שמחה ברוממות התפילה | עולת ראיה - שיעור 20 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אנחנו באמצע סעיף ג תחילה נחזור רק לקרוא את החלק הראשון רבי אליעזר אומר העושה תפילתו כבע אין תפילתו תחנונים מהיא כבע אמר רבי יעקב ידי אמר רבי ושיה כל שתפילתו דומה עליו כמשו לפני התפילה צריך להיות ציור הנפש כאילו היא נחלשת ממסע כדרות הרעיונות הרחוקים ממושגי השלמות וו פני מלך היים ורק בזאת תגולל מעל ליבה המשא אשר הכבד עליה ושפכה שיחה לפני יצרה ואביה שבשמיים ובזה תוסיף אומץ ותחת רוח כהה תעטה מעטה שסון ורוח חדשה בעוז וחדוות השם תהיה עמדה אבל כשחסר הציור האמיתי הזה תחת אשר מתכונת התפילה הראויה היא להוסיף אומץ ו להחליף כוח בנפש ורגשותיה או תוסיף ליגעה אין זו צורת התפילה השלמה שהיא צריכה לבוא מצד הרגש הפנימי ולא מצד כיווץ חובה חיצונית שאז בהכרח תהיה דומה כמשו אז אתמול דקדק שבוודאי התפילה היא כבע אי אפשר להימלט מזה ולכן רבי יעקב רידי בשם רבי יושי מסביר את עניין הדומה עליו כמצוי כלומר שאם אדם בתוך הקביעות של זמני התפילה ששלוש פעמים ביום ערב ובוקר וצהריים שזה ודאי קבע גדול מאוד הוא לא מוצא מקום לסדר את התמונה הנפשית שלו נכון אז הקבע יגרום לזה שהתפילה תהיה עליו כמסי והרב כאן מסביר בחריפות גדולה שעניין המשוייכת או שעד התפילה המצב הוא מסע ואז התפילה היא השחרור או שאז עד התפילה המצב הוא טוב בסדר אפילו א נפלא או הרגשה מצויינת ופתאום התפילה היא עוקרת אותך מה מציאות ואז אתה נמצא באיזה משוי שתה חייב לעשות משהו אין לך ברירה אבל הוא לא משיב את נפשך הוא לא מועיל לך הוא רק חובה צייתנית לפני התפילה בואו נחזור צריך להיות ציור הנפש ואתמול אמרנו שכאילו כאן זה לא כאילו שזה מדומיין אלא שזה באמת ככה זה מה שהרב אומר אחר כך אבל כשחסר הציור האמיתי הזה זה ציור אמיתי זה לא כאילו לא בא גד כמו שהיום אומרים כאילו במובן שזה לא נכון או על כל פנים לא מדויק לא זה מדוייק לגמרי רק שזה מחליף את הציור המוטעה על ידי עבודה אז לכן צריך לצייר כמו אילו הייתי מבין שבאמת הנפש שלי נחלשת לאט לאט כשהיא לא מתפללת כל התרחקות מהתפילה הקודמת היא חולשה מתגברת כאילו היא נחלשת ממסע כדרות הרעיונות כלומר יש לי משקל שמכביד והולך המזוודות שדיברנו עליהם אתמול משקל מכביד והולך שהמציאות היא כל כך מוגבלת עם כל כך הרבה חסרונות עם כל כך הרבה בעיות ו אפילו החלקים הטובים שבה הם מוגבלים ולמרות שצריך לשמוח בהם אבל אי אפשר להתעלם גם מזה שהם מוגבלים שלחו לי יוסף בדיחות אתמול בלילה אחת הבדיחות היייתה אני לא זכר בדיוק איך זה היה אבל א שמחה רוטמן יושב עכשיו שבעה על אביב שם בשבעה הוא סיפר שהסבא שלו היה מתכתב עם נשיאי ארצות הברית וכל הזמן אומר להם שצריך לבנות את בית המקדש אז שאלו למה הוא לא אומר לביבי לדבר על זה עם טראמפ אז ביבי אמר שהוא חושש שטראמפ יסכים זה זה האווירה שתבינו את האווירה של אתמול בחת בלילה זה היייתה אווירה אז גם אם אנחנו בטוב אנחנו מודעים שזה מוגבל אנחנו יוצאים בית שלישי ואפילו בית שלישי יש באורות סעיף מאוד מאוד יקר יש שמה אורות אנחנו חוזרים אליו מדי פעם סעיף מאוד