שפת המוסר ושפת העונג - הרב יהושע שפירא

אנחנו נמצאים בתקופה שהמניע העמוק זה לא שאלת המוסר אם כי היא מדוברת הרבה אבל בעצם היא תחפוסת של שאלה יותר עמוקה אפשר גם לה לקרוא שאלה מוסרית אבל שאלה יותר עמוקה מהמוסר למוסר יש צד שאם כל מעלתו הוא מלאכותי ולא טבעי וכאן יש תביעה יותר עמוקה מהמוסר החיים הם תמיד יותר עמוקים מהמוסר זה סוגיה עומדת בפני עצמה יש ברב שהוא מדבר על העניין הזה ש המוסר לא נוגע למקום הכי עמוק בחיים והתביעה העמוקה היא לא תביעת המוסר אלא תביעת העונג ואני רוצה לפתוח קודם כל בסעיף של הרב על העניין הזה קשור גם למה שדיברנו בזמנו לא יודע לפני כמה זמן על דור הדת לפים א ונזכיר את זה קצת חרי זה קצת נבוא להתבונן יותר עמוק בעניין העונג עצמו ואיפה הוא תובע את גילויו עד תור הגאולה העתידה זה באורות ישראל זה פרק ה' על ישראל ואומות העולם בסעיף טו עד תור הגאולה עתידה השפע על העולם רק לימודי חובות מוסר וצדק היוצא מידת אלוקים אמת מה האמירה שלנו היייתה עעל במת ההיסטוריה ועל הבמה הבינלאומית מה הבשורה שלנו היייתה שצריך ללכת בדרך היושר צריך לעשות צדקה ומשפט צריך לנהוג בדרכים וגנות מרוממות אלוקיות וכולי וכולי אבל המילה שהייתה לפני כל פרט הייתה צריך כלומר יש פה חובה זה לא רק אפשרות זה לא זו לא רק המלצה יש חובה מה מקור החובה הצדק שבא המוסריות שבא האלוקיות שבא שזה עוד העומק שלמעלה מכולם אבל האלוקיות שבמה האלוקיות שבמושב האלוקיות ש בחובות זה קשור למצוות כמערכת יחסים של אדון ונתינים אפילו לא צריך לומר עבדים מספיק מלך ונתינים שהוא מצווה וצריך לעשות את ציוויו כדי שאפשר לנהל את המדינה כי הוא רואה יותר רחוק מאחרים כי הוא השליט שזה לא אותם דרגות כל החלקים האלה כמובן שאם זה בגלל שהוא השליט או בגלל שהוא רואה רחוק יותר או בגלל שהוא רואה את המכלול יותר זה לא אותו טעם אבל בסוף מטעם זה או אחר או בגלל שזה כדאי כללית או בגלל ש שזה צודק או בגלל שהוא הבעל הבית אבל מה אצלנו מתקבל חובה צריך ועד שמגיעים לגאולה עתידה אז האמירה שלנו למת ההיסטוריה היייתה צריך ללכת בדרך העליונה בדרך הקודש בדרך השם בדרך המוסר בדרך היושר השפע על העולם רק לימודי חובות מוסר וצדק היוצא מדעת אלוקים אמת וחובות אין העולם חפץ לקבל זה בעצם המקור למה לאנטישמיות אנטישמיות הרגישה שהמוסר היהודי טובע ממנה עזוב את הפראיות הברברית והחומר הנהנתנית את השיקוע והשעבוד ל ערכי עולם הזה וענייני עולם הזה וללכת למקום אחר צודק ישר מוסרי והעולם לא רוצה לחבר לחובות אז קשה לו עם מי שמוכיח או אז אם ב מישהו להוכיח אותך אז אתה יכול לעשות אחת משני דברים או לתקן את עצמך או לתקן אותו אז אדם אומר קודם כל ננסה לתקן את המציאות שהוא לא יהיה אז חובות אין העולם חפץ לקבל ואם הוא מקבל והוא קיבל התנך זה הספר המשפיע ביותר ושתי דתות ענקיות הם ינקו בעיוות בחולות בקלקול נוראי בטומאה נוראית אבל הם ינקו מאיתנו והם קידמו את העולם הרבה אפילו הנצרות שהיא עבודה זרה אבל היא עבודה זרה הרבה יותר עליונה עבודות זרות שהיו לפניה השילוש הרבה יותר טוב מריבוי ויותר מזה שהשילוב גם יש בו איזה צד אחדות בסוף אנחנו מכריעים שהשילוב הוא ממשי ולכן זה עבודה זרה אבל בכל זאת יש צד שהוא הוא הוא אצלם נכון הוא האב הוא הבן הוא רוח הקודש אז השילוש הזה יש בו אפילו צד של אחדות לכן הרמבם כבר אומר שהנצרות עם כל את העבודה זרה קידמה את העולם הרבה והאסלאם הלך עוד יותר והם הביאו מסכת של מצוות וצדק ויום שביטה במהלך השבוע והם הביאו לעולם הרבה מהשורש היהודי בצורה חולנית וטמאה אז גם אם העולם מקבל חובות והוא מבין מתקבל על הדעת שהצריך הזה צודק אבל ואם הוא מקבל נשאר בלב תינה על המעורר הראשי לידיעת החובה נכון אני צריך ואני זה אבל אני כועס על זה ש אתה גילית לי שאני צריך לא כלת מישהו מאיר אותי בבוקר ל שכריס צריך לקום הוא צודק לא יכולת לשכוח להיב אותי את כולם תשכח אותי מה אתה חייב לזכור אז יש לי איזה תינה בלב למה זכרת למה אתה עושה את זה טוב למה כל יום מחדש אתה שמה ואם הוא מקבל נשאר בלב תינה על המעורר הראשי לידיעת החובה