שעת מלחמה- בטחון בה' זה חובה | צדקת הצדיק- שער אהבה ויראה- אות קצז | שיעור 12 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] ו נחזור קצת עוד פעם על הסעיף הזה אנחנו בקצ ז שלוש מדרגות באהבת השם יתברך בכל לבבך רק צריך להזכיר שלא בכל דבר זה הולך פה כמו הגמרא שמול רציתי לצין ושכחתי הגמרא אומרת בכל נפשך אפילו נוטלת נפשך וכאן רבי צדוק את בכל לבבך מסביר כמו הגמרא בשני יצריך את בכל מאודך מסביר כמו הגמרא בכל ממונך ובכל נפשך הוא לא מסביר כמו הגמרא בכל מידה ומידה שמודד לך סליחה בכל אפילו נוצל את נפשך כן ו וצדוק מתעלם מהאמצע מצח עון למה אבל זה נראה שגם אחרי שחל בערו ולא רק זה זה באור שיש לו השלכות להלכה הביאור הזה הוא נפקין להלכה בכל נפשך זה המקור היחיד שלנו למסירות נפש בתורה אין עוד מקור למסירות נפש בתורה מה שאנחנו אומרים ששלוש מצוות דוחות פיקוח נפש זה לדבר על השורה התחתונה אל בעצם יש רק מצווה אחת שדוחה פיקוח נפש וזה מצוות אהבת השם המקום היחידי בתורה שמוזכר שצריך למסור את הנפש בכל התורה כתוב וחי בהם כלומר שלא צריך למסור את הנפש אדרבה צריך שלא למסור את הנפש לכן מחללים שבת החמורה במצב של פיקוח נפש ומי ש שואל במצב כזה הוא שופך דמים כאילו הוא שותף למיטה של מי שנמצא במצב של פיקוח נפש אפילו שהוא חי והמקום היחידי של מסירות נפש זה פה שהמבחן אם אתה אוהב את השם באמת זה עבודה זרה אבל אין בעבודה זרה בתורה בשום מקום שכתוב שצריך למסור עליה את הנפש ר למסור את הנפש של אהבת השם כש המבחן הוא עבודה [מוזיקה] זרה שפיכות דמים זה לא לא כתוב בתורה בשום מקום זה רק סברה שפיכות דמים זה סדר הדי פיקוח נפש אם יש פיקוח נפש של ראובן או של שמעון אומרים לראובן מה פתאום אתה רואה את עצמך כקודם שאתה יכול להרוג אותו שבלת אתה א אל תכריע שהוא בר מוות יותר ממך זה רק סדר העדיפויות בתוך פיקוח נפש גילוי הריות התורה אומרת זה כמו מוות כי כאשר יקום איש של ר הוא צחו נפש כן הדבר הזה וזה כמו מוות באמת זה שניהם נוגעים בשורש החיים זה מצד ה הולדה וזה מצד ה מיתה וזה דבר עמוק מופלא ו אבל זה רק להגיד שזה כמו מאמת וחזרנו לסברה שאנחנו צריכים סדרי עדיפויות במוות מי מי ראוי למות ראשון מי ראוי שני אז אם א אדם עובר על גילוי עריות אז הוא כמו גורם מיטה אז לכן מחזי דמה ד גילוי עריות סומק טפי מהחיים שלך רכאן זה מיטה כאן זה מיטה שבתה יסה עדיף זה חידוש עצום שיש הרבה מה להתבונן בו אבל המקור היחידי זה פה אז יוצא ש יש לנו כאן לא רק א משנה מפורשת שאומרת פירוש אחר על בכל נפשך אלא גם נפקין על ההלכה זה לא רק דרשה בכל זאת רב צדוק מתעלם מהדבר הזה למה מפני ש התורה היא כפטיש יפוצץ סלע מתחלקת לכמה ניצוצות יש הרבה פירושים לתורה 70 פירושים לתורה אנחנו בדור שנלחם הרבה על זה שאין יותר מ-70 פירושים כלומר צריך זהירות זה שיש 70 פירושים לתורה לא אומר שה 71 הוא גם חלק מהתורה בוודאי לא ה 81 או ה-11 יש רק 70 פירושים לתורה אבל יש לתורה 70 פירושים וה70 פירושים האלה זה האפשרות לא להלכה צדוק לא יכול לדרוש דרשה הלכתית בניגוד למשנה ולכל הפוסקים זה בלתי אפשרי אבל בעולם האגדה