שפת אמת על פרשת ויגש - מחלוקת האחים ויוסף

[מוזיקה] טוב שלום לכולם אנחנו לומדים את דיבור המתחיל הראשון של שנת תרמ בעניין מחלוקת השבטים עם יוסף מתקיים בהם המשנה מחלוקת שההיא לשם שמיים סופה להתקיים כמו שאנחנו רואים בהפטרה ששני העצים עץ יוסף ועץ יהודה בסוף א של ההיסטוריה הופכים לעץ אחת וזקוקים לשני החלקים המשל הזה הוא כידוע משל מ העולם [מוזיקה] הבוטני שיש עצים בעיקר הגפן שהדרך להצמיח אותם היא לחבר שני חלקים יש כפנים שהם יותר חזקים ב תפיסה בקרקע ובעוצמה שלהם אבל פירותיהם אינם טובים ויש פירותיהם טובים אבל אין להם אחיזה חזקה קרקה כש מאחדים אותם אז יש גפן טובה זאת הדרך ועל זה ממשיל הנביא בהפטרה את יוסף פ יהודה כלומר ששני הצדדים נצרכים אז אם כן זה מחלוקת שלשם שמיים סופה להתקיים זה נקרא הרכבה מה הרכבה כי בוודאי היה מחלוקת על פי דרכים מיוחדים שהיה לכל אחד מהם בעבודת הבורא יתברך אז ה המחלוקת ה לא היייתה חס ושלום כמו ש אנשים טרוטי עיניים חושבים על הירושה על ה שלטון על המלכות הבעייה העמוקה שהייתה לאחים עם חלומו של יוסף זה לא שהם לא הסכימו לחפוף את קומתם בפני אחרים אלא שהם גילו את האור האלוקי שבקרבם והם ראו שאסור לבטל אותו אסור להמעיט אותו צריך לתת לו את כל מלאו המרחב להתפתח והדרך שיוסף הלך בה לא התמה להם והם ראו בזה פגיעה בגילוי האלוקי לא באישיות העצמית שלהם המחשבה שיש פה איזה גאווה או איזה עניין אישי היא חותת לאמת הפשוטה בתורה שכל הש נמצאים על לוח ליבו של אהרון הכהן והם עבודת הקודש העליונה ב חושן שזה ה נשגב מכל הבגדים של הכהונה בוודאי לא מדובר כאן על איזה עניינים שוליים אזל מה היייתה המחלוקת על עבודת השם כל אחד היה בדרכו כי יעקב אבינו עליו השלום הוא עצם התורה יעקב הוא כולו תורה יש קשר בפנימיות התורה הרבה בין יעקב אבינו לבין משה רבינו שמשה רבנו הוא המגלה בפועל את אורו של יעקב מדוע כי אברהם ויצחק הם כל אחד מהם היה לו בן שלא המשיך את דרך ישראל ואחר כך השבטים הם כבר מחולקים ויעקב אבינו הוא שלמות כללות ישראל הוא שלמות כללות ישראל היא התורה בעצמה כמו שידוע שישראל ראשי תיבות יש 60 ריבו אותיות לתורה אם כי זה לא נכון במספר אבל הראשי תיבות האלה הם הרבה יותר עמוקים מהחשבון של המספר למה אומרים כזה דבר כשמספר לא נכון עוד שאלה אבל אבל המדרגה של יעקב אבינו שהוא הוליד את האומה הישראלית זה עצם התורה התורה הכתובה אולי נאמר פה משהו שאמר אריה ישראל אלדד האבא של הרי הלדת שהיה קרוב לאור חד ממנטה והוא כתב ספר פירוש של התורה והוא כתב בהקדמה שזה לא שאנחנו מפרשים את התורה אלא התורה היא זו שמפרשת אותנו התורה זה פירוש מי הם ישראל זה אמת גדולה מאוד פלא שאדם כזה זכה לקלוע כל כך עמוק וב זה חלק מהשיחות לתקומת של ישראל בדור הזה שהיה מהגיבורים היותר גדולים ש כתומת ישראל הוא הה בטריו וירת של הלכי על כל פנים אז יעקב אבינו הוא עצם התורה מפני שכל האומה קרויה על שמו הוא עצם האומה הישראלית שהיא הנשמה של התורה התורה היא הצד הכתוב של נשמת ישראל והתפשטות שלו היה ביג מידות שהתורה נדרשת יג מידות שהתורה נדרשת הם הם יג השבטים הרי עקב אבינו היה יג שבטים