שאינה נותנת לנפש הברברית להתפשט בכל מהוויה אז היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה אפילו אם היא יודעת שזה צודק אבז זה מעצבן ומי הכתובת של הכס זה שהשליח המראה אבל טוב כל זה עבר זה עד תש ענים אבל בבוא התור של אור העולם להגלות עכשיו שצריך לבוא אור של גאולה הגאולה עתידה יוודע לעולם שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם ר חובות זה רק היה חיצוניות מה באמת אנחנו מביאים עונג תוכו רצוף אהבה התוך של העונג הוא רצוף של חוב הוא צוף אהבה יש תורה נפלאה מהבעל שם טוב אני רק שמעתי אותה הרב יצחק לא ראיתי את הכתובה אני לא זוכר גם אם מה שאני אומר עכשיו זה בדיוק מה ש בעל שם טוב הוא גם תוספת שלו לומר שכל מצווה בתורה אפשר לקרוא אותה בארבע אפשרויות שרות אחת זה שזה מצווה בואו ניקח את ואהבתה לרעך כמוך עכשיו קראנו שבת האחרונה אז אתה יכול להגיד אתה מצווה לאהוב את חברך כמוך זה מה שכתוב כאן אפשרות אחת אפשרות שנייה זה שזה בקשה לא א לא מצובע אותך מבקש ואהבת לרך כמוך מבקש ממך יפה תהב רכה כמוך אפשר לשמוע את זה ככה אפשרות שלישית זה שזה ברכה אני מברך אותך שתזכה ואהבת לרעך כמוך אפשרות רביעית שזה הבטחה אני מבטיח לך אני אדאג לזה שאתה תגיע למדרגת שתזכה שיהיה לך ואהבת לרך כמוך אז אז כשם שיש מצווה בקשה ברכה והבטחה שתי הראשונות זה יותר טובע מאיתנו אפשר לטבוע בתוקף אפשר לתבוע בעדינות או לא לתבוע לבקש אבל זה עדיין אומר שזה נגד האינטרס שלי כביכול אם מישהו מבקש ממני כלומר לי לא ניחה לעשות את זה לא הייתי עושה את זה לבד רק בגלל ש אתה מבקש בשבילך אני עושה אתזה זה כמו שאני יכול לעשות בשבילך כי אתה מצווה נכון שאני פוחד ממך הוא מחשבן כל מיני חשבונות אבל עשה זה בגלל שאתה אמרת אז גם בקשה זה בגלל שאתה אמרת אבל אם זה ברכה והבטחה אז זה לא בגלל שאתה אמרת זה בגלל שאני מעוניין בזה ב שיש בזה אינטרס שלי אני רואה בזה שפע למה נכבה מישהו יודע מה את מוסטת לו פה בחדר אם הוא היה פה בחדר אולי נכבה כן אבל אה כן כבר היה טוב זה מה שהרב אמר דש ש או עניין ע אה דיברנו על זה לא מאשר ולא מכחיש מה טוב אז נחזור לעניינינו אז אם כן אז בבוא התור שלור העולם להגלות יוודע לעולם שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם שאין עונג יותר עליון מאשר התורה הקדושה והדבק כ האלוקית את אושר החיים הנותן לו את רכו אשר מבל עדו הוא שלול כל ערך זה לא עונג חיצוני תלאי שיש חיים חוץ מזה יש עונג ומר אני חי מסודר בעולם חוץ מזה אני אוהב גלידה טות החיים שלנו טים ואכלתי גליד תות ואם לא יה גליד תות אז אני ימות לא ר אפשר לחיות בלי גלי דתות זה לא עונג רציני עונג אמיתי זה שאם אין אותו אין תיים לחיים בכלל זה עונג במובן שהוא מבטא את עצם הטוב שגנון בחיים יש ב בזוהר הקדוש לשון ש ‏ma יש לשון שטובי גניז בגבי אנחנו נמצאים בעולם שיש בו שרשרת צבות אבל בסוף השרשרת סיבות יש מקור כל הסיבות למה ככה אני לא צריך עוד סיבה לזה טובי גניז בגבי סיבה זה אומר שטובי גניז בסיבת סיבתו הטוב שלה במה הוא גנוז בסיבה שלה אבל המקור זה טובי גנוז בגבי והמקור של טובי גנוז בגבי זה הדרגה של העונג אם אני מתענג בעצם זה שאני חי אז אני לא צריך סיבה לחיות זאת הסיבה כל מה שיש לי סיבות זה שאני תולה את המצב שלי במצב יותר עליון ואותו בעליון ממנו עד שמתי אני לא צריך להעלות עוד כשאני מגיע לעונג אבל לא עונג תלאי לא עונג נוסף על החיים עונג של עצמיות החיים היא מענגת זה עונג כזה שהוא נוגע בשורש שהכל נמצא בו כל החיים הם עונג מצד שהשורש מתענג ואז זה נותן את עצם ערך החיים אז העונג הוא הסיבה עונג הוא הסיבה הוא לא המסובב הרב איך נכנס דים שהרב כותב שזה נותן משמעות ומשמעות לכאורה מה שאני שמעתי ל משמעות לכאורה זה שבן אדם ממולא מהתוכן שהוא עושה לא מהעצם של הדבר שהוא עושה כלומר שאני יודע שאני עושה משהו חשוב זה ממלא אותי אבל לא אני לא נהנה מעצם ה כו ככה נשמע כשאתה מדבר על לעסוק במשהו חשוב אז אתה צריך לשאול עוד שאלה מה חשוב בזה כשתלך עם השאלה מה זה חשוב מה שחשוב ולמה משמעותי מה שמשמעותי אז