי להיות עם
א מישהי שאביעה היה שמה והוא היה מזוזל
לראות א שהפכו חדר של טיי גזים למכבסה
לבגדים אז לכן השלטים לא תמיד מספרים את
האמת וכן חשוב לשמוע את האנשים שהיו שמה
איזה סטודנט מאוניברסיטת לובלין שעשה
דוקטורט על המחנה וקיבל את התפקיד שמנהל
המחנה ומאז הוא החליף את כל השלטים לפי
הראש הפולני. יש תרגום לעברית גם כן, אבל
בעצם הראש הוא הראש שלו, אבל אלה שהיו שמה
זה אבותינו ולא אבותיו.
>> בהחלט.
>> את הסיפור האמיתי אנחנו מכירים.
[מוזיקה]
>> [מוזיקה]