תשובה קדמה לעולם? | אורות התשובה- שיעור 1 | הרב יהושע שפירא

[שירה] [מוזיקה] עקרונית נלמד אורות תשובה, אבל א היום אני רוצה לשתף אתכם במחשבות עגיגים שהם שייכים קצת לדברים שדיברנו ביום ירושלים. ואחרי זה במהלך הקיץ [כחכוח] אנחנו לא נחזור על מה שנאמר רק אה נדבר א בהקשר של תשובה דיברנו הרבה על משפט נפלא אפילו אה חיברנו מנגינה למילים לא הלחמנו [כחכוח] אבל חיבר ברנו והתייחד העובד עם המלך במסיבו שאמר רב יהודה הלוי בתוך א פיוט נפלא שאלוני רעיוני בלשונו של הרב במחזורים הספרדיים בסליחות ספרדיות נראה לי שאומרים את זה כל יום ושם אומרים יהירוני רעיוני על כל פנים השורה הזאת היא נמצאת בכל המסכים אותו דבר והתייחד [נחירות בוז] העובד עם המלך במסיבו והערכנו לדבר על זה אני רוצה לגעת בעוד צד בעניין הזה בעיניי יש במשפט הזה א פלא עצום בגלל שהפער הכי גדול מבואר בחסידות בזוג הוא בין מלך לעבד. אבא ובן יש ביניהם פר זה המוליד, זה הנולד אבל יש קרבה עד כדי שברא קרה דאבוע. רב ותלמיד יש פר זה המלמד זה לומד אבל התוכן הנלמד מקשר ביניהם והם א מחוברים באופן העמוק עד שבעתיד אפשר שהתלמיד יהיה רב ולא רק זה מצינו גם שיש מצב שהתלמיד היה [כחכוח] רב של רבו על אה על א רבי יוסי ברבי יהושע שכתוב שהיה חולה וירד ואבא שאל אותו מה ראית למעלה [כחכוח] אז אמר לו עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה זה התוספות שם כמדומה אני אומר שהכוונה היא לרב רב יהודה ו >> שמואל שהוא נעשה לרב של רבו וזה עליונים למטה תחתונים למעלה אז בין רב לתלמיד יש קשר כזה שזה אפילו יכול להתהפך ו א איש ואישה זה בוודאי זוגיות של קרבה אבל מלך ועבד העבד משמש את המלך אבל אין שייכות המלך הוא מואר לגמרי ובעל חירות והכל משועבד אליו והעבד הוא בטל ואין לו משל עצמו שום דבר גם לא מקבל. על הלבנה אנחנו אומרים שאין לה משל עצמה שום דבר אבל את האור של החמה היא מקבלת עוד זוג חמה [נחירות בוז] ולבנה היא מקבלת את האור של החמה. העבד אפילו לא מקבל את האור של המלך. הוא רק אמצעי. הוא בכלל לא חלק מהמטרות. לכן יש פער עצום בין מלך לעבד שאין כדוגמתו בשום זוג. ו כאן יש איזה דילוג התכללות של הכי רחוק עם הכי קרוב שהעבד מתייחד עם המלך וכמובן הכי רחוק הכוונה ל זה מבטא את המרחק הגדול ביותר בין הקדוש ברוך הוא לבין בין הנבראים ולענייננו לבין עובד השם שהעבד הוא לא מקבל מהעניין מצד זה אלא עבדה אני רק אמצעי לאורו יתברך אני בכלל לא מטרה אני בכלל לא סיפור אני בכלל לא דמות והצד השני הוא שיש פה התייחדות כמו זה לא רק זה תקשורת לימוד [כחכוח] חיבוק של האבא התייחדות זה עניין עמוק מאוד ולא עוד אלא שזה בשעה שהמלך [נחירות בוז] במסיבו כלומר שעת השמחה של המלך שהוא באיזה גילופין באיזה שעת רצון ככה של הרחבת הדעת מיוחדת ודווקא שם שהעבד אמור רק לשרט ואין לו צד ויתייחד העבד עם המלך ועם סיבו ודיברנו על זה בקיץ בכמה פנים זה נקודת העיקר רק אני רוצה להגיד משהו שהתחדש לי בעניינים האלה במהלך בין הזמנים בעיקר זה ש הרב זצר