שהוא עולם עם חופש יותר גדול שם למי שירתו קודמת לחוכמתו והוא אחוז בהשתלשלות תורה שבעל פה בדברי רבותינו קדמו לו אז יש מקום לחידושים של פשטות גם כאלה שלא נאמרו על ידי חזל שהרי חזל בעצמם אומרים כמה אח בפשטות הריה אותה משנה בעצמה באותה משנה בכל מעודך יש שני פשטות פשט אחד זה בכל ממונך ופשט שני זה בכל מידה ומידה שמודד לך ומוד מוד מאוד אז מהמשנה הזאת רים שאפשר להגיד שני פשטות שונות דרך אגב בכל מידה ומידה מ שודד לך זה גם הלכה ההלכה ש מברכים דיין האמת על פצירה או על שמו רעה זה לומדים מבכל מאודך אז אם כן א אנחנו רואים כאן א פירוש נוסף ובאמת ה התורה כאילו מבקשת פירושים נוספים על העניין הזה למה שהתורה מדגישה בפרשייה הזאת הדגשה שאין כמוה וכיוצא בה בכל התורה כולה היא אומרת שהיו הדברים האלה איזה דברים לכאורה בפרשה הזאת שמע ישראל ואהבת האם יש לנו ראיה לזה שהיו הדברים האלה מדובר דווקא על הפרשה הזאת ולא על פרשיות אחרות כתוב וקשרתם לאות על ידיך בהמשך אותה פרשה מישהו קושר פרשה אחרת וקשרתם ות על ידיך אנחנו מבינים להלכה למעשה שזה לקשור את הפרשה הזאת זה שיש עוד שלוש פרשיות בתפילין זה מפני שגם בפרשיות ההם כתוב וקשרתם אבל וקשרתם זה מדבר רק על הפרשה הזאת אז ממילה גם והיו הדברים האלה אשר כים צוך היום זה גם לכור על הפרשה הזאת ולא משהו אחר יש דיונים באחרונים עעל החלוקה הזאת כי לכאורה כל מצת לימון תורה אנחנו לומדים בשנתן בבניך אז בשנתן בבניך לכאורה הפשט הוא לפי התפילין לשנן רק את הפרשה הזאת אז למה בשנתם לבניך אנחנו אומרים שזה כל התורה כולה וקשרתם אנחנו אומרים שזה רק פה טוב יש הרחבת דברים בעניין הזה אבל עניינינו בודאי שיש רובד שבשנת לבניך זה את הפרשה הזאת ומה שאנחנו לומדים את כל התורה כולה כי כולה היא אידך פרוש וזיל גמור הכל זה פרוש של ואהבת כל התורה היא פרוש של ואהבתה ככה עולה מהרמבם בסוף הלכות תשובה שזה גם מתרץ את הקושיה שלנו ש כל התורה היא פירוש על ואהבת כל התורה היא אהבת השם נחזור לעניינינו אז והיו הדברים האלה שר כים מצבך היום על לבבך ומ אתה צריך כל הזמן להגות בהם שינת לבניך ודיברת בם חזל דורשים כך נדרשת התורה דבר פלאי מזעזע התורה נדרשת בכלל אין אתה שומע ליו בכלל ליו אתה שומע אן כלומר כשהתורה אומרת משהו כן אז היא אומרת לך וההפך לא כשאתה רואה אך אומרת לך משהו לא אז אומרת לך וההפך כן זה כלל בלימוד תורה לא כל טקסט כמו שנוהגים היום לומר הוא בעל חידוד כזה את יכו כתוב כן זה שעות ובגמרא בשעת חק לפעמים הגמרא מתרצת עשיו אומרים כן אבל יש עוד גם דברים אחרים תנה ושיר אז ולפעמים אפילו לו דווקא אמר בגלל הרשע אמר גם כאן ככה אבל באמת הוא גם נכון כ התורה לא בכלל אין שמע בכלל אתה שומע אן ואז כשכתוב דיברת בם אומרים חזל בפירוש ולא בדברים אחרים אסור לדבר על שום דבר אחר חוץ מאהבת השם זעזע אז למה אנחנו מדברים על דברים אחרים ט הפשט הוא שאדם צריך שכל דיבוריו יהיו ענפים של אהבת השם אחרי אותם חכמינו שאמרו שדיברת בם ולא בדברים אחרים אז לכאורה דיברו גם בדברים אחר הם בעצמם אלא שזה הכל הענפים של אהבת השם אדם צריך לדאוג כנראה מדאורייתא