כי הוא אפרים נשקר ראובן ושמעון יולי אז יש ל יג שבטים אז יג שבטים הם יג מידות שהתורה נדרשת מידות זה איזה תבניות מוגבלות יחסית לאור שרחב יותר מהם לכן זה בא במידה בשיעור אז יג מידות שתורה נדרשת בהם זה שהתורה היא אור בלי גבול ואחרי זה היא נכנסת בתבניות מדודות ככה הורו של יעקב אבינו זה עצם האור של האומה הישראלית הוא נכנס בתבניות מדודות של כל השבטים וזה יג מדות שתורה נדרשת לכן לכל אחד היה דרך מיוחד אחד הוא כל וחומר אחד הוא בנייניו אחד הוא כלל ופרט וכלל כל אחד היה לו מידה אחרת עכשיו הוא נכנס למידות עצמם לא לכל יג שיש באמת מקום על פי זה לדון על כל יג מידות מול יג ה שבטים יש מקום לדון בזה על כל פנים על שני הראשים שזה יוסף ויהודה שני העצים כל אחד יש לו את חבריו כלשון הנביא אבל על שני עצים אז כאן הוא כן עושה את החישוב של כל עץ למה הוא שייך ומצינו שהתורה נקראת אש כי דכתיב כל דברי כאש ומצינו ש נקראת מים דכתיב כל צמ לכול המים אז אם כן יש שתי תכונות הפוכות בתורה שתי מידות התורה היא לא משועבדת ולא מוגדרת במידות הללו היא מופיעה בהם היא למעלה מהחלוקה בין אש ומים אבל היא מופיעה בתור אש היא מופיעה בתור מים שתי מידות מרכזיות של התורה של המציאות בכלל התורה היא סדר העולם מסתכל ביתו בר אלמה אז שני העניינים הללו של אש ומים הם יסוד של כל המציאות אף על פי שאנחנו אומרים שיש ארבע יסודות יש עפר מים רוח אש אבל אפשר גם לכלול את הרוח בתוך האש ואת העפר בתוך המים אז יש רק שתי יסודות שזה אש ומים ויש צד שהמים דומים לעפר וצד שהרוח דומה לאש וזה הכיוון כמו שגם יבואר פה עוד רגע שהמים הכיוון שלהם זה שם ירדים למטה וגם העפר תמיד נמצא למטה והאש תמיד עולה למעלה והרוח גם כן לא אחוזה למטה אלא היא עפה התעופה היא לא רק למעלה אבל היא ודאי לא משועבדת אל למטה אז יוצא שמים ועפר הם מטה ורוח ואש הם לא מטה ואפילו נוטים מלמעלה האש לגמרי והרוח נותר רק ברוך אתה אדוני אלנו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אז כן זה שני הצדדים העיקריים בתורה יוסף הצדיק היה בחינת אש כי דכתיב בית יוסף לאבה והוא בחינת התלהבות כענין ויקבע ליבו בדרכי השם מה זה אש יוסף שם היה מלך היה מנהיג כל החלומות שלו היה שהנה כמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסוב נ עלו מותכם תשתחווה על אלומתי אז הוא הרגיש שהאור האלוקי שבקרבו הוא ממלא כל כך את אישיותו עד שראוי שכל הסביבה תתכופף אל הדמות שלו ולמה מפני שהאור האלוקי שבו באמת הבהיר את הכל ולכן הוא הגביע את עצמו להיות השליט ה הגביע את עצמו קודם כל כל בחלומות שהם בעצמם לא רק נטייה אישית אלא גם גיל הו אלוקי חלום הוא אחד מ-60 בנבואה והחלומות של יוסף הם הרבה הרבה למעלה מאחד מ-60 בנבואה הם ממש נבואה ואפילו יש צד שם יותר מנבואה יוסף הוא לא סתם כאחד הנביאים כל מה שהוא חלם זה לא רק איזה ידיעה לעתיד אלא שזה התבניות ההקמה של האומה הישראלית שזה עוד הרבה למעלה מנבואה רגילה החלומות של יוסף הצדיק מה בודי זה תורה כן האחים של גם תפסו אותו כזה צדיקם ידו זה תפסו תפסו אותו כמו עשו ישמעאל או שם תפסו אותו אתה צודק שיש פה כפילות