מסביר את שלושת המילים ה עמוקות שלולי שמשה רבנו אמרם אסור היה לנו לומר אותם ואנחנו אומרים אותם בכל תפילה הגדול הגיבור והנורא כדו שבגמרא מסופר על תלמיד שניסה להוסיף עוד טערים עם האיזוז וכולי ואומר [נחירות בוז] לו רבו זהו סיימת לכל השבחים של הקדוש ברוך הוא אז אומר לו איך אומרים הגדול בגבור הרב זה סוד עליון זה משה רבנו בכבודו ובעצמו אמר הקל הגדול הגיבור והנורא והרב זצהל מסביר באין היה פירוש אף לופלא לעניין הגדול הגיבור והנורא אומר שהנורא זה מי ש מה שאנחנו מתייחסים לקדוש ברוך הוא כבורא העולמות מה שהוא רצה אבל הרצון האלוקי הוא מוגבל. זה לא מלמד על כל האור האלוקי. הוא רצה את העולם הזה בגדריו. כך וכך אנשים, כך וכך כישרונות לכל איש, כך כך וכך זמן חיים לכל אחד וכך וכך זמן חיים לכל העולם כולו. אז הרצון הוא מוגבל. ולכן זה נקרא נורא. כי הפר בין האור האינסופי האלוקי לבין הרצון בפועל הוא נורא. זה דילוג מוחלט. והגיבור מצד שגבורתו היא עד אין קץ. אז אומר הרב, בעצם הגיבור זה שהוא יתברך הוא כל יכול. אין שום גדר ליכולתו, מה שיש גדר ל רצונו, אבל לא ליכולתו. הרמח"ל אומר שזה המושג צמצום והרי הקדוש. כלומר [נחירות בוז] שהקדוש ברוך הוא כל יכול, אבל הוא לא ברא את העולם לפי כל יכולתו, הוא ברא את העולם לפי רצונו. הוא רוצה שיהיה כך וכך ולא יתן, למרות שהוא ודאי אכל יותר. אבל זה שהוא פועל מתוך כל יכולתו, וזה אנחנו גיבור. גיבור זה בעל יכולת. וכשאנחנו אומרים גיבור כלפי מעלה אז אנחנו מתכווים לבעל יכולת בלתי תכלית ומה זה הגדול של גדולתו אין חקר זה שיכולת זה היחס שלו כלפי חוץ כלומר איך הוא פונה חוצה ממנו הוא יכול הכל הוא בוחר לרצות את גדרי העולם הזה אבל הוא עצמו הואאי לאלה מיכולתו יש בפרקד רבי אליעזר שלפני שנברא העולם היה הוא ושמו אחד ותמעים רבים [כחכוח] איך אפשר להגיד שיש עוד משהו חוץ ממנו ומוסבר ששמו שמו הכוונה כל יכולתו שזה בוודאי קדמון כמוהו לא היה תקופה שבהם הקדוש ברוך הוא לא היה כל יכול ורק אחרי זה התחדש כל יכול כל יכול זה נגזרת ממילאית מעצמותו שלמעלה מכל גדר אז לכן אומר פרק דרבי אליעזר שלפני שנברא העולם היה הוא שמו לבד אז יוצא שהגדול לגיבור והנורא הגדול זה מה של מחשבה תפיס כלל לגדולתו אין חקר זה שמצד עצמו אין לנו שום אחיזה להתמחשבה תפיס כלל וגבורתו זה כל יכולתו שאנחנו כבר יכולים לדבר על זה אבל זה בלתי בעל תכלית אז הדיבור הוא מוגבל מאוד עד שכמעט לא קיים והנורא זה הרוצא בעולמות כך אומר מרן הרב אני הערכתי להסביר את זה במילים של חסידות יותר אבל את עיקר הדברים אומר הרב באניה את אותם דברים כתוב בחסידות על קדוש קדוש קדוש שמה מה זה שלוש קדושות אז קדוש הראשון זה שלת מחשבה תפיסה בכלל קדוש השני שהוא כל יכול לקדוש השלישי שהוא בורא למה זה עדיין נחשב קדוש פשיטה כי הנבראים לעומת הבורא זה דילוג מוחלט כמו עכשיו עכשיו דיברנו על שלוש שלושה מושגים שמדברים עליו יתברך אבל יש נבראים זה לגמרי אחרת לגמרי אין שום ערך בין כוח הבורא שב בבריאה לבין