שמחת חתונה בפורים - שיעור כללי לפורים - הרב בן ציון אלגאזי

פשוט הרב נדב שליטה פשוט הרב טויבר הברכים הציבור אנחנו נעשה כמיגנו בקודש לפני מועדים וחגים נתחיל הלכה למעשה תוך כדי זה גם נביא כמה מהלכים כמה שירשה לנו הזמן עניינים קצת יותר למדניים תחדש ברוך השם לסיעתא דשמיא השנה חידוש בעניין נישואין בפורים אה מבחינתי חידוש נפלא אז אם נצליח להיכנס לעניין זה יקח קצת זמן אז נביא את זה גם אבל עיקר המטרה של השיעור זה להכין את עצמנו מבחינת הלכה למעשה לקראת ימי הפורים הבאים עלינו לטובה בעזרת השם טוב אנחנו נמצאים עכשיו כבר בתענית אין הרבה מה לדבר על התענית מי ששאל כבר שאל ומי שלא שאל צם ולגבי העניין של האכילה או טאימה קודם קריאת המגילה באופן עקרוני במחבר משמע באופן פשוט שלא אוכלים שום דבר לפני המגילה אבל כאן כבר יש קצת הסתכלות אחרת מי שיש לו חולשה גד גדולה או אפילו לא חולשה גדולה. אני אומר באופן עקרוני ירדה חולשה לעולם. היום כבר הגופים לא חזקים. ראינו את זה בכמה נפקמינות, בכמה הלכות שהיום המצב של היום זה לא מצב שהיה פעם שאנשים נמצאים בכוחותיהם. ואני מוסיף עוד נקודה אחת. [‏צחוק] אם אדם חושש שאם ישאר בתענית במשך קריאת המגילה, בטח פה בישיבה שזה עד לא ידע בעצם הקריאה עצמה ולוקח זמן מרובה ויש חשש שמן מתוך הצום שלו יהיה לו חולשה יתרה והוא לא יהיה מרוכז כי צום גורם למצב שאדם הוא לא מרוכז במצב כזה יש התר כך גם שמעתי בשם מורנו הרב אריאל משמו לא שמעתי ממנו שיש התר לטאום דבר מה לא אכילה כן, כמובן עכשיו לא פותחים פה שולחן ולא מתחילים פה זה אבל דבר כלשהו או לשתות משהו שישיב את נפשו לאדם כדי שישמעט את המגילה ביתר ביתר ריכוז הדבר לנה דעתי אפשרי ומותר לא יודע שמעתי בשם הרב אריאל שאמרו שאפילו בכנסת שלו הוא רק כך לכתחילה לניהו דתי באופן עכוני מי שיכול ב כוחותיו במותניו שימשיך כפי שמבואר בשולחן ערוך באופן פשוט אבל מי שבכל אופן קשה לו קשה לו מחמת חולשה או כל סיבה אחרת או שאני מוסיף שהוא חושש שמוא לא ישמע את התיבות של המגילה כדי בית הוא מחמד כך לא יצא ידי חובת הקריאת המגילה וזה כמעט עיקר מצוותו של היום אז יכול לטאום דבר מה בצינה לא צריך פה לעשות מאומות וככה יתחזק ישיב את נפשו ויקרא את המגילה אנחנו נעסוק בעוד נקודה אחת שייכת היום לגבי עניין של מחצית השקל מחצת השקל הרימה המעורר לנקודה הזאתי ולא המחבר ובכל אופן יש כאן הבדל בין הספרדים לבין האשכנזים כל היסוד שאמרתי את השקל זה כשהיו כיוון שהיו עוספים את ה כפי שקראנו את העניין של פרשת שקלים כדי שיהיה כבר איסוף לכל המהלכים המרכזיים הציבוריים שהיו במקדש מראש חודש ניסן וילך כל הקורבנות ציבור כל הקטורת כל העניין של יום הכיפורים כמעט כל מהלך היום הכיפורים הכל נלקח ממה שהציבור נתן מחצ שקל אז אם זה כך אז א נחלקו הפוסקים אמרו אם זה באמת מז שק שקל אז מרצ שקל כנגד מה האם כנגד מרצה שקל מה שנאשב במשכן או מה שנאשב לקורבנות ציבור ויש הבדל ביניהם כי אם זה נעשב בשביל המשכן מלבד שמה היה רק מבין 20 שנה ומעלה עד גיל 50 אם זה מרצה שקל שאנחנו רגילים בשביל קורבנות ציבור כמו שביערתי מראש חודש ניסן אז כולם יתנו כי המטרה שמה לכפר על נפשותיכם אז כל גבר מגיל יג שנה ומעלה צריך להביא מחצת שקל אבל זה היה באופן עקרוני ה המחלוקת האם לצמצם את זה אך ורק לגיל 20 או להקדים את זה מיג למיסה מה שקורה בסופו של דבר כמעט נותנים כולם מר שקל גברים וגם נשים אף פי שנשים מעיקר הדין לא צריכות בכלל מעיקר הדין הם לא שייכות מר שקט אבל יש דין שאם נשים ועבדים נתנו לוקחים אז כיוון שאם נתנו לוקחים אמרו אז רגע אולי תתנו גם לכתחילה וככה נוצר המצב שגם נשים נותן מחציר שקל גם ילדים קטנים אביה נותן בעבורם. אם כבר התרחבה הירייה אז הדורשים דרשו כבר שאפילו הוא בריאים במאמו. א במאמם יתנו יתנו בעבורם כוונה שנאמר כל העובר על הפיקודים עובר לשון עובר. אז גם הם בקיצור היום נותנים מרצ שקל כמעט על כל לכפר על שותכם על כל אחד מהציבור. אלא מה? כמה באמת צריכים לתת? זה הכבור הגדול. ראיתי השבוע מחמת השאלות הרבות שהיו. כמה צריכים לתת במיוחד מאחורי ישיבה. שכספם לא מצוי בשופיית ואנשים פה נכנסים ללחץ עשו כבר חשבון תכף נראה אם כל כמה זה יוצא פה כמה עשרות שקלים בפורים הזה שצריך להוסי אז כמה צריך באמת לצאת אז בזה נחלקו מעיקר הדין נתן אדם מחצית מטבע נהוגה באותו מקום באיפה שהוא נמצא יצא ידי חובה לענייננו אנו בארץ ישראל הקדושה נתן אדם מחצית שקל חצי שקל זה גם יצא ידי חוביו מבניקר הדין אומר הרי מה נהגו לתת שלוש מחציות להיות למה שלוש כתוב שלוש פעמים תרומה אז עדיף שיהיה תן ג פעמים א שקל וחצי רק מה עדיף שיהיו ג' מטבעות שכל אחד מהם חצי אם הוא נמצא באמריקה מי שמתכנן לנסוע משהו אז יתן חצי סנט חצי חצי יורו לא יודע מה ש מה שכתוב עליו חצי בזה יוצא ידי חובה הכל זה זכר למחת שקר אין פה אין פה דבר ישיר אז לכן אם זה זכר מחצית באשר זה מחצית יצא ידי חובה אלא מה רק שנייה אחת אני אגמ עניין אלא מה? הפוסקים הספרדים הביאו שהמנהג לתת מחצית השקל בשקל הקודש שזה היה מכסף. זה כמה היה הכמות של מחסיד השקל שנתנו נתנו למקדש? זה היה שיעור של 9.6 גרם כסף טהור פלוס מעם. עשיתי אתמול חשבון כי כי כבר זה משתנה כל מה שפרסמים 21 ש₪ 21 ש₪ האמת זה יותר מדויק. 20. תשבי 21 ש₪ כדי שיהיה זה זה הכמות שאדם צריך לתת אם הוא רוצה לתת את השיעור המקסימלי לצאת ידי חובת כל הדעות והשיטות וככה גם נהגו הספרדים לכתחילה גם ספרדים שאין באפשרותם לתת את הכמות כסף הזאת כי זה הרבה נותנים א שיתנו חצי שקל שקל וחצי זה זה הדבר של ותשאר אי אפשר אם אדם אין לו בדיוק את המטבעות יתן יגיד חצי מזה חצי שקל זה לך מחצי השקל הכל ינתן צדקה ממילא כל מחצה שקל היום ניתן לצדקה וראוי שינתן בעיקר תמיד אני אומר הצדקה הטובה ביותר בחורי ישיבות אבריחים שיושבים על לימודם הם בגדר העניים וזה הדבר הטוב יותר שהכסף יהיה מכוון אליהם גם מוסדות צדקה וחסד אחרים שעושים גם גם בזה טוב אבל לכתחילה לפי הפוסקים מן הראוי תמיד לתת להקדים יש דיני קדימויות בצדקה רמבם מביא שמונה מעלות בזקה לתת לאנשים שהם בני תורה שיושבים ועוסקים בתורה אין מעלה גדולה מהדבר הזה אז אז זה זה לגבי הכמות שצריכים לתת אני חוזר או מחצית או שקל וחצי ג מחציות או שיתן כמות של כסף באשר הוא יכול רוצה את ידי חובה 21 ש₪ זה מה שראוי לתת שאלות המטבע המטבע כן לפי