שליח לדבר עבירה - שיעור כללי במסכת קידושין - הרב בן ציון אלגאזי

שות הרב שלום יש ליתם משות הציבור תן את השיעור בנחת בעזרת השם נקווה שיעבור בנחת עם כל החידושים הגדולים שיש פה אבל א מקווה שנאייר אור חדש בעזרת השם בסוגייה רק לפני שנתחיל את השיעור את הישיבה רמים השבוע והוחלט שבעזרת השם באיון עד סוף זמן חורף אנחנו ממשיכים מפרק שני ובפורים קטן הבא עלינו לטובה יהיה סעודה של בסיום מסכת קידושין בקיו ואחרי פורים קטן מתחילים גיטין כולל זמן קיץ לא נגמור מסכת גיטין זה גם ההחלטה ההחלטה היא לא לגמור מסכת גיטין כדי שילמדו את זה כדי ב יהיו פרקים שאנחנו נטווה בעזרת השם כדי שילמדו כד בי בכל אופן זה ה זה התוכנית על פי ישיבת רמי בעזר השם אנחנו נמצאים בסוגיית שליח אדבר עבירה ובנקודה הזאתי בסיומת של שליח אדבר עבירה אז יש דבר שמסתו לא נגעו בזה בשיעורים אמרתי קצת נסה לברר אותו בעזר השם הגמרה שמה מביאה כמובן את המחלוקת אם מי שליח לדבר עבירה או לא ועלי בד שמאי יש שליח לדבר עבירה ובכל אופן גם עלי בד שמאי שש שליח לדבר עבירה הגמרא אומרת ככה מויד ואומר לשלוחו צב אולת הערבה ואכול את החלב שהוא חייב ושלחו פטור למה שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב הפשט הפשוט של הדברים משמע זה לא הוגן לא יכול להיות שבן אדם הוא אחד נהנה והשני מתחייב כן זה טוביה חטב זיגון מגיד זה לא יכול להיות דבר כזה זה הפשט הפשוט לא יכול להיות שזה נהנה וזה מתחייב זה הפשט הפשוט של של הגמרא אנחנו ננסה לברר האם באמת זה הפשט רק מצד חוסר הגינות שאחד נהנה ואחד סובל או שיש פה פשט הרבה יותר עמוק כדי להבין למה בסיטואציה הזאתי אין שליח לדבר אווירה התוספות במקום שמה מסתפק ספק אבל יש לו הקדמה לספק תוספות מקור שתיים אומר ככה שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב ואם תאמר אומר תוספות ויק מעילה שאם אמר הגזבר לשליח אכול כיכר זה של הקדש והשליח לא ידע שהוא של הקדש דחייב המשלח ומי זה נהנה וזה מתחייב הו תרץ תוספות יש לומר דמילה לא מתחייב למשלח על ידי הנאת השליח א ע ידי הגבעה לשליח ד מיד גביע שליח קניה ושת חייב משלח כיוון שזה נוצר פה בשני מהלכים יש מהמהלך אחד של הוצאה מהקדש מהמהלך שני זה ההנאה וההוצאה מהקדש היא כבר מחייבת ברגע שהגביע השליח אז מה שבא אחרי זה כנוה זה לא מפריע לי שהשליח יהיה חייב יש פה רב חיים רק למראה מקומות אני אומר לכם יש פה רב חיים מבריסק חשוב ביותר שמרחיב בעניין הזה של הגדרה של מהילה שעיקר הבורד של מהילה זה הגזלה מהקדש זה שאתה גוזל מהקדש אתה מוציא את זה מהקדש טוב אחרי שתוספות ברר את הדבר הזה שיש במילה צבי דינים אחד גזלה ואחד הנאה אז תוספות עשו מספק ספק מה מה הספק אמנם מסופק הירי ואומר לשליח אושט ידך לקד של שמן ותהנה מן הסיקה או שב על אורות של אקדש או תתחמם מגזה עולה והשליח לא ידע שם של הקדש דעסה לא השאו שליח אלא מן ההנאה הי מתחייב ה משליח כדר לגבי מעילה האם אני אומר יש פה גדר של הנאה בלבד וכן יהיה מתחייב המשלח אודין מה זה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן כאן תוספות מה שהוא עשה בספק האם באמת ההנאה מחייבת את המשלח או את השליח כי כאן הוא לא הוציא את זה מרשות ההקדש כשזה מוציא את זה מרשות ההקדש לפי תוספות לפני כן אז היו שני מהלכים היה קודם כל האוצר ואחרי זה ההנאה אז אנחנו אומרים יש שליחות במילה אבל כאן שהוא לא הוציא את זה ויש הנאה האם ההנאה בכוחה גם להגיד שזה הוציא את זה מהקדש ממילא השליח יהיה חייב כמו שאני אומר לו כיוון זה נשאר ברשות ההקדש המשלח בכל אופן יהיה חייב מה הספק של התוספות באמת בעזר השם ננסה להסביר את זה בהמשך המשך דברנו עד כאן הפתיח לשיעור אז אני רק מסכם יש כאן שני שאלות מה ההגדרה של הגמרא זה נהנה וזה מתחייב האם הגמרא מתכווננת להגיד רק שזה לא לא הוגן זה כל העניין שאלה שנייה מה הספק של התוספות האם אם ההנאה במילה מחייבת את השליח או מחייבת את המשלח עד כאן הפתיח עכשיו ברשותכם נעצור נעזוב שנייה אחת הגמרא בקידושין נעבור לגמרא בסנהדרין זה גמרא שמופיעה בכמה מקומות בשס מופיעה גם בשבת כי זה קשור גם לדיני שבת נתעסק שנייה אחת ב מתעסק דין מתעסק אז הגמרא במסכת סנדר סב עמוד ב אומרת כך כד רב נחמן אמר שמואל דמר המתעסק בחלב ואריות חייב למה שכן נהנה המתעסק בשבת פטור מלכת מחשבת השרה תורה ביאור הגמרא יש אדם שעושה פעולה והוא בגדר מתעסק הוא בכלל לא מתכוון לאותה פעולה מתכוון למשהו אחר ויצא לו אותה פעולה של איסור אז הגמרא אומרת שמי שמתעסק בחלב ואריות במקרה כזה הוא יהיה חייב למה שכן נהנה אבל מי שמתעסק בשבת הוא יהיה פטור למה הוא יהיה פטור מלאכת מחשבת עסה תורה בשבת אנחנו צריכים שיהיה מלאכת תמיד אני אומר בהגדרה של שבת צריך שיהיה שני הגדרות יהיה מלאכת יהיה מחשבת אם חסר לך בהגדרת המלאכה שהייתה במשכן גם אם התכוונת לא עזר כלום שינית מהמלאכה בורר יש בזה הרבה הרבה עניינים עשית את המלאכה ש אתה במשכן זה המלאכה אבל היה חסר לך בכוונה כמו למשל הגדרה בשבת דבר שאינו מסכן א מלאכה שאינה צריכה לגופה פסיק רישה כל ההגדרות האלה שחסר לי בעצם הכוונה עצמה כשחסר לך בעצם הכוונה עצמה אז זה גם פוגם לך בחיוב כי כדי להתחייב בשבת צריך שיהייה שני הגדרות מלאכת מחשבת מלאכה כהגדרה של מלאכה ומחשבה שהיא לרצון אותה מלאכה כשחסר לך בכוונה של המלאכה אתה לא מתחיה בשבת אומרת הגמרא לעומת זאת ב מתעסק בחלב ואריות ששמה יש גדר של הנאה הגמרא אומרת שמה הוא יהיה חייב לגמרי אף על פי שהוא מתעסק ומתעסק לכאורה בכל התורה כולה הוא יהיה פטור תכף נראה מה הגדרה של מתעסק אבל בחלב ואריות גם מתעסק יהיה חייב למה הוא נהנה זאת אומרת ככה אם אני מקדיר נכון ככה יצא מדברי רשי שאם לכאורה חסר לי בכוונה זה לכאורה ההבנה אם חסר לי בכוונה אז ההנאה משלימה את הכוונה הרי מתעסק זה בלי כוונה נכון אתה מתעסק לא אתה לא מתכוון באמת אבל נהנית ההנאה משלימת הכונה ככה מבואר מדברי רשי רשי אומר מקור ארבע שכן נהנה לכך חשיב כוונה זה מה שרצה להגיד יש לי מיסה יש לי חיסרון בכוונה ההנאה משלימה את הכוונה לתוך המיסה זה מה ש ולכן יש חיוב חיוב מלא יש לי גם מעשה וגם כוונה שניהם ביחד הם גורמי החיוב מצויין בשבת זה לא יהיה למה כי אנחנו חסר לנו מה מחשבת אם מלכת מחשבת ישמה אין הנאה אז הנאה לא משלימה שום דבר ולכן בשבת מלך משור יהיה פטור מצויין רק משהו עי הגמרא בי לא אומרת דבר ש גמה רק אם הוא וגוד נו וכאן הוא אין א אין פה פגימה זה הספק של התוספות מה הספק של התוספות ש שאין לא בתוספות עצמו אין