שכל בתורת הרב | עולת ראיה - שיעור 45 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אמר רבי אלעזר, מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה. ואף על פי ששערי תפילה ננהלו, שערי דימה לא ננהלו. אם שלמותו השכלית של האדם לא יהיה שלם אם לא תלווה לה שלמות כוחו המדמה שיוצר וכוחותיו הדמיונים מיוסדים על עומק היושר הבא משורת השכל והחוכמה בית המקדש נקרא נוראש נויו של עולם הוא בית תפילה לכל העמים הנוי האמיתי הוא השלמת ציור המדמה פי השורה השכלית שמזה תימשך הדרכה מוסרית נעלה בעולם בעיקר התפילה באי על זה אומנם כל זמן שמכוון שמכון המרכז הכללי שלשיווי הכולל לכל האדם של השכל עם ציור המדמה היה קיים בעולם זה המקדש היה קל גם לכל יחיד לחונן את דרכי ציוריו על פי סעודות השכל הוא התרומם על פי זה כוח המדמ היה נכון להשפיע גדולות הטובות בחיי המעשה אבל מיום שחרב בית המקדש הוא בטל המרכז הכללי של קישור חוקי הנפש האנושית שבכל כוחם מדה אלור השכל ננלו שערי תפילה כי כל יחיד ודאי יקשה לו מאוד לרומם לבדו את כוחו המדמה ורמ השכל ולפעמים בהתגברות המדמה יתאה מדרך השכל ועל ידי התרגשות יצא משורת היושר אומנם כל זה הוא רק שהאדם בא לצייר ציורי הטוב וכוחו המדמה במידת בחירתו שצריך לזה כוח מנהל כללי שחסר לנו בעוונינו מיום שנותן כבוד מבית חיים. בית החיים הוא מצד כוח המדם שהוא הציר שעליו יסרו חיי האדם בתשוקותיהם ונטיותיהם. והכבוד האמיתי הוא גילוי השכל האלוקי הטהור. אין כבוד אלא תורה. אבל יש שמתגברים על האדם ציוריו לטובה, שלא כפי מידת בחירתו ומתיותיו הבכיריות. כי אם כין תולדה מכל דרכי השכל הטוב הקבוע בו, שמתאמץ תמיד להדריך בהם את נפשו. וכשבאים הכוחות שבנפש במצב זה לידי נקודה מרכזית מתעורר האדם ברגש עז שהוא נעלה מכוחו הרגיל והדמעות משתבכות מרוב געגוריו לטוב ולחסד עליון צמ נפשי לאלוקים לקר חי נמצא התגברות כזו של תודות כוח הדעת בציורה הפנימי עשה אלוקים את האדם ישר שתנהלהו טומת נפשו באורח נשארים תמיד ל כן שהרי דמעות לא ננלו ם ערך ההשלמה שתפילה כזאת מסבבת לאדם עם קביעות מצבו הכללי בדעת ויראת אלוקים תתגלה פעולת הפקת הבקשה כפי נידתה ורקה אל דמתי אל תחרשב אז כפי שראינו פעם שעברה שוב אנחנו רואים כאן שהרב מעביר את הדיון במידה מרובה מאוד למבנה הנפש של האדם. ו יש פה במידה מרובה שאלה מה המקומו של השכל, הדמיון, הרגש? איך פועל על זה בית המקדש? איך הם פועלים כשאין בית המקדש? באיזה צורה הם לא מצליחים לפעול. באיזה צורה אם כן מצליחים לפעול וגם המקדש זה המקדש במובן ההשפעה שלו על מערכות הנפש של האדם איפה הוא ממוקם בתוך מערכי הנפש של האדם ויש פה הרבה הרבה הרבה מה לדון כי אנחנו פחות נוטים אולי אני אתקן את עצמי אני למה כי יכול להיות שיש פה רעמים שכן זה השפה שלהם אני לא יודע להגיד ברור שיש ישיבות