שירת הלב | שפת אמת לפרשת בשלח- תרלא | הרב יהושע שפירא

חדודי קרא כלה שית אני רוצה להקדיש את השיעור ל אילוי נשמתו של הקדוש תלמידינו אלקנה ויזל ו יש להרחיב בדברים עליו אבל זה לא המקום רק דבר אחד אני רוצה להז לימוד גדול הוא כתב מכתב לפני כניסתו לעזה והדבר הראשון שהוא כותב שם זה קודם כל אם אני נופל בשבי אל תשחררו אף אחד בשביל להשאיר אותי הביתה ו זה אדם שהולך לעזה ונשאר עם ראש צלול ויודע שאם זה נופל בשבי הולך למסכת איסורים גדולה אבל טובתו של עם ישראל והצלחתו במלחמה ברוך השם הוא מצליח הוא מנצח ומכריע יש לנו עוד דרך בעזרת השם יהיה העיקר והלוואי שכל עם ישראל ילמד מהעמדה המ וה הזאת אנחנו בפרשת בשלח ב שנת תרל הדיבור מתחיל האחרון אז ישיר משה המילה אז השר משה היא מילה שיש בה קושיה כמובן והיא שלכאורה היה כתוב אז היה צריך להיות כתוב אז שר משה כי זה לשון עבר ולמה כתוב אז ישיר יש על זה הרבה דיונים חזל קושרים את זה לתחיית המתים שמשה יחזור לשיר את השיירה הזאת וגם במהלך השיירה יש הרחבה הרבה מעבר לאותה שעה ואנחנו מסיימים את השיירה מקדש השם כוננו ידיך תביאמו ותטעמו בער מחלתך מחשבתך פעלת השם אז העתיד הרחוק והעליון ונשגב כלול בשיירה הזאת אבל רשי מביא עוד צד אומר רשי אז ישיר ורשי זל עלה בליבו שישיר וכן עשה כלומר הוא חשב אני אשיר ולכן זה לשון עתיד ואז הוא באמ עשה ככ וגם שר אז מה שעלה בליבו זה לשון עתיד מה שהוא שר זה לשון נוב שמבחינתנו הוא לשון בר ככ רשי מתרץ אז עלה בליבו שיש שיר וכן עשה שהנה יש את השירה הזאת ומה קשמ מה באה התורה להשמיע לנו לפי רשי ודאי כששר היה מקודם רצון וליבו לשם כל אדם תמיד עובר את שני השלבים האלה הוא קודם חושב במחשבתו ואחרי זה מבצע אז מדוע בכל הפעמים אנחנו לא פוגשים את הציון של שתי השכבות הללו אלא של עולם המעשה עולם המחשבה הוא מכין אל עולם המעשה וכאן התורה באופן יוצא דופן מציינת לפי התירוץ הזה ברשי בהמשך נראה עוד תירוץ אבל לפי התירוץ הזה ברשי התורה מציינת שקודם זה עולה בלב ואחרי זה עושים וצריך להבין מה הקשר בין ה שירה הזאת לבין ציון העניין אולי רק להגיד עוד דבר שגם אחרי שאנחנו מציינים את זה אז לכאורה העיקר כאן זה הלב אז ישיר זה פותח בלב ונשאר עם הלב ומדגיש את הלב אך להבין העניין וכאן יש יסוד עמוק מאוד לכל עבודת השם כי איך בכוח אנשים לשיר ש שירה הכתובה בתורה כלומר אז השיר משה ובני ישראל והתורה מפרטת לנו את כל השיירה כמו שאנחנו אמרנו היום בכל יום בסוף פסוקי דזמרא את השיירה והשירה הזאת היא כתובה בתורה אם חסר אות אחת ממנה או אפילו משובשת אות אחת ממנה כל ספר התורה פסול כלומר יש כאן גילויי אלוקות נפלאים ונשגבים שישראל אומרים אותם השאלה איך יש לישראל את היכולת להגיד שירה עליונה ונשגב שהיא נעשת חלק מהתורה ואין שיעור להמשיך להסביר למה זה לא יכול להיות ביכולת של ישראל ואין שהו ערך לסודות ורזין גנוזים באות אחת מהתורה הפוך בה והפוך בה דכולה