אין אין אין דגימה בתוספות עצמו יש הנאה והספק של התוספות האם ההנאה כוכה להוציא כמו שמי שגוזל מהמילה כן או לא זה השאלה של התוספות הגזל וההנעה ים ביחד התכלית או גזל או הנאה בפשט הפשוט תוס הגל ונים ביחד כן אבל פה לא לא נראה לי בפשט שהוא נראה ש שהוא גזל כי אם הוא היה גזלה לא בוא נעשה ככה בתוספות רגע שלב אחרי שלב בחלק הראשון של התוספות הוא גזל וכשהוא גזל באופן אוטומטי מהזה מה זה יצר הביסי זה הוציא את זה מאיפה מהקדש נכון הגזלה מוציאה מן ההקדש ולכן מה הוא לקח ואכל לקח ואכל אז ברגע שהוא לקח אז כבר הוציא את זה מן הקדש זה שאחרי זה הוא נהנה זה לא מעניין אותי אבל ברגע שנוצר לי מצב שההוצאה מהקדש נעשה על ידי מה הנאה או ביחד נקרא לזה לא איך שה קורא לזה שם התוספות מסתפר האם בכל אופן יהיה באזה שליחות כי זה מחייב את המשלח כי בכל אופן הוא הוציא את זה מהקדש או שאני אומר לא כיוון שנעשה פה כולה של הנאה זה השתייך למילה שליח לא משליח בסדר איזה הוצאה מן ההקדש אבל יש בלשבת על על חתיכות אוא בשימוש בחול משתמש בזה שימוש של חול אין בו שום מה כמו חזקה כמו קניה י חזקה לא משנה אבל עצם השימוש של החול הוציא את זה מן הקדש אבל אין פה שום ק אבל זה הלכה במעילה הלכה במילה שאתה מתמש שימוש של חול מצי צי את זה מנ ההקדש זה ההגדרה בסדר עכשיו רבי יסי אחרי שראיינו שיש גדע של מתעסק בחלב ואריות שכן נהנה ולפי הפשט שאמרנו למה יש חיוב כי החיוב ההנאה יוצרת הכוונה בכל דבר צריך שכוון והנאה יוצר את הכוונה בוא נראה איך האחרונים התייחסו לעניין הזה יש כאן מחלוקת אחרונים גדולה שאליה אני רוצה להתייחס יש אטון דאורייתא וקובץ שיעורים שמגדירים פה הגדרות נפלאות בכל מצוות וגם עבירות עתן דאורייתא כותב כך ומעתה נרא זהו כוונת הגמרא ד מתעסק בחנים והראיות חייו שכן הנה היינו משום דין המעשה האיסור כדי שתאמר שלא נתכוון א כאילו לא עשה הוא המעשה כלל ויפטר כמו שכתב למעלה דמעשה בלי כוונה אינה מתייחסת אל האדם ונחשב כאילו לא עשה הוא המעשה כלל הגדרה אומרון דאורייתא אדם שעושה מעשה בלא כוונה הפשט הוא שמבחינתי כאילו המעשה לא נעשה מעשה מעשה בלא כוונה זה כמו גוף ולא נשמה אין חיות אין כלום זה מה שהוא מגדיר הוא אומר נחשב כאילו לא עשה מעשה כלל וזהו טעם הפתור בכל דבר שאינו מתכוון הוא מתעסק דזה אינו ד בעבירת אכילה וביה זה אינו בעבירת אכילה רגע זה לפני כן זא אומרת אומר דור זה אינו זה אנו זאת אומרת א רק אסביר שבכל דבר כזה שאני עושה פעולה של עשייה בלא כוונה מבחינתי לא היייתה פה עשייה בכלל היה איזה מעשה שנעשה לא על ידי לא קשור אליי לא שום דבר אבל עומת זאת בעבירת אכילה הו ביה הרי בלאב אחי אין המיס עבירה כלל רק הרגשת ההנאה הוא העבירה והבנתי נרצה ואם כן מה בכר שלא נתכוון שיה מתעסק הרי סוף סוף הרגיש נאה מחלב ומרווה ונעשה שפיר מה שעשרה תורה ושפיר ראו שהתחייב אני אגדיר את ההגדרה ש של הצן הגדרה נפלא יותר אומר האטמן כך יש לנו בכל בכל פעולה שאני רוצה שאני צריך להתחייב אני צריך שיהיה לי מיסק כשאני עושה מעשה בלי כוונה דהיינו מתעסק בכל התורה כולה מבחינתי המעשה לא נעשה אני אומר גם אם נעשה לא נעשה לך אין כלום שום דבר לא היה כי מה לעשות כדי להגדיר מעשה עבירה צריך שיהיה לו כבונה ואם אין לך כבונה איין לך ל מייסה אבל הוא אומר כשאני מדבר על חלבים ועריות שמה גורם החיוב הוא לא המיסה גורם החיוב הוא ההנאה ככה התורה הגדירה חלבים ואריות מה שמחייב אותך זה הנועד עכשיו תשמעו את הוורד שהוא אומר הגם שאני אומר שבחלב ואריות אין לי מעשה אין מעשה כי הרה בלי כמנה אבל מה לעשות שהייתה מה הנאה גורם החיוב של העבירה היה בעולם אז מי שמתעסק בחלב ואריות כיוון שהוא נהנה ונהנה זה גורם החיוב הוא מתחייב זה מה שהוא כותב חידוש נפלא ביותר יותר זאת אומרת יש פה בחלב ני שני שכבות הייתי קורא לזה יש את שכבת המיסה יש את שכבת ההנאה שכבת המיסה מבחינתי לא קיימת כי זה היה בגדר מתעסק היה לי רק את שכבת ההנאה את הקצפת שהיה שמה זה הנועה שיש בהם אותה קצפת של הנאה שהיא הגורם המחייב היה אם זה היה הוא מתחייב כאיל הוא עשה את כל העבירה כולה אם הוא נ אין לא נהנה אין לא נהנה אין אם לא נהנה נהנה אם הוא לא ננה שילך לטיפול הוא נהנה זה הגדרה חלבים ואריות הוא נהנה אם הוא נהנה זה הגורם מחייב מה הנ זה גופני זה לא אם זה כיף לי או לא כיף לי הגוף שלו הרוויח מזה כן אני לא יודע עכשו כאילו אני לא ש להתעסק אם כן נהנה לא נהנה בחלב ות נהנה נהנה יש גורם מחיב יש גורם מחייב יש את כל החיוב נגמר איך הרב מגדיר עכשיו בגלל שהוא נהנה או בגלל שזה האיסור זה האיסור האיסור זה הנאה האיסור זאת אומרת אין איסור לעשות יש איסור להנות אני אגיד זהת אחרת לא מעניין אותי העשייה מעניין אותי ההנאה ובוא ברגע שאני יודע ני שאדם במצב הזה הוא נהנה בוא ברגע מה קורה לו גם מתחייב נקודה חלב טוף נגיד מה חב לא אם הוא אכל חלב כמו בסיף הגמרא אומרת זה אני אתזה חינמי אז ה לא דרך אכילה אבל אם אכלת בצורה נורמלית ה נורמלית היה בצורה נורמלית הוא יכול להגיד אני לא נהנה אין דבר כזה לא יודע תשים שמה ר לא יודע מה תעשה פפ לא יודע מה תעשה אבל בחלב אבל אבל אם אם אם אכלת כדרך אכילה בשר הדברים אחרים שבהם הדורש של יצירת החיוב זה ההנאה נהנית התחייבת נגמר העניין פיל בלוים על אותו משקל בדיוק הולך ביתר סעת הכובד שיעורים כובד שיעורים הזה מופיע בכמה אנפין ווא כובד שיעורים נפלא כובד שיעורים הזה השתמשנו בו בכתובות שנה שעברה לגבי אונס אונס אונס רחמן הפטרי בגמרא בכתובות בהתחלה הוא מגדיר שכל בר שאין בו כבונה בעבירה העבירה כביכול נעשת מאליה מי שזוכר את ההגדרה העבירה נעשה מאליה לא קשור אליי בכלל אין לי שום עניין בעבירה תראו איך שהוא מגדיר ולכן איך הוא מגדיר גם את החלבים והאריות אומר הכובד שיעורים איך הדל בפסיק ר אפשר להשר גע באיסורי אכילה על זה אין לנו רעיה ב מתעסק הנה מצינו שני סוגי מצוות א' עשיית המעשה על ידי האדם היא גוף המצווה כגון שופר ולולב צריך שיהיה על ידך דווקא ב שעיקר המצווה היא תוצאת המעשה כגון פדיון שבועים פרית בעל חוב פריה ורביה החילוק בזה נפק מינה לכמה דברים כגון למ מהמצוות צריכות כבונה תוקע לשיר צריך מה לעשות לחזור ולתקוע בפרי חובל מצווה אם פר ש בכוונה בכוונת מצווה לא נאמר שצריך לעזוב לפרוח א מבחינתי התוצאה נעשתה שילמתי לו וכן מצוות פריה ורביה שמצוה הי שיו בונים הרי יש לו בונים אף אם לא קיבן אשם מצווה אלא חייב לחזור ולא להות בנים חגנ גם בייסורים עד גם בענייני מצוות יש מצוות שאתה חייב לעשות