אתה תגיד כל פעם אתה תגיד לסיבה יותר עליונה למה חשוב מה שדיברנו עליו כי זה גונז בקרבו עוד עניין יותר עליון ולכן גם כשהוא מתפרת או יורד או מסטיף זה גם חשוב בגלל השורש שלו והשורש בשורש ומתי לא צריך לחפש עוד כשיהיה שם עונג למה הוא כותב שזה משמעות הוא אומר ככה את אושר החיים הנותן לו את דרכו אשר מבל דו הוא שלול כל ערך אך הכונה כאילו מה הכוונ סיבת קיום לא ערך כערכים זה ערכים כל ערך בסוף הוא עונג אין ערך בסוף שאם תבחן את הסיבה המסובב שלו לא תגיע לעונג בסוף לשון אברהם אבינו בספר יצירה אין בטוב למעלה מעונג כל טוב שתגלו אותו כלפי מעלה למה זה טוב בסוף בגלל העונג שבו והעונג הוא מקור שלא זקוק לשורש אין בטוב למעלה מעונג של מ מה עונ של מ זה השאלה זה כשאתה עוסק האם זה בעל ערך אז צריך שהוא יגיע עונג אם זה אבל אנחנו עכשיו לא מדברים על באיזה תור אתה עולה אלא לאיזה קומה אתה מגיע והעונג הוא הערך שכל ערכי הטוב מסתעפים ממנו אין בטוב למעלה מעונג ובלשון אחרת טובי גניז בגבי הטוב שלו גנוז בעצמותו הוא לא צריך סיבה ולכן כשאתה מביא לעולם את אושר עונג החיים ואושר ועונג באמת זה רק האור האלוקי שמאיר זה העונג והאושר היחידים שהם לא תלא חיצוני כמו גליד תותים שזה גם עונג אבל זה עונג גשמי שרק הצד המבואה והנמוך והחומרי של האדם נהנה ממנו וכשאדם מסיים לאכול גניד התותים אז תמיד הוא מרגיש שזה ריק אחר כך בגלל שעוד חלקים בחיים אומרים אתה התאבדת להתענג כאילו על משהו שהוא בכלל לא נותן מענה על כל אושר ההיקף והעמקים של מה זה חיים רימית אותי מה מה זה תחושת הריג כשנגמרת הגלידה ופתאום אני מרגיש הרבה יותר גרוע מאשר לפני שהתחלתי לאכול אותה למה כי כאילו הבטחת לי את מה שהוא שורש הכל ובסוף הוא נגמר והתגלה שמה שהוא נדמה כשורש הכל רק לחך וללשון לרגע אחד נו נו זה זה עונג זה הריק שאחר כך מרגישים וזה לא חשבון יכלי כמו שאנחנו עושים עכשיו זה חווייה קיומית חריפה שכאילו הבטחת לי את הערך שהוא סיבת הכל בסוף מה נתת לי במקום הנאה רגעית שאיין בה שום דבר שהיא שטחית חיצונית חלקית אחד ריבי רבבות היא לא נותנת מצד עומק החיים האמיתיים אז השקר הזה הבלוף הזה הוא הוא תחושת הריק שמגיעה אחר כך טוב עכשיו ארם ממשיך וא אומר ועונג ואושר זהו דבר השווה לכל האם יש אומה בעולם אומרת אתה רוצה להגיד לי חובות מה צריך זה אני מוכנה לשמוע אל תגיד לי להתענג זה מה העונג עושר הוא שווה לכל הוא שווה ומשווה כטון וגדול העונג עוד רגע דבר על זה שהוא לא רק שווה הוא משווה קטן וגדול אלא גם שהוא משווה שווה ומשווה ימין ושמאל אין שמאל וימין שמה אין טוב ורע שמה העונג הוא יותר עמוק משאלת הטוב והרע שאלת הטוב נמשך מהעונג אבל העונג הוא יותר עליון ועונג ועושר זה הוא דבר השווה לכל על כל פנים לחשוק פה לפחות לרצות מי לא רוצה להתענג ואת המקור המשפיע אושר ועונג מכבדים ו מחבבים אז לכן לעתיד לבוא כל האומות יחבבו ויכבדו את ישראל כיס של העונג הם יביאו לעולם ועל כן החזיקו 10ה אנשים מכל לשונות הגויים וכנף איש יהודי כי ירצו להידבק בעונג שלו טוב אז מתוך הדברים האלה נחזור לענייננו דיברנו על זה שבעצם אנחנו בספירת העומר וזה זה הספירה זה טהרנו מקליפות מתמנון טומינו זה טומאת מצרים שממנה מתחילים לספור מ היציאה ממצרים ועיקר טומאת מצרים זה טומאת האיש נושא לאיש ואישה לאישה ו היסוד של איש נשה לאיש ואישה לאישה זה שאני לא עסוק בהקמת חיים ולא משועבד למשפחתיות והמשכיות אלא במה אני רוצה לעסוק למה אני מקדיש את חייי להתענג והיום זה האידיאולוגיה היום עכשיו דובר צלקה עוד מכה היום הוא לא לא מפסיק לאצ 20 באדום זה יש פה מדיניות זה דיקטטורה זה זה עולם שלם עכשיו הוציאו ש הפרקליט הצעי הראשי הוא גם כן מנו חבורת השם ישמרנו והוא רוצה להיות דוגמה וסמל ש רבים בצהל ילכו אחריו מסרים מ מ מי נתן לו את המסרים האלה כיוון שפגשנו אותם גם במקומות אחרים אנחנו מבינים יש מישהו שכותב את הדף מסרים הזה טמטם לנו את המוחות עם הדף מסרים הזה לא לא מרפה כל יומיים כל שבועיים עוד כתבה היום זה הדרגה הכי גבוהה שהיה עד היום פרקליט צבאי הראשי מה בניין