קודם כל אפשר לחלק את זה לשני זמנים עד הפרשה שלנו ו מהפרשה שלנו שעד הפרשה שלנו הם תפסו אותו כעשב ישמעאל פרשה שעברה כבר משהו התחיל להיסדק אבל השמים אנחנו הלחינו שכבר היה עוד במחזור הקודם של הירידה למצרים ועכשיו הכל א אז היה בכוח ועכשיו זה מ נכון ועכשיו יוסף הם רואים את גדלותו ם הם אשמים כמו שהם אמרו בפרשה ש אבל השמים אנחנו והוא צדיק באמת אין ספק שמלבד הסיפור של אשת פוטיפר צדקותו שם במחילה שלו לאחים והראיה שלו שזה הכל אלוקי בכלל אין לו שום נגיה אישית פה הוא לא מחזיק להם זה לא שהוא צריך למחול אדם שצריך למחול זה שהוא נעלב ואחרי זה הוא אומר לא בכלל לא אתם הקדוש ברוך הוא אתם רק השליח הקדוש ברוך הוא גלגל אותי ולמה הוא גלגל אותי זה הכל לטובה להיות למחיה ככ הוא רואה את זה אז ה הוא בכלל לא מבין למה הם צריכים לבקש סליחה על מה שלא היה עלבון מרשע האלוקים שלח אותי אבל השמים אנחנו הם אמרו והתחננו אלינו זאת אומרת אנחנו עשינו מצויין רק מצד שהוא כל כך התחנן אולי הנו אם זה עש ישמעאל אם זה עשו וישמעאל אז לא רק אם התחננו זה בגלל שבאמת יש על מי חם הלאה אז אם כן העמדה של יוסף היא בחלומות ואחר כך גם בפועל וגם בכל התהליך שקרה כאן בפרשה של מקץ עכשיו אצלנו א משתנה בתחילת ויגש אבל הרקע הוא שיוסף נוהג בהם בגבה ליבו הוא נוהג בהם כשליט תקיף וחריף הוא לא מסס זהלא מעדן ו ודה אחרי כלל הדרשות של חזל שבאמת מלמדות על גבורתו כאן אבל יש גם צעד שאני מקרא יוצא מדי פשוטו והפשטה שיהודה מתחנן ולא מגביע ליבו הוא מנהיג אבל הוא מנהיג שיודע ללכת עם המציאות לא להתנגש במציאות יוסף הוא המציאות ואם המציאות לא מסתדרת אז הוא מתנגש איתה עד שהיא נכנעת לו זה אחים זה פוטיפר זה הוא הולך עם שלו ובסוף כל המציאות כפופה תחתיו כל מצרים כל מצרים הגו מי בור הזה ובסוף כולם הופכים להיות תחתיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו חזל ד כמוך אבל אפשר גם להגיד שניגש זה כל הסיפור כל המדרשי שולחן שבת שהינו ילדים שאב היה מספר לנו ויגש היה הצגות גדולות אין ספק שהמדרש הולכים בדרך הזאת על פי פשט כשיעקב מסרב לשלח את בנימין אז ראובן מתנגש בומר ויעקב לא לא נכנס מה מה עושה יהודה הוא ממתין הוא לא עושה כלום עד שיעקב אבינו אומר רגע מה נגבה ברעב התם יכולים כבר פעמיים עכשיו זה בשל אז עכשיו עכשיו הוא אומר וגם אצל זה אוסרים את שמעון יהודה לא מגיב תביאו את בנימין לא מגיב מביאים את בנימין הולכים זה אבל עכשיו הוא הרב את הנהר אז מה והוא לא אומר לו תשמע אני אהרוס את כל ישראל אני אבת המילים שלו ז אני אבת זה הפשט אחילה מאביך ולפשט זה אני א אהבת אני יותר טוב ממנו אני יותר גיבור ממנו תקח אותי לעבד זה לא אני ארוס לך את כל מצרים אקרא אותך לגזרים יחד עם פרעה המדרש גם אומר על זה זה כשבא היה לו קצרה שעמדה ר גיור אז הוא אמר או כנראה שזה משהו מיוחד זה מבית אבא כן נכון אז זה גם גם אצל יוסף מתגלה התוקף הזה זה נראה לי שהמדרש עוד שנייה אחת רק נראה לי שהמדרש לא חייבים להסביר שהוא סותר את הפשט כמה שאמרנו נראה לי שהפשטות אלא שהוא בא לדבר על עוצמת ההתנגשות וזה נכון גם כאן כי בין מים ואש יש