מאוד יקר נוגע לעניינינו למסע כדרות הרעיונות מסע כדרות רעיונות זה ישראל תחייתו כ משפטים קצת ארוקים בחים אבל מאוד מאוד עקרוניים יו יהודי טוב צריך שאם נחתך לו האצבע יוצא דם אז ישראל דחייתו כף זה חלק ממה שיוצא שם זה זה הדם שזורם ב אורקו כל נתיקה כל ניתוק שבמערכת הלב תוך האישיות שלנו מהקווים העליונים הארוכים במרחקי אידיאליה העליונים והכוונה כאן שאדם מצפה למשיח ולא עסוק בתחיית המתים הוא רוצה בית שלישי לא שהוא רוצה עזה אמריקאית מי רוצה עזה אמריקאית מה שהוא אמר שלא יהיו שמה זתים ערבים חמסנים ו מה שנקרא בלתי מעורבים זה אנחנו מקבלים עעל מה שהוא אומר זה שיש על אמריקה מה פתאום אפילו גרגר אחד לא ארץ ישראל היא קניה נצחי של האומה הישראלית זה לא זה לא נתון לא ל חמס וגם לא לטראמפ אז הוא אומר דבר ש לנו המון שמחה בו אבל מצד שני יש לנו עוד חלומות אחרים בבית המקדש השלישי זה חלום שמגד את הצרת טראמפ אנחנו שמחים בו אבל יחסית למה יחסית למצב כרגע קרה פה נס מופלא ואנחנו חייבים לדות ולהלל אבל יחסית לבניין בית המקדש השלישי זה לא מתחל בכלל לכן גם כשאתה שמח בזה בלי מסים יש לך מסע קדרות הרעיונות זה רעיון קודר שעז ז תהיה אמריקאית בלי אף חמס ניקי זה רעיון קודר בטח לעומת נצחיה של ארץ ישראל שכת לעם ישראל וכל וחומר לעומת בית המקדש השלישי אבל הרב כותב כאן שאם אתה חולם על בית המקדש השלישי ואתה מנותק ברעיונות מדחיית המתים תשמעו איזה מילים חריפות הרב כותב כל נתיקה את מתנתק קצת מהקווים העליונים הארוכים כלומר מהאידיאולוגיה במרחקי אידיאליים העליונים כשהיא באה בין בני יחיד בין בציבור הרי ה מערערת את יסוד האושר והטוב כולו זה מערר את הכל כומר אם יגידו לך תשמע בוא תיקח עכשיו כרגע בית שלישי ובתנאי שאתה מוכן לוותר על תחיית המתים אתה מטורפים לגמרי זה עוקר את כל עומק הטוב כל יסוד הטוב האושר בעולם עולם כי מה אני עושה בעצם אני אומר שכל אלה שמתו עד עכשיו אני מוותר עליהם בלתי נדפס המחשבה הזאת בכלל מהרהרת את יסוד האושר והטוב כולו גם בצורה כהה וזהירה כלומר לעומת זאת כשאפילו המושג תחיית המתים לא מאיר לנו אורות עליונים כפי שה י לצדיקים הקדושים יודעי דעת אלוקים בהרחבה וברומא אבל גם אנחנו בצורה כהה וזהירה כשחל בה בנפש רוח העליון המאוגד לאידיאלית המושרה באושר בלא גבול עוד רנת נראה של תחיית המתים הרי יש בה מעיין חיים ההולך ומתגבר עצם האחיזה בתחי המטים ולא רק בימות המשיח זה מעיין המתגבר מחייה דורות מאשר תקופות מאשר זה גם לשון אושר כמו שהוזכר קודם וגם נותן תוקף הוא מיישר דרך לעמים רבים מדריך עולמים לחיי עולמי עד הוא מפנה להם את המכשולות שורי אורחות חייהם הקטנים והזמנים כרגע מי שאמר תחיית מחיי מטים ב שכריס ב 18 אז יש לו אחיזה במקור טוב אלוקי עליון למעלה מכל גדרי המציאות שאחרי זה כשהוא בא לטפל בכל ענייני העולם הזה הוא מטפל בהם אחרת לגמרי מה העיר הכי עניה בארץ מה היר הכי מאושרת בארץ בני ברק למה אחוזי האומרים שמה חי אמתים כל בוקר הם הכי גבוהים בארץ אז הבעיות שיש פה לא לא מציקות להם אורו של משיח האושר העליון בחיי החברה והכלל צירופו עמוק של האושר הפרטי כל אלה