הבית שלו עונג לא לא המשכיות לא משפחתיות עונג והאיש נוסה לאיש ואישה לאישה זה חידוד העונג שלא מביא חיים לעולם אה אולי חלקם גם מביאים חיים לעולם בסדר זה גם אבל ה האיש נוסה לאיש חזל הבאנו את זה פ אומרים ש חזל אומרים שגזר הדין של דור המבול שכל העולם נשטף לא היה עוד חובן עולם כזה כמו בדור המבול לא נחתם עד שעשו כתובה איש לאיש גמוס לא זוכר את השם אבל עד שעשו כתובה בין איש לאיש זהזה זה נחתן דור המבול כבר דיברנו פעם את כל החשבון באריכות לא זוכר באיזה פרשה זה היה סוף זמן חורף נכון השבת האחרונה של זמן חורף אולי החודש הזה לכם כן שבת החודש זה היה כ זה המדרש של שבת החודש ש הגזר דין של המבול זה על הכתובה של איש לאיש אבל מה עומד מאחורי זה אומד מאחורי זה ש במצרים ובדור המבול העולם הגיע למקום שבאמת הוא היה לפני פריצה עצומה כי אחרי המבול ולפני המבול זה עולם אחר ואחרי מצרים ולפני מצרים זה וודאי עולם אחר ולפני שפורצים לגאולה גדולה מגיע העניין הזה של איש עשה לאיש ואישה לאישה כמעשה ארץ מצרים לא תעשו פרשת השבוע אחרונה כמעשה ארץ מצרים לא תעשו זה איש נשה לאיש ואישה לאישה זה ספרי זה גמרא זה רמבם שולחן ערוך הלכה למעשה איש לאיש זה מפורש בפסוקים אבל אישה לאישה אין לה מקור חוץ מזה אבל זה המקור שמשם לומדים שזה איסור בפשטות דאורייתא איסור דאורייתא אישה לאישה כמעשה ארץ מצרים רמבם פרק כא מלכות ייסורי בה הלכה ח אני ידוע שאני לא זוכר היום א כתבתי את זה למישהו אז אזה היום אני זוכר טוב אז עכשיו אנחנו רוצים קצת לעסוק ביסוד העונג הזה שהוא מה שאנחנו באים להשפיע וכרגע אנחנו נמצאים בקליפה שקודמת לפרי כ קליפה שקודמת לפ דיברנו על כך ש ה ההמתקה שהבעל שם טוב מלמד שכל עבודת השם הולכת בהכנעה הבדלה המתקה והבדלה אנחנו לא נתייחס אליה בכלל כי חובות ועונג שהרם מדבר פה זה בעצם הגביל ל הכנעה והמתה עכשיו אנחנו צריכים לעסוק ב מערכת יחסים שבין הכנעה להמתקה ו המעשה שאנחנו נוהגים מובא בחסידות להביא כיסוד ההסבר להכנעה והמתה זה בן מלך שנשלח על ידי אביו למדינה ו במשך שנים הוא סוחר שמה לומד את ענייני המדינה כאיש מן השורה ואז יום אחד אישה באה לפתות אותו והוא רואה שיש בו איזה משיכה ליפול ואז הוא בורח כל עוד נפשו בו אחרי זה הוא יושב בבית ועושה חשבון איך יכול להיות שאני כל השנים אף פעם לא נמשכתי אחרי הבהמיות שאני בן מלך ופתאום זה נוגע בי הוא מתבונן בזה והבין שהאישה הזאתי אחרת לגמרי וכשהוא חושב מה יש בה אז הוא מבין שהיא בת מלך הוא מכיר מה זה בת מלך אבל זה לא יכול להיות שבת מלך עושה מעשים כאלה אז הוא מארר בזה עוד עד שהוא מגיע למסקנה ש הבת מלך הזאת נשלחה על ידי אביו כדי לנסות אותו וכשהוא מחשבן הוא מגיע לוודאות גמורה שזה כך אז הוא קורא לה לשמוע מה נשמע אצל אבא והיא באה בהתחלה חושבת שהיא תפיל אותו והיא מכחישה אבל כשהוא תקיף מאוד בדעתו אז היא נאלצת לגלות שזה אכן ככה ואז היא מספרת לו מה היא תפתח בארמון כל הזמן שהוא לא היה מתחילים לדבר ולשוחח והוא שצמא לאצילות מלכותית שכבר הרבה זמן לא פגש אז הוא שמח מאוד לדבר איתה ומדברים ומדברים עד שנקשרים זה לזו ו רוצים להינשא והמלך בא על החתונה אז הבריחה הראשונה זה הכנעה וכל החשבון זה הבדלה והסוף זה המתקה וככה בעבודת השם שכל מה שמזדמן אדם בעולם שמנסה אותו אם הוא עושה רצון השם האם הוא עושה את החובות המ מוטלות עליו את מה שצריך בהתחלה הם מפתות אותו כנגד החוב כנגד הצריך הוא נלחם הוא צריך להילחם ולנצח ואחר כך הוא צריך ללמוד צד יותר פנימי ז הוא מבין שאת היצר הרע בעצמו מי שלח לו קדוש ברוך הוא זה האבא שלח לי את הפיתוי הזה ולמה זה מפתא אותי כי יש בזה צד שגם היצר הרע הוא בן מלך הוא בת מלך ואז אחרי שהוא מבדיל בין רע לטוב בתוך הרע אז הוא לוקח את המידות הרעות הוא מעלה אותם לשורשם וזה מצת הסמ דאורייתא למרות שיש פירושים אחרים בכל לבבך משני צרך או שגם היצר הרע הוא גם כן חלק מעבודת השם אבל בתנאי שאתה הכנעת אותו וברירת אותו וכש יצר הרע הוא חלק מעבודת השם אז עבודת השם עבודה מלאה עונג עושים אותה עם כל הלב עם כל הלבב היינו