תפילה ארוכה וקצרה | עולת ראיה - שיעור 51 | הרב יהושע שפירא

אנחנו בסעיף ג' תנו רבנן מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה לפני רבי אליעזר והיה מעריך יותר מדי אמרו לו תלמידיו דב כמה ערכן זה אמר להם כלום מעריך יותר ממשה רבנו כתיב ב 40 היום ועת 40 הלילה זה הימים שלנו זה מדובר על 40 יום ו-40 לילה בפשטות שבין יח בתמוז לערב ראש חודש אלול והתנפל טוב, שוב מעשה ותלמיד אחד שרד לפני התיבה לפני רבי אליעזר היה מקצר יותר מדי. אמרו לו תלמידיו, כמה קצרנו זה? אמר להם כלום קצרנו יותר ממשה רבנו דכתיב אל נרפנ לה. טוב, יש פה לעיין קודם כל בהנהגה האלוקית שגלגלה לאותו בית מדרש גם ארכן וגם קצר. אפשר היה שבבית מדרש אחד יהיה ארחן ובמדרש אחר יהיה קצרן. וכאן יש באותו בית מדרש גם רחן וגם קצר יכול להיות שלא זה הסיבה ש לא המתפללים עם הסיבה יכול להיות שבארב בתי המדרשות יש ארכנים יותר מדי וקצרנים יותר מדי אבל יש בית מדרש שהוא מקפיד שלא לא יהיה סתייה מהמסלול אז הוא מאיר גם על הרחן וגם על קצר וזה זה הסיבה ששניהם היו במקום אחד ואולי הלימוד הפשוט של רבי אליעזר בכלל לא להקפיד אתה רואה אחד נוהג כך בעבודת השם אני לא זוכר איזה פסוק יש בתחילת משלי והוא הגרע מאוד יקר שמדי פעם אני נצרך לו לעצמי שאומר הגאון אם אתה רואה אדם עובד השם שיש לו הנהגות מוזרות העניין שהגאון אומר את זה אתה רואה עובד השם שיש לו הנהגות מוזרות אל תערה אחריו. יכול להיות שבמבנה נפש שלו בעת הזאת יכול להיות בכלל יכול להיות בעת הזאת אין לו אלא שתי אפשרויות. או לרדת בעבודת השם או להתגבר מתוך הנהגה מוזרה. ואז הוא צודק שיותר טוב הנהגה מוזרה. ויש צורך בסבלנות ויכולת החלה רחבה להתנהגויות מוזרות בעבודת השם וזה לא מונע מחלוקת דעות וגם לא מונע מהצבת גבולות אבל יחד עם זה שצריך להציב גבולות שיש 70 פנים לתורה ויש גם הפען ה71 ושמים את הגוף ואומרים זה מחוץ ל-70 פנים וגם בתוך ה-70 פנים יש חילוק הדעות יש את הדעה הזאת ויש דעה שחולקת ולא כתוב בתשעת הימים שבגלל זהירות ואהבת חינם צריך להימנע ממחלוקות בלימוד אפילו מחלוקות חריפות אפילו מחלוקות בין בתי מדרשות רק לא אישי אבל בדעות בזה אנחנו לא נמנעים מחלוקות אבל לפעמים יש דרכים מוזרות וצריך לדעת שדרכים מוזרות לא תמיד אנחנו יודעים את הסיבה למוזרות ו לפעמים סיבה למוזרות היא מבנה נפש מסוים, אה, לחץ מסוים, משבר מסוים ו צריך אה ללמוד ל לקבל אפשרות שיש אדם שיש לו צרכים מיוחדים. ובאמת החידוש פה קצת זה שבישיבות שיהיה צרכים מיוחדים למישהו שמעריך יותר מדי אז זה נראה שהוא איזה צדיק עליון ונסגב הוא מעריך בתפילה הלוואי שהתפלל אדם כל היום כולו אבל שהוא קצר נו אז אולי הוא לא בסדר באמת שבגמרא מבואר שהקפידה, כלומר הקצרן יותר מדי מתי הוא היה, הוא פשוט הגיע לשיעור א' אחרי שכל הסוגיה עם הארחן מסתיימה, או שהם היו כאחד, אבל אריכות יתר היה הקפדה יותר גדולה. שאלה מעניינת אפשר שהם