הרמה משמע להגיד חמש שקה אפשר אם אין לך מטבע עדיף שמטבע יש כאלה קהילות שנהגו שהגבאי נותן שם שם שמה שלוש מטבעות של מרצ שקל אתה שם שם את הכסף קונה את השלוש מטבעות ואומר זה זכר צריך להדגיש לא זה לא מרצ השקל זה זכר למרצ השקל בסדר ככה יוצאים ידי חובת כל הדעות קחת ג' חצאים שמתם בחזרה בתוך הקליק תרמת לפני כן מצוין טוב זה מבחינת מתי נותנים מרצת השקל המנהג לתת או לפני אנחנו הפרזים אז אנחנו היום נוהגים לתת מוקפים יתנו מחר לפני מנחה אחרי מנחה יש כאלה שאומרים ובעיקר לתת לפני קריאת המגילה יש כאלה שנותנים דווקא בסמוך לקריאת המגילה והכל מבחינת הרעיון כי הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב במדרש באסתר הקדוש ברוך הוא הקדים תרופה למכר הוא רצה לשכול את שקליו כדי להשמיד ולהרוג ולבד והקדוש ברוך הוא כבר הקדים את זה קודם אמר הקדוש ברוך הוא יבואו השקלים שלי שיתנו ישראל ויתרפדו את השקלים שאתה רצית לתת לכן המנהג לתת לפני מי שלא נתן לפני המגילה היום לפני מנחה אחרי מנכן לפני כן את המגילה שישמור את זה בצד ויתן תמיד הדקות האלה יתקבלו ברצון אצל העניים גם אחרי פורים וגם זה אף אחד לא יגיד לכם לא ויגיד שזה זכל למרצ השקל ובזה גם קיים את מנהג ישראל מרצ השקל מנהג ישראל לא יותר כן אבא יכול לתת בשבילי עדיף שכל אחד יתן בעצמו אם אין לך אפשרות הוא יכול גם לתת בעמוך אה אה א בחורי ישיבה שקשה להם לתת את הסכום המקסימלי הזה ובעיקר זה מכוון לספרדים אז שיתנו כפי מסת ידם כפי שביארתי קודם זה לגבי עניין של מחצת השקל עכשיו נעבור לגבי דין קריאת המגילה כאן נגיד איזשהו אה משהו למדני קטן אבל בעיקר נעסוק בדיני קחי המגילה חובה על כל אחד מישראל לקרוא את המגילה פעמיים בלילה וביום החובה בלילה היא מדרבנן דברי סופרים וביום החובה היא מדברי קבלה אם יש לנו שלוש דרגות יש לנו דאורייתא דברי קבלה דברי נביאים ודברי סופרים. אז מבחינת ה יש רק לפי הירושלמי אולי אפשר להבין שחובת קריאת המגילה זה חלק מחמריאת המלא כשהירושלמי דורש כתוב זאת זיכרון בספר מדבר על קריאת המגילה אבל אנחנו לא פוסקים ככה אנחנו פוסטים באופן עקרוני שקריאת המגילה בלילה היא מדברי סופרים ביום מדברי קבלה לכן יש בזה כמה נפקמינות למשל מי שלא יכול או לילה או יום אז דווקא ביום ולא בלילה ולכן גם המצוות נגררות אחר אחר קריאה ביום ולא אחר קריאה בלילה יש בגלל הדבר הזה יש כמה כמה נקודות א גבי נשים שת ניגע יש דווקא מינה בעליקרון אותה חובה באופן עקרוני קיימת בלילה או ביום מבחינת חובת הקריאה רמת החיוב היא משתנת בין הלילה לבין לבין היום עכשיו אדם קורא את המגילה חייב לשמוע את כל קריאת המגילה מתחילתה ועד סופה לפי הרשבא ככה פוסקים גם פוסקים כדעת הרשבא במשוט שאם אדם לא שמע תיבה אחת מהמגילה לא יצא ידי חובה והדבר הזה תמיד גורם לאנשים א כל מיני תחושות לא נעימות אחרי קריאת המגילה ותמיד ישתור ארוך אחרי זה אני חושב ששמעתי ולא בטוח ששמעתי וכל מיני כאלהזה נרבים הלכתיים בריאים לפעמים זאת אומרת לפעמים זה נכון לפעמים זה לחץ א של יראת שמיים שהוא חיובי באופן באופן קבוע אבל לא תמיד זה אדם צריך להיות גם רגוע אם הוא שמעת במגילה הקו אחרי הבעל כו יראה אין סיבה שהוא לא [‏צחוק] יצא ידי חובה עכשיו אם באמת אדם מסופק האם האם באמת הוא שמע את כל המגילה כן או לא בלילה כיוון שחובת קריאתי מדברי סופרים אז הוא חושב שהוא שמע לו אם הוא בטוח שתיבה אחת הוא לא שמע לא יצא יחזור ויקרא אפילו ביחיד עדיף לקרוא קראת המגילה בציבור במניין אבל אם הוא לא יכול ברוב המדרת מלך אבל אם אין לו עוד פעם קריאת מילה יקרא ביחיד את כולם מתחילתה ועצופה הבעיה היא רק שאם הוא באמת לא שמע תיבה כדי בית והוא רוצה לקרוא לעצמו ספק אם הוא שוב פעם יצא ידי חובה כי יש מילים במגילה שאם הבעל קוירה משנה את המשמעות, אם זה לא משנה משמעות והוא לא דיאיק בדיוק בדקדוק, נשגפה לך, אבל אם הוא שינה את המשמעות, הוא לא יצא ידי חובה. אז צריך להטריח איזה שליחר ציבור נוסף שהוא בעל קורא מקצועי שיודע את כל הדקדוקים של המילים, לא ישנה מהמשמעות ויקרא לו עוד פעם שיהיה לו בצלוכה בעזרת השם. אולי צריך לעשות באמת באופן קבוע כמו שיש קריאת מגילה לנשים, קריאת מגילה לטייסים. זאת אומרת לאלה שלא נמצאים ממוקדים אולי צריך לחשוב על הרעיון הזה אבל אבל בעיקרון זה שאחרי זה אם הוא בוודאי לא שמע תיבה והוא שוב פעם יקרא את כל המגילה לא בטוח שהוא יצא בזה עוד פעם ידי חובה יכול שהוא צריך לקרוא פעם שלישית כל הלילה יסוד בקרת את המגילה אבל אם הוא ספק אם הוא שמע את המגילה כן או לא שמע איזה פספס איזה תיבה כן או לא אם זה רק ספק בלילה כיוון שחובת הקריאה בלילה היא מדברי סויפין אינו צריך לחזור ולקרוא כי ספק דרבנן לכולם אם זה ביום כבר העלנו את דרגת החיוב לדברי קבלה ספק שמע תיבה ספק לא חוזר וקורא בכל אופן בסדר עכשיו איך אדם יודע אם באמת הוא נקרא סופק הפוסקים דנים בזה ראיתי גם פסקת תשובות הוא שואל מה קורה אדם פתאום עולה לו ספק אם הוא שמע את כל התיבה כולה אז אני אומר תמיד ככה אם אדם א קורה לו אולי לפעמים שהוא מטייס את שמי שמיים בטח לכל בחור ישבה פולד פה איזה שאלה בקצות או בנתיבות או משהו שמצטריד אותו ב באחד השאלות של האחוי. אז מה מה קורה במקרה כזה? אם אם הוא הוא שומע, זאת אומרת הוא נמצא בשמיעה והגדר הוא שאם אני אגיד לו פתאום תמשיך את המילה של הבעל כוירי הוא ימשיך אפילו שלבו לא היה איתו וזה קורה הרבה פעמים א בסדר אבל הוא בעניין הוא שמע הוא יצא ידי חובה אם הוא הבקיע עצמו מהשמיעה הוא כבר נמצא לגמרי בשמי שמ נרדם באמצע יכול לקרוא אם יש רצף של קריאה עד שעושים את האמינים האמנים מהירים את הציבור זה דוב מדי פעם אבל עד שגורים באמינים אדם נרדם באופן שהוא נרדם ברור שהוא לא יצא ידי חובה אלא אם כן הוא היה ניים טיר ולא טיר אבל אם הוא בגדר בגדר שעצם את העיניים ונרדם חייב לחזור ולקרוא אני מדבר גם על הלילה בלילה רק התרנו אם זה ספק אבל אם זה ודאי אין מה לדבר אז לכן אדם צריך להיות מרוכז לכן אמרתי קודם הקולה הזאתי של לשתות משהו כדי שבאמת יהיה ריכוז באופן מלא על כל קריאת המגילה במידה ואדם יש לו איזשהו חשש שהוא שהוא לא היה מרוכז מתחיל ספיקס. אז מי שיש לו מגילה כשרה ומגילה כשרה שנמצאת מולך נחלקו שניים מגדולי האחרונים א הגריז והחזון איש. האם לקרוא בעצמך בשקט או לא? מנהגנו אני חייב להגיד שמי שאוכחז מגילה