שמחה במלכות ה' של ארץ ישראל | שיעור לראש השנה | הרב דודי דודקביץ

[מוזיקה] ותי על זה מ שב הו קצת פחות אנשים לא זוכר היה איזה שמחה או משהו אז מי היה איתנו מי לא היה איתנו מי נעשה ככ מי היה איתנו בסדר אז כל ההקדמות אני רוצה לוותר שהו פעם קודמת רק לסבר את האוזן בשתי אמירות חשובות מאוד ני היחס לראש השנה ולשעת התקיעות ברור שבשעת התקיעות מתגלה עיצומו של יום זה מצוות היום זה עיצומו של יום ביחס למה חושבים בתקיעות מה המשמעות של התקיעות אז אני רוצה להתחיל ברמבם שראינו אותו פעם קודמת לראות על זה איזה גמרא מתוך זה לנסות לברג קצת מהותו של ה יום ושל שעות הללו בגמרא כתוב כתב הרמבם לפי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב אין לזה טעם בכתוב רק יום תרועה כרון תרועה רמז יש בו כלומר הוא ראשני משנתכם אה עשתי ש חילקתם אני לא צד פה א שהכל חולק כ רגע לא הבנתי את השיטה בסדר אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב רמז יש בה כלומר אורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם הפסוק הוא רק אורו ישנים הרמבם כבר ממשיך עם זה חפשו במעשיכם וחיזרו בתשובה וזכרו בוראם כנגד מי כל ה צורך של זה אלו השוחים את האמת בהבלי הזמן ושוגי כל שנתם רייק הרמבם עשה פה משחק יפה מאוד בלשון מה זה ושוגי כל שנתם גם השנה גם החיים גם השינה גם השנה וגם השינה ה אמר קודם אורי ישנים מתרדמתכם ב מליצת הלשון הוא רצה להגיד ישנים חזק וגם כל שנתם השנה הש חלפה ישנו ב בריק אשר לא יועיל ולא יציל הבידול נפשותיכם וטיבו דר מעלליכם יעזוב כל אחד מכם דרכו הרע זה כנגד הפסוק נכון יעזוב רשה דרכו ויש אהב אל מחשבותיו הנה ההמשך מחשבתו אשר לא טובה לפי כך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה על זה עוד לא יצע שיר לפיכך צריך כל אדם זה פחות זה גם פחות יהיה שלגר כי זה טובע התביעות הרבה פחות נעימות מחייבים להודות עם ניגון מוצלח זה נחמד מד אבל חייב כד לראות את עצמו חצי זה קשה יותר ז אדם שר עצמו כל השנה כולה כאילו חצו זקי חצו חייו וכן כל העולם חציו זכאי חציו חייו חתך את אחד החי צמ את כל העולם כולו כף חובה גם ל השחתה למי זה לא גם לעולם שם מצ אחת החי את עצמו ואת כל הם כל כף זכות גרם לו ולהם תשועה וצח אפשר לעשות פה הרבה לימודים בעניני החובה הוא כתב גרם לו בענייני הזכות הוא כתב גרם לו ולהם שימים לב יש פה הבחנה לא יודע למה מאיפה הגיע הרמבם לזה שזה גזירת הכתוב אז יש פה שרבי יצחק שאותה אנחנו נרצה להבין עוד מ למה גזירת הכתוב אמר רבי יצחק למה תוקים ראש השנה למה תוקעים שואלת הגמרא לא מבינה את רבי יצחק רחמן אמר תקעו למה מרין מרין רחמן אמר זיכון תרוה לכן יש פה איזה אמירה תשובה ומ מתקשה לקבל את שאלה למה תוקעים אני בהמשך ארצה להשתמש ולהסביר מה עומק התשובה העמוקה פה לא הראשונית שנראת לנו לעיין אחמה שם ציווה לתקוע תוקעים משהו פנימי יותר נשאיר את זה להמשך אני מבקש כ לנסות להראות שני מידות טובת העניין אני רוצה רג להציא כבר שאלה ואחריה לחזור אחורה אה אם הייתי שואל תלמידי ישיבה כללית בארץ הייתי עושה סקר של איזה פנים אמורות להיראות לאדם משעת תקיעת שופר בסוף בסוף רובנו בהרבה אירועים עומדים לא רק לפי ההרגשה א לפי מה שהבנו שמצפים מאיתנו בשעה הזו נכון כשמישהו שר עם אשכחך בחתונה אז כולם נמצאים באיזה מבט מה כזה בין עצוב לבין חמור סבר גודל השער ובצת על כתפיהם הם ידו בישיבות יותר שמציינות את גודל השבר אז פניהם ממש נראות שצר השכינה נסוך על פניהם ואם באותה ישיבה אחרי זה יעברו לשיר ובנה אותה בקוב בימינו לאיזה פנים זה יעבור פתאום שמחה נכון כל אחד מגיע לחתנה שלו זה תדמית איך הוא יעמוד בחופה זה לא שהוא ישב ועם יחצנים בישיבה שלו תלוי איך זה נראה תלוי בחברה שלו תלוי במבט שלו החברה והבית והחים עצבו לו איזה מבט דם מתנהג בהתאם למצב הזה בהתאם לדמיון או לא יודע בהתאם למחשבה שוא חשב שככה רו לנהוג