הנבראים אז לכן הוא קדוש ודאי אז יש שלוש קדושות שהם בדיוק אותו עניין של הגדול לגיבור בנורא למרות שלא ראיתי מי שכותב את שניהם יחד עכשיו לפני שנמשיך רק נאמר נאמה במילטא שבקדוש קדוש קדוש אם נסביר את זה כך אז יוצא שקורה משהו אחר לגמרי בהסברה בביטוי קדוש קדוש קדוש אנחנו בעצם מכוונים למשהו אחר מהגדול, הגיבור והנורא, גם אם זה לאותם מדרגות עצמם, עד כמה שהמילה מדרגות שייכת למושגים הללו. מה ההבדל? שהגדול, הגיבור והנורא זה שלושה מושגים שונים. גם הבלתי מושג זה גם סוג של לתחשבת תפיסה בכלל. זה גם סוג של השגה של הת מחשבה תפיסה בכלל. השגה של אי ההשגה. ו כשאתה אומר הגדול אתה לא אומר הגיבור. אתה אומר הגיבור אתה לא אומר הנורא. יש פה מדרגות שונות לגמרי. אבל כשאתה אומר קדוש קדוש קדוש ומתכוון לאותם שלוש מדרגות אז צריך להבין אז למה אתה קורא לזה באותו שם. אז בפשטות יחזקאל שאומר קדוש קדוש קדוש הוא אומר שמצד הנבראים גם המדרגה הכי נמוכה של בורא שזה שהוא יתברך בורא לנבראים שזה הכי נמוך שזה כבר מוגבל שהוא כבר בורא נבראים מוגבלים זה הנורא גם זה מצד ד הנבראים זה מופלג לגמרי וכל וחומר אם כי קדוש קדוש קדוש לכאורה זה מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה למרות שזה אותם מילים אז אפשר אז מה היא נפקה מינה שהמדרגה הרביעית יש קדוש קדוש קדוש השם צרכות ולא כל ארץ כבודו שכיוון שזה יורד דיות מלא כל הארץ כבודו אז בפשטות זה מלמעלה למטה בשלושת המדרגות הראשונות הם זהות בביטוי אני מבין שיש גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם אז יש קדוש מה שהוא יתברך בורא לנברא ויש קדוש מה שהוא בעל יכולת ללא תכלית ויש מה שהוא התברך למעלה מלהיות רק בעל היכולת ו להתמחשבה תפיסה בקלל אז מצד אחד זה מצד הנבראים זה קדוש קדוש קדוש וכשאתה כאילו מאפיל זה רק משה רבנו לדבר שם לא מלמטה כאילו לדבר שם. אז זה הפלא שאי אפשר להוסיף עליו ואי אפשר להרחיב בו הגדול, הגיבור והנורא. אי אפשר להוסיף עוד הרים גם בגלל שבמדרגות האלה לכאורה זהו זה אומר הכל. אז עד כאן רק השוואה בין שתי. עכשיו רוצה ללכת עוד צד ולומר לשאול שאלה. האם [כחכוח] מה שכלול בדברי יחזקאל זה עוד הבחנה בדברי משה רבנו [כחכוח] שבעצם מגלה סוד עצום שאם הייתי לומד רק את דברי משה רבינו הוא היה נסתר ולכן יחזקאל לא חוזר רק על דברי משה רבינו ולא רק בגלל שזה הנבראים אלא בגלל שהוא מגלה סוד שאצל משה רבנו הוא לא גלוי. מה הסוד? שיש פה שאלה עצומה. האם כשהקדוש [כחכוח] ברוך הוא בורא את הנבראים אז כל יכולתו הוא נוכח באיזשהיא דרך בבריאה המוגבלת? [שיעול] >> [כחכוח] >> האם יש איזה נוכחות של הגיבור בנורא? האם כשהוא בורא בגבולות מסוימים הכל יכולת שלו נמצא שמה או לא? הוא הניח את כל יכולתו לגמרי והוא רק בורא באופן מוגבל. או שגם כשהוא בורא בופן מוגבל הכל יכול להיות באיזשהיא דרך נוכחת שם. אם תרצו יכול להיות שזה השאלה של צמצום כפשוטו או לא אבל לא סוגריים אנחנו חוזרים לענייננו אני מתנצל בפני שיעור א' שאני מתחיל