היו שניים כאחד והביקורת על ההרכן יותר גדולה מאשר רבי קודר הקצרה למה בטח אם הוא בעל תפילין ארחן הוא לכל הציבור אה גורם א להמתין קצרן יכול להיות שהוא מקצר והוא מחכה על הרחן לא יכול להיות שהוא מעריך ו מה הוא עושה זה יכול להיות שהרחן זה על חשבון הציבור וקצרן זה לא על חשבון הציבור בברום היה מתפלל בזריזות למה קרה גמרויות שלה היו בלתי נתפסות והיה חזן הוא התפלל והוא באמצע בני ירושלים. רבי אברהם עושה כבר שלוש פסיעות אחורה. אז הוא אז אחי רביציק שהיה לו גם חריפות וגם פשטות וגם אומץ אחרב אמרו אומר לו אומר לו אולי הרב יגיד כמה פרקטילים ש שה חזן לא לא יילחץ אז אומר לו מה אתה חושב שאני עושה אז קצרן יכול להעריך למה הוא לא אמר עוד פרקטי נתן יכול להיות שהוא לא יודע זה חשבון יכול להיות שהוא גם מתבודח איתו על כל פנים ה הקצרן יכול להעריך העריחן לא יכול לקצר כמו להמתין הקצרן יכול להמתין אז יכול להיות שלכן הביקורת על הרכן הייתה יותר גדולה כי הקצרן מקצר לעצמו, הארכן מעריך לכולם. אפשר. וגם יכול להיות שהלימוד שהבית מדרש שם סבר שאריכות יתר צריכה יותר תשומת לב. שקצרן מתוך שלא מעריך יבוא להעריך. אבל ארכן מתוך שמעריך יפליג ובד את הדרך. שגם זה יש מקום לשקול את האפשרות הזאת שהמעריך אז הוא בתנועה של א התגברות אחרי זה הוא יעריך עוד יותר ועוד יותר ואולי כבר יעריך עוד יותר ועוד יותר ו ולפעמים אל תהיי צדיק הרבה הוא קודם לאל תרשה אם נגיד שכאן ההרכן זה אל צדיק הרבה וקצרן זה בחינת ואל תרשע אז בפסוק זה מופיע קודם שיש מקום להגיד קודם כל אל תרשע אחרי זה אל תהיה צדיק הרבה גם לא לא אל תרשע זה פשיטה כל אחד מבין את זה זה בהיר החידוש שיותר גדול זה אל תהי צדיק הרבה וכמובן שאתה צריך להיזהר שלא תהיה רק נתון בעל תהיה צדיק הרבה ואז תיפול לצד אחד השנים מרוב חשש לא להיות יותר מדי צדיק אז צריך גם להגביל את האל תרשן זהו יש מקום ל עכשיו השאלה אם אחרי כל זה כשמישהו מעריך יותר מדי נכון או משהו אחר נכון ללכת לרב ולהגיד לו תלונה מה >> ש >> אבל זה היה הוא כבר היה רבי אז רברון כבר היה רבי אה לא חבד ניקים זה לא ראיה חריפות אה כלומר האם רבי אליעזר בכלל דבריו זה אל תאירו לאנשים תהיו סובלמיים אל תתלוננו תחשבו הרבה איך ללמד זכות ותמצאו גם דברים מפליגים או שומר לא אתם צודקים להתלנ נו התפקיד שלי הוא ללמד מתי יש גם מקום להפלגות שיש מקום לכאן ולכאן פה ויש לכאורה ראיה מהדברים מה התלמידים חשבו כשהתלמידים אומרים לו שיש תלמיד ארכן יותר מדי אומר להם מעריך יותר ממשה רבנו 40 יום ו-40 לילה כלומר הוא מתכוון אם יהיה אחד שהוא הוא מעריך עד 40 יום לילה אל תבואו אליי עוד פעם אבל אם יהיה משהו אחר תבואו מה הראיה שהם הבינו ככה שהם באים על הקצרן יותר מדי כן א מתלוננים אז לפחות הם לא הבינו לכל הפחות את הרחן יותר מדי שכלול בזה למה אתם מתלוננים הראה שהם מתלוננו עד פעם והוא גם לא אומר להם רק אמרו לו קצרן. אומר להם גם