מחברו עם האושר בהצלה המוחלט של כל האש בתחיית המתים לגודל העתיד הזה מוכרחת כל עין צפות ה הצפיה האידאלית היא מגוונת את הגוונים העליונים של החיים מה זה הגוונים העליונים של תיקון כל היש באופן מוחלט של כל העבר כולו כל מה שמת כל מה שנכחד הכל הכל הכל חוזר לחיים מלאים יחד עם הגוון שהמציאות של עכשיו תתוקן באופן שיהפוך כל העמים לקרוא שפה מורה בשם השם ו ביתי בית תפילה יקרה לכל עמים ומלא הארץ ד את השם כמים חסים ים כמים להם כסים זה מות המשיח אז כל החברה כל האוניברסליות כל האומות הכל יבוא על תיקונו ויהיה דבוק בהשם זה הגוון הקרוב אבל בלי הגוון הרחוק העליון שמתקן לשעבר למפרע את הכל אנחנו לא יכולים לסבול את הרעיון הזה לא נוכל להרגע בלי הגוון הזה שהכל יתוקן למפרע אנחנו לא אומרים אם יהיה עתיד טוב אז לא נורא ש 5785 שנה אנשים מתו בעולם לא נורא בעצם זה קצת פחות כי עד שאדם הראשון מת לקח הרבה זמן אבל לא אבל הראשון שמת לא היה אדם הראשון מי היה הראשון שמת הבל לא מתי זה קרה בדיוק זה גם שאלה על כל פנים אז הצפיה האידיאלית היא מגוונת את הגוונים העליונים החיים היא מקבת את חותם ההוויה בגודל מאוריה לא במאורות קטנים רק נראה לי שהוא משווה כאן את ה את ימות המשיח לירח ואת תחיית המתים לשמש איפה אנחנו רואים שמות המשיח דומה לירח מה עד עד בלי יריח שמה זה עד בלי רח על ברכת הלבנה שהם עתידים להתחדש כמוה ולפר צרם נתיקה כל די עכשיו חוזרים עוד פעם ניתוק כלשהו הכי קטן מראשית רום מהאחרת העדן המעולה עכשיו תשמעו מה זה מה זה צדיק עליון שיש לו רגישות נפלאה למסע כדרות הרעיונות שמרת מחיי מטים ועבר איזה זמן אתה עוד לא נושם עוד פעם חיה מטים אז מה מה קורה נתיקה כלשהי מראשית רום חרית העדן המעולה נפילה הי לעמקי שחת ושעירים שדים כוחות רוכנים של רוע של חושך של אופל ושעירים ומשחקים במקום זמירות שרי קודש ונועם שיח סוד המוני מעלה הכל משתבש כל העולם מלא רוחות רעות אם אדם יורד קצת מהדבקות בזה שעתידו תיקון כל העולם לשעבר ולא רק לעתיד טוב י נפלא נפלא לא יודע איך אפשר להיות יהודי בלי הסעיף הזה בדם זה לא אז אם כן לפני התפילה צריך להיות סיור הנפש כאילו צריך להבין את עצמנו נכון כאילו היא נחלשת ממסע קדרות הרעיונות אנחנו כבר קרוב לשעה לא אמרנו מחי אמתים איך אנחנו עדיין חיים זה לא לא ברור אי איך אפשר לחיות ככה זה הכל נעסה חשוך הכל נעשה קודר כי הטעם שהכל יתוקן למפרע מתפוגג לנו מהלשון זה זה הציור האמיתי על מה זה תפילה ומה זה בלי תפילה הרחוקים ממושגי השלמות ואור פני מלך חיים זה זה המצב שלה ורק בזאת תגולל מעל ליבה המשא אשר כבד עליה יש רק דרך אחת להוריד את כל המשקל להתחיל לחיות חיים של חופש של אור של טוב של גודל אלוקי ושפכה שפרה שיחה לפני יוצרה ואביה שבשמיים ואז פתאום הכל מתוק במתיקות אינסופית מתיקות דקה אמיתית לא כזאת ששירה טעם של מרירות אחרי זה בפה כי גם בימות המשיח כתוב שהמשיח ברמבם הוא יכול להתגלות כמשיח אחרי זה למות והבן שלו אחריו אז יהיה מתוק מאוד עם המשיח אבל איזה מספד יהיה על המשיח אם הוא ימו איזה תאמר יהיה בסוף המתיקות הזו אבל כשיהיה תחיית המתים ודוד מלכנו יעמוד