באותה שעה זה שהרב דרוקמן לכל אחד היה אומר אם אתם זוכרים שלום שלום מי שלא ראה את זה ומאיר פנים לכל אחד כ במוחין שלום בלי להיות חבדניק המוח השפיע על המידות הוא הבין שצריך להיר פנינו כל יהודים עכשיו איך שנבין את סיפור תקיעת שופר ן זהיר הוא הפנים אם הייתי מבקש ממישהו להיות צייר ולצייר פנים של יהודי בשעת תקיעת שופר אז מה הייתם מציירים אני אציג ש שתי שלוש אפשרויות עם מנהג באמצע מי מה שנקרא ביידיש מוי רדיק הילפ עד אני הולך למנה לשני שמחה על פניו מה הייתם בדרך לשל זה קצת יותר קל כי אם אשאל מה הייתם אומרים את מתחילים להסתבך מה החינוך בישיבה שלנו ופה ושם מה התמונות הקלאסיות שיש בעולם היהודי כשרוצים להראות מישהו בתקיעת שופר עצב עוד מילה יראה ריקוד ראתם פעם ש לא בחים מי הציע את ההצעה הזו ראית תמונה כזו עם ריקוד אה ריכוז סליחה ריכוז גדול כמו אם ראייתם תמונות חבד על תפילה ציורים איך יראו חבד בתפילה מי שמכיר או פה או טלית על הראש והוא כזה בהתבוננות ו ם זה חסיד חבד מתבונן אויבן נכון מיד רואים א אז אם הייתי שואל הרוב היונים כמוכם וודאי דתית רוב התמונות לא רק של שוקי לרר רוב התמונות שיש ציורים הם יהיו כאלו זה מאוד תואם את מה שנראה עוד רגע בדברי האריזל בשאר הכוונות כם היה נוהג מור יזל לבכות הרבה מתפילת ראש השנה אפילו שהוא יום טוב מכוש גם בתפילת יום הכיפורים והיה אומר מורי זל כי מי שאין בחיה נופלת עליו בימים האלו הוא ראה שנשמתו הגונה ו שלמה מה אם לא נופלת בחייה משהו לא רגיש אצל אותו אדם מערכת הרגשים שלו לא עובדת טוב אני מדלג שתי שורות ואמר כי אדם הנופלת עלי בחיה רבה מאליו בימים האלו בתפילה היא הוראה שנידון באותה שעה למעלה אם הוא לא חז הוא לא מבין למה הוא נדון אל באותה שעה הוא נידון למעלה ומפה כולם הבינו את האריזל שאדם צריך לבכות לא הכוונה שהוא יכתוב בסידור של עצמו כאן בוכים אלא ודאי הוא לא צריך לעצור את עצמו אולי אפילו צריך לעורר את זה כי הוא נמצא באיזה עיירה מאוד גדולה מי לא נפקת כיום הזה הנה גמרא ואמר רבי אבהו אמר פני הקדוש ברוך הוא רבונו שלעולם ני מן אמרים ישראל שירה לפני ראש השנה יום הכיפורים איזה שירה הכוונה פה א אמר לו אפשר מלך יושב על כסא דין ספרי חיים ים ים ני ישי על פניו אני תמל לזה פשט הגמרא אבל תראו את פירוש המשנות של הרמבם ואת המאירי שלא היו קורים לה לא בראש השנה ו כיפורים לפי שם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורה השם ויראה ממנו ומברך מנוס אליו התשובה והתכנים ובקשת כפרה וסליחה ובכל אלו העניינים אינו הגון השחוק ו שמחה הסתדר לכם עמה שאתם מכירים את ראש השנה דפה מהכ כן גם אינו הגון השחוק והשמחה אנחנו לא יכולים לקרוא פלגי הדיבור מה שנוח לנו צ לקר את כל המכלל מכלול בואו נקרא גם את המאירי למדנו לפי דרכנו שנו אומרים ל בראש השנה יום הכיפורים את ד שהוא זמן הכנעת לי ולא זמן שירה מה ש פה שאפילו לא שרים הוא שמו דרך צחות אמר הקדוש ברוך הוא ספרי חיים ספרי מתים ים לפ לפני וס ומרים שירה והמתה אפריים ציטט את האריזל הזה ספר הפסיקה המרכזי של אשכנזים נוהגים לבכות כאן בוכים מה שנקרא נוהגים לבכות ולהוריד מוד בתפילת ראשנה ויום הכיפורים אף שחל בשבת היום נשאלתי בסס מאיזה אישה את השאלה הזאת פו הוא מביא ממש את האריזל ולמטה הוא כותב אפילו יותר מזה ומכל מקום אפ מי שאינו בוכה בפירוש אלף למגן טוב לעשות קולות בכי זה הרבה אנשים ממש לא וכים לסבול את זה מה אתה עושה קולות של בכי כאיל אתה תכלית זה נראה לנו לעיתים לחלק מאיתנו ש כלות של בכי זה כאילו חיקוי מלאכותי כאילו הוא בוכה הו כתיב כי שמע השם כל בכי כל דיקה לא ראה השם את בכי אלך עשו מה הכל בכי שמע קולות של בכי אף על פי שלא בכה ממש טוב זה ציור מאוד ברור אני חייב לספר לא יושבים פה לפניי מכיוון שכולכם צעירים שעד לפני 35 40 שנה ככה כן היה ברוב רוב רוב המקומות עד היום אצל יתאים זה כך אצל רובם גם אצל חלק גדול