תפילה כמצוות אנשים מלומדה | עולת ראיה - שיעור 19 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] רבי אליעזר אומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים מי קבע אמר רבי יעקב בר עידי אמר רבי ושיא כל שתפילתו דומה עליו כמצוי לפני התפילה צריך להיות סיור הנפש כאילו היא נחלשת ממסע קדרות הרעיונות הרחוקים ממושגי השלמות ואור פני מלך חיים ורק בזאת תגל מעל ליבה המשא שכבד עליה בשופכה שיחה פני יוצרה ואביה שבשמיים ובזה תוסיף אומץ חת רוח כאה תעטה מעטה שסון ורוח חדשה באורז וחדוות השם תהיה עמדה אבל כשחסר הציור האמיתי הזה חת אשר מתכונת התפילה הראויה היא להוסיף ומץ ולהחליף כוח בנפש ורגשותיה עוד תוסיף ליגעה אין זו צורת התפילה השלמה שהיא צריכה לבוא מצד הרגש הפנימי ולא מצד כבות חובה חיצונית שאז בהכרח תהיה דומה כמשו למד כל חלק ט אולי נקרא הכל אחרי זה נחזור ורבנן אמרי מה זה קבע זאת השאלה שבה אנחנו עוסקים כל שאנו אומרה בלשון תחנונים כמו שזה חוזר לדברי רבי אליעזר עושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים אומר הרב אפילו מצא לבבו מתרגש להיות חפץ בתפילה מצד הרגש הפנימי מכל מקום כל של ישים לבבו כים למלאות הרגש הפנימי לבדו אין זה עדיין יסוד התפילה שצריך שתהיה עבודת השם וצריך שיכיר שהרגש הוא אמצעי נכון להעמיד מצב נפשו ורעיוני באופן נעל לתפילה ו קרה הוא נעלה מכל רגשות נפש האדם כי תחנונים לפני השם יתברך להפיק רצונו על כן צריך לאומרה בלשון תחנונים לצייר בזה את האמת כמה קטן הוא ערך רגשות לבב אנוש נגד התכלית הנעלה של הפקת רצון השם שהי באה על ידי התפילה רק מכאן אנחנו רואים שבמשפט שעבר מה שכתוב כיי תחנונים לפני השם יתברך להפיק רצונו זה מתפרש לשני כיוונים רצונו של מי אפשר להבין שזה רצונו של המתפלל או רצונו של השם בחלק השני הפקת רצון השם אז מתברר שמה שהרב התכוון קודם זה לא על הרצון האישי שלו ככל הנראה טוב עוד נחזור לכל הדברים האלה בעזרת השם רבא ברב יוסף דמרי תרבו כל שאינו יכול לחדש בדבר אין די במה ש תלווה הערה של הכרה בגאון השם יתברך עם ההרגש הטבעי הפנימי המעולה ש של הנפש כי צריך שהשכל תפשט בפעולותיו יותר מן ההרגש עד שיהיה יכול לחדש בדבר מצד השכל הברור מלבד ההרגשה הפנימית ואז צרף עם המחודש השכלי את ההרגשה הטובה הפנימית הטבעית להתפלל בריג ש קודש ועל זה אמר רבי זר הכין לחידושי במילתא כי גודל הרגש לא מנה אצלו את השכל מתת נובתו לפי מצב היום והשעה אמנם כיוון שהשכל סוף כל סוף איננו כל כך טבעי כמו הרגש על כן אמר מספינה דין מה מטרי דנה כלומר אני יכול לחדש בדבר אבל אני פוחד שמה זה תרוד אותי וימשך אלא המושכלות יותר מכפי שוכל להמשיך את את רגש הלב הפנימי עליהם ובזה אצא מתכונת התפילה זה לא שעת לימוד אז לחדש בדבר זה מרים את התפילה אבל בתנאי ש רגשי הלב נמשכים אחרי החידוש של השכל על כן הניח מקום לרגש הטוב לבדו בצרוף השכל המתלווה עמו מבלי להרחיב יותר את השכליות ואת שליטת ההרגש הטוב שם כבה כולל כל אלה השלושה כ חסרון ההכרה הפנימית בכלל בשם כבע מפני