בגופך יש מצוות שהתוצאה היא ה הי היא המצווה אותו דבר גם באיסורים נמצא החילוק זה איך שהאיסור הוא שלא יעשה אדם המיסה כל האיסור אל תעשה את המיסה של האבירה אבל אם תעשה המעשה מאליה אין בזה כפד כלל כגון במלאכת שבת וכדומה ובזה דבר שאני מתכוון מותר דמעשה שנעשה בלא כוונה שימו לב טוב להגדרה אינה נחשבת על האדם אלא כאילו נעשית מאליה היא חשוב תזכרו את הדור הדור בסיסית שלו כל דבר שנעשה בלא כוונה העבירה מנותקת ממני לגמרי לכן גם באונס אונס זה בדיוק המצב שאני עושה את זה בלי כוונה וממילא אין לכן הוא כותב שם קובת שורי נפלא בכתובות באונס אין מי שתחייב את מי אני חייב נשתה עבירה בעולם באליה מ מי עשה לא יודע זה לא משנה אין קשר בין העבירה לבין העושה שלה ככה זה בכל מקום שחסר לי כוונה יש נתק בין העושה לבין המעשה אומר היקב שורים באמשך הוא מביא גם לגבי שכי הכנה מי בייסורים איך אד מיס נעשת מלי בזה איסור כלל ומשוח ישרי רב שמעון בדבר שלא מתכוון שמעון בשבת אומר דבר ש מתכוון מותר דבר שאלא מתכוון אותה פעולה נעשה אבל הוא לא מתכוון אליה רבי שמעון מתיר וכן יש לומר לעניין מתעסק תשמעו טוב את ההגדרה עכשיו זה כמו הטבה דג קרא דגם בזה נחשב כאילו נעשה את המעשה מאליה לא על ידי האדם וממילא אין כאן איסור כלל שימו לב להגדרה כשזה נעשה מאליו אין פה איסור כלל אבל חלבים ואריות דע מהי ש מתד עצמה גם בלא האדם הוא דבר אסור מה שהגיע לאדם הנאה מאכילה אסורה גם אם לא נחשבה על ידי אדם אלא כאילו נעשת מאליה בוא נגיד אומר קובת שיעורים שבמי כזה של של חלבים ואריות המעשה נעשה מאליה נותק מהאדם אבל מה נשאר כן אצל האדם רבי ז מה נשאר אצלו הנאה נשאר אצלך הנאה אני חוזר לאטן מה גורם המחייב באותם עבירות ההנאה אתה מתחייב מכל מקום גם על זה הקפידה התורה שלא תהה הנאה מעכל אסורה אצל האדם ועל כוח לא מענה בזה עד מתעסק דב מתעסק אין המעשה נחשבת על האדם ומשום אךי חייב מתעסק בחלב דבזה לו מאן מדגה נקרא נחשבת המיס כאילו נעשה מאליה חלבים ואריות לא אכפת לי שזה נעשה מאליה למה כי אכפת לי מגורם המחייב מה הגורם המחייב שמה ההנאה ההנאה האדם עשה עשה אותה בעצמו ממילא בהנאת חלבים ואריות הוא יהיה מתחייב זה בדיוק תואם את דברי האטון דאורייתא שניהם הלכו באותה באותה נבואה שניהם הגדירו שאני צריך שיהיה לי מיסה מחובר אליי והחיבור נעשה על ידי כבונה בלי כוונה זה מנותק ממני לגמרי המיסה אבל חלבים ואריות שיש לי גורם מחייב נוסף שנקרא הנאה זה קושר את זה לאדם והאדם מתחייב הגם שמעשה כביכול נעשה מאליו ד מ זה לאונס מה הבד בין לאונס אונס לא קשור אליך בכלל חלבים ת נהנת מאונס מה אנסו אותי לאכול חלבים ועריות מלבד קישוי ל התורה גינתה באונס במיוחד שאתה פטור אונס רחמנא פטרא תורה גינתה לולי שהתורה הייתה מגלה התורה לא גילתה בדבר שנו מסכן מתעסק מה מתעסק התורה לא גילתה אמרת לכל התורה מתעסק לולי חלבים ויות שאמרתי שנ לא לא בגלל זה לא בגלל זה אני אומר ב כ כל בר צריך שיהיה כוונה בלי כוונה אשר תעשה בא יש פסוק מופיע בוריות א משמה למדו אשר תעשה בא צריך שיהיה כוונה אבל זה לא כוונה יודע קובץ שיעורים שזה לא הכוונה כוונה רק אני לא צריך את הכונה שלי לא צריך יש רק את הנאה זאת אומרת אין את הכוונ שלי שני מודים שין פה את הכוונה אין כונה רבותיי ונס באונס התורה גנדה אין החינמי אין כוונה באונס ה צריך להתחייב גם מה לעשות שהתורה פתרה אדם מאונס דווקא באריות זה מעניין דווקא מצוין דווקא באריות התורה פתרה עונס שהייתי חושב שאולי אני התחייב בגלל ההנה כמו שהרב שואל התירוץ הוא לא התורה אמרה לך אפילו בארס יהיה פתור זה הכתוב זה כוב כתוב מפורש עכשיו אם זה הבנה רבי יסי אפשר להבין באופן פשוט עכשיו לא לא אי אפשר להבין עוד א צריך להבין איך אנחנו נכניס את כל זה לדיני שליחות עד עכשיו מתעסקים כל הזמן בדיני מעילה לפי התוספות אחרי זה התעסקנו לגבי עניין של מצוות באופן כללי ומתעסק בחלב ואריות איך זה כל זה יסביר לנו פשט בגמרא אצלנו בקידוש טוב זה עוד רגע אחד נגד האטון דאורייתא והקובץ שיעורים שזה התפיסה הפשוטה יש רב קיב היגר כיו היגר ידוע והוא חלק על המקור חיים בעניין הזה הוא מחדש חידוש נפלא ביותר רב כיו היגר הביא את המקור חיים תראו בבקשה במקור שבע אומר הידר על מקור חיים די בעל חבת דעת בספרו מקור חיים הקשה בלא ידע שחמץ בביתו אמה נקטו הפוסקים דאב שגגת עבירה הוא שואל המקור חיים אדם יש לו חמץ בביתו לא לא נקרא את הבית כמו שצריך לא עשה מעשה החמץ עשה בביתו למה זה נחשב שגת עבירה בא מקור חיים עשה שמה הרבה למדס והוא טוען שישנם שני סוגי עבירות יש עבירות שאתה עושה בידיים וזה גורם החיוב הפעולה האקטיבית שלך ויש סוגי עבירות שהפעולה הפסיבית שלך היא הגורם המחייב אז אומר המקור חיים חידוש ש בחמץ הפעולה הפסיבית תהיה מחייבת ולכן אם נשאר לך חמץ בביתך בפסח אף על פי שאתה לכאורה לא עשית מסה לא משנה אתה מתחייב תראו את הלשון שלו אומר דע בקת עבירה הרי הוא מתעסק דו ידע כל לחמץ בביתו תסק תסק כן נדחק לחלק בין עבירה שיש במזה לעבירה שאיין ב מייסה והוא כולל את עניין של המצות החמץ פסח כעבירה שאין בה מייסה בא רב כוגל כנגדו וומר אני אסביר לך בדיוק למה אם יש לאדם חמץ ופסח בשגגה ובכלל אופן עובר עבירה למה הרי לכאורה הוא מתעסק אומר רב קיוגר פצצה הפיל ואחרי זה כולם דנו דחו את הרב קיוגר אנחנו נדחה את הרב קיוגר אני לא יודע כמה פעמים האם פעם אחת או פעמיים פעם אחת באופן כללי אחרי זה ננסה עוד פעם נושבת אני אנחנו הקטנים אבל בלומ דש אפשר אפשר אפשר אפשר לנסות בכל אופן אז קודם כל מה מה מחדש רבקי ויגר אומר הבקי ויגר לניו דתי נראה עיקר מתעסק מקרה גם כן אבה אלא דלא חיוה תורה חטאת עליו זה יסוד רב קיב יגר אומר רב קיב דע לך כולם חושבים שמתעסק העבירה כאילו לא נעשתה ואם היא נעשתה ודאי לא נעשתה על מה על ידי ניתקתי את זה ממני עם עצמי אומר הב קגר טעות אדם שעושה עבירה במטס הוא עשה עבירה והעבירה גם מיוחסת אליו יש רק דבר אחד אין גורם מחייב לעונש אבל עבירה יש בידו זה מה שהוא אומר מתעסק מקרה גם כן עבירה עבירה של מי של מי שעושה אותה אלא מה דלא חיבה התורה חטאת עליו התורה יש לה קטיון םת חייבת חטאת במתק התורה לא חייבה חטאת מביא רב קיג רעיה לדבריו מאיפה מכילים חשבתי להביא ראיה מה דמרי מברכות המוצא כליים בבגדו פשתן אפילו בשוק ו פסקינן די אם הוא אינו יודע שיש כליים ואחר רואה הוא צריך להגיד לו אפילו בשוק ל פשטו כן יש שמה דיום בגמרא זה מחלוקת ראשונים גדולה ואחרי זה מחלוקת בין ה מחבר לבין הרמה בסימן שד