התנגשות עצומה בגלל שכל אחד הוא בכיוון אחר לגמרי אז שם השערה זאת עוצמת ההתנגשות אבל האם זה ממש הכוונה לכוח כזה זה מה שהמדרש התכוון כש בתורה כתוב שאני אהיה עבד א לא בטוח שצריך להגיד את זה כן איך זה מסתדר העמדה של המדרשים שיש כאן איזשהי התנגשות לומד זה משיח בן יוסף משיח דוד זה כאילו השלמה של אחד עם השני אז זה ההתחלה וזה הסיום כשילדים גדלים אז תמיד יש שלב שיש מתח בין הבנים לבנות הבנים שונאים את הבנות והבנות שונאות את הבנים תמיד יש שלב כזה כל אחד רואה בשני משהו זר ודחוי ודוק זה מחדד את כל מין את האופי שלו וכשהוא מבשיל בחדות את האופי שלו אז אפשר לעשות שלום בית אבל אם אותו דבר אז אי אפשר לעשות ניסואים אז כל אחד כאן וזה בדיוק הסיפור הרב צוד היה חוזר הרבה על העניין הזה שאיך יכול להיות שאומה הישראלית נבנתה ממכירת אח זה לא בגלל שיש אומה ישראלית היא אומה שכל איבר בה הוא כל כך חריף הוא כל כך שלם הוא כל כך עצמי שזה יוצר התנגשות עד כדי מכירת אישת אחיו ובלי זה אז האומה הזאת היא אומה רפוסה שכל דבר הוא לא בדיוק בעל אופי עצמי כן זה קצת זה זה קצת זה לא זה לא ככה כשמתחתנים אז האיש נעשה יותר גברי מקודם והאישה יותר נשית מקודם וזה בדיוק בונה את הנישואים ולא הפוך שבכל דור יש כאילו מהמכירה של יוסף מלכות נכון זה בדיוק זה מה שהוא התחיל כאן מחלוקת לשם שמיים שמחלוקת זה שיש שתי דעות ולשם שמיים סופה להתקיים טוב נמשיך ה ויהודה בחינת מים שהוא הכנעה ותפילה לשפוך לב כמים כדיתה בגמרא מה המים יורדים למקום נמוך אז יוסף זה הגבעה הוא המנהיג התקיף ויהודה הוא הולך עם המציאות ולומד אותה וזה שיטתו של צפת אמת בהרבה מקומות על יוסף יהודה שיוסף הוא נזיר רחב נזר הוא מעל הראש הוא המלכות הכתר שמעל הראש ויהודה הוא השפל וירד יהודה מאת אחיו הוא יורד למטה ובסוף מסתבר שדווקא המטה מי שיורד למטה הוא יותר עליון ממי שעולה למעלה שזה דוד עבדי נשיא להם לעולם אבל זה רק בסיום בדרך אז יוסף הוא התקיף הוא המלכות הוא האש ויהודה הוא ה בעל ענוה והשפלה ובאמת בכלל ישראל צריך להיות כל הכוחות האלו והשלמות בא על ידי כל המידות כאשר ברא השם יתברך כן האדם להיות בו מידות משונות זו מזו כלומר הקדוש ברוך הוא בורא את האדם שיהיה לו צדדים שונים הצדדים השונים הם האופי של אחדות שמתגלה בעולם של ריבוי הרי כל מה ש העולם הזה נברא זה ריבוי שיונק מהשורש האחדותית מיד נמצאים במחלוקת לשם שמיים זה עצם גדר המציאות שיש בה חילוקי גוונים עולם ריבוי אבל שכולו לשם שמיים זה בא לגלות את האחדות האלוקית שהיא עומדת בשורש המציאות ובוודאי כולם שווים לטובה כלומר זה לא שצד אחד אמת וצד שני לא אמת כולם שווים לטובה כולם נצרכים כולם אהובים כולם ברורים וכולם נמצאים כאבני חן קדושי עליון בחושן וצריכים להתנהג בשמחה ובהכנה מה זה בשמחה ובהכנה שמחה כנגד יוסף שהוא אש ויקבע ליבו בדרכ השם ובהכנעה כנגד יהודה והתחזקות להתנהג פעם בזה ופעם בזה כלומר יש צריך אדם להתחזק פעם כך ופעם כך ואין כל העתים שווים בכל שעה יש לאדם מצב רוח אחר וממילא עבודת השם אחרת בשעת תפילה לחוד בשעת תורה לחוד בשעת שמחה לחוד לכל זמן ואת לכל חפץ ע לזה