כשרה שיקרא בשקט הוא בלבד שלא יסיח דעתם של אלה הסובבים אותו כי אם הוא יסיח דעתם כבר יד ציבור שפעם אמר התלוננו כבר לא יודעים איך יוצאים ידי חובה האם מהקורה מהמגילה שלו או מהבעל כוירא אז אחד כזה צריך אמנם להשמיע לאוזנו כי אם הוא לא משמיע לאוזנו זה חידוש לגבי קריאת המגילה דיברנו על זה בשיעור בקריאת המגילה יש דין של מקרא מגילה צריך לא רק שיוציא בספתותיו שהרבה דברים שאתם מוציאים מסתם זה בסדר בקה צריך שישמיע לאוזנו אז אם הוא קורא בעצמו את המגילה כדי להיות בטוח שהוא קרא את כל המגילה מתחינתה ועד סו ועד סופה גם ברוך יהיה ובלבד שלא יפריע לאחרים יש פוסקים שאומרים שאם הוא קורא לעצמו זה נקרא שהוא לא קורא בציבור הוא הוציא עצמו מכלל הציבור כי ציבור זה רק לשמוע מפי הבעל כויר כך סבר הגריז החזוניס חלק עליו החזוניס אומר לו אם אתה קורא בעצמך בציבור ועוקב אחי שלך הציבור זה גם נקרא ציבור הספרדים נהגו שמי מגילה כשרה קורא בעצמו כמו שאמרתי משמיע לאוזניו ובלבד שלא יפריע לאחרים מי שלא קורא יש לו מגילה כשרה ולא קרה ושמע מהשליח ציבור יצא ידי חובה מדין שומע כעונה אין שום בעיה עכשיו מה קורה אם אדם חושב שהוא פספס מילה לכאן או לכאן בדרך כלל לפני המן הזריזים כבר הרצים יצאו דחופים כבר מכים את המן לפני כן ויש כאלה שמעדרים גם להכות אותו אחרי כן אז מי שחושב שהוא איבד מילה ישלים את זה בעצמו בין אם יש לו מגילה כשרה בין אם יש לו מגילה פסולה מגילה פסולה אדם שומע מה שיח ציבור יצא דוכב מדין שומע כעונה אבל יש לה כן אכתמצ של תועלת שאם אדם פס מילה יכול להשלים כי קראה על פה עד חציה יצא אז פשוט תשלים תשלים ומהר תזדרז להמשיך הלאה לדבוק עם משפטיח ציבור ולגמור איתו את כל קריאת המגילה אז זה הדבר הפשוט מי שיש לו איזשהו ספק על פסוק על כמה מילים תיבה לא משנה משנה מה שישלים את זה ממה שנמצא מולו וכך הוא יוצא ידי חובה לכל הדעות והשיטות ולא צריך אחרי זה להיות בספקות ובאייסורים פנימיים האם הוא יצא ידי חובת קריאת המגילה כן או לא זה לגבי העניין הזה רק נגיד מילה אחת לגבי שומע כעונה לא נכין בדבר הזה ויש פה ורט יפה של הרוגות שובר שמביא פה דבר נפלא ביותר שומע כונה כידוע נחלקו בו האחרונים על פי מחלוקת ראשונים תוספות ורשי במסכת ברכות מה הגדר שאני שומע כאילוני רשי ותוספות נחלקו ממי שמעריך בתפילת 18 והשליח ציבור כבר אומר קדושה האם יפסיק באמצע 18 שלו ישמע קדושה מהשליח ציבור ואחרי זה ימשיך או ימשיך את ה-18 בלי להתייחס לשליח ציבור רשי אומר יפסיק ישמע יחזור לתפילתו וכך יצא ידי חובת קדושה רבנו תמס אומר מה פתאום אם הוא יפסיק באמצע יוצא שיש לו הפסק באמצע תפילת 18 שלו מה יעשה ימשיך הלאה אמנם רבנו תם כותב ונהגו כשיטת רש"י אבל נחלקו מה יסוד המחלוקת ביניהם מה הגדר של שומע שומע כרונה. האם שומע כרוינה? זה כאילו הוא מוציא ממש בשפתותיו את את מה שהוא שומע? זה מתייחס הדיבור של הקורא מתייחס גם אליו או שלא? לא הדיבור לא מל שפתיים אלא כל מה שעושה הבעל קוירה או השליח ציבור מתייחס אליו בלי שהוא מוציא שום דבר בשפתותיו. זה היה המחלוקת בין רש"י לתוספות. לפי רש"י כל מה שעושה השליח ציבור מתייחס אליו. אבל לפי רבנו תם לא שומע כונה כאילו אתה מוציא ממש בשבתותיך לכן אומר רבנו תם אם אתה באמצע 18 שלך תפסיק לקדושה תשמע מהשני ציבור איך אתה מוציא קדושה באמצע 18 שלך לכן אחרת זה יהיה הפסק לכן אומר הרבנו תם מה תעשה תמשיך ברצף ונגמר העניין בא גו'ובבר על פי איזה בית הלי נפלא ביותר ואומר שדין שומע כעוני אדם יצא ידי חובה אם אין דין בצורת הקריאה רק אתה צריך לשמוע לא משנה איך שמעת ואמרת יצאת ידי חובה אבל אם יש אופן הקריאה צורת האמירה כאן לא יצא ידי חובת שומע כעונה הבית הלוי מביא את זה לגיד ברכת כהנים איך זה תופס פה לגבי לגבי עניין של קריאת המגילה אומר הרו גוטש'ובר כל קריאת המגילה אדם יוצא ידי חובה מדין שומע כעונה מכוון לצאת הבעל קורה מכוון להוציא יוצא ידי חובה לכל הדורות והשיטות הכל בסדר גמור אבל יש מנהג שאת הסרת בני המן קוראים כולם כל אחד כל רם כתוב והבת 500 איש כולם קוראים למה מה זה לא זה לא פסוק של גאולה פסוקי גאולה כולם קוראים אבל זה לא פסוק גאולה אומר הור גודש'ובר כי כאן אין רק דין קריאה יש גם אופן האמירה איך צריך להיות אופן האמירה בנשימה אחת כיוון שחייב בנשימה אחת יש שומע כעונה אבל אין לו שם כעונה ולכן כל אחד צריך להשתדל אני אומר להשתדל להגיד את כל הפסוקים האלה את הקטע הזה כולו בנשימה אחת. אני רק רוצה להרגיע. מי שאמר את זה בשתי נשימות ולקח אוויר באמצע, יצא ידי חובה. אין דין להחנק תור זה. רק לכתחילה. יש כאלה שקילות בחל ש מקפידים על הדבר הזה. אבל מן הראוי שאם זה אפשרי שאדם יגיד את הכל בבת אחת, בנשימה אחת, כי זה אופן האמירה ולא רק דין בעצם האמירה. טוב, נחזור עכשיו לעניינינו לגבי עניין של קריאת ה המגילה. אה מספק מספק לא חוזר לא חוזר ומברך אם זה ודאי חוזר ומברך כי הוא לא יצא ידי חובה אבל אם זה בספק אין לו חוזר ומברך עוד דבר אחד שיש לגבי עניין קריאת המגילה נחלקו הראשונים האם דין נשים בקריאת המגילה כדין חובת הגברים בקריאת המגילה באופן עקרוני נשים חייבות בכל המצוות כולם של פורים כי אף הם היו באותו הנס כבר אוהב להגיד את הבן איש חי הזה שנשים חייבות בשלוש מצוות הסדר רבנן אף על פי שהזמן גרמה ארבע כוסות מקרא מגילה ונר חנוכה כי אף הם היו באותו הנס וסימנם וענתה האישה ואמרה אמן אמן בראשי תיבות ארבע כוסות מקרא מגילה נ חנוגה אז היא אומרת אמן אני חייבת אף על פי שהזמן גרמה אז אף על פי שאישה חייבת בקריאת המגילה ובכל מצוות הפורים אגב כתוב במחבר שמחנכים את הקטנים לבוא לשמוע מקרא המגילה אומר המשנה ברורה את הקטנים ואת הקטנות כי דין חינוך שייך בין הגברים בין האנשים כולם צריכים להביא אותם מלבד שלא יפריעו אז כאן בנקודה הזאת ששנה נשים נחלקו הראשונים רוב שת הראשונים סוברים ככה סובר תוספות ועוד שדין נשים כדין גברים דעת הבהג בהלכות גדולות סובר שאישה לא חייבת כדין כדין גברים היא חייבת בדרגה אחת פחוטה היא חייבת מדרבנן וגברים חייבים מדברי קבלה כבר אתם עושים את החשבון שיהיה נפקמינה לגבי בין הלילה לבין היום שאישה תוציא א גברים ידי חובתם אבל הנפקמינה תהיה בשני דברים א' לגבי נוסח הברכה של נשים אישה שקוראת לעצמה או שקוראת להוציא א נשים או באופן כזה או אחר היא תברך [‏צחוק] לאשכנזים לרמה תברך