קצרן זה לא תלונה אבל להתלונן יכול להיות שזה נכון. אנשים שותפים בבית מדרש ו יש מקום לדון בשאלות האלה. היה בישיבה במרכז אחד שם מתפלל עם עם הידיים, עם הרגליים, עם כל עוד ברקים ו הרב ציודה אמר שככה צריך להתפלל. צ בצירותו היה מתפלל עם רברלך עם ברסנב אש גדולה אחרי זה בזקנותו התמתנה ונעשתה יותר פנימית ופחות חיצונית אבל הוא אמר להתפלל ככה בכל התומרקים מישהו טען שזה שרח נפש שזה אז צדה דחה את דבריו אמר לו ככה צריך להתפרק עם בערה גדולה אבל הוא לא אמר לו אתה לא יכול לשאול שאלות כאלה מה אתה מסתכל בעין רעה יש מקום זה תורה היא וללמוד אני צריך מצינו דברים מופלגים מאוד בתורה וללמוד אני צריך אז גם הם למדו היה תלמיד אחד אז אומרים זה כן דרך או לא דרך לומדנו רבנו יש מקום לזה אם זה בישרות באהבת ישראל ברצון ללמוד בענייניות זה יש מקום לישון ואולי אפילו להגיד ביקורת זה נשמע כאן יותר כביקורת מאשר שאלה הם לא שאלו האם נכון להעריך כמו פלוני אלא כמה קצרנו זה כמה ארכן זה אז הם יש הם אה מביעים עמדה שיש בה גם שאלה כי כשהם שומעים שזה בסדר אז הם מקבלים אבל יש פה איזה הבעת עמדה לימוד גדול טוב על כל פעם לעניין התפילה אז אריכות דברים רבה וקיצור דברים רב הוא אה הוא לא פגם בתפילה ולא רק זה אלא שמשה רבנו הוא בעצמו שניהם אין ארחן כמוהו אין קצרן כמוו שניהם משה רבנו אני קצת מודה באשמ מה שלטים אני קצרן להודות בהשמ שלטים אני ארכן זה כאילו זה לא השמעה זה למרות שכבר ראינו שפה אולי הרחן זה יותר בעתי אבל אפנו לי קצר אבל אם מורה עליו השלום היה לו אירוע מוכי כבד ביותר ו אני הגעתי לישון לבית החולים להיות איתו ו אחרי זה אמא שלי הגיעה ונכנס לרעי וזה הרופה יוצאת לבנה כמו אומרת תתפללו מצב קשה מאוד תפללו. ברוך השם הוא חי אחרי זה עוד 14 שנה לומד הרבה תורה אם כי לא חזר לעצמו לגמרי אבל א והיינו שם עסוקים היה צריך להביא אותו מבית חולים לבית חולים למוחה יותר גדול והיו עסוקים רצנו לאבול אז נסענו הגענו אז נאמנתי ליד הקיר אמרתי פרק תהילים אחרי זה הגיעו לאט לאט אחים שלי חשבו שזה כבר להיפרד אז הגיעו לאט לאט אחים שלי והם א העריכו הרבה מתפילותיהם ואני אחזתי בתלמיד רבי אליעזר ורבי אליעזר שגיבע אותו כמה קצרנו זה ובחנתי את עצמי מאוד מאוד מה יותר נכון לי בעבודת השם ור ראיתי שיותר נכון להגיד פרק אחד תהילים ועשיתי עוד דבר אחד ו להאמין בהשם שאין רפה נעלה זה זה גם מספיק משה רבנו היה בטוח בזה למרות שהוא 40 יום ו-40 לילה זה יכולת א מופלאה להעריך 40 יום ו-40 לילה ולקצר שאין ל רפענלה לא רק זה האמת היא שיכולנו ליישב את זה בדרכים אחרות לגמרי איך יכולנו ליב >> מה כן שהכלל לשרון מערכים עד בניד לא פרט לא הפרט הם מקצרים כאן זה לא נראה ככה כי הארחן והקצרן הם לא נחלקו בעניין הזה אז רבי אליעזר דוחה את החינוק הזה שצריך להבין למה מאיפה לדחות הרי זה לכאורה פשוט איך אתה מיישב למה אז למה משה רבנו כאן העריך כל כך הרבה