מעניינים רמים כאלה אבל זה בוער בי משתדל להסביר מאוד בעיר אחרים אני מקווה כבר התרגלו קצת ל אז נראה פשוט שלמרות שהוא ודאי בעל כל יכולת ששלושת הדרגות לא יפגשו בכלל אבל הוא גם בעל יכול להיות שכן יפגשו ובין שתיהם ככל הנראה ה ראות הדלי בא אומר שיותר נפלא זה שכן זה תגלה ואולי זה מה שאומר יחזקאל ששלושת הדרגות אני קורא להם באותו שם לא רק מצד שבנבראים [נחירות בוז] זה לאילה אז זה מעבר לתפיסתי הכל הוא מעבר לתפיסתי רק אני יודע שיש שם שלוש דרגות מעבר לתפיסתי אלא גם מצד עצמו של העניין הגדול הגיבור והנורא הם לא מדרגות מנותקות ל רבנו הרב ציודה >> דיפרסציו נפסיו הבחנה איננה פירוד יש כאן שלוש מדרגות אבל הם לא מנותקות זה מזה אלא מחוברות דרך אגב במקור של אבחנן ענינו פירוד זה כתוב על זה לא על השלישיה הזאת בדיוק אבל על העניין הזה דווקא שאותו רבנו הרב צידה לא הבא בשיחות שלו אבל במקום מי שיחפש לא לא ניכנס לזה על זה זה מדובר על כל פנים נחזור לענייננו אז אם אנחנו אומרים שזה ישנו אז אולי אפשר להגיד חידוש עצום בענייני אורות התשובה למה כי גם מה שדיברנו ביום ראשון וגם עומק העומקים של כל עניין התשובה זה מה שחז"ל אומרים שתשובה קדמה לעולם אין עניין יותר עמוק על התשובה מאשר שלושת המילים האלה תשובה קדמה לעולם כלומר שכל כל העולם בעצם זה סוגריים בתוך מתוך הסיפור הגדול. תשובה קדמה זה לא כמו דרך ארץ קדמה לתורה. דרך ארץ קדמה לתורה הפירוש העיקרי למרות שהיום אה זה נהפך להיות איזה דת של דרך ארץ שקדמה לתורה וקודם כל שיהיה לך דרך ארץ אחרי זה נדבר עלה. תגמור תודיע לי נשקול מהעלה חס ושלום. דרך ארץ קדמה לתורה. היה לנו פה חבר'ה בצבא ש המפקד שלהם כל הזמן היה אומר דרך ארץ קדמה לתורה ומתרלל אותם לגמרי. מישהו פה עוד מהמחזור הזה או יש פה אז הם באו אולי ממצוקתם מה עושים עם המפקד שאומר דרך ארץ קדמה לתורה ואמרתי להם תגידו לו השטיח האדום קודם למלך יש אירוע גדול המלך צריך להגיע כשהמלך מגיע יש שטיח אדום מי מגיע ראשון המלך או השטיח האדום ודאי שטיח האדום אז הוא יותר חשוב מהמלך. המלך דורך עליו לא בשביל לדרוך עליו. אין לשטיח מציאות כזאת שבכלל זה יחשב כלדרוך עליו. אין על מי לדרוך. הוא רק שטיח. כל מהותו זה שדורכים עליו. אין ונפשי. זה רק כאר לכל תהיה זה שטיח זהרץ קמ התורה זה השטיחדם קודם למלך כי הוא המכיל כי הוא אמצעי הפשט של דרך קמר לתורה זה זה יש עוד סוד שמתגלה גם של עניין יותר עמוק שמתגלה בדרך ארץ לעתיד לבוא הוא תגלה יותר אבל הוא ככל כל העניינים הסודיים אם מגלים את הסוד אז עלול לאבד את כל הפרופורציות אין כאן מקום להעריך בעניין הזה על כל פעם לחזור לענייננו תשובה קדמה לעולם זה לא רק שהתשובה היא הייתה לפני כמו השטיח האדום שכודם למלך אלא התשובה היא הסיפור ובתוך הסיפור הגדול של תשובה יש סיפור הוא משנה בסוגריים העולם. בעצם מה שהקדוש ברוך הוא רצה זה תשובה. רק בשביל שיהיו תשובה צריך להלם. מאיפה תשוב? אם לא יהיה עולם נישון העלם אז מאיפה תשוב? אז יוצא שההלם הוא רק