מהחסידים אין כמעט שירה בראש השנה וביום כיפור יש מקומות בודדים שבהם שרים בטח אין תחרות בין חזנים מי עשיר יותר מכירים כאל מקומות עם תחרות או תחרות ניגון חדש נכניס הוא התלבש על לא התלבש עלם כולם נמצאים כל הפזמון הם לא מסוגלים להתרכז במילים מרוב ניסיון אחרי זה בניגון החדש שיצא לפני שבועיים בדיסק של הישיבה או של הישיבה פלונית תופעה מוכרת במחוזותינו זה לא הולך טוב ואז הוא מתאמץ עוד קצת וא מנסה והקהל מנסה ו לא היה כך לפני כמה שנים בישיבה סלבודקה חשובה לפה דבני ברק פנו לראשי הישיבה חשובים מאוד מגדולי ה מגדולי התמת החים של הציבור הליטאי וביקשו מם אישור לשיר קצת בישיבה בראש השנה בתפילה רש ישיבה הסכימו בעל כורחם באיזשהו מידה כפחות תירו רק ביום השני כי זה דין הרפיה בן היום הראשון ממש לא צכ גדול מהחסידים שרים רק בסוף שרים אין קצבה אולי וגם הרשת לא ליו דוקא בנו שמח תלוי בזה מקומו ובסוף ניגון לפני קדיש לפני תתקבל זהו לא אומר שזה בכל הכמות ש כנראה כן אבל לא והעיקרון שלהם נובע כנראה מריז זה הציור היחידי אתם כבר מכירים ציור אחר נולדתם לתוכו אין לכם בכלל ציור אחר להפך יש קושי לחלק מהבחור ישיבה להתפלל בלבטים אלא אם כן הבלי בטים קנוים תחת ידם של הבחור הישיבה שבוהים בידם כי אם גם אם מישהו יעשה איזה סימן למשל בתנו לך כתר מלוכה שמומלץ באיזשהו שלב להפסיק את זה זה יראה בעיני חלק גדול מהבחורים צמצומים מנויות על הצד דק נכון מה ם הוא יגיד להם סעודה שלישית יגידו לו אז מה זה עניינו של יום לפי האריזל ממש לא מינז פשיטה ממש לא ידח זה לא כזה פילט זה פשיטה גם האריזה לכאורה לפני כמה ימים דיבר איתי בחור ישיבה ספרדי שוטף אתה בראש השנה אומר לי אצל אוראי ו למה כי בישיבה קשה לך בישיבה שלך קשה לך של מנין ספרדי טוב אומר כן זה גם נכון זה גם נכון אין שם מניין ספרדי טוב רוב הישיבות בציבור של התורה הגואלת אם נקרא לזה כך אין בהם מניינים ספרדים באותה עוצמה כמו מנינים האשכנזים למה אפשר לנתח אבל זה וודאי לא במזיד זה פרי הרגלים ופרי גם כנראה אחוז הקהל וראשי הישיבות כל מיני עניינים אז ה אומר לי לא נכון ארבל לא לאזה לא בגר זה א אומר לו למה אומר תראה יש יש פער בין ספרדים לאשכנזים אני גר בשכונה של ספרדים אצלנו ראש השנה זה חג זה יום טוב אצלכם ראש השנה זה עצוב אומר לי כולם חוזרים הביתה אצל הספרדים 10 ו30 11 הוא אומר סועדים אחרי זה כולם על היה אש על האש אווירה של יום טוב אצלכם עד שחוזרים עם כובד ראש אוכלים קצר כדי לרוץ חזר עוד פעם למנחה תשליך איזה כבד מבינים מה הוא מדבר אם לא פה מבינים זה זה ככה זה עובד ב אני דר אגב לא נכנס לשאלת על האש או לא על האש כי מותר על פי השו סות על האש אני אומ אנשים רק שאלה אחת יש לי על האש אשכנזים לא הורגלו בזה בכלל למדו רק פה בארץ שיש דבר כזה שנקרא בשר על האש הם הכירו קציצות חמין לא הכירו עלש פה הספרדים גד אני אומר אבל זה לא משנה בכלל הכל אם זה לכבוד קדושת היום כ עונג יום טוב יש לי רק שאלה אחת איך אתה עושה את העל האש אני אגיד זה קצת חריף את על הש אתה עושה עם שטריימל או עם מכנסי ברמודה וטריקו לבן מבינים את השאלה מה רציתי לומר בשאלה זה חלק ממה זה חלק מעכשיו פריקת העול או זה חלק מקבלת העול זה השאלה אם זה עכשיו כבר שלב היציאה מהחג כבר מסדקים על החג ישתבח שמו לעד חתם אותנו לטוב הוא כבר בקרבה איתנו רבונו של עולם הוא בסח בק איתנו ביר הקרה כשעושים אתה על האש עם העגבניה והבצל תהיה בראש אחר כן או ש עדיין זה יום טוב שעיצובו של החג נמצא בו עכשיו כל אחד בביגוד שלו זה לא משנה כן היה פה משל כן גם חליפה של ארבעה חלקים לא משנה העיקרון אבל עד פה באמת לפי תיאור האריזל זה תיאור באמת כוד בגר יש תיאור אחר לחלוטין אומר הגר בואו ישר נקרא את הכתר ראש אולי נתחיל למעלה במעשה רב ספרים של הנהגות הגרה בראש השנה אין מעריכים בתפילה יותר מדי שאין להתענות בו עד חצות כמו שהרי יום טוב תאו