לשמוע מקרא המגילה לספרדים אישה חייבת כדין גברים אין הבדל ביניהם ולכן היא תברך על מקרא המגילה עוד נפקמינה שהיא חשובה מאוד במקרה ואישה צריכה להוציא את האיש שדי חובתו לפי הספרדים אין בעיה אותה דרגת חיוב אותו דוסך ברכה אישה מוציאה את האיש ידי חובתו אף פי שלא לכתחילה אבל מעיקר הדין יכולה להוציא אותה ידי חובה ונגמר עניין אצל האשכנזים מן הראוי שאישה לא תקרא אלא אם כן אין ברירה אחרת אם אין ברירה אחרת אדם חלוש קשיש יש לא יכול לשמוע גם אשכנזים אישה יכולה להוציא אותו ידי חובה אבל מעיקר הדין מלכתחילה מן הראוי שצל האשכנזים אישה לא תוציא איש אלא איש יוציא את האישה ידי חובתה וסתם ככה הפוסקים מציינים שנאמשל בורה מביא את זה גם שמנה ראוי שאישה תבוא לשמוע מקרא המגילה בבית הכנסת ברוב עם כמו שאמרתי נכון שיוצאים ידי חובה ביחיד אבל יש עניין לבוא לבית כנסת לשמוע ידי חובה אז מן הראוי שאישה גם תבוא לשמוע ברוב עם כי יש גם גדר של פרסום בניסא ומניין נשים גם לגבי קריאת המגילה לגבי דין לגבי ברכת הרב את ריבנו אני לא אכיב את זה כרגע אבל כיוון שאנשים חייבות בקריאת המגילה וחייבות גם בפרסומי ניסה אז יש להם מעמד מיוחד בפורים ולכן מן הראוי שתבוא גם היא לשמוע את זה בציבור זה לגבי חובת נשים בקריאת המגילה כן יש לפי אשכנזים בלילה בכל מקרה אישה יכולה להוציא יותר קם כתוב שמן הראוי שלא אבל יותר קל כן כי בכל אופן יש כאלה שאומרים שאולי גם בלילה דין נוסף שתבוא מהר למי שאשתו מוציאה אותו אז אולי יש כאן שתי דרכות כן מהבחינה הזאת הנה חינמי אבל הרב עובדיה כותב מפורש שאין אין בעיה שתוציא אותו דרגיש אושוב שאלה טובה הפוסקים דנים בדבר הזה אם יש צריכים להישאר ביבי סידר בבית אז אומרים שעדיף שהגבר יבוא כי יש גם יש שני דינים לא הולכים בזה כרגע יש דין רוב עם יש דין מניין אישה שייכת ברוב לא שייכת במניין. ואם אדם מגיע לבית כנסת והציבור קורא את המגילה צדי חובה יש שני מעלות גם מניין וגם רוב עם שזה אצל גברים ולא אצל אנשים. טוב זה לגבי דין קריאת המגילה אני חושב ש אם אדם מוציא נשים ידיךם רק מילה אחת אז מן הראוי שאנשים יברכו לעצמם אם הוא כבר יצא ידי חובה אם הוא לא יצא ידי חובה ולא כיוון לצאת ידי חובה בקריאת המגילה בבית כנסת אז הוא יכול כמובן לברך להם ולהוציא אותם ידי חובה אבל אם כבר יצא ידי חובה מן הראוי שהם יברכו לעצמם לא נכנס פה עכשיו לכל המהלך של דין ערבות בנשים האם יש דין ערבות בנשים כן או לא הראש הידוע בראש השנה רב כביגר שחלק עליו אבל בעיקרון כך אנחנו א נוהגים שאם הוא לא יצא הוא מברך מוציא אותם כולל הברכה ואם כבר יצא נשים יברכו לעצמם טוב עד כאן לגבי העניין של א קריאת המגילה נעבור למצוות היום בפורים מצב הצטנו ברוך השם לחמה וכמה מצוות יש כאלה מונים שש מצוות יש כאלה שגם בנניסים אבל בכל אופן מצוות רבות הצבנו ביום ונסה להגדיר את את המצוות. נתחיל מעניין של משלוח מנות. משלוח מנות איש לראה. צריך שכל אחד ישלח שתי מנות לאדם אחד. וצריך להיות במצב שהמנות הם מנות מכובדות. אני בא להוציא פה מליבם של טועים אני דעתי ששולחים כל מיני ממתקים וכאלה כל מיני דברים בני ברקים ש10 שק. זה לא לא נראה לי שבזה לזה התכוונו במשלוח מנות. אני אתן הקדמה אני אסביר גם למה נחלקו הראשונים מה הטעם של משלוח מנות האם משלוחמנות תרומת הדשת סימן קיא כותב שכל המטרה של משלוח מנות זה כדי שלאדם יהיה חיטיםצ לסעודת פורית להביא לו דברים שמראים סעודת פורים מנות הלוי בעל רבי שלמה אלקבץ בעל הלכה דודי הוא כותב לא כיוון שהמן אמר להשבי להרוג ולאבד למה כי ישנו עם אחד מפוזר מפורט בין העמים ואנחנו רוצים להראות שאנחנו מחוברים איש לראהו. אז ממילא הוא אמר הטעם הוא כדי להביא א אחדות בעם ישראל. זה הטעם להרבות אהבה ואחבר בעם ישראל. בגלל שתי הטעמים האלה נוצרו 20 נפקמינות בעניין של משנוח מנות. אני אתן רק כמה נפקמינות ואני אגיד סוף דבר מה שצריך לעשות למייס. נפקמינה מאוד מעניינת. אדם שלח משלוח מנות לחברו. מנה מכובדת ארויה לאכילה כמו דמות הדשן. רק לא כתב מאיפה זה הגיע במקרה כזה לפי דעת התחום הדין יצא ידי חובה אבל לפי המנות הלוי רבי שלמה לקבץ יצא ידי חובה הוא לא יודע מאיפה הוא זה הגיע לא ירבה אהבה ואחבה תן עוד כמה דוגמאות שהפוסקים מעליים יש המון אפקמינות עם עם א רשבא מאוד מעניין פה גם קצת בלומדס לגבי האם האם לפי השיטות יהיה צריך לברך על משלוח מנות אולי אני אזכיר את זה מנחת אבל בואו נפק אדם שולח לחברו מנה שהוא יודע שהוא לא אוכל אותה כי הוא לא יכול לאכול אותה כגון הוא סוכרתי אדם שהוא שולח לו עוגת קצפת עם כל הדובדבנים האפשריים והסוכר האפשרי האם הוא יוצא ידי חובר כן או לא אני אני מתכוון שהוא לא יודע שהוא אם הוא שולח לו בכוונה והוא יודע שהוא כזה אז שוב פעם מפוזר מפורת בין העמים לא עשינו שום דבר אבל הוא הוא יודע הוא לא יודע שהוא זה הוא שולח לו אם זה מצד העניין של סעודת פורים הוא לא יכול לאכול מה מה הוא חמים מתקנתם אבל אם זה מצד העניין לערבות אהבה והחבה מספיק שהוא רואה את משלוח מנות והתפאל כך השקעה נו לפי המנות הלב יצאנו יצאנו ידי חובה היה שאלה מעניינת לגבי עניין של הכשרים אדם יודע שפלוני לא אוכל מאכשר מסוים אני יודע אם הוא יודע תמיד אני חושב שזה אבל נגיד הוא לא יודע אבל הוא שלח לו הוא לא אוכל הוא שלח לו מרבנות פוקפקת רבנות רמלה אפשר לגעת דברים כאלה יש כל מיני דברים הזויים כל מיני רבנויות בלתי מזוות ואי אפשר לאכול מדברים כאלה אבל הוא שולח לו יש כמה חותמות יש כמה אותיות באנגלית ככה ככה ככה שלח הסיכוי הגדול שהוא יאכל מזה הסיכוי שהוא יוכל מזה הוא כלוש ביותר אם זה להרבות אהבה ואחווה למה שלחתי לך מה זה משנה אם אתה אוכל או לא כר שלחתי לך ואתה מתלהב אבל אם זה בשביל סעודת פורים לא יש גם ברשבא שאלה למה לא מברכים על על מנות למה למה השאלה של הרשבא לא מברכים על לשלוח מנות כי הרשבא טוען שכל המצוות של אדם לחברו לא מברכים למה כי זה תלוי בדעת החיים ישת הרשב ידועה למה לא מברכים על צדקה לא מברכים על חסד כל דברים כאן אחרים כל מה שתלוי בדעת אחרים לא מברכים אתה לא יודע אם הוא יקבל את זה או לא הרמה מחדש בהלכות משלוח מנות שאם אני שולח לו והוא מחל ואמר כאילו קיבלתי יצאתי ידי חובה זה מסתדר טוב מאוד עם השיטה של הבנות הלוי רק כדי להרבות אהבה ואחווה המחבר ככה אני רציתי לתלוט המחבר והרימה המחבר אומר חייב לשלוח