שאינו מקבל שינוי כפי חילוף רגשות האדם הרגש הטבעי לבדו יקרא קבע מפני שעל כל פנים הוא קבוע בטבע הנפש מה שאין כן עבודת השכל שצריך לקנותה בהשלמה בירית בצמצום השכל לצרפו גם כן רק פי ערך ההרגשה הטבעית יקרה גם כן בשם קבע מפני שעל כל פנים איננו מתפשט חוץ מגבול התכונה הטבעית של הנפש שהוא קבוע ועומד טוב אנחנו נעסוק בחלק הראשון שנראה שאנחנו היינו מבינים ככה כמו רבי יעקב בר אידי בשם רבי יושי שההסבר נמצא בסוף הפסקה הראשונה שהיא צריכה התפילה השלמה צריכה לבוא מצד הרגש הפנימי ולא מצד קביעות חובה חיצונית שאז בהכרח תהיה דומה כמשו כלומר לפי זה אנחנו מבינים שרבי אליעזר אומר העשה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים אנחנו יכולים להבין ש הדבר הזה דורש הסבר מה זה כבע שלכאורה לכאורה זה פשוט לא דברי רבי אליעזר מובנים מאוד כמו הסיפה של הרב פה שהיא צריכה לבוא מצד הרגש הפנימי ולא מצד כיבות החובה החיצונית הכל ברור הקומות היותר עליונות רבנן ורב יוסף זה באמת א חידוש בהבנה בדברי רבי אליעזר אבל לכאורה רב יעקב בריידי בשם רבי יושעה זה הפשט אבל עוד יותר פשט זה רבי אליעזר ומר למה אני צריך להסביר את הפשט במשהו שהוא פחות פשוט מהמקור שהוא אחורה הכי פשוט קושיה מובנת לכור כבר ותחנונים זה ברור לגמרי ו נראה ש רבי יעקב בר אידי לפי הרב ה מפרש לא את המילים כבע ואת החנונים לא זה מה שהוא בא לפרש אלא את הבעייתיות שבקו בת החנ כלומר מה כבע לפי זה אולי נכון לומר מה הבעייה בקבע אמ מה הבעייה ייה לו כמסי זה לכאורה מה שעולה מהמשפט האחרון צורת התפילה שלמה צריכה לבוא מצד הרגש הפנימי ולא מצד כיווץ חובה חיצונית שיבי תהיה באופן שכבות חובה חיצונית שעד כאן דברי רבי אליעזר פשוטים ברורים מובנים שאז בהכרח תהיה דומה כמשו אז מה אני הסברתי את גודל הבעייה כלומר להגיד שקבע זה בעיה מי ימר אומר טוב אבל אם זה יהיה כבע זה לא יהיה תחנונים טוב מה נורא כל כך שזה יהיה כבע ולא [מוזיקה] חמים ומר אם זה יהיה כבע יקרה משהו מאוד חמור זה יהיה דומה עליו כמשו זה ההסבר לפי הרב כי נראה לי שהרב בא פה לישב את הקושיה שלפי דברי רבי יעקב בריידי לא ברור בכלל מה מה היייתה השאלה ומה אתה מה הוספת לנו בתשובה בדרגות אחרות זה פשוט נה מה מה כבע הכוונה מה עומק עניין הקבע של רבנן כל שנו את זה לשון תחנונים זה גם קשה מאוד הרי זה בדיוק מה שהוא אמר כל העושה את תפילתו כב תפילת תחנונים אז הרב מסביר שהכוונה היא לא כפשט מה שהבנת בר בעזר אלא עוד קומה והבנה בעניין התחנונים אבל אחרי זה רב רב יוסף שנו יכול לחדש בדבר אז זה וודאי הבנה נוספת במה זה עניין הקבע שאתה חוזר על אותה הבנה שהייתה לך בתפילה ולא חידשת בכלום מה הבעיה בזה למה זה טוב לחדש טוב זה נראה כשנגיע לרבא ורב יוסף אבל זה מסביר את המ כבע באופן אחר וכאן המי כבע זה לכאורה מה החומרה שיש בקבע עכשיו לפני שאנחנו ממשיכים הלאה בהסברת הרב בדברי רב יעקב רידי רוצה רק קצת לדון עלינו כלומר רבי אליעזר אומר שלא לעשות את התפילה קבע כי אם הוא עושה אות הקבע אז היא לא תחנונים שה פשט