לעצמכם שים לכם עכשיו בישיבה שהתפילה תגמר עד 12 חי זה מה שכתוב פה לא נכון דרך אגב אני מציע בכלל בחי ישיבות לצאת מהתחרות המאוד ילדותית הזו ששלוש פעמים בשנה נשאלים עליה מתי חזרתם הביתה מכירים את השאלה הזו לא משנה התפללת לא איך הייתה התפילה השאלה הראשונה זה מתי סיימתם ישיבה שסיימה בחמש נטלה ידיים חמש דקות לפני השקיעה כל ה שבושים נוהרים אליה ווואי איזה ישיבה פגז כור שהספיקו תו לידיי מכירים את היוקרתיות הזו העיניים בורקות איך הם זכו איזה הצתרפות בצל השכינה זכו אמרתי תלמדים אצ תדעו לכם זה לא משנה אנחנו לא נסיים אחרי שי וחצי גג שלוש לא משנה יהמה הכנתי לד דברים צרכים שתלויים בנו למה כי צריך לסעוד סעודת יום טוב בשמחה כפי שרגע נראה זה הגדרת מהות היום זה לא בשביל הבטן בשביל ה מהות היום הנה ן אומרים אבינו מלכנו לדעת הגרה ואין לבכות בראש השנה כ מבואר בעזרה אל טבקו בקטר זה עוד ספר על הגרה רבנו רבנו פהים זה הגרה רבנו השמח מאוד בת תקיעת השופר לכן מסתו תלמידי הגרה פרסמו סטיקרים ראש השנה שלי עולה על הכל כי הוא שמח היה שמח מאוד וכן אמר ש צריך להיות תראו את הביטוי הבא ברוב שמחה וחדוה לא מסתפק במיל שמחה רוב שמחה וחדוה כדוגמת המדינה ביום שמלי מלך ומעט רינ אותו כן אנחנו בתקיעת שופר ש ממליכים הקדוש ברוך הוא בכל עולמות שאנחנו איך לקרוא פה אמו או עמו שאנחנו נראה לי עמו אבל גם אמו הולך טוב הקפיד לנגן הקדיש שלאחר מוסף לכ וד יום טוב גם אצל הגרה זה מנהג חסידי עתיק יומין וכנראה גם אצל הגרה נהגו אותו שיש ניגון של יום טוב לקדיש או באמצע הקדיש אצל חסידים או לקדיש מהות ניגון הקדיש כולנו מכירים תגדל ויתקדש נכון מכירים אולי יש פה ניגונים אחרים לא יודע מה ה אז יש ניגון אצלנו יש ניגון לפני תתקבל בסדר השם ככה אצל כל החסידים במושי כל שנה מולחנים ניגונים חדשים לזה וכך בקרלין אחרי ש אסת השואבה ניתן לזהות איזה ניגונים ניגונים החדשים תו פעם בקרלין קל לזאת כשמביאים את הניגון החדש של תתקבל של ראש השנה אבל רואים שצל הגרה זה הה שמח מאיפה הוא הביא את זה הגר מאיפה הוא הביא את זה הוא הביא את זה מנחמיה בוא שניה נראה את נחמיה בסדר רק תראו לפני שנקרא את נחמייה לי ק קרת נחמיה כינוס מהגדולים ביותר שיש בימי ישיבת ציון שווים ה ארצה לא כל כך הרבה לצער כמה עשרות אלפים מתאספים בראש השנה פסוק א' ויאספו חולעם מפה המקור לקיבוץ בראש השנה התאספות עתיק יומין להתקבץ בראש השנה זה לא רק הביטוי של ברסלב אלא זה ביטוי כללי בכל עולם החסידות לסמך ההתאספות הזו מתי כל זה קורה תראו פסוק ב' ביום אחד חודש השביעי מביאים לשם את ספר תורת משה ועזרא מתחיל לקרוא את זה בפני עם פסוק ג ויקרא בו לפני הרחוב איפה הוא קורא נגד האנשים ואנשים מבינים אזני החולם אל ספר התורה תרא גם מפה יש מקור לזה שזה התפילה יחד עם זה אורכת עד חצות היום כי עד מתי הוא עשה את זה מן האור ועד מחצית היום קוראים בספר בתורה ואז נחמיה שהוא שופו של עזרא ועזרא הכהן פסוק ט וימר נחמייה רשת ועזרא הכהן הסופר מבינים את העם הים את הכוונה אלו שמסבירים לעם מה הם שמעו היום קדוש הוא להשם אלוקיכם אל תטבלו ואל תבכו כי בוכים כלם כשמ מדברי התורה וומר להם לכו כלו משמנים ושתו ממתקים מה הכוונה ממתקים יין מתוק או שכר מתוק לא היה בטם עם דברים אחרים לכן ביום טוב צריך להיות ביום טוב הזה יין משובח מתוק וטעים מה זה כלו משמנים מסר שמם מסר דשן כזה ושלחו מנות לה נכון לו כקדוש שם לא אדונינו ואל תצו כי חדות השם הו צרכם שימי לב המילה חדווה מזכיר לכם משהו מקודם מה כתוב בגרה לעשות את זה ברוב שמחה ו חדווה מאיפה הוא לקח את זה כנראה מפה ולב מחשים לכל העם לאמור סו כי היום קדוש אל תעצבו לכו כל העם יכול לשתות ולשל מנ לעש שמחה גדולה עוד פם שמח גדולה מאיפה מה וד מזכיר לכם המילה שמחה גדולה בגרה ברב שמחה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם קלטו את הענין אני רוצ לטון עוד איזה