תורה ברבאק - שפת אמת לפרשת כי תשא - הרב יהושע שפירא

שיעור לאינון נשמת גרשון בן מרדכי חיים ויפה דרנס אנחנו ב שנת תרסב בפסוק וייתן אל משה ככלתו לדבר אמו לדבר איתו סליחה ונשמח לפרשת שמ ת שבת כלומר הסדר של הפרשה הוא כזה ש המילים שאנחנו חוזרים עליהם בשבתות ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם בני ו בני ישראל אותי לעולם כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש ו ויתן אל משה כחל אותו לדבר איתו כלומר שהשבת נשמחה ל נתינה של הלוחות ו חזל רושים את השמחות ית במדרש ככלתו כלומר ה מילה ככלתו לדבר איתו מופיעה בצורה של א חסר הו לא נמצאת בדרך כלל היינו כותבים ו גם אחרי הל המדרש דורש את העניין הזה ככלותו סליחה ככלתו כל שאומר דברי תורה והן חביבין ל שומם ככלה הערבה לבעלה נוח לו שלא המרן זה ממרה מיוחדת במינה והכוונה היייתה שאם מישהו כאן זה לא רב לו הדברים כחלל לבעלה שיזרוק אותי מהחדש זה מה שכתוב לא אספר לכם מיסה יש יהודי בבט אל הרב אביהו שווארץ בקשו ממנו ללמד באיזה מקום אז הוא הגיע לרבנו הרב ציודה ואמר כתוב אם דומה ליך רבך למלאך השם צ קותל תלמד ממנו אם לא אל תלמד ממנו ביקשו ממני ללמד אבל אני יודע מה אני מלאך השם צדקות מה זה אתה צודק אל תלמד מופתע מאוד הוא לא זה סותר לכמה וכמה דברים למה זה סותר מה כל אלה שמלמדים הם כן מלאכים טוב היה לו כנראה איזה אינטואיציה אני לא יודע וב רב צוד אמר לו למד בסדר הוא קם והולך מגיע לדלת כבר בא לסגור את הדלת א צוד קור ל קורא לו חזרה אומר תגיד לי אם אתה לא תלמד אז מי ילמד אמר יש עד מועמד אמר הוא למד יותר שנים תורה ממך לא הוא מלאך השם צרכות לא נו אז תלך אז למה הוא נותן לו לקום קודם כל אדם צריך לדעת את מקומו ואחר כך צריך לדעת שאין בריירה אז באמת כאן צריך לדעת שמי שאומר דברי תורה ואין חביבים על שמים כחלה אז נוח לו של אמר תות ירושלים ממ טוב אז מה לא נלמד תורה כבר אמר רבי עקיבא המשל מהשועל והדגים אם במקום חיותנו כך במקום תתנו על אחת כמה וכמה אז נוח לנו שלא נלמד תורה כי אנחנו לא יכולים להגיע לערבות מתיקות ידידות התורה באופן שנשתגע אחריה כמאמר האור החיים הקדוש המפורסם בסדר זה אנחנו לא יכולים אז עדיף שלא נאמר כן נו ואז מה נעשה אמה נקרא ידיעות ומעריב מה מה נעשה זה אנחנו לא ודים תורה עכשיו אני רוצה להגיד פה עוד דבר אחד עיני ובל חשיבות עצומה אני רוצה להביא שתי מהמרות לכל צד חזל שניהם יודעים כתוב חזל שאדם לומד תורה צריך להיות כשור לעול ו כחמור למסע ועוד כתוב שהתורה לא נקנית אלא במי שממית עליה ממיט עצמו באוהלה של תורה זאת התורה אדם כימות באוהל אין התורה נקנית אלא מי שממית עצמו באוהלה של תורה מדח יש שתי ממרות אחרות ממרה אחת אומרת אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ והמ הזאת היא מיוחדת במינה ודומה לה הממרה שלנו מה מיוחד בה המיוחד בא שהיא לא מאמרה חיובית זה לא הוראה והדרכה תלמד במקום שלמך חפץ אלא אל ת למד אל תלמד אין אדם לומד אלא טוב אם יש איזה סיוג ץ יש התר ללמוד וגם כאן נוח לו שלא המרן לא כתוב שאדם צריך כשההוא בא ללמד תורה לדאוג שזה יהיה באופן של כלה כתוב אם לא אז לא זה שתי ממות הרבה יותר חריפות כשזה בלשון שלילית מאשר חיובית אם תלכו לעיר הסמוכה אלינו ותבדקו איזה מהמים רות נישאים שם על כל פה ושפה ולשון תראו שהשתיים הראשונות והם זוכים לגדל על ידי אזה תורה שאנחנו לא זוכים כמותם אנחנו צריכים להודות יש מעלה בתורתם שאין אצלנו אין אצלנו התמדה ורה כזאת אין אצלנו ידיעה תורה כזאת אין אצלנו השקעה ומסירות כזאת לתורה על כל על כל אברך שיש לעולם החרדי בגיל 30 סליחה על כל אברך שיש לנו בגיל 30 בעולם החרדי יש 70 אברכים בגיל 30 אפשר להשוות אז יש מה ללמוד מאידך אנחנו נשמות של ארץ ישראל ואצלנו עוברים הרבה מה ממרות ההם למרות האלה נכון שבדרך ועוד רגע נראה שהרי כל ה עניין של עשות אמת כאן זה שהוא התחיל סמיכות בין שבת לבין עניין הכלה שזה אנחנו מוצאים כאן לך דודי לקראת כלה שאומנם נחלקו מה הפשט בזה אבל הפשט הכי פשוט זה שדודי זה ישראל והכלה זה השבת למרות שיש גם פירושים אחרים אבל נראה שרוב המפרשים עד כמה שיש מפרשים ל לדורות האלה אבל אה אומרים שלך דודי זה ישראל והכלה זה השבת זה שלנו ככלתו שזה סמוך לשבת ו השבת יש לה סוג אחר של עבודת השם מכל השבוע אבל בדמדומים בין ימי החול לביי שבת שם נבראו כל המזיקים ד לי שאנחנו קצת עוד נמצאים בימי החול וצריכים שור לאול שור לאול וחמור למסעם דברים טובים שנק שברים כן נכון נכון וא אם כי כולם הם על זה הדרך פי האתון פי הארץ טוב יש יש דרושים ארוכים על הסריה הזאת לא להכנס לזה אבל ה מה בר מעולם לעולם יש לו תקופה דמדומים מסובכת שנכנסים אליה כל מיני מראין בישין אז יש לנו עדיין רגל וקישור מסוים לשור לאול וחמור למסע למיד את עצמו בעלה של תורה ואנחנו צריכים את הקישור הזה וכנראה גם צריכים לחזק אותו מאוד הוא נחלש שלא בצדק ונראה לי שבכמה וכמה מחוזות שלנו זה מתחזק מצד שני יש לנו כבר הרבה טעם וצורך וקשר לקחתו אם זה ערב לומדים לא ערב לא לומדים נוח לו שלא המרה ויש לנו גם את המזיקים שבאמצע ואדם צריך לדעת שאם זה התקופה וזה מה שעובר עליו הוא צריך לתת דעתו טוב טוב איך להתנהל מול המשימה הזאת משימה שיש לה רגל אחת עוד בלמית את עצמו בעלה של תורה ורגל שנייה בכ חלתו ובאמצע יש לו כל מיני מזיקים אדם צריך לדעת איך הוא מכלכל את צעדה בתוך התסבוכת הזאת אבל זה צירי לידה זה חבלי משיח ובחולים האלה יש אישה בהריון יש אישה שנולד לה בן ויש באמצע ציירים וחבלים אנחנו עכשיו בחבלים האלה אז אם כן כל