בה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהייה בדברו אמן הפוך בה והפוך בה דכולה בה כלומר בכל אות הכל גנוז ולכן כל אות היא פוסלת את כל התורה כולה כל התורה כולה גנוזה ותלויה וקשורה ומהירה דרך כל אות ואין ביד האדם להגיד כאלה שירות להגיד כאלה דברים כש שהקדוש ברוך הוא אומר למשה מה להגיד ומשה חוזר על דברי השם זה יש אפשרות הוא רק א משקף את מה שהוא שמע אבל כאן הם אמרו את זה אז ישאר מ שבני ישראל אז איך אפשר בכלל לשיר את זה והרי הכתוב אומר ששרו הם השיירה הזאת לא שהקדוש ברוך הוא אמר להם אז עכשיו הוא לומד כלל עצום ונפלא בתורה שהרבה פעמים יצר לב האדם מטאה אותו מ לאחוז בכלל הגדול הזה אך כי זה עניין כל תורה והמצוות ניתן לישראל זה לא רק כאן כל עניין התורה והמצוות הוא כזה שהשם יתברך נתן לנו זה להיות נטלה אור התורה בכל פה ולשון שבישראל כמו שכתוב קרוב הדבר בפיך ובלבבך לעשותו שהשם יתברך טלה על ידי מעשה כל אחד מישראל כלומר התורה היא דבר מופלא מאוד והוא כל כך מופלא שיש נטייה מהרגל לא להכיר בערכו נפש החיים בשער ד' בעיקר חוזר כמה פעמים על הפסוק והשמה דברי בפיך טוע שמיים וליסוד ארץ כלומר כשיהודי אומר מילה בתורה אז המילה הזאת יש בה כוח לא רק להכיל את כל הסודות והרזים הגנוזים שנמצאות בכל אות והנו הוא אמר אות של תורה אלא כל השמיים והארץ מתחיים ומתחדשים ומתפרנסים מאמירה של אות אחת בתורה לכן זה הבסיס של כל ה עמדה החרדית שגם אם אנחנו הולכים בדרך אחרת כפי שהורינו רבותינו הקדושים אבל הנסיעה בנטל בעיני העולם החרדי קשורה מאוד לדבר הזה שאשמה דברי פיך לטאו שמיים ולצוד ארץ ולאמור לציון אמי אתה כלומר שדברי התורה ודברי התפילה הם אלה שמעמידים את העולמות מחדשים את העולמות מפרנסים את העולמות ואת העולמות כולם בוודאי בוודאי את כל מה שעובר על האומה הישראלית ולכן ה לומדים של התורה הם לא פחות חשובים ויקרים מהלוחמים בצבא כבר אמרנו שב באונקלוס מקדימים את זבולון להשכר ישכר הם לומדי התורה זבולון אומר האונ קנוס הם אלה שמגיח קרבה ולמרות שי שכר יותר גדול מזבולון התורה מקדימה את זבולון להשכר מפני מעלתם של היוצאים לקרב אני ממליץ לכם לעשות מה שאני עושה כיהודי יוצא משדה הקרב אז לא תמיד אני זוכר אבל כשאני זוכר כמו שאתמול בא אברך שלנו משדה הקרב ו ביקשתי נו שיברך אותי יש להם אור עליון ונשגב הרי ארון ברית השם וכהן גדול יש רק בבית המקדש ובשדה הקרב אז אני מבקש שיברך אותי אז יש לכם עצה טובה כמה שמנ כשאתם פוגשים אחד שהיה בסי הקרב תבקשו ברכה לכל עם ישראל כל המשפחה לכל אחד אז נחזור אז יש מעלה כמובן ל לאנשים שהם בשדה הקרב בכל זאת התפיסה החרדית אומרת שיש נסיעה בנטל בזה שלומדים תורה וזה דבר פלא שהוא לא נראה בעין בכלל והעין סותרת אותו אחי זודי עלמה סותר אותו שאני אומר מילה של דברי תורה וכל העולמות מתחדשים למה כי מילה של דברי תורה זה גילוי אלוקות כמו שהוא שורש כל העולם הסתכל באורייתא הוא ברא עלמה התורה זה אחיזה במה שלפני בריאת העולמות יש פסוקים