הכי תמצי בשביל שיהיה תשובה. ולכן תשובה תמיד באה. אומר הרב התשובה תמיד באה מאיזה מקום? מהמקום שבו ה עומק של האור, של התשובה הוא לפני הכל. זה מה שדיברנו גם ביום ראשון. שזה לא שאני חבוש בבית האסורים ועכשיו אני מנסה לצאת מהחטאים על ידי תשובה. לא. התשובה היא זו שהכניס אותי לבית האסורים כדי שאני אצא. וכשהיא מגיעה, כל בית האסורים הוא בכלל סוגריי בתוך הסיפור שלה. ואורות התשובה הרבה מאוד הולך בכיוון הזה, הרבה מאוד מתגלה בתוך אורות התשובה, הסוד הזה שתשובה קדמה לאברהם. אבל אני רוצה להציע עוד הצער שתשובה קדמה לעולם זה לא רק מצד העולם אלא גם מצד היחס בין הכל יכול לבין הרוצה. למה? נחזור לשאלה ששאלנו. האם [כחכוח] המדרגה של כל יכולת בלא שום גבול בלתי בעל תכלית מופיעה בתוך הרצון שלו בגדרי העולמות ונגיד מקום אחד מצאנו שזה ברור ועוד נצטרך אותו כשנגיע לדבר על אה העצמות זה בדעת דעתנו. אם אני יכול בדעת האנושית לדבר על כל יכול ועל ההבדל בין כל יכול לבין בורא עולם שבורא עולם הוא הבורא אבל הוא בחר משהו מוגבל בכל יכול הוא יכל לברוא אין קץ עולמות אחרים או משהו שהוא למעלה מגודרו עולמות בכלל אין קץ לכולתו אז עצם זה שיש בדעתי דבר כזה ממ ממילא יש כל יכול בתוך הנבראים. איפה בדעתי? אבל בעצם כשאני אומר שבדעתי יש כל יכול, זה אומר שבדעתי יש בעבר לנבראים, מעבר לבריאה, מעבר לבורא לבריאה, יש את הכל יכול. אבל לא בתוך הנבראים יש הדעה שלי היא יודעת היא ממשק עם מה שמחוץ לי מה שמעל גדרי העולמות אני יודע שמעל גדרי העולמות יש כלכול אבל בתוכי זה רק ממשק עם שם זה לא פה אבל המילים תשובה קדמה מה לעולם אפשר אומרות שפה יש כל יכול. למה? כי אם [כחכוח] אני חטאתי חמון לצלם ועכשיו אני בא לעשות תשובה מאהבה והסדונות הופכים לזכויות זה כל יכול כמו זה שמה שהוא ברא בכלל לא עוצר שום דבר הנברא לא באמת נברא. תשובה זה שהנברא לא באמת נברא. אדם חילל שבת, הרג את הנפש, אז לכאורה בגדרי הנבראים. זהו. השבת מחוללת. הנפש נרצחה, נגמר. אתה לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה ולמכונת זמן שאני עומד מול הגפרור שהדלקתי בשבת ואני עומד עוד פעם ואני לא מדליק זה בלתי אפשרי זה גדרי העולמות הדלק את הגפר הגפרור נדלק בשבת באה התשובה ואומרת הגפר שנדלק בשבת שהוא אוירה הוא מצווה בתשובה מאהבה יוצא שגדרי הלומות לא מונעים את הכל יכולת לעשות גדרים הפוכים שאני מודה לא ראיתי את הרעיון הזה בשום מקום אבל מההרגש שלי על כלל ענייני חסידות ואמונה נראה לי שזה אמת לאמיתה צריך לשטח את זה בפני גדולי תלמידי חכמים אבל כך נראה לי בפשטות שתשובה קדמה לעולם הכוונה היא שלפני שיש גידרי העולמות יש כל יכולת שהולכת להתגלות בתוך גדרי העולמות והחופש הזה שלמרות שחטאתי, יש לי חופש, אני כל יכול להפוך את זה מקצה לקצה, לא לשנות קצת שעדיין הגדר נשאר, רק עשיתי לא להפוך משורש השורשים את הכל מקצה לקצה זה כל יכולת ותשובה קדמה לעולם הכוונה היא שכשקדוש ברוך הוא הולך לברוא את העולם הוא מביא את הכל יכול