וכאן כיצרק טוב מה עוד עשיתי חוץ מ חוץ מגיד פרק טילים כתוב בגמרא מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שיתפלל עליו אני לא הלכתי למקובלים ולא לזה יש לי חכם צלצלתי מיד לרב אריאל אמרתי אבא שלי חולק כתוב בגמרא אמרתי לו הרב הוא החכם שלנו שהרב התפלל מצאתי לו את השם ביקשתי שיתפלל זה אמר שהוא התפלל אחרי זה אבא שלי חי בזה 14 שנה טוב בואו נראה את דברי הרב ערך התפילה מתגלה ובו בשניים האחד להרים את השגתו ותכונתו שלו או של מי שהתפלל עליו וצריך ולזה צריך איכות מורבע כערך שינוי תנועות שנמשך בהדרגה זה קצת דומה לכמה קמה לעומת פתאום יבוא אליך לא אדון אשר אתם מבקשים יש גאולה כרף עין ויש גאולה כמקמה וזה תפקידים שונים. זה דרך אחרת. אם גאולה באה קרף עין אז היא פועלת בצורה אחת ומביאה את העולם למקום מסוים. ואם בקיימקים היא מביאה אותה למקום אחר. אז גם התפילה יש התפילה שינוי תנועות שנשך בהדרגה. וכן הייתה אריכות שמשה רבנו עליו השלום 40 יום מכוונים כנגד ימי יצירת הולד כנטינה צורה ולב חדש למי שהתפלל עליהם והשני שאחרי שכבר נעשה כל הצריך להתרוממות שבפנימיות הנפשמש הדיבור של התפילה להוציא לפועל את הנעשה בנפש פנימה את הנעשה כבר ולזה אין צריך איכות כלל זה רק ביטוי כי בדיבור אחד יוצא לפועל המון רגשות על כן בא הקיצור בתפילה במקום הצורך של השימוש בתכונה זו של הוצאה אל הפועל את המוכן כבר ועל כן יש פנים לאלה שתי הדרכים ובלבד שיכוון ליבו לשמ שמיים לפי התכונה האפשרית הוא כפי צורך השעה אומר לא רק הוא לבד שיכוון בו שמיים נקודה אני לא מספיק נכון אפשר היה להגיד אתה מעריך אתה מקצר אחד המרבהבב אחד הממית הרי זה ודאי עומד פה שיש כאן קשר הגיוני בין ארחן וקצרן לאחד המרבה ואחד הממית דרך אגב אחד המרבה ואחד הממית מה זה לא על רבי אליעזר בעצמו אחד אדם הרבה ואחד הממית לא בטוח שהיה לו ייסורים >> מה שהיה איסורים >> זה אולי זה רבי אלעזר >> מה >> רבי יוחנן אמר את זה לרבי נז זה לא רבי אליעזר, זה רבי אלעזר לפי הדורות. >> מה? >> כן. טוב, זה שם זה לאף אחד. טוב, על כל פנים, למרות שבאחד המרבה ואחד ממיד כאילו אומר העיקר זה הכוונה לשם שמיים, הריבוי והמיעות הוא לא. וכאן הרב אומר לא. ויכול להיות שזה גם באחד ואחד ממית. אם אחד יכול להרבות והוא ממיט כביכול לשם שמיים זה לא זה לא לשם שמיים מספיק לעצום עיניים מהצורך הנכון והמתאים זה לא נקרא לשם שמיים אדם צריך לפתח את השם שמיים באופן שיהיה ער למצב ולהתאמה הנכונה ואז השם שמיים הוא נכון לשם שם שמיים אני רוצה עם הקדוש ברוך הוא ואני בטלן זה לא מועיל ככה זה לא נקרא לשם שמיים מה זה רבי אלעזר מה מצאת >> לא לא חשוב >> שכתוב בה מעשה בדוד אחד זה אותו תלמיד >> לא לפי הרב זה נראה שזה יכול להיות אותו תלמיד רציתי להגיד את זה שלפי הרב נראה שזה יכול להיות תמיד רק לאותה שעה אבל הפשט של הגמרא נראה לו ככה לא כשאתה קראת את הגמרא מה נראה לך >> עכשיו כשקוראים