במשלי על זה ש כד מפעליו מאז אומרת התורה אלוקים איך כתוב שמה א קנני ראשית דרכו כדם מפעליו מאז עוד לפני פסוקים מיוחדים שמונה פסוקים נדמ ליי שמה שמספרים על מה שהיה נפ לפני שנברא העולם אין עוד דבר כזה בתנך למיתב ידיעתי שהתנה מדבר על מה שלפני בריאת העולם הוא אומר התורה אומרת אלוקים כנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז התורה קדמה לעולם וממילא כשאדם לומד תורה הוא כביכול עומד לפני בריאת העולם ושותף לבריאת העולם עם הקדוש ברוך הוא ושמ דברי בפיך ליטו שמיים וסות ארץ וכשאדם רואה כך את השקפת עולמו אז הוא אין דבר יותר חשוב לימוד התורה אלא מה שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו כך שצריך לעשות גם טטס מעולם לא שמענו שאדם מאמין בכל ליבו ונפשו שהשם קנן ראשית דרכו אז הוא כבר לא צריך לאכול אם אתה מפרנס את כל העולמות אז למה את עצמך אתה צריך פתאום עם כף ומזלג וסכין לא הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן כזה שאדם צריך גם את ההשתדלות בתוך העולם את ההשתדלות לאכילה ודאי כולם עושים לפרנסה כל אחד לפי רכו והאומה גם כן צריכה להשתדל את השתדלות ולפעול להילחם נגד הקמים עליה אבל עצם זה שיש מישור שבו האדם אומר מילה וכל העולמות כולם מתחיים זה אמת לאמיתה זה אמיתת של תורה ו כך הוא גם בענייני תפילה אדם הומ מתפלל שכריס אתה אומר אתה חונה לאדם דעת ומלמד לו נשב נחים מה עשיתי בזה מה מה נפק מינה אם אמרתי או לא אמרתי חוץ מזה שאולי אם לא אמרתי אז יענישו אותי על זה שלא התפללתי אבל מה מה האם משהו יוצא מזה תשובה ודאי זה מחיה את כל הדעת בעולם כי על ידי התפילה אדם דבוק קדש ברוך הוא והוא עולה לדבקות במדרגת הבורא ולא הנברא אז ממלי הוא שותף בבריאת העולם זה מחייה את כל העולמות דבריי בפיך ניס שמיים וליסוד ארץ אז כל התורה כולה כל המצוות כולם הם לא תלויים בעד כמה אני התרוממתי בשעה שאמרתי את המילה אם כי להתרוממות הזאת יש מעלה אבל אם אדם התרומם מאוד מאוד במעלת התורה אבל לא אמר דברי תורה טוב אז לא זכה אם אדם אמר דברי תורה גם אם הוא לא התרומם מועד קודם אז התורה נאמרה והוא פעל לחיות את כל העולמות נכון שיש חיות עוד יותר עשירה אבל עצם המעלה להיות שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית זה תלוי ב פעולה של הדיבור של תורה או תפילה או פעולת מצווה זה מה שזה עושה ואם אדם חושב במעלת התפילין ולא מניח תפילין אז הוא לא זכה אבל אם הוא מניח תפילין אף על פי שלא חשב במעלה וזה כן יתרון ודאי אבל עצם הלכת התפילין זה העיקר ובאמת על מה צריך לחשוב שהנה אני הולך לעשות מעשה בשר ודם עם כל החסרונות שלי כל המידות המגונות שלי כל ל המגבלות שלי ואני הולך לעשות מעשה שבו אני שותף עעם הקדוש ברוך הוא לבריאת כל העמות כולם אז ככה זה כל עבודת השם כל עבודת השם זה ניסאי ניסים ופילי פלאות האמת היא שזה לא ניסים ולא פלאות כי ניסים פלאות זה חלק מהמציאות וזה שורש כל המציאות זה למעלה