הפשוט הוא שאם כל יום בשעה מסויימת דרך אגב סוגריים זאת הסיבה שהחסידים לא שומרים על זמן התפילה בגלל שאם אתה מתפלל לפי הזמן אז א אז אתה לא יכול להתחנן התפילה צריכה לבוא בהתאמה לצורך פנימי ואז תחנונים אם היא לא באה תמ לצורך פנימי אלא השעון הגיע כבע ב באן הכי פשוט אז אתה לא יכול להתפלל כמו שצריך ככה אלא מה שאם הפתרון היה עובד לכולם שתמיד מקשיבים ואחרי זה תמיד מתחננים וכל פעם זה קורה בשעה אחרת פעם זה יותר מוקדם פעם זה יותר מאוחר ואדם חי באמת את התהליכים הפנימיים שלו ואת ההבשלה שלהם כל פעם להיות תחנונים ולכן הוא שומט את הקבע שיש לו ייתרון ברור אז זה עניין אחד אבל אם אתה נכנס להליך שבו הקבע ה הוא שאתה פשוט מחר בשעתיים אז טוב אז זה לא ברור כאן מה זה מועיל עכשיו יש דרך לומר מה שזה מועיל זה ש בשעתיים האלה אני לא אתקרב תי במיטה שעתיים האלה אני ישבתי ולמדתי חסיס ישבתי ו עברתי תהליך אז אני גם כמו כולם בבוקר ואני שואל את עצמי האם עכשיו אני בשל לתפילה ואני רואה שלא אז אני צריך ללמוד חסיס קודם אבל מה יקרה אם יום אחד אני אקום ואני אהיה בשל תפילה קודם אז כור לא צריך ללמוד סידס כן אבל עושה לימוד חסיד כבע אז תפילתו נהפכת להיות גם כן ואחרי הלימוד חסיס לא נכון אבל בכל זאת זה ברור שלימוד חסידות לפני תפילה יש בו תהליך הבשלה מכל מקום כומ הוא הוא פועל איזה תהליך ואתה מגיע לתפילה במקום אחר אז זה לא אותו קבע כי כבע ללימוד חסידות לפני התפילה הוא בעצמו גורם לזה שמגיעים לתפילה עם הבשלה יותר גדולה ועדיין יש פה שאלות לא פשוטות כי בכל זאת מדי כבע לא לגמרי יצאנו יש כאלה דמויות שבאמת זה לא כבע שהן קשובות לתהליך הפנימי ו תפילתם תחנונים זה אנשים מיוחדים בייחוד שגם הם צריכים להתמודד עם זה שיש שלוש תפילות ביום ויש להם הגדרות זמן עכשיו הנכד שלי היה אצ ל איזה רבי גדול מפורסם לא יגיד את שמו ש מתפללים ב10 וחי הרב קה מוקדם עושה הכנות לתפילה מתפללים ב וחצי כל יום בערך כל יום שעתי וחצי תפילת שכס ו את החזרת הש גומרים דקה לפני חצות באופן דבע כלו על זמן חצות מקפידים לסיים 18 חזרת השת זה מקפידים שלא יהיה אחרי חצות אבל זה שעתיים וחצי תפילה כל יום כל יום חול ו מה שהוא אמר שזה הרבי גם מוקדם הולך למקווה נכנס לחדר יוצא ב10 וחצי תפילה שעתיים וחצי באחת הוא מתחיל את יומו זה קבע או לא קבע טוב תלוי גם ממי יכול להות של הרב וזה לא קבע אבל גם העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים יש פה שאלה מאוד יסודית אז לעשות תפילה רק תחנונים רק שאני מרגיש שאני יכול עכשיו לשפוך נפשי לפני השם ואם לא אז מה אז לא להתפלל ואם כן אז חור חזרנו לקבע מה מה הועילו חכמים בתקנתם אז מה זה לא לעשות תפילתו קבע לכן יש פה איזה מרווח הדין זה גשר צר זה לא גשר רחב הלימוד הזה של רבי אליעזר בגלל שמצד אחד אתה נדרש לעשות תחנונים מצד שני אתה עדיי נדרש לעשות קבע זה לא שמישהו אומר לך אין שלוש תפילות ביום או אין להם זמנים זה וודאי לא כוונתו זה צריך להיות תחנונים למרות שזה כבע ועל זה בא רבי יעקב רידי ואומר ש כיוון