לו מנות של אכילה ושתייה וכולי שגם לפי המחבר משמע כמו התרומת הדשן לפי הרמה משמע כמו המנות הליבי עכשיו אמרתי שאם אנחנו טוענים שלפי המנות הליבי אני אני מספיק להרבות אהבה ואחבה והוא רואה ששלחתי לו והוא מבסוט מזה ייתכן שלפי הרשבא היה צריך לברך כי זה לא עניין עכשיו תלוי בדעת אחרים די ששלחתי ויצאתי ידי חובה כמו שאומר הרמה אז זה לא למיסף אבל חשבתי בדעתי שאולי על פי הרשבא זה אפשר אולי לברך איך מקיימים מצוות משלוח שלוח מנות כדי בית שלוח מנות צריך כמו שאמרתי צריך להיות שתי מנות מכובדות כתוב בביאור הלכה מביא בי אדם צריך להיות לפי כבוד השולח ומי שנשלח אליו אז צריך שיהיה שני מנות מכובדות אראויות אני אומר מה שנראה לי בסך הכל אראויות לאכילה בסעודת פורים לא שולחים מנות חיות ו חתיכת דג חי שעה אותו עכשיו מן מן המים עם העין עוד פקוחה וזה לא שולחים שולחים אה מנות ארויות לאכילה לא שולחים מנה חמה יותר למיס מנה חמה מנה חמה זה דבר שהוא קודם כל חושב שהוא לא מספיק מכובד ב גם הוא לא צריך שיהיו שני דברים הראויים לאכילה בסעודת פורים שני מנות שכל אחת מהם היא רואים שהיא בגדר מנה לא לחזור על אותו דבר פעמיים אתה לא אומר דג ועוד דג לשני מנות לא צריך שיהיה דג אחד בשר צד שני שיו שני דברים שהם שונים במהותם כי מנה הנכתית זה לא מנה כמותית כמו שהעולם נוהג אלא מנה שהיא שונה מחברתה בכמות מכובדת אפשר דבר אכילה ואפשר בקבוק יין גם טוב אבל צריך שיהיה שני דברים אם אתם רוצים ל חובת כל הדעות והשיטות אני אגיד עכשיו ואחרי זה אני גם אשמע שאלות מי ש מנה אחת אני אומר תעשו כהיל חטה אחרי זה כל הבלאגן של פורים כלים אבל מנה אחת כנחתה אני אגיד על זה עוד אחת כנחתה אני אוסיף עוד נקודה אחת גם בזוג נשוי מן הראוי שהאיש איש ישלח לאיש משלוח מנות והאישה תשלח לאישה אגם שיש פוסקים את כל הסוגיה בזה שאשתוק גוף וגמה בסנדר וכולי זה נכון יש כאלה שאומרים שיוצאים מדי חובה ממלא איש באישה אישה בבעלה וכולי אבל מן הראוי על פי ההלכה רוצים לקיים מצווה שמחה גדולה כזאתי להרבות אהבה ואחווה איש ישלח לאיש משלוח מנות כפי שאני אבאר תכף אישה תשלח לאישה כל אחד יכתוב מילות של אהבה וחיבה אחד עם השני איש לו שולח לאישה לא שולחת לאיש ולא רק שזה רק יכולים אפילו להסתבך עם הדבר של סבלונות אז איש לאישה לאישה באופן שאני מפרט איך לוקחים שתי מנות מן הראוי אני אומר אני עושה חשבון של כל הפוסקים שכל מנה תהיה בפני עצמה שהצלחת לא תחבר אותם לחמניה עם למשל סלט שנמצא על אותו מגש לפי חלק מהפויסקים לא יוצאים מדי חובה למה כי הצלחת מצרפת את זה למנה אחת צריך שיהיה בתוך צנצנת לא יודע כזה פלסטיק קופסה פלסטיק יהיה את הסלט וליד זה יהיה חלה זה דוגמה טובה לתופריט שראו טוב לסעודת פורים יש חלה קטנה יש לחמניה יש סלט סלט לא יודע שניהם נמצאים על צלחת זה בסדר גמור כי הלחמניה על כלי אחד הסלט מקום אחר שולח כותב מילות חיבה ואהבה בנו זה שרבה שלפי המנות הלוי שרבה אהבה ואחמה יש פוסקים שאומרים שישלח את זה על ידי שליח לא צריך דווקא אדם יכול גם לקחת את זה בעצמו מי שעושה על ידי שליח יוצא ידי חובה מי ששולח את המשולח מנות יש ארצים יצאו דחופים יש ברוך השם הרבה משולח מנות שפחות גדולות על ידי ילדים לידים קטנים גם בסדר גמור שלח אפילו על ידי גוי יש פה אולי הוא פנוי זה אפשר גם לא גם בסדר העיקר שישלח מאחד לשני באופן שיודעים יודעים ממי זה נשלח אז לכן אני אומר מין הרצוי שיהיה פתק ואם הוא כותב בפתק כל מיני מילים שאני אוהב אותך בת נפש וזה זה עוד יותר טוב מרבים אהבה ואחבה כך יוצאים ידי חובה במנה אחת לכתחילה לכל הדעות כפי שביארתי עכשיו מי כאן באלך חגיגת פורים שאלות לגבי לא לגבי משחות לגבי לגבי אכילה לפני ה לפני כח מגילה לנשים או בעצם שכאשר האיש נמצא עכשיו בצדת בקיעת המגילה יש מצב שהוא חוזר שומע ועש תודה אחת לאשתו שזה מן הרוי לא לעשות ככה שהאישה תטעם משהו תירגע ואז ואחרי זהו סעודה לא לא קובעים סעודה לפני קריאת המקינה זה ודאי לכל הפוסקים גם המקילים לא דיברו על קביעה בטח לא יותר מכביצה לא מועים בזה שומר ולא מועים בזה כתוב שאם יש אחד שהוא מוכרח והוא ממש מוכרח לאכול כי הוא ממש מסוכן ויש לו שומר אז יכול כן לא יהיה הפוסקים מביאים את האפשרות של שומר אפילו אשתו יכולה להיות שומרת עליו זה שמירה הכי טובה במיוחד אם צריכה לקרוא אבל לכתחילה שואל אותי רצוי שלא אם זה אדם מה הטעם הטעם שאנחנו נפני מצוות של א חובה עלינו באופן עקרוני לא אוכלים לפני מצוות באופן עקרוני וכאן יש כאלה שאומרים שהמגילה נמשכת עם עם הצום ביחד וחשו שמימשך בסעודתו זה היה הטעם המרכזי של הדבר לכן חילקו בין טעימה שהוא לא ימשך לבין עניין של מה מה זה מה זה ששר ערבית ש או דברים שאנחנו פה פגועים זה כבר בעצוב ביום שישי תבוא אותה תראה אפשר בסדר כי יכול אין חובה בכלל לקריאת שמע מדאורייתא אבל זה לא משנה כן כן תיקה שסים בבית ושאפשר לאכול אותה בסוף סעודה זה חשוב זה זה מנה חשובה או שזה נראה ככה כמו של המרוקאים שנותנים צלחת מיליון דברים בתוך אתה לא מזיה מי נגד מי אז אם אם זה עוגה דווקא אם זה משהו מכובד שיהיה מכובד שיהיה אה שקתבי נתן לי משהו מחודיק עכשיו שאלו אותי פה האם חייבים שזה יהיה שהוא יאכל את מסודת פורים מה הוא יעשה זה לא מעניין אותך יכול להיות שהוא ישלח את זה גם הלאה ככה הרבה נוהגים להחליף את הפתקים זה לא מעניין מבחינתך מעניין מה אתה הבאת מה הבאת כמו שבארתי הרב מיל שב מי שמעביר משהו לא קפתק לומ זה לא זה לא יעבוד יעבוד יעבוד אם אתה לקחת בעיה יחידים שאכלת לאכול את זה בסעודה חלק מהדברים אתה מסתום גם משאיר אצלך אם אתה באמת זה בא לערך אבל אם שלחת גם לפי הדני דעתי יוצאים כן אפשר מלכתחיה לעשות סיכום שאני מביא לו והוא מחזיר לי אפשר באופן עקרוני לא ראוי לעשות ככה והיא כבר שאלת אני אגע משהו מה שאלו אותי היום לגבי בחורי הישיבה האם אפשר להשתמש בצורכי הישיבה לצורך משלוח מנות אז באופן עקרוני מן הראוי לשאול את המנהל של הישיבה שיאפשר שאדם כי צריך שיהיה שלך בבעלותך לא על חשבון הישיבה אבל אם לא שאלתם ואין לכם תמצא אחרת מי שיכול קצת להשקיע ולקנות משהו ולהביא עדיף גם ברוך יהיה אם זה בלתי אפשרי אם סתום מהישיבה מאפשרת שאדם יעשה פה איזה משהו בתוך ה לא בתוך המטבח מ בחדר אוכל יקח שמה איזה משהו יארגן לו ובזה הוא יצא ידי חובה נראה שעל פי הפשט אפשר אפשר לסמוך על זה שהישיבה א א