אם אדם קרוה ביור אם אדם רואה כילי לחברו בשוק האם צריך לקפוץ עליו ולהסיר ממנו את הכילים או להשאיר אותו בזה עליו כן הרי הוא לא יודע ואמ א כיוון דנו יודע שבגדו כליים אב מתעסק שואל רבי קיבא היגר למה צריכים להשיר את הכילי ממנו השאיר אותו הוא לא יודע מסכן הוא לא יודע הוא מתעסק אלא א דאיסור דוריתה מותר משום כבוד הבריות אלא על כוח ד מתעסק או גם כן איסור דאורייתא מוכיח כי ויגר שאם אני רואה מישהו הולך כלאים בשוק והוא לא יודע שזה כליים אם הוא לא יודע שזה כליים אז כורה מה הוא נקרא בגדר מה מתעסק אני צריך בכל אופן להוריד ממנו את הכלאים יש מחלוקת ראשוניים כמו שאמרתם רק אם זה בשוגג או לא בשוגג אבל בעיקרון אני צריך להוריד ממנו למה צריכים להוריד אומר רב קיגר זה הראיה לשיטתי שגם במטס יש גדר עבירה אלא דילא חיבה תורה קורבן עליו אמנם יש לדחות כליים הסור נעד חימום או וכמו חלבים ואריות ומתעסק חייו מכל מקום העיקר נראה כמו שכתבנו טוב הוא אומר עכשיו אפשר לדון מה זה מתס שוגג מה למה זה מתס שגג את אתה לא מודע ל אתה כן רוצה ללבוש את הבגד אתה לא מודע לכיים שיש בתוך הבגד אתה מסק אתה מתעסק עם לבישה לקחת ירק כ לחמ זה שוג כי הוא לא יודע ש ש בגד כים זה כמו לחתוך מלפפון שנראה לי שהוא חתוך ועכשיו התברר לי שחתכתי א כי הוא חשב שזה מותר הוא חשב שזה חתוך כבר לכן הוא חתך את מלפ כן כי כיכי ברגע שאני חושב שזה מותר א תולש מה שהגמרא שם מביאה תולש הוא כנראה חושב שזה מותר אותו אותו בגד חושב שאין בה שום דבר של כליים אתה אומר זה שוגג אתה אומר זה הגדרה של שוגג שוגג אני אומר הוא מתעסק בבגדים אני אתן לך דוגמה או אתן לך דוגמה אני אך על פי הגמרא אני הגמרא שמה במילה תשמע דוגמה מצויינת דם חשב שהוא לוקח את הבגד הטוב ובסוף יצא לו הבגד של הכילי הנה או מצוין בסדר הנה מצוין הוא יודע שיש איסור כיים כיים כל הוא יש לו שני שקדים הוא יודע שיש בגד כיים כה ככה ך צי יותר טוב א עכשיו יצא ציו כ הגמרא לגבי מתעסק באריות מביאה מביאה סיפור סליחה אני אומר הזוי הגמרא אומרת הוא התכוון לאשתו בסוף יצא אחותה איך זהזה הוא מקבן דבר אחד יצא לו משהו אחר גם כאן יש לו שני ג'קטים אחד כילה עם ג כולו גילאים חליפת בוס חליפת בוס כולה כילים מתחלת והצופה מוחזקת יש לו חליפה אחרת הוא חשב שהוא לקח את החליפה הקשרה לקח את החליפה הטרף הכי זה הנ תעסק בסדר והוא לא יודע את מה שהוא לקח כי הוא חושב שזה זה כל הציור בכל אופן אומר רבקי ביגר אומר רבקי ביגר הנה הוא חכם הוא מתעסק בכל אופן אני צריך מה לעשות להוריד ממנו למה צריך להוריד ממנו כי הרי לכאורה אם מתעסק אין שום שייכות לעבירה אליו רעיה דבר אמנם כי ביג רוצה להגיד לא אולי שמה יש גד שוא מתחמם מהבגד אם ה מתחמם מהבגד אז יכול להיות שזה כמו חלבים ו חלבים ועריות אז כאילו כך וד בזה הוא כותב כאן עוד עוד עניין אני רק אקרא עוד קטע אחד רב כיו היגר לפי הנהל ד מתעסק אב ככל מי לעבירה אלא דמק שגגת עבירה אצל רב קיבא היגר א רק אני חייב להגיד שאולי אין באמת הבדל נועם בין שגית עבירה לבין מתעסק בעבירה אצלו כל הגדרים האלה באות באותו באותו חלק תראה את הלשון של הכג אד מיק שגגת עבירה כג גזרת הכתוב לפתחו מחתת אבל עברה יש כאן זה החידוש של רב קיב היגר לעולם כשאדם עובר עבירה בשוגג במתק עבירה יש שלא תתבלבל רק שאני שומע אותך אלא ד מכל מקום בשבת כיוון זה הגדרה של שבת למה אני אומר שמלכת מחשבת הסרת תורה דלא ידע מהמח לא מקרה מלאכת שבת היתה נקטו בדבריהם מלאכת שבת הנקו מתעסק ומצד מתעסק היה מלאכה דאורייתא המיטה מלכת משבת מדרבנן וב שפי כתבו דבי סו מדרבנן דרבנן אר מלכת משבת דרבנן הוא מוכיח שבשב יש לי הגדרה מיוחדת שיך שיהיה לי מלאכת מלאכת מה מלאכ מחשבת אבל בשר הדברים האחרים לא מענין אותי המלאכה לאותי כלום הוא נקרא מתעסק מתעסק יש עבירה לכל דבר ורק לגבי העניין של החיובים של קורבן או נשים כאלה ואחרים אין כך ק אם אני מסכם עד לכאן יוצא באופן פשוט שרב קיגר הלך כנגד כל החונים שהגדירו את מתעסק בגדר אחר לגמרי עד זן דאוריתא כוב שורים הגדירו מתעסק שלכאורה אין מעשה עבירה ואם יש מעשה עבירה זה בכלל לא מתייחס אלי כ תחינתי אין שום עבירה אלא אם כן יש גורם מחייב שנקרא מה אנוה ליב דרבק הגר גם מתעסק יש עבירה עשית את העבירה אין גורם מחייב נקודה עד כאן ביאור האחרונים בעניין כן אי אפשר להגיד מסק זה כמו שוגג לא מסק זה כמו שוגג בלי חטאת בדיוק יש יש שוגג אבל ב בלי ח למה מטס נוס בלי בלי זה אנוס שהוא לא אנוס רב קיגר זה שוגג שהוא לא חב חת אין כאן גורמים חים כן לא שומע ש למה שלא יהיה חיב ידי שמיים למי אתה שואל לרב קיגר אז מי אמר שהוא לא חיה בדי שמיים לא לא אבל רלפי בהג עבירה יש אם יש עבירה למה אתה אומר שהוא לא חייב למה אם יש עבירה לפי רבקי בהיג למה אתה טוען ש אין חיוב בידי שמיים אה יוצא שמ מה יוצא מ מי אמר שמ שוגג אין לך חיוב בדי שמיים אתה גם מ שוגג פ שמיים כ שוגג אני יכול להיות שני מסוגר את העסק ישלי חטע אבל מאפה מאיפה אתם כבר מסיקים מסקנות שכאילו אין פה שום שום לא הבנתי לא הבנתי [מוזיקה] אני לא אתה קובע עובדות שכבר אין חיוב ידי שמיים אני אומר מי קבע שמתעסק אין חיוב ד שמיים יותר מזה איפה צאנו בגמרא אתה שואל צאנו בגמרא שאין כלום אה ואם הזה אני אגיד לך דבר אחר כתוב בדיני שמיים אפ שכתוב בדיני שמים זה לגבי תפיס כבר דיברנו על זה בכ מקומות לפי הקצות באופן בסיסי כל פעם שאדם עובר עבירה יש עליו חיוב בדי שמיים בוא נצ ק הנחה כזאתי איפה שהגמרא כותבת זה בשביל תפיסה זה הכל בסדר תלך הפוך מי ששאל פה מצויין עכשיו רבי יסי אחרי שבאנו את המחלוקת הזאתי אנחנו קודם כל רוצים לפחח את הרב קיב עיג איך אנחנו נפחו אתר קיבק בשני ממהלכים עכשיו נעשה מלאך אחד מדברי הרמבם אחרי זה נראה מה הלך אחד לפי אניו דעתנו בעזרת השם מלאך אחד בדברי הרמבם לבחור את רב קיב היגר זה רמבם שמופיע בלחות ייסורי ביה כתוב ברמבם כך ור שמנ הבא על רבה מן האריות כמת אף על פי שאין כוונתו לכך חייב עד כאן הרמבם כמו כולם אין שום הבדל תעסק בעריות חייב וכן בחי ולבן ובשניות אומר הרמבם יש גם חיובים בחי ולון לון של אריות ובשניות של אריות שניות זה מדברי סויפר עד כאן הרמבם אומר הריב במקום כ מתעסק אמר אברהם חי ולב לא ידעתי למה קורבן אין כאן אומר אומר אומר הרבד לא מצליח להבין לפי הרמבם למה הוא מכניס גם חי ולבן שיש עליהם איזהשהו חיוב הרי לכאורה אין פה קורבן מה מבין הרבד רבי סי הרבד מבין שאם אין קורבן אין בכלל מה אין בכלל מה חיוב בסדר ככה נראה באופן פשוט