שכל הדיבורים שהוא מדבר יהיו סניפים של אהבת השם זה דרישה מאוד עליונה ודיברת בם משבת ך בביתך כו אתה יושב בנחת סוף כל סוף אחרי עבדת ורצתה הביתה ואתה קצת רוצה לנשום הוא אומר לך זה זה אתה יושב בבית בנחת הגעת לנוחה ולנחלה דבר על זה אתה הולך בדרך אתה אומר יש לי עמ לדרך עכשיו זה לא כמו היום רכבים ממוזגים על כבישים חלקים זה דרכים הרבה יותר קשות וכלי תחבורה הרבה הרבה יותר ואין פתרונות למזג האוויר בבכל זאת זה מה שאתה צריך לדבר ושובך אתה כבר הולך לישון את ככה ארפלי שנה זה מה שאתה צריך לעשות אתה קם בבוקר עוד לא התעוררת זה מה שאתה צריך לעסוק לכאורה מודה עני הוא הסעיף של אהבת השם שלבו קמך שאדם יהודי קם אז מיד הוא מקיים ובקומך מוד אני לפניך מלח קיים למרות ש בסוף שוב הפרשה עצמה צריכה גם להמר בהמשך גם רואים שמשך בך ובקומך זה הלכות על הפרשה הזאת אם כ בשבתך תך הולך ח בדר לא שגם זה צריך טוב נחזור לעניינינו אז אבל תורה כאן מדגישה מה שאין בשום מקום אחר שהגט ולשרות להיות נתון לפסוק הזה לשני פסוקים האלה שמע ואהבת זה כל החיים מכל צדדיהם אז ממילא אתה צריך הפוך בה והפוך בה זה כולה בה למצוא בה טעמים חדשים זה לא רק לחזור על פירושים אחרים ה למצוא טעמים חדשים וכל מה שרבותינו מוצאים טעמים חדשים זה תורה בעצמה אז לכן יש פה עוד מימד שבכל לבבך ובכל נפשך ובכל מועדיך זה סדר אחר עכשיו באמת יש כאן תירוץ עוד לפני שנחזור לתוך המילים יש פה תירוץ של רב צדוק על כושיה הידועה שמופיעה בחזן מה הקושיה שרב צדוק מתרד ברוך אתה אדוני אלוה מלך העולם שהכל נהיה ברוני נכון זה גם מותרת רק שזה אני זה חזל הקושיה למה בכל מועדיך לא מופיע בפרשה השנייה אבל אנחנו הרבה פעמים בשיעורים שואלים שאל שברוב המקומות לא כל כך נשאלת זה מלמעלה למטה מלמטה למעלה כלומר כשיש רשימה אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש סדר ברשימה עכשיו בכל ך ובכל נפשך ובכל מדיך יש בעיה בסדר כי בכל נפשך לכאורה זה קצה אז הוא או הראשון או אחרון אתה לא יכול לשים אותו באמצע לכן אומרים חזל שיש מי ש ממונו חביב על יותר מגופו לכך נאמר בכל מעודך זה תרות שיש בו דוחק לא קטן רק כשאתה מאמין בו אתה אתה מוצא בוטם ו שבי הוא עוד דוגמה למצב שבו אתה לא עכשיו מצאת את נפשך אבל אתה במצב יותר גרוע היית מעדיף כבר לא לפעמים יש ויש תלוי איזה שבי הסיכוים לצאת תלוי מה קורה בו וכולי אנחנו מזכירים את זה כמובן מתוך תפילה לשלומם של כל השבוע עם כל חיילי צהל שלא ישלחו למשימות לא נכונות בהקשר הזה שהביאו ניצחון קודם כל אבל בוודאי שאנחנו חרדים מעומק לנפש לשלומם של כל השבעים אז יש גם מידה כזאת אבל רבי צדוק יש לו סדר פשוט הוא אומר בכל לבבך ובכל נפשך קודם כל זה לא מגיע עד כדי מסירות נפש ונדמה לי שבעצם הוא אומר שבכל נפשך הדומייה דבכל לבבך הוא מקיש את הסמוכים במידה מסויימת שבכל אבך זה גודל התשוקה ובכל נפשך זה עוד ר עמוק מהלב פנימה לתוכחה שגם הנפש בעצמה אבל לא באופן של למסור את הנפש למות שזה גם שאלה כשחל אומרים בכל ודך אז מה הכוונה בבכל מאודך אז יש שני פירושים בסיסיים של בכל מהודך או שבכל מהודך