טענה חשובה עזר הזה הוא לא סתם ממר הוא מאודי באיזה תקופה חי עזרה נחמיה עוד שם של התקופה הזו עוד משהו מה אנשי כנסת הגדולה זה התקופה מי תיקן את התפילה אני רוצה לטאון עוד שנייה שאנשי כנסת הגדולה למדו מעצמם שצריך לעשות מהתורות תפילות הם השתילו לנו בתפילה לינק קישורית קטנה שכל מי שקצת מכיר תנך מיד יגיד וואו זה מעזרה זה מנחמיה כי קדוש היום לאדונו כשאנחנו השרים את זה זה עושה לנו יראה או שמחה באמצע כזה מאיפה לכוח בתוק גדוש לא אדונינו מפה בואו תראו בבקשה את המקום פסוק ט היום קדוש הוא להשם אלוקיכם פסוק י כי קדוש היום לאדונו השם לה שמעו את הנבואה הזו והעתיקו אותה לתוך התפילה להיזכר ב זה מה שהגר רצה אז מי צודק הגר או ארי זל תו זה הדבר האחרון שחסר נו לחיע בין שתי הקדושים והגדולים הללו מישהו שמתנדב לעשות את זה אני לא ממליץ אני רוצה אבל להסביר איך מתווכים ביניהם ועל גבי זה להגיד קומה חשובה אבל נדמה לי שזה לא נחמייה לבד תראו את ה ירושלמי שהבאתי מתחת לגרא אמר רבי סימאון כתיב כי מי גוי גדול אשר לא חוקים ומשפטים צדיקים גוי זה עם נכון איזה עם גדול כזה שיש לו חוקים ככל אשר השם אלוקינו איזו אומה כאומה הזאת ומר אין לו דומה כזו לא רק שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים מתעטף שחורים מגדל זקנו שלא יודע דינו יוצא אבל ישראל אנם כן לובשים זקנים לבנים דפים לבנים ו מגלחים זקנם יש פה מקור שלפי הירוש מיוא מגלחים את הזקן אלי מגלחים הכוונה מסדרים את הזקן ואוכלים ושותים ושמחים יודעים שקדוש ברוך הוא עושה להם ניסים פה למטה ברמבם הבאתי שגד מימוניות מביא שבגלל זה אסור להתענות בראש השנה כי זה חג אוכלים ושותים ושמחים איך זה מסתדר עם ה עם האריזל שתי שאלות נעסוק בזמן שיש לפנינו עד סוף השיעור היום אחד זה איך זה מסתדר עם האריזל ושני למה בחלק גדול מהישיבות שאנחנו מכירים גם אם זה מסתדר אם נשאלת אותכם אתם יותר אריז ל אוגר בנסיבות האלו מה אתם יותר ברור אני לא מכיר את כל הישיבות כל הישיבה וישיבה לי שרוב הישיבות בציבור הדתי רובם כמעט ככולם רובם הגדול הם כמו מגרה נדמה לי לא מי ש רוצה לספר על משהו אחר שהוא מכיר לא הייתי בחלק משזן לא יודע אבל שמעתי אני רואה גם יש פה כמה אשצ ניקים אין בשוש סקים וואו אירוע מכונן מכוכ ניקים יש פה איך במקו שמח איזות ישיבות קטנות יש פה לא על הגדולות רגע שבות קטנות איזה עוד יש פה ה עד שרב עדי נפטר אבל איך היה אצלו איזה עוד ישיבה יש פה שהייתה בראש השנה בישיבה שלה מה יש רש חרשה היה ווה מה המצב לרקוד אסור אבל שרים לרקוד אסור מה זמרת אסור על פי השולחן ערוך או אסתי מנהג הישיבה של רוקדים מה ח איפה דל דלב יש עוד נציגים פה שמעתם מחבריכם בישיבות הגבוהות ישיבה שלא שמחים בה אז מה ככה ויתרנו על האריזל האם הם חלוקים קודם כל אני רוצה לומר שהם לא חלוקים האריזל כתב מי ששם לב כשבכית נופלת עליו אם היא נופלת עליו זה אומר שגם אם אתה שמח עכשיו יש איזה דיוון איתך שנייה ב סביר אותו אני מגיע לפני המלך ואני שמח כי היום זה יום הולדת של המלך זה מה שכתב פה הכתר ראש כיום שיו מלכים מלך ו מעטרים אותו אני שמח במלך אבל תעו לעצמכם שאני אחד שאני מאוד שמח במלך אבל שלשום חניתי על החניה שלו הצקתי לבן שלו בגן המשחקים הוא ביקש בקשה מסוים ואני צפצפתי עליו עכשיו אני בא אומר לו אדוני המלך איך אני שמח מלכותך מה הוא אמור להגיד לי אתה סגור על זה אחי אתה בטוח שאתה ככה שמח מלכותי לא ידעת מה ביקשתי אתמול רק אתמול ביקשתי בבית הרי זה קורה כל צעד ושל ילד בא נותן לאמא שלו מתנה והיא אומרת לו בפנים לפעמים חמוצות המתנה הכי גדולה שאתה תן לי זה שתשמע בקול מכירים את המשפטים האלו לא יצ אחר בבתים כמובן בתים אחרים מכירים זה קר בשק פולניות פולניות טוב יש איזה אמירה כ אם אני מלך אז מה אבל האמת היא שאז נופלת בחיה על האדם הוא שמח במלכות השם אבל הוא דן עם עצמו נופלת על ה בחייה כי בשמיים שואלים אותו את