גמרא ומה שנראה בהתחלה בדרך כלל זה לא מה שנראה בסוף לא אחרת לא היה סדר בוקר עכשיו עוד רגע סדר בוקר אנחנו חייבים להגיד שמה שנראה בהתחלה זה לא מה שנראה בסוף ואף על פי כן יש דברים שזה כן ככה טוב >> מה >> רבי אליעזר א זה מעניין חת שהרב רומז לזה זה מי אומר לו את זה? רבי יהושע לא אז רבי כן האמורה על כל פנים כן זה לא לא הטענה תנו רבנן זה תנא תנו רבנן זה לא למרות שבמדרש שמות אפשר לקשר אותם סתום א כבר דרשו רבותינו במדרש שמות את הקשר שהוא בלבד שיכוון גול השמיים זה אלי עזר לא טוב אז מה שהרב מסביר כאן זה שיש שני עניינים לתפילה. זה חידוש עצום שיש כאן שצריך א יש פה יסוד שצריך להבין איך אה משתמשים בו לכל ענייני תפילה. או שיש תפילה שהיא מהפכת צעד אחר צד את המתפלל או את מי שמתפללים עליו. ויש תפילה שהיא לא מהפכת, היא מבטאת. יש תפילה מהפכת ויש תפילה מבטאת. באמת יש פה מקום לחקור למה יש שני שתי פעולות לתפילה. איך איך הם מתחברות, איך איך תפילה ופעולה אחת יש לה שני צדדים שהם קצת מנוגדים. או שאתה פועל את התהליך או שיש תהליך גמור ואתה רק מבטא אותו. איך יכול להיות שאותה פעולה עושה גם את זה וגם את זה? הרב לא מו את זה. הרב יוצא מנקודת המרכה פשוטה שבוודאי יש פה ערך גם לתהליך וזה סוג עבודה אחד ויש לו אופי של אריכות ויש ביטוי זה סוג עבודה אחר יש לא אופי של קיצור אצל משה רבנו נו, אומר רבי אליעזר, החילוק הוא לא בין כלל פרט. החילוק הוא שה-40 יום זה יצירת הדמות מחדש, תינת צורה ולב חדש לישראל, להוליד אותם מחדש. ו אומרת זה נראה שלמה הנעשה בנפש פנימה אין צריך חות כלל אז למה אצל מרים זה נעשה בנפש פנימה אולי באמת בגלל שזה אחותו שגדלתו כאמו כתוב נכון היא דאגה לו תתצב אחותו מרחוק שגידלתו כאמו אז אולי בגלל שזה כל כך כאילו לא צריך לעבור איזה תהליך אבל אהבת ישראל הייתה פחות גם הוא גם הם חטו גם היא חטאה ביום כרצ היוחיד אנחנו אומרים ודאי שתה תשובה אצל הכלל עוד שיש צד שבכלל יש יותר סגוליות אתה אומר אבל לא בחירה מהירה נראה לי גם אפשר ואולי גם בגלל ש היא הייתה מצורעת כשלג והמחלה היא כבר כבר אה א טלטלה אות הטלטלה הזה. אם כיצירת הולד זה לא להרוג אותם אלא להוליד אותם. כאילו הם כבר לא בחיות הקודמת. זה כבר היה. מה שהוא צריך עכשיו זה להוליד אותם. ועמנת היא כמת כתוב אצל מרים אז לכאורה היא הייתה כמת היה צריך להוליד אותה שוב פעם אז גם היא הייתה צריכה 40 יום כמי יצירת הולד טוב הרב לא מסביר לנו את כל את כל השאלות האלה זה שאלות נלוות שהרב לא מסביר אבל אם נתמקד רק בעניין התפילה שבעצם התפילה זה כמו שבלי לימוד ללימוד תורה יש שני עניינים קצת דומה יש את עומק העיון והשיקול שרוצה לראות את כל האפשרויות זאת אומרת הרב אריאל שזה מאוד מתאים לשיטתו הרבה פעמים מבקש את זה שהאן והפסיקה נפרדו זה מזה והוא לא נותן את אם כי לא לגמרי אבל הוא נות לפסוק בעיון ולפסוק את העין אם כי את החלק השני פחות ויש שני