הרמבם רצה להגיד לנו שכל מי שבא על האריות ב מתעסק חייב הוא רצה להוסיף לתוך המכלול הזה של חיובים שיש גם חי ב גם מדברי סופרי אומר הרבד לא מצליח להבין מה פתאום אין פה קורבן אז מה פתאום יהיה פה חיוב תראו את המגיד משנה מג שמקור תש אומר פה דבר פ פלוי הבעל הערבה מן הריות כ מתעסק ממרד שמואל הובה בפרק ארב מיתות המתעסק בחים רות חייב שכן נה כבר נתבאר פרק שני מלכות שגגות שמתעסק הוא גגון שנתכוון לאשתו וזמנה לו אחותו ויש פרשים שלא נתכוון לביאה ובעליה זה הפשט הוא פשוט הוא שכל זה אינו א עניין ורבן אבל עניין מלכות או מיתה אין חיוב בלא מזיד והתראה כ נזכר למעלה ואם כן מה שנמצא בכאן בפסקי רבינו וכן שכתב הרמבם וכן בחי ולבן ובשניות הוא טעות סופר שהריח ול שוגגין פטורין אן מכלום כא זכר למעלה כל שכן בשניות שם בדבריהם א אומר המגיד משנה מה שהרב הוסיף פה את החיל בשניות זה ממש טעות סופר איזה איזה חיובים יכולים להיות פה שום דבר אין פה ואי אפשר ליישב לשון זה בשום פנים בשום פנים אי אפשר לישב לשון הרמבם איך הוא הכניס בתוך המכלול הזה שמתעסק באריות גם את לווין וגם ושניות ות וכן כתב בהשגת אמר אברהם חייביים לוון לא ידעתי למה קורבן אין כאן על עד כאן ודבר פשוט הוא אומר המגד משני יש טעות ברמבם ההוספה הזאת בכלל לא מתחילה ולא שייכת למה כי הוא נחשב פה כשוק ם הוא שוגג בסיטואציה כזאתי אין שום חיוב כמו ש אומר חיב משניות וץ שחי שם פטורים מכלום אז הם פטורים מכלום אז אן פה שום דבר נגמר העניין תראו את הכסף משן לעומתו אומר הכסף נשנה הבעל הרבה מן האריות כמשק מה שכתב וכן בחי ולבי ובשניות אמר אברהם הוא הדין כתב שהוא סליחה הרב המגיד כתב שהוא תרוד סופר סליחה וני נרא ליישב דחק אמר וכן בחי ולון עבר עליו כדין מי שלא יתרו בו שאף על פי שאינו אוקי הרי הוא חייב למה לשמיים וכן בשניות חייב לשמיים אף על פי שאיין מענישים אותו בידי בידי אדם אומר בסדר אומר הכסף משנה אין טעות סופר ברמבם מה אנחנו אומרים רבי סי יש פה ארייס ובארות יש הנאה או אין הנאה רבי יסי יש הנאה אם יש הנאה יש חיובי אז אם הוא עבר באריות על אחד מן האריות הוא חייב ואם הוא עבר במת סק באריות בחי ולבן ובשניות הוא חייב מה הוא חייב מי הוא חייב רביס חייב כלפי מי כלפי שמיים אומר הכסף משנה אין פה טעות הרמ פסוק עשה שני דינים יש מי שעובר על האריות אז ודאי שהוא חייב הכל כמו שחייבים על הריות אף על פי שהוא בכלל בגדר בגדר מה בגדר מתעסק וכן מתעסק שיעבור על איסורי חי ולון ושניות לאריות מדברי סופרים אל תחשוב שאיין פה שום דבר בכל אופ הוא יהיה ייב למי הוא יהיה חייב לשמיים עכשיו רבי עיסי פינ פלים אם אנחנו הולכים כמו הכסף משנה הרב קיבא הגר מופרח מעיקרו כי מה רצה רבקי בהגר לחדש רב קיוגר רצה לחדש שבכל מקום שאנחנו טוענים שיש מתעסק בכל מקרה יש מה עבירה יש רק מה חסר לי חסר לי מה את ה חיובין יוצא על פי כסף משנה ברמבם אין שום דבר רק ב מתעסק באריות בלבד ששמה בכל אופן יש לי איזה גדע של הנאה שיוצרת אי שהוא חיוב אז יש חיוב של עבירה כן מה כלפי שמאיה מעבר לכך יש משהו אין כלום אז יוצא שבשאר הדברים אחרים שאין נרב סי בכל מתעסק באשר הוא מתעסק אין שום דבר ורב קמגר מופרח מעיקרו מופרח מעיקרו סרב מגיד אבל זה קשה מאוד להגיד ש הרב המגיד אומר דבר פשוט הוא אבל כן אבל אי אפשר הרמבם הרמבם מה אתה יכול למחק למחוק ברמבם ל ושניות הציבור הציבור הבין ל למה למה רב קיוגר כן בסדר רב קיוגר רצה לה עוד פעם רב קיב היגר רצה להגיד באופן פשוט שבכל מתעסק עבירה יש בסדר עבירה יש אלא מה הוא רצה לחדש לנו שמתעסק בכלבים ואריות יש גם את הנאה שזה גם גורם המחייב ובשאר הדברים אחרים ב מתעסק עבירה יש גורם מחייב אין כל הפטור שיהיה לך במטס בכל המתעסק של כל העבירות כולם יהיה אך ורק ממה מה חיובים שיש כאן אבל אוירה יש או אין אוירה רבי יסי אוירה יש בא עכשיו אני הרב של אני רוצה להגיד שלפי הרמב לפי הכסף מ שזה נראה לי ה כותב הרמבם שמי שמתעסק באריות באריות ש חיובי מיתה בוא נעשה את זה ככה הריות ש חיובי מיתה הריות של חיו לוי ושניות בכל המקרים האלה לפי הרמבם מה הדין י רביס ייה יהיה חיוב רק מה לא יהיה חיוב לאלא שניות בות לא יהיה חיוב לא יודע איזה חיובים יכולים להיות שמה נגיד ש אבל אבל בות יש בא הריב ושואל על הרמבם תגיד לי איזה חיובים יש שניות וכו הרב מודה שחייב בפשטות שר כותב חייב הכוונה חייב אושי חייב אושי זה בכן זה כאן זה קשה לרב הכסף משנ מה שלא יהיה כן כן אבל אבל אין אושי כן אבל אין אושין אבל הרב ש אי אין אושין בלן את שואל אותי זה מה שזה מה שז אומר ל אז אני אגיד אז אומר לך פשוט תרא ודאי שבאופן פשוט יש אושין או איןו רבחי להבין בשניות אין אושין זה נתון גם אתה מסכים לזה מה ב כס מיש אז רגע לפני כן אומר המגיד אז מה הרמבם הכניס פה מתעסק בחי ולון וכולי לא לאלא צריך למחוק מה שלא הולך שמים טיפקס מוחקים הרם דיבר רק על מה על אריות ממש בכ ונגמר העניין בא הכסף משנה ואומר לא יש פשט ברמבם גם בחיים ולהבין בשניות ריות איך יש פשט ברמבם כשאני מתעסק ע עם אריות ממש השמה חיוב חיוב מה חיוב מקסימלי נכון בשניות לאריות וחי לבים לא יהיה חיוב מק לי איזה חיוב יהיה מה חיוב כלפי כלפי ש זה איסור איסור בסדר ארמ לא שם לב שהוא לא כתב אסור איסור בסר רג רק שניה מה כסף מ שקשה מה לא אב אבל הרמבם הרמבם אמר שיש יש איזשהו הרמבם אמר שחייב ואיסור כי זה הריות אז באריות ישלי בוא נ רגע את הדיוק של הכסף משה באריות רביס בכל מקרה יש איזה תקרא כמו שרב שלומי אומר יש איסור אני אומר יש חיוב נגיד כלשהו דיוק נמרץ מדברי הכסף משנה זאת אומרת שבשאר המקרים האחרים ש מתעסק שאיין בהם הנאה כמו הרריות מה יהיה הדין רבי עיס במקרה כזה מה יהיה הדין אין כלום רק פה אני יכול להגיד שיש משהו אבל למה כי יש פה יש לי פה יש לי פה יש לי פה אנוה אבל במקרה אחר שאין לי אנואה זה כאילו עבירה עבירה בדיוק העבירה העבירה העבירה רק פה יהיה לי עבירה איפה פה יש לי גילוי שיש לי עבירה שהוא חייב בדיני שמים זאת אומרת במקרים אחרים שאין לי אין לי בכלל חיוב אין חיוב בדיני שמיים יש משהו איין משהו אין כלום אין כלום זה נגד רב קיבא היגר ה כסף משנה מה לא רמ הכסף אני חייב הרב שלומי אומר זה כ הכסף משנ רבי מהכסף משנה אנחנו רוצים לדחות את הרב קיב היגר אפ אבל בכסף מיש שיש איסו פשוט איה אפשר להעניש אותו נכון איפה יש דבר כזה טוב מאוד יש איסו אני מצטט את יונתן יש איסו אפשר להעניש אותו אך ורק במה בעריות שאר הדברים האחרים תמשיך אי הלאה שאר הדברים האחרים מה יהיה