השאלה הזאת דנים אותו לזה ראש השנה הוא בהחלט יום דין אבל על מה הוא יום דין כמה אתה מקבל את מלכות השם אפילו יותר מזה כמה אתה שמח ב אולי על פי זה תובן הגמרא בהתחלה למה תוקעים חמן אמרתי כ רוצה להגיד לזה פשט שבעיני הוא פשט גמור דווקא תקיעת שופר עם כל חשיבותה היא דווקא גזירה רחמן אמר תיקו זהו אל תשאל עוד שאלות למה כי זה ביטוי לקבלת עול מלכות שמיים אי אפשר לנהל שום טבה עם כל חייל ה הופך להיות גנרל מכירים את זה אי אפשר לנהל מטבח של שיעור מתוך ישיבה אחד ימשוך לפה אחד ימשוך לפה אז זה סיבת התקיעה דווקא בתקיעה רחמנא מה התשובה למה תוקעים כי רחמנא אמר תקעו זה תשובה פנימית היא לא תשובה טכנית גיד תוקעים כי יש ציווי וזהו אל תשל שאלות לא התשובה שאתה עושה כשאין הסבר היא הגילוי של מהות ראש השנה קיבלתי עול מלכות עול מלכות זה בן שאני מבין בןכ שאני לא מבין אז כנראה שבין האריזל לבין הגררה אין מחלוקת לפחות בין הגרה לארי זל אין מחלוקת הגר יגיד אם נפל בחיה זה בסדר אבל מה העמדה הנפשית שאתה אתה בא אתה פנים שמחות או פנים צות וחי לדידי של הגרא הוא מהירושלמי נכון מסכימים מה התיור בירושלמי תגידו מילה אחת מהירושלמי שמתאימה לגרא אחת ספיק לנו שמחים נכון שמחים ש הכוונות אין מילה אחת של שמחה להפך אין שירה נכון מאוד מתאים למה שראיינו קודם למה לא אומרים הלל ושירה אני רוצה אחרי השלום ביניהם לומר עוד משפט אפשר להגיד שכל אחד דיבר ברובד או לעתים אני רוצה להסביר עוד הז בעיניי זה זוגת לב השמיים שזה מחלוקת בבלי וירושלמי איפה המקור שאוכלים ושטים ושמחים איפה המקום שאי אפשר לומר שירה בבלי בוא ננסה קצת להסביר את זה בהיגיון בבבלי כשאנחנו בבבל אנחנו אנשים נגיד זה רגע בשפה המקובלת בישיבות מקווה שאתם מכירים את ההגייה הזו שעוברת מדור לדור אנחנו פרוטים מכירים את ההגייה הזו כל מי שגדל בשפת הדור הקודם ככ הם שמו הרב צוד ככ הם נוהגים לומר בשמו שאנחנו בגלות פרטים אין אומה גם אם יש שם המונים כל אחד לעצמו אין מימד של כלל וגם מלכות לא יוכל להתגלות שם רק בארץ ישראל יש כלל רק פה יכולה להתגלות המלכות רק פה מצווים להעמיד מלך ממלא בארץ ישראל בעיקר דנים לא דנים אתה בעיקר הוא חווה את ראש השנה כיום של המלכה השם שגם כשיש לו דין זה דין ממקום של ציבור של עם שרוצה להמליך את השם ואם זה ציבור אז אני קודם כל שמח שהמלך יש לו מלכות אבל בחוצה זה רק דיון על הפרטים איך אנחנו נמצאים במקום הלא טבעים שלנו שם הדיון הוא בעיקר באופי הזה אני רוצה לחדד את זה שנייה כדי לחדד את זה יותר דלגו שנייה למוד השני יש פה חיי מרן מעניין מאוד נפגוש חיי מרן שדומה לגרה זה מתענוגות היותר גדולים רבנו ורבנו כמו שכתוב שם רבנו גם פה רבנו בואו נתחיל השער באות טו סיפר בימי אלול ברוך אתה אדוני מלך העולם שהכל נהיה מדברו אמן שחלם לו כלומר בא אליו איזה חלום שהיה רוצה לכנוס בבית לשמוע כל שופר חיפש אזה בית להכנס אליו לשמוע תקרית שופר עבר לפני בית אחד ושמה ששם מזמרים הוא מקין כף אל כף מאגדים מאוד ושמחים בקפיצות וריקודים גדולים כדך השמחים וצוחקים מאוד אני חייב לומר שחלק גדול ם היהודי ודאי עד לפני כמה שנים לבית כזה לא היה נכנס שמע תקיעות שופר עניתי ואמרתי כך מספר כנראה רבי נתן אלו לכאן בוודאי טוב לכנוס כל שופר מצויין זה המקום המתאים והנאה אחד היה שם עוד ש שטף שגם מרומז בספרו הכוונה ספרו של רבי נחמן קותי מרן שמצוות שופרי בבחינת המחת כ וריקודים אני מדלג פה כמה שורות נמצא מבואר שם שטרוה שהוא כל שופר בבחינת המחת כף וריקודים ונענה לו רבנו זל ברושה אתה צודק נכון זה זמן שמחה אתה צודק אחר כך שלח השם בליבי כך מספר רבי נתא שם ומה זה הפסוק של שופר בבחינת רינה ושמחה כי אז ימלא חוק פדנו שנונה ראשי תיבות שופר ועל כן אחר פסוק השם יודעי תרוה כתיב בשמח גילון כל היום ואין במקום אחר שקר הבכיה צריכה להיות מתוך שמחה כי בחיה היא ראשי תיבות בשמך י גילון כל היום ב בסדר