עניינים אחד זה לשקול את כל האפשרויות ואת כל הדעות היחידיות ולהעמיד את כל הסוגיה על פי דעת יוחיד באופן שמסבי מסביר למה היא הרבה יותר מתכבלת על הדעת מדעת הרבים, שזה חלק מהעבודה של א לימוד העיון. לעמוד על כל דעה גם כשלא נפסקה להלכה ולעיין בהדב עד שמוצאים איך בנקודת המבט שלה כל הסוגיה נראית באופן אחר לגמרי. ויש חוץ מזה לפסוק על אחר. אומר, יש פה לפעמים אה בדרך צחות היו אומרים בבית המדרש ש הבית יוסף הקים בית דין של שלושה משמור הבית דין של 23 והר עובדיה הבית דין של 71 כמו שאתה הבית יוסף היה לו שלושה ענקי עולם כידוע ריף הרמבם בראש אז הכל זה היה שלושה עמודי הוראה והמשתברו הם מביאים מגן אברום ופרי מגוזים ראז ו מביא הרבה הרבה חוינים סך הכל דומיה דבית דין של 23 חוינים מרכזיים למה דווקא בדיוק ואתה קורא תשובה ביבי עומר ואתה רואה בית דין של 71 וכן כתב וכן כתב וכן כתב ככה היו אומרים בדרך צחות ו אני סיפר אולי אחד הבנים שלו אני לא זוכר איך נודע הדבר הזה לא זוכר ש היה כתוב כתוב בבי העומר באיזה תשובה וכן כתב חתם סופר תשובה זו וזו סעיף זה כן כתבתן סופר אז אה אז אני לא זוכר זה אחד הבנים שלו או או חברות אחרת שהוא אומר האוהם חושבים שהרב זוכר הכל הוא לכן כתב כאילו הוא הוא רץ על התשובה הוא זוכר שזה הוא אומר כן אבל פעם בליל שבס ישב ללמוד אחד עד שתיים בלילה שלוש שעות מתחת המספר הזה הוא יין בו הרבה מאוד להבינו על בוריו עד שהלה בידו רק אחרי זה הוא כתב ח כתב שפסיקת יש מיסה מהרב בנוותנותו גילה את המיס הרב אמר שהקהילות בחוץ לארץ שאין עירוב. אם אין ערוב אז או שאתה משאיר את הבית פתוח או שאתה לא יוצא מהבית אם אתה גר לבד. אומר אם יש לך עוד בני בית אתה יכול לצאת והם נשארים. אבל אם עוד בני אין עוד בני בית אז או שאתה לא יכול לצאת החוצה. או שאתה צריך פתרון או שאתה משת לצורך. אז הרב עמ רצה להגיד שיהיה חגורה שחלק ממנה זה המפתח ושל ידי זה בשולחן ערוך כתוב שלו וזה היה הוא בא בדיוק מקהילה שסבלה מאוד מאוד בשאלה הזאת והוא רצה להתיר את זה ובא למרות שכתוב שלא בא לרב עובדיה אני שמעתי את זה ממנו והוא אמר ב אני לא יודע אם זה הרב עובדי אמר ככה או שהוא בעצמו בתנותו אמר ככה אבל הרב עובד אומר לו מרן כותב שאסור ושלמה עמר כותב שמותר רוצה להגיד שמותר עשה לי הצגה אמר לא יודע לו פעם אחת חזר עוד פעם פעם ועוד פעם מרן כותב שאסור וכולי הוא אחרי שלושה ימים מתקשר אליי אמר לי כתבת איזה תשובה מותר תגיד להם שהוא מותר אז מה ההבדל ביני ובינך מרן כותב שאסור אמר אני שלושה ימים שלושה לילות כמעט לא אכלתי כמעט לא ישנתי ועברתי לכל הספרים בעיון עד שהכרתי שלא כמרה או לחלק בין מה שמרן כתב חלום מספרתי ככה כל זה סיפר הרב אמר בן תנותו אז אה אז גם בתורה יש אריכות עומק הדברים ויש את הפסיקה הפסיקה היא לא אותו סוג של הוידה, אבל על שניהם צריכים לברך ברכות התורה, גם על השיקול שהולך לפסיקה שהוא לפעמים אומר כך וכך