ועת לזה פעם בזה ופעם בזה עד שבאים לשלמות האמיתי מה זה לשלמות אמיתי זה ה נקודת האחדות שעולה מכל הריבוי זה השלמות האמיתית ואדם פרטי גם כן כן ה כ שבכל אדם יש יוסף יש יהודה יש צד של ויקבע ליבו בדרכי השם ויש צד של הכנעה והשפלה כידוע ש הרבי של הרבי של עשת אמת סמח בוינ מפשיסחה עסב הרבא של עשת אמת בוכניות הוא אמר שצריך ללכת עם שני פתקים בפתק אחד כתוב ואנוכי עפר ואפר פתק שני כתוב בשני הכיסים בשבילי נברא העולם צריך ללכת עם שני הפתקים רק צריך להיזהר גם היצר הרע הולך עם שני הפתקים כשאדם עושה עבירה אחרי זה יצר אומר לו אתה עפר בהפר לא יצא ממך כלום אתה עבוד וכשאדם א צריך להופיע בענייני חול ומעמד אז הוא אומר לו אתה בשביל מ נברא העולם זה עושה אותו בעל גאווה ובעל עצבות ו גם היצר הרע יש לו שני פתקים צריך להיזהר ממנו הוא גם למד בשיסט הרע אל היצר הטוב אז הוא יודע מתי משתמשים בכל פתק אז לענייננו אז כל אדם יש בו גם יוסף ויהודה את שני הפתקים אם המחלוקת בליבו בהתחלקות של המידות לשם שמיים נעשה תיקון בצרוף כל המידות סופה נתקיים ו כשאדם רואה מחלוקת בתוכו יש פסקה בשמונה קבצים שומר שאם אדם רואה שהוא נמשך לכל מיני דברים פעם הוא נמשך לזה פעם הוא נמשך למשהו אחר פעם משח למשהו שלישי אין לו מנוחה הוא מוצא את עצמו קרוע בין המון דברים יש אדם שעושה משהו אחד תמיד אוהב אותו אין לו גיוון באישיות שנוטה יותר ל אחידות יש אדם שהוא הכל מעניין אותותו הכל מטריף את דעתו הכל משגע אותו והרב אומר אם אדם רואה שיש לו את זה אז שידע שמכל הקריאות ומשיכות האלה תגלה לו בסוף איך האחדות היא מהירה בכל הגוונים לכן למרות שהוא אדם אחד הוא שייך לכל הדברים האלה וזה בדיוק המחלוקת לשם שמיים כלומר כל עניין המחלוקת לשם שמיים זה בדיוק השבטים שמצד אחד הם כל כך מנוגדים זה מזה מצד שני הם בונים את החוש שני אח עם כל המידות שיש בהם מה שמיים זה אש ומים כשם שמיים אש ומים אפשר כוח דרך אגב איפה בחושן יש יג מידות שם יש רק יב אבל איך קוראים לאבן של יוסף השוהם ועל הכתפיים של הכהן היו שתי אבני שוהם אחד זה כנגד אפרים אחד כנגד משה אז האבן הזאת הופכת לשניים אז יש 13 מידות גם באבני החושב יש 13 מדות האלה כן כן כן כאן המקום ט ה מצינו גם במלאכים כתיב עושה שלום ם רובו מיכאל צר של מים וגבריאל צר של אש והקדוש ברוך הוא עושה שלום מה זה הקדוש ברוך הוא עושה שלום זה לא רק השיה חיצונית שהם רביע והוא בא מלמעלה אומר טוב אתה עד כאן אתה עד כאן תסתדרו לא לא לא לא הקדוש ברוך הוא שבהם עושה את השלום הם בעצמם הם אוחזים בריבוי מצד חיצוניות ובאחדות מצד פנימיותם לכן הסיומת של שניהם היא אותה סיומת זה מיכה זה גברי אבל שניהם מסיימים במיכאל גבריאל אז הקדוש ברוך הוא שבתוכם זה השלום שבהם שכל אחד יש בו את הצד שאני גוון כזה ואני נלחם על ן שלי וצריך להילחם עליו בחריפות ולא לטשטש אותו ויחד עם זאת יש בי נקודת אחדות שאומרת שגם הגוון השני שמעתי פעם בשם הישועות מוישה הרבי מויזניץ הקודם האבא של הרביס הנוכחים שוא אמר מה זה רבי רבי זה אחד שהיה לו גילוי משמיים שהוא הולך בדרך האמת ש שהדרך שלו זה דרך האמת א מה זה רבי גדול רבי