במדי ראיה יש תיאור איך הרב צ נראה בתקיעות שופר מה כמו התור הזה שלפני זוא היה נראה ביראה תוך ידי תקיעות שופר הוא היה מתהפך פניו לשמחה נאי ועלה כזו שמחה עצומה מאיפה לקח דרך הגרב רבי נתן ורבי נחמן שהכי טוב זה שבחיה בא מתוך שמחה את המשפט של הבעל שם תוב נמצא בבעל שם תוב על התורה קיבל את זה מעשהב רבה לכאורה זה אנטיתזה לאריזה נכון בארי זל היה כתוב ששפר הוא ממש לו בחינת רינה שמחה הוא לא כתב את זה על שבה הוא כתב את זה על מהות היום אני רוצה לטון טענה מהותית כמו שהסברתי קודם שיש פה מחלוקת בבלי וירושלמי וממילא בוא ננסה לבחון תקופתית מתי מתחילים להישמע באוזניים תורות שיקח להם הרבה זמן עד שהם יתגשמו שכדאי להיות בשמחה בתקיעת שופר מה אומר לכם המילה גרה בעניין הזה מה אומר לכם מילה רבי נחמן בעניין הזה מתי מתחילה שיבת ציון שמידה רבה שיבעת ציון ההיה גורם לנבואת נחמייה תשמחו בטוב שהשם ירה לנו פנים שיבעת ציון הבאה אחרי נחמייה מי מתחיל להניע את שיבעת ציון הבאה אחרי נחמיה תלמידי הבעל שם טוב אחרי 30 שנה תלמידי הגאון והם מדברים על שמחה לא יודע אם הם תכננו את זה זה קרה להם כי פתאום אין שמחה כמו ארץ ישראל כמו שאומר האור החיים וכי תבוא אל הארץ אין והיה לשון שמחה שאין שמחה כבית ארץ ישראל יתרה מזאת בואו נראה איזה זוהר נפלא צד שמאל בעמוד השני שמחו את ירושלים סו את ירושלים גילבה מכירים על הפסוק הזה הולך הזר לדבר בגין דחד לא ישתכח אלא בזמנה דישראל קי מבר הקדישה אין שמחה חדה מאיפה מי לחדוה מוכרת לכם חברים גר ומ נחמיה אין חדווה כשלא נמצאים בער הקדישה אני רעיונית לא יכול להזדהות עם הנסיעה לאומן לראש השנה לא מצליח להבין את זה 30 שנה החלטנו ע כמה וכמה ראשי ישיבות שאנחנו לא נלחמים בזה כמו ההחלטה דפה שאתם מכירים את המנייה בתח אב יושר פעם פתח את זה שלא מתווכחים על זה אלא מכוונים את זה מכוונים מתי יסו מתי יחזרו וברוך השם רוב השנים האחרונות מעטים נושעים בישיבות אבל יש גש נוסעים אני מדבר עלי גישה קונית אני לא יכול לקרוא את המילים איש בע יעדר ז מה ננטוש את ארץ ישראל ריכה כלומר אני צריך עכשיו לנסוע כולם צריכים לנסוע איש בא לידר על הרגל אין מילה כזו מכירים את הסטיקר הזה איש בא לידר לא מכירים וכל בחור דתי לאומי שקצת מתקרב להיות חסידי כמעט בלב מרגיש הכרח ס הוא מרגיש נפל כזה הוא לא נסע מה אתה לא בא על רבנו אתה לא בא על ראש השנה על רבנו לא שמעת שיר של ביני יסים אליך רבנו לא שמעת זה חותמת כשרות של ביני ואני אומר שזה הזוהר אמור לבעור בלב כל המפגש האינטימי הזה של הדוד והראיה שעליו אנחנו מדברים באלול מתרחש בראש השנה החתונה וביום כיפור ואיפה מתרחש איפה החתונה נעשת בהר הקדישה ותמן התחברה תטתה בבעלה יש יותר מראש השנה אני לדודי ודודי לי סוף אלול זה הצליח השידוך היו הרבה מפגשים הרבה יציאות והצליחו בסוף אלול להתחתן איפה החתונה איך אתה נוסע לעולם אחר התבלבלת בווז פה נמצא החתונה זה תמן תמן איפה זה תמן ב הר הקדישה ודנו חדוותא דכולה חדתא דאלה ותתא אבל בזמנה דישראל לא ישכחו בהר הקדישה א לא נמצאים בארץ תראו את הביטוי הבא אסיר ברנש למכ דה סורל בן אדם לשמוח רק בארץ ישראל סמוח ואני רוצה טון שהזוהר הזה ודומה ר עמדו גם לרב זצל באגרות ראייה באיגרת על התשובה הרב חרל תראו גם פה את הכיור עוד רגע משפט מאוד מוכר הוא מסביר למה הוא לא כותב עד היום כי מאוד מורכב לו להסביר איך שבים בתשובה עם שמחה זהר לאנשים ששמחה בא על חשבון היראה מסוות הכל צריכה לבוא הסברה כלית של בטחון התשובה ועוצם השלווה ושמחת עוז שצריכה להיות מתלבש ב הנפש שלכל איש אשר אור התשובה מ נשמתו ולכוון עעם זה לבאר איך שמחת אמת זאת ונועז כוד זה איננו מפירה חלילה בואו נדלג קצת למטה שוב הדגשתי ודווקא להובילם בשמחות וגיל בלא שום עצב לא שום דרך עצב וברוח עוז וגבורת רם צ לו את כל שות מסוכות לאש חשבים שצריכים להיות עצובים בתשובה באחד המקומות בתשובה בארות