בראשינו ונדע שבילה המוות לנצח ומחה השם דימה מעל כל פנים איזה מטיקס אחרת לגמריי איך אפשר לשבות בזה רק רק שנייה רק שנייה תן לי להתלהב קצת זה מטיקס אחרת לגמרי זה לא זה בכלל לא בערך ו כשאדם שופך ליבו לפני השם יתברך והוא מבין מה קורה פה הוא מבין שהוא פונה למי זה כמו בן מלך שהלך מן הארמון לבקר במדינה ואז שודדים תפסו אותו והקו אותו וצליפה רעה גדולה ואומרים לו פתאום שיש לך זמן עכשיו לפגוש את המלך אז הוא פוגש את המלך והוא מרגיש איזה חופש מכל המוכות מה המבט של המלך המלך כשהוא מבין מה נעשה הוא הולך לתקן את כל המדינה הוא הולך להעיר את הכל ה הולך להטיב לכל הוא פוגש נקודת מבט אחרת לגמרי על כל האירוע שאנחנו עומדים מול מלך מלכי המלכים אז טוב השם לכל חמו על כל מעשיו מעיר לפנינו במלאו הדרו ואז אנחנו מסיירים מעלינו את כל המסע של הקדרות כן אני פעם מרגיש דווקא שלהפך כל החיים זה קל לחיות ואז בתפילה מוזכרים ש שאמור להיות הרבה יותר טוב דירות יותר גדולה כאלו יותר תחילה מהשם בחיים אה בעצם אתה אומר שכש מתחיל האור להעיר אז אני מרגיש יותר כמה הייתי שרוי בחושך כלומר שהשבוע יוצאים עם העשרה אז אנחנו שומעים מהם את הסיפורים של כמה זה היה נורא ומסתכלים ורואים את כל ה כאב שהיה להם כשהם היו בתוך הכאב הם עסקו בלשרוד ולא בלבק על הכאב גם אסור היה להם לבכות אחד מהרעיונות המפלצתיים של החמס זה שהם גם התעללו באופן נוראי וגם אסו לבכות מי שבכה קיבל עונש חמור וזה מפלצות אדם ו פתאום בוכים איזה שחרור יש בבכי בבכי יבואו ובתחנונים הוביל הוביל נחלי מיים כלומר אתה פתאום מלא טוב אלוקי ואז באמת מתברר לך אבל מה מתברר שהמציאות היראה וככה היית שאר היה יכול להיות יותר טוב לא יהיה יותר טוב בפנים הכל טוב זה פועל כל הזמן הקדוש ברוך הוא מחייה מתים ח אנחנו אומרים שברוך אתה השם שתחייה את המתים עתיד לחיות מתים אלא ברוך אתה השם מחיה עכשיו אתה מחיה זה פעולה פנימית תמידית לא פוסקת תחיית המתים זה עכשיו במעמקים רק בנגלה אנחנו מחכים שזה יפרוץ אבל כשאתה מתפלל אתה פתאום נמצא במחיה המטים מחיה ואם אתה במקום זה לוגם טיפה מהמח מטים ואז מתחיל לבכות על כל המתים יש הרבה אז אתה לא מבין את הסיפור סליחה מה תפילות שהתפללתי היום אבל לא נראה לי שזה ים פה להמלצה של הרב אתה צריך להרגיש בבכי יבואו ובתחנונים הוביל איזה סוג בחי זה הייתי לפני שבועיים פה בקהילה יהודי בן 40 ומשהו אני חושב קלה הייתה בת 44 חתן היה קלה עם שלושה ילדים החתן בלי ילדים ו נראה לי גם בור הגיל הזה אמרו לי אבל שכחתי לא חשוב היתי בחתונה חתונה מרגשת בלתי נדפס אתה רואה את האבא של ה חתן מחבק אותו אחרי ש 17 שנה הוא היה לבד הוא היה נשוי אזה תקופה קצרה 17 שנה חיכה ופתאום הוא מתחתן הכמות הדמעות שהיה שמה בלתי נתפסת בבכי יבואו ותחנונים מודם אבל זה לא היה בכי שאומר א 17 שנה הייתי מחפש את זיווגי חייתי בבדידות ואומללות נבך נבך לא לא לא לא לא לא לא זה הדמאות של התפילה לא ככה איזה אושר מופלא ואיזה מהמהפך נכון הבכי הוא פריצת הגבולות כשיש כאב מעבר למה שאני יכול להכיל או שמחה מעבר למה שאני יכול להכיל זה מתפרץ בבכי שניהם כי הבכי