שזה השפה שלהם זה לא השפה שלי. אני אומר בגילוי לב ובלי לנסות להתחבא. זה לא השפה שלי. גם אם אני אצליח להסביר אותה, אני מודה שיש לי שפה אלטרנטיבית שהיא כל כך חריפה יחסית, שפה הזאת שנפגשתי איתה לא מעט היא שהאירה לי חלקים מסוימים מדי פעם היא אף פעם לא הייתה התמונה השלמה שאותה ראיתי לנגד עיניים כמו אני הרבה יותר חי עם התמונה החבדית אה שיש בה חבד חגע תנאי כתר מעלה זה השפה שאיתה גדלתי זה השפה שלי על מבנן מהנפש אפשר גם למצוא איך הם השפות קשורות ולא נפרדות ובכל זאת יש פה גם הרבה א שוני בין השפות ואני מודה ושם על השולחן שאני עכשיו מנסה ללמוד יחד איתכם אה סעיף אחרי עוד הרבה סעיפים קודם שהוא מדבר בשפה שהיא לא שפת האם שלי וגם גם לפעמים אדם יש לו שפתאם אבל הוא מגלה שפה אחרת הוא מאוד מאוד רוצה אה לקנות אותה עד כדי שתהיה שפתאם שלו או כשפת האם שלו אני מודה שאפילו את זה אין לי כלומר השפה הזאת לא אני מתפעל מזה שהדליקה את הרב ויש כמה אנשים אנשים שאני מכיר היו רבנים שלי שהשפה הזאת היא הייתה הדרך שלהם לראות את העולם ואני מודה שאף פעם לא לא נדלקתי מהדרך הזאת לעומת הדרך שממנה באתי אז אני שם על שולחן את הפערים כבר דנו אה, פעם אחת אני רוצה להזכיר מה זה שכל והיום אנחנו רוצים לעסוק גם בשאלה מה זה דמיון זה שאלות עצומות שאנחנו ניגע בהם בעיקר בקשר לסעיף הזה אבל נתחיל ממה זה שכל היום אנשים קוראים לשכל לכישרון ון של מהירות וחדות וה כושר האנליטי והכושר ההמצאתי להבין כל מיני דברים אQ אינטלקט והשכל של הרב זצל זה לא זה לא עד כמה אתה מוכשר שר עד כמה אתה מאיר תפיסה, עד כמה יש לך זיכרון פנטסטי ואתה זוכר המון דברים וגם יודע להשליך ביניהם. עד כמה אתה מועמד לפרס נובל באיזה מקצוע מדעי כי יש לך שכל. לא יכול להיות אדם שקיבל פרס נובל במקצוע מדעי והוא חסר שכל. שהרב מדבר עליו. כי שם שכל זה הכלי לרכישת ידע מכל מיני א גוונים, בעיקר של אלה שקשה לרכוש את הידע הזה. מ תורת היחסות הכללית של איינשטיין. זה עולם שקשה לתפוס אותו ורק מעט אנשים יש להם את השכל או לענייננו את הכישרון לקלוט את תורת היחסות הכללית של איינשטיין. גם אדנים גדולים, גם כאלה שהבינו את תורת היחסות הפרטית, מתקשים מאוד להבין את תורת היחסות הכללית, אפילו שהם רואים שהיא צודקת על פי חשבונם, אבל הם מתקשים להבין מה זה אומר. אמר לי את זה מדען בתורת היחסות הכללית שעשה על זה את הדוקטורט שלו ועבד קשה מאוד והוא אומר תשמע אחרי שעשיתי דוקטורט וכתבתי על זה וזה אני לא בטוח שאני מבין משהו מכל מה שכתבתי ואז הוא אמר לי זה היה לפני א 35 שנים אולי הוא אמר לי אני לא יודע איפה היום באמת ועל תשובה. אה, דוקטור לפיזיקה גרעינית היה גר ביצר איזה תקופה והיה תלמיד של הרב יצחק. אבל אם נעלם לי מהרדר לגמרי. פתאום אני שם לב מה אתה יודע מי זה? אני חושב שכשאתה נולדת