לתוך הבורא נבראים זה תשובה קדמה לעולם. ואם זה כך, אז התשובה זה המקום שבו טועמים את הכל יכולת האלוקית. לא מחוץ לי, לא כדעת על מה שיש למעלה, אלא בי. אני עשיתי עבירה רחמון לניצלן ואני כל יכול הקדוש ברוך הוא נתן לי להיות כל יכול להפוך את זה להיות משהו אחר לגמרי אני זה שעשיתי עבירה זה לא אומר שעבירה עדיין עבירה זה לא אומר שהיא מוגבלת לגדרים שלה יש על זה סעיף באורות התשובה אבל איפה הוא נמצא? טוב, אולי מחר נביא אותו. זה יש שם את המילה והוויה באורות התשובה. אולי תמצא את זה כאילו ה יש לנו שלוש דרגות והוויה זה אחרון. הכל אחרי על ידי התשובה הכל מתהפך ו >> ו שכך טוב נלמד אה אפילו הרב מביא את זה קודם שברא העולם זה ממש ממש הסעיף שלנו. אז בעזרת השם מחר נלמד פרק ו' סעיף ה כהמשך למה שאנחנו מדברים. אבל אה לפני כן עוד נראה עוד נראה ש ממש מתאים ברוך השם אה אבל קודם אני רוצה להגיד עוד משהו בעניין הזה. מה זה המלך במסיבו? לא נעשה עוד סוגריים עוד סוגריים קודם סוגריים ראשונות ולפי זה מה שאנחנו אומרים הגדול שלגדולתו אין חקר ולת מחשבה תפיסה בי כלל ועל עצומתו אין שום מילה שיכולה לאמר ולא אות ולא קוצ שלות שום דבר לא יכולים להגיד עליו תמחשבה תפיסה בי כלל האם זה גם התגלה או לא? אם אנחנו [כחכוח] דורשים ביחזקאל קדוש קדוש קדוש שיש איזשהיא נקודת השקה אז גם לזה יש נקודת השקה אלא שמה שאמרנו קודם ש בדרגה הראשונה שיש בתוך העולמות את הכל יכול זה בדעת אז כאן זה אפילו לא בדעת כי לאית מחשבה תפיסה בכלל אבל כולם יודעים מה שכתוב כתוב בספרים הקדושים שזה זוהר ממקור אחר אבל רבותינו הצמידו אותם לתמחשבה תפיסה בכלל אבל בראיות הדליבה היא תפיס אז איפה מה שלמעלה מכל מחשבה בתוך הרות הדליבה אז יש מקום גם צמות שלמעלה מהכל אז קדוש הראשון זה ברות הדליבה וקדוש השני שני זה בדעת דעת אלוקים ובתשובה והקדוש השלישי זה בריאת הקדוש ברוך הוא את העלומות עם כל התורה כולה נראה לי אף לב להסביר ככה נסגור סוגריים נחזור לתשובה עכשיו אמרנו נחזור והתייחד העובד עם המלך במסכה. הקדוש ברוך הוא בורא את העולמות. מתי המסיבה שלו? מאיזה צד יש לו מסיבה על זה שהוא בוחרה את העולמות? אני לא זוכר אם אמרנו את זה ביום ירושלים או אחרי בכל לבח ודאי הזכרנו את זה ואני לא יודע אם בישיבה שוב הזכרנו את זה אבל בתוך ששת ימי הבריאה כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה כתוב ויר אלוקים כי טוב דיברנו על זה >> מה כן ו אלוקים כי טוב זה טוב. אבל כשהוא מגיע ל סוף היום השישי ויר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. מתי הוא אומר את זה? בן השמוס שבין שישי לשבת. מי נברא שם? המזיקים. מה זה טוב מאוד? אומרים חז"ל טוב מוות הרי זה הזמן שנכנסה מיטה על האדם נכון הוא נברא ביום השישי ואחרי זה אכל ונכנסה מיטה והוא גורש מגן עדן טוב מוות אז כשהוא אומר הנה וכים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד מה זה הכל אשר עשה כל לרבות מה לרבות את החטא של אדם הראשון שגועש מגן עדן