כל לרבות יצר הרע עכשיו כשאנחנו הולכים בדרך הזאת אז בעצם יוצא ש ה המתקה את מה היא המתיקה על זה דיברנו בסוף שכבר הייתי בריצה ביום העצמאות את מה היא המתיקה היא המתיקה את הדמות של האישה אבל היא לא המתיקה את החובה שלי להילחם ולברוח בתחילת הדרך זה לא מתק אבל תביעת המתקה אמיתית היא צריכה להמתיק עוד דבר וגם הרב פה כאילו לא מתייחס לזה שאם אני אוסר עונג בעולם אז העונג חייב עוד תשובה אחת לא רק שעכשיו יש עונג אלא למה היה חובות ואיך החובות האלה בעצמם באמת נשאו עונג בקרבם ואם אני לא ימתיק את העבר של החובות אז זה לא מספק אפילו שעכשיו אני בהמתה ונסעתי את האישה והיא בת מלך והיא מדבקת אותי במלך בקודש הבריך הוא ואני עכשיו הוא משרה שכינתו בא בשידוך הזה שלי עם היצר אורה לא עם היצר אורה כמו שהוא רע עם היצר אורה שיתהפך לטובה אבל למה הייתי צריך להילחם למה הייתי צריך להילחם נכון שכשאדם מתענג אז באיזשהו מקום לא כל כך אכפת לו בוא נגיד שעברתי ימים קשים זה לא היה קר אחרי הימים קשים האלה הגעתי לעונג נפלא ונשאר מנקר לי למה אי אפשר ה לש עשות את זה בלי אבל עכשיו יש לי עונג נפלא טוב למה עכשיו דיה לצרה בשעתה זה גם לעבר לא רק לעתיד עבר היה צרה עכשיו טוב אז מה אני אקלקל גם עכשיו את הטוב בזה שאני צך חשבונות על העבר הרב יצחק היה אומר שמי שעסוק בעבר הוא עבריין עזוב את העבר מה אתה מחטט בו אבל אותך השם כי הנפת בי זה פסוק שמלמד שאני צריך להבין את כל האהבה גם חובות זה מצוקה וכאב בנפש למה אני צריך לעשות תן לי להתפשט בכל מהווי תן לי לי עונג למה אתה למה אתה קופה אותי למה אתה משעבד אותי מה אני עבד למה אתה משפיל אותי תן לי להתענג אז עכשיו אני מתענג אבל למה אתמול הייתי אבד למה השפלת אותי אתמול עכשיו נחזור דיברנו על ההפטרה של יום העצמאות וגר זאב עם כבס נמר עם גדי רבץ אז מה החידוש שמה ברור שהזאב והנמר הם פועלים בכוח מערכת יחסים שלהם ם ה נטרף הוא שהם ונסים אותו להיטרף זה לא שהוא רוצה זה כפייה ואם לא מי שלא נטרף סימן ש הוא נלחם איתה אז ממערכת יחסים עם זאב עם זאב ונמר זה הכנעה אבל אם יש לך פודל ואתה מלטף אותו או גדי קח יכול ממש לעשות אותו בן בית יש בתנך ש כבסה אכלה פת ושתתה והייתה כבת כבשת הרש זה כבסה גד זה ממש ותהי לו כבת זה נפלא עכשיו מה זה העתיד של גר זב עם כבש זה שכל הרוע גם המקרים הרעים שהיו לי אבל גם זה שלחצתי במהלך כל הדורות שאני צריך לעשות חובות ובמקום להתענג התורה לא מביאה את הרעה אבל את החובות היא הביאה וגם זה חלק מהמשל שגר זאב עם כבש שהחובות שהיו לי עכשיו הם חברים עם התענוגות שה עבודת השם הביאה ובלי יש יש שתי דרגות פה בתורה כתוב בשבתי חיה רעה מן הארץ משבעת חה רעה מן הארץ בפשטות זה שלא יהיה יותר היה פעם רעה עכשיו אני מ או ואז מה נשאר בלב טוב אז עכשיו טוב לי ועונג לי וכיף לי אבל מה עם החיה רעה שהייתה אז אבל וגר זהב עם כבש אומר שזה לא שאני משמיט את החיה רעה אלא אני מוצא בחיה רעה איזה משהו מתוק נפלא ושיעשה ק ל חור פטה המילה שעשוע מופיעה לגבי התורה הקדושה בעצמה נכון ו ויש שעשועים ושישה יונק לחור פטן א שפטן זה ארס הנחש הוא הגרוע שבכולם נכון מועד לעולם הנחש מועד לעולם בזה אין מחלוקת הוא עצם הרוע עצם הנזק בלי בלי שום רווח השח לחש נחש ולא לחש ומה יתרום מה מה הוא מרוויח הוא הרי מסתובב לו שמה בן הזה מקיש ובורח אז יכולת לברוח קודם מה הרווחת בלקיש ומה תרון שמה זה כתוב הלשון הרע לבעל הלשון מה תרון לבעל הלשון אתה ומר לשון הרעמה מה מה מה אתה הרווחת מזה אז ישע יונק על חור פטן זה שהפן הזה פתאום יהיה משעשה מודגם רב מה גם ג כבא זה ברור גם אם נמתיק את ה גם אותך השם כי נפת בי בעבה זה מכאן ולאבא זה קשור לפרק זה שקשור לפרק יא א' באורות התשובה פעם דיברנו על זה באריכות ששלוש ברכות הראשונות שם הרב אומר שיש תשובה של זדונות נעשים לזכויות מכאן ולאבא זה מדרגת הבינה שם יש מדרגת החוכמה שזדונות לצמים זכויות לשעבר ויש מדרגה של לא היה ולא יהיה כים או השם וובו שאפילו לא צריך לשעבר כי גם לשעבר זה לשעבר רק מכאן ולאבא אבל לא מכאן ולשעבר השלישי זה