התשובה כתוב ש התשובה לא באה למרר את הנפש היא באה להמתיק את הנפש תראו כמה אצל הרב זה הולך יחד איזה תשובה זו וכח התגלות ניצוצי אורות של יום גאולה מתג לנו בכל עת בארץ החיים ד קץ המגולל של הרי יס ניודים וזרעים הנושרים פרי וענף לעם השם אשר דרשו אם רואים שהשם מאיר לנו פנים סימן שהוא רוצה שנשמח אז זה תשובה של שמחה רק עוד מילה אחת שאותו כדאי לראות בטח הייא תהיה מוכרת לכם א טוב פתאום אולי לא ציתי את זה טוב אני יוצא פה אני אומר שכולם מכירים את ההמשך ואני רוצה לומר עוד יותר מזה שרק פה יכולים לקיים ויהי בשון מלך בת הסף רשי עם יחד שבטי למה יחד הבאתי פה עוד זו שמוד אהוב ל הרב צב יהודה אתם בטח זוכרים מי קמך יסל גוי אחד בארץ זוכרים את הביטוי בושל מי היה מי גוי גדול כהשם אלוקינו למה עם ישראל נקרא בשם גוי מאיפה לא קוח ביתו גוי מאיפה מה המשמעות של זה יה א גביה זה גוף אחד זה לא ריבוי יחידים תראו את העניין פה אלא ושלם דלתתא קו נשל אחד רק שם נקרים אחד מנלן דכתיב כי כתיב גוי אחד בארץ לא יקרו ניס אחד אלא בארץ אני אכניס עוד דבר אחד של החי אבל הוא נפלא בראש השנה כל ב העולם ורבים לפני כ מרון בטח זוכרים מה בני מרון אחה תרגמו מה זה איפה זה אחה בבל כבני עמרנה יינו כמו כבסים שעולם במעלה ממה שמע אם אחה תרג גבני אמרנה מה שמע שהשאר פרשו לא אחה אלא כנראה בארץ ישראל בואו נראה את השאר אמר רב יהודה אמר שמואל כחיילת של בי דוד אני רוצה תון טענה מה ההבחנה בין יחידות חיילות זה יחידות של בית דוד לבין כבסים אח אח ברור כבוסים זה אחד אחד ויחידה צבעית במה הי מתגאה שהיא אורגנית נכון עכשיו שימו לב מה פתאום הגמרא כתבה כאן אח תרגמו כבני עמרנה מעניין אותי איפה את הפירוש הזה היא רוצה תאמין להגיד את מה שאמרנו בחוץ לארץ מכוונים בנתן תוקף על כל אחד בפני עצמו ב ל מכבדים מלכות שמיים כולנו חיילי בית דוד בן אנחנו לומדים באלי לומדים בישיבה אחרת כולנו בני דוד כיחידה של בני דוד קח לכם זמן אני ורואה לבים בדיחות אנחנו צבא צבעות השם והוצאתי את ציב ציוותי בארץ מצרים אתם ציבור וציבור בראש השנה אחוז בעיקר בהמלכת השם באור פניך יעלי יחון וממילא עסוקים בעיקר בהמלכה זה לא המלכה של שקר אני לא אומר לעמוד שם ולהמליץ בחייה אבל לאן אני מכוון את הראש גם זה שמחה זה לא שמחת פו שיבות שבהם קצת הטשטש איזה סוג שמחה זה סוף סוף הרמבם כתב זה שמחה של הכנעה מזה נובע המנהג שלכם לשמוח אבל לא לרקוד לא לשדר שזה פורץ גבולות וגם השמחה אמורה להיות בעיקר במק שמדברים על המלך תנו לך כתר מלוכה על המלכות שלו השם מלך השם מלך השם עם ע ובאמת אין מלכות חוץ מארץ ישראל הבאתי פה שני מקורות רמחל ל ומה בת עין שרק בארץ יש בחינת מלכות לכן רק פה בארץ אפשר לק ו בשון מלך מתי את הספר הש ל ורק הם יכולים להמליך אותותו לשם מכונת ולכן לא בכדי קרה שעם תחילת שיבת ציון הנוכחית הם גרה והבעל שם טוב רבי נחמן ששלחת נשם מתחיל להתעורר הדיבור על שמחה בראש השנה סביב קיבוץ הגלויות ההולך ונרקם נהים שוב ל ם שוב ציבור ובארץ ו ממליכים אותו ממלא כמלך ועוד יותר אפשר להבין למה זה גם קורה בציבור שאתם חלק שכולנו חלק ממנו כי אצלו התורה הגואלת בשיבת ציון אצלו ברור שהגאולה כפי ש צל כתו חייבת ללכת עם דברת הקצ המגולה ממילא רואים ששב לרצות לגלות פה בארץ מלכותו אז אנחנו שמחים בדבר הזה לפי מידת השמחה הזו ככ השם גם נותן לכל בניו עבדיו בנים עבדים שפע של ברכה כדי שיוכלו להמשיך להיות נתינים טובים שלו שיכולו להיות בנים שיש להם שמחה ויכולות להגשים את החזון האלוקי ייא רצון שנזכה להמליח עלינו בלב שלם לשמוח במלכותו כי על זה נידונים עד כמה שמחים במלכות השם זה הדין זה דין קשה אתה שמח או שתה עצוב במלכות השם שמח ממילא אתה גם שותף ממילא אתה נאמן זכה כולנו שהשם יאיר את השנה הבאה אלינו באור חדש ל ציון תעיר ונזכה כולנו לראות שנים טובות ומתוקות בשורות טובות מה עושה שנה כדי להתאחד עם כלל ישראל