כבר 10 שנים הוא לא היה גר ויצר נראה לי היה איזה תקופה קצרה ויצר שכחתי איך קוראים לו אבל בטח הכי יודע וכל ה אז הוא היה דוקטור לפיזיקה גרעינית או לאסטרופיזיקה לא זוכר והוא כתב על תורת היחסות הכללית היה לנו הרבה הרבה שיחות על זה כי עד שהגיע אחד כזה לידי ניסיתי להבין ממנו היטב היטב היטב מה זה תורת היחסות הכללית והוא הסביר והסביר והסביר והסביר בסוף הוא אומר לי אני מסביר לך אתה לא אומר שאני מבין לא בטוח שאני מבין את כל מה שאני אומר אני רק יודע איך צריך להגיד את זה ואז הוא פתח את הלב ו זה ואני מז שאני לא לא הצלחתי להבין בוודאי לא טוב מה שהוא אומר אז צריך הרבה א IQ הרבה יותר ממה שיש לי או לפחות יותר מאמצים ממה שעשיתי אני לא יודע כי יש לי איזה נטייה דווקא למחוזות האלה ו כנראה שאני רחוק מלהיות בעל אינטלקט להבין את זה לא נורא אני חי טוב אל תיבלו. וכל זה היום נחשב לשכל. אה, הרב לא קורא לזה שכל ומה שהרב קורא שכל זה משהו אחר. גם זה לא הכישרון אלא התוצר. האם בסוף יש לך תוצאה של תמונה של מה היא האמת העליונה, הנשגבה, הפנימית על העולם? כבר הערכנו בזה פעם. לא. מה היה כל שיעור הזה? זה של מוקדם. למה לא? >> כן. זה נושא מאוד חשוב. כי לפחות אצלי עד שהבנתי את זה עוד פחות הבנתי מה הרב מדבר כשהוא מדבר על שכל וכשהבנתי את זה התחלתי להבין מה הוא מדבר לכן אני חוזר ומדגיש את העניין הזה אז השכל זה ה תמונה האמיתית ההבחנה האמיתית יש אה אם מותר להביא ראינו רבותינו ש אמנם יש רבנים אחרים שהביאו הרבה יותר אנחנו קצת א מרגישים פחות נוח עם זה אבל רבותינו הביאו מחכמי אומות העולם גם תוך כדי לימוד התורה וות שהרבה מחכמי ישראל לא עשו את אבל הרמבם ודאי עשה את זה במוראה וגם רבנו הרב ציודה ואחרים אז א הפלטון מספר על סוקרטס שהסתובב באתונה ושאל מהיא חוכמה ואחרי שהוא הוציא את כולם מדעתם כי הם לא הצליחו להסביר לו מה זה מה היא חוכמה כי כל מה שהסבירו הוא יגשה והפקיע מלהיות הסבר. אז הוא אמר שחוכמה זה למצוא את האחד שברבוי. בלשון המפורסמת קוראים לזה חוק. מה זה חוק טבע? חוק טבע זה האחד שבתוך ריבוי התופעות. נגיד שאני אומר חוק משיכה, חוק משיכה נאמר על תפוחים כנודע, אבל גם על הגסים וגם על הפרסקים וגם על כוכבים ומערכות א אסטרונומיות. אז זה חוק אחד שבהרבה מאוד תופעות ולהבין איך הרבה מאוד תופעות מייסמות את אותו חוק אחד זה חוכמה. כי ברגע שאתה מבין את זה אתה לא צריך להגסק בכל התופעות. הבנת את השכל הפנימי של המציאות. לא בגלל שאתה מוכשר, בגלל שהבנת. אתה רואה כך את העולם. ו עכשיו החוק הוא לנגד עיניך. עכשיו יש באמת אנשים שכשיושבים בשיעור ואומרים להם את החוק הם מהירי הבנה ומיד הם תופסים את זה וכשהם יוצאים מהחדר זה מתעופף להם ממשיכים להתעסק עם התופעות והחוק הוא לא המשקפיים שדרכו הם רואים את העולם בעיני אנשי