מכל הניסים ולמעלה מכל הפלאות כ אני שותף בעצם מעשה בראשית עם מי שאמר והיה העולם זאת עבודת השם וככל שאנחנו רואים בעיני שכלנו ואמונת וליבנו את הפלא שמעל כל הפלאים של עבודה בדברי תורה בתפילה קרוב אליך דבר מאוד בפיך אתה אומר בפיך מילה וכל הנו מתחדשים זה מה שאנחנו עושים עכשיו אז ממילא כל הפרופורציות מתחילות להסתדר לאדם מנקודת מבט האמיתית שך הקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולמות שכל המציאות כל העצים שאנחנו רואים הבתים האנשים הכל זה רק חיצוניות העולמות אבל מה שמחייה את הכל זה דברי התורה של יהודים ולא המאמץ עושה את זה יש לו מאמץ מעלא התורה עושה את זה המילה עושה את זה אדם אומר והי בשלח פרעה את העם אומר והי הוא בורא עולמות בשלח הוא בורא עולמות בחי את העולמות אז אם כן השם יתברך תלה על ידי מעשה כל אחד מישראל ואין פלא יותר עליון מזה וקל ודיבור והבל הלב יכול יוכל לעורר אותיות התורה עד שורשם הוא להעיר במקום עליון כלומר הדיבור שלנו והאבל של הפה שלנו וגם הלב שזה ועדין עלה עוד יותר פנימית הוא מחיה את העולמות בצורה עוד יותר פנימית אז זה יכול לעלות עד השורש לה במקום העליון וזהו שכתוב ישיר מה פירוש ישיר שעל ידי כוחם נתפעל האתיות ונתגלו הערות פנימיות של רזים גנוזים בכל דברי השירה קנל ונקרא על שמם כלומר יש כאן עוד פלא נוסף בשירת הים שהוא מחדד את כל עבודת השם אבל הוא מדרגה יותר עליונה וזה ש המת רמד חים איביצה רמחים איביצה הוא כמו דודו הרוני של השפת אמת כי הסבא קדישה של השפת אמת חידושי הרים היה חברו הטוב של רמוח משמיצה אצל הרבי מקוצק בבית המדרש של קוצק ר מודח משמיצה אומר תראה מה ההבדל בין דורות ראשונים לדורות אחרונים אומר דורות ראשונים מהחטאים שלהם נעשה תורה ומר קורח אומר למשה כל הודה כולם קדושים בתוכם השם אזה משפט של חוץ כלפי משה רבנו חוץ מכפי למעלה ומדוע תתנסו זה להגיד לעניו מכל האדם ומירה הזאת של קורח נעשה תורה עם כל הרזים העליונים כאן הוא קצת מטשטש עד איפה זה הולך רמו חיים משביץ היה חריף שאיין כדוגמתו ב ולגלות את האור שנמצא גם במקומות הכי חשוכים אז הוא אומר קורח אומר לא ר קורח עשו קנן מי לא דורות ראשונים אפילו הכי רשעים נעשה מהדברים שלהם תורה באופן שזה כל הרזים גנוזים עכשו יש כאלה שזה נעשה על ידי היפוך התורה מהפכת להם את הדברים והיא עושה את זה ומה שיא ככותבת את זה בתורה אבל אצל שירת הים אז הוא אומר ככה רק נסיים דברי רמות חי משביץ אומר דורות ראשונים חטאים שלנו שלהם נעשה תורה ודורות שלנו מהמצוות שלנו אפשר לחשוב מה נעשה תורה לא נעשה במצוות שלנו א זה תורה בגובה ה עליון של דורות ראשונים ש בחטאים שלהם נעסה תורה על כל פנים נחזור לעניינינו אז בשירת הים זה לא נעשה על ידי איזה היפוך שהתורה מהפכת אלא על ידי דבריהם בעצמם וזה אז השיר עלה בליבו שישיר וכן עשה כלומר שמה שעלה בלב לפי זה זה היכולת להגיד דברים שיעלו עד שורש העליון ויהיו בעצמם דברי אלוקים חיים ונקרא על שמם