הכוונה היא שאפילו לוקח לך את כל הממון אתה צריך להתמלא באהבה אני עכשיו בכל מדיך ממונך אז אפילו לוקח לך את כל הממון אתה צריך להיות באהבה ל השם יתברך וזה לא דבר קל אל יהיה דבר קל ביניכם אתם עוד לא עם תאבת ממון גם תאוות ממון שיש לכם רק נראה לכם עוד לא חכו תהיו הברכים טובים כמה שנים ארבעה חמישה ילדים אז תאוות ממון מתחילה לפרוח כדי בי אנימר שאין שום תאבת ממון קודם אבל א היא לא הישרדותית היא לא היא סתם ד פלסטר כזה חיצוני תלאי על האישיות אחרי זה זה נכנס לעומק עומק האישיות אהבת ממון אז א יש בתורה שצריך לשלם שכר שכיר למה כי אליו הוא נושה את נפשו ששם רואים שהמילה נפש היא רצון מאוד חזק למרות ששם זה אפילו מסתכן חזל אומרים עכשיו מותר להסתכן אספר לכם מעשה במלחמת המפרץ שבעצם בעקבותה אנחנו ברמת גן אנחנו פה בגלל מלחמת המפרץ מלחמת המפרץ האיר שספגה הכי הרבה טילים היה היייתה רמתגן וגם העיר היחידה שנהרג בה מישהו מפגיעה ישירה הייתה רמתגן היה אחד מכל המלחמת המפרץ שנהרג מפגיע ישירה ו היו עוד כמה שבדרך בריצה תאונה אבל א היה אחד ברמת גן שנהרג בפגיעה ישירה ואז רב אברום זצל הגיע לרמת גן ועשה פה סיור עם הרב אריאל הוא שאל אותו יש פה ישיבה אז אז הוא אמר לו כן ישיבה תיכונית אמר ל לא שלומדים רק קודש אמר לו לא אמר לו אתה רב עיר אתה לא שלמה אתה צריך להקים פה ישיבה ואז קת אחרי זה אני באתי לרב רלי ו איך מקמ ישיבה בתל אביב אז הוא אומר לא אמר שצריך לקום פה אז ככ קמה הישיבה פ ו במלחמת המפרץ וד למדתי בישיבת ד וסף חי ו היה זקות בסוף כשהיה זקות אנחנו היינו יוצאים החוצה להסתכל איך הגרד פנים על גושן כי הגרתי אז במלא לבונה ושמה לא שום גרד שום סקד לא נפל באזור וראינו שהם יודעים לקלוע לפה בהתחלה לא היה ברור עד כמה הם יודעים כן יודעו לקלוע לגושן אז אנחנו בכלל לא היינו בטווח הסכנה אבל בהתחלה היה מסכות חששו שה פצצות יהיו עם אבך אז הה מסכות אז למה לי יש זקן שלא א יש לי איזה מחלה ור אבל דווקא מזה זה לא נפגע למה בגלל שהיה לי מספיק ילדים וההוראה היייתה קודם להלביש את הילדים ואחרי זה להתלבש בעצמך מה כן אי אפשר אי אפשר היה לשים את ה את המסכה עם זקן אז לי היה תירוץ טוב היה לי ילדים אז לא הרמתי את הזקן אבל אז הגיע הגרזן הרוזן מח גולדברג הגיע לשיעור בישיבה יה מגיע קבוע כל שבוע והוא הגיע עם זקן שאל אותו איך לרב יש זקן פיקוח נפש ההוראות היו להוריד כל העם זקן כל אחד היה תירוץ אחר י לכם את התירוץ של הגרזן הגרזן אמר כתוב כי אליו הוא נושא את נפשו שמותר לעלות באילן בשביל פרנסה אף על פי שיש בזה איזה סכנה כך לומדים חזל אומר שרואים שבשביל פרנסה מותר להסתכן והזקן שלי זה הפרנסה איך יהיה לי פרנסה בלי הזקן טוב כל רב מא לא מצא לו תירוץ אחר חלק פשוט שמו היה איזה המצאה ה איזה מוצא קצת אחר כך ששמו ניילון ועל המפוח ואז עטפו את הניילון פה וקשרו פה ואז הכל היה במסגרת כ היו פטנטים בסוף לקול פונים אז חזל אומרים שמותר להסתכן אז יצא שקהילה ווא נוסא את נפשו זה כן נוגע גם בנטילת הנפש אבל בכל מהודך בכל ממונך זה לאו דווקא א שאני מוסר את כל הממון אלא שכשיש לי ממון אני