יום קשה ורצוף אסונות: אריה ארליך זועק - עד מתי?!

יום פשוט קשה, יום שאסור לעצור אחריו להפטיר כדי להשתקד. הגמרא מספרת במסכת יומקרה טרגי שקרה בבית המקדש על שני כהנים שהיו שניהם שווים ורצים ועולים בכבש ואחד מהם קדם לחברו ודחף אותו ותקע סכין בליבו והוא נהרג וכולם עסקו שם במעמד הטרגי ההוא בשאלה האם הסכין טמאה [מוזיקה] או לא ואומרים חז"ל שמנה שפיכות דמי מודזול הייתה זילות כלפי חיי אדם ואם אחרי שלושה מקרים ביום שלושה מקרים ילד בן חמש שנשכח ברכב ילד בן 11 שטובע בנהר הירדן [מוזיקה] נהר בן 16 שנופל מגובה רב במהלך סנפלינ שלושה אסונות ביום אחד אם אנחנו מעבירים דף הלאה ואומרים טוב זה המחיר של בין הזמנים [מוזיקה] אז אנחנו פשוט לא ראויים אנחנו פשוט שכחנו את תפקידנו מול צרות כאלה הרמב"ם אומר שאם יאמרו צרה זו מקרה נקריטי הרי שתוסיף הצרה חץ וחלילה צרות אחרות האירועים האלה מחייבים לחשבון נפש גם במישור הרוחני ובעניין הזה לב יודע מרת נפשו וגדולי הדור יאמרו את תפקידנו יאמרו מה תפקידנו אבל גם במישור המעשי יותר בטיחות [מוזיקה] יותר תשומת לב זה לא כל כך קדוש לצאת לאטרקציות אפשר לשבת בין הזמנים עם בבית אפשר לעשות פעילות עם המשפחה לא אני לא אני בעמדה שאני יכול לכוות [מוזיקה] משהו הייתי אומר לקצרת מן הזמן לחזור מחר ללימודים אבל לא אני צריך לקבוע בעניין הזה לגדולי הדור אבל אנחנו כן צריכים לחשוב טוב טוב האם אנחנו לא מקדשים יותר מדי את האטרקציות האם אנחנו לא מתייחסים בשוויון נפש לאסונות הללו כל משהו שזה טוב קורה לכל שנה בין הזמן אם יש אסונות יש קורבנות לכל שנה יוצאים עשרות אלפי בני ישיבות ותלמידי תשבר לבין הזמנים בתחילת כל בין הזמנים ולא יודעים מי יחזור כי חלק לא רחנ ליצלן לא חוזרים וזה ככה כבר כמה שנים תבדקו את זה ברצף כמה שנים שאין שנה אחת בלי אסון אני חושב שאנחנו כולנו צריכים לעצור שלושה קורבנות ביום אחד זה לא משהו שאנחנו יכולים לעבור עליו לסדר היום אוי מה היה לנו אני בבקשה שתקל לפני שנעבור את הלים הבאים. [מוזיקה]