בשניות חייב לשמיים הכל הריס הכל הריס אתה בצון של הריות נו אבל זה גם ש כגר לא רב קיבא הגר לא דיבר על הראב זה הבד שלרב קיבא הגר לא הגשתי את זה אולי רב קיבא הגר דיבר שבכל מתעסק באשר הוא מתעסק מה היהיה הדין יש עבירה אוו אין עבירה יש עבירה עכשיו אתה איתי אבל הרבר רק על הר מה מה מה תעשה קצת עם עם האצבע תעשה קצת עם האצבע הרמבם דיבר על הרייס רק שמה יש חיתים זה שאולי יהיה חיה בדי שמיים שאר המיתה שכולם מה יהיה דין הור ב מה יהיה אין כלום מה אתה אומר מה זה תביא רעיה לא רק זה זה החידוש שלו בדיוק החידוש אם זה היה ברור א בדיוק זה החידוש נמשיך הלאה רבי ס עוד שלב אחד קדימה ותראו את הכובד שיעורים איך שהוא עכשיו רוצה לדחות את הרכיב היגר ואז נחזור נתחיל את השיעור הכובד שיעורים מקור 12 כותב ככה כב ב1 בהשגות הרבד על בעל המאור שני פסח כתב דשן מצוות אחילה כן שהוא חיב בה בכל מקרה שלא צריך כוונה מה שאין כן שאר מצוות זה צריך כוונה משום ד נהנה דאמרינן ד מתעסק בכלבים ועריות חייב שכן נהנה ומזה נראה ד מתעסק בכל הייסורים כולם מה דינם רבי יסי מותר אומר אומר הכובד שיעורים רק באיסורי הנאה אני אומר שהוא חייב כי הוא נהנה זאת אומרת שבשאר ייסורים רביס מה יהיה הדין מותר שימו לב טוב ומזה נראה ד מתעסק בכל הייסורים כולם מה יהיה דינו מותר ולא כמו שכתב להסתפק בשוט רב קיב היגר דנו אלה לעניין פתור מקורבן זה לא כמו רב קיב היגר שרצה לחדש לי שעבירה תהיה בכל מקרה רק חיוב אם לא יהיה לי כל מתעסק בתורה דבש למה אם מתעסק בכל האיסורים נשאר לגמרי ובחלב סו מטמה ד נהנה שייך ללמוד מצות מאיסורים כ רוצה להגיד פה מילה מה הוא אומר ככה יש לי ספק אומר קובת שיעורים מי שיאכל מצה בלא כוונה האם הוא יצא ידי חובה כן או לא הרי אם הוא אוכל דבר בלי כוונה לכאורה הוא מנתק את עצמו מהאכילה אז הוא לא יצא ידי חומה אומר קובץ שיעור עם פיל פלוי במצא שאדם אוכל הוא נהנה או לא נהנה רבי עיסי נהנה מה יוצר לי אכילה של הנאה מה יוצר לי אמרנו צר ש מה יוצרת יוצרת כאילו מה יוצרת כוונה אומר הקובץ שיעורים יוצא עכשיו פי ל פלוי אם אני טוען שבכל המטס כולו קשיר את החשבון שלו כל המטס כולו אין כלום אין שום חיוב שום דבר אז אני יכול להגיד רק במקום שיש הנאה נוצר פתאום מה נוצר איזהשהו מה חיוב אז אם נוצר חיוב חלבים ואריות אני יכול להגיד שמי שאוכל מצה בלי כוונה כיוון שהוא נהנה הוא יוצא ידי חובה בסדר אחד ת בשני אבל אם אני אלך כמו רב קיי כמו ביסור מתעסק אסור מכל מקום ב אסור מטעד נהנה אך הנבי מתעסק אינה מצווה באכילה ומצווה עכשיו הוא בא כנגד רב קיבא גר אבל אם מתעסק אינו אלה גזרה קו טוב לפתור מקורבן ואיסור הו אינו שייך כ ללמוד מזה לעניין מצות פיל פלים אומר הקוב שורים כנגד רב כיב היגר נפל בס מה אנחנו רוצים לעשות אנחנו רוצים ללמוד שמי שאוכל מצה בלי כוונה יוצא ידי חובה או לא יוצא ידי חובה רבי עשי יוצא ידי חובה איך אנחנו לומדים שצד חובה מחלב ואריות הוא ם הוא עושה שכולם עש מי שרבי קיגר עושה את הלימוד לא הבנתי במצות במצות מה רבי קיב אגר עושה את הלימוד שהוא עושה עכשיו במצות ריבוד על בעל המור זה לא הריבוד על בעל המאור זה יה עכשיו יהיה כנגד הרב קיבא איך רבי אני חוזר עוד פעם על העניין תקשיבו אומר דבר נפלא ביותר אדם שאוכל מצא בלי כוונה אוכל מצה בלי כוונה מה דינו מה דינו מדינו הוא יוצא ידי חובה איך הוא יוצא ידי חובה הרי זה בלי כוונה אם אתה עושה משהו בלי כוונה זה כמו ו גוף לא נשמה מה לא באכילת מצא יש הנאה אם מש הנאה מה עושה הנאה מחברת אותך לעניין איך הדבר מחבר אותך לעניין כמו מתעסק בכלבים ואריות אף מישהוא לא מתעסק והוא לא מתכוון אבל ככיוון שהוא נהנה הוא מתחייב אה יוצא פינ פלוי כמו ששם בלי כוונה הוא מתחייב כמו כאן בלי כוונה מה קורה הוא יוצא ידי חובה עכשיו בא קנץ בא הקוב את שיעורים ואומר אבל ליב דרב קיב היגר אליבא דרב קיב היגר שטוען שמה ש בכל מקרה של מתעסק יש חיוב אואין חיוב רבי יסי יש חיוב באופן בסיסי רק כל השאלה היא רק לגבי הפטור ממה יש איסור אבל לגבי החיובים אנחנו נגיד עכשיו שמה אין אין חיוב אבל איסור יש בכל מקרה אז מה אני יכול ללמוד ממצא ממצא כשאני אוכל מצא ויש הנאה שום דבר לא תחדש לי לא לא שום דבר לא יתרבה לי אם אני אומר ש ממילא בשאר המקרים של מתעסק בכל האיסורים כבר יש יש מציאות של של של של של איסור רק מה אני צריך לדעת אם יש חיוב או אין חיוב לא התחדש לי שום דבר בעניין הזה של הנאה מאכילת מצה הציבור איתי הציבור איתי הציבור איתי אז ממילא אומר אומר הקוב שורים אין ראייה שמי שאוכל מצה במטס יוצא ידי חובה כי מאיפה מאיפה תביא ראייה שמי שאוכל מצה בלא כוונה הוא נחשב כאילו יצא אתי חובת המצווה יש לך רעיה אין לך רעיה למה אין לך רעיה כי ממילא בכל המקרים האחרים של מתעסק איסו כבר יש או אין רבי סית יש איסו רק השאלה היא אך ורק לגבי מה החיובים אם זה הפרט היחיד שיש עליו ספק זה לא יכול לעבוד שום ראיה והוכחה לאכילת מצב בלי כוונ כ מתעסק לכן אומר אומר הכובד שיעורים מוכחים לדחות הרב קיב היגר גם מדברי הרמבם שהבאתי קודם על פי הכסף משנה וגם רה של מצע לכאורה כגר לא שייך להגיד שיש בכל מיטה סק חיוב רק יש לי השאלה סליחה יש בכל מקרה איסור רק השאלה ה בוא נקרא לזה ככה יש בכל מקרה עבירה והשאלה הי אך ורק לגבי מה לגבי החיובים לא שייך דבר כזה עד כאן הפתיח לעניין כולם כולם רבי ס כולם איתי בקומת שיעורים מכובת שיעורים לא בדיוק אמר את זה הוא אומר שמזה ש מה לימדה אותי הנאה בחלפים ריות שזה נקרא שנ נראה שהתכוונתי ממילא גם ממצות אני צריך להתכוון כדי לאכול מצות למה כי כל דבר ששייך בו אכילה שייך בו הנאה והנאה שייך כוונה ואומר אומר קבד שיורים אם אתה רואה שהנאה שייך כוונה סימן שאם נהניתי התכוונתי אם לא נהניתי לא התכוונתי אם לא התכוונתי לא עשיתי בכלל אתה רבי קוגה אומר שאם לא נהניתי עדיין עשיתי לא נכון הנה אתה רואה מהגמרא שאם נהניתי התכוונתי עשיתי לא נהניתי לא התכוונתי לא עשיתי כושיה לך בכו הגר שקו אבל הרב גם פ לשיעורים חיייבים לא בגלל שתה כאילו מתכוון אתה חייב בגלל שהאיסור הוא גופ ההנאה זה לא רשי אמר שזה ההנאה מחליפה את הכוונה אבל פ ורים עצם ה עצם ההנאה זה האיסור לא שההנאה גורמת לכוונה עצם הנאת האיסור עצם ההנאה זה האיסור יפה לא שההנאה היא גורמת לזה שיש שליטת וכונה אבל אבל אבל י רגע כשאני מתעסק בכל הדברים האחרים לפני רבקי ב היגר יש עבירה או אין עבירה יש עבירה נכון אבל לא בגלל שאני כאילו מתכוון אבל מה רגע רג בוא בוא שנייה אחת מה