משתמש בו כפי רצון השם יתברך ואין הכוונה שאני אמסור אותו את הנפש ודאי אסור למצור אבל גם את הממון כול מעודך אז כל כסף שיש לך תתרום ל בבית כנסת ללומדי תורה רגע אבל מה לומדי תורה יעשו איתו אחי גם הם יצטרכו לתרום אותו אז למי תתרום בעצם אלי להקדש בדק הבית וודאי אף אחד לא לאה ככה זה וודאי לא הכוונה זה הכוונה בכל עדיך או אפילו נותן את נפשך או שאתה צריך לבטא את אהבת השם בממון שיש לך אז לפי זה בכל נפשך גם כן זה גם הנפש כ הדמות שעומדת מאחורי הלב הלב זה רק הענף הנפש זה השורש ולכן זה יותר עמוק [מוזיקה] ו יש פסוק שרואים את זה א הנפש זה עצם האישיות והלב זה רק הביטוי של ה א עולם הרגש של האישיות ולכן אומר רבי צדוק אפשר לומר בכל לבבך כלומר כל ה חמדות שלך התשוקות שלך עוד רגע נגע א בזה ועוד יותר עמוק תשוקות וחמדת זה האישיות המשתוקקת זה בכל נפשך שזה מיצוי האישיות שזה הדבקות שאתה כולך נתון בזה לגמרי ו ממילא אז יש פה עליה מדרגה לדרגה אז מה זה בכל מאודך אז הוא אומר כמו המשנה שבכל מעודך זה באמת הממון והחפצים רק שאנחנו מבינים בכל מעודך שכאילו אתה אוהב את השם על ידי שימוש בחפצים והוא דוחק קצת את הפירוש הזה אומר יש בזה דוחק וכל מדיך ממונך זה שהממון בעצמו אוהב זה זה ההסבר טוב זה כבר רק עכשיו שלוש מדרגות באהבת השם יתברך בכל ובך היינו כל התשוקות חמדות שבלב זה מיסודי המצוות העליונות שבתורה הרמבם פוסק את המצווה הזאת כמצוות הסא ג אחרי האמונה המצווה הראשונה בתורה אחרי שאתה מאמין בהשם זה לאהוב אותו ו אומר בכל הכוונה כל צידי הלב שלך עוד לפני שני יצריך את רואים אחרי זה הוא אומר בשני יצריך אבל לפני כן הפשט בכל לבבך הכוונה כל הלבבות שלך לבבך לשון רבים כל צידי הלב שלך ומה יש בלב הלב הוא משתוקק הלב חומד עין רוה ולב חומד אז החמדה שבלב כל החמד שב בלב הם צריכות להיות להשם יתברך וכאן אנחנו מגיעים לסוגיה עמוקה מאוד מבוארת בהקדמה למסילת ישרים בעיקר בסדר הוויכוח מבוארת בהקדמה לחובות הלבבות מבוארת בחסידות בריבוי מופלג וזה האם השם יתברך רוצה רק את המעשים שלי או שהקדוש ברוך הוא רוצה את התשוקות שלי לכאורה היה הרבה יותר קל שהשם ישראל ירצה רק את המעשים שלי מעשים זה קל לתת תשוקות זה קשה מאוד לתת יש פה מצוות מסוג אחר לגמרי ו הרמחל בהקדמה למסת ישרים סדר ויכוח סדר ויכוח זה כלל המסילת ישרים כמו שהרמת אותה בפעם הראשונה מסידת הישרים הרגיל זה הפעם השנייה הוא כתב את זה בקוח בין החכם לחסיד עכשיו זה מפלי מאוד כי זה כמה שנים לפני גילוי החסידות ולמרות שרוב ימיהם הבעל שם טוב והרמב היו מקבילים אבל הרמחל כתב את המסילת ישרים קודם הוא היה קצת מבוגר מה הבעל שם טוב ונפטר צעיר הרבה לפני הבעל שם טוב הוא נפטר עוד לפני שהבעל שם טוב תגלה הרמחל נפטר בגיל 38 הבל שם טוב רק התגלה בגיל 37 הוא כמה שנים לפניו אז ממילא זה לפני הוא נפטר לפני שמישהו ידע שיש בעל שם טוב בעולם ו הוא כותב ויכוח בין החכם לחסיד כש זה ממש ויכוח בין הסטראוטיפ של המסנג את הסטראוטיפ של החוסים ומשם הרבי בסוף יוצא שמלמד את עומק התורה אחוס זה ליצוק תינו אם נראה לכם אחרת תבואו להגיד לי אז זה