שמעולם לא היה לא היה לא עובה ולא יהיה כמור השם בטובו שזה דרגת הכתר שהרם מביא ופעם הסברנו אפשר בשנה האחרונה שזה כנגד שלוש ברכות שמגן אבות זה מכאן ולבא הוא מביא גואל לבני בניהם מחיי מתים זה גם למפריע שגם מה שמת הוא גם כן חוזר לדחיה ואתה קדוש זה להגיע למקום שבכלל אף פעם לא היה רע אתה רואה שגם אז בפנימיותו זה היה טוב אתה לא ולא רק אז אתה מגיע למצב שאין אז וט דיברנו את זה בארחות אבל אתה צודק שיש פה שתי דרגות לשעבר אחד שזה רק היה פעם חובות ועכשיו עונג והשני זה שעכשיו אני מתענה גם על החובות של שעבר וזה ה שישה יונק על חור פטל שעלה השבעתי חמן הארץ זה שפעם הייתה חיה רעה ועכשיו אין ני מתענג על זה שאין ושיש נק על חור פטן זה שאני מתענג על הפתן בעצמו אני לא משבית את החיה הרע רק את הרוע שבה אני משבית ולהפך ואז אני מתענג עליה בעצמה אז עכשיו נחזור דננו אה לבד חשבון מתי ה אם אדם נמצא בחובות ואחר כך הוא נמצא בעונג אז אמרנו שהעונה משכח את השאלה למה היו חובות בכלל ודוגמה לדבר יש מהסיפור של ה רמבן עעם תלמידו לא זוכר אם הבאנו את הסיפור הזה מה הבנו ואז התלמיד לא חזר אז הוא עשה מה שעשה והתלמיד הגיע אליו אומר לו הרי אמרתי לך אז הוא אמר לו זה לא ש אני לא יכול להגיד לך את התשובה זה שכשמגיעים לשמה אין את השאלה הזאת בכלל אין שום שאלה כזאת אז יוצא שהוא הגיע למקום בדיוק כמו שאמרנו ש השאלה בטלה מתי השאלה מציקה כשאני מגיע לעונג אני מתחיל לטעום אותו אבל הוא עוד לא מציף אותי לגמרי אז אני עדיין תואם גם את החובות ואני עכשיו נמצא בדמדומים של תקופת מעבר מאחה לאטה הייתי בחובות ואני יותר ויותר מרגיש את העונג והעונג עוד לאלא מציף אותי לגמרי ומשכיח כל דבר מרוב עונג כמו שהיה לתלמיד הרמבם ואני נמצא בשלב הביניים שאני כבר חש שהולך להיות פה עונג מופלא מאוד מאוד ונדמה לי שהעולם היום מאוד חש את זה באיזה מובן במובן השפע במובן ה טכנולוגיה ה שירות שהמציאות נותנת לי כל הזמן העולם נעשה יותר ויותר ידידותי או יותר ויותר מענג זה לא שבדרך לא מפסידים כל מיני הפסדים אבל פעם בשיעור הזה הערכנו לחשבן עד כמה אנחנו זוכים היום לחוט חיים פיזית חומרית גשמית בהרבה מובנים יותר מכל המלכים בעבר לאף מלך לא היה איכות חיים כמו שלנו שאם מלך כאב לא השם אז עשו כל מיני זה אבל ואם מלך לא ראה מה אפשר לעשות היום מה זה לא ראה תסתכלו כמה משקפיים יש פה וכואב לך השם הדמה עושים ככה עושים ככה לא יודע אתם רואים תמונות של פעם תמונות של פעם אנשים זקנים רובם היו חסרי שיניים או לגמרי או חלקית לא הה דבר כזה זקנים ושיניים כמעט היו נדירים זקנים ושיניים זה התרת סטרי היום זה לא ככה בכלל וכל התהליך עם רמת כאב נמוכה ין ארוך אז אנחנו וכל הזמן לא יודע אם אתם יודעים כשאתם נולדתם בערך בממוצע פה נגיד בחדר אז התחדש שיש דבר כזה שנקרא מרפעת כאב פעם ריפו אה זה כואב מה אפשר לעשות מהזה אני רופא מה חשבת שאני מוכר גלידות אני רופא זה כואב ועד שהבינו שה כאב הוא חלק מה יכולת גם להתגבר על הזה וגם חלק מהצורך לרפא ואז נעשו מרפאות כאב נעשו מומחים לרפא כאבים בלי קשר לרפואה שבזה רק לכאב שבזה עכשיו קראתי מה מה היה פעם סוכרתי כמוני מה הוא היה צריך לעשות ש אזה חיים זה היה מטורפים זה היה איסורים לאן ארוך היום אני בקושי מרגיש את זה פעם זה היה חיים מטורפים זה גם היה הרבה יותר עבודה וגם הרבה יותר כאבים כל יום וזה היה עוזר הרבה פחות פתאום האיברים מפסיקים לעבוד משוגע לגמרי בעולם התקדם ומחר הוא יתקדם עוד יותר וכל הזמן הוא מתקדם וכולנו מרגישים את זה חש שהעונה בא לעולם אבל יש גם חובות אז אנחנו נמצאים בתקופת דמדומים ודווקא בתקופת הדמדומים הלחץ שכשאני מרגיש עונג אז מה פתאום יש חובות הוא יותר חריף זה סוג מיו חד של החוצפה של עקוד משיחה מה החוצפה שאני מריח שאמור להיות עונג אז מה פתאום חובות הסבלנות לחובות פוקעת כשמתחילים להרגיש את העונג כשגומרים להרגיש את העונג מנד חר שמ ואני אפילו אולי לא צריך לתרץ ואולי אפילו לא שישי יונק הלחו פטן יגיעו ימים ש יכול להיות שמהבחינה הזאת השבעתי חי רעה מן הארץ יש לה דרגה מעל