מדין זכי לאדם של זה מדין ניחלהש או יותר יותר גדר יותר טוב ניחלה למנהל הישיבה שיעשו מצוות בממונות של הישיבה ממונם של הישיבה אבל מן הראוי מי שיכול קצת להשקיע ולקנות איזשהו משהו ולכתוב אחרי כן כמו שאמרתי כבר יצאתי מדי חובה זה רק להרבות אהבה ועכבר זה כבר אקסטר כן שמצטרף סליחה אדם שמצטרף בכסף למעלה גדולה לא רבותיי לא מצטר צרפים בכספים ולא דין שוטפין אני צריך להסביר רק נקודה אחת יש דיון בפוסקים לגבי שוטפין האם שוטפין חצ ידי חובה או איש ואישה שיעשו מנה ביחד וכתבו משנה ומוישת אם זה כך זה מתחיל לסבך את העסק צריך לעשות מנה יותר גדולה שיש בה שיעור של יותר גדול שמנות יותר מכובדות לא יוצאים ידי חובה במשלוח מנות בכל מיני כספים או מתנות כאלה ואחרות אכילה בלבד צריך מיני אכילה או מייני שתייה. בסדר אין אין דרך אחרת לצאת דרך חובת משלוח מנות טוב עד כאן לגבי העניין של משלוח מנות אני מקווה ש חיסינו את כל העניין כולו אה מתי עושים משלוח מנות במשך היום? מתי שאדם במשך היום, כל היום ראוי משלוח מנות כפי שביארתי ראוי גם לחנך את הקטנים לעשות משלוח מנות שישלחו באופן באופן אישי ואני תמיד אומר אחרי המשלוח מנות שאדם יצא ידי חובה כפי שביארתי על פי כל השיטות אחרי כן אפשר לעשות ממשפחה למשפחה מעם מעם ממדינה למדינה כל המרבה הרי זה משובח ובכל אופן אף על פי שהרי זה משובח הרמבם כותב מן הראוי יותר להרבות במתנות לאביונים יותר מאשר להרבות במשלנו מנות ונפרט קצת את העניין של מתנות לאביונים. מתנות לאביונים צריך להיות שתי מתנות לשני אביונים. איך אנחנו א מה המתנה שצריך להיות לכל לכל לכל אביון שאנחנו צריכים להביא? אז קודם כל נגדיר מה זה אביון. הבא סימן שליטה בבוקר פה היה לנו דיון שלם מה ההגדרה של אביון היום? ואני אמרתי לו אין תניהו דעתי ואני חושב שזה כך ככה צריך כי זה לא הגדרות אם אדם יודע להתנהל נכון בכסף כן או לא זה לא ההגדרה. ההגדרה היא מי המשנה במסכת פה מי שאין לו 200 זוז הוא נחשב אני ועל פי זה תיקנו לתת לאישה שבכתובתה לרבקה מתי זוז כי זה שיעור של כדי מחיה של שנה איך זה נוגע לימינו אנו היום ישנם שני סוגי עניים אביון בדרך כלל הוא יותר גרוע מאני אז אני היום יש לו שני קטריונים הלכתיים זה גם מה שאני אומר עכשיו זה נוגע לגבי דין צדקה באופן כללי אחד שלא גומר את החודש לא כאילו לא יודע להתנהל נכון מבחינה כלכלית שילך לפעמונים יסדרו אותו איך לנהל את הכלכלה שלו אלא כי הוא מקבל שכר מינימום כך נראה לי אחד שמקבל פחות מסחר מינימום זה מה שקבעו לרמת החיים המינימלית ביותר שיש לאנשים בשוק אז מי שלא מגיע לסכום המינימלי הזה הוא נקרא בגדר אני אני רק חידשתי אני מקווה שזה על פי על המיטה של תורה צריך לברך את זה פוסויסקים שזה פר נפש זאת אומרת ה200 זוז זה לא משפוחי זה כל אחד בפני עצמו והראיה שלי הייתה בוויכוח לגבי אישה אישה מתגרשת לבעלה או מתעלמנת מקבלת בכתובתה 200 זוז בשביל האישה בלבד דין מזונות הבנים זה כבר עוד סיפור בפני עצמו אז צריך שכל אחד יהיה לו כדי מחיה אז צריך משפחה שיהיה לה יכולת מחיה של כל אחד יהיה א אם זה משפחה שלמה מקבלת האבא מסתכר או האבא והאמא ויש ילדים רבים ברוך השם שכר מינימום ולא יותר ודאי שהם נקראים בגדר עניים אולי אפילו אביונים שראוי לתת להם משלוח מנות. יש עוד גדר הלכתי לאני וזה גם תופס לגבי פורים אחד שהוא מתפנס בצורה מכובדת במשך השנה אבל חלילה נפל עליו איזשהיא צרה כזאת או אחרת לא עלינו לאף אחד והוא נדרש לסכומי כסף מרובים שלא כרגיל הוא גם יכול להיקלל בתוך הגדר הזה שנקרא אני למיס רבי יסאי אם אין משהו שאתם יודעים באופן ברור על משפחה כזאת או אחרת שנפלה למצוקה כלכלית בחורי אבריחים לא בחורי ישיבה בחורי ישיבה שהם סמוכים בשולחן אוריהם של הישיבה הם לא נקראים עניים לצורך עניין של פורים אף פי שכל אחד יכול להראות את עצמו נבך שהוא אני מרוב וכולי לא אתם סמוכים על ישיבה ברוך השם מכובדת ועל ההורים מכובדים כל מזמור אברכים כאבריכים באופן עקרוני נחשבים אבריחים שיושבים לומדים כל היום נחשבים כעניים ומן הראוי לחזק לומדי תורה אז אולי זה לא נעים להביא עוד שנייה להביא להביא הצדקה באופן ישיר לאברך כי זה באמת באמת אולי לא מכבד אז תמיד מוציאים את זה גבית זקה וגם פה נמצא מישהו אפשר לרכז אצלו הוא יכול להעביר בדין מתנות לאביונים אין צורך שאני אדע ממי הוא קיבל והנותן לא צריך לדעת ממי למי הוא נותן זה יכול להיות מתן בסתר לחלוטין ויוצאים ידי חובת מתנות לאביונים כמה צריכים לתת מתנות לאביונים מה השיעור המינימלי נחלקו בזה הפוסקים יש כאלה שאמרו מספיק אפילו פרוטה הפרוטה אחת קצת ידי חובה זה גם נקרא כסף זה גם זה גם נקרא אבל במכלול הפוסקים ולרפא תשובה גדולה על העניין הזה הגיעו למסקנה כך גם שמעתי באחד השנים מוראנו הרב אריאל צריך לתת איזשהיא א שיעור כסף שאדם יכול לקנות שוב פעם עניין של סעודה סעודה מינימלית המצויה בשוק מיתה המצויה בשוק נראהלי לא יודע זה מנה פלאפל ושתייה 20 ש₪ פחות או יותר זה נראה לי מדבר מנה בערים נורמליות כן לא בזה כן ש שק כוון וזה פחות או יותר זה נראה השיעור של ה של ה של המנה הפלפל משתיעה 20 22 שק צריך לתת לכל אני שיעור אחד כזה זאת אומרת פעמיים 20 22 שקבר כאן בחורים כבר עשו מיד חשבון ואמרו רגע אחת אי מחצה שקל ככתו 21 ש₪ ועוד פעמיים 22 ש₪ וקצת א זה אין החינמי אבל מי שקשה לו רבי יסאי אני אומר את זה בצורה ברורה מי שקשה לו להביא פעמיים 22 שלא ילחץ גם אם הוא יביא 10 ש₪ 5 ש₪ גם בזה הוא יצא ידי חובת מתנות לאביונים ואסור שאדם יכנס לאיזשהו לחץ בעצמו כספי אם אין יכולת בידו ברכו השם ויש לו זה השיעור שמן הראוי לתת לאביונים בזמן הזה כן יכול לתת לאותו אביון את שתי המנות לא כל אחד אחד מנהר עד מנה אין לא אין עושים מצוות חבילות חבילות אפשר לתת מתנות להגינים לשלוח מנות ביחד רוצה לתת למישהו אחד הרבה לא לא זה הגבאי יעשה אתה מבחינתך נותן שיעור של שני א זה לשני עניים אם אתה יש לך עני באופן ברור אם לא והגבאי נתן בסדר נתן אבל לאחד לא כי זה מה ששתי מתנות אה אה יש פוסקים שדנים בדבר הזה מן הראוי לא לעשות ככה לעשות משלוח מנותמתנות האביונים אם הוא נמצא בצרה גדולה יש יש פסגים שאפשר לתפוס על זה א טרמפ אבל מן הראוי לא כך ישלח מנות תשלח לאדם שהוא חבר להרבות אהבה ואחבה וזה תתן תמיכה לאדם שאין לו אין לו כדי סעודת אותו לא לא מסתכלים בך הרב דיבר על אחרי זה