גדול זה אחד שיודע שגם לרבי השני היה גילוי כזה עכשיו זה נכון גם בתוך הנפש של כל אחד וכשהוא עוסק בתורה והוא זוכה לאיזה דבקות אלוקית על ידי התורה שזהה עם עם כל בסוף תורת כל תורתך כן לשכיח עם תורתך לא להשכיחם תורה תורתך זה מה שם רצו להשכיח אז להשכיחם תורתך אז פתאום הוא מרגיש את תורתך אז טוב אם ככה כל החיים זה רק תורה אין תפילה אין גנות חסדים זה העמוד שעליו העולם עומד ואם אדם לא מרגיש את זה עוד לא טעם טעם של תורה ו אם הוא לא מרגיש תורה באופן כזה שכאן הקדוש ברוך הוא מתגלה והכל לעומת זה תפה לגמרי בשביל זה נברא העולם אז הוא לא אז הוא עוד לא הרגיש טעם של תורה באמת הוא למד את המיחה בלי האל ואם אדם מתפלל ולא מרגיש שתפילה זה הכל כי מי גוי גדול אשר לא אלוקים קרבים אליו כשם אלוקינו ככל קוראנו אליו וכל השר זה תופל אז עוד לא תתם תפילה אדם זה בכל דרכיך דא הוא שאתה הולך בדרך אתה אומ זה הקדוש ברוך הוא כל השער זה ענפים זה הקדוש ברוך הוא זה הסיומת של כל מלאך וכל מלאך זה גם כל צעד וגון בתוך האישיות שלנו שכשאדם מתפלל הוא צריך להרגיש שהכל תורה אדם לומד הוא צריך להגיד שהכל מתפלל הכל תפילה לומד הכל תורה ובסוף הוא צריך להגיש את שניהם נחטוף עוד משפט אחד ושוב מצאתי במדרש תלכו בפרשה זו כן יוסף שור ויהודה ארי עכשיו לפני שאתם מסתכלים הלאה שור וארי מי יש ממים לדעתכם הארי אריש עכשיו תראו מה הוא כותב ההוא קנל כי אריה לימינה ושור לשמאלה בבחינת הגבורות שנקרא אש ששור זה אש ואריה זה מים פלא והוא כאילו אומר את זה כאילו אז חבדניק שכמוני אז נדמה לי שכאן יש עומק עומקים רק לרמוז אותו וזה ש הפשטות המלאך הוא רק שר של מים הוא לא יודע מה יש כלום רק במקורו יודע שזה בא מהקדוש ברוך הוא שלמעלה מאש ומים אבל הוא מים ואם הוא אש אז הוא אש והוא לא יודע מהצד השני אבל באדם יש בו גם מיכאל וגם בריאל עושה יעשה שלום עלינו עושה שלום וממו זה מלאך כזה מלאך כזה עושה שלום עלינו זה שבתוכי יש מלאך כזה ו מלאך כזה ויש גם מלאך המוות לא יודע אם פגשתם אותו פעם הוא יצר הרע הוא מלאך ה יש גם אות המלאך הזה אז יש מלאך כזה יש מלאך כזה יש הרבה מלאכים אז זה הכל בתוכי כיוון שבתוכי יש גם כזה וגם כזה אז מוכרח להיות שהמלאך של אש שלי יש בו צד של מים והמלאך של מים שלי יש בו צד של אש ויש מה ש בחבד תמיד אומרים התכללות של זה בזה וזה בזה ולא כל מה שוא רציתי לדבר על זה א טוב כבר אין זמן גרמה אבל העניין הזה ש פתאום יוסף נפך לשור בכור שורו דרו נכון כתוב ויהודה גור אריה יהודה זה לאזה המדרש רק מציין את מה שו פסוקים מפורשים והפסוקים האלה לכאורה הם הפוכים מ בגבה והכנה ובכל זאת בעומק ומקים יש יש כמה וכמה דרכים ליישב את ההתבכיינות זה כך וב זה הפוך גם בחיות או עכשיו אתם צריכים לדון בשאלה האם יוסף הוא בפנימיותו ויגבה ליבו או וחיצוניות הוא שור או הפוך ש בחיצוניותו הוא ויגבה ליבו פנימיותו הוא שור ולכן ההפך ליהודה מה אתם אומרים הרב יגיד שפעם ככה פםפ אני משפחת ס העיקר העיקר הוא ש בחיצוניות מה זה טוב מה זה טוב תזכו לגעת לתורה כבר נית על התורה ואמרת שם לא עדיין לא אבל היתי התורה צ בבר וטיקן ולא שם דה לילה