השכל העמוק הם לא נקראים אנשי השכל יש להם כישרון אפילו לזה בדיוק להבנה הזאת, אבל אין להם את הכישרון לראות כך את העולם, אלא רק להבין שזה המבט הנכון ואחרי זה לראות את העולם אחרת. הוא הסיפור שאומרים שהוא לא נכון על אריסטו שראו אותו עושה מעשה שפל. אמרו לו, אדם שכתב את הספר אתיקה, ככה הוא נוהג, אז הוא אמר כמו שמש שמתמטיקאי הוא לא משולש. כך מי שספר כותב ספר אתיקה הוא לא בהכרח מוסרי. זה כנראה סיפור לא נכון. בכל זאת מספרים אותו. אז גם אם הוא לא נכון על אריסטו, אבל ההבחנה היא חדה. יש את חוכמת המוסר ואתה יכול לכתוב על זה ספרים ואחרי זה לעשות ההפך. היה במשרד החינוך ודי. הוא סיפר לי שהוא כתב למשרד החינוך את החוברות לחינוך למניעת א אלכוהוליזם. והוא היה אלכוהוליסט והוא כתב את החוברות האלה תחת השפעת אלכוהול. הוא היה אלכוהוליסט באופן כל כך קבוע שאם הוא לא שתה אלכוהול אז הצל שלו לא היה צלול הוא לא יכול לנהוג בלי אלכוהול הוא לא יכול לכתוב חוברות בלי אלכוהול אז יכול להיות אלכהוליסט שכותב חובות הוא אומר והבנתי טוב על מה אני כותב אבל הוא לא הצליח את הכישרון שלו לתפוס את זה להפוך למשקפיים שדרכם הוא רואה את המציאות וממילא מתנהל על פי כלומר לא היה לו שכל בענייני אלכוהוליזם למרות שהוא הבין את הכל וכאן הרב מדבר על שכל רק במובן שזה הפך להיות המשקפיים שלך ככה אתה רואה את העולם ולא במובן שאתה מוכשר ומהיר יכול להיות איתיים שהם הופכים את הדברים למשקפיים ומהירים שלעולם לא יצליחו. זה בכלל לא אותו כישרון. טוב, נחזור לענייננו. אז זה השכל. השכל הוא ה המשקפיים שרואות עומקי אמת על העולם. עכשיו לפני שאנחנו עוברים לדמיון רק בואו ניקח שכל אחד אה שרוב בני האדם בדורנו סובלים יותר ויותר מבעיה שהשכל הזה נעלם בדור בגלל הדמיון למשל כמה ואיזה מאכלים כדאי לי לאכול במהלך השבוע שאלה מאוד מעניינת, נכון? בטח בדור שכמעט כולם אוכלים רחוק מלהיות בריא. לא אומר על זה שיש מחלוקת מה זה להיות בריא אבל נגיד שאתה הולך כתישה כשיטה פלונית או אלמונית אבל אין מחלוקת שרוב מה שאנחנו אוכלים כולל פה בחדר אוכל הוא לא מריא והשאלה אם יש שני רעלים לבנים או שלושה רעלים לבנים בסדר מחלוקות שקמח לבן וסוכר לבן הם שני רעלים שמרעילים את הדור זה נראה לי מוסכם כמעט על כל הרופאים ודאי על סוכר לבן אבל גם על קמח לבן שהוא גם פחממתי מאוד כסוכרתי אני מבין בזה היטב ויש אומרים גם מלח לבן שהוא מעלה את הלחץ ועוד הרבה צרות עודף מלח עושה עכשיו אם אדם מתבונן בשכלו לא מצד כישרונו אלא מצד המבט והוא אומר מה הרווח שלי כשאני אוכל לכמה זמן הוא מה עומקו מה יהיה המחיר שאני משלם כדי לקנות הרגלים שלא צריכים את זה ומה המחיר מהצד השני להרגלים רעים ומה מעלות הרגלים טובים ואם זה נהפך להיות המשקפיים שלו אז מה קורה לו? לא אם הוא מוכשר להסביר את זה, אם זה