שאומר דברי תורה ואן חביבים על שומין כחלה הערבה לבעלה נוח לו שלא המרה שכשנבוא הוא התורה לישראל היייתה חביבה להם כחלה על בעלה זה הפיוט של שבועות תורה קלה תורה תורה קלה מאוד ניתלה אשכנזים זה היה האמנון של שבועות תורה קלה מאוד נטעלה זה פיוט לשבוע והנה משה רבנו עליו השלום היה לו זה התשוקה והרצון בשלמות לכן זכה שניתן התורה דו כלומר התשוקה שהתורה תהיה ערבה כחל זה הייתה מעלת משה רבנו יש סיבה ויש מסובב המסובב זה שמשה זכה שתינתן תורה על ידו אבל מה הסיבה שבגללה הוא זכה שתינתן תורה על ידו בגלל שהוא היה בוער לגמרי בשלמות שהתורה תהיה ערבה כחלה בגלל זה היא ניתנה נכון שבוודאי היה לו גם שור להול וחמור למסע וממית עצמו בועלה של תורה והיה יורד מההר אל העם ולא הולך אל ביתו כולו מסירות נפש לתורה ועומדים עליו מבוקר עד ערב כל זה גם נכון אבל למה יש אדם שמתאמץ כי צריך להתאמץ כי חנכו אותו לבק כי הוא שור לאול וחמור למסע יש אדם שיש קלה רבה עליו אז הוא רץ ו מתרוצץ בשמחה עצומה כדי לדאוג לה הגדולים של ישראל כמעט מקצה לקצה גדלו בגלל הסיבה השנייה ולא בגלל הסיבה הראשונה נכון היה להם גם עבודה של שור לאול וחמור למסע אבל זה היה הלבוש החיצוני בפנים הם נעשו גדולים כי התורה היייתה ערבה להם ככלה ואם אנחנו רוצים להיות דבקים בהם אז צריך לדעת שדוק רק בחיצוניות שלהם בלי הפנימיות זה מביא תועלת קצרת טווח ועם מחירים לא פשוטים ובעולם הישיבות הרבה פעמים המכירים האלה גובים מחברה הרבה מאוד כוחות ולפעמים גגם משברים רב אברום שפירה היה מזהיר את החבר'ה לא לא להיות ברבק יותר מדי מרגיע אותם עיקר בשור א' מרגיע את החבר'ה פה צריך לדרבן אותם אבל שם ה היה צריך להרגיע אותם הוא היה מרגיע אותו למה הוא פגש בחיים הרבה שנשברו נו ומה איתו הוא עמל בתורה פחות מהם היה הרבה יותר מבוגר מהם הרבה יותר חלוש מהם והשקיע בתורה הרבה יותר מהם א זה לא בגלל שהיה לו רק איזה בררה חיצונית היה לבוש כזה אבל זה היה רב כחלה זה היה השתוקקות הכי עמוקה בחיים שלו ואנחנו דור שחייבים ללמוד את הערבות הפנימית של התורה כדי להצמיח אותה בעזרת השם יהיה אם כן משה רבנו היה לו זה התשוקה והרצון בשלמות לכן זכה שניתן התורה לדו משה גימטריה רצון כידוע שימרי הם לא תמיד צריכים להיות עד האחד משה עם הכולל מה שנקרא כלומר השם של משה פלוס משה בעצמו שיש גם הסברים למה צריך להיות עם הכולל הוא בגימטריה רצון מה שאומר שכל מהותו של משה גם מצד שמו וגם מצד עצמיותו שניהם ביחד עצמיותו ושמו של משה זה רק הרצון והתשוקה של כלה כלה זה מי ש רוצים אותה אז הוא היה רצון הוא רצה את התורה הקדושה ולא זו בלבד אלא שנתה זה הרצון בכל בני ישראל ויש לומר שזה ההבדל בין עצמיותו לבין שמו הוא היה רצון זה הכולל ושמו היה הוא ושמו כלומר שמו זה מה שאומר