אומר רבקי ביגר מהגשר בוא נסכם אני אסביר את זה אולי טיפה יותר טוב מה ההבדל בין הקב הגר לשאר לשאר שאר האחורים לידי שר האחרונים הנוה יוצרת מציאות של איסו של עבירה לפי רב ק הגר לא העבירה קיימת בכל מקרה האנו יוצרת פעולה של מה של חיוב עכשיו אם אני אומר שבכל האיסורים לי בד רב קיב הגר העבירה כבר נמצאת וכל השאלה היא רק לגבי החיובים לא יכול להיות ראייה לגבי מצא שאני צא ב ידי חובה כי שום דבר לא התחדש בזה ש אני מגדיר את זה נכון אבל אך לפי הכובד שיעורים זה רן מה למה וב שור זה ריה לא אמרתי זה כל ש זה רעיה זה רק בא לדחו לא אבל איך ה יכול למוד מזה רעיה למצא כי כי כי אני רוצה להגיד שמצא אדם נהנה נכון אם הוא נהנה רבי סי אז הוא צריך לצאת ידי חובה גם גם כשההוא מתעסק מה אכילה בש האכילה היא הנאה זה לא מצווה עכשיו כאן אוכל אוכל אוכל הוא תמיד נקרא מה מה הוא נקרא נהנה נקודה מי שאוכל ולא נהנה זה לא נקרא אכילה אכילה זה הנאה נקודה בסדר ב אז אם זה הנאה א צריך ליצור לי שם איזשהי מציאות של חיבור לפי רב קג אין שום מציאות כזאת של חיבור רגע עכשיו רבי יסי אם זה כך בוא נחזור עכשיו לסוגיה שלנו עד עכשיו התעסקנו כל השיעור בדין מתעסק עכשיו נחזור לשליח אני חוזר לגמרא הגמרא אומרת שאם יש חלבים ואריות לא יכול להיות שליח לדבר ירה למה שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב אני חושב להסביר את הפשט של הגמרא כמו האחרונים ולא כמו רב קיב הגר אני אסביר גם למה תראו רבי אסי חושב זה הגדרה מדוייקת תגידו לי אם אתם מסכימים מה ביררנו בין כל האחרונים ומתעסק זה זה חידוש שלי אני מקווה שישמע טוב מה חידשנו שישנם שני במטס ישנם שני הגדרות לפי כל האחרונים רוב האחרונים הם הגדרים שלא אכפת לי מהמסה יש לי רק גורם אחד ב מתעסק בכלבים ריות שהוא נקרא מה מה הוא נקרא נהנה הנאה בא רב כיב הגר לעומתם ואומר לא יש מיסה יש עבירה רק החיובים חסרים לי עכשיו אני שואל אתכם ששמאי אמר שיש שליח לדבר עבירה למה הוא מתכוון שיש שליח דבר עבירה על מה על מה ישה נכון אמרתי לך לעשות מעשה אמרתי לך לעשות מעשה ואתה הולך עכשיו עושה מעשה מחמת יש שליח לדבר עבירה מצויין כאן במקרה שלנו בחלב ואריות אם יש מעשה תקשיבו לי טוב אם יש מעשה בכל מקרה כמו שטוען רב קיבא הגל יש שליח את בר עבירה או אין שליח את בר עבירה עוד פעם עוד פעם אני אלך אני אלך הפוך אנחנו טוענים רבי יזי ששמאי טוען יש ליח דבר עבה נכון הגמרא אומרת אני דבית שמאי אפילו שהוא שובר שיש ליחד בר עבירה בחלב ואריות לא יכול להיות שיש ליחד בר עבירה למה מה יכול להיות שזה נהנה וזה מתחייב מצויין זאת אומרת שהגמרא מבינה באופן פשוט למה אין שליח את דבר עבירה חלבים ואריות לפי שמאי כי מה באמת יש לי יש לי עבירה או יש לי רק הנאה אני שואל עוד פעם יש לי רק מה הנאה בלבד מצויין אם יש לי הנאה אני שנייה אכניס פה עוד הגדרה של תוספת זה רגע רגע רגע אני חייב להגיד את הסמור שלי חייבים רק שניה להגיד אתה יכול להגיד לא חייב רב קיב היגר כי אני רוצה אותו לדחות אבל בזה ודאי ש אני צודק ולמה כי אני רוצה לה גד שלפי שיטתם אם יש רק הנעה כמו שאתם מסכימים איתי אלי בד אותם שיטות אחרונים זה כמו התוספות ריד שאמר שבמצוות שבגופו לא שייך שיהיה שליח לדבר עבירה הנוע רבי סי עושה את זה כאילו עבירה איפה איפה בגופו אם זה בגופו יש שליח לדבר עבירה לא אין דבר כזה כמו שלא יכול להיות מצוות שבגופו שלא יכול להיות שליח כך לא יכול להיות עבירות שבגוף או שנהיה שליח ומה ההגדרה של עבירות שבגופו שלא יכול להיות שליח באותם עברה שיש לי מר ביסי הנאה אבל בכל העבירות האחרות אומר שמאי שיש לי רק מיס ואין לי הנאה יש לי ך או לא יהיה שליח יהיה שליח אבל לפי רב קיבא עד כאן הטמן דאורייתא וקובץ שיעורים ולכן לפי שתם הגמרא מסדרת מצוין אבל לפי הרב קיבא היגר שהוא סבר שבכל מקרה ר מתעסק יש עבירה או אין עבירה רבי יסי יש עבירה אז מיס יש או אין מיסה יש מיסה אם יש מיסה אז לפי ש צריך להיות שליח בר עברה או לא צריך להיות שליח את בר עבה צריך להיות שניה דבר עברה ממילה הגמרא לא יכולה להסדר א בכג זה מה שאני רוצה לחדש עכשיו עכשיו תורידו לי את הזה קודם כל הרב שלומי אמס לא אמס למיו אפילו הרב שלומי מסכים ר ו אין קושיה זה פילפלים שפשט ועל פי זה אני גם אסביר את הספק של התוספות י אבל קודם כל נשמע אותכם למה זה לא נכון אבל זה אני לא אזוז מ זה כל כך מהרב סיק נראה לי זה הגד לכן גם ההגדרה של הגמרא ה אומרת זה נהנה וזה מתחייב יש י דינים ברורים יש שנוה ויש חיוב אז אומרת הגמרא איך אתה יכול להגיד לחבר ביניהם אם הגדר הוא רק נע על הנאה בלבד לא יכול להיות שח ערה למה כמו התוספות רית שבמצוות שבגופו לא יכול להיות שליח עבירות שבגופו כמו חלב ועריות שזה בגוף ה ממש לא יכול להיות שליח זה רק הנאה בלבד פיל פלים כן רגע רגע אם יש הנאה ועבירה אפשר להגיד שהגמרא אומרת ברגע שהשליח נהנה למרות שיש ערה העבירה עוברת מה השליח זה מה שהתושב מסתפק מה מה מה מה עוד פעם א יש לך שליח דבר עבירה אבל השליח הוא זה שנהנה מהעבירה הגמרה אומרת לא יכול להיות שהעבירה תעבור למשלח למה אם יש עבירה מה אכפת לך הוא נהנה הוא נהנה ועבירה עליו נהנה לא מבין את מה שאתה אומר סליחה שאני אומר לא פרחת לי בכלום הוא נהנה הוא נהנה ואני מגדיר שמשך בר עבירה על בנשמה יש עבירה העבירה בוצעה על ידי על ידי זאת אומרת מ כוחי כניה משלח יש נח בר עברה מה אתה אומר אני לא מבין מה אתה אומר סליחה סליחה לא נועם תהרוס אני אונה עוד פעם אני מים שאתם רוצים יש מיסה עבירה לפי רב קוגר מיסה עבירה יש תענו לי מכן ולא יש מיסה עבירה יופי יפה כל שלחבר עבירה זה מבחינתי המעשה שנעשה מכוח בגללי כי אני שלחתי אותו מכוח בגללי שלחתי אותו יש עבירה אז אני משלח אני יהיה חייב סליחה סליחה ועל החיובים ועל החיובים ל החיובים אני אגיד ד אתה מתחייב על החיובים אבל מצד הענין של מ העבירה שהתייחס אלי יש אז מה הספק של רגע עניש שלה טובה אבל לא שומ מהשר בסק שח לא לא רבי עיסי לא הבנת סליחה לא הבנתי מה הקשר זה השאלה הכי טובה שצריכים לשאול ב מה הקשר בין מתעסק בשליח דבר אני מ מתעסק כל מה שעשיתי מ מתעסק עשיתי רק דבר אחד אינתי בכל סוגית מתעסק יצא לי שיש מחלוקת אחרונים במטס האם ההגדרה היא שיש במתק בחלב ואריות חלבים ואריות מה יש לי יש לי בכל מתעסק בכל התורה כולה יש לי גדר של עבירה ויש לי חיובים חידשו כל האחרונים שמ מתעסק אין בכלל גדר של עבירה נכון ממילא גם אין גם גדר של חיובים זה מה שם אמרו בא רב קגם אומר לא אדוני היקר עבירה יש