ושישה יונק לחור פטר זה מדברי נביאים זה מדאורייתא יש מקום לומר שמ דאורייתא זה יותר ן אם כן קושי גם להסביר הפוך שמה הפשט פשט בפסוק זה ששבתי זה שאין ושש יונק על חורפת את זה שיש זה הפשט אז עכשיו ה ה תקופת ביניים הזאת שאנחנו נתונים בה אז מה החוצפה שלה ובחוץ פה הזאת יש מעלה עצומה כאילו בואו נחזור לרמבן ותלמידו כן שם הבנו חשבון זה החשבון שבאמת דילגנו עליו מה יותר יקר לנו תלמידו של הרמבן או הרמבן בסיפור זה ודאי שמשהו ברמבם הרבה יותר קר כי אתם דות של הרמבן טוב הוא נעלם לנו עיניים ודאי שהידיעה שיש עונג עליון כזה שבו אין שום שאלה זה גם ממתק בעומקי עומקים את הכל וזה בעל חשיבות מופלאה וזה ישראל חייתו כ שאנחנו מביאים הרבה פעמים נכון העקבים הארוכים שבלעדיהם אין אין א הכל מתמוטט שלאן הקווים הארוכים מוליכים עד לעולם הבא של עונג ששמה כל השאלות בכלל לא מתחילות להישאל בגלל שהכל מתהפך לעונג באמת זה לא בגלל שמרוב עונג אתה שוכח את השאלות לא זאת הכוונה אלא שמרוב עונג גם החובות ה מנגות גם הענף תביאו ואז כשאתה חי את נפת מכ העונג אז מה השאלה מה אתה שואל זה כל כך מנגז מה מה איפה הבעייה מתי יש בעיה בחובות או בצרות כשהם סותרים את העונג אבל אם הצורות והחובות בעצמם הם באופן העמוק השעשוע הכי עליון והעונג הכי נשגב אז מה אני אשאל למה יש עונג נשגב כבר אמרנו שאין סיבה ו מסבב בעונג נסגר אז ממילא אין למה ככה כידוע בחסידות אומרים שככה ראשי תיבות כתר כל הכתרים כלומר שורש כל הסיבות ש סיבת כל הסיבות אז ברור שאנחנו זקוקים גם לאמת הגדולה שהבן התלמיד של הרמבן הביא אבל המהפך שאנחנו עוברים הוא זקוק הרבה יותר לרמבן שומר יש לי קושיה אני צריך תירוץ עד מוס ומה עם החובות וכל החוצפה של קו ד משיחה והחוצפה של העונג שהיא במידה מרובה שי ה חוצפה בעצם מה היא אומרת זה לא שהיא אומרת המוסר הזה לא מוסרי בוא נהיה מוסריים ככה אתם ם חל השלושים בוא נהייה גיבורים ונאבק וננצח אבל לא נאבק ביצר כמו שהגלים נאבקו א נק בשממה ובאו ונקים את המדינה לא לא זאת החוצפה זה גם חוצפה גם ממנה שבענו גם מהשכלה וממוסד חדש וחיצוני קלוש אבל שיתחרה לא המוסר הזה לא המוסר הזה אבל היום זה לא בא בשם המוסר אם כי הרבה פעמים מתלבש בלשון הזאת אבל מה התענה למה זה מוסרי כי זה מענק והעונג אומר מה פתאום שייה חובה וה וסר שלו זה שבאמת הוא בועט זה החוצפה של קו ד משיחה ולמה הוא בועט בגלל שכשהוא מריח עונג הרי חובה עושים בגלל סיבה זה החשבון של רב חיים שלעולם ילמד אדם תורה שלא לשמע למה כי אם אתה עוד לא מתענג על התורה אז את תעשה את זה בגלל חובה אז ממילא זה לא נשמע מה זה נשמע נשמע זה כשאתה מתענג על זה ומה הסיבה שאתה לומד צריך סיבה יש עונג מה יותר מתוק מדף גמרא כשאדם לומד באופן דמה יותר מתוק מדף גמרא אז הוא לא צריך סיבה וזה נשמה נשמ של מי של התורה היא לא צריכה סיבה אחרת היא העונג העליון בעצמו מתוקים מדבש אין פ צופים למה אתה אוכל מתוק ככה אבל זה העה ש שלנו אנחנו באים לאדם המתנהג המודרני ואומרים לו שמע אתה מפסיד את הכיף של החיים בוא תהיה עובד השם זה הרבה יותר כיף אבל יש משהו כאילו מרגיש שצת נמוך בדיבור הזה וגם הוא אומר לך ששמע תנה ושלך אני נה ושלי וסבבה נכון זה מה שאמ אמרנו שאמרו במצרים שמה זה שראשיה של צדיקים היו מכוסים מה שדיברנו פרשת החודש שהם אמרו אתה רוצה להיות לוי שבט לוי אתה יכו לימון להיות נזיר לא לעבוד אם זה העונג שלך חבוד אבל אז אתה לא מתענג בחומר אלא מתענג על הרוח אבל להגיד לנו שאסור להתענג על החומר זה משו ב באופן ומר אם אתה רוצה לשבת בבית המדרש וללמוד וזה על זה אתה מתענג מה אכפת לי אין לי בעיה עם זה יש עוד חשבון של חובות אם אתה דורש ממני לעשות חובות שלוש שנים בצבא עשה גם אתה חובות זה חשבון של חובות אבל מצד העונג אני מתענג על זה אתה מתענג על זה מה אכפת לי אבל אם אתה אומר שאסור לי להתענג על זה זה בשום פנים ואופן זה דיקטטורה אסור להגיד את זה ומי שיגיד את זה אחת תוב על זה אין סליחה ומחילה לכן אני כבר מגיש את הבקשה שלי שכשאני אהיה בצינוק עם הרב איגל תבואו לבקר שמעת רב יגל