ממש פשת הדברים ואז בהקדמה שבסדר שלנו הרמחל קיצר אותה ושם הוא הריך הרבה אז הוא מביא דוגמה הוא אומר לו כך תראה כשאתה לומד לכות סוכה אז כמה שוטים כמה דיונים כמה העמקה כמה למדנות פלפולים יש בהלכות סוכה עדן קץ וא אמר לו בכל מה שנכתב זה מספיק לא אם יכתב 100 פעמים יותר זה גם כן עוד לא מספיק באמת נראה לי שמאז שרמל אמר את זה כבר נכתב 100 פעמים יותר ובכל זאת אין לזה קץ הוא אומר כשאני מדבר איתך על אהבת השם אז אתה אומר לי ברור שצריך לאוהב את השם מי לא יודע את זה וממשיך הלאה כאילו אין מה לדון בזה ואז הוא אומר באמת אין מה לדון כאילו החכם ואז הוא אומר לו כך בעצם הלכות סוכה זה הלכות הקלות אני מתרגם את זה קצת לשפתנו אם אנחנו רוצים ש כל רמתגן בהנחה הפשוטה והסבירה שכולם חוזרים בתשובה תכף ומיד אז אם אנחנו רוצים שכל רמתגן ישוו בסוכות כשרות כמה אנשים צריכים לדעת את כל לחות הסוכה בעומק למדנים כל השוטים בשביל שיתקיים שכל רמתגן יושבת בסוכות קשרות תשובה אחד אפילו זה אולי לא צריך וצריך כמה וכמה שבקיאים יותר במצבים מסובכים שהם לא כל כך רבים הם לא עד בלי דיי לא כל דוגמה שיש במשנה יש ברמת גן רוב הדוגמאות שיש במשנה יכול להיות שאין ברמת גן ורוב הדוגמאות ברמת גן הם קרובים להיות מאותו סוג עם כמה יצא דופן והרבה מאוד אנשים שמקבלים בדף אחד הוראות איך לעשות סוכה ואם זה לא מתאים להוראות תשאל שאלה זה הכל ורוב האנשים בכלל לא צריכים לבנות סוכה הם יכולים לסמוך שמישהו אחר יבנה להם הם משלמים לו ולא צריך לדעת כלום רק שזה קשה תיכנס כמו שלא כל אחד יודע לכות כשרות הוא רואה שיש אכשר ל המאחל והוא הוא לא יודע מאיזה חומרים מאיפה הם הגיעו איך בדקו אותם הוא לא יודע אבל הוא רואה איך וצה מתקשר אז הוא חל אז חותם מתקשר אל הסוכה אנשים יבנו סוכות ולא לא צריך שכולם ידו כות סוכה בכלל אבל הוא אומר אבל אהבת השם נגיד שכל רמתגן אוהבי השם כמו לפידים בוערים ויש אחד שלא נו אז אפשר לתת לו אהבת השם עם חותמת והוא יצא יד חובה וגם אם נלמד אותו זה יהיה לו קל ללמוד את זה זה צריך פח של כל האישיות בשביל להיות טוב השם אז צריך לעבור תהליך עומק ולמצוא את כל התסבוכת שבדרך מונים את זה ולדעת איך לטפל בהם ולכל אחד יש תסבוכות ייחודיים אז איך יכול להיות שנכתבו כל כך הרבה שוטים על סוכה וכמעט אין דיבור על אהבת השם זה הטענה של המסילת תשרים ומה שאחר כך הוא לומד זהירות זריזות נקיות זה הקדמה התשובות ל לקושיה המזעזעת שלו בעצם על ה על עוסקי התורה זה קושייה על עוסקי התורה היא התשובה זה בפרק יט באמצע החסידות שזה המידה השישית אז מה זה כל המידות שקודם זה הכנות א לא שמה תשובה רק שאתה לא יכול לדעת הרמחל בלי הכנות להגיע ליעד הזה אתה צריך לעבור תהליך גם לענבה עירה דיקות שכולם ור שלמות העבודה רק אהבה הוא מדבר הוא מדבר גם על ייראה וגם על דבקות יראה יש פרק בפני עצמו פרקים בפני עצמם ודבקות היא חלק מאהבה היא מובת בתוך אהבה וענוה ה מידה יקרה מאוד ואולי היא פסגת העירה מה שעשתה עירה הכתר לושה עשתה ענווה עכב לסוליתה אז יירה היא מעלה העליונה של העירה מה אמרתי ענווה היא מעלה העליונה של