א זה שיר משה כמו שכתוב אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה ומה זה שעל שם גומרה פה שבאמת כל האורות העליונים והרזים הגנוזים זה לא ביד האדם בכלל אבל גומרה זה שהוא מסיים את הפעולה פה ועל ידי זה כל האורות העליונים היא נמצאת כלומר כשאנחנו מניחים תפילין אנחנו רק גומרים הקדוש ברוך הוא האיר את מצוות תפילין באור אלוקי עליון שלפני כל בריאת העולמות כדם פליו מאז וכשאנחנו נכים תפילין אנחנו רק עושים את הסיום גומרה אבל זה נקרא על שמינו כל הפעולה האלוקית העליונה במקום אחר נד לי ששפת אמת מסביר מה זה הולך השם חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו שהסתירה בתוך הפסוק מובנת אם אתה משלם לו כמעשהו זה מידת דין ואם לך השם חסד אז זה לא כמעשהו אז אומרים שהכף היא העיקר אתה תשלם לאיש כאילו הוא עשה אז הוא לא הניח תפילין לא כאילו הוא עשה את כל האורות העליונים האלוקיים שמיים את כל העולמות להחשיב ככה את המעשה שלו זה חסד עצום לך השם חסד תת שם לאיש כ מעשה הוא כאילו הוא זה שעשה את הכל מלכה מקת שם גומרה שהפעולה שלנו פה היא לא רק מעשה כאן אלא בפיך ובלבבך לעשותו אתה קיבלת את כל הדברים העליונים כי קרוב אליך הדבר איך זה מסביר את הישיר עתיד רגע עוד רגע אני חושב שנראה את זה יותר מפורש אז אני ממתין נדמה לי אני לא ונקרא על שמם כמו שכתוב אינ מצד נקראת על שם מי שגמרה גם כן הפירוש כנל שעיקר מה שנעשה על ידי המצווה למעלה זה עיקר המצווה האור ה קי שבה שקודם לכל העולמות מכל מקום הגומר שנעשה בפועל הוא אדם בעשייה ממש זה מה שכתוב וכן נשה שמה ונקראת על שם הגמר אף שהעיקר נעשה ממילא ממילא הכוונה ללא מגע יד אדם כי אין אדם יכול להגיע למקומות כאלה על ידי שתלה השם יתברך דברים עליונים בתחתונים וכן בתפילות שבקו רקים וכ כתוב בזוהר עעל עניינים כאן ודאי לא בכוח האדם רק על ידי שטל השם יתברך וציות בכוח האדם קנל וחבל בחבל ונימה בנימה עד שעולה להשם יתברך וכן יש לפרש מה שכתב רשי על שם המחשבה של כן כן כן יהודה שדיבר קשר חבל וחלב ונב נב כן כן ויש גם על מי לדאגה דתה ש הדרשנים בדברי הגדות אומרים חזל קושרים חבל וחל נ נמ להביא דברים רחוקים שם כן בהלכה זה צריך להיות חד אבל באגדה יש איזה מרחב אז גם כתוב נדמה לי הביטו כן נכון נכון בלב איש נכון כן ואיש תבונות דלנה כן עד שעו לשם יתברך וכן יש לפרש מה שכתב רשי על שם המחשבה הנה אז הוא מביא כי במחשבה מוכן לעשות האדם מוכן האדם לעשות כרצון השם יתברך ושע למעלה מעלה ומחשבה טבה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה בישראל מצד המחשבה אדם יכול לחשוב שמה שהוא רוצה זה שיהיו חיים עליונים שמחים את הכל ו שכשאני אגיד דברים הם יהיו דברי תורה וכל הרזים העליונים יהיו גנוזים ונאצים בתוך מה שאני אגיד במחשבה יש חופש עד לאן אני הולך ולכן אז השיר עלה בליבו הכוונה בעולם המחשבה שישיר הכוונה ש אני אגיד דברים שיהיה להם ערך אלוקי יהיה להם תורה ממש ולכן גם דברי השם