תי לרב יגל אחר בעצם אפשר אפשר לעשות ב התקה בלי הנעה תלוי מתי בסיטואציה הזאת ש אפשר בכלל לדבר ב פני ש אז נדמה לי שהתפקיד שלנו היום זה למצוא את ההמתקה ש בהכנעה כיוון שבתקופת הדמדומים אז בעצם העונג עוד לא דכה לגמרי את החוב וכיוון שכך שניהם משמשים בערבוביה ואז העונג בא בטענות עצומות מה פתאום בכלל שיהיה חוב אז מה מה עכשיו נדרש כדי באמת להגיע לעונג שלם להבין את העונג שבחוף ולהפוך את החובות לתענוגות ואת ההכנעה לא את האישה את ההכנעה להמתיק זה זה המדרש מאיתנו כי מה החוצפה שיש פה החוצפה שיש פה זה כשאני מרגיש עונג ועדיין יש חובות בעולם אז זה לא רק שאני מרגיש עונג אני מרגיש את העונג וזה גורם לי להתעצבן נורא מזה שיש עוד מילה כל זמן שהייתי בחובות ניחה אב עכשיו שאני יודע שכבר זה לא תכלס ושהגיע התור שצריך להתענג אז מה פתאום יש חובות בעולם מה פתאום היו חובות בעולם ואז בא בעיטה נוראית וזה הקליפה הקודמת לפרי עכשיו איך ממתקים את הקליפה הזאת בעצמה על ידי זה שטועמים טעם של עונג והכנעה למה אנחנו נטעם עונג בהכנעה או שגם יהיה עונג בלי שנצטרך להגיד את ההכנעה שוב זה תלמיד הרמבן וזה הרמבן לעתיד לבוא רחוק בכלל לא לא נזכור שיח הנ וכל ההכנעה כבר תמוק ואנחנו נחווה אותה מנקודת המבת של ההמתקה ומילא לא יהמ שלות אבל זה העתיד הרחוק אז אנחנו לא שם בכלל העונג שיבוא קרוב שהוא הפרי של הקליפה הזאת הוא עונג שכן ימתק את כל ההכנעה והעונג שכמתק את כל ההכנעה זה מה שהרב אומר שיש שתי דרגות במצוות פטלות לעתיד לבוא דרגה אחת זה שאנחנו עושים את כל המצוות למה כי זה העונג החי עליון של החיים אחרי זה יש דרגה עוד יותר עולם הבא שאין לפניו שום בסדר זה תלמיד הרמבן אבל כשאתה מדבר להפוך את כל העולם הזה וצריך עדיין להפוך לחיות את את המתים יש מתים צריך לחיות אותם את צריך לעשות היפוך של העולם הזה אז בהיפוך יש פה ב במעבר בדמדומים יש התרחשות מאוד מאוד חריפה ההתרחשות היא ש העונג טובע את החובות מה פתאום מי ירשה לכם ואז הוא בועט בהם אבל ככה הוא לא יגיע לשום מקום הוא רק מקלקל את העונג ויורד למטה ואז העונג נשפר למטה מכל החובות הוא נשפה כי החובות לפחות יצרו איזה חברה מתוקנת ועונג בלי חובות שאין אצלו ימין ושמאל במובן השפל של המילה כמו שדיברנו אז יותר באריכות אם יש עונג במובן השפל של המילה אז אין ימין ושמאל אין רע וטוב הרע הוא טוב הטוב הוא רע או אומרים אור חושך ח שחור ימין שמאל ושמאל ימין ובלית שמאלה בעי התיקה כולה ימינה אז זה רק שאין שמאל אין ימין אין שמאל זה הכל הכל הושפל ואין כלום אבל למה יש הבדל כאילו בין התלמיד של הרמבן לרמבן אם באמת אני מתענג על הדף גברה או מתענג על החובות אז זה כבר המדרגה של התלמיד של הרמבן לא כי אצל התלמיד של הרמבן הוא טעם גם שזה שלפני שהתנהגתי היה לי קשה זה עונג נפלא גולדיק ועכשיו שאתה מתענג אתו עכשיו התענגתי אבל לפני כן עוד לא התענגתי ואז יש לך שאלה אם אפשר להתענג ככה אז למה לא כולם מתנקים ככה למה אני לא כל הזמן מתענג ככה אצל תלמיד הרמבן לא היה שאלה כזאת רק אצל הרמבן אצל תלמיד הרמבן אין את השאלה למה אני קודם היייתה לי הכנעה למה יש הכנעה בעולם כי אצלו כל ההכנעה כבר המתקה מזמן אז הכל מוכן אצלו מאוד קשור יא א בורות התשובה כבר הכל מוכן אז אני לא צריך לעשות את ה מהפך אבל בהתחלה צריך לעשות את המהפך טוז רק אנ כ צריך לסיים רק עוד נושא אחד שצריך להין בו אולי נתחיל לטו עוד פעם הבאה זה מה פירוש של העבודה ש למתק את ההכנעה איזה עבודה זאת מה הוידה בזה או זה שלשם צריך ללכת נראה לי שהלוגו בהירה אז עכשיו צריך להסביר את סוג העבודה הזה שצריך להתענג על חובות אין הכוונה להתענג באופן מלאכותי על חובות באופן טבעי אלא להתענג באופן טבעי ולגלות שהחובות רק היו משהו מלאכותי וללמוד את את העניין הזה זה זה ה זה התיקון עכשיו זה כל הדור הזה מחכה כל הדת לפים מחכים לזה כל ה דיקטטורה הזאת מחקה לזה בינתיים זה הכל נפל מטה מטה העונג נפל מטה צריך להרים את העונג למקומו אמיתי זה משיחיות אבל בינתיים זה משיכות שקט כמו שדיברנו מה המקום של המש הגדול בעונג הק