חיובים אין מה חידשנו בחלב ואריות ש חלבים ואריות איך בכל אופן הוא יהיה ייב אחרי זה מתעסק שם הגורם המחייב זה ההנאה ולא המיסה מסכימים איתי עד לכאן יופי עכשיו בוא נלך עכשיו לפיפ לפי ה לפי ההגדרה של מתעסק בוא נלך לשחד עבירה בשני חד עבירה רבי יסי אנחנו אומרים שבחלב ואריות לפי ההגדרה מה יש בחלב ואריות יש מסה הור רק נה מ מה שאתם אומרים מבחינת אה אולי לא הגדרתי סליחה סליחה סליחה חסי נחוניה איך מוגדר המשלח כלפי הש זה חסר לי אני רוצה להגדיר סליחה איך מוגדר המשלח כלפי השליח מתס כלפי העבירה הוא עושה את העבירה הוא עושה את העבירה הוא נקרא מתעסק רגע הוא נקרא מסק הציור צי לך עכשיו תאכל חלב כשדם לחבר לך תאכל חלב לך לך תיבל את הערבה כלפיו רבי כלפי המשלח לפחות זה נקרא מתעסק אם לא יותר גרוע מה לא מה לא מה לא זה פשוט ש הוא אומר לך תעשה עבירה הוא יודע או לא יודע מה הוא אמר ך תעשה עבירה הוא עשה את עביה עכשיו הוא הוא העבירה שכת אליו באיזשהי צורה ה הרי זה לא גרה מ מתעסק אם לא יותר גרוע מ מתעסק מה זה קשור ל מתעסק כלפי השליח או כלפי המשלח בוא בוא בוא נעשה ככה כשאני אומר אני אתחיל איתכם מא' אתחיל איתכם מא' כשאני אומר שליח את ר אני אומר שתם שלוח אותם כמו איסו מה אני רוצה שהמיס הזה שם תייחס למשלח יופי מצוין בשליח את מחדש שמאי שהמיס ש של השליח מתייחס למי ל משלח גם מצויין יופי עכשיו מצויין מה מה נוצר עכשיו פה בהגדרה נוצר בהגדרה ש שאם אני עושה פעולה על ידי מישהו אחר אני רוצה שהפעולה המיסה יתייחס למי ל משלח מצויין כמה שאני רוצה בכל עבירה שאדם עושה במטס שהעבירה תתייחס אליו אני אומר לא במתק הר מתעסק אבל עוד פעם עוד פעם עוד פעם התעסק זה שאני לא יודע מה אני עושה נכון כן אבל לא יודע מה הוא עושה לא אני רוצה במת סק אני רוצה יש פעולת עבירה שנעשית אתה מנותק ממנה יופי לא יודע שום דבר יופי בשליח לדבר עבירה משליח לדבר עבירה יש פעולת עבירה שנעשה אתה מנותק ממנה באופן העקרוני באופן העקרוני לא רגע באופן קרוני אני שליח לדבר עבירה בא שמי ורוצה להגיד לך ש במיסה אתה מתייחס למיסה עבירה שבר וצח יש עוד דין שנקרא לא אבל ב בסדר אבל מה ה רוצה להגיד ברוצח שהעבירה עצמה מתייחסת למילה בגלל שיש הלכת בר עבירה בגלל שיש לכת בר עבירה יש הלכת בג ש זה מה שטוען שמה שכת בעברה עכשיו מה מה עושה מה מה עושה פעולה של הנאה זה מה שאני רוצה לחדש פה פעולת הנאה יוצרת מצב של חיבור באופן עקרוני פעולת הנאה יוצרת פע פעולה של חיבור מה זה יוצר פעולה של חיבור זה יוצר מציאות שבא גם שאתה לכאורה נראה מנותק כי אתה מתעסק גם נראה שאתה מנותק כי אתה משלח לדבר עבירה ההנאה לכאורה יוצרת מצב של חיבור מסכימים איתי שהנאה יוצרת מצב של חיבור ור בוא בוא נגיד ככה בוא נגיד רוצה יותר טוב צריך קצת טיפה להיכנס ל זה טיפה יותר בלומ ההנאה יוצרת מצב של גורם המחייב כלפי מי שעושה את העבירה יופי שנהנה רגע עכשיו רגע עכשיו או ארג שם לכאורה פה הייתי אומר שלכאורה גורם ההנאה של היה פה היה צריך להיות גם לשיטת שמאי שהתחייב המשלח לא לא השליח הוא נהנה ק השליח ההנאה מחברת את ה או טוב מאוד בא החידוש עכשיו שאומרת לך טוב מאוד אם ש מה אתה אומר הנאה מחברת את המעשה למי למי שנה פה ש מפועל אבל אם רב קיבע יגר אומר לך שבכל הגדרה כזאתי שלל של של עבירה שנעשה בחלב ואריות יש שני חיובים בכל מקרה אם אני אומר שיש רק חיוב אחד בלבד של הנאה אני מסכים עם יונתן מי היחיד שנהנה רב מי היחיד שנהנה השליח אז מי היחיד שצריך להתחייב השליח אבל אבל כשאני מדבר איתך לפי רב קיבא היגר שבכל מקרה של עבירה שנעשית בכל מקרה של עבירה שנעשית בסדר אחד הדוגמאות זה מתעסק הבאתי לכם רק דוגמה ב מה מתעסק ישנם שני חיובים א והחיוב שיש לא אין שני חיובים יש חיוב ויש עו ש בסדר אני לא יודע כ יש יש עבירה ויש את החיובים של העבירה מצויין בסדר גמור אבל עבירה יש בכל מקרה נכון יפה אם יש עבירה בכל מקרה אז בשליח את דבר עבירה לי בת השמ יש עבירה לא יודע אמור להיות מצוין יש שליחות יש שליחות או אין שליחות רבי עסי יש שליחות על החלק הזה יש שליחות זה אלי מה לא אזמה שזה שצ עיתון אלי בד רב קיבע היגר לא מעניין אותי עכשיו ההנאה ההנאה היא רק גורם חיום איפה הקושיה לא הבנתי עוד פעם וד עוד פע עוד עם אני א שאני לא מצליח ז צריך לסיים את השיעור אבל טוב אגיד רק מילה אחת רבי סי מי שהבין אותי הבין אותי מי שלא הבין אותי ש שמע שיעור בדני מתעסק יפה יש כוח הרוחת שהו בני מתעסק אני חושב שיש פה משהו הרבה יותר עמוק אני חושב שהגדר של העבירה ליבה ד שמאי בגדר שיש הנאה אם זה ליבה דרב אני אסכם את השיעור אם זה ליב ד רב קיבא היגר מצד המיסה רב קיבא היגר אומר שבכל מצב שיש הנאה המיסה לא הלך לעיבוד לפי הפשט של הגמרא בקידושין נשאר לי אך ורק מה נשאר לי מיסה או הנוע רבס מה נשאר לי מה נשאר לי רק הנאה מצויין ם משאר לי רק הנאה מי מתחייב הנהנה הנהנה בסדר ינתן הנהנה בלבד מתחייב למה כי הוא נהנה מצויין מבחינת המיס אין לי שום דבר אבל אם אני מגדיר שבכל פעולה כזאת של חלבים ואריות יש לי גם הדור של מייסה עליד רב קיגר יש מיסה או אין מיסה יש עבירה או אין עבירה יש עבירה על החלק של העבירה יכול להיות שכס קבה בכל מתעסק בכל מתעסק כל שכן גם פה נכון אין הבדל ב אז יהיה לי מיסה או אין לי מיס רב יש לי אם יש לי מס יכול ד ש שליחות מד הדבר הזה ל ד ש שליחות מתחב רגע אני רק גמור בדבר ד אך שניה ג רוצה ל תשימו עכשיו זה גם מדויק ברשי תראו את הרשי רשי במקור ארבע אני רק אגיד לכם מה אני מסובר ברשי חבל שאין עוד שעה לשיעור אומר רשי שכן נהנה אילך חשיב בכוונה למה רשי צריך לכתוב אילך חשיב בכוונה רשי סובר במיט סק עזבו עכשיו שליחות מה מה רשי סובר כמו רב קיב היגר או כמו קובת שיעורים רב קיב הגר כמו רב קיבא היגר ודאי ודאי ברור למה כי רשי אומר שהמי זה מה קיים חסר לי רק מה חסר לי במיסה מה כבונה והנאה מה משלימה לי את מה את הכוונה כאן אנחנו מסכימים הרב שלומי רשי סובר כמו כו בשיעורים כמו רבקי היגר שוודאי מיסה יש חסר לי אך ורק מה חסר לי מה כמוני ישנם שני תפיסות זה אני מסיים את השיעור ישנם שני תפיסות לניו דעתי שניי תפיסות שהולכות מי מתעסק גם לשליחות לפי דעתכם רק מ מתעסק מלבד האם אני אומר שאחד שהוא מתעסק יוצר מציות של שני דברים גם פעולה של עבה גם חיובים או שאומר שיצר רק חיובים בלבד לפי ההבנה ניות עתי של ובץ שיורן דאורייתא בגמרא אצלנו יוצא טוב מאוד שאין שליח את דבר עבירה בחלב ואריות כי יש לי רק הנועה ואם יש לי רק הנועה רק השליח בלבד חייב שקו