שאתה חייב לעשות כבע אז מה היא כבע כאילו מה אתה טוען שצריך לדות תפילת החנונים ולא קבע זה ברור שיהיה קבע זה פשיטה שיהיה קבע זה לא שרבי אליעזר עוקר תפילה או זמנה אז אם תפילה היא ודאי כבע אז מה פירוש ה עושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים אז הוא אומר שתפילת דומה עליו כ מסוי כלומר שהוא לא עובר תהליך שבתוך הקבע יהיה ספוג תחנונים אלא נשאר רק עם הקבע למה אני הולך להתפלל כי אני צריך בסוף התפילה להיות אחרי התפילה כדי לסמן ו בסיום שזה יש חשש כזה כלומר עוד לא התפללתי מנח אני חייב להתפלל ממנחה ואני הולך למנחה כדי אני לא רוצה להשאיר את זה לאחר כך יש כאלה שמתפללים תפילה מלחה גדולה למראות ה א מעלה ההלכתית של תפילה מלחה קטנה מתפללים מלחה גדולה למה אפשר להגיד ליותר ביטחון שלא אנס אחר כך וזה עדיף לי אדם שעסוק והוא רוצה להיות בטוח ש אבל אפשר גם להגיד אני רוצה להיות אחרי יש בדיחה יהודית כזאת מה היהודי רוצה אחרי הצהריים הוא רוצה להיות אחרי מנחה ולא בשרי אך הבטחון אומרים אז אתה לא בסרי נניח עכשיו הוא רוצה להיות אחרי מנחה למה הוא הולך לבית הכנסת כי זמן ו עשיתי את זה חסידים הי אורים ששותים לחיים אחרי התפילה למה שותים לחים כי שאלו אותך התפללת אז מה אתה יכול להגיד שהתפללתי תפילה אז תגיד שרציתי לך היים את זה אתה יכול להגיד אז אומר רבי ושיה כיוון שתפילה היא וודאי כבע אז ממילא מה החיסרון בקבע אם היית אומר לי שבאמת אני מתפלל רק תחנונים יש לי מקום בלב לתחנונים כן לא לא אז אני מבין מה רבי אליעזר אומר אבל הת אומר שאני חייב תמיד להתפלל זה לא נעקר אז מה זה כבע איפה הבעייה אומר לא כבע אם אפשר להסביר את דברי רבי יושי זה רק כבע כלומר אתה לא מנצל את הזמן של הקבע גם לתחנונים ועכשיו לפי ההסבר הזה נראה את דברי הרב ברוך אתה אדני אלוהים מלך העולם ש [מוזיקה] כבע אין תפילת תח מי שעושה כבע בלי תחלונים ברור שאן לא אז בדיוק לפי רבי יעקב בריד ושמ רבי ושיא ההסבר הוא שאם אתה עושה קבע באופן שאתה ר כבע אז אתה תעקור את העיקר את הלב של התפילה שזה התחנונים לכן שים ליבך שזה יהיה כבע מהצד החיצוני אבל צד הפנימי שזה יהיה תחנונים אני גדלתי בבית ש אבא שלי היה נכנס הביתה היה לו מנגינה וחיות מיוחדים למילה שלום גם כשנפגש עם אנשים גם כשנכנס הביתה היהל מנגינה כזאת שלום כזה משהו חם ומלא מהדהד שנים אחרי הרבה שנים עוד היו זוכרים את השלום שלו עכשיו אני גדלתי בבית ככה אבא שלי תמיד נכנס ו כשהתבגרתי והלכתי לחברים קצת פתאום התחלתי להבחין שיש איזה אבא שלא נכנס ככה הביתה אז לא ידעתי אם הוא אבא או לא כאילו מה קורה פה אחרי זה הבחנתי שזה עוד אחד ועוד אחד עד שפתאום הבנתי שמשונה זה אבא שלי ולא אהבות אחרים ופעם דיברתי איתה על זה אז הוא אומר לי אתה חושב שזה בא מהשרוול לא לפעמים אני עומד מחוץ לדלת כמה דקות עד שאני נכנס מה אתה עושה שמה אני מוריד מזוודות מה זה מוריד מזוודות אומר אדם קם לעבודה בבוקר וסיים את התפילה ובין התפילה לאוטובוס יש מעט זמן אז הוא היה צריך לרוץ הוא היה במתח אולי פספס את