המשכיים הוא נכנס לחדר אוכל וככה הוא רואה אז בקל הוא אוכל בריא. זה איש עם שכל. כלומר, יכול להיות שבמבחנים בפיזיקה הוא מקבל אפס, כי הוא לא מבין מה מדברים איתו. אבל יכול להיות איש שבפיזיקה מקבל הרבה ויודע מה בריא ומה לא בריא וכשהוא בא לך אוכל הוא לא מסוגל לאכול בריא. למה? כי הצבע האדום האדום הזה המראה נויו נויו של האוכל תופס אותו כל כך שהוא הופך להיות המשקפיים עיים במקום השכל. זה הדיון יש פגם ללמוד מן אדם >> מה >> יש פגם ללמוד מבן אדם כזה שבאמת מביא בשכל אבל לא לא בעצם >> אה תלוי מה ובעצם ככל שיש לך יותר שכל אתה אתה יכול ללמוד מבן אדם כזה כי יש לך יותר שכל להבין עד כמה יש לו כל מיני כישרונות משניים והוא הוא חסר א השכלה בכישרון העיקרי זה כל כך מנותק היכולת להבין לבין היכולת להמין כאילו זה קצת קשור למה שמפורסם בעולם פרסום אה שצריך לשקול את משקלו שלא לשמוע א ניגון ממנגן שאינו כשר כי בתוך הניגון שאינו כשר הוא יש את הל אינו כשר בתוך הנגינה של עכשיו האם אנחנו עצובים על כזאת דקות בהלכה ודאי אין דבר כזה אבל אה מי שמפתח את עולם הניגון אז הוא מתחיל להיות הרבה יותר רגיש ורבי נחמן שהגיע אחרי עולם ניגון מפותח בחסידות והיה לו הבחנות דקות באופן א יוצא דופן לחלוטין גם בין חכמי ישראל מה זה ידיים מה זה רגליים מה זה עיניים מה מה זה קול מה וזה היה דק דק דק והוא מביא המון הבחנות מהנלה אה אז הוא אומר לא זה מזו שמה אל תלמד ניגון מזייפן והוא זייפן בעניין העיקרי של הזקות של הניגון יש לזה מקום האם אנחנו בדרגה שכדאי לנו להשקיע בזה שאלה אחרת אז יש בזה אם אתה אמר סבר אז אתה מקבל את האורץ רבך ואם לא אז זה יש קמפיין על העניין הזה שאתה לובש משקפיים של קמפיינים ויש לך דמיונות ואז אתה הולך אחרי קמפיין כמו שאתה לא מסתכל בקמפיין ואז אתה צריך לשקול האם לפי אה מקומי ערכי סדר עבודתי זה עניין שווה לענות בו או שלא שווה לענות בו ו אה נחזור לפרסומות. העולם היום חי הרבה מאוד בלא שכל. אם כי תוך כדי זה השכל גם תפתח, אבל כיוון שהדמיון שוטף, אז השכל נאבד. למשל, נשאל אתכם שאלה מעניינת. האם כל מי שלומד באוניברסיטה הרבה שנים ורוצה שיהיה לו פרנסה טובה יהיה עשיר ממה שהוא למד? לא. למה? כי איך נהיים עשירים מזה? והאם זה הדרך להיות עשיר? זה שאלה אחרת מאשר האם אתה אקדמאי בכיר או לא? זה לא אותה שאלה. לכן פעם ראיתי מחברת באוניברסיטה שהיה כתוב בה אם אתה כל כך חכם למה אתה לא עשיר? כי אתה לא חכם בזה. איך נהיים עשירים? זה לא קשור כל כך לתואר אקדמי. זה כישרון אחר. אבל יש עוד שאלה הרבה יותר קריטית. האם כל מי שעשיר הוא מאושר? כלומר, אם כבר מחברות עם שאלות, אז יש לי עוד. אם אתה כל כך עשיר, למה אתה לא מאושר? ושמעתי מאבי מורי הבחנה, נראית לי מדהימה. הוא אומר זה פלא שרוב העולם בעצם רוצה להיות מאושר ועושה כל מיני