העירה היא העירה בצורתה העליונה עירת הרוממות אז הרגשת הרוממות א ממילא א הענווה כי היראה שר רמחל מדבר זה היראת ה חטא הענווה זה קשור ליראת הרוממות ו יש מקום למה שאתה אומר אבל בהבה הוא לא מפרט את כל המידות האלה בהתחלה חוץ מ כשהוא מביא את רב פנחס בן יאיר רב פנחס בן יאיר מונה את כל המידות זהירות זריזות ות וכולי אז לעניינינו אה עיסוק בתשוקות בואו בואו נחזור העיסוק בתשוקות הוא מצווה מדאורייתא ועוד רגע נקדיש דקה למצווה הזאת כיום הזה לעיסוק ברגשות ותשוקות והיא מצווה קצת נשכחת כי תשוקות ורגשות זה ים סוער גלי מסובך אתה לא יכול להחזיק בו אתה מחזיק ה הולך ל מקום אחר הוא ולכן באמת צריך ללמוד אותו הרבה יותר באיום ולא רק ללמוד בשכל אלא לעבור תהליך נפשי אם אתה רוצה לכוון או לאפשר ל תשוקות ול החמד שבליבך לפרוח בכיוון של אהבת השם ו אני אגיד עוד לסיכום העניין הזה עוד משפט אחד חרי זה עוד השלכה לדורנו אחד זה שהרבה פעמים אני טוען ואני עומד מאחורי זה לגמרי זה שאני איש הלוחה כל מה שאותי בחיים זה רק הלכה השתדלו אלא שהלכה יש לה כמה מקורות כשם שיש ספרי הלכה שולחן ערוך יש עוד ספרים להלכה שלא יתבררו בשולחן ערוך אני לא מדבר עכשיו על קודשים ות אלא למשל הלכות לשון הרע לא נתבר בשולחן ערוך אז אדם פטו מלכות לשון הרע בגלל שהם לא נתבררו בשולחן ערוך לא למה זה לא נתברר בשולחן ערוך שאלה מצוינת יש בה הרבה מה לאיין אבל היא לא נדברה בשולחן ערוך ויש עוד הלכות שלא נתבררו בשולחן ערוך זה נתבאר בחפץ חיים הלכות לשון הרע והלכות אהבת השם נתבאר ברמבם ספר המצוות שמצות עשה ג בכל מונ המצוות זה נתבאר זה בעיקר נתר במונה המצוות תה רוצה לזרת ר מצות זה שמה שולחן ערוך לא למה כי שולחן ערוך לא עוסק בתשוקות ולי גם לא בדיבורים כל כך כלומר בדיבורי תפילה כן אבל לא בדיבורים הרגילים של האדם ואולי זה גם קשור לזה שלשון הרע קשור לתשוקות אז לכן השולחן ערוך לא כל כך עוסק בזה אבל זהלא שזה פחות מצווה משנה ברורה מתחיל מזה שאהבת השם זה מצווה תמידית אחת משש המצוות תמידיות שהמשנה ב מונה בהתחלה בסימן א' בהתחלה שש מצוות תמידיות ואהבת השם היא אחת מהם שמצוה תמידית זה מעלה עליונה וחשובה שרי הכלל הוא ש תדיר ושלא תדיר תדיר קודם אז יש שש תדירות לגמרי ואהבת השם מהם אז צריך לעסוק בו ביותר הות זה מהות אריות זה גם שולחן ערוך לא בתשוקה של זה לא בול תטור דרך אגב ולא תטור זה מצוות תמידית אבל לא טור כמעט לא עוסק מותר להתפלל כנגד הערבה האם אדם בא על אשת איש במים נהרגים אבל בצוק נכון זהש קצ [מוזיקה] כן כן אתה מבין שלעומת גודל ההתמודדות כמות ה הלחות כאילו כמה פעמים אנחנו צריכים להתמודד עם שאלות של ספק גרושה שהתקשה לפלוני אבל כמה אנחנו צריכים להתעסק עם השאלה הזאת וכמה י שאלה בשולחן ערוך אני לא אומר שכמות היא המכרעת רק אבל הי גם סימן המילת כאילו יש המון מקום לדיון בשאלות האלה אז טוב אז אז לכן כיוון שאנחנו אנשי הלכה אנחנו צריכים לקים את כל המצוות וזה ודי מהמצוות החשובות לכן הרמבם מונה אותה כמצוות הס ג' ולא רק המצוות החשובות על המצוות שהכי קשה לקיים הם הנשמה של הכל וזה הכי הרבה דרך