האוטובוס המתח הזה בלי להרגיש שם לו מזוודה על הכתף אחרי זה הוא מגיע לשיעור ואומר פתאום היה לי שאלה על כל מה שרציתי להגיד בשיעור ואני במתח אם השיעור יהיה טוב למראות הקושיה אז הוא עוד מזוודה אחרי זה איזה תלמיד התלמידה ואים איזה שאלה שיש להם צרות נבך א זה עוד מזודה אחרי זה עוד מזודה ועוד מזוודה אדם חוזר הביתה עם הרבה מזוודות וזה מסוכן לחזור עם הרבה מזוודות הביתה זה מסוכן למה אומר אתה עלול ללכת בסיבוב כל המזוודות ו לך על אחד מבני הבית או על כולם אז זה מסוכן לבוא עם מזודות הביתה א לכן אני עומד מחוץ לבית אני מוריד את המזוודות אחרי שאת מוריד את המזוודות אז פתאום יש איזה הרחבת הדעת נכנס הביתה אתה אומר שלום כדי בי עכשיו זה כבע לחזור הביתה כל יום ויש אנשים שחוזרים הביתה קבע ואין חזרתם הביתה מפגש חם אבל אם אתה משקיע זמן לכן צריך כתוב בהלכה לבוא לפני התפילה ולכונן דעתו להכין להכין את הדעת לתפילה ו נשאות אפילו אם לא שעה אחת לפני התפילה אבל חסידים ראשונים לימדו אותנו שאיזה זמן החנה לפני התפילה הוא דבר עיקרי אחרת זה רק משוי אחרת דבר שהוא כל כך משמעותי הרי בואו נראה את זה מהמהפך לצערנו אם היום נפלו שני חיילים בביקה בזה פיגוע אם חלילה נודעה להורים שהבן או נודע למשפחה שהאבא נפל אז מהח ם אם היה אפשר עוד פעם שהוא יכנס הביתה ולחבק אותו לפני שנפרדים כלומר שהוא יכנס הביתה ויגיד שלום זה מפגש כל כך עמוק שעכשיו שהוא נגדע ואיין אותו יותר פתאום אתה מבין את היקרות של המרכיב היומיומי הזה ואם אתה הופך אותו למשהו דוף אז אתה לא צריך לחכות לסוף כדי להבין שיש לך חיים מלאים אתה מגיע הביתה זה בעצמו דבר מלא ב אהבה וקשר עמוקים ש בעמוקים אז תן לזה ביטוי וקל וחומר בעניין התפילה אז בואו נראה את הדברים לפני התפילה צריך להיות סיור הנפש כאילו היא נחלשת ממסע קדרות הרעיונות הרחוקים מם סוגי השלמות ואור פני מלך היים המילה כאילו כאן זה לא שזה זה לא נכון היא רק באה לבטא שזה ציור ולא שהרגשת ככה ממילא אלא אתה צריך לצייר לך את זה שזה כך ובציור זה כאילו זה לא ש ההרגשה הזאת באה מאליה אבל זה לא שזה כאילו במובן שזה לא נכון זה רק דמיונות לא זה דמיונות שמשקפים יותר נכון משטף החיים את המציאות האמיתית ככה נראה לי לומר אז לפני התפילה צריך להיות סיור הנפש כאילו היא נחלשת ממסע קדרות הרעיונות כלומר אדם כבר לא התפלל כמה שעות ו הוא חי בעולם הזה והעולם הזה נקרא בי אקטה כלומר זה צינוק העולם הזה זה צינוק אתה נכלה בקדרים שמגבילים אותך ו מצערים אותך ואתה מנותק מהאמת של המרחבים האלוקיים החופשיים המהירים בלי גבול אז אתה בבית כלא שאתה נכנס לו אליו יותר ויותר עמוק היום אנחנו שומעים טיפה על הליווי של השבויים אם אדם היה שבוי יום אחד הוא עוד לא ספג את כל השבי לתוך האישיות שלו זה נורא והיום גם יום אחד להיות שבוי אבל אם הוא יודע אני 24 שעות שבוים ואחרי זה יוצא בסדר אם הוא לא יודע אז בדמיון שלו הוא כבר שבוי הרבה זמן כומר אולי לא הוציא אותי אחרי 24 שעות אעל בסוף הם מוציאים אותו אחרי 24 שעות ניחה כי עד שהנפש מעקלת