דברים שנדמה לו דמיה שאם הוא יעשה אותם הוא יהיה מאושר והוא בכלל לא בודק את זה ברצינות כי אם הוא היה בודק את זה ברצינות הוא היה מגלה שזה לא מביל לאושר ואדם שממוקד בלהיות מאושר נדיר מאוד למצוא זה איש שכל כמו יכול להיות שמבחנים בפיזיקה הוא לא היה אני כנראה מתמטיקאי מצד אמא שלי לא מצד אבא שלי זה לא המדעים המדויקים זה לא היה ה הצד החזק שלו הוא לא היה חלש באופן מיוחד הוא לא היה חזק באופן מיוחד אבל להבין שבעצם המניע המרכזי של האנשים בחול לא בקודש עזבו קודש זה להיות מאושר ושהם מאבדים את זה לגמרי בדרך ולא ממוקדים במה שהם רוצים ולכן הם לא מגיעים ליד שלהם הם לא מאושרים אבא שלי התמקד על העניין הזה כשהוא היה בבית חולים הרבה זמן לבד בגיל 17 היה לו בעיה עם הרגל שכב יודע איזה שנה וחצי מתחולים בחיפה אבא שלו היה עם שתי יתומות בביתה הדודות שלי זכר כולם לברכה ו אה ולאכל כמעט לבקר אותו ומתוך הייסורים שמה הוא יותר ויותר הבין שאם אתה רוצה להיות מאושרך זה תלוי קודם כל מזה שאתה בוחר בזה התנאים החיצוניים ה אם אתה ממוקד ואתה בוחר זה מה שאני רוצה אז אתה יכול לנהל את חייך על פי ההחלטה הזאת ואם אתה לא מחליט את זה לא משנה מה יתנו לך זה לא יעזור כי אתה שומט את ההחלטה הזאת אז רוב העולם היום רוצים להיות מאושרים ועושים המון המון דברים שהם קמפיין שתהיה מאושר. כן? אתה קונה איזה מאכל והוא ארוז לך באריזה. אם תאכל את זה תהיה מאושר לנצח. אז זה לא כתוב ככה אבל זאת הכוונה עכשיו זה לא רק ארוז בזה. לא יודע אם אתם יודעים את ה יש ענף במדע של חומרי מאכל. יש חומרי מאכל שדפקידם להציף את המוח בדופמין. ואם אתה מוציף את הדוח בדופמין, אתה מרגיש שזה תחושת אושר. מה הבעיה? זה שאם זה קורה לידי מאכל זה מתפוגג מאוד וגורים לך אחר כך צורך יותר גדול. חברות המזון נהנות מזה מאוד כי הם לומדים עם הדנים ממש איך עושים את החטיף באופן שיפרק את הדופמין הכי טוב ויגרום לך הצפה שתרגיש מאושר וצורך שזה לא יפסיק כי אתה מרגיש שעוד רגע אם אתה לא לוקח עוד במבה או עוד א צ'יטוס עוד אני לא יודע מה זה הולך להפסיק אז זה גם באריזה וזה גם בחומרים עצמם דרך אגב זה בעיקר מינון בין שני לבנים סוכר ומלח זה מקצוע איך א נמשר החומרים המינון בין הסוכר והמלח הוא וכל העניינים האלה שהם נראים רק מילוכים כאלה יש בהם סוכר שהוא הכל שמה אתה בכלל לא מעניין רק הדופמים שלך זה ה כל מה שחוקרים זה מה יקרה לדופמים שלך אם יקרה לו משהו טוב אתה כבר תאכל בלי בלי הכרה בלי שכל וגם אחרי שאמרתי את זה והבנתם את זה לא אומר שיש לכם שכל סליחה שאני מזלזל בכם זה אומר שהבנתם מה שאני אומר שכל זה משהו אחר לגמרי כי הדמיון הוא שהמראה העיניים משתלט על המשקפיים. לא ההבנת האמת אלא החושים החיצוניים. והדופמין הוא ה גולת הכותרת של הדמיון של המאכלים. נמשיך מחר. אי אפשר לכבות.