לרבות את המזיקים לכן אומרים חז"ל וארץ אלוקים את כל אשר צריך ונה טוב זה יצר הטוב מאוד זה יצר הרע כלומר כל מה שעשה הקדוש ברוך הוא עד עכשיו הוא עשה טוב ועכשיו הוא עשה גם את הרע את המזיקים את המעוות כי הכל נועד להתהפך ואולי הזמן שהגילוי של הכל יכול בתוך העולמות יהיה באופן הכי חריף זה תחיית המתים. תחיית המתים זה מושג מאוד מאוד מעניין. לולי שכך קראו לו, אז אנחנו הזמן שחר התחיה. אבל למה להישאר עם המילה מתים? יש עולם הזה, יש עולם הנשמות שנפרדו מהגופש אחר התחייה. חיים נצחיים יש מילים יפות להגיד חיים נצחיים למה לקרוא לתקופה זו תחיית המתים למה להזכיר את המוות שמה אבל אם ויר אלוקים את כל אשר עשה הנה טוב מאוד זה טוב מוות אז זה העיקר מה העיקר בזה שמתים חיים מתים חיים זה כל יכול זה אומר שבראתי חיים מראתם מתים והם הפוכים אחד מהשני ועכשיו יש תקופה שבה המוות לא מפסיק הוא רק מוות מצד אחד והוא מתהפך להיות חיים מצד שני זה תחיית המתים כל הזמן מתים חיים זה תחושת הכל יכול התמידית זה כמו בעל תשובה שהוא לא חזר פעם אחת בתשובה ונגמר זה לא בעל תשובה זה מישהו שעשה פעם תשובה בעל תשובה זה שהוא כל הזמן חוזר בתשובה. צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. כל הזמן הכל מתהפך. מה שאומר רבי נחמן שצריך לעשות תשובה על התשובה. עשית תשובה אתה צריך לעשות על זה תשובה. להפוך את כל זה לאן ארוך. ובתחיית המתים הכל התהפך. וזה סוד מה שאנחנו אומרים. מי חמוך בעל גבורות ומי דום מלך? מה זה בעל גבורות? לפי מה שהסביר הסברנו קודם, גבורות זה הכל יכול. מי כמוך בעל גבורות? תמידו מלך זה לכאורה מכל יכול כמוך. מלך ממית ומחייב. שתחיית המיטים זה התשובה הכי גדולה, החטא הכי גדול, חטא אדם הראשון. הפך חי למת כי הרי לולכת הוא היה חי ביום הוכלך ממנו מה תמות אז לולי שהכלך ממנו אתה לא מתכל זה זה ראש השונה היה נכון אז אולי זה אתה לא מת אז הפכת חי למת חי ניצחי לבת ואחרי זה אתה הופך מת לחי ניצחי מי חמוך הבעל גברות ומדלך מלך ממית ומחיה ומהפך להפך וזה ההרגש של הכל יכול עכשיו כשאדם חטא הוא מבחינת מת חוטא מהונשו ימות הוא מתנתק במקור החיים הוא מת רשעים בחייהם קרועים מתים אדם חטעה הוא הוא עושה תשובה תחיית המיטים והטעם עומק הטעם של אלול זה תחיית המיטים מגיע חודש פתאום תחיית המיתים כי מצד החתאים שלי כל הזמן הייתי מת ומגיע אלו ופתאום מהפך להפך איזה כל יכולת רק רציתי להגיד גיד ש אפשר [כחכוח] זה הסוד של תחילת יג מידות הרחמים יש מחלוקות גדולות איך סופרים את יג מידות הרחמים אבל דבר אחד הוא מופלא ביג מידות הרחמים שאומרים פעמיים שם השם הוויה הוויה לפני הכל ויש מקום לשאול מה מה ההכפלה הזאת? חז"ל אומרים שהויה הראשון זה לפני החטא והוואי השני זה אחרי החטא והתשובה. שם הו הראשון זה שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם ומה שעד עכשיו לא אמרנו שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם בטוב טבע הטוב להטיב. בריאת העולם זה שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה טוב לנבראים אחרת אין טעם לבריאת העולם לכן כשהוא בורא את האור אומר מה עשיתי פה משהו טוב את האור כי טוב וכך כל ששת ימי הבריאה טבע הטוב לעתים זה כתוב בששת ימי הבריאה פעם אחר פעם שהבריאה זה בגלל שזה טוב אז הו הראשון זה טוב השם לברוא את הנבראים ולגלות טובו. בלשון הרב זצד זה כל האידיאלים האלוקים. הטוב היותר שלם שיכול להיות. זה האור שגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. למה הוא גנז אותו? כי יש טוב יותר עליון. יש שם הויה השני. מה זה שם הויה השני? ויר אלוקים את כל אשר עשה. הנה טוב מאוד. כי זה אחרי חטא ותשובה. חטא ותשובה זה טוב מאוד. זה טוב מוות, טוב יצר הרע, מזיקים. המהפך מקצה לקצה, שזה הביטוי של הכל יכול, זה המסיבה של המלך. שלא רק בראתי את העולם והוא טוב, זה נחמד. לכן אתם אנשים כשרים, אני רציתי שתהיו כחיות הנעומות ביחלות שלמים. רציתי בהרה, רציתי לטעפך רציתי שהכל יכול, הטעם הזה של הכל יכול יהיה בתוך גדרי העולמות וזה תשובה קדמה לעולם, זה הוויה השני. ולכן מתוך ההוויה השני נמשך רחום וחנון, עושה עוון ופשו וחטאה. זה הכל האיטפחה שהקדוש ברוך הוא מלווה את האדם בהתאפחה שלו. אבל צריך שהאדם יהיה שותף. איפה? איפה האדם שותף? בתשובה כי הווי השני זה אחרי חטא בתשובה אז אנחנו [כחכוח] למה צריך שאדם יהיה שותף אז אומר תשמע אין ארוחות חינם אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יהיה רחום וחנון רך רפיים וזה תשלם אתה צריך גם לעשות משהו תשוב בתשובה אם לא לא ניתן לך לא זה לא בגלל זה כלומר זה גם בגלל זה אבל העיקר זה אם הקדוש ברוך הוא יתן לך רחמים וחנינה בלי שאתה שותף אז יוצא שהכל יכול נשאר מחוץ לך אבל אם אתה עושה תשובה בעצמך אז הכל יכול פורא עצמי תוך העצמיות שלך מתוך הפעולה שלך וזה כל המעלה של שם הוואה השני אל שם הוואיה הראשון זה המסיבה שם הויה הראשון זה טוב השם בשם הבעיה השני זה המסיבה של כל יכול שיכול להפוך עבירות לזכויות זה הייתה פכה אפשר שזה גם מה שאנחנו אומרים התגדל והתגדש שמי רבה יש שמי יש שמו זה טובו אבל שמי רבה זה שמו הגדול זה שגם וזה מה שאומרים התגדל נדרש מי רבא איפה בעלמה דבר חירות שלדת לתוך העולם ושמשם יצמחה זה שמעי רבה זה לא סתם שמע זה זה המסיבה לכן כל כך הקרץ לא יתברך כשיהודי עונה חז"ל אומרים דברים מופלאים מאוד מה קורה בעולמות עליונים כשישראל אומרים מן יהי שמי רבא מה זה מתחילים להתגדלת תגדל שמי רבה שמו כתוב הגדול שכל יכול מופיע בתוך הנבראים ובסוף אנחנו אומרים על זה על ההתגדל אמן יאי שמי רבה לכן במקומות שאסור להפסיק אז לא מפסיקים לשני האמנים שקודם זה בנוסח ספרד נוסח אשכנז רק אמן אחד אלא רק למני ישמר רבה כי זה בעצם ה מענה אתה אומר התגדל שמי רבה יהי שמי רבה אבל י שמי רבה מה זה הרבה מבורך לעלם הוא לא מלמוד פעם שזה מתגלה מתוך ההלם זה המסיבה וזה בלי העבד אין את המסיבה הזאת לכן והתייחד העובד עם המלך במסיבו אשרנו אותו מחלק >> [שירה] [זימרה] [מוזיקה] >> لا