ומציירת ו משתעבד לזה שזה הוא עולמי ורק תקווה דקה לפעמים יש לפעמים אין לפעמים יותר מהירה לפעמים פחות מהירה יש לצאת אז ההשפעה של הבי אקטה מוחץ את אישיותו לכן כשהוא חוזר זה תהליך ארוך ולא פשוט לצאת מזה כל אחד לפום שיעור הדיליי כמה נפשו הצטמקה וודקה בכלא בשבי עכשיו כשאדם נמצא בשבי של חי זוד זה הי עלמה והוא מתנתק מהחיים האמיתיים של המרחבים האלוקיים של טוב בלא גבול שודאי כך זה אצל השם יתברך וכך היייתה הנשמה לפני שהרתה לגוף אז הניתוק הזה הולך ונחלש ממסע קדרות הרעיונות עכשיו תראו מה שהרב מכוון פה כתוב היא נחלשת ממשא כדרות הרעיונות מה הוא בא מה הוא בא להגיד כאן תקראו חזרה את המאמר של חזל מה תפילתו דומה עליו כמשו הרב אומר הכל הוא משוי חוץ מתפילה ואם אתה עושה תפילתך כבע אתה ממשיך את ה משוי זה זה מהפך להפך הו אם אתה לא מתפלל איך אתה צריך לראות את עצמך איך את מה הציור זה כאילו מה הציור שאתה הולך עם מסע שמוח אותך ומשפיל אותך יותר ויותר כי אתה לא נושה מעביר פסגות של חיים במרחב האלוקי אנני במרחב יה אז אתה נמצא במיצר מן המיצר ומיצר הולך ודוחק אותך למקום צר יותר ויותר ואם בתפילה אתה לא יוצא למרכבים אז נשארת במסורת למרות רק רע למרות שהפשטידה באמת כשאתה אומר עוד עוד שנייה שהתפילה הי המסו הי בעצם מה אתה מתכוון שהחיים הם חופש והחובה להתפלל זה עול זה מכווץ אותו זה מכניס אותי לבי אקטה מה עכשיו חיייבים להתפלל הרב אולי נקצר היום מכירים את ה מצויות האלה בכמה ישיבות תיכוניות כ אולי נקצר היום אולי זה אולי בלי בלי חזרת השת נשה מנחה קצרה כל מיני סיטואציות אולי אנשה חה קצרה כאילו אני חי סבבא למה עכשיו עזוב אותי עזוב אותי אבל הרב אומר בעצם מה ההנחה שלך שבגללה התפילה כ משוי שעד עכשיו חיית סבבה ומה אמת שאתה לא נושם בכלל ואתה לאט לאט נחנק א לא שמת לב אתה צריך לצייר לעצמך את החנק והתפילה הי היא המרחבית כן תפילה אבל היא רעיונות חופשיים בקשה לרעיונות חשים לא קדרות את הרעיונות כאילו איך התפילה משחררת למה מה זה רעיונות רעיונות פם כאן זה נראה לי במובן של מחשבות על המציאות מה אתה חושב על המציאות שהיא מלאה מיצרים ושרוב עמל ואבן שאדם הוא כאבק פורח ורוב ימיו מכובים וא שומע את זה ו הוא נחרד הוא שומע את זה והוא מצטמק והוא למה הוא נחרד כשהוא שומע את זה כי ברעיונות שלו כש שבות שלו המציאות נוראית עוד שני חיילים נפלו מציאות נוראית ומי יודע אם לא יהיה עוד ומה הם מתכננים ומה יהיה עם העסקה ומה ה וגם אולי פגעתי בחבר שלי או הוא פגע בי או בדיוק התעשרו אליי הגעתי לחדר אוכל מאוחר לא נשאר לי אוכל וכולי וכולי וכולי זה הכוונה שברונות שלו בין על העולם הגדול בין על העולם הפרטי הוא מלא מגבלות רעיונות במובן של מחשבות ש מנתחות מה היא המציאות וכשאדם מתפלל ווא אומר ברוך אתה השם רופא חולים אז מה החולים אומר הקדוש ברוך הוא כל הזמן משפיע שפע על כולים לרפא אותם למה כי החיים האלוקיים זה חיים של טובה אינסופית ואיך נסביר את זה שהם חולים התפילה לא דנה בזה התפילה דנה אומרת לך יש זמנים שאתה צריך להסביר