חתונה אבל יכול להיות שהוא קיבל כסף רב לחתונה הוא עדיין מוגדר כי אני למרות שבחינת התמעות שיש לו בבנק יש לו כות לשלוש שנים אבל זה להתגבר אם הוא לא מאוד יכול תראה אני לא חושב עכשיו שכמה יש במנק אני חושב ש איך הוא מתנהל באופן החודשי אברך שחיים ממנהגה ויושב פה יומם ולילה ולומד והוא ביום יום הוא במצוקה הוא לא ילך עכשיו להוציא את זה כדי בשביל דירה כדי שיוכל לו משהו אה אה זה נקרא גם לניודתי אני וגם אניים כמו לא קשור לאכים תמיד ההגדרה של לפי השוטף ולא לפי החשונות כן ככה נראה אלא אם כן אחד סתם הוא אח ורדשה כיבודים זה כבר גדר אחר אבל אם יש לו אחד שיש לו משהו חוסך לשעת צרה לחתן ילדים או משהו והוא ביום יום מתנהל בצורה מרוויח באופן פיזי מרוויח משכורת א קטנה כך נראה שאלה לגבי א לגבי החישוב של אני שזה הרב פר נפש אבל נתן לגבי לגבי אני לא רואה אני מחזון אתה שואל שאלות מצורבה בסדר אנחנו עכשיו נתפקד בפורים כי אנחנו לא נסיים סליחה בסדר אה אה אמה אם אמרנו אדם נתן שתי מנות לשני לשני א זה בסדר גמור יצא ידי חובה מכאן וך רבי יסאי בפורים כל הפושט יד נותנים לו כמה תן לו שקל אם אתה לא זה אתה יכול יותר קם אבל גמרנו על החץ רד על אותו משקל של משלוח מנות שלחת משלנו מנות אחד כהלכתו כפי שביארתי מכאן בהלך זה רק להרבות כבוד שמיים בעולם אז כמה שאתה עושה זה טוב הוא הדין לגבי מתנות לאביונים שתי מתנות שני אביונים בשיעור שאמרתי מי כאן באלך כל הפשט יד נותנים לו וגם כפי שמיה זה כך כתוב בספרי חסידות במקובלים שפורים זה כמו כיפורים שהרי שמיים פתוחים כל מי שפשט יד מלמטה הקדוש ברוך הוא שומע תפילתו זה עת רצון גדולה להתפלל לפורים על כל מיני דברים שאנחנו צריכים בהם זה מבחינת מתנות לאביונים מי שלא נמצא במקום שיכול שמ המתנות האביונים שלו לא יגיעו בו ביום לעניים כי מן הראוי שמתנות האביונים יגיעו בו ביום אם הוא לא יהיה באותו מקום שיהיו עניים יכול להקדים קודם יש רק ערוך השולחן שהקפיד שהוא יתן באותו יום וזה יגיע באותו יום לא אבל באופן קוני הרבה פוסקים אומרים לא אם אתה כבר קודם נתת ודאגת שזה יגיע בו ביום לעניים כדי שיוכלו הם לסאוד את סעודתם חלק מהעניין של מתנות האבנים זה גם עניין של הסעודה שוב פעם אני חוזר אם אני הלך אחרי זה קנה בזה אני לא יודע מה משהו אחר בסדר זה לא העניין שלך אתה מבחינתך נתת לו את שיעור הכמות המינימלית כדי סעודה בפרורים עצמו מכאן בלילך כמו שאמרתי כמה שאתה נותן גם ברוך יהיה כן אם הבאתי לגבי כסף והוא הביא את זה להניח את הכסף שלי אז זה כאילו להניח אחד שתיים אם הוא נתן אז מה שהגבאי נתן נתן בחנת הגבאי ש על דעתו אתה נותן אבל שתי עניים אתה את השיעור של שניים כן אבל המחור לא שצריך להביא שתי עניים שונים לכתחילה צריך שיהיה לשני עניים אתה נותן שיעור של שני עניים שונים אז אם אתה נותן אל תנתן להני אחד שניים תן להני ולהני תת לגביאי [‏צחוק] צדקה מה שהוא חילק על דעת הגביתי צדקה נתת מבחינתך יצאת ידי חובה כי נתת שני שיעורים בסדר זה לגבי עניין של מתנות לאגיונים מי שלא השיג אני לא יודע היה במדבר בירח לא הצליח להשיג אני בפורים ישמור את המתנות בצד יגיד יחד את זה זה מתנות לאביונים ולאחר הפורים יתן והעניים תמיד יקבלו לא אין אין חשש פעם רב חיים חיים מבריסק עשה מקבית לעניים ואחרי שהוא דיבר עם הציבור ועורר אותם לתת חזר הביתה אשתו אומרת לו נו הצלחת אומר 50% הצלחתי מה העניים רוצים לקחת העשירים עוד לא לתת בסדר זה גם טוב טוב זה מבחינת העניין של מתנות לאביונים עכשיו ניגע בדבר האחרון לגבי סעודת פורים סעודת פורים זה אחד ממצוות היום נחלקו הפוסקים המקובלים נהגו לעשות סעודת פורים בבוקר אבל למה אני אומר זה קצת בעיה לעשות את זה בבוקר כי הרמבם כותב שמן הראוי שסעודת פורים תהיה על ידי בשר ויין הרמבם כותב יאכל בשר בסעודת פורים ולאחר מכן ישתה יין עד שתקר וירדם. כך לשון הרמב"ם. אז כל בשר בבוקר אולי קצת יותר קשה. אבל מי שעושה סעודת פורים א גם אם הוא לא אכל בשר בבוקר ו התכוון זה כוונה מצוות צריכות כוונה גם מצוות דרבנן צריכות כוונה התכוון בבוקר שארוחת בוקר שלו תהיה לשם סעודת פורים על פי המקובלים כדי שיראה קצת שונה ישתה גם קצת יין שיראה קצת סעודת פורים ככה גם בזה הוא יצא ידי חובת המקובלים מנהג ישראל לעשות סעודת פורים אחרי חצות היום כמובן שלפני כן מתפללים מנחה כתפילת מנחה כפי שמבואר כל השנה כולה שלחת תתחילה צריך להתפלל מיכה לפני שאדם קובע את סעודתו. עכשיו לגבי העניין של הסעודה עצמה האם צריך לטעול ידיים? הרבה שואלים צריך לטעול ידיים לסעודה? מן הראוי כן נטעול ידיים שיהיה כביעות סעודה שיחשב כסעודה לכל דבר ועניין. עד כדי כך שיש פה עסקים שאמרו שכיוון שיש חיוב ליטול ידיים אז אם הוא לא אמר על הניסים יצטרך לחזור. כדין כל סעודה המחייבת שאם הוא לא הזכיר את מה שצריך להזכיר בבקת המזון צריך לחזור. אבל למיס אנחנו לא פוסקים כך כיוון שאני ספק ספק ברכות להקל אז לא יחזור אבל בעיקרון מן הראוי ליטול ידיים כן לקבוע סעודה לאכול בסעודה הזאתי בשר וכמובן לשתות יין זה אני כבר לא לא דואג עכשיו לגבי העניין של השתיה אני רק חייב להגיד מילה אחת כי יש כמה כמה הלכות ספציפיות לגבי עניין של שחרות אדם ששתה אם הוא שתה בתוך כדי סעודתו הוא כבר קצת א איך שתה שלא כדרך שתייתו כן אדם בדרך כלל לא ראיתי פה בסודת פורים בסעודת רגילות שליש אותי מקבל ברחות צהריים אז אז אז אם הוא שתה קצת יותר מדרך הרגלו מבחינת הרבה פוסקים כבר יצא ידי חובה אם הוא קצת מטושטש ולא יודע בלמור מרדכי גם יצא ידי חובה יש כאלה שמאדרין לפי חלק מהשדות עד שיגיע לרבא ורבי זירה שהיא לגמרי הוא כבר לא יודע בין הרוח מרדכי גם זה מי שעושה את זה גם את זה יש לו על מי לסמוך. זה לא הזה. אבל מה הבעיה? אבל הבעיה היא שאדם שותה בצורה כזאת של שוחרה עד שמגיע למצב של שחרות. בהלכה ישנם שני סוגי שיכורים. יש שיכור כי שכחותו של לוט. זה שיכור טוטלוס. זאת אומרת אין עם מי לדבר. ויש שיכור שלא יכול לעמוד לפני מלך. [‏צחוק] לדבר לפני מלך. הוא נה ונד. אתה מדבר איתו איזה מילה הוא חוזר חזרה לעצמו. בתוך זמן קצר הוא חוזר לאיסורו זאת אומרת איסורו לתנועתו אז יש הבדל בין שניהם על אוכל למיסה מבחינת העניין של העם אדם שתה בתוך הסעודה כי עיקר המצווה זה השתיה בתוך הסעודה כל מי ששתה מחוץ הסעודה לפי חלק מהפוסקים בכלל לא מקיים חייבני של בסומפוריה תן לכם