הוא ה מעבר למה שאני יכול להכיל והתפילה זה עכשיו לא אומר שאין גם תחנון אבל מה זה תחנון יש צד ש תחנון זה הכי נפלא אין תפילה יותר נפלא מתכנון למה אתה אומר אשמנו בגדנו איזה מילה כל העצמות רחפות בגדנו ואז אתה אומר כר רחום וחנון ערך הפים ורב חסד נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה פתאום הבגד מתחכך ואהבה מתחדשת ו והוא אמר את זה בעצמו זה אפילו לא המשה רבנו יבור השם על פניו ויקרא כל החטאים כשווים בתשובה הכל בשם הביה לפני החטא ושם הבואה אחרי התשובה הוואה הוואה זה זה זה יש בסורה יותר טובה מזאת זה הבכי ז אומר שופכה פה שיחה לפני יוצרה ואביה זה לא רק יוצר זה אבא אוהב תת זיסה אבא מתוק מלא מטיקס מלא אהבה מלא טוב תמיד השם יתברך אוהב אותי אתה מכיר את העברה עכשיו נחדד את זה עוד דווקא מתאים וד למה שאמרת וואוו מחדד את זה עוד לכאורה העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים מה זה תחנונים קצת יכול להיות נבך נבך אני בפתח מסכן ועשיר תקיף וא מתחנן אוליזה פרוטה חצי פרוסת לחם יבשה משהו תן לי אני מת שזה הציור של תחנונים אבל יש במילה תחנונים נפל לשון נופל ללשון שהולך בכיוון אחר לגמרי מה זה לשון חן וחנינה זהזה משהו אחר לגמרי הרב פי דתי שמע את זה ומר אם התפילה היא כבע אז אין לך את כל המתיק של החן אין חן בתפילה וזה מה שהסביר רבי יעקב בריד בשם רבי ושיה שדומה עליו כמשו במקום שדומה עליו מה ההפך של משוי חן תחנונים זה לא הפך של משוי אם כי ודאי אפשר להסביר גם כן אבל הרב מסביר את זה באופן נפלא תראו מה הוא אומר ובזה תוסיף אומץ לכאורה מה זה תחנונים להוסיף חלישה מסכנות עניות קבצנות לא תוסיף אומץ ותחת רוח כהה תעטה מעטה ססון איפה זה כתוב אתמה מפרש פה תחנונים מלשון חן מלשון חנינה כן רחום וחנון הוא חונן נותן מתנות חינם בחן במיקס ותחת רוח כתתה מטה ססון ורוח חדשה בעוז זה כל כך שונה ממה שהבנו כשלמדנו את הזה מזל שהרב עיר את איננו וחדוות השם תהיה עמדה למה כי אין לי מסוי להפך אני פרקתי את המסורי מעליי עכשיו אני קל ו ניסע על כנפי רוח ומגיע לגבהים מלא טוב אוז וחדוה במקומו כן אוז וחדוות השם זה אתה במקומו אתה עומד לפני השם ולפני השם זה עוד חדוה ואז תחנונים זה במקום אסוי שהכל מלא אור וחנינה אבל כשחסר הציור האמיתי הזה זה הציור האמיתי מה זה תפילה אבל כשחסר הציור האמיתי הזה ותחת אשר מתכון את התפילה הראויה מתכונת משון מה הכנה מה עוד תבנית ומה מה עוד כן מה בסדר זה כמו תבנית אבל מתכונת התפילה זה גם התכונה ה הזהות הצווי מתכונת התפילה ראוייה היא להוסיף ומץ הפוך ממשו אבל גם הפוך ממה ש נו תחנונים זה תחנונים ובאור אחר לגמרי להוסיף אומץ ולהחליף כוח בנפש ורגשותיה להחליף מחולשה ל רוממות ושמחה אז אם אתה לא מבין את התפילה כפי שבאמת או תוסיף ליגע להגיע את הנפש יהיה מסוי אין זו צורת התפילה השלמה שהיא צריכה לבוא מצד הרגש הפנימי הפנימי במובן של עוז וחזו במקומו של שחרור מכל המועקות של טוב אלוקי למעלה מכל גדר ולא מצד קביעות חובה חיצונית של משמעת אמרו לך תעשה איזה טעם יש בזה לעומת מה שהתכוונו באמת שאז בהכרח תהיה דומה כ מסוי אוי גבעל גבעל