אז למה הם חולים להבין את הרע בעולם אבל עכשיו מבין שגם אחרי שיש איזשהו רע בעולם הקדוש ברוך הוא נותן שפע של טוב כל הזמן מה שהרופאים עושים בשביל חולה הוא לא אחד מלף ממה שהטבע עושה לא אחד ממיליון ממה שהטבע עושה הגוף כל הזמן מרפא את עצמו והרופא רק יכול טיפה לעזור או טיפה להפריע זה הכל אם הוא נתן את התרופה הנכונה אז הוא עוזר אם הוא נתן אפשר גם לעשות דברים חמורים אבל בסוף גם אם אתה נותן תרופה תרופה לא יכולה ליצור בן אדם בריא אין תרופה שאתה מכניס אותה לכוס מים ויוצא בן אדם בריא לעולמים זה לא זה לא בדי אדם בכלל הבריאות היא מיליארדי מאות מיליארדי תאים שפועלים כל הזמן בשפע של טוב אלוקי וגם מתקנים את כל המחלות גם מתקנים את כל ה צריך תיקון זה זה החיים והרופא הוא קצת עוזר אז ברוך עה השם רופא חולים ויש שפע עצום של ברכה אלוקית בתוך זה שייש מחלה שזה צריך להסביר למה דרך אגב חזל אומרים ש אברהם אבינו ביקש שתהיה זקנה יצחק אבינו ביקש ייסורים ויעקב ביקש מחלה נכון אברהם אבינו ביקש זקנ מהז הגמרא אומרת רבנו בזק סקנה כי אחרת נער וזקן נראים אותו דבר אז אין אין שום תהליך של כבוד לזקנים ומעמד לזקנים אבל יש עוד צורך לבקש שיהיה מחלות לזקנים שזקנים יהיו חולים למה כי אז יש תהליך פרידה אחרת זה פתאומי ו בלתי ניתן לעיכול זה פתאומי לה הולך שהוא היה בריא בריא בריא פתאו אינינו אז הוא לא יכול להתכונן וזה פתאומי לה קרובים נזמן שיעקב אבינו ביקש מחלה כדי שיהיה תהליך לקראת הפטירה יום ראשון בערב היה לוויה של דודתי דודה שלי נפתרה השבוע ביום ראשון מיטת נשיקה כתוב שצדיקים היו מבקשים לשתות מברכים שהכל ואז הולכים לבית אולמר וככה היה הא ביקשה לשתות ברכה שהכל נרדמה קצת נשיקה לא התעוררה ו א פגשתי את בדודה היקרה שלי אמא של מלאכי אלבר שטט נמצאת פה הרבה הרבה ימים נוראים חד זה וזה אז א אז היא אמרה אני כל כך שמחה בשביל אמא שהיא נגלה מהייסורים שלה כ זה היה תהליך הבשלה שגם הזה הנה הגיע הזמן התה כבר בת 87 גם התיישרה בסוף יומיה התיישרה בסוף יומיה זה לא אומר שערב לפני שהא נפטרה בתוך הייסורים הא אמרה נשמת כל חי וכל יום תודה להשם היה דבר הכי מצוי בפיה וגם לפני פטירתה וגם בתוך ייסוריה אבל המחלה היא משהו ש אה גואל למה איך הגענו לכל זה מה עם הרעיונות טוב אז אז ה היא צריכה להרגיש שפה כל הזמן אני אני נלחצת פה אני לוקחת עוד מזוודות אני מתקמטת פה אני נחלט למה בגלל שהרעיונות רחוקים ממושגי השלמות ואור פני מלך חיים שכל העולם הוא בתוך הצפה הבלתי גבולית של השם שלמעלה למעלה מכל הגדרים שלנו בעולם הזה ורק בזאת תגולל מהליבה המסע עוד פעם אתם רואים המסע גול מעל ליבה המסע אשר אכבד עליה בשופכה שיחה לפני צר ושש אז היא תגאל מהמסע אתה נמצא במסע תה צריך לצאת לחופשי שפתאום א אה רופא חולים שפתאום אז מה עם זה שהם חולים הוא עושה הוא צריך עיון בפנימיות התורה למה יש מחלות אבל עכשיו מה אתה עוסק שהקדוש ברוך הוא מרפה חולים ואצלו לא תקצר יזה להושיע ברב ובמת אי אפשר לקצר י משה רבנו שכשאומרים נעלה זהו אז הרפואה היא מלא את הכל