את הבדיחה מה יש לך ואחרים משתמשים בו יותר ממך זה השם השם זה כלפי חוץ אדם לא משתמש בשמו כמעט אלא אם כן מישהו בדיוק לא יודע אבל זה שמו זה מה שאחרים משתמשים אז הוא ושמו זה הרצון ושמו זה מה שהוא יקנה לבני ישראל כמו שכתוב זה ראייה נפלאה ויצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה זה ביתרו פרש רשי כחתן היוצא להקביל פני כלה כלומר שכל מתן תורה דורשים חזל זה יום חתונתו לללמוד תורה זה חתונה אנחנו החתן התורה היא הקלה לפעמים כתוב ההפך גם אבל הפשט הוא שאנחנו החתן והתורה הי הכלה ומה זה ללמוד תורה אשר אנוכי מצבך היום אמרנו בקריאת שמע אומרים חזל מה זה היום היום שלא תהיה דגמה ישנה אלא בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כאילו היום קיבלת תורה צריך ללמוד תורה כאילו היום קיבלת תורה אני הייתי אז 16 וחי אני חושב נפטר הרב זבין אחד מענקי עולם אנציקלופדיה תלמודי תסתכלו בשנים שהיה רב זון תסתכלו בשנים שלו תראו איזה יש לו יכולות מיוחדות במינם למרות שאחר כך התרחב בגלל שזה צוות הרבה יותר גדול אבל יש לו איזה מתיקות מיוחדת במינה ואנציקלופדיה תלמודית איזה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו א מהש אות עם כרטיסיות לא ע כן ו בהלווייה שלו הציוד ממרר בבכי ורי הם היו חברים מאוד קרובים גרו גם לא רחוק אחד מהשני והרב ציודה כבר היה עם נמק ברגל עם כאבים מטורפים בכושי יכל ללכת אז הוא הלך קצת בהלוויה שעברה לא רחוק מהבית שלו ני הייתי סמוך ומר בבכי ואמר חזר עוד פעם ועוד פעם על אותם מילים הוא אמר רשי רבי שלמה יוסף הרב זוין קראו לו רשי רבי שלמה יוסף רבן של ישראל גם ראשי תיבות רשי מסביר התורה לדור אחרי זה חזר הלך ובכה חזר קל הו כוחותיו כי באמת היה מצב קיצוני מאוד זה היה בלתי נדפס איך הוא הלך צעד אחד ו מי שרוצה לבדוק את זה פעם הרב שלי אמר לי אתה רוצה לדעת אומר תשב חמש דקות כשהרגליים לא על ה לא על הרצפה תרים את הרגליים ותשב הרב צוד היה נותן ש שעות ובגלל שהרגל הייתה כל כואבת וא היה יושב עם הרגליים למעלה שעות אומר שור עם הרגליים למעלה תנסו חמש דקות תראו שלוש דקות אומר זה היה רק כשהוא יושב לשים את הרגל על הארץ היה הרבה יותר כואב מאשר לשבת שעות עם הרגליים למעלה פתאום אדם כזה הולך זה בלתי נדפס אז הוא הלך הלך הלך בסוף חזר הביתה ואחרי כל המרירות הזאת הוא הוא ישב בבית עמר היה בשמח עצומה ו שאלו אותו מישהו היה שמה הזה שליוה אותו אמר לו הרב איך אפשר הרגע הרב בכה ככה והרב זבין עוד לא נקבר זה היה באמצע הלווייה זה הלך מגאולה עד ר מנוחות והוא באמצע גאולה הוא חזר הביתה אמר איך אפשר כאילו כזה צער ופתאום מה מה אומר לו כשהיינו שם היינו שם עכשיו לומדים תורה הדברים שמחים כ נתינתם מסיני השמח עצומה טוב אז ככה צריך ללמוד תורה