נפקמינה פשוטה מי שישתה לא יודע יש כאלה שפה מאדרים כבר בקבוק לוקחים מים בעוד יום כל רגע לוגמים אם הוא יגיע למצב של שחרות ולא יקיים מצוות פורים כדי בעיה א אני חושב שהוא במיזי לא יצא ידי חובה מצוות פורים לא שותים קודם הסעודה השתייה היא ככה שלו זה מנ חידש היא צריכה להיות בסעודה אין עניין להיות שיכור בפורים יש עניין לסמוח בפורים כן יש שמחת הפורים אבל שחרות זה בתוך הסעודה עצמה ולכן אה אה א אם אדם שתה בתוך הסעודה והגיע למצב של שחרות לגבי ביקת המזון אם בקת המזון הוא הגיע למצב שהוא לא יכול לברך לא יודע אם מסובקני מותר לאדם להגיע למצב כזה שהוא אוכל ובסוף לא יכול לברך בקת המדון שהיא דאורייתא מותר לא להכניס את עצמו למצב כזה מסובקני אבל אם הגיע למצב כזה אז אם תוך 72 דקות מסעודתו זה זמן שיעור א כול הסעודה הוא התפקח התפקח אפילו די שהוא התפקח באופן שהוא לא אפילו לא יכול לעמוד לפני מלך [‏צחוק] או כזה אבל אפשר הוא שומע ממישהו ברכה הוא חוזר אחריה קצת אומר את זה לסיירוגים כדקו של שיכור קצת כמה שיברך אם עברו 72 דקות גמרנו לא יכול לברך זה סתם באופן כללי מי שחל ולא ולא ברך תוך 72 דקות איבד את ברכת המזון א לצער מה מה אותו דבר נרדה המגול אם אפשר להאיר אותו והוא ברך צריך להעיר אותו ואם הוא נרדם ואיבד עברו 72 דקות איבד את ברכת המזון זה לגבי דין ביקת סבע מה הוא עדיין סובע לא אחרי 72 דקות נתקל המעמון שמה 100 ונגמר אין אין סביכ אה אה אה יש הפוך יכול להיות אבל לא לא הפוך כן אבל א אם יש מצב שבו אדם הגיע לגבי תפילת ערבית תפילת ערבית תפילת ערבית אפשר להתפלל כל הלילה זה מקווה שבמשך הלילה באיזשהו שלב הוא יתפקח בסופו של דבר אבל א אם בתפילו תרבית אם הוא שיכור כמה שלוש שלות ודאי שלא יכול להתפלל אבל גם אם הוא לא יכול לעמוד לפני מלך זאת אומרת בניגוד ברכת המזון בקת המזון אם הוא לא יכול לעמוד לפני מלך הוא יכול לדבר בקת המזון אבל תפילה זה משהו אחר כל דין תפילה זה עמידה לפני מלך עם כל הנפקמינות ממילא אם הוא לא יכול לעמוד לפני מלך לא יכול להתפלל ערבית אם הוא התפקח התפלל ערבעית בלילה ואם לו התפלל תפילת תשלומים בניגוד בקת המזון שאין תשלומין לתפילה יש תשלומים לגבי מגבי על הניסים. מי שאכל כזית לפני שקיעת החמה, אפילו שנמשכה סעודתו כדרך החסידים ואדמורים שמושכים סעודתם דווקא לתוך הלילה מתוך כל מיני מהלכים שממיים שעיקר הסעודה צריכה להיות בלילה במוצאי פורים יכולים לברך להגיד על הניסים גם בברכת המזון מי שלא אז כמובן שלא יכול להגיד עלניסים יותר מאוחר לגבי עלניסים הדברים ידועים מי ש מי ששכח על הניסים כל זמן שלא אמר שם השם בברכה יכול לחזור אמר שם השם בברכת המזון יגיד בסוף הרחמן ויגיד על הניסים וב אחיו לרצון יכול להשלים את על הניסים בתוך התפילה אם כבר ברך [‏צחוק] אמר שם השם לא יכול להשלים את העניין של הנניסה אז אז הערת הערה טובה אם אם יש מישהו שהוא שומר אפשר להתפלל ערבית אבל כאן יש בעיה אם מתפללים ערבית לפני בקת המזון וכבר חשכה אי אפשר להגיד של הניסים המזון במקת המזון בסדר אם אתה ממשיך את הסעודה וברצף מהכזית שאכלת תגיד עלניסים קטת את הסעודה אמרת ערבית פללת ערבית אין עלני אשים בסדר הרב מי מי שהתחיל את הסעודה במקום אחד עבר בין סעודות איפה הוא מברך בקר במקום האחרון שהוא יאכל כזית הוא יכול כאילו אפשר אם דעתו בכל יאכל בכל מקום כזית כן הרב קבלת שבת מה מה קבלת שבת צריך להיות אתה מדבר על בירושלים מה פורש מפה אה במצב כזה זה אני אני אסביר בדיוק מה שקורה בירושלים אם אם אתה התפללת ערבית ועשית כבר באמצע הסעודה כי בדרך כלל המנהג הוא לא כך המנהג הוא רק פורס מפה ומקדש מברכים הולכים להתפללת אבל אם אתה בכל אופן קבלת שבת בעצם קבלת שבת רק קבלת שבת קבלת שבת לא לא לא גורעת ואם במקרה כזה זה אני רק אגיד שזה חשוב אם אתה התחלת בלפני כן בפורים בירושלים ואמרת והתחלת לאכול כזית אם כבר עבר ונכנסת לתוך הלילה ואכלת בלילה את הסעודה אומר רק רצה ולא על הניסים בסדר קבלת שבת לא מעכבת בזה היא לא כותרת שום דבר לגבי רצה אבל אני כבר נגמר ברור זה לגבי דיני א פורים אני אקווה ש אני רק רוצה לעורר על שני דברים לא יודע אם יהיה זמן להגיד משהו גם בנו נודס הדף הדף שהבאתי לכם טרחתי אליו הרבה אבל אני אגיד רק נקודה אחת חשובה תראו רבי יסא שני דברים א' כמובן זה לא בישיבה אצלנו ברוך השם זה לא קיים לא מביישים אף אחד רק לגבי עניין של נזק כתוב ברמה זה מופיע פעמיים גם בחושפל גם מלכות פורים שאם אדם הזיק חברות תוך כדי תוך כדי א הריקודים אז מי שנכנס יודע שהוא יש חשש שהוא לא יצא בשלום מן הקודש כיוון שהוא לוקח את זה בחשבון המזיק פטור מלשלם אז כל אחד שיערך בהתאם כי פיצויים הוא לא יקבל. זה חלק מהעניין. זה נאמר על שני מצבים של שמחה. שמחת חתן וכלה ושמחת פורים. מי שנכנס שידע שהוא נכנס אה נכנס מקווה שיצא בשלום מן הקודש. זה נקודה אחת. נקודה השנייה שאני רוצה לעורר כתוב על פורים שזה חג של תורה שבעל פה. למה דווקא תורה שבעל פה? הור קיבלו במא אחשוורוש. הגמרא אומרת מסכת שבת הגרא אומר זה הולך דווקא על תורה שבעל פה. על תורה שבכתב קיבלו אותה ברצון במתן תורה. על זה אמרו נעשה ונשמע אבל תורה שבעל פה שהתורשת תורך רב זה התחדש דווקא בפורים הקרב מגבין איזה ראיה נפלא שכתוב קיימו וקיבלו שמה הגמרא דורשת קיימו כבר מה שקיבלו זה הגרא אומר כתוב כתיב חסר קיים וקיבל וחזל עשו את זה קיימו וקיבלו זאת אומרת זה תורה שבעל פה עוד ראיה שמעתי בשם הפחד יצחק ש בדרך כלל אנחנו אנחנו קוראים לתורה אור כי נר מצווה בתורה אור בפורים דורשים ליהודים אם הייתה אורה, אורה זו תורה. אומר אור בדרך כלל זה התורה כתורה תורה שבכתב. אורה זה תורה שבעל פה. לכן בפורים אומרים ליהודים הייתה אורה זו תורה כדובר על תורה שבעל פה. מן הראוי בתוך כל המצוות הרבות של פורים שיבוא עלינו לטובה לקבוע זמן גם לתלמוד תורה. צריך לתקן פה בישיבה שיהיה בבוקר סדר בוקר שעתיים שלוש לפני כל לפני חצות היום ממל שיהיה קביעות של היום הזה עובר ברוך השם בשמחה יתרה אבל שוכחים מעיקרו של יום שבו קיבלנו תורה אז מה קיבלנו תורה ואנחנו לא עוסקים בה אז מה מה הקבלה אז מן הראוי שכל אחד יקבע לעצמו זמן לתלמוד תורה גם בלילה היום עם כל השמחה לקבוע איזשהו זמן לתלמוד תורה גם ביום למחורת לקבוע זמן לתלמוד תורה כדי שבאמת נקבל את התורה באהבה ובשמחה ובאורה גדולה. פורים שמח לכולם.