והכי הרבה עבודה או אם תרצו הכי הרבה הוידה כנו הספרדים שגם יבינו הכי הרבה הוידה אז אז מוכרחים ל סידס כלומר כל אחד מוכרח ללמוד את מה שמסייע בידו לקיים את ההלכה ואתה השם אלוקיך בכך בכל אשך בכל מך לכן חיבים לכ סידס אם רוצים לשמור על א לכן אני איש הלכה למה אני איש הלכה כי להיות איש הלכה הכוונה זה איש שעסוק בלעשות רצון השם יתברך הלכה זה מה רצון השם יתברך פשוט לגמרי יש עכשיו את הספר על מרדכי חיים ברצונו אנחנו חיים במה השם רוצה עכשיו נפק מינה לימינו זה שיש מצוות על הרגש ה כינוס רבנים עכשיו אמרתי אני חוסי יש מצוות על הרגש בשעת מלחמה עסקנו בזה באחד מה סעודות שלישיות עכשיו אני מעביר את זה בהרבה מקומות עוד קצת שכלנו את זה יש מצוות על הרגש משעת מלחמה אל ירח לבבכם אל תראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם זה מצוות על הרגש אסור להרגיש כל רגש בשעת מלחמה והרגש האסור הוא להרע מהאויבים גם אם הםם רב ממך אסור להרע מהם וגם אם אתה שלומיאל והיה א מחדלים ויש מחדלים והם לא עושים כמו שראוי וזה ואנחנו לא מצליחים והם זה תקראו פרשנים כל הזמן מה הם אומרים עד כמה אנחנו שלומ ועד כמה הם בלתי פצח שזה בדיוק האיסור משעת מלחמה זה איסור דאורייתא אל רח לבבכם אל תראו ואל תחפזו ואל תרצו בפנים מה אמרנו שמלה להרץ מתפרשת אל תריצו אותם על היכולת שלהם לשמור חזק על ה זה ועכשיו התקדש שמוחמד דף שחשבו שהוא נכה על כיסא גלגלים יש סרטונים שראו אותו הולך הוא מצב הרבה יותר טוב ממה שחשבו אז מה אל תירא מהם למה כי השם אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם ע אויבכם להושיע אתכם א זה מקום מפורש בתורה יש זמן שבו יראה זה איסור וביטחון בהשם זה חובה וזה שאת מלחמה ואדם צריך למצוא את הדרכים איך לקיים את המצוות האלה נכון שזה קר ללוחמים בשדה הקרב והם ברוך השם כמו שאנחנו שומעים אריות אין שם את כל החולשות אבל היום כל העורף הוא גם חלק משדה הקרב לכן גם אנחנו צריכים לראות עד כמה אנחנו מצוים בזה ולכאורה אנחנו מאוד מצוים בזה ובאמת הרבה פעמים העורף מחליש את צד הקרב למרות שאולי הוא לא המצווה הישיר אבל זה זמן שיש מצוות התלויות בלב והכל רבנו בחי כתב את כל ספר חובות לבות על העניין הזה אמר יש חובות המעשים אבל הם לא העיקר ו משם שלוש חובות של הסבר למה העיקר זה חובות הלבבות ואז הוא אומר מה זה חובות הלבבות שהתשוקה והחמות שלך מה קורה איתם לאן הם הולכות זה מצוות כלבבך קודם כל את כל ה מה שיש בלב שזה הים הסוער של התשוקות אותות זה המצווה המצווה שאיין מצווה בתורה שחוזרים עליה כל כך הרבה פעמים ועוטפים אותה בכל כך הרבה צדדים כמו מצוות ואהבת את השם אלוקיך שהרי גם בפרשת שמע וגם בפרשת ים שבוע בוקר וערב כלומר ארבע פעמים זה מינימום שעל פי הלוך חייבים לומר ויש עוד קריאת שמע למיטה ומי שומר שתי פרשיות זה כבר שש פעמים ו בקורבנות סתם בסידורים יש שבע כל כל יום יהיה שבע פעמים שאדם חוזר למצות ואהבתה חוץ מזה שבתוך זה הוא חוזר בכל ך וכל שלך בשבתך דך תך דך כאילו שהוא אומר את זה מכל הצדדים שלו אין עד מצווה כזאת בתורה זו המצווה הכי נלמדת בתורה שנזכה