כחתן היוצא להקביל פני כלה ובשבת קודש זה הסמיכות שאיתה התחלנו ובשבת קודש מתגלה הערת משה רבנו עליו השלום בכלל ישראל ובאים אל זו [מוזיקה] התשוקה באמת יש מרב צדוק יש לו מסכת שבת לא מסכת איך זה נקרא בתחילת פרי צדיק יש לו על השבת מאמר ארוך מם ש מיוחד לא זוכר והוא אומר שמה שבלי בטים שלא לומדים תורה במהלך השבוע כל צורכם אז בשבת מה זה עונק שבץ ללמוד תורה אבל תלמידי חכמים שכל השבוע זו עבודתם אז מה עושים בשבת ז אומר שבשבת צריך ללמוד פנימיות התורה שזה הטעם של הכלה בדור שלנו אפילו בלבטים הרבה פעם ישר הולכים ללמוד פנימיות התורה ויכול להיות שצודקים במידה מסוימת על כל פנים אז בשבת קודש מתגלה הערה הזו הערת משה רבנו ובאים אל זו התשוקה אז לכן זה שבת קלה לכן מתגלה הערת התורה בשבת קודש איפה היא מתגלה שחרית 18 של שחרית ישמח משה במתנת חלקו אנחנו כמעט אין לנו דמויות בתפילות חוץ מי אברהם יצחק ויעקב שמלים אותנו כל הזמן האבות הקדושים שזה לימוד מה זה האבות הקדושים אבל אין כאן מקומו קצת דוד בעיקר על שם העתיד שלו ולא על שם העבר שלו ועוד דמות אחת בשבת בבוקר משה רבנו למה כי שבת בבוקר זה הזמן של משה רבנו כי תורה ניתנה בשבת בבוקר לכן אומרים ישמח משה כלומר כשמגיעים לתפילת שבת בבוקר אז עוזבים כאילו את סדר היום הרגיל אומרים זה הזמן של מתן תורה כליל תפארת ברושה נתת לו בעומדו לפניך על הר סיני זה הזמן של מתן תורה וכל לא כולם מודעים לעניין הזה כי באמת מוזכרת שם גם השבת שני לוחות והיו היו בקהילות ישראל מזמרים מאוד את החלק הזה הזמ הו פייטנים שהיו מעריכים זה היה עונג שבס אנחנו קצת איבדנו את התם הזה אבל אוי נקשה בסיה הפיטנה מירות בתוך התפילה על אשמח משה זה הקי מרקדין לפני הכלה זה היה הטעם של הקד מרקדין לא ריקוד ממש אבל הערבות הכלה זה היה שמה זה שבת בבוקר ה מתן תורה כל שבת כמעט אין דבר כזה בתפילות שלנו שפתאום שבת בבוקר זה לא חלק משבת רק זה חלק מההיסטוריה זה חג השבועות כל שבוע זה משה רבנו כל שבת בבוקר אז אם כן לכן גלה הערת התורה בשבת קודש שהוא יום רצון לבני ישראל כמו שאומרים באהבה וברצון מנחיל רצון זה התשוקה של ישראל התורה ושבת זה באהבה וברצון כאן הוא מפרש שבאהבה ורצון זה שהוא נתה בנו אהבה ורצון כי יש גם פירוש אחר זה שהוא נתן לנו את התורה כי הוא אוהב אותנו והוא רוצה בנו אהבת אותנו ורצית בנו אז אהבה ורצון בוודאי יש בתפילות גם מצידו יתברך כלפינו אבל באהבה וברצון הנחלתנו זה גם באופן שהנחלת בנו את האהבה ואת הרצון את האהבה והרצון למי לתורה הקדושה זה שבת בבוקר כל שבת בבוקר זה מתן תורה מחדש ולכן אומרים בקבלת שבת המזמורים של משה רבנו עליו השלום כל זורים שלכו נרננה זה אחרי תפילה משה איש האלוקים מזמור צדק נכון צדק אחרי זה עד קוף משהו שכתוב שם לדוד מזמור אז רשי