ודבר השם על משה גם אנוכי השם אלוקיך תלוי באז שיר מה שאנחנו שרים הוא גילו אלוקות וכל דברי האלוקות שבתורה הם קשורים ל עניין הזה שאנחנו שרים אז זה המחשבה כי במחשבה כלומר ברצון בלב עד לאן אדם הולך הוא רוצה את כלל האור האלוקי הוא מבין שהקדוש ברוך הוא נתן לו פלא פלאות שקרוב אליך דבר בפיך ולבך ואני אשיר שירה והיא תהיה תורה אלוקית וכן עשה שהוא שר שירה על הדעת הזאת וכיוון שכל ישראל ומשה רבנו היו בדעת הזאת וכן עשה זה הפלא שבאמת הקדוש ברוך הוא נתן להם את הכוח לפעול שירה שהיה כתוב בעצמו שהיא תורה בעצמה נראה שיש פה ש נדמה לי שישיר פה זה לא בעניין פעל בעתיד אלא הוא קורה פה באותו בניין א ו עוב תמימה כלומר הוא מפעיל הוא משאיר את העולם אה ואז מסתדר עם ה ישאיר ישאיר אולי אולי לא יודע אם בשיירה יש צריך לשאול את הבת שלי יש לי בת בלשנית לא יודע משהו לא מצלצל לי שזה אפשרי בעברית אלא אבל אבל חזל ודאי דרשו דרשות מהסוג הזה אז יכול להיות שזה הכוונה טוב ומחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה בישראל והטעם למה על ידי שמוכן האדם ורוצה באמת קיים רצון הביים שבשמיים כי מה ישראל רוצים ישראל רוצים שיתגלה האור האלוקי אז לכן על ידיהם באמת יכול להתגלות האור האלוקי א למה הם אומרים שירה כי געו געה שהאור האלוקי התגלה אז ממילא הם זוכרים שבאמת האור אלוקים מתגלה עם וזה הלב הלב שלהם זה שהם רוצים אור אלוקי ואז וכן נשע שבאמת האור אלוקי מתגלה ומה נאמר בעיקר בפסוק ס הלב כי הוא הפלא שנצר פה צא שיש פה גם ענין שרק אני עושה מצד שני אני הכוונה מעכבת שלם מבים נכון באמת מי שלומד תורה ולא לומד את זה כדבר השם אז יש היום כל מיני מקומות שלומדים תורה פולקלור ארון הספרים הפולקלור היהודי אז האם ה צריך לברך ברכת התורה אחד כזה לפני שהוא לומד נראה לי שלא צריך לדקדק בכוונתו אבל אם כוונתו רק פוכור זה לא תורה זה לא זה לא קדושה כן אז אם כן והטעם על ידי שמוכן האדם ורוצה באמת לקיים רצו שמיים רק מה שמצד אונס שהוא לא יכול נכון וזה מה שכתב רשי שעל ידי שעלה בליבו לשיר ממש שירה הזאת אף שבמעשה אין בכוח אנושי לשיר כראוי עם כל זה נאמר וכן עשה למה שהקדוש ברוך הוא נתן לו את היכולת בגלל שרצונו זה לגלות את הוא האלוקי שעל ידי הרצון נתעורר הפנימיות שתלה השם יתברך זה בזה וכן מה שכתוב בז ז הקדוש ש בדחילו הכים ביראה ואהבה פרחין לאלה בדחילו הכימו במחשבה ובן אז עכשיו הוא אומר כלומר זה ודאי פועל שאדם עושה במעשה זה פועל פעולות אלוקיות אבל בתנאי שבלב שבמחשבה הוא חושב שיש כאן גילוי אלוקי על ידי זה שזה מה שהוא רוצה מהמעשים שלו במצוות שזה מה שהוא רוצה מהדיבורים שלו בתורה או תפילה ועל ידי ש הרצון הפנימי שלו זה שיגי ו אלוקות פה אז ממילה זה נעשה באמת גילוי אלוקות וזה אהבה וירה שם בלב במחשבה אז ז השיר זה על שם המחשבה הפנימית שהיא הרצון שיהיה פה גילוי אלוקי שנותן את הקשר שהקדוש ברוך הוא באמת הגלה אלוקותו על ידי מעשה של בשר דם שבת שלום