רישנים ככה, כך וכך רישנים ככה ו אה כן מתחשב כשמצד הסברה יש מקום לכאן ולכאן אז לפעמים מתחשבים ברוב המיות הרבה מאוד פעמים ברובמיות ו ולהתחשב ברוב במיו זה רק להביא את הדבר לידי הכראה ולא עיון שכלי עמוק ב באפשרויות הבנת הסוגיה אז זה גם שתי עבודות אחד זה התהליך ואחת זה התוצאה ועבודת התפילה כבר דיברנו על זה שזה עבודה שבלב אז מה זה עבודה שבלב יש שני עבודות בלב איך אחד זה עצם התהליך של הלב הכוב הלב מכל והנושו מידינו כלומר כל תהליכי הלב וכל השערות העצומות שהוא עובר מצדדים וצידי צדדים עד שהוא מבשיל למשהו שוב ויש לו חדר שמאלי וחדר ימני ו הגנצה מהיסה אז יש את כל העבודה שבלב שעוברת את כל התהליך או של מי שבעצמו צריך להיוולד מחדש או בשביל מישהו שמולידים אותו מחדש כי זה מה העסקה שגם א להתפלל על אחר אפשר להוליד אותו שכל עבודה עבודת הנפש התהליכית ההדרגתית של המתפלל פועל לת על התהליכיות ועל ההדרגתיות של מי שמתפללים עליו שזה חידוש גדול לאומר ככה אבל משה רבינו ודאי זה היה ככה אז משה רבינו שם ראה שצריך להוליד את האומה כולה מחדש אולי זה קשור לתלמיד חכם שחטא בלילה אין מררים אחריו ביום שתלמיד חכם גם כשהוא חטא יש לו המון המון מרכיבים שהם עומדים לכן הוא ודאי יעשה תשובה ו רק לעשות את התשובה זה כבר נשאר מעט מאוד אבל לומר שחטא העגל הוא ביטל את כלות שצרעת זה גם לכאורה מבטל אנתי כמת כאילו זה ביטל את כל החיים טוב, יש מקום להם פות. אז בסוף הרב אומר שההבדל בין זה לזה גם התכונה וגם צורך השעה. כלומר, יכול להיות שבעצם כש משה רבנו רואה את חטא העגל ושומע מהקדוש ברוך הוא, ערב ממני ושמידם ושה אותך לגוי גדול, אז הוא אומר כאילו הם הושמדו, הוא צריך עכשיו להוליד את הכל מחדש. ולכן הוא לוקח על עצמו את כל תהליך יצירת הבלת ב-40 יום ואצל אה מרים אף על פי שהיא מצורעת כשלג הוא רואה שזה רק פרט אחד שהיא טעתה בו וש מהלך קצר הכל מתהפך למרות שהוא כשהוא אמר את זה מה מה הייתה המסקנה לא תקלם שבעת ימים מה >> כן אבל יכול להיות שלא תקלם שבעת ימים כמו בזו ותמי מת שזה כבר ימי טהורה רבי זב השבעה ימים הם לא ימי טומא הם ימי טהרה הם ימי א הרחק מהטומה ולא ימי טומא כלומר בעצם כבר הפסיק הטומד >> כן שברגע שהוא אומר כבר הפסיקה טומה עכשיו צריך שבעה נקיים כמו בזו אתממת זה טוב יש פה עוד עוד לעיין אז ז גם יכול להיות שלפי התכונה האפשרית שאחרי ש עיברו עברו בשיעור איך כתוב בן שם בחץ העגל והרגו שמשה רבנו אומר להם ל >> מה שתח כן מה כתוב עברו ושוב לא עברו ושובש >> משער לשער אז ושוב הוא כתוב עברו לא חשוב אז א אז אחר כך כבר כאילו היה איזה הפסק והיה זמן גם מצד האפשרות היה זמן להעריך הרבה ואצל אה אצל יריה היא הייתה בסכנה אז אי אפשר להעריך אין מה אין מה לעשות אתה חייב מיד לטפל זה גם יכול להיות זה מה שהוא אומר לפי התכונה לפי צורך השעה יכול להיות שפה היה צורך השעה שזה יהיה מידי ופה צורך השעה היה שזה צריך עוד הרבה