אומר בתפילה למשה יש אלוקים שמכאן עד לדוד מזמור כל המזמורים משה רבנו המרן זה נדמה לי 11 מזמורים שהכל אמר משה רבנו וכל הלכו נרננה כל כל הפרקים שאנחנו אומרים בליל שבת זה הכל נכלל בתוך זה יושע יש זה נמצא שמה כתוב למטה מה אה זה כתוב איפה א א אה א אה או שכך למה ספשן שמשה במזמור תחלה מתפילה למשה צ וזה צדק תפילה למשה וזה כל המזמורים שהם המשך של תפילה למשה שבת כן אז כל אלה הם הם בתוך המזמורים שמשה אמר מתוך תהילים אז הוא אומר לכן אומרים בקבלת שבת המזמורים של משה רבנו עליו השלום וזה באמת בכוח הנפש יתרה שבא בשבת קודש נפש פירוש רצון איפה למדנו אומר אברהם אבינו לבני חטא אם יש את נפשכם כלומר את רצונכם אז מה זה נפש יתרה אנחנו אומרים היום בדרך כלל את הביטוי נשמה יתרה אבל מאיפה לומדים ששמה ייתרה שכתוב שבת וינפש וינפש זה שירבה את הנפש ובעצם הנשמה יתרה נלמד מנפש יתרה איפה כתוב שבת וינפש זה שתי המילים האחרונות לפני וי חלתו לדבר איתו אצלנו בפרשה זה הנפש יתרה פה אז הנפש היתרה פירושה רצון יתר שכמה שכל השבוע גם ובאמת היום יום חמישי בשבת כל השבוע זה המשך של שבת אז גם כל השבוע אנחנו צריכים ללמוד תורה מתוך השבת שבה וכתוב שתלמיד חכם נקרא שבת וצדיק נקרא שבת כמו מי שדבוק בתורה הוא נקרא שבת אז כ כל השבוע אנחנו צריכים לטעום את הכלה ואם לא נוח לו של המרן אבל בשבת יש נפש יתרה רצון יותר דשו לשינוי עלש בצפית שבת שאומרים בו ב שבת אומרים בא אשכנזים אומרים בא הפופ אומרים בה בה זה הרצון בוא זה הרצון זה האהבה הפשט הפשוט זה אם זה השבת או היום של השבת בלילה זה עוד לא יום בגלל שזה לילה אז מדברים על השבת אז לא אומרים ביום השבת ב שזה לילה זה הפשט ובבוקר שזה יום אז אומרים בו מה זה בם בם זה בגלל שאחרי מנחה יש עוד מקצת שבת שעוד לא היה אז מקשרים את זה לשבת הבאה לכן בנוסח של חבד אומים שבתות קודשך לא כל הנו צריכים ומר את זה שבתות קודשך ובם בם הכוונה בשבת הזאת ובשבת הבאה לא סליחה זה לא בגלל אחרי מנחה זה בגלל לפני מריב של שבת הבאה שעוד לא תגיד תפילה אז אתה כבר עכשיו אומר גם על השבת הבאה אולי זה גם וגם כתוב שניהם לא זוכר אבל בם זה בגלל זה מקשר את זה לשבת הבאה בין התפילות של מנחה של שבת הזאת למר של שבת הבאה שש יש חלקים שעוד לא אז אתה מצרף אותם אחד לשני ומה שיש יש מרבי נחמן שאומר ש כשהיה היו אומרים השם הוא האלוקים של יום הכיפורים הוא כבר היה שומע את הגבי א דופק לסליחות של שנה הבאה אדם הוא מסיים את השבת הוא כבר לכו נרננה של שבת הבאה מה קורה באמצע טוב זה איזה סנדוויץ' כזה נות כן יש איזה זה רק בין לבין בין הזמנים אבל אומרים שבט ומיד כבר בם זה הבם טוב כבר צריך לסיים הרב אלגזי פה מה אם הוא יצא אז אולי טוב נעמוד פה אפשר יש עו דברים נפלאים כל אחד יש לו את הדף אצלו